מה לשבועות ולחלב?

מאת אמנון יונש, פורסם לראשונה ב 6.6.2010 כאן

למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? למנהג זה שבימינו נראה כה קשור לחג, אין כל אזכור בתורה, במשנה, בתוספתא או בתלמוד. אז למה?

 אחד ההסברים אומר שחלב בגימטריה = 40, כמנין ימי משה על הר סיני. נראה שזהו רק אחד מלפחות 40 הסברים שונים הניתנים למנהג זה. לפני שנתלהב מהגימטריה, נזכור ש 40 זה גם "לאט", אז נעצור רגע לחשוב ונשים לב ש 40 זה גם "חבל" – חבל על על העגלים שמזונם נלקח מהם, חבל על האמהות שילדיהם הרכים נלקחים מהן, חבל על העגלים הזכרים שגורלם נחרץ כי אינם מסוגלים לתת חלב וחבל על בני האדם שאוכלים אוכל המתאים לעגלות ולא לבני אנוש. ובכלל – למה ללכת רחוק כשאפשר לחזור למקורות ולסמלים המקוריים של החג – 40 זה גם "אגד חיטה" ומה יותר מתאים מאלומת חיטה ותוצרתה, בשביל לחגוג את חג הקציר?

 חובבי הגימטריה גם מציינים שחמישים הימים הנספרים עד שבועות הם בגימטריה "חלבי". אנחנו נזכיר להם ש"חלבי" בגימטריה זה טמא ואם רוצים לאכול 50 בגימטריה, עדיף לאכול את פרי ה"אדמה". מצאו גם ש"גבינה" בגימטריה זה 70, כשבעים הפנים של התורה. גבינה בגימטריה ובסיכול אותיות זו גם "גניבה", המזכירה לנו כי מקורה בגניבת החלב שיועד לעגלים.

 הסבר נפוץ אחר טוען שמכיוון שקיבלו את התורה בשבת, לא ניתן היה להכשיר את הכלים לבשר ולכן אכלו חלב. כלום שכחו שבמדבר לא היה להם את סיר הבשר ומזונם היה המן מהצומח שאינו בשרי ואינו חלבי? יש גם המקפידים לפרש שאת החלב חלבו יום קודם, שהרי אסור לחלוב בשבת. צאו החוצה והרגישו את החום השורר בתקופה זו של השנה. האם באמת נראה לכם שבמדבר, ללא אמצעי קירור הם שתו חלב שנחלב יום קודם?

יש המסבירים שמנחת השבועות הייתה מחלב, על פי ראשי התיבות של הפסוק "מנחה חדשה לה' בשבועותיכם". כיצד זה יתכן, בהתחשב בכך שמנחה מוגדרת כקורבן מן הצומח? בפרט כשמהות המנחה כתובה במפורש: "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג16) – מישהו ראה פעם זרעים של חלב? גם המשנה מציינת: "אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים" (ביכורים א,ג).

901798_10151641367770579_1985447321_o[1]
מועצת החלב ברגע של זחיחות מגלה את האמת

מוסיפים ומספרים לנו שהתורה משולה לחלב, ככתוב בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך". מזכירים לנו גם את ארץ זבת חלב ודבש. גם כאן חוטאים בסירוס הכתוב ושוכחים שהביטוי "חלב ודבש" בתורה מכוון לשבעת המינים מהצומח ולא למשמעות המוכרת כיום. בתיאור שבעת המינים מופיע הדבש במקום התמר ואף בגמרא מוסבר: "ודבש אלו התמרים" (ביכורים א). יש מחלוקות מהו החלב בתורה – האם הכוונה לעסיס התאנים, אולי זה תיאור ליבול משובח או לנוזל של מאכל כלשהו, אך אין ספק שב"ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה לתיאור פרי הארץ, כנאמר בתיאור הארץ מפי המרגלים: "וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה" (במדבר יג 27).

בזמן בית המקדש, מוקד החג היה הקרבת קורבן "שתי הלחם" – שתי ככרות לחם מהחיטה החדשה. קורבן זה היה ייחודי בכך שהוא כלל לחם חמץ, בניגוד לרוב הקרבנות אותם היה אסור לאפות חמץ. גם ממנהג ברור זה, הצליחו להגיע לאכילת בשר וחלב עם ההסבר שבאכילת שתי ארוחות, בשרית וחלבית, חייבים לאכול שני לחמים שונים. קשה סתם כך לאכול שני לחמים?

החלב הלבן בא לסמל את הטוהר. איזה טוהר יש בחלב שנגנב מאלה שיועד להם, בחלב שמאחוריו קטיעות איברים ללא הרדמה, צריבות בעור, כליאה בתאים צפופים ועוד הרבה סבל והרג חפים מפשע? טוהר אמיתי ראוי לסמל במגוון סוגי חלב מהצומח – חלב מסויה, שיבולת שועל, שקדים או אורז, חלב מהצומח שייצורו אינו כרוך בסבל.

קבוצה שלמה של הסברים נסובה סביב החלב כמאכל לתינוקות. ממשילים את עם ישראל שזה עתה קיבל את מצוותיו לתינוק שזה עתה נולד. מספרים שלאחר קבלת תרי"ג מצוות, עם ישראל היה כה תשוש שדמה לתינוק והיה זקוק למאכל תינוקות כדי להתחזק. האם לא שמעו שהמזון המתאים ביותר לתינוקות הוא חלב אימם ולא חלב של חיה אחרת? טוענים גם שהחלב קל לעיכול ומתאים לליל שימורים של לימוד תורה. איך זה מסתדר עם הנתונים המראים שרוב היהודים בכלל אלרגים לחלב? מספרים שהחלב הניתן מאם לבנה הוא סמל לנתינה ולמתן תורה. האם חלב הפרות הנלקח מהן ומעגליהן הוא סמל לנתינה או סמל לגזל? משייכים את החלב גם למשה שסירב לינוק מבת פרעה, אלא רק מאימו שנשכרה לו כמינקת. אם כך, מדוע שלא ננהג גם אנו כמשה ונאכל את המיועד לנו ולא את חלבן של אמהות אחרות, המיועד לילדיהן הן?

אז מדוע בכל זאת אוכלים מוצרי חלב?

עם צאת עם ישראל לגלות, הוא נותק מהמנהגים הקשורים לעבודת הארץ. חג השבועות נותק מהמשמעות החקלאית וחגיגת ביכורי האדמה ונותר בעיקר עם המשמעות הרוחנית של לימוד התורה. אכלו אז את המצרכים שהיו זמינים באותה תקופה של השנה. זוהי תקופה של המלטות שבהן אמהות מייצרות חלב עבור ילדיהן – העגלים, הטלאים והגדיים, חלב שנגזל מהן על ידי האדם. האדם נותר עם כמויות גדולות של חלב שאותן הוא מוכר בזול לכל דורש, לפני שיתקלקל בחום. מאכלי החלב בעונה זו אינם אופייניים דווקא ליהודים, אבל כשמדובר בחג, חייבים לתת למנהג סיבה יהודית כשרה וכל רב כשנשאל, נתן את ההסבר המלומד שלו.

בחג שבועות הזה, בואו נחזור ונחגוג את חג הקציר, חג הביכורים. נהנה ממגוון לחמים טריים מתבואת הארץ, נהנה מפרי הארץ, מהפירות הטריים הראשונים ממינם שהגיעו לשווקים ונשאיר לילדיהם של בני האדם ובעלי החיים לינוק את חלב אימותיהם, כפי שמשה הסכים לינוק רק מחלב אימו.

עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, כותבת לנו פוסט מיוחד על חלב

כשהתחלתי לטפל בתזונה, לא הייתי טבעונית. וגם לא צמחונית. אבל עם הזמן שמתי לב שכמה מההמלצות חוזרות על עצמן כחלק מטיפול תזונתי במחלות שונות ומגוונות. בין היתר, חזרו על עצמן 2 המלצות:

להפחית את צריכת המזון מן החי.

ובפרט – להפחית את צריכת מוצרי החלב.

מוצרי החלב נמצאים בין הגורמים לאלרגיה, גזים, עצירות ובעיות עיכול נוספות, חומציות גבוהה, ליחה, ספיגה לקויה של ברזל ואנמיה, קוליק, וכן סוגים מסויימים של סרטן (בייחוד סרטן הערמונית וסרטן השחלות). בנוסף, מוצרי חלב מכילים שומן רווי וכולסטרול והם בעלי תכולת שומן גבוהה מסך הקלוריות, ולכן גם מעודדים השמנה.

אפילו במחלות אוטואימיוניות כמו לופוס (זאבת) וטרשת נפוצה אחת ההמלצות היא צמצום בצריכת מזון מהחי בכלל, וצמצום צריכת מוצרי חלב בפרט.

 רקע

בני האדם התחילו לאכול מוצרי חלב רק לפני 4000-5000 שנה, ובעיקר באזורים שבהם היה מחסור תזונתי. הם גילו, שבטווח הארוך הרבה יותר זול להשתמש בחלב הפרה, מאשר לאכול את הפרה עצמה. אלא שמערכת העיכול שלנו עדיין לא התאימה את עצמה למזון החדש הזה, והיא אינה יכולה לעכלו כראוי.

ע"פ פרסומים רשמיים של מועצת החלב רוב האוכלוסיה הבוגרת בישראל היא היפולקטוזמית, קרי חסרה את האנזים המאפשר את פירוק הלקטוז. לקטוז הוא דו סוכר הנמצא בחלבם של כל היונקים. ככל היונקים, אנו נולדים עם אנזים שמאפשר לנו לפרק את סוכר החלב שבחלב האם- החלב אותו נועדנו לינוק. הואיל ולאף יונק אין צורך בחלב לאחר גיל הינקות (כל שכן צורך בחלב של בעל חיים אחר) רמת האנזים בגופנו יורדת ב-75-90% בשנים הראשונות שלאחר ההנקה, והוא נעלם לחלוטין בקרב רוב הבוגרים. הסמפומים לרגישות ללקטוז נעים בטווח של בין קלים לקשים מאוד ומתבטאים בכאבי בטן, גזים, נפיחות בטנית ושלשולים. רבים מהסובלים מן הסמפטומים הללו כלל אינם מייחסים את המיחושים הללו לצריכת החלב.

 בקרת איכות

זאת ועוד: תמורות רבות חלו באיכות החלב שאנו שותים מאז ימי העידן הטרום תעשייתי. את השינויים הללו מסכמת ד"ר דבסמבוו מן המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת הרוורד במילים הבאות: "החלב שאנו שותים כיום שונה מזה שאבותינו שתו במשך 2000 שנה. חלב כיום הוא, ככל הנראה, לא המזון המושלם של הטבע".  ברפתות מודרניות, על מנת למקסם רווחים, חולבים את הפרות כ – 300 ימים בשנה, אף על פי שהן הרות במהלך רב התקופה הזו. במשקים מסורתיים, לעומת זאת, הפרות נחלבות רק 5 חודשים בשנה והן אינן נחלבות בשלבי הריון מתקדמים. חלב פרה בשלבי הריון מתקדמים מכיל עד פי 33 יותר אסטרוגן מחלב פרה שאינה הרה.  אין זה מפתיע, לפיכך, ש -60 עד 80 אחוז מן האסטרוגן שאנו צורכים במזון מגיע ממוצרי חלב. בנוסף, הפרה מקבלת הורמונים חיצוניים ואנטיביוטיקה אשר עוברים אלינו דרך מוצרי החלב.  ומה לגבי המזון שאוכלת הפרה? ודאי תופתעו לדעת, אבל פרות במשק החלב בישראל אינן ניזונות מעשב אלא מתערובת המורכבת משאריות בעלי חיים שנשחטו (בעלי חיים חולים ודגים קטנים שאינם ראויים למאכל אדם), שמן מתעשיית המסעדות וזבל עופות (צואת עופות).

 חלב כזה, לא יכול להיות איכותי.

אבל מה עם הסידן?

 גם באוניברסיטת הארוורד כבר הבינו שמוצרי חלב, הגם שהם מכילים סידן, הם אינם המקור היחידי לסידן, וודאי שאינם המקור המיטבי לסידן. או בלשונם:

Calcium is important. But milk isn't the only, or even best, source

 אוניברסיטת הרוורד ממליצה על צריכת סידן ממקורות צמחיים, ובכל מקרה קוראת להגביל את צריכת מוצרי החלב למנה אחת עד שתיים ליום, וקובעת שמי שצורך סידן ממקורות צמחיים יכול לוותר על מוצרי חלב לחלוטין.  מוצרי חלב מכילים כמות גבוהה של זרחן, שמפריע לספיגת הסידן מהמזון. הם גם דלים במגנזיום, שאמור לעזור לספיגת הסידן, ודלים בויטמין K החיוני לבריאות העצמות. ובנוסף הם מכילים רטינול, אשר בכמויות גבוהות, עשוי באופן פרדוקסלי דווקא להחליש את העצמות.  אין זה מפתיע, לפיכך, שדוקא המדינות שהכי סובלות מאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן , דלדול עצמות) הן אלו שבהן אוכלים יותר מוצרי חלב. כמו כן, מחקרים רבים מצאו שצריכת חלב אינה תורמת לבניית עצמות בקרב ילדים, ואינה מפחיתה את הסיכון לשברים בקרב נשים בוגרות. אז איך מקבלים סידן מהטבע? עלים ירוקים (תרד, קייל, קולארד, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, עלי בייבי, כרוב ירוק, כרוב עלים, עלי סלק וכו), ירקות ירוקים (כמו כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי או ברוקוליני), קטניות, טחינה מלאה, שקדים, צנוברים, ואפילו פירות רבים (למשל תפוז, תותים או תאנים) מספקים לגופנו שפע של סידן, כמו גם ויטמינים ומינרלים רבים אחרים. למעשה תזונה טבעונית מאוזנת מספקת לגוף בנקל את כל הסידן לו הוא זקוק.

 

ומאיפה אקבל חלבון?

חלבון החלב הוא הגורם העיקרי לאלרגיה שמקורה במזון בקרב ילדים. חלבון החלב גם גורם לסוכרת מסוג 1 בקרב ילדים, ולבעיות של עצירות כרונית וכאבים במתן צואה. אפילו קוליק (בעיית גזים בקרב תינוקות) עשוי להיות תולדה של חשיפה לחלבון החלב. יותר מכך, אפילו תינוקות שיונקים מאימותיהם עשויים לסבול מקוליק אם האם שותה חלב פרה. אין בעיה לקבל מספיק חלבון מתזונה צמחית. חלבון נמצא בכל מזון צמחי שאנחנו אוכלים:

החל מירקות ופירות, דרך דגנים מלאים וקטניות, ועד אגוזים וזרעים.

המיתוס הזה שחייבים לאכול כמות חלבון גדולה, ומהחי, הוא שגוי ואפילו מזיק. למעשה, צריכת יתר של חלבון מעלה את הסיכון לאוסטאופורוסיס, ומספר סוגי סרטן. כמות גדולה מידי של חלבון גם יוצרת עומס על הכליות ועלולה לגרום למחלות כליות בטווח הארוך. לעומת זאת, תזונה מגוונת מן הצומח המכילה קטניות, דגנים, ירקות ופירות, מספקת לגוף את כל חומצות האמינו החיוניות לתפקודו. יותר מכך, תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף בדיוק את כמות החלבון לו הוא זקוק.

לסיכום

תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף את כל מה שהוא צריך כדי להיבנות ולהתחזק.

ביולי 2009 ארגון התזונה האמריקאי (ADA) פרסם דו"ח שלפיו תזונה טבעונית מאוזנת היא בריאה ועשויה לסייע במניעה ובטיפול של מספר מחלות (ובכלל זה מחלות לב וסוכרת). הדו"ח קבע, בנוסף, כי תזונה טבעונית מתאימה לכל שלבי החיים, ובכלל זה לנשים הרות, מניקות, לתינוקות, ילדים ובני נוער, וכן לאתלטים. תזונה מאוזנת מבוססת בעיקר על מזונות טבעיים מן הצומח, ולא על מזונות מעובדים.

הרבה אנשים שמורידים מהתפריט שלהם את המוצרים מהחי, לא דואגים למלא את החסר עם מזונות אחרים, ועלולים לגרום לחסרים תזונתיים קשים ולפעמים גם לנזקים בלתי הפיכים. הם בדרך כלל ניזונים מפסטות ומוצרים כמו: נקניקים מהצומח, שניצל מהצומח, המבורגר מהצומח, תחליפי גבינות וכו' – כולם מוצרים מעובדים לכל דבר, ולא משנה ממה הם עשויים. עצם העובדה שהמוצרים האלה יצאו ממפעל, ולא מגיעים אלינו בצורתם הטבעית, הם כבר פחות בריאים לנו. אז איך יודעים שהגוף מקבל את כל מה שהוא צריך כדי למנוע חסרים תזונתיים? האם צריך תוספי תזונה? איזה תחליפים יש למזונות מהחי? כלומר – איך בעצם לעשות את השינוי מבלי לגרום לנזקים?


הטבה לאוהדי הדף "חלב עובדות או מיתוסים" – 20% הנחה על שיחת ניתוח ויעוץ. 
לפרטים לחצו כאן

524448_10151543194330244_54460369_n[1]קצת על עינת:

עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, למדתי 3 שנים תזונה טבעית במכללת רידמן לרפואה משלימה, לפני השינוי בתזונה הייתי אנמית, הכולסטרול שלי היה בשמיים, לא ישנתי בלילות וסבלתי כרונית ממיגרנות. היום, אני כבר לא אנמית, הכולסטרול שלי מתחת לערכים המומלצים, אני ישנה כמו תינוק, המיגרנות נעלמו, ועל הדרך נפטרתי מ-15 קילו 

רוב האנשים חושבים שלאכול טבעי זה מסובך. שצריך לשתות שייקים ירוקים כל היום, לאכול עשבים וזרעים ושצריך לדעת לבשל מינימום כמו אהרוני

רוב האנשים גם חושבים שכדי לרדת במשקל, או לשמור עליו מאוזן, צריך לעשות דיאטות כל החיים

יש לי 2 מטרות :

להראות למי שרוצה לאכול טבעי, שזה פשוט ולא מסובך, ושאוכל בריא יכול להיות גם טעים

להראות למי שרוצה לרדת במשקל, שהדבר האחרון שהוא צריך, זה דיאטה.

האתר שלי – http://www.einatnutrition.co.il/

המתכונים שלי – http://cooking.einatnutrition.co.il/