תקציר הפרקים הקודמים:

חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי מספר דיאטניות, אשר לפחות שלוש מהן נמצאות בניגוד עניינים בשל קשריהן עם תאגידי החלב:
שרית עטיה, הינה הדיאטנית של מועצת החלב.
מיכל גלאון היתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת.
אנקה סימוביץ שמשה בעבר כדיאטנית בתשלובת שטראוס.
באופן מתמיה ומטריד במיוחד, ניגוד עניינים זה אינו מצויין בגוף חוברת ההמלצות של הכללית, כך שלציבור אין דרך לדעת כי ההמלצות נכתבו בסיוע תעשיית החלב.
כפי שפרסמנו בפרקים הקודמים, כל קשר בין המלצות התזונה של הכללית ובריאות הציבור מקרי בהחלט. החוברת היא שיר הלל לצריכת מוצרי חלב, והחוברת יותר משהיא משקפת את האינטרס של לקוחות שרותי בריאות כללית, היא משקפת את האינטרס הכלכלי של תאגידי החלב.

 קישור לפרק הקודם

פרק רביעי: מי פוחד מסויה?

בקופת חולים הכללית כ"כ חוששים מהסויה שבהמלצות התזונה שלהם הם בחרו לייחד פרק נפרד כבר בראשית החוברת לאזהרות מפני צריכת סויה, ולהדגיש אותו בתיבה מיוחדת ובכיתוב בולט במיוחד.
אז מה כ"כ מסוכן בסויה? אם מקשיבים לכל איגודי הבריאות החשובים בעולם, התשובה היא שהאשמות כנגד הסויה אינן מבוססות על מדע. ארגון התזונאים האמריקאי, למשל, שהוא ארגון התזונה הגדול בעולם ערך סקירה מקיפה של המחקר על הסויה, ופרסם את ממצאיו בנייר עמדה בנושא עוד בשנת 2010. מסקנתם היתה שאין כל בסיס לחשש מפני צריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים צמחיים. הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה שונים מאסטרוגנים באופן מהותי, ולא רק זאת אלא שהם ככל הנראה גם מסייעים בהגנה מפני סרטן (ובפרט סרטן שד וערמונית), וכן מגינים מפני מחלות לב, אוסטאופורוזיס ושברים.

למידע מדעי מקיף ומלא וכן ניירות עמדה מקצועיים ביחס לסויה, לחצו כאן

אז מה הפחיד כ"כ את קופת החולים הכללית שהיא טרחה להזהיר את הציבור מפני ה"הורמונים צמחיים" שבסויה, שלטענת הכללית מעלים את הסיכון לסרטן וגורמים להתפחות מינית מוקדמת בקרב ילדות? ואיך זה שבכללית כל כך פוחדים מהפיטואסטרוגנים שבסויה, אבל האסטרוגנים האמיתיים שנמצאים בחלב הפרה (שהרי מדובר בנקבת יונק שנמצאית במצב הריון כמעט תמידי) לא מפחידים אותה, ועליהם לא תמצאו ולו מילה אחת בחוברת ההמלצות?

נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בשיקאגו מסביר מצויין מהי הבעיה האמיתית עם הסויה.

נייר העמדה קובע שחלבון סויה שקול באיכותו לחלבון מהחי – הספיגה שלו גבוהה, ומבנה חומצות האמינו שלו דומה לצרכי האדם. לפי נייר העמדה גם הסידן שבחלב סויה נספג באחוזים דומים לסידן שבחלב פרה. כלומר לפי נייר העמדה, חלב סויה הוא תחליף מלא ומצויין לחלב פרה.

אתם מבינים כמה זה מסוכן? לא רק שהסויה בריאה ומזינה ועשויה להפחית את הסיכון לסרטן ומחלות לב, היא אפילו עשירה בחלבון ובסידן ומהווה חלופה מצויינת למוצרי חלב!

זה כמובן מאוד מסוכן לתאגידי החלב ולמועצת החלב שהדיאטניות שלה השתתפו בניסוח המלצות התזונה של הכללית. זו בעצם הסיבה האמיתית לאזהרות מפני צריכת הסויה!

זו הסיבה האמיתית שהדיון בסויה נעשה ממש באותו עמוד בו ממליצה לנו הכללית על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב ביום, וכדי שאף אחד לא יפספס, גם סמלה המסחרי של מועצת החלב מתנוסס במרכז העמוד ומזכיר לנו מי בעצם עומד מאחורי ההמלצות הללו.

בארה"ב – הסויה נכללת בהמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב

ויש עוד פרט מעניין ומטריד במיוחד שחשוב לשים לב אליו – כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, באופן מוזר משהו בחרו בכללית לבסס את המלצות התזונה שלהם על המלצות תזונה אמריקאיות שכבר אינן בתוקף. המלצות אלו עודכנו לפני שנתיים, ואחד השינויים הגדולים שבוצעו בהם היה הכנסת מוצרי הסויה להמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב.

מה דעתכם? יכול להיות שזו היתה הסיבה שבכללית בחרו להמליץ לציבור על המלצות תזונה שאינן בתוקף? יכול להיות שהם לא רצו להסתמך על המלצות התזונה האמריקאיות החדשות שכן אלו הכניסו את מוצרי הסויה לקטגורית מוצרי החלב, וזה ממש לא נוח לכללית ולדיאטניות מהתעשיה שסייעו בכתיבת החוברת? ובכלל, זה לא קצת מטריד שהכללית ומועצת החלב שאוהבות תמיד לצטט את המלצות התזונה האמריקאיות (שכידוע נכתבות ע"י משרד החקלאות האמריקני בשיתוף גורמי תעשייה – עוד בנושא זה, מומלץ מאוד לצפות בוידאו הקצר הזה של ד"ר גרגר) בכל הקשור לצריכת חלב, בוחרות באופן סלקטיבי וללא כל הסבר להתעלם מכך שמוצרי הסויה לפי ההמלצות האמריקאיות מקבילים לחלוטין למוצרי חלב פרה? כלומר, אם המלצות התזונה של משרד החקלאות האמריקני הן סמל ומופת ככל שהן מהללות את החלב, מדוע פתאום כשמדובר בסויה, ההמלצות האמריקאיות שגויות ומסוכנות לבריאות הציבור?

אנחנו כמובן, ממש לא אומרים שחייבים לצרוך סויה. אפשר לאכול תזונה בריאה, מאוזנת ועם מספיק סידן גם בלעדיה. אבל מסע הצלב של הכללית בשירות מועצת החלב נגד הסויה צריך להדיר שינה מעיני כולנו. כאשר מנסחי המלצות התזונה שלנו דואגים לאינטרסים כלכליים של תאגידי החלב במקום לדאוג לבריאות שלנו, זהו סימן שמשהו רע מאוד קרה למערכת הבריאות בישראל.

עשרות אנשים פנו אל דף הפייסבוק של שרותי הבריאות כללית בעקבות סדרת הפרסומים על פרשת חוברת התזונה. אבל בכללית ממשיכים להתעלם בהפגנתיות! פניות אחרות מקבלות מענה מהיר מאוד בדף שלהם, אבל כל מה שקשור לחוברת – הם ממלאים פיהם מים (או חלב).

הדף של כללית לא נותן את המענה הראוי אז בואו נפנה למשרד הבריאות, לנציב הקבילות של כללית ולמבקר המדינה (שבדיקות של תחומים כאלו הם תחת חסותו).

נשמח לעזרתכם בפניות ובהפצת המידע:

נציב פניות הציבור של שרותי בריאות כללית

http://www.clalit.co.il/he-il/contactus/ombudsman/

—–

נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות:

http://www.health.gov.il/Subjects/UninsuredRights/NationalHealthAdmissibility/services/Pages/complaints.aspx

כתובת הנציבות:

נציבות הקבילות, משרד הבריאות

רח' ירמיהו 39, ירושלים, מיקוד: 9101002

פקס: 02-5655981

דוא"ל: kvilot@moh.health.gov.il
call.habriut@moh.health.gov.il

לשאלות ובירורים – מוקד "קול הבריאות": 5400* ,08-6241010

—–

המחלקה לתזונה במשרד הבריאות

טלפון: 02-5080407

פקס: 02-6474840

—–

נציבות תלונות הציבור של מבקר המדינה:

http://www.mevaker.gov.il/serve/site/ntz_ombuds_complaint.asp

זרוע השיווק של מועצת החלב בפייסבוק – דף הפייסבוק משפחה צעירה, מפרסם את הנתון הבא: יוגורט תורם לתחושת השובע! עם לינק שמבטיח מחקר. הלינק מוביל לדף המחקרים של מועצת החלב בו מופיע הטקסט הבא:

בהקשר של מגיפת ההשמנה, השגת תחושת שובע ממושכת היא מטרה חשובה
 בטיפול התזונתי. 
במחקר נערכה השוואה בין תחושת השובע לאחר אכילת שני מוצרי מזון
 שנצרכים בתדירות גבוהה בקרב צעירים בצרפת, 
כארוחה קטנה אחר הצהריים. המחקר כלל 18 גברים צעירים
 (גיל ממוצע 21 שנים) במשקל תקין. 
תחושת השובע היתה גבוהה יותר לאחר אכילת יוגורט 
לעומת חטיף שוקולד. המשתתפים דיווחו על פחות רעב, תאבון ורצון
 לאכול ועל יותר מלאות. יחד עם זאת, 
לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן.
Comparison of the effects of a liquid yogurt and 
chocolate bars on satiety: a
multidimensional approach.
Br J Nutr. 2010;103:760-7.


http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=7278548

מספיק לקרוא את התקציר של מועצת החלב בשביל לגלות את הכשל ששתול במחקר הזה. כשל ששייך לאותה משפחה של מניפולציות מחקריות האופייניות לתעשיית החלב.

קודם כל מדובר במחקר שנעשה על 18 אנשים. אבל נעזוב את זה לרגע. הנתון הזועק מכל הוא אחר!

שימו לב, היוגורט נבדק אל מול לא אחר מאשר שוקולד. כלומר החוקרים בבואם לבדוק איזה מאכל הכי משביע בחרו מכל המאכלים בעולם דווקא בשוקולד בתור המזון הנכון להשוות אליו רמת שובע. האם החוקרים רומזים כי יוגורט דומה בהרכבו, ערכו התזונתי וחשיבותו לגוף לשוקולד? כלומר פשוט מזון מיותר, ממתק?

האם מישהו מאיתנו מכיר מזון פחות משביע, ויותר יוצר "תחושת עוד" מאשר שוקולד? שוקולד עתיר סוכר, ושומן גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם ומיד לאחר מכן בשל תגובת האינסולין המוגזמת של הגוף לצניחה ברמת הסוכר שיוצרת את תחושת העוד המוכרת, יוגורט גם הוא עתיר שומן רווי וסוכר (לקטוז) וגם הוא כמו שאר מוצרי החלב גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם מיד לאחר אכילתו. אני מניח שגם החוקרים ידעו שההשוואה לשוקולד היא רעה, מניפולטיבית וגורמת להרמת גבות.
אם הם בכל זאת בחרו בה האם זה היה כי לא נמצא שום מזון סביר אחר שאפשר להשוות אליו יוגורט ושהיוגורט טוב ממנו?

עדכון:

רן ויעל שקראו את הפוסט והמחקר הפנו את תשומת ליבנו לזה :

שימו לב שגם לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן. כי הרי מהכותרת שיוגורט תורם לתחושת שובע אנחנו אמורים להבין שיוגורט מסייע בהורדה במשקל/מניעת השמנה והמחקר בפירוש אומר שזה לא המקרה… כלומר יגורט ושוקולד שניהם תורמים אותו דבר לתחושת השובע אם מודדים אותה לפי התיאבון בארוחה שאחר כך

עדכון 2:
עוד נתון חשוב על המחקר – מי עומד מאחוריו?
This trial was financially supported by Yoplait France.
Flore Payen works for Yoplait France, the
company commercialising one of the two tested food products.

המחקר מומן על ידי יופלה צרפת. והחוקר שפרסם את המחקר – Flore Payen הוא עובד של יופלה צרפת.

כמה מפתיע…

אנו גאים להציג את האלבום המאגד את רוב הפרסומים שהיו בדף עד כה.
תוכלו להוריד את הספר למחשב שלכם, לשלוח אותו למשפחה, לרופאים לדיאטניות ולכל היקרים לכם. 
ליחצו לצפייה והורדת קובץ הספר (PDF)

הטקסט הזה מצולם מתוך ביטאון החלב לשנת 2011 של מועצת החלב, אלו הדברים של שייקה דרורי מנכ"ל המועצה. 
על הצד החיובי של הדברים:
לפחות מועצת החלב כנים בפרסומים הפניימים שלהם, ובאופן ברור כותבים את המטרה שלהם – להגדיל את הביקוש לחלב ומוצר. 

אהבנו את העובדה שהם שמו את "בית ספר בריא" במרכאות. 
כי מכונות לממכר משקאות חלביים בבתי ספר זה הכל חוץ מבריא. 

מגזר חרדי וערבי התכוננו – אתם גם על הכוונת שלהם.

רק חבל שלקראת סוף הדברים שייקה דרורי לא יכול להתאפק ומוסיף איזה שקר צורם – "…המשך שגשוג משק החלב הישראלי לרווחת הצרכן"
אם באמת היתה מעניינת אותו רווחת הצרכן – הוא לא היה דוחף לנו את המוצרים הלא בריאים האלו. 

פעם נוספת מתגלות ההמלצות של מועצת החלב לצריכה של 3 מוצרי חלב ליום לפחות –  כלא אחראיות ומסוכנות! 
איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) ארגון שמועצת החלב נוהגת להתהדר בהמלצתו לצריכת חלב יוצא עם עדכון להמלצה הזו בעקבות מחקר חדש המצביע על כך שחלב גורם לפגיעה במאגרי הברזל (פריטין) אצל ילדים
בעבר פרסמנו מידע אודות הקשר בין צריכת מוצרי חלב לאנמיה שבעקבותיו קיבלנו תגובות רבות מצמחונים שעברו לטבעונות וגילו להפתעתם שרמות הברזל שלהם עלו פתאום.

המחקר מוצא שצריכה של מעל 2 מנות חלב ביום גרמה לפגיעה במאגרי הפריטין, בעוד שצריכה של פחות מכך גרמה לפגיעה באספקת הויטמין D. בעקבות זאת עדכנו  AAP את ההמלצה לצרוך רק 2 כוסות חלב ביום.

השאלה הנשאלת היא, האם אין מקור בטוח יותר לאספקת ויטמין D לילדים שאינו מסכן אותם באנמיה (ובכל שאר הסיכונים שיש בחלב)?

למידע נוסף ולפרסום המקורי בדף חלב עובדות או מיתוסים – לחצו על התמונה