תקציר הפרקים הקודמים:

חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי מספר דיאטניות, אשר לפחות שלוש מהן נמצאות בניגוד עניינים בשל קשריהן עם תאגידי החלב:
שרית עטיה, הינה הדיאטנית של מועצת החלב.
מיכל גלאון היתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת.
אנקה סימוביץ שמשה בעבר כדיאטנית בתשלובת שטראוס.
באופן מתמיה ומטריד במיוחד, ניגוד עניינים זה אינו מצויין בגוף חוברת ההמלצות של הכללית, כך שלציבור אין דרך לדעת כי ההמלצות נכתבו בסיוע תעשיית החלב.
כפי שפרסמנו בפרקים הקודמים, כל קשר בין המלצות התזונה של הכללית ובריאות הציבור מקרי בהחלט. החוברת היא שיר הלל לצריכת מוצרי חלב, והחוברת יותר משהיא משקפת את האינטרס של לקוחות שרותי בריאות כללית, היא משקפת את האינטרס הכלכלי של תאגידי החלב.

 קישור לפרק הקודם

פרק רביעי: מי פוחד מסויה?

בקופת חולים הכללית כ"כ חוששים מהסויה שבהמלצות התזונה שלהם הם בחרו לייחד פרק נפרד כבר בראשית החוברת לאזהרות מפני צריכת סויה, ולהדגיש אותו בתיבה מיוחדת ובכיתוב בולט במיוחד.
אז מה כ"כ מסוכן בסויה? אם מקשיבים לכל איגודי הבריאות החשובים בעולם, התשובה היא שהאשמות כנגד הסויה אינן מבוססות על מדע. ארגון התזונאים האמריקאי, למשל, שהוא ארגון התזונה הגדול בעולם ערך סקירה מקיפה של המחקר על הסויה, ופרסם את ממצאיו בנייר עמדה בנושא עוד בשנת 2010. מסקנתם היתה שאין כל בסיס לחשש מפני צריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים צמחיים. הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה שונים מאסטרוגנים באופן מהותי, ולא רק זאת אלא שהם ככל הנראה גם מסייעים בהגנה מפני סרטן (ובפרט סרטן שד וערמונית), וכן מגינים מפני מחלות לב, אוסטאופורוזיס ושברים.

למידע מדעי מקיף ומלא וכן ניירות עמדה מקצועיים ביחס לסויה, לחצו כאן

אז מה הפחיד כ"כ את קופת החולים הכללית שהיא טרחה להזהיר את הציבור מפני ה"הורמונים צמחיים" שבסויה, שלטענת הכללית מעלים את הסיכון לסרטן וגורמים להתפחות מינית מוקדמת בקרב ילדות? ואיך זה שבכללית כל כך פוחדים מהפיטואסטרוגנים שבסויה, אבל האסטרוגנים האמיתיים שנמצאים בחלב הפרה (שהרי מדובר בנקבת יונק שנמצאית במצב הריון כמעט תמידי) לא מפחידים אותה, ועליהם לא תמצאו ולו מילה אחת בחוברת ההמלצות?

נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בשיקאגו מסביר מצויין מהי הבעיה האמיתית עם הסויה.

נייר העמדה קובע שחלבון סויה שקול באיכותו לחלבון מהחי – הספיגה שלו גבוהה, ומבנה חומצות האמינו שלו דומה לצרכי האדם. לפי נייר העמדה גם הסידן שבחלב סויה נספג באחוזים דומים לסידן שבחלב פרה. כלומר לפי נייר העמדה, חלב סויה הוא תחליף מלא ומצויין לחלב פרה.

אתם מבינים כמה זה מסוכן? לא רק שהסויה בריאה ומזינה ועשויה להפחית את הסיכון לסרטן ומחלות לב, היא אפילו עשירה בחלבון ובסידן ומהווה חלופה מצויינת למוצרי חלב!

זה כמובן מאוד מסוכן לתאגידי החלב ולמועצת החלב שהדיאטניות שלה השתתפו בניסוח המלצות התזונה של הכללית. זו בעצם הסיבה האמיתית לאזהרות מפני צריכת הסויה!

זו הסיבה האמיתית שהדיון בסויה נעשה ממש באותו עמוד בו ממליצה לנו הכללית על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב ביום, וכדי שאף אחד לא יפספס, גם סמלה המסחרי של מועצת החלב מתנוסס במרכז העמוד ומזכיר לנו מי בעצם עומד מאחורי ההמלצות הללו.

בארה"ב – הסויה נכללת בהמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב

ויש עוד פרט מעניין ומטריד במיוחד שחשוב לשים לב אליו – כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, באופן מוזר משהו בחרו בכללית לבסס את המלצות התזונה שלהם על המלצות תזונה אמריקאיות שכבר אינן בתוקף. המלצות אלו עודכנו לפני שנתיים, ואחד השינויים הגדולים שבוצעו בהם היה הכנסת מוצרי הסויה להמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב.

מה דעתכם? יכול להיות שזו היתה הסיבה שבכללית בחרו להמליץ לציבור על המלצות תזונה שאינן בתוקף? יכול להיות שהם לא רצו להסתמך על המלצות התזונה האמריקאיות החדשות שכן אלו הכניסו את מוצרי הסויה לקטגורית מוצרי החלב, וזה ממש לא נוח לכללית ולדיאטניות מהתעשיה שסייעו בכתיבת החוברת? ובכלל, זה לא קצת מטריד שהכללית ומועצת החלב שאוהבות תמיד לצטט את המלצות התזונה האמריקאיות (שכידוע נכתבות ע"י משרד החקלאות האמריקני בשיתוף גורמי תעשייה – עוד בנושא זה, מומלץ מאוד לצפות בוידאו הקצר הזה של ד"ר גרגר) בכל הקשור לצריכת חלב, בוחרות באופן סלקטיבי וללא כל הסבר להתעלם מכך שמוצרי הסויה לפי ההמלצות האמריקאיות מקבילים לחלוטין למוצרי חלב פרה? כלומר, אם המלצות התזונה של משרד החקלאות האמריקני הן סמל ומופת ככל שהן מהללות את החלב, מדוע פתאום כשמדובר בסויה, ההמלצות האמריקאיות שגויות ומסוכנות לבריאות הציבור?

אנחנו כמובן, ממש לא אומרים שחייבים לצרוך סויה. אפשר לאכול תזונה בריאה, מאוזנת ועם מספיק סידן גם בלעדיה. אבל מסע הצלב של הכללית בשירות מועצת החלב נגד הסויה צריך להדיר שינה מעיני כולנו. כאשר מנסחי המלצות התזונה שלנו דואגים לאינטרסים כלכליים של תאגידי החלב במקום לדאוג לבריאות שלנו, זהו סימן שמשהו רע מאוד קרה למערכת הבריאות בישראל.

עשרות אנשים פנו אל דף הפייסבוק של שרותי הבריאות כללית בעקבות סדרת הפרסומים על פרשת חוברת התזונה. אבל בכללית ממשיכים להתעלם בהפגנתיות! פניות אחרות מקבלות מענה מהיר מאוד בדף שלהם, אבל כל מה שקשור לחוברת – הם ממלאים פיהם מים (או חלב).

הדף של כללית לא נותן את המענה הראוי אז בואו נפנה למשרד הבריאות, לנציב הקבילות של כללית ולמבקר המדינה (שבדיקות של תחומים כאלו הם תחת חסותו).

נשמח לעזרתכם בפניות ובהפצת המידע:

נציב פניות הציבור של שרותי בריאות כללית

http://www.clalit.co.il/he-il/contactus/ombudsman/

—–

נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות:

http://www.health.gov.il/Subjects/UninsuredRights/NationalHealthAdmissibility/services/Pages/complaints.aspx

כתובת הנציבות:

נציבות הקבילות, משרד הבריאות

רח' ירמיהו 39, ירושלים, מיקוד: 9101002

פקס: 02-5655981

דוא"ל: kvilot@moh.health.gov.il
call.habriut@moh.health.gov.il

לשאלות ובירורים – מוקד "קול הבריאות": 5400* ,08-6241010

—–

המחלקה לתזונה במשרד הבריאות

טלפון: 02-5080407

פקס: 02-6474840

—–

נציבות תלונות הציבור של מבקר המדינה:

http://www.mevaker.gov.il/serve/site/ntz_ombuds_complaint.asp

כתבה מצויינת של הדיאטנית הקלינית אורית אופיר שפורסמה בעיתון "הארץ" מסבירה מדוע מומלץ לצרוך סידן דווקא מהצומח. בניגוד למוצרי חלב, מזונות מהצומח מכילים מלבד הסידן גם ויטמין C, נוגדי חמצון, ויטמין K, מגנזיום ואשלגן אשר כולם חיוניים לבריאות העצם.

אורית אופיר, דיאטנית, פרסמה מאמר מצוין שעושה סדר בנושא בריאות העצם והקשר לתזונה.
קטע מתוך המאמר:
"לפי החוקרים מהארוורד יש מעט, אם בכלל, ראיות שצריכה גבוהה של מוצרי חלב מגנה מפני אוסטיאופורוזיס, והיא אף קשורה כנראה לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית וייתכן אף לסרטן השחלות. לאנשים הצורכים תזונה איכותית הכוללת עלים ירוקים, קטניות, אגוזים, גרעינים ומספיק חלבון, היתרונות התזונתיים בצריכת חלב גבוהה כנראה לא עולים על ההשלכות השליליות.

גיוון הוא כלל גדול בתזונה ותקף גם לגבי מקורות הסידן. לכן, במקום לשאוף להגיע לשלושה מוצרי חלב ביום, חשוב להכיר ולשלב מגוון מקורות לסידן בתזונה היומית ולשים דגש מיוחד על מקורות מהצומח בשל מכלול הרכיבים שקיים בהם בנוסף לסידן. ההמלצות העיקריות למניעת אוסטיאופורוזיס דומות להנחיות הבסיסיות לתזונה ואורח חיים בריאים המוכרות לכולנו. כמו שנאמר: עצם בריאה בגוף בריא".

קישור לקריאה נוחה של הכתבה בפורמט PDF

קישור לפרסום הכתבה בעיתון "הארץ"

חדשות נפלאות!
נייר עמדה חדש של חוקרים בכירים באוניברסיטת הרווארד, ביניהם פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה בהרווארד ואחד הפרופסורים המצוטטים ביותר בעולם, פורסם ממש השבוע בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics.

נייר העמדה מאשר אחת לאחת את הטענות שלנו, חלב – עובדות או מיתוסים, וקובע ללא כחל וסרק: אין סיבה לשתות חלב!

לפי נייר העמדה, שתיית חלב איננה צורך אבולוציוני. למעשה, לא רק שבני אדם ניזונו מתזונה מאוזנת נטולת חלב במשך אלפי שנים לפני ביות בעלי-חיים לחלב, כך גם כיום, אוכלוסיות רבות מסביב לעולם צורכות מעט מאוד חלב או שלא צורכות חלב כלל מסיבות ביולוגיות (אי סבילות ללקטוז), אי זמינות, או העדפה תרבותית.

סידן בכמות מספקת ניתן להשיג משפע של מקורות אחרים, ויותר מכך – ההמלצות הנוכחיות לצריכת סידן בארה"ב (שהן גם ההמלצות בישראל) מבוססות על מחקר לוקה בחסר, והן גבוהות משמעותית מהצרכים האמיתיים של הגוף ומהמלצות התזונה בבריטניה.

סקירה עולמית השוואתית מראה שבמקומות בהם לא צורכים חלב שכיחות השברים נמוכה יותר מאשר במדינות שבהם צורכים חלב. וחשוב מכל – מבהירים החוקרים הנכבדים בהרווארד – מניתוח-על (מטא אנליזה) של מחקרים שפורסם לאחרונה עולה שצריכת חלב כלל אינה מגינה מפני שברים בקרב מבוגרים!

נייר העמדה גם מזהיר מפני הקשר שבין צריכת חלב לסוגי סרטן מסויימים, ומסביר מדוע אתם ממש לא רוצים לתת לילדים שוקו או לשתות חלב דל שומן.
על כל אלו נרחיב בפרסומים נוספים השבוע. עקבו אחרי הפרסומים שלנו, או קראו את המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion
—————————-

שמעו עוד מפיו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום: http://bit.ly/3aDay-willet

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו: https://milklies.wordpress.com

אז מה כן לאכול?" זו שאלה שחוזרת על עצמה פעמים רבות אצלנו בתגובות – "איך נקבל סידן אם נוריד את מוצרי החלב?"
אז הכנו לכם את התמונה הזו (עם רשימה חלקית בלבד) שתגזרו ותשמרו. 
וגם אם לא, אז עשו לעצמכם כלל -ירקות ירוקים ועלים ירוקים, קטניות, אגוזים וזרעים, מכילים שפע של סידן איכותי. גוונו את תזונתכם והרבו באכילתם.
ויש גם בונוס. בדרך זו, לא רק תקבלו סידן טבעי ולא מועשר מהמעבדה כמו במוצרי חלב רבים, אלא על הדרך גם תזינו את גופכם באינספור ויטמינים ומינרלים חיוניים שלא נמצאים במוצרי חלב, וגם בפיטוכימיקלים חיוניים המסייעים במניעת מחלות רבות. כל זאת ללא השומן הרווי במוצרי החלב, ללא כמויות הנתרן הגדולות ברב מוצרי החלב והחלבון מהחי שגורמים להפרשת הסידן מהעצמות לשתן, וללא יתר הבעיות הכרוכות בצריכת מוצרי חלב. 

1. סידן

מועצת החלב בשנים של שטיפת מוח הטמיעה בנו את האמונה שמוצרי חלב=סידן.

אלא שבפועל מוצרי חלב רבים לא מכילים כמויות משמעותיות של סידן

עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות  שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):

חלב שתייה ומשקאות – 24%

גבינות לבנות – 28%

גבינות קשות ומותכות – 29%

תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%

חמאה שולחנית – 2%

חלב שתייה מכיל כמויות גדולות של סידן, אך הוא מהווה פחות מרבע משוק החלב!
בחינה של רב מוצרי החלב מגלה שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.

למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית ככלל לא מכילות כמויות גדולות של סידן.
הם מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות.
יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.
אע"פ כן, הציבור קונה את המוצרים הללו כי שנים של "חינוך" לימדו אותו שמוצרי חלב, לא משנה אילו, הם מקור מצויין והכרחי לסידן.

הנה הסבר מפורט יותר במספר פוסטים שפרסמנו בנושא:

 מעדן קרלו תנובה | קוטג'? בעיקר מלח | קוטג'? איפה הסידן? | סיכום אודות הקוטג' | גבינת נפוליאון תנובה

סידן ניתן לקבל בנקל ממקורות צמחיים

הנה למשל כתבה שמציגה כמה סידן יש במקורות צמחיים ומה הספיגה שלו. אין שום בעיה לקבל מספיק סידן מהצומח, אלא שהציבור לא יודע זאת:

http://veg.anonymous.org.il/art527.html

אז למה לא לצרוך סידן ממוצרי חלב?

הבעיה היא שצריכת מוצרי חלב כרוכה בסיכונים בריאותיים, שלא קיימים בצריכת סידן מהצומח.
הקביעה שלנו אינה "חדשנית" או "חריגה". אוניברסיטת הרוורד היוקרתית קבעה זאת באופן ברור.
ובלשונם: "סידן הוא חשוב, אך חלב אינו המקור היחידי לסידן, והוא  אף איננו המקור המיטבי לסידן"

http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

להלן נפרט חלק מהסיכונים הללו:

2. מוצרי חלב רבים מכילים כמויות גדולות של סוכר ו(או) מלח, חומרים משמרים, ומייצבים שמוספים למוצרים הללו.

כלומר, רב מוצרי החלב שאנחנו אוכלים – מעדנים, חמאה, וגבינות הם מוצרים תעשייתיים ומעובדים.
אפילו מוצרים שנראים לנו סמל הבריאות כמו "יוגורט ביו" התגלו לאחרונה בתחקיר עיתון "הארץ" בסה"כ כעוד מוצר מעובד למשעי.

הפרי לא פרי, החיידקים מתו בסופר – כתבה בעיתון הארץ
הפוסטים שצרפנו לעיל בעניין קרלו, קוטג, ונפוליאון ממחישים גם הם את הנקודה הזו.

3. סרטן

צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1

שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.

 חלב מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית | סרטן השחלות גדל טוב עם חלב  | ד"ר גרגר מזהיר משתיית חלב

4. אי סבילות לקטוז

רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת.
מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות.
במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:

• כאבי בטן
• נפיחות בטנית
• "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)
• גזים
• שלשולים
• עצירות
• בחילות והקאות
• כאבי ראש
•  ירידה ביכולת הריכוז
• עייפות נמשכת
• כאבי שרירים
• כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון
• אריתמיות
• אפטות בפה

 רוב הישראלים רגישים ללקטוז | לקטוז מתוך מכון תנובה למחקר

5. מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה שלנו

הציבור חושב שמוצרי חלב הם מזון בריאות, ולכן צורך אותם ללא הגבלה.
התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לצריכת שומן רווי בתזונה מערבית.
שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.

אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.

יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.

בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.

ויש לזכור – רב השומן  במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו.

6. דלקות עטין ומזהמים סביבתיים

מוצרי החלב שאנו צורכים מגיעים מגיעים מפרות חולות, שניזונות מתזונה נחותה, והם מכילים מזהמים סביבתיים, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי.

מועצת החלב אמנם מציגה לתקשורת תמונה של פרות בריאות וחלב איכותי שהוא תוצאה של הקפדה על רווחת בעלי החיים במשקים, אך קשה לחשוב על שקר גס מזה.
בפועל, החלב שאנו שותים מגיע מפרות חולות. הסיבה שפרה ישראלית מניבה הרבה חלב זה לא משום שהיא בריאה ומאושרת, אלה בשל ברירה גנטית של זן פרות מניב במיוחד בו נעשה שימוש בישראל, ובשל אינטנסיביות החליבה. אלו הן העובדות:

כשליש מפרות החלב בישראל סובלות מדלקות עטין.

מההרצאה "אפידמיולוגיה של דלקות עטין קליניות בישראל," המבוססת על מחקריהם של חוקרים במועצת החלב,
עולה כי תעשיית החלב אף אינה מתיימרת לנסות למנוע את המחלה: היעד של התעשייה הוא להפחית את שיעור התחלואה ל-30% בשנה בלבד.

מחלה נוספת היא דלקות רחם ונרתיק. דלקת נרתיק נמקית היא מחלה ייחודית למשק הישראלי האינטנסיבי. הגורם הישיר לה מצוי בתנאי ההגיינה הירודים ברפתות שמוביל לכך שבמהלך ההמלטה ואחריה נגרם זיהום חיידקי בכ-93% מהפרות. גורמים נוספים הפוגעים ביכולתה של הפרה להתמודד עם הזיהומים הם הזרקת סטרואידים והורמונים, הזרעה בגיל צעיר מדי המקשה על ההמלטה, עקה (סטרס), עצירת שליה, קדחת חלב, מחלת הקטוזיס, ו"מאזן אנרגיה שלילי" (תת-תזונה ביחס לכמות הקלוריות הדרושה לפרה לנוכח החליבה האינטנסיבית). מחלות אלה אינן נדירות כלל.

שיעורי דלקות הרחם בנתוני בריאות העדר (עודד ניר 2008) עלו במבכירות [פרות הממליטות ברפת לראשונה] מ-38% ממוצע ב-2004 ל-46% בממוצע ב-2008, ובפרות [בכלל] מ-25% ממוצע ב-2005 ל-30% ממוצע ב-2008.

מחלה שכיחה נוספת היא למיניטיס. מחלת פרסות וטלפיים, המהווה את אחד מהגורמים העיקריים לצליעה ברפתות. עפ"י הרצאה שניתנה בכנס השנתי ה – 21 למדעי הבקר (2009), בין 2%-16% מהפרות שנבדקו בכל רפת סבלו מלמיניטיס. מחקר נוסף שהוצג בכנס מעלה, כי תחלואה זו מושפעת מהמזון הירוד הניתן לפרות: לפי המחקר, ההזנה במזון מרוכז אנרגטית ומעוט סיבים גורמת ל"חמצת הכרס", שהיא אחד מגורמי הסיכון העיקריים ללמיניטיס.

להרחבה על בריאות הפרות ניתן לקרוא כאן:

http://anonymous.org.il/art686.html

http://anonymous.org.il/art784.html

לבריאות (או חולי הפרה במקרה שלנו), לתנאי התברואה הקשים ברפתות (פרות מתבוססות בצואה), ולאיכות המזון הירודה (פרות בישראל לא אוכלות עשב, אלא הן מואבסות במזון מרוכז שנועד להגביר את תנובת החלב) יש השלכה ישירה על איכות החלב שאנו שותים.

7. מזהמים סביבתיים מסרטנים בחלב בישראל

עפ"י דו"ח השירותים הוטרינריים האחרון שפורסם לציבור (דו"ח לשנת 2011), בכ– 10% מדגימות החלב הגולמי בישראל נמצאו רמות גבוהות מהתקן של רעלנים מסוג אפלאטוקסינים.
אפלאטוקסינים הם רעלנים, הפרשות של פטריות עובש שמקורם ככל הנראה בתחמיץ שניתן לפרה, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי
חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות שלהם במזון עשויה גם להוביל לפגיעה בכבד ובמערכת הדם
מובן אם כן מדוע יש חשיבות גדולה כ"כ לעמידה בתקנים כשמדובר ברעלנים כאלה, שבנוסף, גם עמידים בפני פסטור.

8. תאים סומטיים (מוגלה) בחלב

נוכחות מוגלה במזון שלנו מעוררת בנו גועל. אך מעבר לתחושת הקבס האוטומטית יש סיבות טובות מאוד להיות מודאגים.
מספר תאי המוגלה עולה כתגובה לחיידקים פתוגניים, ולכן נוכחותם בחלב מהווה מדד מצוין לבריאות הפרה.

מקור המוגלה בחלב הוא בדלקות עטין מהן סובלת הפרה בשל תנאי המחייה הקשים והחליבה האינטנסיבית. המוגלה נשאבת מעטינים דלקתיים, יחד עם החלב. פסטור החלב מעקר את הפתוגנים החיים, אך אינו מסלק רכיבי מוגלה אחרים, הכוללים גם תאי גוף מתים, תאי דם לבנים וחומרי פסולת שונים, כגון רעלנים שהחיידקים הפרישו, פיסות ממברנה של תאים שנהרסו וכן חומר בין-תאי, המשמש כדבק בין תאי הרקמה. רעלנים אלו אינם מוסרים בפסטור.
עפ"י ויקיפדיה, ספירת תאי מוגלה של מעל 300 אלף תאים למ"ל מעידה על פרות הנגועות בפתוגנים באופן קשה, עם זאת התקן הישראלי מתיר עד 400 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב, בעוד שבעדרים בריאים ספירת המוגלה בחלב צריכה להיות נמוכה מ – 100 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב.
עפ"י שנתון מועצת החלב, בשנת 2011 רמת תאי המוגלה הממוצעת בישראל היתה כ- 220 אלף תאים למ"ל, כאשר ב-9% מן הדגימות היא היתה גבוהה מ – 280 אלף תאי מוגלה למ"ל! המשמעות היא, כמובן, שרוב עדרי הפרות בישראל אינם בריאים. ככה זה כשחיים בחרא. החלב שאנו שותים מגיע מפרות סובלות, חולות ומזוהמות בפתגונים.

מוגלה בחלב 1 | מוגלה בחלב 2

9. אנמיה

חלב פרה הוא גורם נפוץ לאנמיה. חלב פרה הוא דל בברזל, ובנוסף אחראי לירידה בספיגת הברזל ממזונות אחרים
חלב גם עשוי לגרום לאיבוד דם במערכת העיכול בעיקר אצל פעוטות.
קיים סיכון להתפתחות אנמיה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה ששותים חלב פרה במקום חלב אם
סיכון קיים גם בקרב ילדים אשר צורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב במקום תזונה מלאה ומאוזנת שמספקת לגוף יותר ברזל.

פרסום –  מאיפה את מקבלת את הברזל?

10. הורמונים להתפתחות מינית מוקדמת

הרוב המכריע של החלב שאנו שותים מתקבל מפרות בשלבי הריון שונים. כידוע, הריון זו תקופה שבה רמות ההורמונים גבוהות מהרגיל.
פרוגסטרון ואסטרוגן הם שני ההורמונים הדומיננטיים במהלך ההריון.
כהורמונים סטרואידיאלים (מולקולות שומניות, להבדיל מהורמונים חלבוניים) הם עוברים דרך רקמות הגוף ולא רק בעזרת מחזור הדם, ומגיעים גם לחלב.

• חלב מודרני מכיל כמויות גבוהות יותר של הורמונים מאשר חלב מסורתי.
• לתהליכי עיבוד החלב (כמו פיסטור וכו) אין השפעה על ריכוז ההורמונים בחלב המגיע לצרכן.
• בעונות מסוימות ריכוז ההורמונים בחלב עולה, במקרים מסוימים פי 19 ואף פי 27 כתלות בשלב ההריון בו נמצאות הפרות.
• תקופות החליבה של פרות שאינן הרות מתקצרות כתוצאה משיקולים כלכליים של המגדלים.
• שתי צורות האסטרוגן הפוטנטיות ביותר מהוות 80% מהאסטרוגנים בחלב מפרות הרות.

עבודה מישראל שיכולה לתת מושג על ריכוזי פרוגסטרון בחלב ישראלי: http://bit.ly/YciexI.
המחקר הזה מראה שריכוזים משמעותיים של פרוגסטרון בחלב בישראל נמצאים כבר בשלבי ההריון המוקדמים – 3 שבועות מרגע ההזרעה.

השפעת הורמונים בחלב על התבגרות מינית מוקדמת

במחקר שנעשה על ילדים מצאו שתוך שעה משתיית החלב כמות הורמוני המין שילשה את עצמה וזאת למרות שחלק מהילדים אפילו לא הצליחו לסיים את המנה.
יותר מכך – נמדד דיכוי בהפרשת טסטוסטרון לאחר שתיית החלב, מה שמעיד על מעבר של הורמוני המין מהחלב לרקמות פנימיות והשפעה עליהן.

אף על פי שזהו מחקר מאוד קטן, ממצאיו מדאיגים. הטענה שבמדינות המערב ישנה עליה ניכרת בהתפתחות מינית מוקדמת שיוחסה לגורמים שאח"כ נשללו וכיום החוקרים מצביעים על החלב כגורם המרכזי.

מאמר נוסף אודות השפעות ההורמונים מחכה כאן

אם מישהו היה אומר לכם שמוצר מעובד, עתיר נתרן, עתיר שומן, נטול סיבים תזונתיים, דל בברזל, ושאינו מכיל כמויות משמעותיות של סידן הוא מוצר בריאות, הייתם מאמינים לו? תתפלאו, אבל זהו בדיוק הסיפור שמוכרת לכם חברת "תנובה" על גבינת הקוטג שלה – ואתם מאמינים לה.

רוצו למקרר, הוציאו גבינת קוטג' 5% והסתכלו בטבלת הערכים התזונתיים.

ידעתם שבמאה גרם גבינת קוטג' תנובה 5% יש 400 מ"ג נתרן?
זה יותר מכמות הנתרן היומית המירבית המומלצת לתינוקות עד גיל שנה, יותר מחצי מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת לפעוטות מגיל שנה עד שנתיים, כשליש מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת לילדים עד גיל 8, ויותר מרבע מכמות הנתרן המירבית היומית המומלצת ליתר האוכלוסיה!

זה המון מלח, וזה מאוד מסוכן!

צריכה עודפת של מלח בתפריט קשורה בסיכון לפתח יתר לחץ דם, המביא להתפתחות מחלות לב וכלי דם. על פי הערכת מכון הלב, הריאה והדם הלאומי האמריקאי הקטנת צריכת הנתרן ב – 50% תמנע 150 אלף פטירות ממחלות לב וכלי דם בשנה בארה"ב בלבד. גם צריכת יתר של מלח בגיל צעיר מסוכנת: מעבר לסכנה של פיתוח הרגלי אכילה גרועים, שקשה לשנותם מאוחר יותר, מחקרים מראים שצריכה עודפת של נתרן בגיל צעיר עשויה להוביל לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי בגיל מאוחר יותר.
————————————————-

אבל רגע, צריך לאכול קוטג' בגלל הסידן, לא?

ממש לא. ב – 100 גרם גבינת קוטג' 5%, יש 100 מ"ג סידן, אולם רב הסידן הזה כלל אינו נספג בגוף. שיעור הספיגה של סידן מחלב הוא כ- 30%. שיעור הספיגה של הסידן בקוטג' אף נמוך יותר שכן גבינת הקוטג' מכילה כמויות גדולות מאוד של מלח שמעודד הפרשה של סידן מהעצמות. אפילו כוס אחת של ברוקולי מבושל, למשל, תיתן לכם יותר סידן: בכוס ברוקולי מבושל יש 64 מ"ג סידן, ושיעור הספיגה שלו הוא 60%, כלומר 38 מ"ג סידן נספג בגוף – הרבה יותר מאשר בגבינת קוטג'!
————————————————-

וזה עוד לא הכל!

גבינת קוטג' 5% שומן כלל אינה דלת שומן כפי שאולי משתמע משמה. למעשה 48% מסך הקלוריות בקוטג' מגיעות משומן, ורב השומן הזה הוא שומן רווי- השומן "הרע" שמעלה את הסיכון למחלות לב. איך זה יכול להיות? למרבה הצער, בלחץ תאגידי המזון בארץ, ישראל טרם יישרה קו עם מדינות מפותחות אחרות בעולם, והחוק בארץ מאפשר ליצרנים להטעות את הציבור. החוק בישראל מחייב את היצרנים לרשום את תכולת השומן במזון רק כאחוז מן המשקל, אך לא כאחוז מן הקלוריות. מכיון שגבינת קוטג' מכילה הרבה מים (שיש להם משקל, אך הם מחוסרי קלוריות או ערך תזונתי אחר), יוצא שב-100 גרם קוטג' יש רק 5 גרם שומן, זאת אע"פ שכמעט חצי מן הקלוריות שבגבינת הקוטג' 5% מגיעות משומן! הזוי הא? ככה זה כשחברים של מקבלי ההחלטות בישראל הם טייקונים. עד שזה ישתנה, כדי לדעת כמה שומן יש באמת במזון שלכם תצטרכו להגיע לסופר עם מחשבון.

אם אתם רוצים לדעת איך מחשבים את אחוז השומן מסך הקלוריות, ולא רק את אחוזו המשקלי, היכנסו לפוסט שלנו שמסביר זאת: http://on.fb.me/Y4nMJW
————————————————-

משימה אחרונה לסיום:
הסתכלו שוב על טבלת הערכים התזונתיים בקוטג' שלכם. אתם רואים שם סיבים תזונתיים או ברזל? מובן שלא! מוצרי חלב, כידוע, אינן מכילים ברזל וסיבים תזונתיים. וזו הסיבה לכך שילדים שצורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב הם בסיכון גבוה לסבול מאנמיה ומעצירויות כרוניות. וזה לא בריא בעליל!

בקיצור, בישראל כדי לשווק מוצר "כמוצר בריאות" מספיקים תקציבי שיווק ופרסום שמנים ומחוקקים שבריאות הציבור לא מעניינת אותם. עובדה. לתנובה זה עובד.
——————————————–

מידע על צריכת מלח – האגודה לבריאות הציבור:
http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=86

מידע על סידן מהצומח: http://bit.ly/WSgR47

ערכים תזונתיים של קוטג' תנובה מאתר החברה:
http://www.tnuva.co.il/OurProducts/Cheeses/Cottege/Pages/Products/17.aspx

מוצרי חלב ואנמיה: http://on.fb.me/XxP391
——————————————–

למידע נוסף היכנסו לדף חלב – עובדות או מיתוסים
http://www.facebook.com/milklies

קישור לפוסט שעלה בפייסבוק

אתמול פרסמנו את הוידאו הקצר והקולע של ד"ר גרגר שסוקר את מצב המחקרים הממומנים על ידי תעשיות התרופות והמזון. וחושף נתון סטטיסטי מדהים. מבין המחקרים שנבדקו אין ולו מחקר ממומן אחד שמסקנותיו אינן מטיבות עם החלב.

והנה הזוית הישראלית של הסיפור

משרד הבריאות מממן יחד עם מועצת החלב את קרן המחקרים בנושא תרומת החלב ומוצריו לבריאות האדם ממש ככה. מסמנים את המטרה מסביב לחץ. ומגדירים מראש את תוצאות המחקר על מנת שיוכל לזכות במימון. מגדילים לעשות אצלנו וכספי הציבור מושקעים באופן ישיר במחקר שמטרתו למצוא בכל מחיר סיבות לצרוך חלב, שאחר כך משווקות במרץ רב לאותו ציבור עצמו. שלא יודע שבכספו שלו מפעילים תעמולה שקרית כנגדו שאיננה בטובתו.

חברים בדף פנו אלינו ושאלו חלב הוא מוצר שנוי במחלוקת, איך זה יכול להיות שהוא בכל זאת מקובל על כל כך הרבה מומחים?

1. תלות מוחלטת של האקדמיה והמחקר במימון שמגיע מהתעשיה:

תחום מחקר התזונה אינו משופע בכסף, שלא כמו תחום הכלכלה ומנהל עסקים, מדעי המחשב והנדסה, שצומחים בקצב גבוה ומייצרים עסקים רווחים ומודלים עסקיים חדשים, תחום המזון מוגבל יותר, והמחקר בתחום מסתפק בקרנות מחקר ממשלתיות דלות תקציב. הכסף הגדול בענף התזונה מגיע באופן טבעי מחברות המזון, חברות שמחזור הכנסותיהן הוא מליארדים ותקציבי השיווק נמדדים בעשרות מליונים, לכל תאגיד מזון כמעט יש מחלקת מחקר ותאגידי המזון הגדולים בעולם הם הזרוע העיקרית שממנת מחקרים בתחום תזונה, האם זה אומר שכל המחקרים רעים? בודאי שלא. אבל זה בהחלט אומר שאם אתה כחוקר רוצה לחקור, להתפרסם, להגיע לבטאונים החשובים ולעסוק בתחומים מעניינים אתה צריך מימון, סיכוייך לקבל מענק יגדלו אם תבחר את הנושא שמעניין את נסטלה, דנונה, טייסון, איגוד מגדלי החזירים, מועצת החלב… ולא את איגוד מגדלי הברוקולי או התותים שעם כל הכבוד למחקרים היפים שתוכל להביא עבורם, הם לא יוכלו לממן את עלות שנת המחקר הכה יקרה.

זה מה שכותב על כך ד"ר יובל נח הררי, היסטוריון, בספרו קיצור תולדות האנושות (עמ' 277-278):

"רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות, כלכליות או דתיות […] אפילו רצינו לממן 'מדע טהור' שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים, כלכליים ודתיים, לא היה הדבר אפשרי. שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות כגון, 'מה חשוב יותר? מה טוב יותר?' ואלו אינן שאלות מדעיות. […]
"חשבו למשל על הקושיה הבאה: שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים. חוקרת א' מחפשת מימון למחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה אחוזים בתפוקת החלב שלהן. חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה, 'האם פרות חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?' […] לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף? אין על כך תשובה מדעית. יש על כך רק תשובות פוליטיות, כלכליות ודתיות. בעולם של ימינו ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף, אבל לא מפני שמחלות הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של פרות." 

2. המומחים ברובם נסמכים על מה שאמרו להם

רוב המומחים (דיאטנים, רופאים,…) שמאמינים שחלב חשוב (ולאו דווקא בריא) מאמינים בכך לא בגלל שהם חקרו אותו בעצמם, ואפילו לא בגלל שהם קראו מחקרים ועשו בדיקה מקיפה בעצמם, אלא פשוט בגלל שאמרו להם. ממש ככה. מי אמר? המרצה בלימודים, חומר הלימודים ואחר כך גם כל מיני גופים וועדות שאחראיות לגיבוש המלצות. איגוד רופאי הילדים, איגוד התזונאים, ועדת המזון של ה FDA וועדת המזון של משרד החקלאות. אז למה שגופים מכובדים שכאלה ימליצו על חלב אם הוא כל כך שנוי במחלוקת?

3. כי תעשיות המזון פיצחו את השיטה!

כמות הידע המדעי בעולם איננה מאפשרת לכל מומחה להתחיל מאפס ולחקור בעצמו, ולכן מקובלת השיטה בה נסמכים על מידע שנצבר. איך מודאים שהמידע שנצבר נכון? יש דרך בה מגובשת דיעה מדעית. ברוב המקרים מדובר בגיבוש דיעה על בסיס הצטברות של מחקרים בשיטה שנקראת קונצנזוס מדעי אולם בעולם המזון והתרופות (ובעוד תחומים מן הסתם) כאשר לכסף יש משקל רב ומצד שני לטובת הציבור, מי שמגבש את הדיעה אלה גופים וועדות מדעיות שכפופות לרשויות ממשלתיות  בדרך כלל. הם אוספים את המחקרים שנראים להם, מנפים אחרים שנראים פחות, ולפעמים גם נכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ. חשוב להדגיש, שבניגוד לכל הגיון ועדות אלה אינן מקבלות החלטות של קונצנזוס מדעי המקובלת בעולם המדע אלא בשיטות של הצבעה ודיון, הפעלת לחצים וקשרים, שימוש בלוביזם יח"צ והרבה כסף. גופים אלה נוטים לשמרנות קיצונית, ואינם מאמצים שינויים אפילו כשהם הופכים לקונצנזוס מדעי.

זה לא נגמר בזה. התעשיות דואגות להעסיק חברי הועדה המומחים בתחום בתור יועצים חיצוניים לחברות המסחריות. כלומר על ידי בנית יחסי ניגוד אינטרסים מובנים ועל ידי כך יצירת מחויבות של המומחה לאינטרסים של החברה באופך עקיף. חובה לראות את הסרטון הבא של ד"ר גרגר כדי להבין טוב יותר על מה אנחנו מדברים (נתרגם גם אותו בקרוב)