7 שאלות שתעשיית החלב לעולם לא תענה עליהן

לתנובה, שטראוס, מועצת החלב ושות' יש מערכת משומנת של שירות לקוחות. הם עונים במהירות על כל שאלה, כלומר, כמעט על כל שאלה.

חוץ מהשאלות שהתשובות עליהן אינם מעודדות צריכת מוצרי חלב ואינן תורמות לשורת הרווח של החברה.

במקרים כאלו השאלות נשארות יתומות, נציגי השירות נעלמים או מדקלמים תשובה מתחמקת, מעורפלת ולפעמים גם שקרית.

ריכזנו עבורכם רשימה חלקית של שאלות עליהם לעולם לא תקבלו תשובה מתאגידי החלב.

נסו לשאול אותם, ותווכחו לבד.

1229932_645363552151655_1892933648_n[1]

התשובות לשאלות:

1. בהמלצה של קישקשתא לצרוך שלושה מוצרים ביום, לא מוזכרת העובדה שמשרד הבריאות מבקש מהציבור לצרוך מוצרים דלי שומן ומופחתי סוכר.

על השומן

על הסוכר

משרד הבריאות

2. פרוגסטרון ואסטרוגן הם הורמני מין שקיימים באופן טבעי בכל שלבי ההריון, מועצת החלב מאפשרת לרפתנים לבדוק באופן קבוע את כמות הפרוגסטרון בחלב על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון, עם זאת את הנתונים האלו הם לא מפורסמים לקהל הרחב

לחצו כאן כדי לקרוא את התחקיר שלנו בנושא חלב והורמונים

3. מרכזי המבקרים של תנובה מציגים לילדים מצג שווא, על מנת שיוכלו להיות לקוחות למופת ללא יסורי מצפון.

קטע וידאו בנושא

4. אחוז הישראלים שאינם מפרקים היטב לקטוז נע בין 80% ל-97% מהאוכלוסיה הישראלית.

התחקיר שלנו בנושא

5. עבור קהל הלקוחות הדיאטניות נראות כנשות מקצוע המייעצות לציבור לגבי בריאות בעוד שבפעול מדובר בזרוע שיווקית מתוחכמת כשהתואר רב הרושם שהם נושאות משמש כעלה תאנה לקידום מסרים שיווקיים.

תחקיר יתפרסם על כך בתקופה הקרובה.

6. עוד דבר שלא נשמע מקישקשתא של מועצת החלב – העובדה שמוצרי חלב קשורים לעלייה בסרטן הערמונית, כאשר הם נשאלים על כך, הם אוהבים להתחמק מהתשובה ולהגיד שחלב מוריד את הסיכון לסרטן המעי, בתקווה שהציבור מספיק מטומטם כדי להתבלבל ולחשוב שיש קשר בכלל.

חלב וסרטן הערמונית

חלב וסרטן הערמונית (פרסום נוסף)

7. אם בוחנים את המחקרים בנושא מגלים תמונה חד משמעית וברורה לחלוטין. אין כל ספק בכך שאקנה קשור בצריכת חלב, והפסקת צריכת החלב היא צעד אפקטיבי וחשוב בהקלה והתמודדות עם התופעה הלא נעימה הזו בעיקר בגיל ההתבגרות. נשאלת השאלה מדוע רופאי העור לא מעודכנים על כך? מדוע רופאי הילדים לא מתריעים על כך?

חלב גורם לאקנה

אנחנו מזמינים אתכם לשלוח את השאלות האלו לחברות השונות. הגיע הזמן שהם יתחילו לקחת אחריות על הנזק שמוצריהם גורמים.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

 

שערוריית החוברת תזונה נכונה של שרותי בריאות כללית

חברים בשרותי בריאות "כללית"?  הפוסט הזה מוקדש לכם!

מועצת החלב (שהיא גם מועצת הבקר) אוהבת לנופף בגופי תזונה שממליצים על צריכת חלב. הם רק שוכחים לספר לנו שהם אלו שכותבים את המלצות התזונה של אותם גופים! קחו לדוגמא את המלצות התזונה החדשות של קופת החולים כללית, ספקית שרותי הבריאות הגדולה בישראל.

בכתיבת החוברת השתתפו הדיאטנית שרית עטיה, עובדת חברת הפרסום "לניאדו" שהיא גם הדיאטנית של מועצת החלב, ד"ר מיכל גילאון, שהיתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת, ודיאטניות תומכות חלב נוספות כמו יעל דרור הזכורה לכולנו כמי שחתומה על הכתבה "שוקו – משקה בריאות וספורט"! אליה התייחסנו כאן בעבר, ואנקה סימוביץ, שהייתה הדיאטנית של תשלובת שטראוס.

אז מה קורה כשמועצת החלב משתתפת בכתיבת המלצות התזונה? המציאות עולה על כל דמיון! בקרוב נספר לכם על פירמידת המזון החדשה של כללית שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם!

עוד נספר לכם למה ממליצה כללית לצרוך דווקא חלבון מהחי בניגוד גמור להמלצות ארגוני תזונה מובילים שדווקא ממליצים להפחית בצריכתו, ונעדכן אתכם על אזהרות מצוצות מהאצבע לגבי צריכת סויה שמנוגדות להמלצות ארגוני תזונה עולמיים. הסויה אמנם מושמצת בחוברת התזונה של כללית בשל תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה, אך לעומת זאת, על האסטרוגנים אמיתיים שקיימים בחלב לא תמצאו מילה בחוברת של כללית.

מוצרי חלב, לדעת כללית, צריך לאכול ללא הגבלה – ו*לפחות* 3 ביום.

כשמדובר במוצרי חלב, השמים הם הגבול, בשונה כמובן מפירות, שאת צריכתם ממליצים בכללית דווקא להגביל בשל תכולת סוכר גבוהה…

קצרה היריעה לספר על ההטיות וההטעיות שבהמלצות החדשות של כללית. כמעט כל עמוד בחוברת ההמלצות הוא בדיחה פסדו-מדעית, שיכולה היתה להיות מצויינת, אלמלא היתה על חשבוננו.

בימים הבאים נביא לכם את עיקרי הדברים בסדרת פרסומים חדשה שנעלה לדף.

השארו עמנו, התעדכנו, ושתפו את כל חבריכם.

מועצת החלב כותבת את המלצות התזונה של קופת חולים כללית

קישורים:

חוברת "תזונה נכונה" עפ"י קופ"ח כללית

http://bit.ly/clalit-guide

פרסום קודם שלנו על שיטת השקשוקה של יעל דרור:

http://bit.ly/shoko-shakshuka

מידע נוסף אודות איך תעשיית החלב משתמשת בדיאטניות ורופאים על מנת להגדיל את הצריכה בדף חלב – עובדות או מיתוסים.

www.facebook.com/milklies

ניתוח מנקודת מבט חינוכית-מוסרית של ערכת קידום החלב בגני ילדים – "סידה ודן"

לאחר שקראה את הפרסומים שלנו על "סידה ודן שוטפים את המוח לילדי הגן"
לקחה צביה ברוכים את ערכת סידה ודן לבחון אותה מחדש ולעומק בעיניים של אשת חינוך. 32412_10151274760934927_837971450_n[1]
קיראו והפיצו את מה שיש לה להגיד על המשחק הראשון בערכה אותו היא לקחה לבדיקה:
שלום לכולם,כפי שכתבתי בפוסט הקודם, החלטתי לנתח את הערכה "סידה ודן" מנקודת מבט חינוכית-מוסרית, ובתור אשת חינוך, החלטתי לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר ולברר- איך מתבטאת היכולת שלנו להשפיע על הילדים, על מחשבותיהם, על רצונותיהם ועל חייהם? הבנתי שכדי שזה יקרה אני צריכה לקחת את כל התיאוריות היפות שלמדתי וחקרתי, לחפור בניסיון שצברתי במהלך השנים ואז לגשת לערכה.

לפני שאגש לניתוח המשחק, חשוב לי לכתוב כמה מילים על חשיבה של ילדים:
בראש ובראשונה חשיבה של ילדים שונה במהותה מחשיבה של מבוגרים מעצם העובדה שכל הידע והכלים הקוגניטיביים שקיימים אצל המבוגרים עדיין לא קיימים אצלם. החשיבה הינה נזילה, מתפתחת כל הזמן ומשתנה, ובעיקר בנויה נדבך על נדבך. לדג', היום הילד לומד שלתרנגולת יש כנפיים, מחר הוא ילמד שיש לה גם מקור ולאחר מכן הוא גם יבין שכל בעלי המקור והכנפיים שמטילים ביצים שייכים למשפחת העופות. הרצון של הילד לקיים סדר וארגון בעולם הידע שהוא חשוף אליו, גורם לו לאסוף פריטי מידע שקיימים בסביבתו וליצור סכמות (סכמה=יחידת ארגון מידע) ולצקת לתוכה משמעות משלו. סכמה מתגבשת באמצעות חוויות, למידה אקראית או מכוונת, ומתבססת גם על מידע קודם שיש לנו. הדבר קורה לכל אדם בכל גיל, אבל השוני הגדול בינינו לבין ילדים הוא שכלפי ילדים צעירים אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשוניים, היכולת של הסביבה להשפיע על אותן הסכמות שהם יוצרים, שלא לומר ליצור אותן עבורם, גדולה מאוד ואף קריטית. גם לנו המבוגרים מתגבשות סכמות חדשות, מתרחבות סכמות קיימות וחלקן אף מתפרקות לרסיסים. מידע חדש שאליו אנו נחשפים עובר דרך פילטרים של סכמה ספציפית שהתגבשה ודרכה בעצם אנו חווים את העולם ומבינים אותו. העמדות שלנו כלפי העולם הן בעצם סכמות שיצרנו לנו.
לדג', במידה ויצרתי סכמה בה כל הפרות שרות, רוקדות ומחייכות תוך כדי שחולבים אותם, אני אחווה את שתיית החלב באופן מחויך ומהנה כי יצרתי סכמה חיובית, טובה וכיפית של החלב והתהליך שהוא עבר עד שהגיע אליי. כמה מהאנשים שאתם מכירים חושבים שחתול הוא יצור מטונף, לא נאמן ותוקפן רק כי הסכמה שנוצרה להם נבנתה והתעצבה בעקבות החתולים שקופצים עליהם מהפחים? כמה מאיתנו חשבו ואמרו לעצמם- לו רק אותם אנשים היו רואים מי הם חתולים באמת?

הסכמות הן אלה שגורמות לנו לחשוב באופן מסוים, להבין, והן אלה אשר מעצבות את ההתנהגות שלנו. הסכמות, למרות אופיין הדינמי, "חזקות בפני מתקפות", הן יעמדו מנגד כשבאים ומנסים לטלטל אותן ולרוב יגרשו את הפולש הזר חזרה למולדתו. סכמות לא ממש אוהבות שינויים, אלא יציבוּת, אם כי כולנו יודעים שקיימות גם סכמות גמישות, אחרת איך היינו משתנים? כדי לשנות סכמה, צריך שינוי במבנה הבסיסי שלה וזה אפשרי וקיים, אך לא קל בכלל.
כשהפכתי מצמחונית לטבעונית הייתי צריכה לנפץ כמה סכמות בסיסיות שיצרתי במהלך השנים ולבנות חדשות. מי מאיתנו לא גדל על המיתוס שאנחנו עוזרים לפרה בכך שאנחנו חולבים אותה כי אחרת כואב לה בעטינים? השינוי לא היה קל כי תמיד מלווה אותנו גם איזשהו תחושת אשמה של "איפה הייתי כל השנים האלה"? אבל למזלי ולשמחתי הסכמתי להיות שם.

לאור האמור לעיל ומעוד הרבה סיבות אחרות, חשיבה בגיל הילדות בעיקרה מתבססת על סובייקטיביות ועל חג ממדיות, היינו, הילדים עדיין לא יכולים לראות את התמונה הרחבה הכוללת מערכת שיקולים מורכבת, סיבתיות בעלת קשרים סבוכים ומסקנות מופשטות. הם בעלי חשיבה תמימה יחסית, והיכולת שלהם לפקפק אחר אמיתות שאנו משדרים להם חדשות לבקרים נמוכה.
ילדים רואים במבוגר מודל לחיקוי (זו צורת הלמידה העיקרית בתקופת הינקות) וניתן לראות אותם מדברים, מתנהגים וחושבים באופן שבו אנחנו לימדנו אותם לחשוב, להתנהג ולדבר. כמה פעמים במהלך היום תפסתי את עצמי חושבת אלף פעם לפני שאני מוציאה מילה כי אני מודעת שלכל צליל שלי יש משמעות עצומה אצל הילדים? המון.

עכשיו, קחו את כל מה שאמרתי על חשיבה של ילדים, תוסיפו לכך את העובדה שהילד מסתכל על הגננת שלו כעל חצי אלוהים, קחו הורים שתולים את כל יהבם בגננת שתחנך את ילדם היטב, ותקבלו כוח עצום שקיים בין כתלי הגן.

המשחק שהחלטתי לבדוק נקרא "יותר סידן לוקח! עם סידה ודן"- המבוסס על חוקי המשחק הקלאסי "מלחמה" אשר נועד, ואני מצטטת: "להכרת רמת הסידן במזונות שונים". במשחק 40 קלפים, ואני שוב מצטטת: "במשחק זה המוצרים מדורגים לפי רמת הסידן- מהרמה הנמוכה ביותר (קלף 1) ועד הגבוהה ביותר (קלף מלך)". אני בודקת את הקלפים וראו איזה פלא- הקלפים עם המספרים הנמוכים שייכים למזונות שאינם מוצרי חלב, ואילו המספרים הגבוהים? ניחשתם נכון- מוצרי החלב!
ולא רק זה. בקלף מספר 1, הקלף בעל הערך המספרי הנמוך ביותר במשחק, מככבת לה הטחינה! כן כן, טחינה! לטענתם של המומחים במועצת החלב בכף טחינה יש 20 מ"ג סידן. לעומת זאת הקלף המנצח במשחק בעל הערך המספרי הגבוה ביותר הוא כמובן ספל החלב, בו יש לדעת אותם המומחים- 260 מ"ג סידן. כאחת שלא ממש מכירה ערכים תזונתיים של מזונות, אבל בהחלט שמעה לא אחת מדיאטניות שבטחינה יש המון סידן, ניגשתי לחפש ברשת טבלאות אלטרנטיביות לערך הטחינה שמצוין על קופסת הקלפים. ב'אתר הצמחונות הישראלית' מצאתי כתבה של כרם אביטל (תזונאית קלינית), ולה היתה אינפורמציה מעט שונה לגבי הערך התזונתי של הטחינה. לטענתה "כמות הסידן ב-2 כפות טחינה גולמית מלאה שווה פחות או יותר לכמות הסידן בכוס חלב (כ-200 מ"ג)" כלומר, ב-4 כפות יש בין 400-600 מ"ג סידן. והנה עוד ציטוט שמצאתי באתר 'קסם הטבע'- "שיעור הסידן בטחינה מלאה גולמית (ב100 גר') הוא 1,100 מ"ג סידן (פי תשעה מטחינה גולמית רגילה!), שיעור המקנה לה את התואר אלופת הסידן העולמית, שכן אין שום מאכל – מהצומח או מהחי – ששיעור הסידן בו כה גבוה". כמובן שחיפשתי עוד ועוד, ובכל מקום שמוזכר סידן, מוזכרת קודם כל הטחינה וחשיבותה, ועוד לא דיברתי על יכולת ספיגת הסידן בטחינה לעומת חלב.

ונחזור לילדים. כאשר מלמדים ילדים באמצעות משחק שבטחינה יש הכי פחות סידן ובכוס חלב יש הכי הרבה, ילדים יבינו ששווה להם לשתות חלב ולוותר על טחינה כי הרי חלב מוחץ את הטחינה ואנחנו מחנכים ילדים להיות בריאים. במשחק כל המספרים מ-1 עד 4 הם ירקות (טחינה, כרוב, תאנים וברוקולי) 5 הם הסרדינים, ומ-6 ומעלה נמצאים השוקו, הקוטג', הגבינה צהובה ומעדני החלב. ילדים מבינים מהר מאוד מי הכי שווה והם כמובן גם רוצים לנצח. זכותם.
6755_10151486052304927_319459536_n[1]
זוכרים את הסכמות? כצפוי, ילדים המשחקים במשחק זה יכולים לבנות סכמה בה מוצרי החלב הם השווים ביותר וירקות ההיפך. תדמיינו תרחיש בו ילדים משחקים 'מלחמה' עם סידן ודן ופעם אחר פעם יצרבו בזיכרונם שגבינה צהובה שווה יותר מברוקולי ושוקו שווה יותר מתאנים, יכריזו בכל פעם "לי יש מעדן חלב ולך יש כרוב, אני ניצחתי", האם נתפלא שהם יבקשו מאמא ואבא בסופר שוקו ועוד יספרו בגאווה שהוא בריא? האם נתפלא שיגדלו להיות אנשים שמאמינים בכל מאודם שמוצרי חלב בריאים? האם רובנו לא גדלנו ככה בעצם?
אני תוהה האם כאשר עסקו טובי המוחות בבניית המשחק, הם הבינו שהם צריכים ללכת על שבירת מיתוסים של "הצד השני" והלכו על הקלף החזק ביותר –הטחינה, אשר דווקא אותה מיקמו כבעלת אחוז הסידן הנמוך ביותר. ועוד תהיה אחת- אם זה משחק ילדים, למה לא רשמו בקלף מס. 1 סוכריות טופי? שוקולד? מרשמלו? למה דווקא נטפלו לירקות ולטחינה?

פעם לא התייחסו לילדים כאוכלוסיה בפני עצמה, הם היו אנשים קטנים שטרם התפתחו וכולם חיכו שיגדלו. היום מבינים שהם העתיד, הם בני אדם חכמים מאוד עם מחשבות, רצונות ואמונות משלהם ושווה לנו להשקיע בהם. זו גם חובתנו המוסרית לחנך ולגדל אותם לפי אמות מוסר נכונות ולהגיד להם את האמת, גם אם היא קשה.

במלחמה כמו במלחמה- יש מנצחים ויש מפסידים, ובמשחק הספציפי הזה- מוצרי החלב מנצחים בנוק אאוט את כולם.

פורסם גם בדף הפייסבוק

מחקר זבל בשירות החלב

זרוע השיווק של מועצת החלב בפייסבוק – דף הפייסבוק משפחה צעירה, מפרסם את הנתון הבא: יוגורט תורם לתחושת השובע! עם לינק שמבטיח מחקר. הלינק מוביל לדף המחקרים של מועצת החלב בו מופיע הטקסט הבא:

אכילת יוגורט תורמת לתחושת השובע

בהקשר של מגיפת ההשמנה, השגת תחושת שובע ממושכת היא מטרה חשובה
 בטיפול התזונתי. 
במחקר נערכה השוואה בין תחושת השובע לאחר אכילת שני מוצרי מזון
 שנצרכים בתדירות גבוהה בקרב צעירים בצרפת, 
כארוחה קטנה אחר הצהריים. המחקר כלל 18 גברים צעירים
 (גיל ממוצע 21 שנים) במשקל תקין. 
תחושת השובע היתה גבוהה יותר לאחר אכילת יוגורט 
לעומת חטיף שוקולד. המשתתפים דיווחו על פחות רעב, תאבון ורצון
 לאכול ועל יותר מלאות. יחד עם זאת, 
לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן.
Comparison of the effects of a liquid yogurt and 
chocolate bars on satiety: a
multidimensional approach.
Br J Nutr. 2010;103:760-7.


http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=7278548

מספיק לקרוא את התקציר של מועצת החלב בשביל לגלות את הכשל ששתול במחקר הזה. כשל ששייך לאותה משפחה של מניפולציות מחקריות האופייניות לתעשיית החלב.

קודם כל מדובר במחקר שנעשה על 18 אנשים. אבל נעזוב את זה לרגע. הנתון הזועק מכל הוא אחר!

שימו לב, היוגורט נבדק אל מול לא אחר מאשר שוקולד. כלומר החוקרים בבואם לבדוק איזה מאכל הכי משביע בחרו מכל המאכלים בעולם דווקא בשוקולד בתור המזון הנכון להשוות אליו רמת שובע. האם החוקרים רומזים כי יוגורט דומה בהרכבו, ערכו התזונתי וחשיבותו לגוף לשוקולד? כלומר פשוט מזון מיותר, ממתק?

האם מישהו מאיתנו מכיר מזון פחות משביע, ויותר יוצר "תחושת עוד" מאשר שוקולד? שוקולד עתיר סוכר, ושומן גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם ומיד לאחר מכן בשל תגובת האינסולין המוגזמת של הגוף לצניחה ברמת הסוכר שיוצרת את תחושת העוד המוכרת, יוגורט גם הוא עתיר שומן רווי וסוכר (לקטוז) וגם הוא כמו שאר מוצרי החלב גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם מיד לאחר אכילתו. אני מניח שגם החוקרים ידעו שההשוואה לשוקולד היא רעה, מניפולטיבית וגורמת להרמת גבות.
אם הם בכל זאת בחרו בה האם זה היה כי לא נמצא שום מזון סביר אחר שאפשר להשוות אליו יוגורט ושהיוגורט טוב ממנו?

עדכון:

רן ויעל שקראו את הפוסט והמחקר הפנו את תשומת ליבנו לזה :

שימו לב שגם לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן. כי הרי מהכותרת שיוגורט תורם לתחושת שובע אנחנו אמורים להבין שיוגורט מסייע בהורדה במשקל/מניעת השמנה והמחקר בפירוש אומר שזה לא המקרה… כלומר יגורט ושוקולד שניהם תורמים אותו דבר לתחושת השובע אם מודדים אותה לפי התיאבון בארוחה שאחר כך

עדכון 2:
עוד נתון חשוב על המחקר – מי עומד מאחוריו?
This trial was financially supported by Yoplait France.
Flore Payen works for Yoplait France, the
company commercialising one of the two tested food products.

המחקר מומן על ידי יופלה צרפת. והחוקר שפרסם את המחקר – Flore Payen הוא עובד של יופלה צרפת.

כמה מפתיע…