פרשת חוברת התזונה של כללית, פרק 3: החלום הרטוב של מועצת החלב.

תקציר הפרקים הקודמים:
חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי כמה דיאטניות, כאשר לפחות שלוש מתוכן מייצגות את תעשיית החלב (שתיים מועסקות על ידי מועצת החלב וחברת הפרסום שלה, השלישית היא הדיאטנית של חברת שטראוס)
כך גם נראת החוברת, כתעמולה לצריכת חלב.

פרק 3: החלום הרטוב של מועצת החלב.
בוודאי שמתם לב שהפרק הראשון בחוברת התזונה של כללית מוקדש לחלבונים.

 תקציר הפרקים הקודמים :

חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי כמה דיאטניות, כאשר לפחות שלוש מהן קשורות בהווה או בעבר לתעשיית החלב (למועצת החלב, לחברת הפרסום של מועצת החלב ולשטראוס.)
כך גם נראת החוברת, כתעמולה לצריכת חלב.

קישורים לפרקים הקודמים בסוף הפוסט הזה

פרק 3: החלום הרטוב של מועצת החלב.

בוודאי שמתם לב שהחלק הראשון בחוברת התזונה של כללית מוקדש לחלבונים.
מדוע דווקא לחלבונים? הרי אין שום פירמידת מזון בעולם שקבוצת הצריכה הגדולה ביותר בה אינה דגנים, וגם לא קיימת פירמידת מזון שבה ההמלצות לצריכת ירקות ופירות לא גבוהות מאלו של "קבוצת החלבונים".
אז למה בכל זאת לפתוח מהחלבונים? למה דווקא הם הכי חשובים בעיני הכללית?

ברגע שרואים איזו יצרתיות שיווקית הוכנסה לחלק של החלבונים, נהיה ברור מדוע התחילו דווקא בהם:

חלבונים – הדברים שלא תקראו בחוברת של כללית

הדיאטניות של כללית דואגות להלל את החלבונים מהחי (מוצרי חלב ובשר) כ"בעלי איכות ביולוגית טובה יותר והגוף מנצלם טוב יותר" ולהפחיד את הציבור מחלבונים ממקורות צמחיים אותן הן מקטרגות כ"אינם איכותיים".
לא ברור מאיפה הן גיבשו את העמדה הזאת, כי אפילו במקורות שעליהן הן אוהבות להסתמך – המלצות התזונה המוטות של ה-*USDA, כבר הפסיקו להפיץ את המיתוס הזה ויודעים שתזונה צמחונית מספקת בקלות את החלבונים הדרושים לגוף – מקטניות, אגוזים ומוצרי סויה.

הדיאטניות של כללית גם מתעלמות לחלוטין מהעובדה שחלבונים מהחי מגיעים כחלק מחבילת מזון מאוד בעייתית.
כאשר צורכים מזון מהחי הוא מגיע בעסקת חבילה עם שומנים, אשר רובם שומנים רווים, זאת הסיבה שגם בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד מעדיף להמליץ בעיקר על צריכת חלבונים ממקורות צמחיים.

אבל "החדשות" האלו לא יגיעו אל קוראי החוברת של כללית. הם יצטרכו להדבק אל סיר הבשר ומקרר החלב בשביל לצרוך את "החלבונים האיכותיים" שלהם.

אבל לפעמים חלבונים הם רק התירוץ…

לאחר שהוכנה הקרקע לחלבונים מן החי, יגיעו קוראי הפרק אל כמה נושאים שאין להם שום קשר לחלבונים, ולמעשה, החיבור היחיד ביניהם הוא שהם כולם כלי שיווק בהם משתמשת תעשיית החלב בשביל לעודד אנשים לצרוך את מוצריה:

1. הפחדות מפני אוסטאופורוזיס
2. אזהרות מפני הסויה (שמוצריה הולכים ונוגסים בשווי הכספי של תעשיית החלב)
3. שני עמודים שמוקדשים לסידן (שהינו מינרל, וראוי היה להגיע אליו רק בעמודים שעוסקים במינרלים)
4. הדגשות כפולות שחובה לצרוך לפחות שלושה מוצרי חלב וזאת חרף העובדה שאפילו ההמלצות של האמריקאים מדברות על פחות מוצרי חלב לילדים, אבל זה לא מפריע לדיאטניות של כללית לקבוע שגם ילדים קטנים צריכים לאכול שלושה מוצרי חלב.

כל זאת נעשה תחת הפרק של החלבונים, שבמקרה הזה לבש הוא לבן וגם קושט בלוגו "3 ביום" של מועצת החלב – הנציגה הממלכתית של תעשיית החלב.

להעצים את בהלת הסידן

רבים שמו לב שבהלת הסידן נמצאת בכל מקום שבו תעשיית החלב משגשגת.
תעשיית החלב הצליחה לאחר פעילות של שנים לגרום לאנשים לשייך סידן למוצרי חלב, וכעת כאשר מפחידים אנשים שהם צריכים לצרוך יותר סידן, באופן אוטומטי יגדלו המכירות של מוצרי החלב.
כך יוצא שיש דיאטניות ושוחרי בריאות מודאגים אשר מחשבים יום יום את כמות הסידן, כאילו היה זה המרכיב התזונתי היחיד שחשוב לגופנו.

בחוברת של כללית ההפחדה על סידן עלתה לרמה חדשה.
באתר של משרד הבריאות הישראלי אפשר למצוא טבלאות של צריכה מומלצת לכל הויטמינים והמינרליים, בין היתר גם לסידן. אבל כאשר עורכות החוברת בחרו להכניס טבלה מיוחדת לכמויות צריכת סידן, הן לא פנו לנתונים של משרד הבריאות הישראלי, אלא לטבלה האמריקאית שבה נתוני צריכת הסידן הם הכי גבוהים בעולם (הלובי של התעשיה שם חזק אף יותר מבישראל).
כך שקוראי החוברת צריכים לצרוך יותר סידן מאשר ההמלצה של משרד הבריאות.
מה שהן כמובן לא היו רוצות שתדעו זה שבארצות כמו בריטניה ויפן ההמלצות עומדות על כמויות הרבה יותר נמוכות של סידן, לעיתים אף בחצי מההמלצה שבחוברת.

עודף קלוריות ועודף חלבונים? העיקר שהילדים יאכלו מעדנים

בארה"ב ממליצים לילדים עד גיל 9 לצרוך 2 מנות סידן, אבל בכללית ממליצים 3.
למה? ככה.
אין לזה שום פירוט או הסבר מניחים את הדעת.

איך זה מסתדר עם העובדה שב-3 מוצרי חלב ביום יש כ-400 או 500 קלוריות, ואם מדובר במוצרים ממותקים הנזק יהיה הרבה יותר גדול.
האם נראה למישהו הגיוני שבתזונה מאוזנת של פעוט חצי מהקלוריות יגיעו מחלב?
הגיון תזונתי לא מצאנו בחוברת.

אך זה לא מסתיים שם.
החוברת מדגישה שחשוב מאוד לא לקפח את מנת הבשר, שחלילה המנה השלישית של מוצרי החלב לא תבוא על חשבון בשר.
התוצאה היא תזונה עשירה מאוד בחלבון מהחי.
בדקנו כמה חלבונים יקבל ילד שיאכל עפ"י ההמלצות של החוברת – שלושה מוצרי חלב  + מנת בשר.
החישוב לפניכם:

כמויות חלבונים בשלושה מוצרי חלב ביום
מי שיאכל עפ"י המלצות התזונה של כללית יצרוך 36 גרם חלבון, זאת בנוסף לכמויות גדולות של שומן רווי, כולסטרול ומלח.

התוצאה: 36 גרם חלבון ליום. 
36 גרם של חלבון הם פי 2 עד 2.5 יותר חלבונים ממה שצריך לאכול ילד עפ"י המלצות משרד הבריאות!!
משרד הבריאות ממליץ על כמויות של 13 גרם חלבון לילדים בגיל 1 עד 3, ו-19 גרם לילדים בגיל 4-8, ההמלצות האלו מתאימות ל-98% מהאוכלוסיה, כך שפועל ילדים עם מבנה גוף קטן צריכים אף פחות מכך.
ההמלצות של משרד הבריאות כנראה לא רלוונטיות לחוברת תזונה שמקדמת את האינטרס של מועצת החלב.

קמפיין של מועצת החלב, הישר בתחילת החוברת.
את ההמלצות של משרד הבריאות הישראלי (500 מ"ג לילדים בגיל 1-3, ו-800 מ"ג לילדים בני 4-8) הם נטשו מזמן.
אז מה אם הם ממליצים לילדים לצרוך פי 2 יותר חלבונים ממה שהם צריכים, העיקר שבתנובה יהיו מרוצים.

אבל רגע, מה לגבי השומן הרווי?

מוצרי החלב שכללית ממליצה עליהם בכזאת התלהבות מלאים בשומן רווי שמעלה את הכולסטרול הרע, ואחראי על סיבת המוות השניה בישראל – מחלות לב והתקפי לב.
אין אזהרה על כך בפרק הלל לחלבונים ומוצרי החלב. אלא רק בפרק של השומנים יש שורה אחת שמתייחסת באופן יבשושי לכך, ומתעלמת מהעובדה שהמסר העיקרי שעולה מהחוברת הוא למלא את המקררים במוצרים אשר רווים בשומן הרווי.
בעוד משרד הבריאות ממליץ להפחית כמה שיותר בשומן הרווי, התזונה המומלצת של כללית תעניק לילדכם לפחות 15 גרם של שומן רווי ביום.

כפי שציינו – הגיון בריאותי לא תצליחו למצוא בחוברת הזאת.

ומה עם הירקות?

המלצות התזונה הנוכחיות של ארה"ב, למרות היותן מושפעות מתעשיית המזון, מנחות למלא חצי מהצלחת בירקות ופירות, וכנ"ל בהמלצות התזונה של הרווארד.
אבל לא בכללית, בחוברת האיזכור העיקרי שמתייחס לפירות מזהיר את הקוראים מלאכול הרבה פירות עקב תכולת סוכר גבוהה, כאילו פירות הם הבעיה הלאומית. (אגב לא תמצאו בחוברת שום אזהרה מפני כמויות הסוכר העצומות שיש במעדני החלב עליהם הם המליצו בפרק החלבונים.)

ועל הירקות? על ירקות בחלק של פרמידת המזון יש שתיים וחצי שורות שממליצות לאכול הרבה, אבל בלי לציין את הכמויות.

כך בעצם מתקבל הרושם שהמזון הכי חשוב לישראלים, בן אם לתינוקות או בין אם לבוגרים הוא מוצרי החלב מהם יש לצרוך שלושה ביום.
ללא שום שום אמירה על כמות מינמלית של צריכת ירקות ופירות.

אז עכשיו אתם יודעים על חלק מהחלום הרטוב של מועצת החלב שהתגשם בחוברת של כללית.

מה אתם יכולים לעשות?

אתם יכולים לעזור באופן משמעותי.

 אנחנו צריכים שכמה מתנדבים יגישו פניות למשרד הבריאות, למבקר המדינה  ובדף הפייסבוק של הכללית (הקישורים האלו יובילו אתכם ישירות לדף הפניה באתר שלהם)

תהליך הגשת הפניות הוא מהיר, ואנו מקווים שכמות ניכרת של פניות תזיז אותם לעשות בדיקה וטיפול מקיף.
מי ממכם שנענה לבקשה שלנו – תוכלו לעדכן אותנו על כך בתגובות לפוסט, במייל או בהודעה פרטית בדף הפייסבוק)

כמו כן, נשמח מאוד אם תשתפו את הפוסט הזה עם כמה שיותר אנשים שידעו להזהר מההמלצות של החוברת.

בפרק הבא: על מה מבוססות האזהרות של כללית כנגד הסויה (ספויילר: הן לא מבוססות)

_______________________________________________________________________________________________________________
הערות וקישורים:
*USDA אלו ראשי התיבות של US Department of Agriculture, זהו משרד החקלאות האמריקאי, המשרד שמייצג את תעשיות המזון.

הטבלאות של משרד הבריאות זמינות להורדה כקובץ וורד, מהדף מידע לאנשי מקצוע, או ישירות מהקישור הבא:
http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Documents/DRI%27s-Tables.doc

פרק 1 – מה קורה שנציגות מועצת החלב משתתפות בכתיבת חוברת התזונה של כללית
פרק 2 – הפרמידה העתיקה

שערוריית החוברת תזונה נכונה של שרותי בריאות כללית

חברים בשרותי בריאות "כללית"?  הפוסט הזה מוקדש לכם!

מועצת החלב (שהיא גם מועצת הבקר) אוהבת לנופף בגופי תזונה שממליצים על צריכת חלב. הם רק שוכחים לספר לנו שהם אלו שכותבים את המלצות התזונה של אותם גופים! קחו לדוגמא את המלצות התזונה החדשות של קופת החולים כללית, ספקית שרותי הבריאות הגדולה בישראל.

בכתיבת החוברת השתתפו הדיאטנית שרית עטיה, עובדת חברת הפרסום "לניאדו" שהיא גם הדיאטנית של מועצת החלב, ד"ר מיכל גילאון, שהיתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת, ודיאטניות תומכות חלב נוספות כמו יעל דרור הזכורה לכולנו כמי שחתומה על הכתבה "שוקו – משקה בריאות וספורט"! אליה התייחסנו כאן בעבר, ואנקה סימוביץ, שהייתה הדיאטנית של תשלובת שטראוס.

אז מה קורה כשמועצת החלב משתתפת בכתיבת המלצות התזונה? המציאות עולה על כל דמיון! בקרוב נספר לכם על פירמידת המזון החדשה של כללית שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם!

עוד נספר לכם למה ממליצה כללית לצרוך דווקא חלבון מהחי בניגוד גמור להמלצות ארגוני תזונה מובילים שדווקא ממליצים להפחית בצריכתו, ונעדכן אתכם על אזהרות מצוצות מהאצבע לגבי צריכת סויה שמנוגדות להמלצות ארגוני תזונה עולמיים. הסויה אמנם מושמצת בחוברת התזונה של כללית בשל תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה, אך לעומת זאת, על האסטרוגנים אמיתיים שקיימים בחלב לא תמצאו מילה בחוברת של כללית.

מוצרי חלב, לדעת כללית, צריך לאכול ללא הגבלה – ו*לפחות* 3 ביום.

כשמדובר במוצרי חלב, השמים הם הגבול, בשונה כמובן מפירות, שאת צריכתם ממליצים בכללית דווקא להגביל בשל תכולת סוכר גבוהה…

קצרה היריעה לספר על ההטיות וההטעיות שבהמלצות החדשות של כללית. כמעט כל עמוד בחוברת ההמלצות הוא בדיחה פסדו-מדעית, שיכולה היתה להיות מצויינת, אלמלא היתה על חשבוננו.

בימים הבאים נביא לכם את עיקרי הדברים בסדרת פרסומים חדשה שנעלה לדף.

השארו עמנו, התעדכנו, ושתפו את כל חבריכם.

מועצת החלב כותבת את המלצות התזונה של קופת חולים כללית

קישורים:

חוברת "תזונה נכונה" עפ"י קופ"ח כללית

http://bit.ly/clalit-guide

פרסום קודם שלנו על שיטת השקשוקה של יעל דרור:

http://bit.ly/shoko-shakshuka

מידע נוסף אודות איך תעשיית החלב משתמשת בדיאטניות ורופאים על מנת להגדיל את הצריכה בדף חלב – עובדות או מיתוסים.

www.facebook.com/milklies

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן

ירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).

השבוע פרסמנו שנייר עמדה חדש של רופאים בכירים בהרווארד אשר פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics קובע שבניגוד לקשקשת של מועצת החלב, חלב אינו מסייע במניעת שברים בקרב מבוגרים.
אולם נייר העמדה עליו גם חתום פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה באוניברסיטת הרוורד לא מסתפק בכך, והוא מפרט ממצאים מטרידים ביותר, כאלו שחייבים להגיע לידיעת כל אדם ואדם בישראל, חלב מסרטן.החוקרים הבכירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).בנוסף, החוקרים קובעים, שחלב תעשייתי שונה מאוד מחלב במשקים מסורתיים – במשקים מודרניים (כמו בארה"ב ובישראל) מעברים את הפרות מדי שנה, והתוצאה היא שהחלב שלנו עשיר בהורמוני הריון (אסטרוגן ופרוגסטרון).אע"פ שמדובר במחקר בתנועה, לדעת החוקרים, כיום כבר ניתן לומר בדרגה קרובה לודאות שצריכת מוצרי חלב מגדילה את ההסתברות לסרטן הערמונית, וכן את ההסתברות לסרטן ערמונית אלים.מתוך הכרות עם הפעילות של מועצת החלב נוכחנו לדעת שמועצת החלב דואגת בקפידה לפרסם מחקרים חדשים רק כאשר הם תומכים במטרותיה העסקיות להגדלת צריכת החלב.

עם זאת, אנחנו מצפים שמועצת החלב, ממנכ"ל המועצה – שייקה דרורי, דרך המנהלת המדעית (רופאת השיניים) ד"ר טובה אברך, ועד הדיאטנית שרית עטיה – שיחרגו ממנהגם ויציגו לציבור הרחב את הממצאים של הרווארד.

זאת האחריות המוסרית המינמלית הנדרשת ממי שאמון על התחום בארץ ונהנה ממעמד של "חברה לתועלת הציבור".
יש לכם הזדמנות לעשות תפקידכם, לתועלת הציבור.

עד אז, אנו פונים אליכם הקוראים, נא עיזרו להפיץ את המידע הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שיפסיקו להשתתף בניסוי הגדול בעולם שפוגע בבריאותם.

—————————-

קישורים:

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן – בדף הפייסבוק. 

המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion

וידאו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום:
http://bit.ly/3aDay-willet

צריכת חלב אינה מגינה בפני שברים בקרב מבוגרים:
http://bit.ly/milkbadforbones

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו:
https://milklies.wordpress.com/

ואם עוד לא עשיתם זאת – הצטרפו לדף חלב – עובדות או מיתוסים

חלב ומוצרי חלב גורמים לסרטן כך מזהירים החוקרים של הרווארד

פירמידת המזון החדשה של משרד החינוך

ים (השם המלא שמור אצלנו), תלמידת כיתה ו מהרצליה, ששלחה לנו את שיעורי הבית שלה. וזה המכתב שהיא צירפה:

Image

ImageImage

ים הנבונה שיתפה אותנו בדילמה איתה היא מתמודדת: מה לעשות? לכתוב את האמת, או את התשובות שמשרד החינוך והמורה מצפים לשמוע?

שימו לב לפרטים החשובים שים הבחינה בהם:

משרד החינוך המציא פירמידת בריאות חדשה! בפירמידה הזו צריך להקפיד שרב החלבון יבוא ממוצרי חלב.

Image

מוצרי החלב הם כ"כ חשובים עפ"י הפירמידה ההזויה של משרד החינוך שצריך לצרוך אותם בכמות זהה לזו של ירקות.

ואם היה למישהו ספק מהם מוצרי החלב שכ"כ חשוב לצרוך מהם, אז משרד החינוך ממחיש זאת יפה בתמונה – מדובר בחלב, בגבינה צהובה ובמעדן מילקי.

בושה בושה בושה למשרד החינוך שסוחר בבריאות של הילדים שלנו. אין דרך אחרת לתיאור שטיפת המוח הזו.

הנחמה היחידה שלנו היא שאפשר לסמוך על דור העתיד שלנו, על ילדים מקסימים כמו ים, שלמדו על בשרם שאי אפשר לסמוך על כל מה שהמורה אומרת, וחשוב מאוד להפעיל חשיבה ביקורתית גם כלפי משרד החינוך.

אבל מה יעשו הרפתנים?

שאלה שעולה לא פעם בתגובות: מה יעשו החקלאים אם (לאט לאט) נפסיק לצרוך מוצרי חלב? ממה הם יתפרנסו?

מה עשו חלקאי הטבק כשרוב העולם הפסיק לעשן? כנראה שעברו לגדל משהו אחר… האם מישהו שקל להמשיך לעשן רק בכדי לא לפגוע בפרנסתם של מגדלי הטבק?

במקרה של ענף החלב יש עוד כמה דברים מעניינים שראוי להציף. ננסה להשיב על השאלה הזו בצורה רצינית.

ככל שהעולם מתקדם, אופי וסוגי המקצועות משתנים גם הם. הקידמה הטכנולוגית וגם המודעות המתפתחת והעליה באיכות החיים מובילים לשינויים מבניים בכלכלה.

פעם המקצועות המובילים היו סנדלר, נגר, נפח, וחרש ברזל.

אחר כך המקצועות הנחשקים היו חבר באגד, חבר הסתדרות, וחבר קיבוץ …

היתה תקופה בה מתפרות ומפעלי הטקסטיל פירנסו את דרום הארץ אבל גם היא עברה מהעולם.

בנוסף יש כאן גם משהו גדול יותר שקורה, בשנים האחרונות, עם הפרטת משק החלב וכניסתם של תאגידים גדולים לשוק החל תהליך של מיזוג רפתות לרפתות ענק, תהליך שמטרתו לייעל את שוק החלב או במלים אחרות להרוויח יותר ולהשקיע פחות. המשקים המשפחתיים הולכים ונעלמים לטובת רפתות מפלצתיות בגודלן (לקריאה נוספת  עמוד 2-3 מתוך חוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב של 2009) . הרפתנים של פעם מוחלפים על ידי פועלים שכירים, קשי יום שחיים משכר מינימום וברוב המקרים מדובר גם בעובדים זרים. בעוד בעבר הרפתנים נהגו לטעון שהם מכירים כל פרה ברפת, מקצועם היה מקור לגאווה, הרפת היוותה ביטוי לציונות ותרומה לחברה בה גרו (קיבוץ או מושב) הרי שהיום מדובר בעובדים חסרי קשר ערכי או רגשי לרפת, שהינם בתחתית הסולם החברתי, דבר שבא לידי ביטוי ביחסם אל הפרות ואל התקנות שאמורות לשמור על הבריאות שלנו.

בשיח הפנימי של ענף החלב כבר מספר שנים דנים באיום  הקיומי המרחף מעל התחום בשל העובדה שצעירים משכילים אינם מעוניינים עוד לעבוד בתחום זה. זה חלק מאותו שינוי מבני בכלכלה שמתרחש כעת. (בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר: טיפוח ההון האנושי  עמוד 11 בחוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב ל 2009)

ענף החלב כבר אינו זוהר כבעבר. העושר הרב שפעם התחלק בין שותפים רבים מגיע כעת לקבוצה קטנה של אנשי עסקים עשירים העומדים בראש הפירמידה של תאגידי החלב: תנובה (בבעלות קרן איפקס ועד שותפים), שטראוס-יטבתה (בבעלות משפחת שטראוס), וטרה (שבבעלות קוקה קולה ישראל של משפחת ורטהיים). סיפורה של תעשיית החלב בשנים האחרונות הוא בתמצית סיפורו של המשק הישראלי הסובל מריכוזיות, חברות אחזקות, ומספר משפחות מצומצם החולשות על כלכלה שלמה בעזרת תאגידים מונופוליסטים ופירמידות שליטה.

רפת נטושה בקיבוץ פלמחים
רפת נטושה בקיבוץ פלמחים

רפתות קטנות נסגרות ובמקומן רפתות ענק צומחות. שטחי הרפתות הננטשות נותרים כצלקת מכוערת של אדמה חרוכה עליה לא ניתן כמעט לעשות דבר, אחרי שנים רבות ומליוני טונות של שפכים שנספגו לאדמה וחדרו למי התהום, נזקקים לשנים ארוכות והמון כסף על מנת להפוך בחזרה את האדמה לראויה למגורים או חקלאות. והחקלאים שעבדו ברפת נדרשים כבר עתה לעשות שינוי מקצועי ולהסתגל למקצועות חדשים.

מתוך חוברת התקצירים של כנס מועצת הבקר והחלב של 2009
מתוך חוברת התקצירים של כנס מועצת הבקר והחלב של 2009

המגמה המתפשטת של לא לצרוך עוד מוצרי חלב תגרום בסופו של דבר לשינוי מבני בענף החלב, שיגרום לכך שרבים מעובדיו יחפשו את פרנסתם במקומות אחרים, משקים חקלאיים ישקלו לפתח ענפי חקלאות אחרים רווחיים יותר ומתקדמים יותר המתאימים לרוח התקופה. "סופר פודס", גידולים אורגניים בני קיימא, גידול צמחים עם דרישות אקולוגיות נמוכות ומתאימות לאזורנו (מעט מים, אדמה דלה) וגידולים המניבים פירות וירקות צפופים תזונתית ובעלי יתרונות בריאותיים (כמו פירות יער, עלים ירוקים ועוד)

חברות מזון גדולות החלו כבר מזמן להשקיע במזונות שהם תחליף לחלב הפרה. תנובה היא יצרנית חלב סויה גדולה, זהו צעד שאיננו מפתיע כלל בהתחשב בכך שמרבית תאגידי החלב בעולם מחזיקים היום גם בחברות שמייצרות חלב צמחי. ככל שהמגמה תתפשט, כך חברות אלו יחלו גם לשכלל את מגוון המוצרים שהם מפתחות ומציעות, ומגוון רחב של גבינות מהצומח גלידות מאפים וממרחים יחלו להופיע על המדפים. תאגידי החלב מעולם לא הרגישו מחויבות לחלב פרה דווקא וככל עסק שמטרתו להשיא רווחים גם הם יפנו לכל ענף חדש וצומח על מנת לפצות על הדלדלותו של הענף הישן בו הן מושקעות עד צוואר. במרכולים לצד שלל הגבינות מחלב פרה יתפסו את מקומם גם גבינות צמחיות וחלקן על המדף ילך ויגדל אם הביקוש יתמיד ויגדל. יתכן שענף חדש זה יצמיח איתו גם ענפי משנה של גידול ועיבוד צמחים מתאימים ליצור גבינות מהצומח (אגוזים, זרעים, טפיוקה, ועוד) שיספקו פרנסה לשרשרת מזון חדשה, בת קיימא יותר, חיובית לסביבה לבעלי החיים ולבריאות האדם. הטכנולוגיה המשמשת היום את תאגידי החלב לייצור גבינות מחלב פרה הרחיקה לכת ממילא ואיננה דומה עוד בשום אופן לתהליך ייצור מוצרי החלב בעבר, אותה טכנולוגיה של הנדסת מזון יכולה לעבור הסבה לייצור גבינות מהצומח בדיוק כפי שקורה כבר כעת במדינות בהן הביקוש גבוה כמו ארה"ב.

אז השאלה מה יעשו הרפתנים? מסתבר שאיננה חדשה כלל, והיא מהדהדת עוד מלפני שצריכת החלב החלה לרדת. אפשר להניח שעם האצת התהליך החיובי בו יותר אנשים נגמלים מההרגל של צריכת חלב כך גם יאיץ תהליך המעבר מחקלאות של חלב לחקלאות אחרת, בת קיימא, בריאה וחיובית.

שיהיה לכולנו לבריאות!

צוות חלב עובדות או מיתוסים

מועצת החלב, אנא קיראו את המחקרים שעליהם אתם מבססים את התעמולה שלכם

מועצת החלב פרסמה אתמול בדף הפייסבוק שלה שחלב מפחית סיכון להתקפי לב.
אז בדקנו את המחקר עליו הם התבססו ולא הופתענו לגלות את כמות הכשלים המתודולוגיים שיש בו,
את התוצאות המגוחכות והלא עיקביות, וכמובן את החלקים שמועצת החלב לא הזכירה בפרסום שלה.


מועצת החלב פרסמה אתמול בדף הפייסבוק שלה שחלב מפחית סיכון להתקפי לב.
אז בדקנו את המחקר עליו הם התבססו ולא הופתענו לגלות את כמות הכשלים המתודולוגיים שיש בו, את התוצאות המגוחכות והלא עיקביות, וכמובן את החלקים שמועצת החלב לא הזכירה בפרסום שלה.



שמעתם שחלב מפחית סיכון להתקפי לב? זה לפחות מה שמועצת החלב טוענת. והם אפילו מנופפים במחקר אחד שלטענתם מוכיח זאת.

לא התעצלנו וקראנו את המחקר, וחשבנו שכדאי שנספר לכם כמה פרטים מעניינים עליו שמועצת החלב ממש לא רוצה שתדעו.

כפי שמועצת החלב מספרת, במחקר מצאו שנשים שצרכו את הרמה הגבוהה ביותר של מוצרי חלב (8 מנות מוצרי חלב ביום!) היו בסיכון נמוך יותר להתקפי לב מאלו שצרכו את הרמה הנמוכה ביותר של מוצרי חלב במחקר (כלומר "רק" 2.2 מנות בממוצע)… אבל מועצת החלב לא תספר לכם שהמחקר גם מצא שאלו שצרכו 3.5 מנות מוצרי חלב ביום היו בסיכון נמוך יותר להתקפי לב מאלו שצרכו 6 מנות מוצרי חלב ביום!

אם צריכת מוצרי חלב מקטינה סיכוי להתקפי לב, אז מדוע מי שצרך 3.5 מנות חלב נמצא בסיכון נמוך יותר להתקפי לב ממי שצרך 6 מנות חלב ביום?

מועצת החלב גם טרחה לספר לכם שצריכת גבינה במחקר נמצאה קשורה בסיכון נמוך יותר להתקפי לב. אבל הם לא ספרו לכם שצריכת חלב ואפילו יוגורט (לו קושרת מועצת החלב כתרי בריאות שונים ומשונים) לא נמצאו קשורים בסיכון נמוך להתקפי לב.

ויש במחקר הזה עוד כמה ממצאים מעניינים במיוחד. למשל:

צריכת שמנת וקצפת לא נמצאה כמעלה סיכון להתקפי לב.

ומה לגבי חמאה?

זה כבר ממש תלוי איך אוכלים אותה….

עפ"י המחקר נשים שדיווחו על אכילת חמאה בלחם (אך לא בבישול) היו בעלות סיכון גבוה ב- 34 אחוז ללקות בהתקפי לב לעומת נשים שלא צורכות חמאה כלל. אבל-

מי שהשתמשה בחמאה בבישול ולא על לחם לא היתה בעלת סיכון גבוה יותר להתקף לב ממי שלא צרכה חמאה כלל. גם מי שאכלה חמאה בלחם, אך בנוסף צרכה חמאה בבישול, לא היתה בעלת סיכון מוגבר ללקות בהתקף לב.

הפרסום של מועצת החלב
קליק לפרסום המקורי של מועצת החלב

בניגוד להמלצות כל ארגוני הבריאות שמועצת החלב מרבה לנופף בהם, המזהירים מפני צריכת שומן רווי ומוצרי חלב עתירי שומן, במחקר הזה, כשהבחינו החוקרים בין מוצרי חלב שמנים למוצרי חלב דלים בשומן, הם מצאו שמבין כל הקבוצות שנבחנו (חלב מלא ודל שומן, יוגורט מלא ודל שומן וגבינה שמנה ודלת שומן), רק גבינה שמנה! נמצאה קשורה בהפחתת הסיכון להתקפי לב. כל יתר מוצרי החלב, ובכלל זה גבינות דלות שומן, לא נמצאו קשורים בהפחתת סיכון להתקפי לב.

מועצת החלב גם שכחה גם לספר לכם שהקבוצה שצרכה הכי פחות מוצרי חלב במחקר הזה צרכה בממוצע 2.2 מנות של מוצרי חלב ביום. אין במחקר הזה שום קבוצה שלא צורכת מוצרי חלב, ולכן בשום מקום לא מושווית צריכת חלב כנגד האפשרות של אי צריכת חלב בכלל.

אז איך קרה שהחוקרים קיבלו תוצאות מגוכחות וכל כך לא עקביות לגבי צריכת מוצרי חלב והסיכון להתקפי לב?

החוקרים במחקר הזה פשוט מצאו קשרים מקריים לחלוטין, חסרי כל משמעות מדעית. זה קרה כי המחקר הזה רצוף בכשלים מתודולוגיים.

כדי לסבר את האוזן – הנה דוגמאות לכמה מהכשלים הבולטים ביותר:

החוקרים במחקר בצעו התאמות לרמות הכולסטרול של הנבדקים! כלומר אחרי שערכו התאמות לבעלי כולסטרול גבוה, הם מוצאים שצריכת מוצרי חלב מסוימים נמצאית ביחס הפוך להתקפי לב. הם שכחו שהואיל ומוצרי חלב מכילים כמויות נכבדות של שומן רווי וכולסטרול, צריכת מוצרי חלב מעלה את רמות הכולסטרול בדם. ברגע שעורכים התאמה לרמות הכולסטרול, למעשה מוחקים את ההשפעה השלילית של החלב על הכולסטרול ועל התקפי לב. זה לא פחות מהזוי.

התאמות לכולסטרול עשו… אך באופן לא פחות תמוה דווקא התאמות לצריכת בשר לא עשו. זהו כשל חמור. מהנתונים שהוצגו במאמר עולה שהאוכלוסיה שצורכת יותר חלב בשודיה (שם נערך המחקר) היא אוכלוסיה משכילה יותר, ועם מודעות בריאותית רבה יותר שגם צורכת יותר פירות וירקות ויותר דגנים מלאים. כלומר יותר חלב, יותר פירות וירקות ויותר דגנים מלאים – ואע"פ כן לא עולה מהנתונים שהצריכה הקלורית גבוהה יותר. המשמעות היא שמדובר ככל הנראה באוכלוסיה שגם צורכת משמעותית פחות בשר.

שומן רווי הוא הגורם הראשי למחלות לב עפ"י הספרות הרפואית, והוא נמצא במוצרי חלב ובשר. אם אכן מי שצרכו יותר מוצרי חלב הפחיתו במקביל את צריכת מוצרי הבשר, יתכן שבשורה התחתונה, בגלל הפחתת הבשר, יצרכו פחות שומן רווי, ולכן גם ימצא קשר הפוך להתקפי לב. מכאן לא ניתן להסיק שצריכת מוצרי חלב מפחיתה את הסיכון להתקפי לב.

 לסיכום, החוקרים טעו כשערכו התאמות לכולסטרול במקום התאמות לכמות השומן הרווי שהגיעה לתזונה מכל יתר המקורות שאינם מוצרי חלב. רק אם יבטלו את השפעות השומן הרווי שמגיע ממוצרי הבשר ניתן יהיה לדעת אם בדרך נס כלשהי ובניגוד מוחלט לספרות הרפואית, מוצרי חלב שהם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה המערבית, דווקא מפחיתים את הסיכון להתקפי לב.

אנחנו בכל אופן שמחים מאוד שמועצת החלב חושפת בפני הציבור את המחקרים עליהם היא מבססת את קביעתה שמוצרי חלב בריאים לנו.

יקרא הציבור וישפוט.

להורדת המחקר המלא:

https://www.dropbox.com/s/ivkfgx3yb2oqhwg/Dairy%26heart.pdf


איך הכניסה מועצת החלב את מכונות המשקאות לבתי הספר?

המחיר בו מועצת החלב משפרת את הרווחיות של ענקיות החלב הוא כבד. הפעם משלמים אותו ילדינו.
ככה זה שבמועצת המנהלים של מועצת החלב יושבים נציגי כל החברות הללו. לבריאות של הילדים שלכם, למרבה הצער, דואגים במועצת החלב הרבה פחות.

במקום חטיפים… ממתקים!

שמעתם שמשרד החינוך דואג לבריאות ילדינו, ולכן החליט להוציא את מכונות החטיפים והשתייה הממותקת מבתי הספר?
מכונות חלב בבתי הספר שחיתות של מועצת של מועצת החלב
אל תמהרו לשמוח! במקום מכונות המיצים הממותקים שיצאו מבתי הספר הוכנסו מכונות מוצרי חלב ממותקים.
בפועל, הילדים שלנו ממשיכים לצרוך כמויות מטורפות של סוכר, רק שעכשיו אומרים להם שזה בריא. על מכונות השוקו שהוצבו ע"י מועצת החלב אפילו כתוב הלוגו של מועצת החלב שמשדל את התלמידים לצרוך לפחות 3 מוצרי חלב ביום!

אז איך קרה שהוציאו את הקולה והכניסו במקומו את השוקו?

כתבה שהתפרסמה ב-YNET מסבירה שמועצת החלב החליטה להיענות לאתגר הבריאות של משרד החינוך, ולרתום את המחלבות השונות לנושא. דיאטנית קלינית של מועצת החלב בחנה את הרכבי המוצרים של המחלבות השונות ובחרה מתוכם את אלו הנחשבים בריאים ומזינים.

והנה התוצאות לפניכם!
ראו איך נראים מוצרי בריאות לדעת הדיאטנית של מועצת החלב!
בתמונה שלפניכם מכונה של מוצרי חלב שהוצבה באחד מבתי הספר בישראל. תוכלו למצוא שם שוקו יוטבתה, שוקו תנובה וטרה, יופלה ממותק של תנובה, גם אקטימל ודנונה של שטראוס לא נפקדים.

המחיר בו מועצת החלב משפרת את הרווחיות של ענקיות החלב הוא כבד. הפעם משלמים אותו ילדינו.
ככה זה שבמועצת המנהלים של מועצת החלב יושבים נציגי כל החברות הללו. לבריאות של הילדים שלכם, למרבה הצער, דואגים במועצת החלב הרבה פחות.

———————————————————
הסיפור מאתר התאחדות מגדלי הבקר:
http://www.icba.org.il/arcpic.asp?page=pic-month-12%2Fmehaa-ptihat-telem.htm

הכתבה מ YNET:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4205814,00.html

רעש לבן – כתבה בעיתון סופהשבוע

חג שבועות בפתח ועימו מגיעות הרבה התייחסויות בתקשורת לנושא החלב, השנה בניגוד לשנים קודמות יש יותר במה גם לדיון הציבורי המתלהט סביב הבעיות שבצריכת חלב. בחרנו להביא לכם את הכתבה כפי שהיא אבל לא בלי להפנות את תשומת לבכם לכמה נקודות.

 051013_1346_1.jpg

 051013_1346_2.jpg

 הרפתן שהפך למדען

הרפתן הותיק מבטיח לנו 10 מאמרים בעד חלב על כל מאמר נגד שנביא. ראשית כדאי לספר לו שרוב המאמרים בעד חלב נולדו בשל המימון הנדיב ממועצת החלב, שמתקצבת קרן מחקר מדעי במיוחד לשם כך, המצב אף חמור יותר בארה"ב שם התקציב של גופי החלב גדול בסדרי גודל. אמנם קיימים המון מאמרים שמחפשים בכל דרך משהו חיובי בחלב אבל רובם עושים מה שנקרא מחקר זבל בשירות החלב כפי שדיווחנו על כך לא פעם בעבר ומחפשים סיבות איזוטריות לצרוך חלב תוך התעלמות מהסיכונים. קצת לא נעים לנפץ את מעטה הנאיביות של הרפתן שמעולם כנראה לא קרא מאמר מדעי בנושא חלב בעצמו וניזון בעיקר מתעמולה, שמגיעה ממכונת השיווק האדירה הנקראת תעשיית החלב.

 051013_1346_3.jpg

האם יש עליה בצריכת חלב למרות הדיון הציבורי בנושא חלב?  התשובה היא תלוי על איזה פרסום של מועצת החלב אתם רוצים להסתכל

ב 21.4.2013 פרסמה מועצת החלב באתר האינטרנט שלה את נתוני שיווק החלב לרבעון הראשון של 2013, שמראים לטענתה על ירידה של 4% בצריכת חלב (גם אנחנו פרסמנו את זה)

מועצת החלב אף ידעה לספק הסבר לירידה הדרמטית בביקוש:

נתוני השיווק* המצטברים לרבעון ראשון (ינואר-מרץ) השנה מראים על ירידה בשיווק מוצרי חלב (במונחי חלב גולמי) בהיקף של למעלה מ-2%. הקטגוריות העיקריות בהן נרשמה ירידה מובהקת בשיווק הן הגבינות הלבנות ומעדני החלב.
חלק מהירידה ניתן להסביר בעובדה שאשתקד היה יום נוסף ברבעון (חודש פברואר כלל ב-2012 29 ימים), כמו גם מופע חג הפסח שהשנה היה במרץ בעוד שאשתקד מופע הפסח היה ברבעון השני (אפריל)
למרות הסברים אלו הרי שיש להתייחס למגמה ברצינות ובמיוחד לנוכח העובדה, כי שיעור צמיחת האוכלוסייה בישראל הוא כ-2% בשנה כלומר, ירידה בשיווק של 2% מגלמת ירידה בצריכה לנפש של כ-4%.

מפתיע אם כן לראות שלכתבה הזו מועצת החלב בחרה דווקא לצטט את נתוני 2011. אבל גם נתוני 2011 אינם נראים טוב כפי שמועצת החלב היתה רוצה להציג. מנתוני 2011 עולה שחלה עליה של בסה"כ 0.6% בצריכת מוצרי חלב. אם נזכר בנתון של מועצת החלב לפיו הגידול הטבעי באוכלוסיה עומד על 2% בשנה נגלה שגם ב 2011 חלה ירידה ריאלית בצריכת מוצרי חלב

 051013_1340_3.jpg

051013_1340_4.jpg

051013_1346_6.jpg

אז יש הורמונים או אין הורמונים?

זה כבר לא מצחיק. מישהו צריך אחת ולתמיד ליידע את הרפתנים שהפרות שלהם, הן יצורים חיים. נקבות של בעל חיים מסוג יונק, וכשנקבת יונק נמצאת בהריון היא מייצרת הורמונים בגופה, המון הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון. ההורמונים האלה מגיעים לכל ההפרשות שלה. גם לחלב. מכיוון שרמות ההורמונים לא נבדקות, קשה להבין איך הרפתנים ומועצת החלב יכולים להיות כל כך בטוחים שאין הורמונים? יותר מזה ניכר שהם אפילו לא ממש מבינים על איזה הורמונים מדובר. אז נדגיש פעם נוספת –  רפתנים יקרים גם אם אינכם נותנים כל תוספת הורמונים עדיין יהיו הורמונים לרוב בחלב של הפרות שלכם. ההורמונים מגיעים מגופה של הפרה. והם חלק בלתי נפרד מעסקת החבילה הזו שנקראת חלב פרה. גם אם תאמינו לבדיקות המחמירות זה לא ישנה כלום, פשוט משום שבבדיקות האלה אין בדיקה להורמונים.

מה נשמע רציני יותר מילה של רפתן או מילה של רופא?

קצת תמוה לראות איך בכתבה מציגים מצד אחד רפתן שקורא לצרוך חלב וכמה שיותר ומצד שני רופאת ילדים מומחית. בעוד שהרפתן מדבר בסיסמאות יד שניה, מצטטת ד"ר צביה שיפר את מיטב המחקרים מבוססי ראיות, שהיא עצמה עברה עליהם, כשברור לגמרי שאין לה כל ניגוד אינטרסים.

אנו בכל אופן ממליצים להקשיב למה שד"ר צביה כותבת ולא למה שרפתן שדואג לפרנסתו (ודאגתו מובנת לנו) טוען בעיקר מהרהורי לבו

051013_1340_6.jpg

הקרב על החלב מגיע למגזין של אושרת קוטלר – ערוץ 10

שמחנו לראות את נושא החלב מגיע לפריים טיים של ערוץ 10.

בעיתוי מושלם, בדיוק כשכל מאמצי תעשיית החלב מופנים להגברת צריכת החלב ולהפיכת חג שבועות מחג ביכורים לחגיגת רווחים,
רצינו לודא שגם אתם שמעתם מפיו של דובר רשמי של משרד הבריאות, כי מעולם לא נקבעה המלצה רשמית בדבר צריכת 3 מוצרי חלב ביום בישראל, ואין שום מניעה שלא לצרוך חלב בכלל!!!
על פי משרד הבריאות, יש אלטרנטיבות רבות לצריכת חלב, בדיוק כפי שקובעת אוניברסיטת הרווארד, וכפי שפרסמנו אנו פעמים רבות.
אנו קוראים למשרד הבריאות לגבש המלצות רשמיות בדבר צריכת חלב על בסיס מידע בלתי תלוי, ללא לחצי התעשייה, ותוך שימוש במחקרים והפרסומים המדעיים העדכניים ביותר.

שמחנו לראות את נושא החלב מגיע לפריים טיים של ערוץ 10.
בעיתוי מושלם, בדיוק כשכל מאמצי תעשיית החלב מופנים להגברת צריכת החלב ולהפיכת חג שבועות מחג ביכורים לחגיגת רווחים,
רצינו לודא שגם אתם שמעתם מפיו של דובר רשמי של משרד הבריאות, כי מעולם לא נקבעה המלצה רשמית בדבר צריכת 3 מוצרי חלב ביום בישראל, ואין שום מניעה שלא לצרוך חלב בכלל!!!
על פי משרד הבריאות, יש אלטרנטיבות רבות לצריכת חלב, בדיוק כפי שקובעת אוניברסיטת הרווארד, וכפי שפרסמנו אנו פעמים רבות.
אנו קוראים למשרד הבריאות לגבש המלצות רשמיות בדבר צריכת חלב על בסיס מידע בלתי תלוי, ללא לחצי התעשייה, ותוך שימוש במחקרים והפרסומים המדעיים העדכניים ביותר.

בתגובה לדבריו של שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אנחנו ממליצים למר דרורי להכנס לדף ולהתעמק מעט בפרסומים שלנו. הוא יגלה שמאחורי כל אחד ואחד מהם עומדת עבודת תחקיר מעמיקה, מגובה במחקרים ופרסומים מדעיים שלכולם יש הפניה מסודרת. הוא גם יופתע לגלות שרבים מהפרסומים שלנו מתבססים על פרסומים של מועצת החלב עצמה.
כמו כן, ברצוננו להדגיש, שמאחורי התחקירים שלנו בנושא תזונה וצרכנות נמצא צוות מומחים בתחום (רופאים, ודיאטנים) המייעץ לנו.
מעל הצורך, אנו גם מבקשים להזכיר למר דרורי, שאין צורך בהשכלה רפואית על מנת לחקור ולחשוף את הקשרים שבין מועצת החלב ותעשיית החלב, לדיאטניות ומשרדי הפרסום, ואפילו אין צורך להיות רופא, כדי לדעת שמשרד החינוך אוסר על מועצת החלב לשווק באגרסיביות צריכת חלב לילדים.

אנחנו מזמינים את מועצת החלב להגיב לגופם של הפרסומים שלנו, ולא לגופם של המפרסמים אותם. אנו, בניגוד למועצת החלב, מעודדים שיח פתוח, ומעולם לא מחקנו תגובות שהעלתה מועצת החלב לעמוד שלנו.

לא הופתענו, כמובן, מהבחירה של מועצת החלב להתחמק מלהגיב לתוכן הכתבה, ולבחור בדובר לא מקצועי, שנמנע מלהתייחס לתכני הכתבה עצמה ולהגיב לשאלה המרכזית שהועלתה בה- האם החלב מסכן את בריאותנו. כנראה שהתמודדות עם השאלה הזו איננה פשוטה גם עבור מועצת החלב שמעדיפה שנמשיך לצרוך חלב ולא נשאל שאלות קשות..

הכתבה הזו היא רק ההתחלה. אנחנו שוקדים בימים אלה על שורת תחקירים חדשים, הכוללים מידע שחלקו הדהים גם אותנו. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך להפיץ את פרסומי הדף ולספר עליו לחברים שלכם.

אנו, יותר מתמיד, זקוקים לשיתוף הפעולה שלכם. לנו אין משרדי פרסום, צוותי עורכי דין או דיאטניות שעובדות עבורנו בתשלום.
אתם הוא מקור הכוח שלנו.

מה לשבועות ולחלב?

מאת אמנון יונש, פורסם לראשונה ב 6.6.2010 כאן

למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? למנהג זה שבימינו נראה כה קשור לחג, אין כל אזכור בתורה, במשנה, בתוספתא או בתלמוד. אז למה?

 אחד ההסברים אומר שחלב בגימטריה = 40, כמנין ימי משה על הר סיני. נראה שזהו רק אחד מלפחות 40 הסברים שונים הניתנים למנהג זה. לפני שנתלהב מהגימטריה, נזכור ש 40 זה גם "לאט", אז נעצור רגע לחשוב ונשים לב ש 40 זה גם "חבל" – חבל על על העגלים שמזונם נלקח מהם, חבל על האמהות שילדיהם הרכים נלקחים מהן, חבל על העגלים הזכרים שגורלם נחרץ כי אינם מסוגלים לתת חלב וחבל על בני האדם שאוכלים אוכל המתאים לעגלות ולא לבני אנוש. ובכלל – למה ללכת רחוק כשאפשר לחזור למקורות ולסמלים המקוריים של החג – 40 זה גם "אגד חיטה" ומה יותר מתאים מאלומת חיטה ותוצרתה, בשביל לחגוג את חג הקציר?

 חובבי הגימטריה גם מציינים שחמישים הימים הנספרים עד שבועות הם בגימטריה "חלבי". אנחנו נזכיר להם ש"חלבי" בגימטריה זה טמא ואם רוצים לאכול 50 בגימטריה, עדיף לאכול את פרי ה"אדמה". מצאו גם ש"גבינה" בגימטריה זה 70, כשבעים הפנים של התורה. גבינה בגימטריה ובסיכול אותיות זו גם "גניבה", המזכירה לנו כי מקורה בגניבת החלב שיועד לעגלים.

 הסבר נפוץ אחר טוען שמכיוון שקיבלו את התורה בשבת, לא ניתן היה להכשיר את הכלים לבשר ולכן אכלו חלב. כלום שכחו שבמדבר לא היה להם את סיר הבשר ומזונם היה המן מהצומח שאינו בשרי ואינו חלבי? יש גם המקפידים לפרש שאת החלב חלבו יום קודם, שהרי אסור לחלוב בשבת. צאו החוצה והרגישו את החום השורר בתקופה זו של השנה. האם באמת נראה לכם שבמדבר, ללא אמצעי קירור הם שתו חלב שנחלב יום קודם?

יש המסבירים שמנחת השבועות הייתה מחלב, על פי ראשי התיבות של הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבועותיכם". כיצד זה יתכן, בהתחשב בכך שמנחה מוגדרת כקורבן מן הצומח? בפרט כשמהות המנחה כתובה במפורש: "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג16) – מישהו ראה פעם זרעים של חלב? גם המשנה מציינת: "אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים" (ביכורים א,ג).

901798_10151641367770579_1985447321_o[1]
מועצת החלב ברגע של זחיחות מגלה את האמת

מוסיפים ומספרים לנו שהתורה משולה לחלב, ככתוב בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך". מזכירים לנו גם את ארץ זבת חלב ודבש. גם כאן חוטאים בסירוס הכתוב ושוכחים שהביטוי "חלב ודבש" בתורה מכוון לשבעת המינים מהצומח ולא למשמעות המוכרת כיום. בתיאור שבעת המינים מופיע הדבש במקום התמר ואף בגמרא מוסבר: "ודבש אלו התמרים" (ביכורים א). יש מחלוקות מהו החלב בתורה – האם הכוונה לעסיס התאנים, אולי זה תיאור ליבול משובח או לנוזל של מאכל כלשהו, אך אין ספק שב"ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה לתיאור פרי הארץ, כנאמר בתיאור הארץ מפי המרגלים: "וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" (במדבר יג 27).

בזמן בית המקדש, מוקד החג היה הקרבת קורבן "שתי הלחם" – שתי ככרות לחם מהחיטה החדשה. קורבן זה היה ייחודי בכך שהוא כלל לחם חמץ, בניגוד לרוב הקרבנות אותם היה אסור לאפות חמץ. גם ממנהג ברור זה, הצליחו להגיע לאכילת בשר וחלב עם ההסבר שבאכילת שתי ארוחות, בשרית וחלבית, חייבים לאכול שני לחמים שונים. קשה סתם כך לאכול שני לחמים?

החלב הלבן בא לסמל את הטוהר. איזה טוהר יש בחלב שנגנב מאלה שיועד להם, בחלב שמאחוריו קטיעות איברים ללא הרדמה, צריבות בעור, כליאה בתאים צפופים ועוד הרבה סבל והרג חפים מפשע? טוהר אמיתי ראוי לסמל במגוון סוגי חלב מהצומח – חלב מסויה, שיבולת שועל, שקדים או אורז, חלב מהצומח שייצורו אינו כרוך בסבל.

קבוצה שלמה של הסברים נסובה סביב החלב כמאכל לתינוקות. ממשילים את עם ישראל שזה עתה קיבל את מצוותיו לתינוק שזה עתה נולד. מספרים שלאחר קבלת תרי"ג מצוות, עם ישראל היה כה תשוש שדמה לתינוק והיה זקוק למאכל תינוקות כדי להתחזק. האם לא שמעו שהמזון המתאים ביותר לתינוקות הוא חלב אימם ולא חלב של חיה אחרת? טוענים גם שהחלב קל לעיכול ומתאים לליל שימורים של לימוד תורה. איך זה מסתדר עם הנתונים המראים שרוב היהודים בכלל אלרגים לחלב? מספרים שהחלב הניתן מאם לבנה הוא סמל לנתינה ולמתן תורה. האם חלב הפרות הנלקח מהן ומעגליהן הוא סמל לנתינה או סמל לגזל? משייכים את החלב גם למשה שסירב לינוק מבת פרעה, אלא רק מאימו שנשכרה לו כמינקת. אם כך, מדוע שלא ננהג גם אנו כמשה ונאכל את המיועד לנו ולא את חלבן של אמהות אחרות, המיועד לילדיהן הן?

אז מדוע בכל זאת אוכלים מוצרי חלב?

עם צאת עם ישראל לגלות, הוא נותק מהמנהגים הקשורים לעבודת הארץ. חג השבועות נותק מהמשמעות החקלאית וחגיגת ביכורי האדמה ונותר בעיקר עם המשמעות הרוחנית של לימוד התורה. אכלו אז את המצרכים שהיו זמינים באותה תקופה של השנה. זוהי תקופה של המלטות שבהן אמהות מייצרות חלב עבור ילדיהן – העגלים, הטלאים והגדיים, חלב שנגזל מהן על ידי האדם. האדם נותר עם כמויות גדולות של חלב שאותן הוא מוכר בזול לכל דורש, לפני שיתקלקל בחום. מאכלי החלב בעונה זו אינם אופייניים דווקא ליהודים, אבל כשמדובר בחג, חייבים לתת למנהג סיבה יהודית כשרה וכל רב כשנשאל, נתן את ההסבר המלומד שלו.

בחג שבועות הזה, בואו נחזור ונחגוג את חג הקציר, חג הביכורים. נהנה ממגוון לחמים טריים מתבואת הארץ, נהנה מפרי הארץ, מהפירות הטריים הראשונים ממינם שהגיעו לשווקים ונשאיר לילדיהם של בני האדם ובעלי החיים לינוק את חלב אימותיהם, כפי שמשה הסכים לינוק רק מחלב אימו.

%d בלוגרים אהבו את זה: