מוצרי חלב עתירי שומן מהווים סיכון מוגבר לסרטן השד

חודש המודעות לסרטן השד לקראת סופו ומכל עבר זועקות הכותרות בעיתונים: "לכו להיבדק לזיהוי מוקדם של סרטן השד". אך מה עוד יכולות נשים לעשות כדי להקטין את הסיכון לתמותה מסרטן קטלני זה?

חקר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי  JNCI – בטאונו של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב, ובכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד –  נושא בשורות חשובות לנשים שאובחנו כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני. המחקר אשר נערך על ידי אחד מגופי המחקר החשובים בעולם (מכון המחקר של קייזר פרמננטה) מצא שצריכת מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוז שומן מעלה משמעותית את התמותה בקרב חולות סרטן שד. כלומר, לפי המחקר, די בשינוי תזונתי פשוט – מעבר לחלב צמחי או למוצרי חלב נטולי שומן או דלים בשומן (לא יותר מ- 2% אחוזי שומן) כדי להפחית משמעותית את הסיכון לתמותה בקרב חולות סרטן שד.

מוצרי חלב וסרטן השד

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעתם של מוצרי חלב עתירי שומן (כל מוצר חלב שהכיל מעל לשני אחוזי שומן סווג במחקר כ"עתיר שומן") לעומת מוצרי חלב דלי שומן על חזרתו של סרטן השד ועל תמותה של נשים שחלו בסרטן שד. לצורך כך עקב המחקר אחר 1893 נשים, שאובחנו בין ?שנים 1997 ל 2000 כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני והשלימו שאלון תזונה מקיף, לאורך תקופה של 11.8 שנים.

המחקר הזה, שהינו ראשון מסוגו לבחון את הקשר בין שומן החלב לבין סיכויי הישרדות של חולות בסרטן שד, חושף סטטיסטיקה מפחידה אודות הקשר בין מוצרי חלב עתירי שומן לתמותה. החוקרים מצאו שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן נמצאה קשורה לשיעורי תמותה גבוהים יותר מסרטן שד, ולתמותה בכלל, כאשר צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן (חלב מלא, גבינה, יוגורט, גלידה ועוד) מעלה את הסיכון למות מסרטן השד ב – 49 אחוזים, ואת הסיכון למות מסיבות אחרות ב – 64 אחוזים. צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן גם נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר ב- 22 אחוזים לחזרתו של סרטן השד, אם כי הממצא הזה לא היה מובהק סטטיסטית.

חשיבותו הרבה של המחקר הזה נובעת בין השאר מכך שבידי החוקרים היה מידע רב ויוצא דופן בהיקפו על המשתתפות במחקר ועל הרגלי החיים שלהן, מה שאפשר לחוקרים לערוך התאמות ולקזז את השפעתם של משתנים רבים ובכלל זה גיל, השכלה, עישון, צריכה קלוריות כללית, אינדקס משקל, צריכת סיבים, צריכת פירות, צריכת בשר אדום, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מצב הסרטן (שלב, גודל), שלב הטיפול הכימותרפי ועוד. התאמות אלו הפכו את תוצאות המחקר לחזקות ומובהקות אף יותר, ואת מסקנותיו למשכנעות ומטרידות במיוחד.

מדוע מעלה שומן החלב את הסיכון לתמותה מסרטן שד?

בניסיון להסביר את ההבדל בין מוצרי חלב שמנים לרזים סקרו החוקרים מספר רב של מחקרים אחרים אודות חלב והשפעותיו על תמותה מסרטן, והגיעו למסקנה שהאשם הוא ככל הנראה בהורמוני המין הנקביים (אסטרוגנים) שבחלב. הורמונים מסוג אסטרוגן מסיסים בשומן, ולכן ריכוזם במוצרי החלב עולה ככל שתכולת השומן שבמוצרי החלב גבוהה יותר. הואיל וסרטן שד נמנה על קבוצת

הגידולים תלויי האסטרוגן, צריכת מוצרי חלב עשירים בשומן עשויה להחמיר את מצב הסרטן ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממנו.

מהיכן מגיעים ההורמונים לחלב?

אסטרוגן הוא הורמון מין שקיים בגופן של נקבות יונקים. יצור הורמון האסטרוגן מוגבר במהלך ההיריון וכתוצאה מכך ריכוזו בחלב הפרה עולה לאורך תקופת ההיריון. על מנת למקסם את תפוקת החלב ברפתות מודרניות הפרות נמצאות רוב הזמן בהריון, ונחלבות לאורך רוב תקופת ההריון (ללא הריון ולידה, הפרה בדומה לנשים, לא תייצר חלב) ולכן החלב שנחלב מגיע ברובו מפרות הרות. לא מפתיע אם כן, שמחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד מצא רמות גבוהות משמעותית של אסטרוגן ופרוגסטרון בחלב המגיע ממשקי חלב במדינות מפותחות, בהשוואה לחלב שמיוצר בשיטות מסורתיות (מונגוליה במקרה זה). במחקר של אוניברסיטת הרווארד נקבע ש 60 עד 80 אחוזים מהאסטרוגנים שאנו צורכים בתזונה מערבית מקורם במוצרי החלב.

לסיכום, צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוזי שומן נמצאה כמקטינה באופן ניכר את סיכויי ההשרדות של נשים החולות בסרטן שד פולשני בשלב מוקדם. החוקרים ממליצים לפיכך לנשים אלו לצרוך חלב צמחי או מוצרי חלב דלי שומן. החוקרים מציינים עם זאת, שגם מוצרי חלב דלי שומן (עד שני אחוז שומן) מכילים רמות לא זניחות של שומן, ורק מחקר עתידי שיבחין בין מוצרי חלב דלי שומן לנטולי שומן יוכל לקבוע אם גם מוצרי חלב דלי שומן, אך שאינם נטולי שומן, מגדילים את הסיכון לתמותה מסרטן שד או שהם בטוחים לצריכה.

החוקרים גם מזכירים שהשומן הרווי כשלעצמו מהווה גורם סיכון לתמותה ממחלות לב וכי מוסדות הבריאות ממליצים לכלל האוכלוסייה להמעיט בצריכתו, כך שמסקנות המחקר הנוכחי והמלצותיו משתלבות בהמלצות גופי הבריאות הקוראים בלאו הכי להמנעות מצריכת שומן רווי

המאמר המלא: JNCI J Natl Cancer Inst-2013-Kroenke-616-23

הפרסום באתר קייזר פרמננטה

הפרסום בבטאון אוקספורד

פורסם במקור ב NRG

סיכום הנקודות העיקריות, למה חלב לא בריא

  • בגלל הרגישות ללקטוז – בין 80% ל – 97%  מהישראלים רגישים ללקטוז. כאבי בטן, נפיחות בטנית, רעשים בבטן, גזים ושלשולים, וגם כאבי ראש, בחילות והקאות, עייפות כרונית, ירידה ביכולת הריכוז, כאבי מפרקים וכן אפטות בפה.

  • בגלל השומן הרווי מחולל מחלות הלב – מוצרי חלב מכילים כמויות גבוהות של כולסטרול ושומן רווי, שמעלים את הסיכון למחלות לב. מוצר חלב 3% מכיל למעשה 45% שומן, כאשר השומן מחושב כאחוז מהקלוריות. מוצרי חלב הם אחד המקורות המרכזיים לשומן רווי בתזונה. ושומן רווי הוא חומר פרו דלקתי (מחולל דלקות בכלי הדם)

  • בגלל הסיכון לסרטן – צריכת חלב מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן ערמונית וסרטן שד, צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1, שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסוגי סרטן אלו. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה.

  • בגלל ההורמונים – 65-70% מההורמונים שאנו צורכים בתזונה, מקורם ממוצרי חלב. להורמונים אלו יש השפעה על מספר סוגי גידולים סרטניים המושפעים מפעילות הורמונלית- ובעיקר סרטן ערמונית, סרטן שד וסרטן שחלה, ונוכחותם גם משפיעה על התפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים אקנה ולירידה בפוריות בקרב גברים.

  • בגלל המזהמים הסביבתיים, שאריות התרופות וחומרי ההדברה שבחלב – בשל החליבה התכופה במשקים התעשייתים ותנאי התברואה הירודים, פרות רבות סובלות מדלקות עטין כרוניות שמצריכות טיפול בתרופות אנטיביוטיות שעקבותיהן נמצאות בריכוזים נמוכים בחלב הפרה. מחקר אירופאי שנערך בשנת 2011 ובדק נוכחות רעלנים בחלב בשיטות מתקדמות מצא עד כ-20 סוגי כימיקלים, הורמונים ותרופות אנטיביוטיקות בחלב הבקר והעזים. עפ"י דו"ח השירותים הוטרינריים 2011 ב-10% מדגימות חלב הבקר בישראל נמצאו חריגות מהתקן לאלפאטוקסינים, שהינם רעלנים מסרטנים העמידים בפני פסטור.

  • בגלל האנמיה – מוצרי חלב דלים בברזל, וצריכה מרובה שלהם פוגעת בספיגת הברזל בגוף.

  • בגלל האלרגיה – חלבון החלב הוא אלרגן המזון הנפוץ ביותר בקרב ילדים! וצריכת חלב היא במקרים רבים גם הסיבה לבעית הגזים – קוליק מהם סובלים תינוקות רבים בחודשי חייהם הראשונים. למעשה, גם תינוק היונק מאימו, עשוי לסבול מקוליק, אם האם המניקה צורכת מוצרי חלב, שכן נוגדני הפרה עוברים דרך מחזור הדם ומגיעים גם לחלב האם.

מחקרים ממומנים על ידי מועצת החלב

אתמול פרסמנו את הוידאו הקצר והקולע של ד"ר גרגר שסוקר את מצב המחקרים הממומנים על ידי תעשיות התרופות והמזון. וחושף נתון סטטיסטי מדהים. מבין המחקרים שנבדקו אין ולו מחקר ממומן אחד שמסקנותיו אינן מטיבות עם החלב.

והנה הזוית הישראלית של הסיפור

משרד הבריאות מממן יחד עם מועצת החלב את קרן המחקרים בנושא תרומת החלב ומוצריו לבריאות האדם ממש ככה. מסמנים את המטרה מסביב לחץ. ומגדירים מראש את תוצאות המחקר על מנת שיוכל לזכות במימון. מגדילים לעשות אצלנו וכספי הציבור מושקעים באופן ישיר במחקר שמטרתו למצוא בכל מחיר סיבות לצרוך חלב, שאחר כך משווקות במרץ רב לאותו ציבור עצמו. שלא יודע שבכספו שלו מפעילים תעמולה שקרית כנגדו שאיננה בטובתו.

חברים בדף פנו אלינו ושאלו חלב הוא מוצר שנוי במחלוקת, איך זה יכול להיות שהוא בכל זאת מקובל על כל כך הרבה מומחים?

1. תלות מוחלטת של האקדמיה והמחקר במימון שמגיע מהתעשיה:

תחום מחקר התזונה אינו משופע בכסף, שלא כמו תחום הכלכלה ומנהל עסקים, מדעי המחשב והנדסה, שצומחים בקצב גבוה ומייצרים עסקים רווחים ומודלים עסקיים חדשים, תחום המזון מוגבל יותר, והמחקר בתחום מסתפק בקרנות מחקר ממשלתיות דלות תקציב. הכסף הגדול בענף התזונה מגיע באופן טבעי מחברות המזון, חברות שמחזור הכנסותיהן הוא מליארדים ותקציבי השיווק נמדדים בעשרות מליונים, לכל תאגיד מזון כמעט יש מחלקת מחקר ותאגידי המזון הגדולים בעולם הם הזרוע העיקרית שממנת מחקרים בתחום תזונה, האם זה אומר שכל המחקרים רעים? בודאי שלא. אבל זה בהחלט אומר שאם אתה כחוקר רוצה לחקור, להתפרסם, להגיע לבטאונים החשובים ולעסוק בתחומים מעניינים אתה צריך מימון, סיכוייך לקבל מענק יגדלו אם תבחר את הנושא שמעניין את נסטלה, דנונה, טייסון, איגוד מגדלי החזירים, מועצת החלב… ולא את איגוד מגדלי הברוקולי או התותים שעם כל הכבוד למחקרים היפים שתוכל להביא עבורם, הם לא יוכלו לממן את עלות שנת המחקר הכה יקרה.

זה מה שכותב על כך ד"ר יובל נח הררי, היסטוריון, בספרו קיצור תולדות האנושות (עמ' 277-278):

"רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות, כלכליות או דתיות […] אפילו רצינו לממן 'מדע טהור' שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים, כלכליים ודתיים, לא היה הדבר אפשרי. שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות כגון, 'מה חשוב יותר? מה טוב יותר?' ואלו אינן שאלות מדעיות. […]
"חשבו למשל על הקושיה הבאה: שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים. חוקרת א' מחפשת מימון למחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה אחוזים בתפוקת החלב שלהן. חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה, 'האם פרות חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?' […] לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף? אין על כך תשובה מדעית. יש על כך רק תשובות פוליטיות, כלכליות ודתיות. בעולם של ימינו ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף, אבל לא מפני שמחלות הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של פרות." 

2. המומחים ברובם נסמכים על מה שאמרו להם

Picture1

רוב המומחים (דיאטנים, רופאים,…) שמאמינים שחלב חשוב (ולאו דווקא בריא) מאמינים בכך לא בגלל שהם חקרו אותו בעצמם, ואפילו לא בגלל שהם קראו מחקרים ועשו בדיקה מקיפה בעצמם, אלא פשוט בגלל שאמרו להם. ממש ככה. מי אמר? המרצה בלימודים, חומר הלימודים ואחר כך גם כל מיני גופים וועדות שאחראיות לגיבוש המלצות. איגוד רופאי הילדים, איגוד התזונאים, ועדת המזון של ה FDA וועדת המזון של משרד החקלאות. אז למה שגופים מכובדים שכאלה ימליצו על חלב אם הוא כל כך שנוי במחלוקת?

3. כי תעשיות המזון פיצחו את השיטה!

כמות הידע המדעי בעולם איננה מאפשרת לכל מומחה להתחיל מאפס ולחקור בעצמו, ולכן מקובלת השיטה בה נסמכים על מידע שנצבר. איך מודאים שהמידע שנצבר נכון? יש דרך בה מגובשת דיעה מדעית. ברוב המקרים מדובר בגיבוש דיעה על בסיס הצטברות של מחקרים בשיטה שנקראת קונצנזוס מדעי אולם בעולם המזון והתרופות (ובעוד תחומים מן הסתם) כאשר לכסף יש משקל רב ומצד שני לטובת הציבור, מי שמגבש את הדיעה אלה גופים וועדות מדעיות שכפופות לרשויות ממשלתיות  בדרך כלל. הם אוספים את המחקרים שנראים להם, מנפים אחרים שנראים פחות, ולפעמים גם נכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ. חשוב להדגיש, שבניגוד לכל הגיון ועדות אלה אינן מקבלות החלטות של קונצנזוס מדעי המקובלת בעולם המדע אלא בשיטות של הצבעה ודיון, הפעלת לחצים וקשרים, שימוש בלוביזם יח"צ והרבה כסף. גופים אלה נוטים לשמרנות קיצונית, ואינם מאמצים שינויים אפילו כשהם הופכים לקונצנזוס מדעי.

זה לא נגמר בזה. התעשיות דואגות להעסיק חברי הועדה המומחים בתחום בתור יועצים חיצוניים לחברות המסחריות. כלומר על ידי בנית יחסי ניגוד אינטרסים מובנים ועל ידי כך יצירת מחויבות של המומחה לאינטרסים של החברה באופך עקיף. חובה לראות את הסרטון הבא של ד"ר גרגר כדי להבין טוב יותר על מה אנחנו מדברים (נתרגם גם אותו בקרוב)

4. כי מומחים בעצמם שותים חלב וגם הם חונכו שחלב זה בריא

אם כן, רוב המחקרים שמוצאים יתרונות עלומים כאלו ואחרים בחלב ממומנים ע"י התעשייה. ושוב אין ספק שיש גם אנשי מקצוע ישרים והגונים שבאמת ובתמים מאמינים בחלב. הם מאמינים בחלב משום שהם חונכו להאמין שחלב זה טוב, בני אדם מתקשים להפרד מאמיתות שחונכו מגיל צעיר עליהן, גם אם הם רציונלים ומשכילים. הדיאטניות לומדות על כך כחלק מתכנית הלימודים, שכן חלק מהמרצים עובדים עבור התעשייה או מקבלים מימון למחקרים מהתעשייה ותכנית הלימודים שלהם מפנה לאותם מחקרים, שרובם מומנו ע"י התעשייה. הוסיפו לכך את העובדה שרוב רובם של אנשים אלה צורך בעצמו חלב, ומאכיל בזה את ילדיו, אז זה גם נעים ונח כל כך להאמין בכך ותקבלו אנשים ישרים שהפכו להיות סוכנים של התעשייה מבלי שהם מודעים לכך.

5. כי מסרים שיווקים חדרו כבר לתוך עולם המחקר

חלב אכן מכיל סידן כמו שאומרים המומחים. אבל זו לא סיבה מספיק טובה לצרוך אותו. העניין הוא שגם אצל החוקרים כבר נוצרה הזהות האוטומטית הזו של חלב=סידן, מבלי שהם שואלים את עצמם: איך זה שחייבים לצרוך חלב כדי לקבל סידן. הרי אפשר גם לצרוך ירקות ירוקים עליים, למשל. לאחרונה פרסמנו דוגמא למחקר כזה. החוקרים מצאו שצריכת חלב מגדילה את הסיכוי לסרטן הערמונית. עם זאת, הם נרתעו מלומר שרצוי להפחית את צריכת החלב, כי זהו מקור חשוב לסידן! במחקר אחר איגוד רופאי הילדים הזהיר מפני האנמיה שחלב עלול לגרום בילדים עד גיל 5 אבל מיתן את ההמלצה שלו והגביל את מכסת החלב ל 2 כוסות חלב ליום בגלל ויטמין די!

לסיכום – את כל הויטמינים והמינרלים שניתן למצוא בחלב, ניתן למצוא גם בעולם הצומח, אלא שבמזון מהצומח המינרלים והויטמינים מגיעים ללא הסיכונים של חלב! ללא שומן רווי, ללא כולסטרול, ללא חלבון החלב מחולל המחלות, ללא הורמונים, ללא מזהמים ושאריות תרופות וללא סיכון מוגבר לסרטן ערמונית וסרטן שד. לא צריך להיות מומחה בשביל להבין את זה.

הורומונים בחלב!

Image
לחצו על התמונה ובואו להשתתף בדיון

השבוע חשפנו את נושא הורמוני המין (אסטרוגן) הנמצאים ככל הנראה בכמות גדולה בחלב

יש אנשים שכשהם מגלים מידע כל כך מהותי הם מתוך מנגנון הגנה מסתגרים, מדחיקים ומספרים לעצמם סיפורים אבל לטובת אלה שלא' חשוב להדגיש

חשפנו כאן משהו קריטי אבל בסך הכל מאוד פשוט והגיוני ולא מסעיר ממש מבחינה מדעית. הוא כן מסעיר מבחינת בריאות הציבור והשאלה היא מי מגן עלינו?

אסטרוגן הוא הורמון מסוכן שגורם להתבגרות מינית מוקדמת לירידה בפוריות אצל גברים והכי נורא לעליה משמעותית בתחלואה בסרטן (שד, שחלות, ערמונית). זה לא קשור לחלב וניתן לקבל מידע רב על כך אפילו בויקיפדיה

אסטרוגן מגיע אל גופינו או מיצור פנימי (אצל נשים בעיקר אבל גם לגברים יש מעט אסטרוגן בגוף) וגם ממקור חיצוני, כשהו מגיע ממקור חיצוני הוא מגיע דרך מערכת העיכול. אין להורמון הזה מנגנון פעולה אחר וגם זה לא ממש אנחנו גילינו

פרות נחלבות בהיותן בהריון, וכתוצאה מכך החלב שלהם (כמו גם הצואה והשתן) מכילים כמות גדולה מאוד (ולא נבדקת) של אסטרוגן

אנו מציעים להפנות שאלות לגבי רמות אסטרוגן מותרות בחלב וממצאי אסטרוגן בחלב המשווק לציבור אל חברות החלב ומועצת החלב

בואו לדבר איתנו על זה!  הכנסו ל חלב – עובדות או מיתוסים