מכונת השיווק של מועצת החלב – מחינוך דעת קהל אבולוציונית ועד תעמולה לרופאים ודיאטניות

קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של אחת ממכונות השיווק הגדולות ביותר בארץ, זאת שמקדמת תעשייה של 9 מיליארד ש"ח בשנה.
תוכנית השיווק שלהם מקיפה ושוטפת את כולנו עם טקטיקות של "חינוך דעת קהל" אבולוציוני (כלומר כל שנה אנחנו אמורים לאהוב את החלב יותר)
אם זה היה מגיע ממשרד הבריאות או מגוף שרוצה לעשות לנו טוב, אז מילא.
אבל כאן מדובר בדחיפה של מוצר שכבר יש עליו ספק גדול בעולם ומחקרים חדשים ממליצים להוריד מהמינון שלו (למשל בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד)
אבל זה לא יעצור את מועצת החלב מלהשקיע כ-7 מליון ש"ח בשנה בשביל לגרום לכולנו לחשוב שאנחנו חייבים חלב.

חינוך דעת קהל אבולוציונית

קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של אחת ממכונות השיווק הגדולות ביותר בארץ, זאת שמקדמת תעשייה של 9 מיליארד ש"ח בשנה.
תוכנית השיווק שלהם מקיפה ושוטפת את כולנו עם טקטיקות של "חינוך דעת קהל" אבולוציוני (כלומר כל שנה אנחנו אמורים לאהוב את החלב יותר)
אם זה היה מגיע ממשרד הבריאות או מגוף שרוצה לעשות לנו טוב, אז מילא.
אבל כאן מדובר בדחיפה של מוצר שכבר יש עליו ספק גדול בעולם ומחקרים חדשים ממליצים להוריד מהמינון שלו (למשל בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד)
אבל זה לא יעצור את מועצת החלב מלהשקיע כ-7 מליון ש"ח בשנה בשביל לגרום לכולנו לחשוב שאנחנו חייבים חלב.

כך גורמים לרופאים ודיאטניות להמליץ לכם על חלב:

פעילות מואצת להגדלת הביקושים לחלב


הטקסט הבא צולם מתוך ביטאון החלב לשנת 2011 של מועצת החלב, אלו הדברים של שייקה דרורי מנכ"ל המועצה.
על הצד החיובי של הדברים:
לפחות מועצת החלב כנים בפרסומים הפניימים שלהם, ובאופן ברור כותבים את המטרה שלהם – להגדיל את הביקוש לחלב ומוצר. 

אהבנו את העובדה שהם שמו את "בית ספר בריא" במרכאות. כי מכונות לממכר משקאות חלביים בבתי ספר זה הכל חוץ מבריא.

מגזר חרדי וערבי התכוננו – אתם גם על הכוונת שלהם.

רק חבל שלקראת סוף הדברים שייקה דרורי לא יכול להתאפק ומוסיף איזה שקר צורם – "…המשך שגשוג משק החלב הישראלי לרווחת הצרכן"
אם באמת היתה מעניינת אותו רווחת הצרכן – הוא לא היה דוחף לנו את המוצרים הלא בריאים האלו.



מחקרים ממומנים על ידי מועצת החלב

אתמול פרסמנו את הוידאו הקצר והקולע של ד"ר גרגר שסוקר את מצב המחקרים הממומנים על ידי תעשיות התרופות והמזון. וחושף נתון סטטיסטי מדהים. מבין המחקרים שנבדקו אין ולו מחקר ממומן אחד שמסקנותיו אינן מטיבות עם החלב.

והנה הזוית הישראלית של הסיפור

משרד הבריאות מממן יחד עם מועצת החלב את קרן המחקרים בנושא תרומת החלב ומוצריו לבריאות האדם ממש ככה. מסמנים את המטרה מסביב לחץ. ומגדירים מראש את תוצאות המחקר על מנת שיוכל לזכות במימון. מגדילים לעשות אצלנו וכספי הציבור מושקעים באופן ישיר במחקר שמטרתו למצוא בכל מחיר סיבות לצרוך חלב, שאחר כך משווקות במרץ רב לאותו ציבור עצמו. שלא יודע שבכספו שלו מפעילים תעמולה שקרית כנגדו שאיננה בטובתו.

חברים בדף פנו אלינו ושאלו חלב הוא מוצר שנוי במחלוקת, איך זה יכול להיות שהוא בכל זאת מקובל על כל כך הרבה מומחים?

1. תלות מוחלטת של האקדמיה והמחקר במימון שמגיע מהתעשיה:

תחום מחקר התזונה אינו משופע בכסף, שלא כמו תחום הכלכלה ומנהל עסקים, מדעי המחשב והנדסה, שצומחים בקצב גבוה ומייצרים עסקים רווחים ומודלים עסקיים חדשים, תחום המזון מוגבל יותר, והמחקר בתחום מסתפק בקרנות מחקר ממשלתיות דלות תקציב. הכסף הגדול בענף התזונה מגיע באופן טבעי מחברות המזון, חברות שמחזור הכנסותיהן הוא מליארדים ותקציבי השיווק נמדדים בעשרות מליונים, לכל תאגיד מזון כמעט יש מחלקת מחקר ותאגידי המזון הגדולים בעולם הם הזרוע העיקרית שממנת מחקרים בתחום תזונה, האם זה אומר שכל המחקרים רעים? בודאי שלא. אבל זה בהחלט אומר שאם אתה כחוקר רוצה לחקור, להתפרסם, להגיע לבטאונים החשובים ולעסוק בתחומים מעניינים אתה צריך מימון, סיכוייך לקבל מענק יגדלו אם תבחר את הנושא שמעניין את נסטלה, דנונה, טייסון, איגוד מגדלי החזירים, מועצת החלב… ולא את איגוד מגדלי הברוקולי או התותים שעם כל הכבוד למחקרים היפים שתוכל להביא עבורם, הם לא יוכלו לממן את עלות שנת המחקר הכה יקרה.

זה מה שכותב על כך ד"ר יובל נח הררי, היסטוריון, בספרו קיצור תולדות האנושות (עמ' 277-278):

"רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות, כלכליות או דתיות […] אפילו רצינו לממן 'מדע טהור' שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים, כלכליים ודתיים, לא היה הדבר אפשרי. שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות כגון, 'מה חשוב יותר? מה טוב יותר?' ואלו אינן שאלות מדעיות. […]
"חשבו למשל על הקושיה הבאה: שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים. חוקרת א' מחפשת מימון למחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה אחוזים בתפוקת החלב שלהן. חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה, 'האם פרות חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?' […] לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף? אין על כך תשובה מדעית. יש על כך רק תשובות פוליטיות, כלכליות ודתיות. בעולם של ימינו ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף, אבל לא מפני שמחלות הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של פרות." 

2. המומחים ברובם נסמכים על מה שאמרו להם

Picture1

רוב המומחים (דיאטנים, רופאים,…) שמאמינים שחלב חשוב (ולאו דווקא בריא) מאמינים בכך לא בגלל שהם חקרו אותו בעצמם, ואפילו לא בגלל שהם קראו מחקרים ועשו בדיקה מקיפה בעצמם, אלא פשוט בגלל שאמרו להם. ממש ככה. מי אמר? המרצה בלימודים, חומר הלימודים ואחר כך גם כל מיני גופים וועדות שאחראיות לגיבוש המלצות. איגוד רופאי הילדים, איגוד התזונאים, ועדת המזון של ה FDA וועדת המזון של משרד החקלאות. אז למה שגופים מכובדים שכאלה ימליצו על חלב אם הוא כל כך שנוי במחלוקת?

3. כי תעשיות המזון פיצחו את השיטה!

כמות הידע המדעי בעולם איננה מאפשרת לכל מומחה להתחיל מאפס ולחקור בעצמו, ולכן מקובלת השיטה בה נסמכים על מידע שנצבר. איך מודאים שהמידע שנצבר נכון? יש דרך בה מגובשת דיעה מדעית. ברוב המקרים מדובר בגיבוש דיעה על בסיס הצטברות של מחקרים בשיטה שנקראת קונצנזוס מדעי אולם בעולם המזון והתרופות (ובעוד תחומים מן הסתם) כאשר לכסף יש משקל רב ומצד שני לטובת הציבור, מי שמגבש את הדיעה אלה גופים וועדות מדעיות שכפופות לרשויות ממשלתיות  בדרך כלל. הם אוספים את המחקרים שנראים להם, מנפים אחרים שנראים פחות, ולפעמים גם נכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ. חשוב להדגיש, שבניגוד לכל הגיון ועדות אלה אינן מקבלות החלטות של קונצנזוס מדעי המקובלת בעולם המדע אלא בשיטות של הצבעה ודיון, הפעלת לחצים וקשרים, שימוש בלוביזם יח"צ והרבה כסף. גופים אלה נוטים לשמרנות קיצונית, ואינם מאמצים שינויים אפילו כשהם הופכים לקונצנזוס מדעי.

זה לא נגמר בזה. התעשיות דואגות להעסיק חברי הועדה המומחים בתחום בתור יועצים חיצוניים לחברות המסחריות. כלומר על ידי בנית יחסי ניגוד אינטרסים מובנים ועל ידי כך יצירת מחויבות של המומחה לאינטרסים של החברה באופך עקיף. חובה לראות את הסרטון הבא של ד"ר גרגר כדי להבין טוב יותר על מה אנחנו מדברים (נתרגם גם אותו בקרוב)

4. כי מומחים בעצמם שותים חלב וגם הם חונכו שחלב זה בריא

אם כן, רוב המחקרים שמוצאים יתרונות עלומים כאלו ואחרים בחלב ממומנים ע"י התעשייה. ושוב אין ספק שיש גם אנשי מקצוע ישרים והגונים שבאמת ובתמים מאמינים בחלב. הם מאמינים בחלב משום שהם חונכו להאמין שחלב זה טוב, בני אדם מתקשים להפרד מאמיתות שחונכו מגיל צעיר עליהן, גם אם הם רציונלים ומשכילים. הדיאטניות לומדות על כך כחלק מתכנית הלימודים, שכן חלק מהמרצים עובדים עבור התעשייה או מקבלים מימון למחקרים מהתעשייה ותכנית הלימודים שלהם מפנה לאותם מחקרים, שרובם מומנו ע"י התעשייה. הוסיפו לכך את העובדה שרוב רובם של אנשים אלה צורך בעצמו חלב, ומאכיל בזה את ילדיו, אז זה גם נעים ונח כל כך להאמין בכך ותקבלו אנשים ישרים שהפכו להיות סוכנים של התעשייה מבלי שהם מודעים לכך.

5. כי מסרים שיווקים חדרו כבר לתוך עולם המחקר

חלב אכן מכיל סידן כמו שאומרים המומחים. אבל זו לא סיבה מספיק טובה לצרוך אותו. העניין הוא שגם אצל החוקרים כבר נוצרה הזהות האוטומטית הזו של חלב=סידן, מבלי שהם שואלים את עצמם: איך זה שחייבים לצרוך חלב כדי לקבל סידן. הרי אפשר גם לצרוך ירקות ירוקים עליים, למשל. לאחרונה פרסמנו דוגמא למחקר כזה. החוקרים מצאו שצריכת חלב מגדילה את הסיכוי לסרטן הערמונית. עם זאת, הם נרתעו מלומר שרצוי להפחית את צריכת החלב, כי זהו מקור חשוב לסידן! במחקר אחר איגוד רופאי הילדים הזהיר מפני האנמיה שחלב עלול לגרום בילדים עד גיל 5 אבל מיתן את ההמלצה שלו והגביל את מכסת החלב ל 2 כוסות חלב ליום בגלל ויטמין די!

לסיכום – את כל הויטמינים והמינרלים שניתן למצוא בחלב, ניתן למצוא גם בעולם הצומח, אלא שבמזון מהצומח המינרלים והויטמינים מגיעים ללא הסיכונים של חלב! ללא שומן רווי, ללא כולסטרול, ללא חלבון החלב מחולל המחלות, ללא הורמונים, ללא מזהמים ושאריות תרופות וללא סיכון מוגבר לסרטן ערמונית וסרטן שד. לא צריך להיות מומחה בשביל להבין את זה.

מחקר זבל בשירות החלב

זרוע השיווק של מועצת החלב בפייסבוק – דף הפייסבוק משפחה צעירה, מפרסם את הנתון הבא: יוגורט תורם לתחושת השובע! עם לינק שמבטיח מחקר. הלינק מוביל לדף המחקרים של מועצת החלב בו מופיע הטקסט הבא:

אכילת יוגורט תורמת לתחושת השובע

בהקשר של מגיפת ההשמנה, השגת תחושת שובע ממושכת היא מטרה חשובה
 בטיפול התזונתי. 
במחקר נערכה השוואה בין תחושת השובע לאחר אכילת שני מוצרי מזון
 שנצרכים בתדירות גבוהה בקרב צעירים בצרפת, 
כארוחה קטנה אחר הצהריים. המחקר כלל 18 גברים צעירים
 (גיל ממוצע 21 שנים) במשקל תקין. 
תחושת השובע היתה גבוהה יותר לאחר אכילת יוגורט 
לעומת חטיף שוקולד. המשתתפים דיווחו על פחות רעב, תאבון ורצון
 לאכול ועל יותר מלאות. יחד עם זאת, 
לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן.
Comparison of the effects of a liquid yogurt and 
chocolate bars on satiety: a
multidimensional approach.
Br J Nutr. 2010;103:760-7.


http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=7278548

מספיק לקרוא את התקציר של מועצת החלב בשביל לגלות את הכשל ששתול במחקר הזה. כשל ששייך לאותה משפחה של מניפולציות מחקריות האופייניות לתעשיית החלב.

קודם כל מדובר במחקר שנעשה על 18 אנשים. אבל נעזוב את זה לרגע. הנתון הזועק מכל הוא אחר!

שימו לב, היוגורט נבדק אל מול לא אחר מאשר שוקולד. כלומר החוקרים בבואם לבדוק איזה מאכל הכי משביע בחרו מכל המאכלים בעולם דווקא בשוקולד בתור המזון הנכון להשוות אליו רמת שובע. האם החוקרים רומזים כי יוגורט דומה בהרכבו, ערכו התזונתי וחשיבותו לגוף לשוקולד? כלומר פשוט מזון מיותר, ממתק?

האם מישהו מאיתנו מכיר מזון פחות משביע, ויותר יוצר "תחושת עוד" מאשר שוקולד? שוקולד עתיר סוכר, ושומן גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם ומיד לאחר מכן בשל תגובת האינסולין המוגזמת של הגוף לצניחה ברמת הסוכר שיוצרת את תחושת העוד המוכרת, יוגורט גם הוא עתיר שומן רווי וסוכר (לקטוז) וגם הוא כמו שאר מוצרי החלב גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם מיד לאחר אכילתו. אני מניח שגם החוקרים ידעו שההשוואה לשוקולד היא רעה, מניפולטיבית וגורמת להרמת גבות.
אם הם בכל זאת בחרו בה האם זה היה כי לא נמצא שום מזון סביר אחר שאפשר להשוות אליו יוגורט ושהיוגורט טוב ממנו?

עדכון:

רן ויעל שקראו את הפוסט והמחקר הפנו את תשומת ליבנו לזה :

שימו לב שגם לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן. כי הרי מהכותרת שיוגורט תורם לתחושת שובע אנחנו אמורים להבין שיוגורט מסייע בהורדה במשקל/מניעת השמנה והמחקר בפירוש אומר שזה לא המקרה… כלומר יגורט ושוקולד שניהם תורמים אותו דבר לתחושת השובע אם מודדים אותה לפי התיאבון בארוחה שאחר כך

עדכון 2:
עוד נתון חשוב על המחקר – מי עומד מאחוריו?
This trial was financially supported by Yoplait France.
Flore Payen works for Yoplait France, the
company commercialising one of the two tested food products.

המחקר מומן על ידי יופלה צרפת. והחוקר שפרסם את המחקר – Flore Payen הוא עובד של יופלה צרפת.

כמה מפתיע…

שני לוי – הדמות הפיקטיבית של מועצת החלב באינטרנט

עבור מועצת החלב כל הדרכים כשרות, ובלבד שתצרכו עוד ועוד מוצרי חלב.

תחקיר שלנו חושף שמועצת החלב באמצעות חברת הפרסום "לניאדו" משתמשת בפרופילים פיקטיביים באתרים ובלוגים שונים,

והכל כדי לשכנע אתכם כמה שחלב בריא לילדיכם.

התחקיר שלנו עוקב אחרי "שני לוי" וחושף ממצאים מפתיעים.

אז מי זאת "שני לוי"?

כל התשובות בפנים!

האלבום המלא של חלב עובדות או מיתוסים עם כל הפרסומים

 

 

אנו גאים להציג את האלבום המאגד את רוב הפרסומים שהיו בדף עד כה.
תוכלו להוריד את הספר למחשב שלכם, לשלוח אותו למשפחה, לרופאים לדיאטניות ולכל היקרים לכם. 
ליחצו לצפייה והורדת קובץ הספר (PDF)

Image

פעילות מואצת להגדלת הביקושים לחלב


הטקסט הזה מצולם מתוך ביטאון החלב לשנת 2011 של מועצת החלב, אלו הדברים של שייקה דרורי מנכ"ל המועצה. 
על הצד החיובי של הדברים:
לפחות מועצת החלב כנים בפרסומים הפניימים שלהם, ובאופן ברור כותבים את המטרה שלהם – להגדיל את הביקוש לחלב ומוצר. 

אהבנו את העובדה שהם שמו את "בית ספר בריא" במרכאות. 
כי מכונות לממכר משקאות חלביים בבתי ספר זה הכל חוץ מבריא. 

מגזר חרדי וערבי התכוננו – אתם גם על הכוונת שלהם.

רק חבל שלקראת סוף הדברים שייקה דרורי לא יכול להתאפק ומוסיף איזה שקר צורם – "…המשך שגשוג משק החלב הישראלי לרווחת הצרכן"
אם באמת היתה מעניינת אותו רווחת הצרכן – הוא לא היה דוחף לנו את המוצרים הלא בריאים האלו. 

חינוך דעת קהל ע"י מועצת החלב

קבלו הצצה למאחורי הקלעים של אחת ממכונות השיווק הגדולות ביותר בארץ, זאת שמקדמת תעשייה של 9 מיליארד ש"ח בשנה.
תוכנית השיווק שלהם מקיפה ושוטפת את כולנו עם טקטיקות של "חינוך דעת קהל" אבולוציוני (כלומר כל שנה אנחנו אמורים לאהוב את החלב יותר)
אם זה היה מגיע ממשרד הבריאות או מגוף שרוצה לעשות לנו טוב, אז מילא.
אבל כאן מדובר בדחיפה של מוצר שכבר יש עליו ספק גדול בעולם ומחקרים חדשים ממליצים להוריד מהמינון שלו (למשל בית הספר לבריאות הציבור של האוורד)
אבל זה לא יעצור את מועצת החלב מלהשקיע כ-7 מליון ש"ח בשנה בשביל לגרום לכולנו לחשוב שאנחנו חייבים חלב. 

מה לעשות?
לשתף את התמונה הזאת.

לשתף על מנת שכשהילד שלכם יחזור מהגן או הבית ספר עם מדבקות וספרים של מועצת החלב – שתזכרו שמדובר בגוף כלכלי שמעוניין בהגדלת ההכנסות שלו.
ובניגוד לפרסומים שלהם הבריאות שלכם ממש לא מעניינת אותו.



%d בלוגרים אהבו את זה: