האם יוגורט הוא מזון בריא בגלל שהוא מכיל חיידקים פרוביוטיים?

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

באדיבות האתר של ד"ר ג'ואל פורמן. (מקור)

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.


לקריאה נוספת ישירות מהאתר של ד"ר פורמן על הקשר בין חלבון מן החי והורמון הגדילה IGF-1, שנקשר לסיכון מוגבר לסרטן:
Animal Protein, IGF-1 and Colon Cancer
Do Protein Powders Fuel Muscle Growth Healthfully?
Dr. Fuhrman’s Position Paper on IGF-1

איך משפיע חלב פרה על בריאותך?

שמונה סיבות בריאותיות להפסיק עם החלב:
אוסטואפורוזיס, מחלות לב וכלי דם, סרטן, סכרת, אי סבילות ללקטוז, מזהמים, בעיות בריאות לילדים

PCRM

תרגום של סקירה מאת ועדת הרופאים לרפואה אחראית (PCRM) , התרגום באדיבות אתר חג שיווק חלב-פרה

רבים עדיין צורכים מוצרי חלב. הנה שמונה סיבות מצויינות להפסיק:

1 – אוסטאופורוסיס (מחסור בסידן)

הציבור מאמין כי חלב מונע אוסטאופורוסיס, אולם מחקרים קליניים מוכיחים ההיפך. "מחקר האחיות" של אוניברסיטת הרווארד[1], שעקב אחרי יותר מ 75,000 נשים במשך 12 שנים, הראה כי אין לצריכת חלב מוגברת כל יכולת הגנה מפני סכנת שברים. למעשה, צריכת סידן מוגברת ממקורות חלביים מקושרת לעלייה בסיכון לשברים. מחקר אוסטרלי[2] הגיע לאותן תוצאות. גם מחקרים נוספים [3,4] מצאו כי אין לסידן שמקורו בחלב יכולת להגן על העצמות. ניתן להקטין את הסיכוי לחלות באוסטאופורוסיס ע"י הפחתה בצריכת של נתרן ושל חלבונים שמקורם מהחי [57], ע"י הגברת הצריכה של פירות וירקות [8], ע"י פעילות גופנית [9], וע"י צריכת כמויות מתאימות של סידן ממקורות צמחיים כגון ירקות עליים ירוקים וקטניות, כמו גם מוצרים מועשרים בסידן כגון דגני-בוקר ומיצים.

2 – מחלות לב וכלי-דם

מוצרי חלב – ובכללם גבינה, גלידה, חלב, חמאה ויוגורט – מוסיפים כמות משמעותית של כולסטרול ושומן לתפריט [10]. דיאטה עתירה בשומן ושומן רווי יכולה להגדיל את הסיכון לחלות במספר מחלות כרוניות ובכללן מחלות לב וכלי-דם. דיאטה צמחית דלת-שומן, ללא מוצרי חלב, ובתוספת פעילות גופנית, הפסקת עישון והפחתה במתח (סטרס) יכולה לא רק למנוע מחלות לב, אלא אף לגרום להחלמה ממחלת לב קיימת [11]. מוצרי חלב דלי-שומן הם זמינים; אולם, הם מעלים סיכוני בריאות אחרים כמפורט להלן.

3 – סרטן

מספר סוגי סרטן, כגון סרטן השחלות, קשורים לצריכת מוצרי חלב. סוכר החלב, לקטוז, מפורק בגופנו לסוכר מסוג אחר, גלקטוז. הגלקטוז מפורק בתורו ע"י אנזימים. ע"פ מחקר שערכו ד"ר דניאל קריימר ושותפיו באוניברסיטת הארוורד [12], כשצריכת החלב גבוהה מיכולת האנזימים לפרק גלקטוז, הגלקטוז מצטבר בדם ומשפיע על השחלות. לחלק מהנשים ישנה כמות נמוכה במיוחד של אנזימים אלו, וכשהן צורכות מוצרי חלב באופן קבוע, הסיכון שלהן לחלות בסרטן השחלות גדל פי שלושה בהשוואה לנשים אחרות.

סרטן השד והערמונית קושרו גם הם לצריכת מוצרי חלב. משערים כי לפחות חלק מהקשר תלוי בעלייה בכמות תרכובת בשם insulin-like growth factor (IGF-I) [1315]. IGF-I נמצא בחלב-פרה ונוכח בשיעורים מוגברים בדמם של אנשים הצורכים מוצרי חלב באופן קבוע [16]. גם רכיבי תזונה אחרים המגבירים את כמות ה IGF-I מצויים בחלב-פרה. מחקר מהזמן האחרון מראה כי גברים בעלי הרמה הגבוהה ביותר של IGF-I נתונים בסיכון גבוהה פי ארבעה ללקות בסרטן הערמונית, בהשוואה לאלו שרמת ה IGF-I שלהם נמוכה [14].

4 – סכרת

סכרת תלוית-אינסולין (סוכרת מסוג 1 או סוכרת נעורים) קשורה בצריכת מוצרי חלב. מחקרים אפידמיולוגיים בארצות שונות מראים התאמה חזקה בין צריכת מוצרי חלב ושכיחות סוכרת נעורים [17,18]. חוקרים מצאו ב 1992 [18] שחלבון מסויים המצוי בחלב גורם לתגובה אוטו-אימיונית, שבמהלכה, כך סבורים, נהרסים התאים האחראיים על ייצור אינסולין בלבלב.

5 – אי-סבילות ללקטוז

אי-סבילות ללקטוז נפוצה בקרב אוכלוסיות רבות: כ 95 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אסייתי, 74 אחוזים מהאמריקנים הילידים, 70 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אפריקאי, 53 אחוזים מהאמריקנים ממוצא מקסיקני ו15 אחוזים מהאמריקנים הלבנים [19]. הסימפטומים, ובינהם הפרעות קיבה ומעיים, שלשול וגאזים, נוצרים בעקבות מחסור באנזים המעכל את סוכר החלב, הלקטוז. בנוסף לסימפטומים הלא-נעימים הללו, מגבירים שותי החלב את סיכוייהם לחלות במחלות כרוניות.

6 – רעילות ויטמין D

יתכן כי צריכת חלב אינה מקור אמין ויציב לויטמין D. בדגימות של חלב התגלו כמויות משתנות של תכולת ויטמין D, כשבחלקן הכמות היתה פי 500 ממה שנכתב על גבי התוית בעוד שבאחרות הכמות היתה קטנה ביותר או שלא היה בהן ויטמין D כלל [20,21]. ויטמין D בכמות גדולה מדי עשוי להיות רעיל ועלול לגרום לכמויות סידן עודפות בדם ובשתן, ספיגת אלומיניום מוגברת בגוף ומצבורי סידן ברקמות רכות.

7 – מזהמים

הורמונים סינתטיים כגון הורמון גדילה מלאכותי של בקר (rBGH) משמשים לעיתים קרובות בתעשיית החלב להגברת הייצור של חלב [13]. מכיוון שהפרות מייצרות כמויות חלב שכבר אינן מתאימות למבנה גופן, נוצרות דלקות עטינים. התרופה לדלקות אלו היא אנטיביוטיקה, ושרידים של ההורמון נמצאו בדגימות חלב ומוצרי חלב. גם קוטלי-חרקים ורעלים אחרים מתגלים לעיתים קרובות במוצרי חלב.

8 – בעיות בריאות לפעוטות וילדים

חלבוני חלב, סוכר החלב, שומן ושומן רווי במוצרי חלב עשויים להוות סיכון בריאותי לילדים ולהוביל להתפתחות מחלות כרוניות כגון השמנת יתר, סוכרת, והיווצרות חסימות בעורקים המובילות למחלות לב.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה לא לתת חלב-פרה מלא לתינוקות מתחת לגיל שנה, כיוון שמחסור בברזל עלול להתפתח יותר בקלות במסגרת דיאטה עשירה בחלב [10]. מוצרי חלב-פרה עניים במיוחד בברזל. אם הם תופסים מקום משמעותי בתפריט, הם מגדילים את הסיכון למחסור בברזל. כאבי בטן ומעיים הם דאגה נוספת הקשורה בצריכת חלב. תינוק אחד מכל חמישה סובל מכאבי בטן ומעיים. רופאי ילדים למדו מזמן שחלב-פרה הוא לעיתים קרובות הסיבה. היום ידוע כי גם תינוקות יונקים עשויים לפתח כאבי בטן ומעיים אם האם צורכת חלב-פרה. הנוגדנים של הפרה עלולים לעבור דרך מחזור הדם של האם אל חלב-האם ומשם לתינוק [22]. בנוסף, נראה כי אלרגיות למזונות שונים היא תוצאה של צריכת חלב, במיוחד אצל ילדים. מחקר מהזמן האחרון [23] מקשר בין צריכת חלב-פרה לעצירות כרונית אצל ילדים. חוקרים משערים כי צריכת חלב גורמת לכאבים עזים בשעת הטלת הצואה, המובילים לעצירות.

לסיכום
מוצרי חלב וחלב אינם נחוצים בדיאטה ויכולים, למעשה, להזיק לבריאותך. יש לצרוך דיאטה בריאה המבוססת על דגנים, ירקות, פירות, קטניות ומזונות מעושרים כגון דגני-בוקר ומיצים. מזונות עשירים אלו יכולים לסייע לך לקבל בקלות את הכמויות הנחוצות של סידן, אשלגן, ויטמין B2 וויטמין D וללא סיכונים בריאותיים.

רשימת מקורות:

  • [1] Feskanich D, Willet WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-7.
  • [2] Cumming RG, Klineberg RJ. Case-control study of risk factors for hip fractures in the elderly. Am J Epidemiol 1994;139:493-505.
  • [3] Huang Z, Himes JH, McGovern PG. Nutrition and subsequent hip fracture risk among a national cohort of white women. Am J Epidemiol 1996;144:124-34.
  • [4] Cummings SR, Nevitt MC, Browner WS, et al. Risk factors for hip fracture in white women. N Engl J Med 1995;332:767-73.
  • [5] Finn SC. The skeleton crew: is calcium enough? J Women’s Health 1998;7(1):31-6.
  • [6] Nordin CBE. Calcium and osteoporosis. Nutrition 1997;3(7/8):664-86.
  • [7] Reid DM, New SA. Nutritional influences on bone mass. Proceed Nutr Soc 1997;56:977-87.
  • [8] Tucker KL, Hannan MR, Chen H, Cupples LA, Wilson PWF, Kiel DP. Potassium, magnesium, and fruit and vegetable intakes are associated with greater bone mineral density in elderly men and women. Am J Clin Nutr 1999;69:727-36.
  • [9] Prince R, Devine A, Dick I, et al. The effects of calcium supplementation (milk powder or tablets) and exercise on bone mineral density in postmenopausal women. J Bone Miner Res 1995;10:1068-75.
  • [10] Pennington JAT. Bowes and Churches Food Values of Portions Commonly Used, 17th ed. New York: Lippincott, 1998.
  • [11] Ornish D, Brown SE, Scherwitz LW, Billings JH, Armstrong WT, Ports TA. Can lifestyle changes reverse coronary heart disease? Lancet 1990;336:129-33.
  • [12] Cramer DW, Harlow BL, Willet WC. Galactose consumption and metabolism in relation to the risk of ovarian cancer. Lancet 1989;2:66-71.
  • [13] Outwater JL, Nicholson A, Barnard N. Dairy products and breast cancer: the IGF-1, estrogen, and bGH hypothesis. Medical Hypothesis 1997;48:453-61.
  • [14] Chan JM, Stampfer MJ, Giovannucci E, et al. Plasma insulin-like growth factor-1 and prostate cancer risk: a prospective study. Science 1998;279:563-5.
  • [15] World Cancer Research Fund. Food, Nutrition, and the Prevention of Cancer: A Global Perspective. American Institute of Cancer Research. Washington, D.C.: 1997.
  • [16] Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ 1997;315:1255-69.
  • [17] Scott FW. Cow milk and insulin-dependent diabetes mellitus: is there a relationship? Am J Clin Nutr 1990;51:489-91.
  • [18] Karjalainen J, Martin JM, Knip M, et al. A bovine albumin peptide as a possible trigger of insulin-dependent diabetes mellitus. N Engl J Med 1992;327:302-7.
  • [19] Bertron P, Barnard ND, Mills M. Racial bias in federal nutrition policy, part I: the public health implications of variations in lactase persistence. J Natl Med Assoc 1999;91:151-7.
  • [20] Jacobus CH, Holick MF, Shao Q, et al. Hypervitaminosis D associated with drinking milk. N Engl J Med 1992;326(18):1173-7.
  • [21] Holick MF. Vitamin D and bone health. J Nutr 1996;126(4suppl):1159S-64S.
  • [22] Clyne PS, Kulczycki A. Human breast milk contains bovine IgG. Relationship to infant colic? Pediatrics 1991;87(4):439-44.
  • [23] Iacono G, Cavataio F, Montalto G, et al. Intolerance of cow’s milk and chronic constipation in children. N Engl J Med 1998;339:110-4.

7 שאלות שתעשיית החלב לעולם לא תענה עליהן

לתנובה, שטראוס, מועצת החלב ושות' יש מערכת משומנת של שירות לקוחות. הם עונים במהירות על כל שאלה, כלומר, כמעט על כל שאלה.

חוץ מהשאלות שהתשובות עליהן אינם מעודדות צריכת מוצרי חלב ואינן תורמות לשורת הרווח של החברה.

במקרים כאלו השאלות נשארות יתומות, נציגי השירות נעלמים או מדקלמים תשובה מתחמקת, מעורפלת ולפעמים גם שקרית.

ריכזנו עבורכם רשימה חלקית של שאלות עליהם לעולם לא תקבלו תשובה מתאגידי החלב.

נסו לשאול אותם, ותווכחו לבד.

1229932_645363552151655_1892933648_n[1]

התשובות לשאלות:

1. בהמלצה של קישקשתא לצרוך שלושה מוצרים ביום, לא מוזכרת העובדה שמשרד הבריאות מבקש מהציבור לצרוך מוצרים דלי שומן ומופחתי סוכר.

על השומן

על הסוכר

משרד הבריאות

2. פרוגסטרון ואסטרוגן הם הורמני מין שקיימים באופן טבעי בכל שלבי ההריון, מועצת החלב מאפשרת לרפתנים לבדוק באופן קבוע את כמות הפרוגסטרון בחלב על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון, עם זאת את הנתונים האלו הם לא מפורסמים לקהל הרחב

לחצו כאן כדי לקרוא את התחקיר שלנו בנושא חלב והורמונים

3. מרכזי המבקרים של תנובה מציגים לילדים מצג שווא, על מנת שיוכלו להיות לקוחות למופת ללא יסורי מצפון.

קטע וידאו בנושא

4. אחוז הישראלים שאינם מפרקים היטב לקטוז נע בין 80% ל-97% מהאוכלוסיה הישראלית.

התחקיר שלנו בנושא

5. עבור קהל הלקוחות הדיאטניות נראות כנשות מקצוע המייעצות לציבור לגבי בריאות בעוד שבפעול מדובר בזרוע שיווקית מתוחכמת כשהתואר רב הרושם שהם נושאות משמש כעלה תאנה לקידום מסרים שיווקיים.

תחקיר יתפרסם על כך בתקופה הקרובה.

6. עוד דבר שלא נשמע מקישקשתא של מועצת החלב – העובדה שמוצרי חלב קשורים לעלייה בסרטן הערמונית, כאשר הם נשאלים על כך, הם אוהבים להתחמק מהתשובה ולהגיד שחלב מוריד את הסיכון לסרטן המעי, בתקווה שהציבור מספיק מטומטם כדי להתבלבל ולחשוב שיש קשר בכלל.

חלב וסרטן הערמונית

חלב וסרטן הערמונית (פרסום נוסף)

7. אם בוחנים את המחקרים בנושא מגלים תמונה חד משמעית וברורה לחלוטין. אין כל ספק בכך שאקנה קשור בצריכת חלב, והפסקת צריכת החלב היא צעד אפקטיבי וחשוב בהקלה והתמודדות עם התופעה הלא נעימה הזו בעיקר בגיל ההתבגרות. נשאלת השאלה מדוע רופאי העור לא מעודכנים על כך? מדוע רופאי הילדים לא מתריעים על כך?

חלב גורם לאקנה

אנחנו מזמינים אתכם לשלוח את השאלות האלו לחברות השונות. הגיע הזמן שהם יתחילו לקחת אחריות על הנזק שמוצריהם גורמים.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

 

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן

ירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).

השבוע פרסמנו שנייר עמדה חדש של רופאים בכירים בהרווארד אשר פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics קובע שבניגוד לקשקשת של מועצת החלב, חלב אינו מסייע במניעת שברים בקרב מבוגרים.
אולם נייר העמדה עליו גם חתום פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה באוניברסיטת הרוורד לא מסתפק בכך, והוא מפרט ממצאים מטרידים ביותר, כאלו שחייבים להגיע לידיעת כל אדם ואדם בישראל, חלב מסרטן.החוקרים הבכירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).בנוסף, החוקרים קובעים, שחלב תעשייתי שונה מאוד מחלב במשקים מסורתיים – במשקים מודרניים (כמו בארה"ב ובישראל) מעברים את הפרות מדי שנה, והתוצאה היא שהחלב שלנו עשיר בהורמוני הריון (אסטרוגן ופרוגסטרון).אע"פ שמדובר במחקר בתנועה, לדעת החוקרים, כיום כבר ניתן לומר בדרגה קרובה לודאות שצריכת מוצרי חלב מגדילה את ההסתברות לסרטן הערמונית, וכן את ההסתברות לסרטן ערמונית אלים.מתוך הכרות עם הפעילות של מועצת החלב נוכחנו לדעת שמועצת החלב דואגת בקפידה לפרסם מחקרים חדשים רק כאשר הם תומכים במטרותיה העסקיות להגדלת צריכת החלב.

עם זאת, אנחנו מצפים שמועצת החלב, ממנכ"ל המועצה – שייקה דרורי, דרך המנהלת המדעית (רופאת השיניים) ד"ר טובה אברך, ועד הדיאטנית שרית עטיה – שיחרגו ממנהגם ויציגו לציבור הרחב את הממצאים של הרווארד.

זאת האחריות המוסרית המינמלית הנדרשת ממי שאמון על התחום בארץ ונהנה ממעמד של "חברה לתועלת הציבור".
יש לכם הזדמנות לעשות תפקידכם, לתועלת הציבור.

עד אז, אנו פונים אליכם הקוראים, נא עיזרו להפיץ את המידע הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שיפסיקו להשתתף בניסוי הגדול בעולם שפוגע בבריאותם.

—————————-

קישורים:

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן – בדף הפייסבוק. 

המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion

וידאו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום:
http://bit.ly/3aDay-willet

צריכת חלב אינה מגינה בפני שברים בקרב מבוגרים:
http://bit.ly/milkbadforbones

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו:
https://milklies.wordpress.com/

ואם עוד לא עשיתם זאת – הצטרפו לדף חלב – עובדות או מיתוסים

חלב ומוצרי חלב גורמים לסרטן כך מזהירים החוקרים של הרווארד

מכתב פתוח לעובדי תנובה – שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב

עובדי תנובה יקרים,
בימים אלו קיבלתם מדיאטנית תנובה מכתב ובו ההשלכות הבריאותיות של החלב.
בשנתיים האחרונות אנו חוקרים לעומק את התחום החשוב הזה, ומצאנו כמה ליקויים וחוסר דיוק באינפורמציה שנשלחה אליכם.
אנחנו מביאים כאן את המידע שמצאנו, לעיונכם.
בברכת רק בריאות.

עובדי תנובה יקרים, בימים אלו קיבלתם מכתב פנימי מטעם החברה, המנסה להתמודד עם הטענות שמועלות כל העת בדבר הסכנות שבמוצרי החלב. המכתב נשלח לעובדים בלבד ובאופן לא מפתיע לא הובא לידיעת הציבור. כנראה שתנובה חוששת שלא תוכל להגן על הטענות הכתובות בו אם יחשף לקהל הרחב ומומחים שאינם מטעמה ידרשו לתוכנו אבל המכתב כן הגיע לידינו ומצאנו לנכון לציין בפניכם את האי דיוקים שחלו בו. כשירות מטעמנו. המענה שלנו יהיה כמובן פתוח לציבור ולביקורת ציבורית

תנובה
לקריאת המכתב של תנובה: שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב ומוצריו

לנוחיות הקריאה, את הטענות של תנובה סימנו באדום ואת התגובה שלנו בשחור.

בברכת רק בריאות.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים.

 

 

כעובדי תנובה, חשוב לנו לספק לכם מידע שתוכלו להעביר הלאה לכל מי ששואל אתכם.

ריכזנו עבורכם את המיתוסים "המקובלים" ביותר, עם התשובות המדעיות בקצרה, ועם קישורים נוספים, רובם בעברית, למי שרוצה לבסס ולהעמיק…

חג שבועות שמח!

חלב מכיל כמות גבוהה של הורמונים ואנטיביוטיקה

X לא נכון

 כל מיכל חלב בישראל עובר 5 בדיקות סף קפדניות לפני כניסתו למחלבה ולשיווק, ובהן:

בדיקות לאיתור חומרים אנטיביוטיים או אחרים, בדיקות לבדיקת ההיגיינה בזמן תהליך

הפקת החלב ובדיקות מראה, טעם וריח נוספות. פסילה של מיכל כתוצאה מהבדיקות

גורמת לפסילתו ולשפיכתו, והרפתן נקנס בצורה משמעותית.

תנובה אמנם טוענת שחלב עובר בדיקות קפדניות, אבל שימו לב לא מוזכרת אף בדיקה של קיום הורמונים! נזכיר שוב הורמוני מין מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון המגיעים אל החלב היישר מהפרה עצמה בשל העובדה שהיא נחלבת בעודה בהריון ולא נבדקים בשום צורה בשום שלב בתהליך. הנה כאן על פי ד"ר שמוליק פרידמן, המנהל המקצועי של מועצת החלב, הורמונים לא נבדקים.

ומה לגבי האנטיביוטיקה? בחלב דווקא יש אנטיביוטיקה, אך ברמות נמוכות מאוד ושעומדות בתקן. בעבר פורסם בעיתונות שתנובה מוהלת חלב פגום בחלב נקי על מנת לעמוד בתקנים. אנו מקווים שבעקבות הפרסום, והדיון שנערך בכנסת בעקבותיו חדלה החברה מהפרקטיקה הזו. רמות אנטיביוטיקה נמוכות אולי לא משפיעות על גופנו אבל בהיקפים בהם מיוצר חלב בישראל הם בהחלט משפיעים על הסביבה ותורמים ליצירת חיידקים עמידים המסכנים את בריאות הציבור

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=187660

 בהיות הפרה ייצור חי, היא מייצרת הורמונים בעצמה. כמות ההורמונים המגיעה לחלב באופן טבעי הינה מזערית (פחותה מהרמה המותרת בתקנות לגבי כל סוג של מזון).

אבל רגע אם לא בודקים כמה הורמונים יש בחלב איך יודעים שהכמות היא מזערית? איך יודעים שהיא פחותה מהרמה המותרת? פרה בהריון מתקדם מייצרת פי 33 יותר הורמונים מפרה שבתחילת ההריון מכאן שרמת ההורמונים בחלב איננה קבועה ועשויה להשתנות ממיכל למיכל.

אפילו מכון המחקר של תנובה מזכיר את קיומם של ההורמונים במאמר מאת ד"ר בתשבע מרקוס שהתפרסם כאן

על פי הערכות שלנו בליטר חלב פרה יש כ 20 מיקרו גרם אסטרוגן. הערכות שמתבססות על נתונים שנאספו על ידי המשרד להגנת הסביבה. זה נשמע מעט? אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הסיכום של הסימפוזיון בנושא משבשי פעילות הורמונלית שנערך ב 2005 ושם הועלתה הטענה שגם כמות קטנה כזו של הורמונים גורמת לשינויים מסוכנים בגופנו

עפ"י הערכות של מומחים בהרווארד, בין 60 ל – 80 אחוז מההורמונים שאנו צורכים במזון מגיעים אלינו מצריכת מוצרי חלב:

http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html

מצגת נוספת בנושא מאת החוקרת של הרווארד שסיכמה את נושא ההורמונים בחלב שהיא חקרה ועוד מחקרים קשורים שהיא ערכה (זו מצגת מקצועית והוצגה לקהל של חוקרים, שוב מיועד למי שמעמיק בלי לפחד)

 מתן הורמונים מגבירי ייצור חלב לפרות נאסר לפני שנים בישראל.

http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show&dbid=katavot&dataid=antibioticsandhormones

http://laniado.sweethome.co.il/files/milk_web/?q=node/27

נכון. אנחנו לא מדברים על הורמונים מגבירי ייצור חלב (למשל מסוג rBST שנמצאים בשימוש בארה"ב ) שלכאורה אסורים בשימוש בישראל. למה לכאורה? כי איש אינו בודק אם ואיזה הורמון ניתן לפרות בארץ בניגוד לחוק. הואיל ומתן ההורמון מגביר משמעותית את ייצור החלב, והואיל ולא מתקיימת אכיפה בכלל, עשוי להיות כאן תמריץ להפרת החוק. למשל באירופה, שם השימוש בהורמון נאסר גם כן, נערכים לפיתוח שיטות גילוי של הפרות החוק. בישראל, כאמור, לא בודקים.

אז תנובה, תבינו, אנחנו מדברים על הורמוני הריון מסוג פרוגסטרון ואסטרוגן.

אבל חשוב לציין שיש מקור נוסף להורמונים. צריכת חלב, כנראה מעצם היותו של החלב מזון אנאבולי המותאם לגדילה מהירה של עגלים, מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שנמצא קשור בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים (למשל שד)

לינק למחקר מצוין בנושא: (למי שמעמיק בלי לפחד כמובן)

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3357623

וזה לא הכל – למרות הבדיקות הקפדניות כביכול – חלב מכיל שאריות רעלנים מסוכנים. כפי שכבר חשפנו, בדוח השרותים הוטרינרים לשאריות מסוכנות במזון מהחי נקבע כי 10% מדגימות החלב בישראל ב 2011 הכילו אפלטוקסינים

הסידן ממוצרי חלב דלי שומן לא נספג

X לא נכון

 ספיגת סידן ממוצרי חלב לא קשורה לאחוז השומן והיא דומה בכל המוצרים

 ויטמין D הוא ויטמין שומני שתורם לספיגת הסידן, ולכאורה נמצא יותר במוצרים עתירי

שומן, אלא שבחלב בישראל תכולה מאד נמוכה של ויטמין D , ורמתו במוצר אינה קשורה

באחוז השומן שלו.

 הסידן נספג ביעילות גם כשאין ויטמין D במוצר עצמו, אלא מצוי בתזונה בכלל בכמות

המומלצת ממקורות שונים ומחשיפה מתונה לשמש

http://www.israelbody.org/Index.asp?ArticleID=2097&CategoryID=407

נתעלם מהבחירה של תנובה להפנות את עובדיה לאתר ישראל בודי כדי לקבל מידע על ספיגת חלב. אחרי כל השנים והתעמולה לגבי סידן וחלב זה הכי טוב שאפשר למצוא?

ושוב גם בטענה כאן תנובה מנסה להסיח את הדעת מהעניין האמיתי. זה לא השומן או חוסר השומן בחלב שפוגע בספיגה.

  1. לסידן שבחלב יש אחוז ספיגה נמוך, נמוך אפילו ביחס לחלק מהירקות והקטניות שמכילים סידן.

  2. בחלק ממוצרי החלב הסידן מגיע ממקור מלאכותי שמוסף למוצר החלב. במקרים אלו מדובר בסידן. באיכות ירודה שספיגתו עוד נמוכה יותר.

  3. ברבים ממוצרי החלב (בעיקר גבינות) יש הרבה נתרן הגורם להפרשת סידן ויציאתו בשתן. כמו גבינה בולגרית או קוטג'

  4. ברבים ממוצרי החלב יש גם חלבון מהחי שגורם ליציאת חלק מהסידן בשתן.
  5. ברבים ממוצרי החלב אין בכלל כמות גדולה של סידן. כמו גבינות שמנת או קוטג 9%

ובכלל בואו נבדוק רגע כמה באמת סידן אנחנו מקבלים ממוצרי חלב. עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות  שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):

חלב שתייה ומשקאות – 24%

גבינות לבנות – 28%

גבינות קשות ומותכות – 29%

תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%

חמאה שולחנית – 2%

כוס חלב שתייה מכילה כמויות גדולות של סידן, אך חלב ניגר מהווה פחות מרבע משוק החלב! בחינה של רב מוצרי החלב מגלה כאמור שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.

למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות. יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.

הסידן מהשוקו לא נספג

X לא נכון

 פולי קקאו אכן מכילים רכיב המפריע לספיגת סידן, אלא שכוס משקה שוקו מכילה רק

כפית אבקת קקאו, וזו מפריעה לספיגה של 3% בלבד מהסידן שבחלב

http://www.clalit20plus.co.il/Clalit/Young/Lifestyle/Articles/TzunatKosher/chocolate_milk.htm

ושוב הטריק הידוע חוזר. מצטטים מאמר של תזונאי שניזון בעצמו ממחקרים ממומנים על ידי גופי חלב,  באיכות נמוכה על מנת לשוב להשתמש במאמר כאילו מדובר במומחה בלתי תלוי. ולעניין עצמו, הסידן מהשוקו, בדיוק כמו בשאר מוצרי החלב,  נספג באופן חלקי. וגם לו היה נספג במלואו, האם זוהי הצדקה לצרוך שוקו שבנוסף לסידן גם מכיל כמויות גדולות של סוכר, כמו גם שומן רווי,והורמוני מין בכמות לא ידועה?

באותו אופן אפשר לטעון שבשוקו יש גם מים. האם מישהו מאיתנו יעלה על דעתו להמליץ על שוקו בתור מקור טוב למים להם הגוף זקוק? האם עצם קיומו של סידן במוצר כלשהו הופך להצדקה לצריכתו? האם בכלל בדקנו לרגע מהם האלטרנטיבות לסידן לפני שקיבלנו כתורה מסיני את העובדה שמוצרי החלב הם המקור הבלעדי?

אם יש דבר מסוכן יותר מאכילת ממתקים זו אכילה של ממתקים מתוך מחשבה שהם מזון בריאות!

החלב מעלה את הכולסטרול וגורם למחלות לב

X לא נכון

 מחקרים מראים שצריכת חלב ומוצריו, לא רק שאיננה מעלה את שכיחות מחלות לב וכלי

דם, אלא אפילו קשורה עם תחלואה נמוכה יותר, גם של יתר לחץ דם וסוכרת

 בכל מקרה, מכל סיבה תזונתית, מומלץ להעדיף מוצרי חלב דלי שומן

 תזונה המומלצת להורדת לחץ דם הינה עשירה בירקות פירות ומוצרי חלב דלי שומן

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/73691.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/65154.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/73690.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/65155.asp

http://tnuva-research.co.il/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-30-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99-10/

חברות החלב משווקות את מוצרי חלב כמזון בריאות, ולכן הציבור צורך אותם ללא הגבלה. התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה מערבית. שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

לא במקרה תראו בכל מקום שההמלצה היא לצרוך מוצרי חלב דלי שומן או ללא שומן. אם השומן של מוצרי החלב לא גורם למחלות לב מדוע ההמלצה היא כזו?

יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.

אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.

יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.

בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.

ויש לזכור – רב השומן  במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו. 

חלב מסרטן

X לא נכון

 מחקרים מראים השפעה מגנה של צריכת מוצרי חלב מפני כלל מחלות הסרטן, ובמיוחד סרטן המעי הגס

 לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין סרטן השד

http://laniado.sweethome.co.il/files/milk_web/?q=node/24

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22537215

זוהי זרייית חול בעיניים. למה? כי אין קשר בין העובדה שחלב מעודד סרטן הערמונית השד והשחלה לבין הממצא האיזוטרי שהוא לכאורה מגן מפני סרטן המעי. שימו לב אנחנו מדברים על הקשר בין חלב לבין סרטן השחלה, שד וערמונית. ולא על סרטן באופן כללי וגם לא על סרטן המעי. לחלב יש קשר ישיר לסרטני מערכת הרבייה וזה אינו סותר השפעה של חלב על סרטן מסוג אחר כמו המעי. האם העובדה שהוא מגן מפני סרטן מסוג אחד משככת את העובדה שהוא גורם לסרטן מסוג אחר? 

צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.

הנה כמה פרסומים שלנו ושל אחרים בנושא

http://www.re-searches.co.il/?CategoryID=468&ArticleID=10327

35 גרם חלבון = 76% סיכון מוגבר לסרטן ערמונית אגרסיבי

סרטן השחלות גדל טוב עם חלב

ד"ר גרגר על הורמונים בחלב והשפעתם

חלב קשור בסרטן הערמונית שד ושחלה –  גם בסיכום של הרווארד לנושא:

http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

צפו בוידאו של יו"ר מחלקת תזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, פרופ' וולטר ווילט:

חלב גורם לאסטמה ולהגברת ייצור ליחה

X לא נכון

 חלב לא גורם לאסטמה ו/או לייצור ליחה.

 צריכת חלב לא משפיעה על התקפי אסטמה

 אלרגיה לחלב שכיחה יותר בקרב ילדים אסטמתיים, ואסטמה שכיחה יותר בקרב ילדים

אלרגיים לחלב, לכן נדמה שיש קשר סיבתי בין חלב לאסטמה

מתוך נייר עמדה של החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה העסוק בצריכת חלב ומוצריו בקרב

תינוקות, ילדים ומתבגרים:

לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב ומוצריו , ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת השימוש

בחלב:

א) דלקות חוזרות של האוזן התיכונה

ב) אסטמה

ג) שיעול כרוני

ד) נזלת כרונית

ה) ליחה

http://www.pediatrics.org.il/Pediton/102007.pdf  עמוד 4 בקישור, סעיף 5

http://tnuva-research.co.il/01-יאמ-בלח-רושעה-ןויליג-31-ןויליג

http://archive.haimtov.co.il/Inner.aspx?ArticleID=4184

Wuthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus

production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr. 2005;24:547s-55s. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16373954

 פנינו לחברים בדף חלב עובדות או מיתוסים בפייסבוק וביומיים בלבד אספנו עשרות עדויות של אנשים שהבריאו מאלרגיות, אסטמה ונזלות כאשר הפסיקו לחלוטין עם החלב. קיראו אותם כאן: עדויות על החלמה כתוצאה מהפסקת מוצרי חלב

תנובה, אתם רוצים להתווכח עם זה?

יש גם עדויות מדעיות שקושרות את תוצר פירוק חלבון החלב (קזאין), קאזומורפין, להגברת ייצור הליחה בבלוטות מערכת הנשימה בכל אופן זה לא ברור עדיין עד הסוף כמו תהליכים ותופעות רבות אחרות הקשורות בתזונה ורפואה. דבר אחד ברור. יש יותר מעדות מקרית אחת שממחישה את הקשר הזה.

הרבה אנשים אלרגיים לחלב

X לא נכון

 אלרגיה לחלב מופיעה בשנת החיים הראשונה וחולפת ברוב המקרים עד גיל 3

 שכיחות אלרגיה לחלב בתינוקות בישראל 1.5% על פי מחקר גדול ועדכני שהתקיים בבי"ח

אסף הרופא

 לתינוק אלרגי אסור לתת חלב, גם לא של עזים

 רבים מבלבלים בין אלרגיה לחלב לרגישות לסוכר החלב, שאיננה אלרגיה

 אנשים שרגישים לחלב יכולים לצרוך מוצרים דלי לקטוז

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Cow%E2%80%99s_milk_allergy_in_children

שאלתם את עצמכם פעם מדוע אין אזהרת אלרגיה לגבי חלב? כמו למשל לאגוזים? 1.5% אלרגיה באוכלוסיה זה עדיין המוני בני אדם. למה מכל המזונות האלרגיים דווקא כלפי חלב יש טיוח בנושא?

מי שרגיש ללקטוז צריך להימנע ממוצרי חלב

X לא נכון

 תכולת הלקטוז משתנה בין מוצרי החלב ורוב הרגישים יכולים לצרוך לפחות חלק מהם, וגם

תלוי בכמות

 גבינות קשות דלות בלקטוז ומתאימות לרגישים

 לתנובה מגון מוצרי חלב דלי לקטוז כמו שוקו תנובה, דיאט יופלה, כל סדרת עמק, חלב

וגבינה דלי לקטוז ועוד…

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5081/72116.asp

http://milk.mednet.co.il/upload/infocenter/info_images/lactose%20intolerance%20and%20health%20-%20nih%20consensus.pdf

אתם מבינים, גם אם חלב עושה לך רע, אנחנו תנובה מצאנו מחקר להאחז בו כדי להמליץ לכם להמשיך בכל זאת. וכל זה למה? כדי שתנובה לא תפסיד הכנסות מאנשים שרגישים לחלב? מדוע מי שחלב עושה לו רע צריך לצרוך חלב? מדובר בתרופה? בפרוצודורה מצילת חיים? יש באמת סיבה מלבד הדאגה לרווחיה של תנובה שההמלצה הזו מתקיימת?

בעוד תנובה מתגאה במוצרי דלי לקטוז, מועצת החלב עצמה כותבת בשבחו של הלקטוז כמשפר את מסלול הספיגה הפסיבית של סידן אצל תינוקות ומבוגרים (עמ' 7).

אם כך – כאשר תנובה ממליצה לרגישים ללקטוז מקבוצות הגיל הנ"ל לצרוך מוצרים דלי לקטוז – למה היא מתכוונת בדיוק? לא ברור.

חלב עזים פחות אלרגני מחלב פרה ומתאים לרגישים ללקטוז

 רוב האלרגיים לחלב פרה אלרגיים גם לחלב עזים

 בחלב עזים ובחלב פרה תכולה דומה של לקטוז

 חלב עזים יכול להתאים יותר לאנשים עם רגישות כללית בעיכול, בשל עיכול קל יותר של

החלבונים והשומנים

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9C%

D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Cow%E2%80%99s_milk_allergy_in_children

העז בדיוק כמו הפרה צריכה להיות בהריון כדי לייצר חלב. מה שגורם לכך שהחלב שלה מלא בהורמונים, מוצרי חלב עיזים הם מעובדים, מלאי מלח, שומן רווי, וחלבון בדיוק כמו מוצרי חלב פרה. חלב העזים שמדברים רבות בזכותו איננו החלב עזים שמרכיב את מוצרי החלב עזים בסופר. אלה מגיעים ממשקים מתועשים בדיוק כמו חלב הפרה ומזמן איבדו כל יתרון שאי פעם היה בעבר לחלב עזים.

 חלב גורם להפרעות בעיכול וכאבי בטן

 מי שסובל מרגישות ללקטוז, אכן עשוי לחוש סימפטומים שונים כגון כאבי בטן וגזים.

מומלץ למי שמאובחן כך, לצרוך מוצרים הדלים בלקטוז שלתנובה יש מגוון רחב של

מוצרים מסוג זה כמפורט בסעיף הקודם.

 חלב עזים לעיתים מתעכל טוב יותר בשל הרכב השומנים והחלבונים שבו.

רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת. מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים: – כאבי בטן – נפיחות בטנית – "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית) – גזים – שלשולים – עצירות – בחילות והקאות – כאבי ראש – ירידה ביכולת הריכוז – עייפות נמשכת – כאבי שרירים – כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון – אריתמיות – אפטות בפה

לעיון במחקר:

https://www.dropbox.com/s/wv0pu7r10cyq5va/lactose_intolerance.pdf

פרסומים בנושא:

רוב הישראלים רגישים ללקטוז

רגישות ללקטוז מתוך מכון תנובה למחקר

חלב גורם לחומציות בדם/ הסידן מהחלב לא מחזק את העצמות

X לא נכון

 סידן החלב נכנס ביעילות לעצם

 מחקרים מראים שצריכת חלב קשורה עם פחות שברים בכל תקופות החיים פחות שברי –

מאמץ בצעירים, פחות שברים אוסטיאופורוטיים בקשישים

 מחקרים אשר בדקו את חומציות החלב ומוצריו לא מצאו השפעה חומצית על הדם

 צריכה גבוהה של חלבונים, ממקור צמחי או מהחי, יכולה אמנם להגביר את הפרשת הסידן

בשתן, אך היא אינה פוגעת במאזן הסידן ובמטבוליזם של העצם.

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5079/65139.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5079/65133.asp

http://www.mednet.co.il/upload/infocenter/info_images/Building%20Strong%20Bones%20Calcium%20Information%20for%20Health%20Care%20Providers%20-%20nichd.pdf

חלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות. אם חלב היה מחזק את העצמות היינו למשל מצפים שבמדינות שבהם שותים הרבה חלב יהיו לאנשים עצמות חזקות. אבל זה בדיוק להפך. במדינות בהן שותים הכי הרבה חלב יש גם הכי הרבה שברים ואוסטיאופרוזיס, ובמדינות בהן שותים הכי מעט חלב יש גם הכי מעט שברים ואוסטיאופרוזיס. מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שחלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות.

ניתן לקרוא על כך גם במחקר של הרווארד שבדק את הקשר בין צריכת חלב לאוסטיאופורוזיס, ומצא שצריכת חלב גבוהה הגדילה את השברים:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9224182

ואם לצטט מנייר העמדה של ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד: "There is little if any evidence that high dairy intakes protect against osteoporosis"

חלב הוא משקה מצוין לספורטאים

V נכון!

 חלבוני החלב, בעיקר חלבוני מי הגבינה, מספקים אנרגיה זמינה לשריר בזמן מאמץ

 חלבוני החלב, בעיקר חלבוני מי הגבינה, יעילים

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5073/65353.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5073/75332.asp

http://yaelrotem.co.il/2009/06/13/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95/

מעט מביך מצד תנובה להמשיך להאחז בזה. אנחנו כבר חשפנו מי מימן את המחקר שבדרך פתלתלה מצא איך להראות שחלב עדיף על משקאות מלאכותיים מלאי סוכר אחרים

סיכום הנקודות הבעיתיות העיקריות לגבי חלב

1. סידן

מועצת החלב בשנים של שטיפת מוח הטמיעה בנו את האמונה שמוצרי חלב=סידן.

אלא שבפועל מוצרי חלב רבים לא מכילים כמויות משמעותיות של סידן

עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות  שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):

חלב שתייה ומשקאות – 24%

גבינות לבנות – 28%

גבינות קשות ומותכות – 29%

תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%

חמאה שולחנית – 2%

חלב שתייה מכיל כמויות גדולות של סידן, אך הוא מהווה פחות מרבע משוק החלב!
בחינה של רב מוצרי החלב מגלה שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.

למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית ככלל לא מכילות כמויות גדולות של סידן.
הם מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות.
יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.
אע"פ כן, הציבור קונה את המוצרים הללו כי שנים של "חינוך" לימדו אותו שמוצרי חלב, לא משנה אילו, הם מקור מצויין והכרחי לסידן.

הנה הסבר מפורט יותר במספר פוסטים שפרסמנו בנושא:

 מעדן קרלו תנובה | קוטג'? בעיקר מלח | קוטג'? איפה הסידן? | סיכום אודות הקוטג' | גבינת נפוליאון תנובה

 

סידן ניתן לקבל בנקל ממקורות צמחיים

הנה למשל כתבה שמציגה כמה סידן יש במקורות צמחיים ומה הספיגה שלו. אין שום בעיה לקבל מספיק סידן מהצומח, אלא שהציבור לא יודע זאת:

http://veg.anonymous.org.il/art527.html

אז למה לא לצרוך סידן ממוצרי חלב?

הבעיה היא שצריכת מוצרי חלב כרוכה בסיכונים בריאותיים, שלא קיימים בצריכת סידן מהצומח.
הקביעה שלנו אינה "חדשנית" או "חריגה". אוניברסיטת הרוורד היוקרתית קבעה זאת באופן ברור.
ובלשונם: "סידן הוא חשוב, אך חלב אינו המקור היחידי לסידן, והוא  אף איננו המקור המיטבי לסידן"

http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

להלן נפרט חלק מהסיכונים הללו:

2. מוצרי חלב רבים מכילים כמויות גדולות של סוכר ו(או) מלח, חומרים משמרים, ומייצבים שמוספים למוצרים הללו.

כלומר, רב מוצרי החלב שאנחנו אוכלים – מעדנים, חמאה, וגבינות הם מוצרים תעשייתיים ומעובדים.
אפילו מוצרים שנראים לנו סמל הבריאות כמו "יוגורט ביו" התגלו לאחרונה בתחקיר עיתון "הארץ" בסה"כ כעוד מוצר מעובד למשעי.

הפרי לא פרי, החיידקים מתו בסופר – כתבה בעיתון הארץ

הפוסטים שצרפנו לעיל בעניין קרלו, קוטג, ונפוליאון ממחישים גם הם את הנקודה הזו.

3. סרטן

צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1

שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.

 חלב מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית | סרטן השחלות גדל טוב עם חלב  | ד"ר גרגר מזהיר משתיית חלב

4. אי סבילות לקטוז

רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת.
מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות.
במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:

  • כאבי בטן
  • נפיחות בטנית
  • "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)
  • גזים
  • שלשולים
  • עצירות
  • בחילות והקאות
  • כאבי ראש
  •  ירידה ביכולת הריכוז
  • עייפות נמשכת
  • כאבי שרירים
  • כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון
  • אריתמיות
  • אפטות בפה

 רוב הישראלים רגישים ללקטוז | לקטוז מתוך מכון תנובה למחקר

5. מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה שלנו

הציבור חושב שמוצרי חלב הם מזון בריאות, ולכן צורך אותם ללא הגבלה.
התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לצריכת שומן רווי בתזונה מערבית.
שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.

אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.

יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.

בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.

ויש לזכור – רב השומן  במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו.

6. דלקות עטין ומזהמים סביבתיים

מוצרי החלב שאנו צורכים מגיעים מגיעים מפרות חולות, שניזונות מתזונה נחותה, והם מכילים מזהמים סביבתיים, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי.

מועצת החלב אמנם מציגה לתקשורת תמונה של פרות בריאות וחלב איכותי שהוא תוצאה של הקפדה על רווחת בעלי החיים במשקים, אך קשה לחשוב על שקר גס מזה.
בפועל, החלב שאנו שותים מגיע מפרות חולות. הסיבה שפרה ישראלית מניבה הרבה חלב זה לא משום שהיא בריאה ומאושרת, אלה בשל ברירה גנטית של זן פרות מניב במיוחד בו נעשה שימוש בישראל, ובשל אינטנסיביות החליבה. אלו הן העובדות:

כשליש מפרות החלב בישראל סובלות מדלקות עטין.

מההרצאה "אפידמיולוגיה של דלקות עטין קליניות בישראל," המבוססת על מחקריהם של חוקרים במועצת החלב,
עולה כי תעשיית החלב אף אינה מתיימרת לנסות למנוע את המחלה: היעד של התעשייה הוא להפחית את שיעור התחלואה ל-30% בשנה בלבד.

מחלה נוספת היא דלקות רחם ונרתיק. דלקת נרתיק נמקית היא מחלה ייחודית למשק הישראלי האינטנסיבי. הגורם הישיר לה מצוי בתנאי ההגיינה הירודים ברפתות שמוביל לכך שבמהלך ההמלטה ואחריה נגרם זיהום חיידקי בכ-93% מהפרות. גורמים נוספים הפוגעים ביכולתה של הפרה להתמודד עם הזיהומים הם הזרקת סטרואידים והורמונים, הזרעה בגיל צעיר מדי המקשה על ההמלטה, עקה (סטרס), עצירת שליה, קדחת חלב, מחלת הקטוזיס, ו"מאזן אנרגיה שלילי" (תת-תזונה ביחס לכמות הקלוריות הדרושה לפרה לנוכח החליבה האינטנסיבית). מחלות אלה אינן נדירות כלל.

שיעורי דלקות הרחם בנתוני בריאות העדר (עודד ניר 2008) עלו במבכירות [פרות הממליטות ברפת לראשונה] מ-38% ממוצע ב-2004 ל-46% בממוצע ב-2008, ובפרות [בכלל] מ-25% ממוצע ב-2005 ל-30% ממוצע ב-2008.

מחלה שכיחה נוספת היא למיניטיס. מחלת פרסות וטלפיים, המהווה את אחד מהגורמים העיקריים לצליעה ברפתות. עפ"י הרצאה שניתנה בכנס השנתי ה – 21 למדעי הבקר (2009), בין 2%-16% מהפרות שנבדקו בכל רפת סבלו מלמיניטיס. מחקר נוסף שהוצג בכנס מעלה, כי תחלואה זו מושפעת מהמזון הירוד הניתן לפרות: לפי המחקר, ההזנה במזון מרוכז אנרגטית ומעוט סיבים גורמת ל"חמצת הכרס", שהיא אחד מגורמי הסיכון העיקריים ללמיניטיס.

להרחבה על בריאות הפרות ניתן לקרוא כאן:

http://anonymous.org.il/art686.html

http://anonymous.org.il/art784.html

 

לבריאות (או חולי הפרה במקרה שלנו), לתנאי התברואה הקשים ברפתות (פרות מתבוססות בצואה), ולאיכות המזון הירודה (פרות בישראל לא אוכלות עשב, אלא הן מואבסות במזון מרוכז שנועד להגביר את תנובת החלב) יש השלכה ישירה על איכות החלב שאנו שותים.

7. מזהמים סביבתיים מסרטנים בחלב בישראל

עפ"י דו"ח השירותים הוטרינריים האחרון שפורסם לציבור (דו"ח לשנת 2011), בכ– 10% מדגימות החלב הגולמי בישראל נמצאו רמות גבוהות מהתקן של רעלנים מסוג אפלאטוקסינים.
אפלאטוקסינים הם רעלנים, הפרשות של פטריות עובש שמקורם ככל הנראה בתחמיץ שניתן לפרה, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי
חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות שלהם במזון עשויה גם להוביל לפגיעה בכבד ובמערכת הדם
מובן אם כן מדוע יש חשיבות גדולה כ"כ לעמידה בתקנים כשמדובר ברעלנים כאלה, שבנוסף, גם עמידים בפני פסטור.

8. תאים סומטיים (מוגלה) בחלב

נוכחות מוגלה במזון שלנו מעוררת בנו גועל. אך מעבר לתחושת הקבס האוטומטית יש סיבות טובות מאוד להיות מודאגים.
מספר תאי המוגלה עולה כתגובה לחיידקים פתוגניים, ולכן נוכחותם בחלב מהווה מדד מצוין לבריאות הפרה.

מקור המוגלה בחלב הוא בדלקות עטין מהן סובלת הפרה בשל תנאי המחייה הקשים והחליבה האינטנסיבית. המוגלה נשאבת מעטינים דלקתיים, יחד עם החלב. פסטור החלב מעקר את הפתוגנים החיים, אך אינו מסלק רכיבי מוגלה אחרים, הכוללים גם תאי גוף מתים, תאי דם לבנים וחומרי פסולת שונים, כגון רעלנים שהחיידקים הפרישו, פיסות ממברנה של תאים שנהרסו וכן חומר בין-תאי, המשמש כדבק בין תאי הרקמה. רעלנים אלו אינם מוסרים בפסטור.
עפ"י ויקיפדיה, ספירת תאי מוגלה של מעל 300 אלף תאים למ"ל מעידה על פרות הנגועות בפתוגנים באופן קשה, עם זאת התקן הישראלי מתיר עד 400 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב, בעוד שבעדרים בריאים ספירת המוגלה בחלב צריכה להיות נמוכה מ – 100 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב.
עפ"י שנתון מועצת החלב, בשנת 2011 רמת תאי המוגלה הממוצעת בישראל היתה כ- 220 אלף תאים למ"ל, כאשר ב-9% מן הדגימות היא היתה גבוהה מ – 280 אלף תאי מוגלה למ"ל! המשמעות היא, כמובן, שרוב עדרי הפרות בישראל אינם בריאים. ככה זה כשחיים בחרא. החלב שאנו שותים מגיע מפרות סובלות, חולות ומזוהמות בפתגונים.

מוגלה בחלב 1 | מוגלה בחלב 2

9. אנמיה

חלב פרה הוא גורם נפוץ לאנמיה. חלב פרה הוא דל בברזל, ובנוסף אחראי לירידה בספיגת הברזל ממזונות אחרים
חלב גם עשוי לגרום לאיבוד דם במערכת העיכול בעיקר אצל פעוטות.
קיים סיכון להתפתחות אנמיה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה ששותים חלב פרה במקום חלב אם
סיכון קיים גם בקרב ילדים אשר צורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב במקום תזונה מלאה ומאוזנת שמספקת לגוף יותר ברזל.

פרסום –  מאיפה את מקבלת את הברזל?

10. הורמונים להתפתחות מינית מוקדמת

הרוב המכריע של החלב שאנו שותים מתקבל מפרות בשלבי הריון שונים. כידוע, הריון זו תקופה שבה רמות ההורמונים גבוהות מהרגיל.
פרוגסטרון ואסטרוגן הם שני ההורמונים הדומיננטיים במהלך ההריון.
כהורמונים סטרואידיאלים (מולקולות שומניות, להבדיל מהורמונים חלבוניים) הם עוברים דרך רקמות הגוף ולא רק בעזרת מחזור הדם, ומגיעים גם לחלב.

  • חלב מודרני מכיל כמויות גבוהות יותר של הורמונים מאשר חלב מסורתי.
  • לתהליכי עיבוד החלב (כמו פיסטור וכו) אין השפעה על ריכוז ההורמונים בחלב המגיע לצרכן.
  • בעונות מסוימות ריכוז ההורמונים בחלב עולה, במקרים מסוימים פי 19 ואף פי 27 כתלות בשלב ההריון בו נמצאות הפרות.
  • תקופות החליבה של פרות שאינן הרות מתקצרות כתוצאה משיקולים כלכליים של המגדלים.
  • שתי צורות האסטרוגן הפוטנטיות ביותר מהוות 80% מהאסטרוגנים בחלב מפרות הרות.

עבודה מישראל שיכולה לתת מושג על ריכוזי פרוגסטרון בחלב ישראלי: http://bit.ly/YciexI.
המחקר הזה מראה שריכוזים משמעותיים של פרוגסטרון בחלב בישראל נמצאים כבר בשלבי ההריון המוקדמים – 3 שבועות מרגע ההזרעה.

השפעת הורמונים בחלב על התבגרות מינית מוקדמת

במחקר שנעשה על ילדים מצאו שתוך שעה משתיית החלב כמות הורמוני המין שילשה את עצמה וזאת למרות שחלק מהילדים אפילו לא הצליחו לסיים את המנה.
יותר מכך – נמדד דיכוי בהפרשת טסטוסטרון לאחר שתיית החלב, מה שמעיד על מעבר של הורמוני המין מהחלב לרקמות פנימיות והשפעה עליהן.

אף על פי שזהו מחקר מאוד קטן, ממצאיו מדאיגים. הטענה שבמדינות המערב ישנה עליה ניכרת בהתפתחות מינית מוקדמת שיוחסה לגורמים שאח"כ נשללו וכיום החוקרים מצביעים על החלב כגורם המרכזי.

מאמר נוסף אודות השפעות ההורמונים מחכה כאן