בדיקות מעבדה שהזמין כלכליסט מצאו חומר משמר ביופלה פרי ובפרילי של תנובה, אף שהימצאות הרכיב לא מצוינת על האריזות. גם שירות הלקוחות והדיאטנית של תנובה הכחישו את הימצאותו. מתברר כי תנובה, שבכיריה מתגאים בשקיפות כלפי הצרכן, מתבססת על הערת שוליים לסעיף בתקן מלפני 26 שנה שמתירה לה לנהוג כך. שרת הבריאות: "אבחן את הנושא כדי לשנותו". תנובה: "אנו פועלים בהתאם לדין"
2. פרוגסטרון ואסטרוגן הם הורמני מין שקיימים באופן טבעי בכל שלבי ההריון, מועצת החלב מאפשרת לרפתנים לבדוק באופן קבוע את כמות הפרוגסטרון בחלב על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון, עם זאת את הנתונים האלו הם לא מפורסמים לקהל הרחב
5. עבור קהל הלקוחות הדיאטניות נראות כנשות מקצוע המייעצות לציבור לגבי בריאות בעוד שבפעול מדובר בזרוע שיווקית מתוחכמת כשהתואר רב הרושם שהם נושאות משמש כעלה תאנה לקידום מסרים שיווקיים.
תחקיר יתפרסם על כך בתקופה הקרובה.
6. עוד דבר שלא נשמע מקישקשתא של מועצת החלב – העובדה שמוצרי חלב קשורים לעלייה בסרטן הערמונית, כאשר הם נשאלים על כך, הם אוהבים להתחמק מהתשובה ולהגיד שחלב מוריד את הסיכון לסרטן המעי, בתקווה שהציבור מספיק מטומטם כדי להתבלבל ולחשוב שיש קשר בכלל.
7. אם בוחנים את המחקרים בנושא מגלים תמונה חד משמעית וברורה לחלוטין. אין כל ספק בכך שאקנה קשור בצריכת חלב, והפסקת צריכת החלב היא צעד אפקטיבי וחשוב בהקלה והתמודדות עם התופעה הלא נעימה הזו בעיקר בגיל ההתבגרות. נשאלת השאלה מדוע רופאי העור לא מעודכנים על כך? מדוע רופאי הילדים לא מתריעים על כך?
שאלה שעולה לא פעם בתגובות: מה יעשו החקלאים אם (לאט לאט) נפסיק לצרוך מוצרי חלב? ממה הם יתפרנסו?
מה עשו חלקאי הטבק כשרוב העולם הפסיק לעשן? כנראה שעברו לגדל משהו אחר… האם מישהו שקל להמשיך לעשן רק בכדי לא לפגוע בפרנסתם של מגדלי הטבק?
במקרה של ענף החלב יש עוד כמה דברים מעניינים שראוי להציף. ננסה להשיב על השאלה הזו בצורה רצינית.
ככל שהעולם מתקדם, אופי וסוגי המקצועות משתנים גם הם. הקידמה הטכנולוגית וגם המודעות המתפתחת והעליה באיכות החיים מובילים לשינויים מבניים בכלכלה.
פעם המקצועות המובילים היו סנדלר, נגר, נפח, וחרש ברזל.
אחר כך המקצועות הנחשקים היו חבר באגד, חבר הסתדרות, וחבר קיבוץ …
היתה תקופה בה מתפרות ומפעלי הטקסטיל פירנסו את דרום הארץ אבל גם היא עברה מהעולם.
בנוסף יש כאן גם משהו גדול יותר שקורה, בשנים האחרונות, עם הפרטת משק החלב וכניסתם של תאגידים גדולים לשוק החל תהליך של מיזוג רפתות לרפתות ענק, תהליך שמטרתו לייעל את שוק החלב או במלים אחרות להרוויח יותר ולהשקיע פחות. המשקים המשפחתיים הולכים ונעלמים לטובת רפתות מפלצתיות בגודלן (לקריאה נוספת עמוד 2-3 מתוך חוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב של 2009) . הרפתנים של פעם מוחלפים על ידי פועלים שכירים, קשי יום שחיים משכר מינימום וברוב המקרים מדובר גם בעובדים זרים. בעוד בעבר הרפתנים נהגו לטעון שהם מכירים כל פרה ברפת, מקצועם היה מקור לגאווה, הרפת היוותה ביטוי לציונות ותרומה לחברה בה גרו (קיבוץ או מושב) הרי שהיום מדובר בעובדים חסרי קשר ערכי או רגשי לרפת, שהינם בתחתית הסולם החברתי, דבר שבא לידי ביטוי ביחסם אל הפרות ואל התקנות שאמורות לשמור על הבריאות שלנו.
בשיח הפנימי של ענף החלב כבר מספר שנים דנים באיום הקיומי המרחף מעל התחום בשל העובדה שצעירים משכילים אינם מעוניינים עוד לעבוד בתחום זה. זה חלק מאותו שינוי מבני בכלכלה שמתרחש כעת. (בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר: טיפוח ההון האנושי עמוד 11 בחוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב ל 2009)
ענף החלב כבר אינו זוהר כבעבר. העושר הרב שפעם התחלק בין שותפים רבים מגיע כעת לקבוצה קטנה של אנשי עסקים עשירים העומדים בראש הפירמידה של תאגידי החלב: תנובה (בבעלות קרן איפקס ועד שותפים), שטראוס-יטבתה (בבעלות משפחת שטראוס), וטרה (שבבעלות קוקה קולה ישראל של משפחת ורטהיים). סיפורה של תעשיית החלב בשנים האחרונות הוא בתמצית סיפורו של המשק הישראלי הסובל מריכוזיות, חברות אחזקות, ומספר משפחות מצומצם החולשות על כלכלה שלמה בעזרת תאגידים מונופוליסטים ופירמידות שליטה.
רפת נטושה בקיבוץ פלמחים
רפתות קטנות נסגרות ובמקומן רפתות ענק צומחות. שטחי הרפתות הננטשות נותרים כצלקת מכוערת של אדמה חרוכה עליה לא ניתן כמעט לעשות דבר, אחרי שנים רבות ומליוני טונות של שפכים שנספגו לאדמה וחדרו למי התהום, נזקקים לשנים ארוכות והמון כסף על מנת להפוך בחזרה את האדמה לראויה למגורים או חקלאות. והחקלאים שעבדו ברפת נדרשים כבר עתה לעשות שינוי מקצועי ולהסתגל למקצועות חדשים.
מתוך חוברת התקצירים של כנס מועצת הבקר והחלב של 2009
המגמה המתפשטת של לא לצרוך עוד מוצרי חלב תגרום בסופו של דבר לשינוי מבני בענף החלב, שיגרום לכך שרבים מעובדיו יחפשו את פרנסתם במקומות אחרים, משקים חקלאיים ישקלו לפתח ענפי חקלאות אחרים רווחיים יותר ומתקדמים יותר המתאימים לרוח התקופה. "סופר פודס", גידולים אורגניים בני קיימא, גידול צמחים עם דרישות אקולוגיות נמוכות ומתאימות לאזורנו (מעט מים, אדמה דלה) וגידולים המניבים פירות וירקות צפופים תזונתית ובעלי יתרונות בריאותיים (כמו פירות יער, עלים ירוקים ועוד)
חברות מזון גדולות החלו כבר מזמן להשקיע במזונות שהם תחליף לחלב הפרה. תנובה היא יצרנית חלב סויה גדולה, זהו צעד שאיננו מפתיע כלל בהתחשב בכך שמרבית תאגידי החלב בעולם מחזיקים היום גם בחברות שמייצרות חלב צמחי. ככל שהמגמה תתפשט, כך חברות אלו יחלו גם לשכלל את מגוון המוצרים שהם מפתחות ומציעות, ומגוון רחב של גבינות מהצומח גלידות מאפים וממרחים יחלו להופיע על המדפים. תאגידי החלב מעולם לא הרגישו מחויבות לחלב פרה דווקא וככל עסק שמטרתו להשיא רווחים גם הם יפנו לכל ענף חדש וצומח על מנת לפצות על הדלדלותו של הענף הישן בו הן מושקעות עד צוואר. במרכולים לצד שלל הגבינות מחלב פרה יתפסו את מקומם גם גבינות צמחיות וחלקן על המדף ילך ויגדל אם הביקוש יתמיד ויגדל. יתכן שענף חדש זה יצמיח איתו גם ענפי משנה של גידול ועיבוד צמחים מתאימים ליצור גבינות מהצומח (אגוזים, זרעים, טפיוקה, ועוד) שיספקו פרנסה לשרשרת מזון חדשה, בת קיימא יותר, חיובית לסביבה לבעלי החיים ולבריאות האדם. הטכנולוגיה המשמשת היום את תאגידי החלב לייצור גבינות מחלב פרה הרחיקה לכת ממילא ואיננה דומה עוד בשום אופן לתהליך ייצור מוצרי החלב בעבר, אותה טכנולוגיה של הנדסת מזון יכולה לעבור הסבה לייצור גבינות מהצומח בדיוק כפי שקורה כבר כעת במדינות בהן הביקוש גבוה כמו ארה"ב.
אז השאלה מה יעשו הרפתנים? מסתבר שאיננה חדשה כלל, והיא מהדהדת עוד מלפני שצריכת החלב החלה לרדת. אפשר להניח שעם האצת התהליך החיובי בו יותר אנשים נגמלים מההרגל של צריכת חלב כך גם יאיץ תהליך המעבר מחקלאות של חלב לחקלאות אחרת, בת קיימא, בריאה וחיובית.
עובדי תנובה יקרים,
בימים אלו קיבלתם מדיאטנית תנובה מכתב ובו ההשלכות הבריאותיות של החלב.
בשנתיים האחרונות אנו חוקרים לעומק את התחום החשוב הזה, ומצאנו כמה ליקויים וחוסר דיוק באינפורמציה שנשלחה אליכם.
אנחנו מביאים כאן את המידע שמצאנו, לעיונכם.
בברכת רק בריאות.
עובדי תנובה יקרים, בימים אלו קיבלתם מכתב פנימי מטעם החברה, המנסה להתמודד עם הטענות שמועלות כל העת בדבר הסכנות שבמוצרי החלב. המכתב נשלח לעובדים בלבד ובאופן לא מפתיע לא הובא לידיעת הציבור. כנראה שתנובה חוששת שלא תוכל להגן על הטענות הכתובות בו אם יחשף לקהל הרחב ומומחים שאינם מטעמה ידרשו לתוכנו אבל המכתב כן הגיע לידינו ומצאנו לנכון לציין בפניכם את האי דיוקים שחלו בו. כשירות מטעמנו. המענה שלנו יהיה כמובן פתוח לציבור ולביקורת ציבורית
לקריאת המכתב של תנובה: שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב ומוצריו
לנוחיות הקריאה, את הטענות של תנובה סימנו באדום ואת התגובה שלנו בשחור.
בברכת רק בריאות.
צוות חלב – עובדות או מיתוסים.
כעובדי תנובה, חשוב לנו לספק לכם מידע שתוכלו להעביר הלאה לכל מי ששואל אתכם.
ריכזנו עבורכם את המיתוסים "המקובלים" ביותר, עם התשובות המדעיות בקצרה, ועם קישורים נוספים, רובם בעברית, למי שרוצה לבסס ולהעמיק…
חג שבועות שמח!
חלב מכיל כמות גבוהה של הורמונים ואנטיביוטיקה
X לא נכון
כל מיכל חלב בישראל עובר 5 בדיקות סף קפדניות לפני כניסתו למחלבה ולשיווק, ובהן:
בדיקות לאיתור חומרים אנטיביוטיים או אחרים, בדיקות לבדיקת ההיגיינה בזמן תהליך
הפקת החלב ובדיקות מראה, טעם וריח נוספות. פסילה של מיכל כתוצאה מהבדיקות
גורמת לפסילתו ולשפיכתו, והרפתן נקנס בצורה משמעותית.
תנובה אמנם טוענת שחלב עובר בדיקות קפדניות, אבל שימו לב לא מוזכרת אף בדיקה של קיום הורמונים! נזכיר שוב הורמוני מין מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון המגיעים אל החלב היישר מהפרה עצמה בשל העובדה שהיא נחלבת בעודה בהריון ולא נבדקים בשום צורה בשום שלב בתהליך. הנה כאן על פי ד"ר שמוליק פרידמן, המנהל המקצועי של מועצת החלב, הורמונים לא נבדקים.
ומה לגבי האנטיביוטיקה? בחלב דווקא יש אנטיביוטיקה, אך ברמות נמוכות מאוד ושעומדות בתקן. בעבר פורסם בעיתונות שתנובה מוהלת חלב פגום בחלב נקי על מנת לעמוד בתקנים. אנו מקווים שבעקבות הפרסום, והדיון שנערך בכנסת בעקבותיו חדלה החברה מהפרקטיקה הזו. רמות אנטיביוטיקה נמוכות אולי לא משפיעות על גופנו אבל בהיקפים בהם מיוצר חלב בישראל הם בהחלט משפיעים על הסביבה ותורמים ליצירת חיידקים עמידים המסכנים את בריאות הציבור
בהיות הפרה ייצור חי, היא מייצרת הורמונים בעצמה. כמות ההורמונים המגיעה לחלב באופן טבעי הינה מזערית (פחותה מהרמה המותרת בתקנות לגבי כל סוג של מזון).
אבל רגע אם לא בודקים כמה הורמונים יש בחלב איך יודעים שהכמות היא מזערית? איך יודעים שהיא פחותה מהרמה המותרת? פרה בהריון מתקדם מייצרת פי 33 יותר הורמונים מפרה שבתחילת ההריון מכאן שרמת ההורמונים בחלב איננה קבועה ועשויה להשתנות ממיכל למיכל.
על פי הערכות שלנו בליטר חלב פרה יש כ 20 מיקרו גרם אסטרוגן. הערכות שמתבססות על נתונים שנאספו על ידי המשרד להגנת הסביבה. זה נשמע מעט? אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הסיכום של הסימפוזיון בנושא משבשי פעילות הורמונלית שנערך ב 2005 ושם הועלתה הטענה שגם כמות קטנה כזו של הורמונים גורמת לשינויים מסוכנים בגופנו
עפ"י הערכות של מומחים בהרווארד, בין 60 ל – 80 אחוז מההורמונים שאנו צורכים במזון מגיעים אלינו מצריכת מוצרי חלב:
מצגת נוספת בנושא מאת החוקרת של הרווארד שסיכמה את נושא ההורמונים בחלב שהיא חקרה ועוד מחקרים קשורים שהיא ערכה (זו מצגת מקצועית והוצגה לקהל של חוקרים, שוב מיועד למי שמעמיק בלי לפחד)
מתן הורמונים מגבירי ייצור חלב לפרות נאסר לפני שנים בישראל.
נכון. אנחנו לא מדברים על הורמונים מגבירי ייצור חלב (למשל מסוג rBST שנמצאים בשימוש בארה"ב ) שלכאורה אסורים בשימוש בישראל. למה לכאורה? כי איש אינו בודק אם ואיזה הורמון ניתן לפרות בארץ בניגוד לחוק. הואיל ומתן ההורמון מגביר משמעותית את ייצור החלב, והואיל ולא מתקיימת אכיפה בכלל, עשוי להיות כאן תמריץ להפרת החוק. למשל באירופה, שם השימוש בהורמון נאסר גם כן, נערכים לפיתוח שיטות גילוי של הפרות החוק. בישראל, כאמור, לא בודקים.
אז תנובה, תבינו, אנחנו מדברים על הורמוני הריון מסוג פרוגסטרון ואסטרוגן.
אבל חשוב לציין שיש מקור נוסף להורמונים. צריכת חלב, כנראה מעצם היותו של החלב מזון אנאבולי המותאם לגדילה מהירה של עגלים, מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שנמצא קשור בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים (למשל שד)
לינק למחקר מצוין בנושא: (למי שמעמיק בלי לפחד כמובן)
ברבים ממוצרי החלב אין בכלל כמות גדולה של סידן. כמו גבינות שמנת או קוטג 9%
ובכלל בואו נבדוק רגע כמה באמת סידן אנחנו מקבלים ממוצרי חלב. עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):
חלב שתייה ומשקאות – 24%
גבינות לבנות – 28%
גבינות קשות ומותכות – 29%
תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%
חמאה שולחנית – 2%
כוס חלב שתייה מכילה כמויות גדולות של סידן, אך חלב ניגר מהווה פחות מרבע משוק החלב! בחינה של רב מוצרי החלב מגלה כאמור שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.
למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות. יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.
הסידן מהשוקו לא נספג
X לא נכון
פולי קקאו אכן מכילים רכיב המפריע לספיגת סידן, אלא שכוס משקה שוקו מכילה רק
כפית אבקת קקאו, וזו מפריעה לספיגה של 3% בלבד מהסידן שבחלב
ושוב הטריק הידוע חוזר. מצטטים מאמר של תזונאי שניזון בעצמו ממחקרים ממומנים על ידי גופי חלב, באיכות נמוכה על מנת לשוב להשתמש במאמר כאילו מדובר במומחה בלתי תלוי. ולעניין עצמו, הסידן מהשוקו, בדיוק כמו בשאר מוצרי החלב, נספג באופן חלקי. וגם לו היה נספג במלואו, האם זוהי הצדקה לצרוך שוקו שבנוסף לסידן גם מכיל כמויות גדולות של סוכר, כמו גם שומן רווי,והורמוני מין בכמות לא ידועה?
באותו אופן אפשר לטעון שבשוקו יש גם מים. האם מישהו מאיתנו יעלה על דעתו להמליץ על שוקו בתור מקור טוב למים להם הגוף זקוק? האם עצם קיומו של סידן במוצר כלשהו הופך להצדקה לצריכתו? האם בכלל בדקנו לרגע מהם האלטרנטיבות לסידן לפני שקיבלנו כתורה מסיני את העובדה שמוצרי החלב הם המקור הבלעדי?
אם יש דבר מסוכן יותר מאכילת ממתקים זו אכילה של ממתקים מתוך מחשבה שהם מזון בריאות!
החלב מעלה את הכולסטרול וגורם למחלות לב
X לא נכון
מחקרים מראים שצריכת חלב ומוצריו, לא רק שאיננה מעלה את שכיחות מחלות לב וכלי
דם, אלא אפילו קשורה עם תחלואה נמוכה יותר, גם של יתר לחץ דם וסוכרת
בכל מקרה, מכל סיבה תזונתית, מומלץ להעדיף מוצרי חלב דלי שומן
תזונה המומלצת להורדת לחץ דם הינה עשירה בירקות פירות ומוצרי חלב דלי שומן
חברות החלב משווקות את מוצרי חלב כמזון בריאות, ולכן הציבור צורך אותם ללא הגבלה. התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה מערבית. שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.
לא במקרה תראו בכל מקום שההמלצה היא לצרוך מוצרי חלב דלי שומן או ללא שומן. אם השומן של מוצרי החלב לא גורם למחלות לב מדוע ההמלצה היא כזו?
יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.
אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.
יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.
בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.
ויש לזכור – רב השומן במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו.
חלב מסרטן
X לא נכון
מחקרים מראים השפעה מגנה של צריכת מוצרי חלב מפני כלל מחלות הסרטן, ובמיוחד סרטן המעי הגס
זוהי זרייית חול בעיניים. למה? כי אין קשר בין העובדה שחלב מעודד סרטן הערמונית השד והשחלה לבין הממצא האיזוטרי שהוא לכאורה מגן מפני סרטן המעי. שימו לב אנחנו מדברים על הקשר בין חלב לבין סרטן השחלה, שד וערמונית. ולא על סרטן באופן כללי וגם לא על סרטן המעי. לחלב יש קשר ישיר לסרטני מערכת הרבייה וזה אינו סותר השפעה של חלב על סרטן מסוג אחר כמו המעי. האם העובדה שהוא מגן מפני סרטן מסוג אחד משככת את העובדה שהוא גורם לסרטן מסוג אחר?
צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.
פנינו לחברים בדף חלב עובדות או מיתוסים בפייסבוק וביומיים בלבד אספנו עשרות עדויות של אנשים שהבריאו מאלרגיות, אסטמה ונזלות כאשר הפסיקו לחלוטין עם החלב. קיראו אותם כאן: עדויות על החלמה כתוצאה מהפסקת מוצרי חלב
תנובה, אתם רוצים להתווכח עם זה?
יש גם עדויות מדעיות שקושרות את תוצר פירוק חלבון החלב (קזאין), קאזומורפין, להגברת ייצור הליחה בבלוטות מערכת הנשימה בכל אופן זה לא ברור עדיין עד הסוף כמו תהליכים ותופעות רבות אחרות הקשורות בתזונה ורפואה. דבר אחד ברור. יש יותר מעדות מקרית אחת שממחישה את הקשר הזה.
הרבה אנשים אלרגיים לחלב
X לא נכון
אלרגיה לחלב מופיעה בשנת החיים הראשונה וחולפת ברוב המקרים עד גיל 3
שכיחות אלרגיה לחלב בתינוקות בישראל 1.5% על פי מחקר גדול ועדכני שהתקיים בבי"ח
אסף הרופא
לתינוק אלרגי אסור לתת חלב, גם לא של עזים
רבים מבלבלים בין אלרגיה לחלב לרגישות לסוכר החלב, שאיננה אלרגיה
אנשים שרגישים לחלב יכולים לצרוך מוצרים דלי לקטוז
שאלתם את עצמכם פעם מדוע אין אזהרת אלרגיה לגבי חלב? כמו למשל לאגוזים? 1.5% אלרגיה באוכלוסיה זה עדיין המוני בני אדם. למה מכל המזונות האלרגיים דווקא כלפי חלב יש טיוח בנושא?
מי שרגיש ללקטוז צריך להימנע ממוצרי חלב
X לא נכון
תכולת הלקטוז משתנה בין מוצרי החלב ורוב הרגישים יכולים לצרוך לפחות חלק מהם, וגם
תלוי בכמות
גבינות קשות דלות בלקטוז ומתאימות לרגישים
לתנובה מגון מוצרי חלב דלי לקטוז כמו שוקו תנובה, דיאט יופלה, כל סדרת עמק, חלב
אתם מבינים, גם אם חלב עושה לך רע, אנחנו תנובה מצאנו מחקר להאחז בו כדי להמליץ לכם להמשיך בכל זאת. וכל זה למה? כדי שתנובה לא תפסיד הכנסות מאנשים שרגישים לחלב? מדוע מי שחלב עושה לו רע צריך לצרוך חלב? מדובר בתרופה? בפרוצודורה מצילת חיים? יש באמת סיבה מלבד הדאגה לרווחיה של תנובה שההמלצה הזו מתקיימת?
העז בדיוק כמו הפרה צריכה להיות בהריון כדי לייצר חלב. מה שגורם לכך שהחלב שלה מלא בהורמונים, מוצרי חלב עיזים הם מעובדים, מלאי מלח, שומן רווי, וחלבון בדיוק כמו מוצרי חלב פרה. חלב העזים שמדברים רבות בזכותו איננו החלב עזים שמרכיב את מוצרי החלב עזים בסופר. אלה מגיעים ממשקים מתועשים בדיוק כמו חלב הפרה ומזמן איבדו כל יתרון שאי פעם היה בעבר לחלב עזים.
חלב גורם להפרעות בעיכול וכאבי בטן
מי שסובל מרגישות ללקטוז, אכן עשוי לחוש סימפטומים שונים כגון כאבי בטן וגזים.
מומלץ למי שמאובחן כך, לצרוך מוצרים הדלים בלקטוז שלתנובה יש מגוון רחב של
מוצרים מסוג זה כמפורט בסעיף הקודם.
חלב עזים לעיתים מתעכל טוב יותר בשל הרכב השומנים והחלבונים שבו.
רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת. מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.
החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.
לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים: – כאבי בטן – נפיחות בטנית – "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית) – גזים – שלשולים – עצירות – בחילות והקאות – כאבי ראש – ירידה ביכולת הריכוז – עייפות נמשכת – כאבי שרירים – כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון – אריתמיות – אפטות בפה
חלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות. אם חלב היה מחזק את העצמות היינו למשל מצפים שבמדינות שבהם שותים הרבה חלב יהיו לאנשים עצמות חזקות. אבל זה בדיוק להפך. במדינות בהן שותים הכי הרבה חלב יש גם הכי הרבה שברים ואוסטיאופרוזיס, ובמדינות בהן שותים הכי מעט חלב יש גם הכי מעט שברים ואוסטיאופרוזיס. מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שחלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות.
ניתן לקרוא על כך גם במחקר של הרווארד שבדק את הקשר בין צריכת חלב לאוסטיאופורוזיס, ומצא שצריכת חלב גבוהה הגדילה את השברים:
אם מישהו היה אומר לכם שמוצר מעובד, עתיר נתרן, עתיר שומן, נטול סיבים תזונתיים, דל בברזל, ושאינו מכיל כמויות משמעותיות של סידן הוא מוצר בריאות, הייתם מאמינים לו? תתפלאו, אבל זהו בדיוק הסיפור שמוכרת לכם חברת "תנובה" על גבינת הקוטג שלה – ואתם מאמינים לה.
ידעתם שבמאה גרם גבינת קוטג' תנובה 5% יש 400 מ"ג נתרן?
זה יותר מכמות הנתרן היומית המירבית המומלצת לתינוקות עד גיל שנה, יותר מחצי מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת לפעוטות מגיל שנה עד שנתיים, כשליש מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת לילדים עד גיל 8, ויותר מרבע מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת ליתר האוכלוסיה!
זה המון מלח, וזה מאוד מסוכן!
צריכה עודפת של מלח בתפריט קשורה בסיכון לפתח יתר לחץ דם, המביא להתפתחות מחלות לב וכלי דם. על פי הערכת מכון הלב, הריאה והדם הלאומי האמריקאי הקטנת צריכת הנתרן ב – 50% תמנע 150 אלף פטירות ממחלות לב וכלי דם בשנה בארה"ב בלבד. גם צריכת יתר של מלח בגיל צעיר מסוכנת: מעבר לסכנה של פיתוח הרגלי אכילה גרועים, שקשה לשנותם מאוחר יותר, מחקרים מראים שצריכה עודפת של נתרן בגיל צעיר עשויה להוביל לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי בגיל מאוחר יותר.
————————————————-
אבל רגע, צריך לאכול קוטג' בגלל הסידן, לא?
ממש לא. ב – 100 גרם גבינת קוטג' 5%, יש 100 מ"ג סידן, אולם רב הסידן הזה כלל אינו נספג בגוף. שיעור הספיגה של סידן מחלב הוא כ- 30%. שיעור הספיגה של הסידן בקוטג' אף נמוך יותר שכן גבינת הקוטג' מכילה כמויות גדולות מאוד של מלח שמעודד הפרשה של סידן מהעצמות. אפילו כוס אחת של ברוקולי מבושל, למשל, תיתן לכם יותר סידן: בכוס ברוקולי מבושל יש 64 מ"ג סידן, ושיעור הספיגה שלו הוא 60%, כלומר 38 מ"ג סידן נספג בגוף – הרבה יותר מאשר בגבינת קוטג'!
————————————————-
וזה עוד לא הכל!
גבינת קוטג' 5% שומן כלל אינה דלת שומן כפי שאולי משתמע משמה. למעשה 48% מסך הקלוריות בקוטג' מגיעות משומן, ורב השומן הזה הוא שומן רווי- השומן "הרע" שמעלה את הסיכון למחלות לב. איך זה יכול להיות? למרבה הצער, בלחץ תאגידי המזון בארץ, ישראל טרם יישרה קו עם מדינות מפותחות אחרות בעולם, והחוק בארץ מאפשר ליצרנים להטעות את הציבור. החוק בישראל מחייב את היצרנים לרשום את תכולת השומן במזון רק כאחוז מן המשקל, אך לא כאחוז מן הקלוריות. מכיון שגבינת קוטג' מכילה הרבה מים (שיש להם משקל, אך הם מחוסרי קלוריות או ערך תזונתי אחר), יוצא שב-100 גרם קוטג' יש רק 5 גרם שומן, זאת אע"פ שכמעט חצי מן הקלוריות שבגבינת הקוטג' 5% מגיעות משומן! הזוי הא? ככה זה כשחברים של מקבלי ההחלטות בישראל הם טייקונים. עד שזה ישתנה, כדי לדעת כמה שומן יש באמת במזון שלכם תצטרכו להגיע לסופר עם מחשבון.
אם אתם רוצים לדעת איך מחשבים את אחוז השומן מסך הקלוריות, ולא רק את אחוזו המשקלי, היכנסו לפוסט שלנו שמסביר זאת: http://on.fb.me/Y4nMJW
————————————————-
משימה אחרונה לסיום:
הסתכלו שוב על טבלת הערכים התזונתיים בקוטג' שלכם. אתם רואים שם סיבים תזונתיים או ברזל? מובן שלא! מוצרי חלב, כידוע, אינן מכילים ברזל וסיבים תזונתיים. וזו הסיבה לכך שילדים שצורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב הם בסיכון גבוה לסבול מאנמיה ומעצירויות כרוניות. וזה לא בריא בעליל!
בקיצור, בישראל כדי לשווק מוצר "כמוצר בריאות" מספיקים תקציבי שיווק ופרסום שמנים ומחוקקים שבריאות הציבור לא מעניינת אותם. עובדה. לתנובה זה עובד.
——————————————–
קבלו הצצה למאחורי הקלעים של אחת ממכונות השיווק הגדולות ביותר בארץ, זאת שמקדמת תעשייה של 9 מיליארד ש"ח בשנה.
תוכנית השיווק שלהם מקיפה ושוטפת את כולנו עם טקטיקות של "חינוך דעת קהל" אבולוציוני (כלומר כל שנה אנחנו אמורים לאהוב את החלב יותר)
אם זה היה מגיע ממשרד הבריאות או מגוף שרוצה לעשות לנו טוב, אז מילא.
אבל כאן מדובר בדחיפה של מוצר שכבר יש עליו ספק גדול בעולם ומחקרים חדשים ממליצים להוריד מהמינון שלו (למשל בית הספר לבריאות הציבור של האוורד)
אבל זה לא יעצור את מועצת החלב מלהשקיע כ-7 מליון ש"ח בשנה בשביל לגרום לכולנו לחשוב שאנחנו חייבים חלב.
מה לעשות?
לשתף את התמונה הזאת.
לשתף על מנת שכשהילד שלכם יחזור מהגן או הבית ספר עם מדבקות וספרים של מועצת החלב – שתזכרו שמדובר בגוף כלכלי שמעוניין בהגדלת ההכנסות שלו.
ובניגוד לפרסומים שלהם הבריאות שלכם ממש לא מעניינת אותו.
![1229932_645363552151655_1892933648_n[1]](https://milklies.files.wordpress.com/2013/09/1229932_645363552151655_1892933648_n1.jpg?w=497&h=372)
חלב - עובדות או מיתוסים 
