תריסר עובדות מפחידות על החלב מאת ד"ר תומס מ' קמבל

12 סיבות למה חלב אינו בריאכפי שפורסם באתר של קולין-קמבל

מחקר-מעקב גדול
[1] שנערך בשוודיה גילה כי בקרב נשים הצורכות יותר מ-3 כוסות חלב ביום היה שיעור התמותה, במשך עשרים שנה, גדול כמעט פי שניים משיעור התמותה בקרב נשים שצרכו פחות מכוס חלב אחת ביום. זאת ועוד, אצל הנשים שהרבו בשתיים חלב לא הייתה בריאות העצמות טובה יותר. למעשה הן סבלו משברים רבים יותר, בעיקר באגן.

מעניין לציין כי המחקר גילה גם כי מוצרי חלב מותסס (גבינה ויוגורט) מפחיתים במידה ניכרת את שיעור התמותה ואת שיעור השברים בקרב נשים אלה. על כל מנת מוצר חלב מותסס ירדה שכיחות התמותה ושברי האגן ב-15%-10%. החוקרים מייחסים את השפעותיו השליליות של החלב הנוזלי ל-D-גלקטוז, תוצר פירוק של הלקטוז, שהוכח כי הוא מקדם דלקות. בחלב יש D-גלקטוז רב יותר מאשר יש בגבינה או ביוגורט.

מפתיע אותי שמחקר זה זכה עם פרסומו לתשומת לב רבה כל כך במדיה, כי הוא מדגיש את ההיבט המזיק של החלב, אך נראה לי שחשוב גם לראות את הממצאים בהקשר המתאים. וכאשר הדברים מגיעים להשפעות הבריאותיות של מוצרי החלב, ההקשר אינו נעים לעין:

  1. במחקרי תצפית בין-מדינתיים ובתוך אוכלוסיות יחידות נמצא קשר בין צריכת חלב גבוהה ובין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית (מובא ב[2]).
  2. מחקרי-מעקב בתצפית הוכיחו קשר בין צריכת חלב מוגברת ובין סיכון מוגבר לסרטן השחלות  (מובא ב[2]).
  3. ייתכן שלחלבון חלב הפרה יש תפקיד בהתנעת סוכרת מסוג 1 בתהליך הקרוי חיקוי מולקולרי[3].
  4. במדינות שונות, באוכלוסיות הצורכות מוצרי חלב רבים יותר יש שיעורים גבוהים יותר של טרשת נפוצה[4].
  5. בניסויים בבעלי חיים ובמחקרים בבני אדם הוכח כי חלבון החלב מגביר את רמות ה-IGF-1 (גורם גדילה דמוי-אינסולין 1). רמות גבוהות של IGF-1 נחשבות כיום כקשורות בכמה סוגי סרטן[5].
  6. בניסויים בבעלי חיים[6] ובמחקרים בבני אדם[7] הוכח כי חלבון החלב מקדם רמות גבוהות של כולסטרול (במחקרים בבני אדם ובניסויים בבעלי חיים) וטרשת עורקים (במחקרים בבעלי חיים).
  7. חלבון החלב הראשי (קזאין) מקדם סרטן המותנע על ידי מסרטן במחקרים המבוססים על ניסויים בבעלי חיים[8].
  8. D-גלקטוז התגלה כמקדם דלקת ולמעשה הוא ניתן לבעלי חיים כדי ליצור מודלים של הזדקנות[1].
  9. צריכת חלב מוגברת קשורה באקנה[9].
  10. נמצא קשר בין צריכת חלב ובין עצירות[10] ודלקות אוזניים (מובא ב-[2]).
  11. חלב הוא אולי המזון השכיח ביותר בעולם כולו שאנשים מדווחים בעצמם על אלרגיה אליו[11].
  12. חלק גדול מאוכלוסיית העולם אינו מסוגל לעכל חלב כיאות עקב אי-סבילות ללקטוז.

אז אף על פי שאני מרוצה מאוד מכך שהציבור זוכה לראות במחקר זה כמה ראיות נגד החלב (הגם שאותו מחקר גם מספר בשבחי הגבינה והיוגורט), נראה לי שיש פה סיפור עוצמתי הרבה יותר; סיפור שמביא בחשבון את ההקשר החבוי בדרך כלל של התזונה והתפריט ושל חקר החלב ומוצריו. ישנו שפע של ראיות עקיפות לנזקים חמורים ביותר שייתכנו לצריכת מוצרי חלב, ומנגד יש מעט מאוד ראיות לכך שהחלב מונע שברים.

כשאנחנו מביטים מעבר לכותרות, קשה להמשיך ולהאמין שעלינו להוסיף ולצרוך את הנוזל הזה, החלב, הקיים בטבע כדי להזין עגלים ולהביא לידי גדילתם המהירה.

מקורות

  1. Michaelsson K, Wolk A, Langenskiold S, et al. Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies. Bmj 2014;349:g6015.
  2. Lanou AJ. Should dairy be recommended as part of a healthy vegetarian diet? Counterpoint. The American journal of clinical nutrition 2009;89:1638S-42S.
  3. Dahl-Jorgensen K, Joner G, Hanssen KF. Relationship between cows’ milk consumption and incidence of IDDM in childhood. Diabetes Care 1991;14:1081-3.
  4. Malosse D, Perron H, Sasco A, Seigneurin JM. Correlation between milk and dairy product consumption and multiple sclerosis prevalence: a worldwide study. Neuroepidemiology 1992;11:304-12.
  5. Key TJ. Diet, insulin-like growth factor-1 and cancer risk. Proc Nutr Soc 2011:1-4.
  6. Kritchevsky D. Dietary protein, cholesterol and atherosclerosis: a review of the early history. The Journal of nutrition 1995;125:589S-93S.
  7. Gardner CD, Messina M, Kiazand A, Morris JL, Franke AA. Effect of two types of soy milk and dairy milk on plasma lipids in hypercholesterolemic adults: a randomized trial. Journal of the American College of Nutrition 2007;26:669-77.
  8. Youngman LD, Campbell TC. Inhibition of aflatoxin B1-induced gamma-glutamyltranspeptidase positive (GGT+) hepatic preneoplastic foci and tumors by low protein diets: evidence that altered GGT+ foci indicate neoplastic potential. Carcinogenesis 1992;13:1607-13.
  9. Spencer EH, Ferdowsian HR, Barnard ND. Diet and acne: a review of the evidence. Int J Dermatol 2009;48:339-47.
  10. Caffarelli C, Baldi F, Bendandi B, Calzone L, Marani M, Pasquinelli P. Cow’s milk protein allergy in children: a practical guide. Italian journal of pediatrics 2010;36:5.
  11. Rona RJ, Keil T, Summers C, et al. The prevalence of food allergy: a meta-analysis. J Allergy Clin Immunol 2007;120:638-46.

איך משפיע חלב פרה על בריאותך?

שמונה סיבות בריאותיות להפסיק עם החלב:
אוסטואפורוזיס, מחלות לב וכלי דם, סרטן, סכרת, אי סבילות ללקטוז, מזהמים, בעיות בריאות לילדים

PCRM

תרגום של סקירה מאת ועדת הרופאים לרפואה אחראית (PCRM) , התרגום באדיבות אתר חג שיווק חלב-פרה

רבים עדיין צורכים מוצרי חלב. הנה שמונה סיבות מצויינות להפסיק:

1 – אוסטאופורוסיס (מחסור בסידן)

הציבור מאמין כי חלב מונע אוסטאופורוסיס, אולם מחקרים קליניים מוכיחים ההיפך. "מחקר האחיות" של אוניברסיטת הרווארד[1], שעקב אחרי יותר מ 75,000 נשים במשך 12 שנים, הראה כי אין לצריכת חלב מוגברת כל יכולת הגנה מפני סכנת שברים. למעשה, צריכת סידן מוגברת ממקורות חלביים מקושרת לעלייה בסיכון לשברים. מחקר אוסטרלי[2] הגיע לאותן תוצאות. גם מחקרים נוספים [3,4] מצאו כי אין לסידן שמקורו בחלב יכולת להגן על העצמות. ניתן להקטין את הסיכוי לחלות באוסטאופורוסיס ע"י הפחתה בצריכת של נתרן ושל חלבונים שמקורם מהחי [57], ע"י הגברת הצריכה של פירות וירקות [8], ע"י פעילות גופנית [9], וע"י צריכת כמויות מתאימות של סידן ממקורות צמחיים כגון ירקות עליים ירוקים וקטניות, כמו גם מוצרים מועשרים בסידן כגון דגני-בוקר ומיצים.

2 – מחלות לב וכלי-דם

מוצרי חלב – ובכללם גבינה, גלידה, חלב, חמאה ויוגורט – מוסיפים כמות משמעותית של כולסטרול ושומן לתפריט [10]. דיאטה עתירה בשומן ושומן רווי יכולה להגדיל את הסיכון לחלות במספר מחלות כרוניות ובכללן מחלות לב וכלי-דם. דיאטה צמחית דלת-שומן, ללא מוצרי חלב, ובתוספת פעילות גופנית, הפסקת עישון והפחתה במתח (סטרס) יכולה לא רק למנוע מחלות לב, אלא אף לגרום להחלמה ממחלת לב קיימת [11]. מוצרי חלב דלי-שומן הם זמינים; אולם, הם מעלים סיכוני בריאות אחרים כמפורט להלן.

3 – סרטן

מספר סוגי סרטן, כגון סרטן השחלות, קשורים לצריכת מוצרי חלב. סוכר החלב, לקטוז, מפורק בגופנו לסוכר מסוג אחר, גלקטוז. הגלקטוז מפורק בתורו ע"י אנזימים. ע"פ מחקר שערכו ד"ר דניאל קריימר ושותפיו באוניברסיטת הארוורד [12], כשצריכת החלב גבוהה מיכולת האנזימים לפרק גלקטוז, הגלקטוז מצטבר בדם ומשפיע על השחלות. לחלק מהנשים ישנה כמות נמוכה במיוחד של אנזימים אלו, וכשהן צורכות מוצרי חלב באופן קבוע, הסיכון שלהן לחלות בסרטן השחלות גדל פי שלושה בהשוואה לנשים אחרות.

סרטן השד והערמונית קושרו גם הם לצריכת מוצרי חלב. משערים כי לפחות חלק מהקשר תלוי בעלייה בכמות תרכובת בשם insulin-like growth factor (IGF-I) [1315]. IGF-I נמצא בחלב-פרה ונוכח בשיעורים מוגברים בדמם של אנשים הצורכים מוצרי חלב באופן קבוע [16]. גם רכיבי תזונה אחרים המגבירים את כמות ה IGF-I מצויים בחלב-פרה. מחקר מהזמן האחרון מראה כי גברים בעלי הרמה הגבוהה ביותר של IGF-I נתונים בסיכון גבוהה פי ארבעה ללקות בסרטן הערמונית, בהשוואה לאלו שרמת ה IGF-I שלהם נמוכה [14].

4 – סכרת

סכרת תלוית-אינסולין (סוכרת מסוג 1 או סוכרת נעורים) קשורה בצריכת מוצרי חלב. מחקרים אפידמיולוגיים בארצות שונות מראים התאמה חזקה בין צריכת מוצרי חלב ושכיחות סוכרת נעורים [17,18]. חוקרים מצאו ב 1992 [18] שחלבון מסויים המצוי בחלב גורם לתגובה אוטו-אימיונית, שבמהלכה, כך סבורים, נהרסים התאים האחראיים על ייצור אינסולין בלבלב.

5 – אי-סבילות ללקטוז

אי-סבילות ללקטוז נפוצה בקרב אוכלוסיות רבות: כ 95 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אסייתי, 74 אחוזים מהאמריקנים הילידים, 70 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אפריקאי, 53 אחוזים מהאמריקנים ממוצא מקסיקני ו15 אחוזים מהאמריקנים הלבנים [19]. הסימפטומים, ובינהם הפרעות קיבה ומעיים, שלשול וגאזים, נוצרים בעקבות מחסור באנזים המעכל את סוכר החלב, הלקטוז. בנוסף לסימפטומים הלא-נעימים הללו, מגבירים שותי החלב את סיכוייהם לחלות במחלות כרוניות.

6 – רעילות ויטמין D

יתכן כי צריכת חלב אינה מקור אמין ויציב לויטמין D. בדגימות של חלב התגלו כמויות משתנות של תכולת ויטמין D, כשבחלקן הכמות היתה פי 500 ממה שנכתב על גבי התוית בעוד שבאחרות הכמות היתה קטנה ביותר או שלא היה בהן ויטמין D כלל [20,21]. ויטמין D בכמות גדולה מדי עשוי להיות רעיל ועלול לגרום לכמויות סידן עודפות בדם ובשתן, ספיגת אלומיניום מוגברת בגוף ומצבורי סידן ברקמות רכות.

7 – מזהמים

הורמונים סינתטיים כגון הורמון גדילה מלאכותי של בקר (rBGH) משמשים לעיתים קרובות בתעשיית החלב להגברת הייצור של חלב [13]. מכיוון שהפרות מייצרות כמויות חלב שכבר אינן מתאימות למבנה גופן, נוצרות דלקות עטינים. התרופה לדלקות אלו היא אנטיביוטיקה, ושרידים של ההורמון נמצאו בדגימות חלב ומוצרי חלב. גם קוטלי-חרקים ורעלים אחרים מתגלים לעיתים קרובות במוצרי חלב.

8 – בעיות בריאות לפעוטות וילדים

חלבוני חלב, סוכר החלב, שומן ושומן רווי במוצרי חלב עשויים להוות סיכון בריאותי לילדים ולהוביל להתפתחות מחלות כרוניות כגון השמנת יתר, סוכרת, והיווצרות חסימות בעורקים המובילות למחלות לב.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה לא לתת חלב-פרה מלא לתינוקות מתחת לגיל שנה, כיוון שמחסור בברזל עלול להתפתח יותר בקלות במסגרת דיאטה עשירה בחלב [10]. מוצרי חלב-פרה עניים במיוחד בברזל. אם הם תופסים מקום משמעותי בתפריט, הם מגדילים את הסיכון למחסור בברזל. כאבי בטן ומעיים הם דאגה נוספת הקשורה בצריכת חלב. תינוק אחד מכל חמישה סובל מכאבי בטן ומעיים. רופאי ילדים למדו מזמן שחלב-פרה הוא לעיתים קרובות הסיבה. היום ידוע כי גם תינוקות יונקים עשויים לפתח כאבי בטן ומעיים אם האם צורכת חלב-פרה. הנוגדנים של הפרה עלולים לעבור דרך מחזור הדם של האם אל חלב-האם ומשם לתינוק [22]. בנוסף, נראה כי אלרגיות למזונות שונים היא תוצאה של צריכת חלב, במיוחד אצל ילדים. מחקר מהזמן האחרון [23] מקשר בין צריכת חלב-פרה לעצירות כרונית אצל ילדים. חוקרים משערים כי צריכת חלב גורמת לכאבים עזים בשעת הטלת הצואה, המובילים לעצירות.

לסיכום
מוצרי חלב וחלב אינם נחוצים בדיאטה ויכולים, למעשה, להזיק לבריאותך. יש לצרוך דיאטה בריאה המבוססת על דגנים, ירקות, פירות, קטניות ומזונות מעושרים כגון דגני-בוקר ומיצים. מזונות עשירים אלו יכולים לסייע לך לקבל בקלות את הכמויות הנחוצות של סידן, אשלגן, ויטמין B2 וויטמין D וללא סיכונים בריאותיים.

רשימת מקורות:

  • [1] Feskanich D, Willet WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-7.
  • [2] Cumming RG, Klineberg RJ. Case-control study of risk factors for hip fractures in the elderly. Am J Epidemiol 1994;139:493-505.
  • [3] Huang Z, Himes JH, McGovern PG. Nutrition and subsequent hip fracture risk among a national cohort of white women. Am J Epidemiol 1996;144:124-34.
  • [4] Cummings SR, Nevitt MC, Browner WS, et al. Risk factors for hip fracture in white women. N Engl J Med 1995;332:767-73.
  • [5] Finn SC. The skeleton crew: is calcium enough? J Women’s Health 1998;7(1):31-6.
  • [6] Nordin CBE. Calcium and osteoporosis. Nutrition 1997;3(7/8):664-86.
  • [7] Reid DM, New SA. Nutritional influences on bone mass. Proceed Nutr Soc 1997;56:977-87.
  • [8] Tucker KL, Hannan MR, Chen H, Cupples LA, Wilson PWF, Kiel DP. Potassium, magnesium, and fruit and vegetable intakes are associated with greater bone mineral density in elderly men and women. Am J Clin Nutr 1999;69:727-36.
  • [9] Prince R, Devine A, Dick I, et al. The effects of calcium supplementation (milk powder or tablets) and exercise on bone mineral density in postmenopausal women. J Bone Miner Res 1995;10:1068-75.
  • [10] Pennington JAT. Bowes and Churches Food Values of Portions Commonly Used, 17th ed. New York: Lippincott, 1998.
  • [11] Ornish D, Brown SE, Scherwitz LW, Billings JH, Armstrong WT, Ports TA. Can lifestyle changes reverse coronary heart disease? Lancet 1990;336:129-33.
  • [12] Cramer DW, Harlow BL, Willet WC. Galactose consumption and metabolism in relation to the risk of ovarian cancer. Lancet 1989;2:66-71.
  • [13] Outwater JL, Nicholson A, Barnard N. Dairy products and breast cancer: the IGF-1, estrogen, and bGH hypothesis. Medical Hypothesis 1997;48:453-61.
  • [14] Chan JM, Stampfer MJ, Giovannucci E, et al. Plasma insulin-like growth factor-1 and prostate cancer risk: a prospective study. Science 1998;279:563-5.
  • [15] World Cancer Research Fund. Food, Nutrition, and the Prevention of Cancer: A Global Perspective. American Institute of Cancer Research. Washington, D.C.: 1997.
  • [16] Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ 1997;315:1255-69.
  • [17] Scott FW. Cow milk and insulin-dependent diabetes mellitus: is there a relationship? Am J Clin Nutr 1990;51:489-91.
  • [18] Karjalainen J, Martin JM, Knip M, et al. A bovine albumin peptide as a possible trigger of insulin-dependent diabetes mellitus. N Engl J Med 1992;327:302-7.
  • [19] Bertron P, Barnard ND, Mills M. Racial bias in federal nutrition policy, part I: the public health implications of variations in lactase persistence. J Natl Med Assoc 1999;91:151-7.
  • [20] Jacobus CH, Holick MF, Shao Q, et al. Hypervitaminosis D associated with drinking milk. N Engl J Med 1992;326(18):1173-7.
  • [21] Holick MF. Vitamin D and bone health. J Nutr 1996;126(4suppl):1159S-64S.
  • [22] Clyne PS, Kulczycki A. Human breast milk contains bovine IgG. Relationship to infant colic? Pediatrics 1991;87(4):439-44.
  • [23] Iacono G, Cavataio F, Montalto G, et al. Intolerance of cow’s milk and chronic constipation in children. N Engl J Med 1998;339:110-4.

הורומונים בחלב!

Image
לחצו על התמונה ובואו להשתתף בדיון

השבוע חשפנו את נושא הורמוני המין (אסטרוגן) הנמצאים ככל הנראה בכמות גדולה בחלב

יש אנשים שכשהם מגלים מידע כל כך מהותי הם מתוך מנגנון הגנה מסתגרים, מדחיקים ומספרים לעצמם סיפורים אבל לטובת אלה שלא' חשוב להדגיש

חשפנו כאן משהו קריטי אבל בסך הכל מאוד פשוט והגיוני ולא מסעיר ממש מבחינה מדעית. הוא כן מסעיר מבחינת בריאות הציבור והשאלה היא מי מגן עלינו?

אסטרוגן הוא הורמון מסוכן שגורם להתבגרות מינית מוקדמת לירידה בפוריות אצל גברים והכי נורא לעליה משמעותית בתחלואה בסרטן (שד, שחלות, ערמונית). זה לא קשור לחלב וניתן לקבל מידע רב על כך אפילו בויקיפדיה

אסטרוגן מגיע אל גופינו או מיצור פנימי (אצל נשים בעיקר אבל גם לגברים יש מעט אסטרוגן בגוף) וגם ממקור חיצוני, כשהו מגיע ממקור חיצוני הוא מגיע דרך מערכת העיכול. אין להורמון הזה מנגנון פעולה אחר וגם זה לא ממש אנחנו גילינו

פרות נחלבות בהיותן בהריון, וכתוצאה מכך החלב שלהם (כמו גם הצואה והשתן) מכילים כמות גדולה מאוד (ולא נבדקת) של אסטרוגן

אנו מציעים להפנות שאלות לגבי רמות אסטרוגן מותרות בחלב וממצאי אסטרוגן בחלב המשווק לציבור אל חברות החלב ומועצת החלב

בואו לדבר איתנו על זה!  הכנסו ל חלב – עובדות או מיתוסים