שערוריית דיאטת החלב

שערוריית דיאטת החלב של דר זימל

העולם על פי מועצת החלב: מועצת החלב מפרסמת שצריכת חלב ומוצריו מסייעת בהפחתת משקל ואחוזי השומן בגוף.

כך מתוך אתר מועצת החלב:
"כיצד מסייעים מוצרי החלב להפחתת משקל? בשנים האחרונות עלתה שכיחותה של ההשמנה בישראל באופן משמעותי הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים, והיא מוגדרת כמגיפה בתאוצה. על כן ברור מדוע נערכים מאמצים רבים כדי למצוא פתרונות לטיפול בהשמנה, וחשוב עוד יותר, למנוע אותה. מחקרים חדשים מוסיפים לעדויות המדעיות המצטברות המראות כי צריכת סידן, ובייחוד סידן ממוצרי חלב, עשוייה לסייע למניעת השמנה וכן להפחתת המשקל ואחוזי השומן בגוף"

אז יצאנו לבדוק.
הכצעקתה?

מתחקיר שערכנו עולה שבעקבות עתירה שהגיש ארגון הרופאים למען רפואה אחראית נגד מועצת החלב ויצרניות חלב בארה"ב הן הוכרחו להפסיק קמפיין פירסומי לפיו צריכת חלב ומוצריו מסייעת במניעת השמנה והפחתת משקל וזאת מטעמים של פרסום שקרי והטעיית הציבור.

לא רק זאת אלא שבשנת 2010 משרד החקלאות האמריקאי שאחראי לפרסום המלצות התזונה בארה"ב, הכריז שלצריכת חלב ומוצריו אין כל תפקיד בשמירת משקל גוף תקין.
ובאנגלית:
Strong evidence demonstrates that intake of milk and milk products provide no unique role in weight control.

התחקיר שבפניכם מביא את המידע המלא כפי שזה נחשף בעתירה של ארגון הרופאים למען רפואה אחראית נגד מועצת החלב ויצרניות החלב בארה"ב.
הוא חושף כיצד פועלת תעשיית החלב, איך קונים מחקר, כמה זה עולה, ואיך צוחקות מועצת החלב ויצרניות החלב כל הדרך אל הבנק – על חשבונכם, כמובן.

1. זה מתחיל במחלקת השיווק

קמפיין החלב כמסייע לירידה במשקל נהגה במוחם הקודח של אנשי השיווק של מועצת החלב בארה"ב בראשית שנות ה-2000. 

למרות מאמצי תעשיית החלב לשכנע את הציבור האמריקאי להגדיל את צריכת מוצרי החלב, צריכת מוצרי חלב בארה"ב המשיכה לרדת.
בשנת 2001 כאשר שיעור האוכלוסיה הסובל מעודף משקל עמד על 61 אחוז הוכרה ההשמנה בארה"ב רשמית כמגיפה. יצרניות החלב זיהו הזדמנות שיווקית יוצאת דופן.
מדוע לא נשווק את החלב כמוצר שמסייע לירידה במשקל ולהפחתת שומן? חשבה חברת הפרסום.

כך נולד הקמפיין- milk the diet
קמפיין שיווקי בו הושקעו עשרות מליוני דולרים במטרה לשכנע את הציבור שחלב טוב לשמירת משקל, להורדת משקל ולהפחתת שומנים.

2. מממנים מחקר

הביסוס המדעי לקמפיין היו מחקריו של ד"ר מייקל זימל מאוניברסיטת טנסי. ממסמכים שהוגשו לבית הדין עולה שהחל מ – 1998 ד"ר זימל קיבל קרוב ל – 1.7 מליון דולר כמענקי מחקר ממועצת החלב בארה"ב, וקרוב ל – 300 אלף דולר מאחת מיצרניות החלב.
ד"ר זימל גם רשם פטנט על תכנית ההרזייה שלו, וחברת הפרסום של הקמפיין שילמה לד"ר זימל מעל 50 אלף דולר בשנה עבור השימוש בתכנית ההרזיה שלו לצרכי פרסום.

הצוות המדעי בארגון הרופאים לרפואה אחראית גם ערך סקירה מקיפה של הספרות המקצועית בנושא. הארגון מצא שבין 1989 ל – 2005 (זמן הגשת העתירה) פורסמו 35 מחקרים קליניים שבחנו את הקשר שבין צריכת מוצרי חלב או צריכת סידן ובין משקל הגוף.

מה היו הממצאים?
31 מחקרים מצאו שלא קיים קשר כזה.
2 מחקרים מצאו שצריכת חלב ומוצריו דווקא גורמת לעלייה במשקל.
רק שני מחקרים – אלו שנעשו בידי ד"ר זימל, כמובן, מצאו שצריכת מוצרי חלב תורמת הן לירידה במשקל והן לירידה בשומן הגוף.

במאי 2007 התקבלה החלטה
פקידי המחלקה הפדרלית להגנת הצרכן הורו למשרד החקלאות (כן, אותו גוף שאחראי על פרסום המלצות התזונה!) ולמועצת החלב להסיר את הפרסומים המטעים, ולא לחזור עליהם כל עוד אין לכך תמיכה מדעית.
ואם זה אינו ברור מספיק הרי שבשנת 2010, למרות לחצים כבדים מצד מועצת החלב ויצרניות החלב נאלץ משרד החקלאות לפרסם את ההודעה הבאה: לצריכת חלב ומוצריו אין כל תפקיד בשמירת משקל גוף תקין.
ובאנגלית:
Strong evidence demonstrates that intake of milk and milk products provide no unique role in weight control.

ומה בישראל?

מועצת החלב הישראלית פועלת בשיטת מצליח ומפרסמת בריש גלי מידע שקרי. ד"ר מיכל גילאון, יועצת החלב של מועצת החלב גם לא מהססת לצטט את מחקריו של ד"ר זימל כתימוכין להוכחת טענותיה. ד"ר גילאון אפילו מספקת הסבר להשפעתם המדומיינת של מוצרי החלב על המשקל. לטענתה, "ההשערה היא כי השילוב הייחודי של הסידן עם רכיבי התזונה הנוספים המצויים בחלב גורם להאצה במטבוליזם ומשפר את יכולת הגוף לשרוף שומנים".

אז עד שגם בישראל יקום גוף צרכני חזק שיגן עלינו מפני מועצת החלב, עד אז, זה תלוי בכם.
הפיצו את המידע הזה,
ספרו לחברים שלכם איך פועלת תעשיית החלב,
ועיזרו להם להתעורר מהאשליה שיצרה מערכת שיווק החלב.

לקריאה נוספת:

מועצת החלב – חלב כמסייע לירידה במשקל.
http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show&dbid=katavot&dataid=ls-diet-002.htm

העתירה לבית הדין הפדרלי למסחר:
http://www.fda.gov/ohrms/dockets/dockets/05p0224/05p-0224-cp00001-Exhibit-03-PCRM-vol1.pdf

החלטת בית הדין:
https://www.dropbox.com/s/4kft228qqosabau/2007-05-03%20LF%20FTC.pdf?m

הצהרת משרד החקלאות האמריקאי:
http://www.nutritionevidencelibrary.com/conclusion.cfm?conclusion_statement_id=250204

מידע נוסף שמועצת החלב לא רוצה שתדעו, בדףחלב – עובדות או מיתוסים
http://www.facebook.com/milklies

מחקרים ממומנים על ידי מועצת החלב

אתמול פרסמנו את הוידאו הקצר והקולע של ד"ר גרגר שסוקר את מצב המחקרים הממומנים על ידי תעשיות התרופות והמזון. וחושף נתון סטטיסטי מדהים. מבין המחקרים שנבדקו אין ולו מחקר ממומן אחד שמסקנותיו אינן מטיבות עם החלב.

והנה הזוית הישראלית של הסיפור

משרד הבריאות מממן יחד עם מועצת החלב את קרן המחקרים בנושא תרומת החלב ומוצריו לבריאות האדם ממש ככה. מסמנים את המטרה מסביב לחץ. ומגדירים מראש את תוצאות המחקר על מנת שיוכל לזכות במימון. מגדילים לעשות אצלנו וכספי הציבור מושקעים באופן ישיר במחקר שמטרתו למצוא בכל מחיר סיבות לצרוך חלב, שאחר כך משווקות במרץ רב לאותו ציבור עצמו. שלא יודע שבכספו שלו מפעילים תעמולה שקרית כנגדו שאיננה בטובתו.

חברים בדף פנו אלינו ושאלו חלב הוא מוצר שנוי במחלוקת, איך זה יכול להיות שהוא בכל זאת מקובל על כל כך הרבה מומחים?

1. תלות מוחלטת של האקדמיה והמחקר במימון שמגיע מהתעשיה:

תחום מחקר התזונה אינו משופע בכסף, שלא כמו תחום הכלכלה ומנהל עסקים, מדעי המחשב והנדסה, שצומחים בקצב גבוה ומייצרים עסקים רווחים ומודלים עסקיים חדשים, תחום המזון מוגבל יותר, והמחקר בתחום מסתפק בקרנות מחקר ממשלתיות דלות תקציב. הכסף הגדול בענף התזונה מגיע באופן טבעי מחברות המזון, חברות שמחזור הכנסותיהן הוא מליארדים ותקציבי השיווק נמדדים בעשרות מליונים, לכל תאגיד מזון כמעט יש מחלקת מחקר ותאגידי המזון הגדולים בעולם הם הזרוע העיקרית שממנת מחקרים בתחום תזונה, האם זה אומר שכל המחקרים רעים? בודאי שלא. אבל זה בהחלט אומר שאם אתה כחוקר רוצה לחקור, להתפרסם, להגיע לבטאונים החשובים ולעסוק בתחומים מעניינים אתה צריך מימון, סיכוייך לקבל מענק יגדלו אם תבחר את הנושא שמעניין את נסטלה, דנונה, טייסון, איגוד מגדלי החזירים, מועצת החלב… ולא את איגוד מגדלי הברוקולי או התותים שעם כל הכבוד למחקרים היפים שתוכל להביא עבורם, הם לא יוכלו לממן את עלות שנת המחקר הכה יקרה.

זה מה שכותב על כך ד"ר יובל נח הררי, היסטוריון, בספרו קיצור תולדות האנושות (עמ' 277-278):

"רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות, כלכליות או דתיות […] אפילו רצינו לממן 'מדע טהור' שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים, כלכליים ודתיים, לא היה הדבר אפשרי. שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות כגון, 'מה חשוב יותר? מה טוב יותר?' ואלו אינן שאלות מדעיות. […]
"חשבו למשל על הקושיה הבאה: שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים. חוקרת א' מחפשת מימון למחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה אחוזים בתפוקת החלב שלהן. חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה, 'האם פרות חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?' […] לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף? אין על כך תשובה מדעית. יש על כך רק תשובות פוליטיות, כלכליות ודתיות. בעולם של ימינו ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף, אבל לא מפני שמחלות הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של פרות." 

2. המומחים ברובם נסמכים על מה שאמרו להם

Picture1

רוב המומחים (דיאטנים, רופאים,…) שמאמינים שחלב חשוב (ולאו דווקא בריא) מאמינים בכך לא בגלל שהם חקרו אותו בעצמם, ואפילו לא בגלל שהם קראו מחקרים ועשו בדיקה מקיפה בעצמם, אלא פשוט בגלל שאמרו להם. ממש ככה. מי אמר? המרצה בלימודים, חומר הלימודים ואחר כך גם כל מיני גופים וועדות שאחראיות לגיבוש המלצות. איגוד רופאי הילדים, איגוד התזונאים, ועדת המזון של ה FDA וועדת המזון של משרד החקלאות. אז למה שגופים מכובדים שכאלה ימליצו על חלב אם הוא כל כך שנוי במחלוקת?

3. כי תעשיות המזון פיצחו את השיטה!

כמות הידע המדעי בעולם איננה מאפשרת לכל מומחה להתחיל מאפס ולחקור בעצמו, ולכן מקובלת השיטה בה נסמכים על מידע שנצבר. איך מודאים שהמידע שנצבר נכון? יש דרך בה מגובשת דיעה מדעית. ברוב המקרים מדובר בגיבוש דיעה על בסיס הצטברות של מחקרים בשיטה שנקראת קונצנזוס מדעי אולם בעולם המזון והתרופות (ובעוד תחומים מן הסתם) כאשר לכסף יש משקל רב ומצד שני לטובת הציבור, מי שמגבש את הדיעה אלה גופים וועדות מדעיות שכפופות לרשויות ממשלתיות  בדרך כלל. הם אוספים את המחקרים שנראים להם, מנפים אחרים שנראים פחות, ולפעמים גם נכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ. חשוב להדגיש, שבניגוד לכל הגיון ועדות אלה אינן מקבלות החלטות של קונצנזוס מדעי המקובלת בעולם המדע אלא בשיטות של הצבעה ודיון, הפעלת לחצים וקשרים, שימוש בלוביזם יח"צ והרבה כסף. גופים אלה נוטים לשמרנות קיצונית, ואינם מאמצים שינויים אפילו כשהם הופכים לקונצנזוס מדעי.

זה לא נגמר בזה. התעשיות דואגות להעסיק חברי הועדה המומחים בתחום בתור יועצים חיצוניים לחברות המסחריות. כלומר על ידי בנית יחסי ניגוד אינטרסים מובנים ועל ידי כך יצירת מחויבות של המומחה לאינטרסים של החברה באופך עקיף. חובה לראות את הסרטון הבא של ד"ר גרגר כדי להבין טוב יותר על מה אנחנו מדברים (נתרגם גם אותו בקרוב)

4. כי מומחים בעצמם שותים חלב וגם הם חונכו שחלב זה בריא

אם כן, רוב המחקרים שמוצאים יתרונות עלומים כאלו ואחרים בחלב ממומנים ע"י התעשייה. ושוב אין ספק שיש גם אנשי מקצוע ישרים והגונים שבאמת ובתמים מאמינים בחלב. הם מאמינים בחלב משום שהם חונכו להאמין שחלב זה טוב, בני אדם מתקשים להפרד מאמיתות שחונכו מגיל צעיר עליהן, גם אם הם רציונלים ומשכילים. הדיאטניות לומדות על כך כחלק מתכנית הלימודים, שכן חלק מהמרצים עובדים עבור התעשייה או מקבלים מימון למחקרים מהתעשייה ותכנית הלימודים שלהם מפנה לאותם מחקרים, שרובם מומנו ע"י התעשייה. הוסיפו לכך את העובדה שרוב רובם של אנשים אלה צורך בעצמו חלב, ומאכיל בזה את ילדיו, אז זה גם נעים ונח כל כך להאמין בכך ותקבלו אנשים ישרים שהפכו להיות סוכנים של התעשייה מבלי שהם מודעים לכך.

5. כי מסרים שיווקים חדרו כבר לתוך עולם המחקר

חלב אכן מכיל סידן כמו שאומרים המומחים. אבל זו לא סיבה מספיק טובה לצרוך אותו. העניין הוא שגם אצל החוקרים כבר נוצרה הזהות האוטומטית הזו של חלב=סידן, מבלי שהם שואלים את עצמם: איך זה שחייבים לצרוך חלב כדי לקבל סידן. הרי אפשר גם לצרוך ירקות ירוקים עליים, למשל. לאחרונה פרסמנו דוגמא למחקר כזה. החוקרים מצאו שצריכת חלב מגדילה את הסיכוי לסרטן הערמונית. עם זאת, הם נרתעו מלומר שרצוי להפחית את צריכת החלב, כי זהו מקור חשוב לסידן! במחקר אחר איגוד רופאי הילדים הזהיר מפני האנמיה שחלב עלול לגרום בילדים עד גיל 5 אבל מיתן את ההמלצה שלו והגביל את מכסת החלב ל 2 כוסות חלב ליום בגלל ויטמין די!

לסיכום – את כל הויטמינים והמינרלים שניתן למצוא בחלב, ניתן למצוא גם בעולם הצומח, אלא שבמזון מהצומח המינרלים והויטמינים מגיעים ללא הסיכונים של חלב! ללא שומן רווי, ללא כולסטרול, ללא חלבון החלב מחולל המחלות, ללא הורמונים, ללא מזהמים ושאריות תרופות וללא סיכון מוגבר לסרטן ערמונית וסרטן שד. לא צריך להיות מומחה בשביל להבין את זה.

המחקר על היוגורט שהלך לאיבוד

הסיפור על דיאטת החלב לא מפסיק להדהד. בין התגובות שקיבלנו היתה הפניה לכתבה ממגזין און לייף על מזונות מומלצים לנשים, מבין רשימה מכובדת של מזונות טובים באמת (כמו קייל, חמוציות, עגבניות, פשתן) הוחבאו להם שני מזונות זרים לחלוטין לרשימת  מזונות בריאות: דג סלמון, ויוגורט יווני!

מדובר בטכניקה ידועה בכתבות מוזמנות שכאלה בהם הדיאטן או המומחה מטמיע את המסרים עבורם הוא מקבל כסף בין מסרים אחרים שלגביהם יש קונצנזוס רחב. מאמרים שיווקיים שכאלה יש המון, ואכן מאז פרסום שערורית דיאטת החלב קיבלנו הפניות רבות למקומות בהם פורסמו אזכורים של המחקר השקרי. ובכל זאת משהו כאן משך אותנו לבדוק יותר.

נגלה לכם סוד, בכל פעם שמחקר מגלה משהו מיוחד ביוגורט כדאי להתעמק ולבדוק אותו. הסיכוי לכשל גבוה ויש לכך הרבה סיבות, אחת מהן היא העובדה ששוק היוגורט הוא שוק צומח ומשגשג בשנים האחרונות והתעשייה העשירה הזו מממנת יותר מחקרים.

בכתבה הזו ליגורט נקשרו כתרים רבים (מקדם את בריאות המעי והנרתיק, בונה עצמות חזקות, משפר את מערכת החיסון, מוריד את לחץ הדם ובעל השפעה חיובית לירידה במשקל) ללא שום פירוט או נימוק.

חשוב לזכור שכל הטענות הללו ללא יוצא מן הכלל נבדקו לעומק והן במקרה הטוב רעועות מבחינה מדעית ונשענות על מספר קטן של מחקרים חלקם רעים במיוחד ובמקרה הרע אינן מבוססות על יותר מאשר אמונות טפלות.

לשני נושאים בלבד מתוך רשימת הסגולות של היוגורט כן ניתן פירוט ואפילו לינק

ציטוט מתוך הכתבה:

במחקר שפורסם בכתב העת הבינלאומי להשמנה מצאו החוקרים כי מבוגרים אשר סובלים מעודף משקל שאכלו שלוש מנות יוגורט כחלק מהתפריט ירדו ב 61% בשומן הגוף שלהם , מהמשתתפים האחרים אשר הקפידו על קלוריות בלבד.

לחצנו על הלינק וגילינו להפתעתנו לינק שבור. מהתחקות אחר השם של המאמר שמופיע בלינק international_journal_of_obesity_finds_yogurt_promotes_fat_loss ניתן להניח שהלינק הצביע בעבר על המאמר הקלוקל של ד"ר זימל מאוניברסיטת טנסי, אותו חוקר מפורסם מהפוסט הזה

יתכן שהמאמר הוסר מהאתר המארח שלו, בעקבות החשיפה של השחיתות סביב פרסומו והשימוש הציני שעשתה בו תעשיית החלב בארה"ב. מה שבטוח הוא שמגזין און לייף הדיאטנית יכולה לכתוב כל מה שעולה על רוחה, ממילא אף אחד לא טורח לבדוק…

אחרי הצלחה שכזו במחקר הראשון, החלטנו לרפרף גם על השני…

ציטוט מתוך הכתבה:

מחקרים מראים כי אכילת רמות גבוהות יותר של חלבון עוזרת לנשים עם ירידה במשקל, שומרת על שרירים ומקדם הזדקנות בריאה יותר.

כאן המאמר איננו מצביע על לינק שבור, אבל כן מצביע על מאמר המתפרסם באתר של דירקטוריון מגדלי החזירים של ארה"ב ושכמובן מומן על ידם ועל ידי מועצת הביצים. כבר התחלה מבטיחה, למרבה הפלא המאמר עצמו אינו עוסק כלל בשמירה על משקל אלא בהשוואת תחושת השובע על פני 12 שבועות  בקרב סובלים מעודף משקל, בעקבות אכילת תפריט עתיר חלבון לעומת תפריט רגיל. התפריט עתיר החלבון כולל בשר חזיר, ביצים ומוצרי חלב. לא רק שאין שום התייחסות ספציפית במאמר ליוגורט או למוצרי חלב אלא באופן כללי לחלבון, המחקר בכלל בדק הבדל בתחושת שובע של הנבדקים בהתאם לדיווחיהם. משהו קצת צורם לא? כי מה שהוא לא בדק (או בדק ובחר שלא לכלול בתוצאות) זה האם ניכר הבדל במשקל הנבדקים בתוך 12 השבועות. זו הרי המטרה האמיתית. אין כל אזכור אם כן למשקל הנבדקים לא לפני ולא אחרי. הפרמטרים היחידים על פיהם מוגשת המסקנה הם תחושת שובע ותיאבון. אז אולי תחושת השובע גדולה יותר ותחושת התיאבון נמוכה יותר אבל אם בתום 12 שבועות לא ניכר שום שינוי במשקל האם באמת ניתן לטעון שחלבון עוזר לירידה במשקל?

רוצים לדעת איך יודעים מי מימן את המחקר? חפשו את הכותרת Acknowledgment, במקרה של המאמר המדובר כאן, זה מה שכתוב שם (ההדגשה בצבע אדום היא שלנו):

acknowledgments
This study was funded by the National Pork Board and the American
Egg Board—Egg Nutrition Center. Additional support was provided by
the Purdue University Ingestive Behavior Research Center (postdoctoral
fellowship (H.J.L.); and, the Indiana Clinical and Translational Sciences
Institute, funded in part by grant # RR 02576 from the National Institutes
of Health, National Center for Research Resources.