אי סבילות ללקטוז בישראל

מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם בפברואר 2013 מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל – יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.
החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.
לא מפתיע, לפיכך, שהחוקרים סבורים שלאור הממצאים הללו ראוי לבחון מחדש את המלצות התזונה בישראל.

מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם בפברואר 2013 מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל – יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לא מפתיע, לפיכך, שהחוקרים סבורים שלאור הממצאים הללו ראוי לבחון מחדש את המלצות התזונה בישראל.

אז מהי אי סבילות ללקטוז ומדוע היא כ"כ נפוצה?

בכדי שנוכל לעכל את סוכר החלב, לקטוז, שנמצא בחלב אם, אנו נולדים עם היכולת לייצר אנזים הנקרא לקטאז, האחראי על פירוק הלקטוז, המורכב מגלוקוז וגלקטוז, לחד-סוכרים (גלוקוז וגלקטוז לחוד). אי סבילות ללקטוז היא הביטוי הביולוגי (פנוטיפ, בעגה המדעית) ל"תיכנות" הגנטי שלנו לירידה בייצור האנזים לקטאז בגופנו עם הגמילה מחלב אם.

הואיל וביולוגית לא תוכנתנו לצרוך חלב לאחר הגמילה מחלב אימנו, רמת אנזים הלקטאז בגופנו יורדת במהירות החל מגיל שנה. זו הסיבה לכך שאי סבילות ללקטוז נפוצה כ"כ בקרב בני אדם. למעשה – 65% מבני האדם בעולם סובלים ממנה, כאשר שכיחות התופעה משתנה בין קבוצות אתניות ואוכלוסיות שונות ונעה בין שני אחוזים למאה אחוז.

משמעות המחקר הישראלי שהתפרסם זה עתה היא שהאוכלוסיה הישראלית נמצאית ברף העליון העולמי של אי-סבילות ללקטוז, ושהשכיחות של אי-הסבילות ללקטוז בישראל גבוהה באופן ניכר מהממוצע העולמי.

כמעט כל ישראלי סובל מאי-סבילות ללקטוז, אם כי רוב האנשים כלל אינם מודעים לכך, ואינם מייחסים את המיחושים הכרוניים מהם הם סובלים לצריכת חלב ומוצריו.

מה הם התסמינים של אי סבילות ללקטוז?

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:
– כאבי בטן
– נפיחות בטנית
– "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)
– גזים
– שלשולים
– עצירות
– בחילות והקאות
– כאבי ראש
– ירידה ביכולת הריכוז
– עייפות נמשכת
– כאבי שרירים
– כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון
– אריתמיות
– אפטות בפה.
תסמינים אלה אינם מאובחנים בבדיקות הסבילות שקופת החולים שולחת אתכם לבצע (בעיקר מבחני נשיפה), ואיבחונם דורש הוצאת הלקטוז מהתזונה לתקופה ממושכת לצורך אבחנה.

אז רגע, תעשיית החלב לא מכירה את הנתונים הללו כשהיא ממליצה לנו לצרוך לפחות 3 מוצרי חלב ביום?!

מכירה גם מכירה. כך למשל בפרסום שהעלנו בעבר מתוך מגזין "מכון תנובה למחקר" נקבע: "רוב בני האדם, מלבד חלק מתושבי צפון אירופה, שבטים באפריקה וחלק מהבדואים – הם היפולקטאזים (רמת האנזים במערכת העיכול נמוכה)".

מגזין "מכון תנובה למחקר" קובע, עם זאת, שרב ההיפולקטאזים (שזה כאמור כמעט כולנו), עדיין יכולים לשתות במצטבר 1-2 כוסות חלב ביום, כשאלו נפרשות לאורך היממה (כיצד זה משתלב עם המסר לציבור הרחב של לפחות 3 מוצרי חלב ביום? למועצת החלב הפתרונים). במגזין "מכון תנובה למחקר" גם מזכירים ש"תכולת הלקטוז בגבינות קשות נמוכה" וש"חמאה מכילה רק כמויות זעירות של לקטוז". אם כל זה לא עוזר מובן שגם "ניתן להקטין את תכולת הלקטוז במוצרי חלב ע"י שימוש באנזים β-galactosidase, המוסף למזון לפני הארוחה או בתחילתה".

ניתן כמובן גם לוותר על השומן הרווי, המלח, הכולסטרול והחומרים המשמרים שבגבינה הצהובה, ואפילו על החמאה ותוספי האנזימים, ופשוט לקבל את הסידן לו זקוק גופנו מהצומח, אבל אל תצפו לשמוע על כך מ"תנובה" או ממועצת החלב.
בשביל זה אנחנו כאן!

——————————

להורדה ועיון במאמר הישראלי:
https://www.dropbox.com/s/wv0pu7r10cyq5va/lactose_intolerance.pdf

פרסום מכון תנובה למחקר:
http://tnuva-research.co.il/wp-content/files_mf/tnuva_30.pdf

כיצד מקבלים סידן ללא חלב ומוצריו?
http://food.nana10.co.il/Article/?ArticleID=957266

מידע נוסף על חלב שלא תשמעו בפרסומות בדף חלב – עובדות או מיתוסים

אי סבילות ללקטוז

צריכת חלב לא מגינה בפני שברים אצל מבוגרים

חדשות נפלאות!
נייר עמדה חדש של חוקרים בכירים באוניברסיטת הרווארד, ביניהם פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה בהרווארד ואחד הפרופסורים המצוטטים ביותר בעולם, פורסם ממש השבוע בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics.
צריכת חלב לא מגנה בפני שברים אצל מבוגרים
נייר העמדה מאשר אחת לאחת את הטענות שלנו, חלב – עובדות או מיתוסים, וקובע ללא כחל וסרק: אין סיבה לשתות חלב!

חדשות נפלאות!
נייר עמדה חדש של חוקרים בכירים באוניברסיטת הרווארד, ביניהם פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה בהרווארד ואחד הפרופסורים המצוטטים ביותר בעולם, פורסם ממש השבוע בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics.
צריכת חלב לא מגנה בפני שברים אצל מבוגרים
נייר העמדה מאשר אחת לאחת את הטענות שלנו, חלב – עובדות או מיתוסים, וקובע ללא כחל וסרק: אין סיבה לשתות חלב!

לפי נייר העמדה, שתיית חלב איננה צורך אבולוציוני. למעשה, לא רק שבני אדם ניזונו מתזונה מאוזנת נטולת חלב במשך אלפי שנים לפני ביות בעלי-חיים לחלב, כך גם כיום, אוכלוסיות רבות מסביב לעולם צורכות מעט מאוד חלב או שלא צורכות חלב כלל מסיבות ביולוגיות (אי סבילות ללקטוז), אי זמינות, או העדפה תרבותית.

סידן בכמות מספקת ניתן להשיג משפע של מקורות אחרים, ויותר מכך – ההמלצות הנוכחיות לצריכת סידן בארה"ב (שהן גם ההמלצות בישראל) מבוססות על מחקר לוקה בחסר, והן גבוהות משמעותית מהצרכים האמיתיים של הגוף ומהמלצות התזונה בבריטניה.

סקירה עולמית השוואתית מראה שבמקומות בהם לא צורכים חלב שכיחות השברים נמוכה יותר מאשר במדינות שבהם צורכים חלב. וחשוב מכל – מבהירים החוקרים הנכבדים בהרווארד – מניתוח-על (מטא אנליזה) של מחקרים שפורסם לאחרונה עולה שצריכת חלב כלל אינה מגינה מפני שברים בקרב מבוגרים!

נייר העמדה גם מזהיר מפני הקשר שבין צריכת חלב לסוגי סרטן מסויימים, ומסביר מדוע אתם ממש לא רוצים לתת לילדים שוקו או לשתות חלב דל שומן.
על כל אלו נרחיב בפרסומים נוספים השבוע. עקבו אחרי הפרסומים שלנו, או קראו את המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion
—————————-

שמעו עוד מפיו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום: http://bit.ly/3aDay-willet

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו: https://milklies.wordpress.com