עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, כותבת לנו פוסט מיוחד על חלב

כשהתחלתי לטפל בתזונה, לא הייתי טבעונית. וגם לא צמחונית. אבל עם הזמן שמתי לב שכמה מההמלצות חוזרות על עצמן כחלק מטיפול תזונתי במחלות שונות ומגוונות. בין היתר, חזרו על עצמן 2 המלצות:

להפחית את צריכת המזון מן החי.

ובפרט – להפחית את צריכת מוצרי החלב.

מוצרי החלב נמצאים בין הגורמים לאלרגיה, גזים, עצירות ובעיות עיכול נוספות, חומציות גבוהה, ליחה, ספיגה לקויה של ברזל ואנמיה, קוליק, וכן סוגים מסויימים של סרטן (בייחוד סרטן הערמונית וסרטן השחלות). בנוסף, מוצרי חלב מכילים שומן רווי וכולסטרול והם בעלי תכולת שומן גבוהה מסך הקלוריות, ולכן גם מעודדים השמנה.

אפילו במחלות אוטואימיוניות כמו לופוס (זאבת) וטרשת נפוצה אחת ההמלצות היא צמצום בצריכת מזון מהחי בכלל, וצמצום צריכת מוצרי חלב בפרט.

 רקע

בני האדם התחילו לאכול מוצרי חלב רק לפני 4000-5000 שנה, ובעיקר באזורים שבהם היה מחסור תזונתי. הם גילו, שבטווח הארוך הרבה יותר זול להשתמש בחלב הפרה, מאשר לאכול את הפרה עצמה. אלא שמערכת העיכול שלנו עדיין לא התאימה את עצמה למזון החדש הזה, והיא אינה יכולה לעכלו כראוי.

ע"פ פרסומים רשמיים של מועצת החלב רוב האוכלוסיה הבוגרת בישראל היא היפולקטוזמית, קרי חסרה את האנזים המאפשר את פירוק הלקטוז. לקטוז הוא דו סוכר הנמצא בחלבם של כל היונקים. ככל היונקים, אנו נולדים עם אנזים שמאפשר לנו לפרק את סוכר החלב שבחלב האם- החלב אותו נועדנו לינוק. הואיל ולאף יונק אין צורך בחלב לאחר גיל הינקות (כל שכן צורך בחלב של בעל חיים אחר) רמת האנזים בגופנו יורדת ב-75-90% בשנים הראשונות שלאחר ההנקה, והוא נעלם לחלוטין בקרב רוב הבוגרים. הסמפומים לרגישות ללקטוז נעים בטווח של בין קלים לקשים מאוד ומתבטאים בכאבי בטן, גזים, נפיחות בטנית ושלשולים. רבים מהסובלים מן הסמפטומים הללו כלל אינם מייחסים את המיחושים הללו לצריכת החלב.

 בקרת איכות

זאת ועוד: תמורות רבות חלו באיכות החלב שאנו שותים מאז ימי העידן הטרום תעשייתי. את השינויים הללו מסכמת ד"ר דבסמבוו מן המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת הרוורד במילים הבאות: "החלב שאנו שותים כיום שונה מזה שאבותינו שתו במשך 2000 שנה. חלב כיום הוא, ככל הנראה, לא המזון המושלם של הטבע".  ברפתות מודרניות, על מנת למקסם רווחים, חולבים את הפרות כ – 300 ימים בשנה, אף על פי שהן הרות במהלך רב התקופה הזו. במשקים מסורתיים, לעומת זאת, הפרות נחלבות רק 5 חודשים בשנה והן אינן נחלבות בשלבי הריון מתקדמים. חלב פרה בשלבי הריון מתקדמים מכיל עד פי 33 יותר אסטרוגן מחלב פרה שאינה הרה.  אין זה מפתיע, לפיכך, ש -60 עד 80 אחוז מן האסטרוגן שאנו צורכים במזון מגיע ממוצרי חלב. בנוסף, הפרה מקבלת הורמונים חיצוניים ואנטיביוטיקה אשר עוברים אלינו דרך מוצרי החלב.  ומה לגבי המזון שאוכלת הפרה? ודאי תופתעו לדעת, אבל פרות במשק החלב בישראל אינן ניזונות מעשב אלא מתערובת המורכבת משאריות בעלי חיים שנשחטו (בעלי חיים חולים ודגים קטנים שאינם ראויים למאכל אדם), שמן מתעשיית המסעדות וזבל עופות (צואת עופות).

 חלב כזה, לא יכול להיות איכותי.

אבל מה עם הסידן?

 גם באוניברסיטת הארוורד כבר הבינו שמוצרי חלב, הגם שהם מכילים סידן, הם אינם המקור היחידי לסידן, וודאי שאינם המקור המיטבי לסידן. או בלשונם:

Calcium is important. But milk isn't the only, or even best, source

 אוניברסיטת הרוורד ממליצה על צריכת סידן ממקורות צמחיים, ובכל מקרה קוראת להגביל את צריכת מוצרי החלב למנה אחת עד שתיים ליום, וקובעת שמי שצורך סידן ממקורות צמחיים יכול לוותר על מוצרי חלב לחלוטין.  מוצרי חלב מכילים כמות גבוהה של זרחן, שמפריע לספיגת הסידן מהמזון. הם גם דלים במגנזיום, שאמור לעזור לספיגת הסידן, ודלים בויטמין K החיוני לבריאות העצמות. ובנוסף הם מכילים רטינול, אשר בכמויות גבוהות, עשוי באופן פרדוקסלי דווקא להחליש את העצמות.  אין זה מפתיע, לפיכך, שדוקא המדינות שהכי סובלות מאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן , דלדול עצמות) הן אלו שבהן אוכלים יותר מוצרי חלב. כמו כן, מחקרים רבים מצאו שצריכת חלב אינה תורמת לבניית עצמות בקרב ילדים, ואינה מפחיתה את הסיכון לשברים בקרב נשים בוגרות. אז איך מקבלים סידן מהטבע? עלים ירוקים (תרד, קייל, קולארד, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, עלי בייבי, כרוב ירוק, כרוב עלים, עלי סלק וכו), ירקות ירוקים (כמו כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי או ברוקוליני), קטניות, טחינה מלאה, שקדים, צנוברים, ואפילו פירות רבים (למשל תפוז, תותים או תאנים) מספקים לגופנו שפע של סידן, כמו גם ויטמינים ומינרלים רבים אחרים. למעשה תזונה טבעונית מאוזנת מספקת לגוף בנקל את כל הסידן לו הוא זקוק.

 

ומאיפה אקבל חלבון?

חלבון החלב הוא הגורם העיקרי לאלרגיה שמקורה במזון בקרב ילדים. חלבון החלב גם גורם לסוכרת מסוג 1 בקרב ילדים, ולבעיות של עצירות כרונית וכאבים במתן צואה. אפילו קוליק (בעיית גזים בקרב תינוקות) עשוי להיות תולדה של חשיפה לחלבון החלב. יותר מכך, אפילו תינוקות שיונקים מאימותיהם עשויים לסבול מקוליק אם האם שותה חלב פרה. אין בעיה לקבל מספיק חלבון מתזונה צמחית. חלבון נמצא בכל מזון צמחי שאנחנו אוכלים:

החל מירקות ופירות, דרך דגנים מלאים וקטניות, ועד אגוזים וזרעים.

המיתוס הזה שחייבים לאכול כמות חלבון גדולה, ומהחי, הוא שגוי ואפילו מזיק. למעשה, צריכת יתר של חלבון מעלה את הסיכון לאוסטאופורוסיס, ומספר סוגי סרטן. כמות גדולה מידי של חלבון גם יוצרת עומס על הכליות ועלולה לגרום למחלות כליות בטווח הארוך. לעומת זאת, תזונה מגוונת מן הצומח המכילה קטניות, דגנים, ירקות ופירות, מספקת לגוף את כל חומצות האמינו החיוניות לתפקודו. יותר מכך, תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף בדיוק את כמות החלבון לו הוא זקוק.

לסיכום

תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף את כל מה שהוא צריך כדי להיבנות ולהתחזק.

ביולי 2009 ארגון התזונה האמריקאי (ADA) פרסם דו"ח שלפיו תזונה טבעונית מאוזנת היא בריאה ועשויה לסייע במניעה ובטיפול של מספר מחלות (ובכלל זה מחלות לב וסוכרת). הדו"ח קבע, בנוסף, כי תזונה טבעונית מתאימה לכל שלבי החיים, ובכלל זה לנשים הרות, מניקות, לתינוקות, ילדים ובני נוער, וכן לאתלטים. תזונה מאוזנת מבוססת בעיקר על מזונות טבעיים מן הצומח, ולא על מזונות מעובדים.

הרבה אנשים שמורידים מהתפריט שלהם את המוצרים מהחי, לא דואגים למלא את החסר עם מזונות אחרים, ועלולים לגרום לחסרים תזונתיים קשים ולפעמים גם לנזקים בלתי הפיכים. הם בדרך כלל ניזונים מפסטות ומוצרים כמו: נקניקים מהצומח, שניצל מהצומח, המבורגר מהצומח, תחליפי גבינות וכו' – כולם מוצרים מעובדים לכל דבר, ולא משנה ממה הם עשויים. עצם העובדה שהמוצרים האלה יצאו ממפעל, ולא מגיעים אלינו בצורתם הטבעית, הם כבר פחות בריאים לנו. אז איך יודעים שהגוף מקבל את כל מה שהוא צריך כדי למנוע חסרים תזונתיים? האם צריך תוספי תזונה? איזה תחליפים יש למזונות מהחי? כלומר – איך בעצם לעשות את השינוי מבלי לגרום לנזקים?


הטבה לאוהדי הדף "חלב עובדות או מיתוסים" – 20% הנחה על שיחת ניתוח ויעוץ. 
לפרטים לחצו כאן

524448_10151543194330244_54460369_n[1]קצת על עינת:

עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, למדתי 3 שנים תזונה טבעית במכללת רידמן לרפואה משלימה, לפני השינוי בתזונה הייתי אנמית, הכולסטרול שלי היה בשמיים, לא ישנתי בלילות וסבלתי כרונית ממיגרנות. היום, אני כבר לא אנמית, הכולסטרול שלי מתחת לערכים המומלצים, אני ישנה כמו תינוק, המיגרנות נעלמו, ועל הדרך נפטרתי מ-15 קילו 

רוב האנשים חושבים שלאכול טבעי זה מסובך. שצריך לשתות שייקים ירוקים כל היום, לאכול עשבים וזרעים ושצריך לדעת לבשל מינימום כמו אהרוני

רוב האנשים גם חושבים שכדי לרדת במשקל, או לשמור עליו מאוזן, צריך לעשות דיאטות כל החיים

יש לי 2 מטרות :

להראות למי שרוצה לאכול טבעי, שזה פשוט ולא מסובך, ושאוכל בריא יכול להיות גם טעים

להראות למי שרוצה לרדת במשקל, שהדבר האחרון שהוא צריך, זה דיאטה.

האתר שלי – http://www.einatnutrition.co.il/

המתכונים שלי – http://cooking.einatnutrition.co.il/

האם חלב פרה גורם לאנמיה בילדים?

איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) ארגון שמועצת החלב נוהגת להתהדר בהמלצתו לצריכת חלב יוצא עם עדכון להמלצה הזו בעקבות מחקר חדש המצביע על כך שחלב גורם לפגיעה במאגרי הברזל (פריטין) אצל ילדים
בעבר פרסמנו מידע אודות הקשר בין צריכת מוצרי חלב לאנמיה שבעקבותיו קיבלנו תגובות רבות מצמחונים שעברו לטבעונות וגילו להפתעתם שרמות הברזל שלהם עלו פתאום.

פעם נוספת מתגלות ההמלצות של מועצת החלב לצריכה של 3 מוצרי חלב ליום לפחות –  כלא אחראיות ומסוכנות! 
איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) ארגון שמועצת החלב נוהגת להתהדר בהמלצתו לצריכת חלב יוצא עם עדכון להמלצה הזו בעקבות מחקר חדש המצביע על כך שחלב גורם לפגיעה במאגרי הברזל (פריטין) אצל ילדים
בעבר פרסמנו מידע אודות הקשר בין צריכת מוצרי חלב לאנמיה שבעקבותיו קיבלנו תגובות רבות מצמחונים שעברו לטבעונות וגילו להפתעתם שרמות הברזל שלהם עלו פתאום.

המחקר מוצא שצריכה של מעל 2 מנות חלב ביום גרמה לפגיעה במאגרי הפריטין, בעוד שצריכה של פחות מכך גרמה לפגיעה באספקת הויטמין D. בעקבות זאת עדכנו  AAP את ההמלצה לצרוך רק 2 כוסות חלב ביום.

השאלה הנשאלת היא, האם אין מקור בטוח יותר לאספקת ויטמין D לילדים שאינו מסכן אותם באנמיה (ובכל שאר הסיכונים שיש בחלב)?

למידע נוסף ולפרסום המקורי בדף חלב עובדות או מיתוסים – לחצו על התמונה

חלב פרה גורם לאנמיה בילדים

הורומונים בחלב!

Image
לחצו על התמונה ובואו להשתתף בדיון

השבוע חשפנו את נושא הורמוני המין (אסטרוגן) הנמצאים ככל הנראה בכמות גדולה בחלב

יש אנשים שכשהם מגלים מידע כל כך מהותי הם מתוך מנגנון הגנה מסתגרים, מדחיקים ומספרים לעצמם סיפורים אבל לטובת אלה שלא' חשוב להדגיש

חשפנו כאן משהו קריטי אבל בסך הכל מאוד פשוט והגיוני ולא מסעיר ממש מבחינה מדעית. הוא כן מסעיר מבחינת בריאות הציבור והשאלה היא מי מגן עלינו?

אסטרוגן הוא הורמון מסוכן שגורם להתבגרות מינית מוקדמת לירידה בפוריות אצל גברים והכי נורא לעליה משמעותית בתחלואה בסרטן (שד, שחלות, ערמונית). זה לא קשור לחלב וניתן לקבל מידע רב על כך אפילו בויקיפדיה

אסטרוגן מגיע אל גופינו או מיצור פנימי (אצל נשים בעיקר אבל גם לגברים יש מעט אסטרוגן בגוף) וגם ממקור חיצוני, כשהו מגיע ממקור חיצוני הוא מגיע דרך מערכת העיכול. אין להורמון הזה מנגנון פעולה אחר וגם זה לא ממש אנחנו גילינו

פרות נחלבות בהיותן בהריון, וכתוצאה מכך החלב שלהם (כמו גם הצואה והשתן) מכילים כמות גדולה מאוד (ולא נבדקת) של אסטרוגן

אנו מציעים להפנות שאלות לגבי רמות אסטרוגן מותרות בחלב וממצאי אסטרוגן בחלב המשווק לציבור אל חברות החלב ומועצת החלב

בואו לדבר איתנו על זה!  הכנסו ל חלב – עובדות או מיתוסים

%d בלוגרים אהבו את זה: