איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה מעתיקים נייר שיווקי של מועצת החלב

העתק של מסמך שיווקי
נייר העמדה המקצועי כביכול בחתימת ראשי איגודי רופאי הילדים ורופאי המשפחה אינו אלא העתק כמעט מדוייק של מסמך שיווקי של מועצת החלב שנכתב חצי שנה קודם לכן על ידי היועצת המדעית של מועצת החלב, ד"ר מיכל גילאון.

מי לא שמע את נציגי מועצת החלב מתהדרים בעובדה שארגוני בריאות רבים כמו איגוד רופאי המשפחה ואיגוד רופאי הילדים קוראים להרבות בצריכת מוצרי חלב?

מועצת החלב אוהבת לנופף בנייר עמדה מיוחד שהוציאו שני הארגונים הללו, ושעליו חתומים היו"רים של שני הארגונים, המפרט את יתרונות צריכת מוצרי החלב לבריאות.

למסמך מצורפת רשימת מקורות מכובדת והוא, אמנם קצר, אך רווי מכובדות מקצועית.

צדה את עינינו העובדה שגם שטראוס, גם מועצת החלב וגם איגוד רופאי המשפחה מיוצגים על ידי אותו משרד יחסי ציבור – לניאדו תקשורת.

(כאן תוכלו למצוא את כל הלקוחות של לניאדו תקשורת)

אז החלטנו לבדוק בעצמנו את נייר העמדה, ומיד בהתחלה הוא הזכיר לנו מסמך אחר שקראנו קודם.

מה זה הזכיר – נראה כמו העתק רשלני של המסמך השני, של מועצת החלב.

נייר עמדה?! -העתק של מסמך שיווקי

נייר העמדה המקצועי כביכול בחתימת ראשי איגודי רופאי הילדים ורופאי המשפחה אינו אלא העתק כמעט מדוייק של מסמך שיווקי של מועצת החלב שנכתב חצי שנה קודם לכן על ידי היועצת המדעית של מועצת החלב, ד"ר מיכל גילאון.

עברנו על המסמך עד סופו – ברשימת המקורות למסמך אין אזכור כלל לכך שאת המסמך בעצם כתבה מועצת החלב.

מסתבר שנייר העמדה הוא כלל לא "נייר עמדה".

הרי נייר עמדה מקצועי מחייב איסוף שיטתי של כל המקורות בנושא והסקה לאחר קריאת כל הנתונים המדעיים עפ"י משקל הראיות המצטבר. כאן מדובר במסמך שערכה יועצת מדעית של מועצת החלב, עובדת תעשיית החלב בשכר. אין כאן אפילו יומרה לעבודה מדעית מהסוג שנייר עמדה מחייב

רופאים, מטפלים, ואחיות בטיפת חלב נשענים בין השאר על נייר העמדה הזה ולא מעלים על דעתם, שהנייר המדעי לכאורה עליו הם מסתמכים הוא לא יותר ממסמך שיווקי שנערך על ידי עובדת מועצת החלב.

ולא פחות חמור מכך, כללי האתיקה המקובלים בעולם המדע והמחקר מחייבים גילוי נאות של מקורות המימון והאינטרסים של כותבי המסמך, וכן פירוט של כל המקורות עליו הוא נסמך. נייר העמדה של איגודי רופאי הילדים והמשפחה פוסח על שני אלו: הוא מטשטש בכוונת תחילה את טביעת ידה של מועצת החלב שכתבה את המסמך, והוא מסתיר היטב את המקור העיקרי (ולמעשה היחידי) עליו מתבסס נייר העמדה – מסמך שיווקי של מועצת החלב!

במקום זה מופיעה ברשימת המקורות שורת מאמרים שספק אם נקראו בכלל ע"י מי מחותמי המסמך.

נייר העמדה המקצועי שאמור לגבש המלצות תזונה מקצועיות מפי איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה הוא לא יותר מדף מסרים של חברת מזון מסחרית – מועצת החלב, עליו חתמו יו"רי איגודי הרופאים על מנת לשוות לתכנים השיווקיים הללו אופי מדעי ומקצועי

כל פסקה בנייר העמדה הועתקה מהמסמך שהכינה מיכל גילאון, שעובדת עבור מועצת החלב.

כל פסקה בנייר העמדה הועתקה מהמסמך שהכינה ד"ר מיכל גילאון – נציגה של מועצת החלב.

ליחצו להגדלה

 

במקורות של נייר העמדה אין איזכור למקור האמיתי עליו התבססו הרופאים
ברשימת המקורות של נייר העמדה אין איזכור למקור האמיתי עליו התבססו הרופאים

 

מהתחקיר הזה עולות שאלות קשות שחורגות הפעם בעוצמתן מהשאלות הקשות שבדרך כלל עולות כאן בדף

1. האם לחיבור הזה שבין ארגוני הרופאים לבין מועצת החלב אחראים משרד יחסי הציבור לניאדו תקשורת?

2. האם ראוי שמשרד יחסי ציבור ייצג ארגון רופאים יחד עם חברות כמו שטראוס ומועצת החלב

3. האם הרופאים החתומים על המסמך קראו אותו וידעו שהם מקבלים מסמך מוכן ממועצת החלב?

4. האם הרופאים היו ערים לניגוד האינטרסים המובנה שבקבלת מסמך המלצות מקצועי מוכן מידי עובד של חברת מזון?

5. אם הרופאים ידעו מדוע לא ציינו ברשימת המקורות את המקור הראשי לנייר בתור גילוי נאות?

פנינו לקבלת תגובה ממשרד היח"צ לניאדו שהוא משרד הדוברות של איגוד רופאי המשפחה ומשרד פאר לוין משרד הדוברות של איגוד רופאי הילדים. 

שני הגופים האלו בחרו לא להגיב.

 

קישורים:

נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה (ינואר 2012)

החוברת של מועצת החלב – "מוצרי חלב עושר תזונתי" שנכתבה ע"י ד"ר מיכל גילאון (ספטמבר 2011)

האם מחלת הפרקינסון האיומה מקורה בצריכת חלב?

ד"ר זיו גן אור, רופא, בעל דוקטורט נוסף בחקר מחלת הפרקינסון, סוקר במאמר במדור הבריאות של עיתון הארץ, את המחקרים האחרונים בתחום שמגלים קשר מפתיע ומדאיג בין מחלת הפרקינסון וצריכת חלב.

מתוך עיתון הארץ
מתוך עיתון הארץ – לחצו להורדת המאמר אליכם למחשב

"אחת התיאוריות השולטות כיום במדע היא שמדובר בגורם זיהומי כלשהו המגביר את הנטייה להתפתחות המחלה, ייתכן כזה שמצוי במערכת העיכול או אשר מגיע אליה מבחוץ. האם ייתכן כי הגורם שמגיע ממערכת העיכול ומשפיע על הסיכון לחלות בפרקינסון קשור בצריכת חלב?"

בהמשך מוסיף ד"ר גן אור:

"ייתכן שבראייה ארוכת טווח המשקללת את מכלול השפעות החלב על בריאות האדם בכלל, ועל תחלואה בפרקינסון בפרט, יש מקום לעודד את הציבור לצרוך סידן ממקורות חלופיים, להפחית את צריכת החלב ואף להוציאו כליל מהתפריט. ייתכן ששינוי המלצות התזונה ברוח זו יוכל לתרום להפחתת החולי בפרקינסון – אחת המחלות האכזריות ביותר הפוגעות כיום באוכלוסייה המבוגרת."

לקריאת הכתבה באתר הארץ

להורדת הכתבה בפורמט PDF

קישורים למאמרים ועוד הרחבה בנושא:

המאמר שמוזכר בכתבה

מכתב תגובה של ד"ר גראנט (מהמכון לחקר התזונה בסן-פרנסיסקו) שטוען כי צריכת חלב קשורה לסיכון לפרקינסון, וסבור כי החלבון קזאין שנמצא בחלב הוא הגורם לכך.

מאמרים נוספים שתיארו קשר בין צריכת חלב לפרקינסון:

קשר בין צריכת חלב בנשים לפרקינסון

קשר בין צריכת מוצרי חלב לפרקינסון

צפו באברי גלעד מדבר על המאמר בתוכניתו בגלי צה"ל

7 שאלות שתעשיית החלב לעולם לא תענה עליהן

לתנובה, שטראוס, מועצת החלב ושות' יש מערכת משומנת של שירות לקוחות. הם עונים במהירות על כל שאלה, כלומר, כמעט על כל שאלה.

חוץ מהשאלות שהתשובות עליהן אינם מעודדות צריכת מוצרי חלב ואינן תורמות לשורת הרווח של החברה.

במקרים כאלו השאלות נשארות יתומות, נציגי השירות נעלמים או מדקלמים תשובה מתחמקת, מעורפלת ולפעמים גם שקרית.

ריכזנו עבורכם רשימה חלקית של שאלות עליהם לעולם לא תקבלו תשובה מתאגידי החלב.

נסו לשאול אותם, ותווכחו לבד.

1229932_645363552151655_1892933648_n[1]

התשובות לשאלות:

1. בהמלצה של קישקשתא לצרוך שלושה מוצרים ביום, לא מוזכרת העובדה שמשרד הבריאות מבקש מהציבור לצרוך מוצרים דלי שומן ומופחתי סוכר.

על השומן

על הסוכר

משרד הבריאות

2. פרוגסטרון ואסטרוגן הם הורמני מין שקיימים באופן טבעי בכל שלבי ההריון, מועצת החלב מאפשרת לרפתנים לבדוק באופן קבוע את כמות הפרוגסטרון בחלב על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון, עם זאת את הנתונים האלו הם לא מפורסמים לקהל הרחב

לחצו כאן כדי לקרוא את התחקיר שלנו בנושא חלב והורמונים

3. מרכזי המבקרים של תנובה מציגים לילדים מצג שווא, על מנת שיוכלו להיות לקוחות למופת ללא יסורי מצפון.

קטע וידאו בנושא

4. אחוז הישראלים שאינם מפרקים היטב לקטוז נע בין 80% ל-97% מהאוכלוסיה הישראלית.

התחקיר שלנו בנושא

5. עבור קהל הלקוחות הדיאטניות נראות כנשות מקצוע המייעצות לציבור לגבי בריאות בעוד שבפעול מדובר בזרוע שיווקית מתוחכמת כשהתואר רב הרושם שהם נושאות משמש כעלה תאנה לקידום מסרים שיווקיים.

תחקיר יתפרסם על כך בתקופה הקרובה.

6. עוד דבר שלא נשמע מקישקשתא של מועצת החלב – העובדה שמוצרי חלב קשורים לעלייה בסרטן הערמונית, כאשר הם נשאלים על כך, הם אוהבים להתחמק מהתשובה ולהגיד שחלב מוריד את הסיכון לסרטן המעי, בתקווה שהציבור מספיק מטומטם כדי להתבלבל ולחשוב שיש קשר בכלל.

חלב וסרטן הערמונית

חלב וסרטן הערמונית (פרסום נוסף)

7. אם בוחנים את המחקרים בנושא מגלים תמונה חד משמעית וברורה לחלוטין. אין כל ספק בכך שאקנה קשור בצריכת חלב, והפסקת צריכת החלב היא צעד אפקטיבי וחשוב בהקלה והתמודדות עם התופעה הלא נעימה הזו בעיקר בגיל ההתבגרות. נשאלת השאלה מדוע רופאי העור לא מעודכנים על כך? מדוע רופאי הילדים לא מתריעים על כך?

חלב גורם לאקנה

אנחנו מזמינים אתכם לשלוח את השאלות האלו לחברות השונות. הגיע הזמן שהם יתחילו לקחת אחריות על הנזק שמוצריהם גורמים.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

 

פרשת חוברת התזונה של כללית, פרק 4: מי פוחד מסויה?

תקציר הפרקים הקודמים:

חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי מספר דיאטניות, אשר לפחות שלוש מהן נמצאות בניגוד עניינים בשל קשריהן עם תאגידי החלב:
שרית עטיה, הינה הדיאטנית של מועצת החלב.
מיכל גלאון היתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת.
אנקה סימוביץ שמשה בעבר כדיאטנית בתשלובת שטראוס.
באופן מתמיה ומטריד במיוחד, ניגוד עניינים זה אינו מצויין בגוף חוברת ההמלצות של הכללית, כך שלציבור אין דרך לדעת כי ההמלצות נכתבו בסיוע תעשיית החלב.
כפי שפרסמנו בפרקים הקודמים, כל קשר בין המלצות התזונה של הכללית ובריאות הציבור מקרי בהחלט. החוברת היא שיר הלל לצריכת מוצרי חלב, והחוברת יותר משהיא משקפת את האינטרס של לקוחות שרותי בריאות כללית, היא משקפת את האינטרס הכלכלי של תאגידי החלב.

 קישור לפרק הקודם

פרק רביעי: מי פוחד מסויה?

בקופת חולים הכללית כ"כ חוששים מהסויה שבהמלצות התזונה שלהם הם בחרו לייחד פרק נפרד כבר בראשית החוברת לאזהרות מפני צריכת סויה, ולהדגיש אותו בתיבה מיוחדת ובכיתוב בולט במיוחד.
אז מה כ"כ מסוכן בסויה? אם מקשיבים לכל איגודי הבריאות החשובים בעולם, התשובה היא שהאשמות כנגד הסויה אינן מבוססות על מדע. ארגון התזונאים האמריקאי, למשל, שהוא ארגון התזונה הגדול בעולם ערך סקירה מקיפה של המחקר על הסויה, ופרסם את ממצאיו בנייר עמדה בנושא עוד בשנת 2010. מסקנתם היתה שאין כל בסיס לחשש מפני צריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים צמחיים. הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה שונים מאסטרוגנים באופן מהותי, ולא רק זאת אלא שהם ככל הנראה גם מסייעים בהגנה מפני סרטן (ובפרט סרטן שד וערמונית), וכן מגינים מפני מחלות לב, אוסטאופורוזיס ושברים.

פה חשדנו גם אנחנו...
פה חשדנו גם אנחנו…

למידע מדעי מקיף ומלא וכן ניירות עמדה מקצועיים ביחס לסויה, לחצו כאן

אז מה הפחיד כ"כ את קופת החולים הכללית שהיא טרחה להזהיר את הציבור מפני ה"הורמונים צמחיים" שבסויה, שלטענת הכללית מעלים את הסיכון לסרטן וגורמים להתפחות מינית מוקדמת בקרב ילדות? ואיך זה שבכללית כל כך פוחדים מהפיטואסטרוגנים שבסויה, אבל האסטרוגנים האמיתיים שנמצאים בחלב הפרה (שהרי מדובר בנקבת יונק שנמצאית במצב הריון כמעט תמידי) לא מפחידים אותה, ועליהם לא תמצאו ולו מילה אחת בחוברת ההמלצות?

נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בשיקאגו מסביר מצויין מהי הבעיה האמיתית עם הסויה.

נייר העמדה קובע שחלבון סויה שקול באיכותו לחלבון מהחי – הספיגה שלו גבוהה, ומבנה חומצות האמינו שלו דומה לצרכי האדם. לפי נייר העמדה גם הסידן שבחלב סויה נספג באחוזים דומים לסידן שבחלב פרה. כלומר לפי נייר העמדה, חלב סויה הוא תחליף מלא ומצויין לחלב פרה.

אתם מבינים כמה זה מסוכן? לא רק שהסויה בריאה ומזינה ועשויה להפחית את הסיכון לסרטן ומחלות לב, היא אפילו עשירה בחלבון ובסידן ומהווה חלופה מצויינת למוצרי חלב!

זה כמובן מאוד מסוכן לתאגידי החלב ולמועצת החלב שהדיאטניות שלה השתתפו בניסוח המלצות התזונה של הכללית. זו בעצם הסיבה האמיתית לאזהרות מפני צריכת הסויה!

זו הסיבה האמיתית שהדיון בסויה נעשה ממש באותו עמוד בו ממליצה לנו הכללית על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב ביום, וכדי שאף אחד לא יפספס, גם סמלה המסחרי של מועצת החלב מתנוסס במרכז העמוד ומזכיר לנו מי בעצם עומד מאחורי ההמלצות הללו.

בארה"ב – הסויה נכללת בהמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב

ויש עוד פרט מעניין ומטריד במיוחד שחשוב לשים לב אליו – כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, באופן מוזר משהו בחרו בכללית לבסס את המלצות התזונה שלהם על המלצות תזונה אמריקאיות שכבר אינן בתוקף. המלצות אלו עודכנו לפני שנתיים, ואחד השינויים הגדולים שבוצעו בהם היה הכנסת מוצרי הסויה להמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב.

מה דעתכם? יכול להיות שזו היתה הסיבה שבכללית בחרו להמליץ לציבור על המלצות תזונה שאינן בתוקף? יכול להיות שהם לא רצו להסתמך על המלצות התזונה האמריקאיות החדשות שכן אלו הכניסו את מוצרי הסויה לקטגורית מוצרי החלב, וזה ממש לא נוח לכללית ולדיאטניות מהתעשיה שסייעו בכתיבת החוברת? ובכלל, זה לא קצת מטריד שהכללית ומועצת החלב שאוהבות תמיד לצטט את המלצות התזונה האמריקאיות (שכידוע נכתבות ע"י משרד החקלאות האמריקני בשיתוף גורמי תעשייה – עוד בנושא זה, מומלץ מאוד לצפות בוידאו הקצר הזה של ד"ר גרגר) בכל הקשור לצריכת חלב, בוחרות באופן סלקטיבי וללא כל הסבר להתעלם מכך שמוצרי הסויה לפי ההמלצות האמריקאיות מקבילים לחלוטין למוצרי חלב פרה? כלומר, אם המלצות התזונה של משרד החקלאות האמריקני הן סמל ומופת ככל שהן מהללות את החלב, מדוע פתאום כשמדובר בסויה, ההמלצות האמריקאיות שגויות ומסוכנות לבריאות הציבור?

אנחנו כמובן, ממש לא אומרים שחייבים לצרוך סויה. אפשר לאכול תזונה בריאה, מאוזנת ועם מספיק סידן גם בלעדיה. אבל מסע הצלב של הכללית בשירות מועצת החלב נגד הסויה צריך להדיר שינה מעיני כולנו. כאשר מנסחי המלצות התזונה שלנו דואגים לאינטרסים כלכליים של תאגידי החלב במקום לדאוג לבריאות שלנו, זהו סימן שמשהו רע מאוד קרה למערכת הבריאות בישראל.

עשרות אנשים פנו אל דף הפייסבוק של שרותי הבריאות כללית בעקבות סדרת הפרסומים על פרשת חוברת התזונה. אבל בכללית ממשיכים להתעלם בהפגנתיות! פניות אחרות מקבלות מענה מהיר מאוד בדף שלהם, אבל כל מה שקשור לחוברת – הם ממלאים פיהם מים (או חלב).

הדף של כללית לא נותן את המענה הראוי אז בואו נפנה למשרד הבריאות, לנציב הקבילות של כללית ולמבקר המדינה (שבדיקות של תחומים כאלו הם תחת חסותו).

נשמח לעזרתכם בפניות ובהפצת המידע:

נציב פניות הציבור של שרותי בריאות כללית

http://www.clalit.co.il/he-il/contactus/ombudsman/

—–

נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות:

http://www.health.gov.il/Subjects/UninsuredRights/NationalHealthAdmissibility/services/Pages/complaints.aspx

כתובת הנציבות:

נציבות הקבילות, משרד הבריאות

רח' ירמיהו 39, ירושלים, מיקוד: 9101002

פקס: 02-5655981

דוא"ל: kvilot@moh.health.gov.il
call.habriut@moh.health.gov.il

לשאלות ובירורים – מוקד "קול הבריאות": 5400* ,08-6241010

—–

המחלקה לתזונה במשרד הבריאות

טלפון: 02-5080407

פקס: 02-6474840

—–

נציבות תלונות הציבור של מבקר המדינה:

http://www.mevaker.gov.il/serve/site/ntz_ombuds_complaint.asp

פרשת חוברת התזונה של כללית, פרק 3: החלום הרטוב של מועצת החלב.

תקציר הפרקים הקודמים:
חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי כמה דיאטניות, כאשר לפחות שלוש מתוכן מייצגות את תעשיית החלב (שתיים מועסקות על ידי מועצת החלב וחברת הפרסום שלה, השלישית היא הדיאטנית של חברת שטראוס)
כך גם נראת החוברת, כתעמולה לצריכת חלב.

פרק 3: החלום הרטוב של מועצת החלב.
בוודאי שמתם לב שהפרק הראשון בחוברת התזונה של כללית מוקדש לחלבונים.

 תקציר הפרקים הקודמים :

חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי כמה דיאטניות, כאשר לפחות שלוש מהן קשורות בהווה או בעבר לתעשיית החלב (למועצת החלב, לחברת הפרסום של מועצת החלב ולשטראוס.)
כך גם נראת החוברת, כתעמולה לצריכת חלב.

קישורים לפרקים הקודמים בסוף הפוסט הזה

פרק 3: החלום הרטוב של מועצת החלב.

בוודאי שמתם לב שהחלק הראשון בחוברת התזונה של כללית מוקדש לחלבונים.
מדוע דווקא לחלבונים? הרי אין שום פירמידת מזון בעולם שקבוצת הצריכה הגדולה ביותר בה אינה דגנים, וגם לא קיימת פירמידת מזון שבה ההמלצות לצריכת ירקות ופירות לא גבוהות מאלו של "קבוצת החלבונים".
אז למה בכל זאת לפתוח מהחלבונים? למה דווקא הם הכי חשובים בעיני הכללית?

ברגע שרואים איזו יצרתיות שיווקית הוכנסה לחלק של החלבונים, נהיה ברור מדוע התחילו דווקא בהם:

חלבונים – הדברים שלא תקראו בחוברת של כללית

הדיאטניות של כללית דואגות להלל את החלבונים מהחי (מוצרי חלב ובשר) כ"בעלי איכות ביולוגית טובה יותר והגוף מנצלם טוב יותר" ולהפחיד את הציבור מחלבונים ממקורות צמחיים אותן הן מקטרגות כ"אינם איכותיים".
לא ברור מאיפה הן גיבשו את העמדה הזאת, כי אפילו במקורות שעליהן הן אוהבות להסתמך – המלצות התזונה המוטות של ה-*USDA, כבר הפסיקו להפיץ את המיתוס הזה ויודעים שתזונה צמחונית מספקת בקלות את החלבונים הדרושים לגוף – מקטניות, אגוזים ומוצרי סויה.

הדיאטניות של כללית גם מתעלמות לחלוטין מהעובדה שחלבונים מהחי מגיעים כחלק מחבילת מזון מאוד בעייתית.
כאשר צורכים מזון מהחי הוא מגיע בעסקת חבילה עם שומנים, אשר רובם שומנים רווים, זאת הסיבה שגם בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד מעדיף להמליץ בעיקר על צריכת חלבונים ממקורות צמחיים.

אבל "החדשות" האלו לא יגיעו אל קוראי החוברת של כללית. הם יצטרכו להדבק אל סיר הבשר ומקרר החלב בשביל לצרוך את "החלבונים האיכותיים" שלהם.

אבל לפעמים חלבונים הם רק התירוץ…

לאחר שהוכנה הקרקע לחלבונים מן החי, יגיעו קוראי הפרק אל כמה נושאים שאין להם שום קשר לחלבונים, ולמעשה, החיבור היחיד ביניהם הוא שהם כולם כלי שיווק בהם משתמשת תעשיית החלב בשביל לעודד אנשים לצרוך את מוצריה:

1. הפחדות מפני אוסטאופורוזיס
2. אזהרות מפני הסויה (שמוצריה הולכים ונוגסים בשווי הכספי של תעשיית החלב)
3. שני עמודים שמוקדשים לסידן (שהינו מינרל, וראוי היה להגיע אליו רק בעמודים שעוסקים במינרלים)
4. הדגשות כפולות שחובה לצרוך לפחות שלושה מוצרי חלב וזאת חרף העובדה שאפילו ההמלצות של האמריקאים מדברות על פחות מוצרי חלב לילדים, אבל זה לא מפריע לדיאטניות של כללית לקבוע שגם ילדים קטנים צריכים לאכול שלושה מוצרי חלב.

כל זאת נעשה תחת הפרק של החלבונים, שבמקרה הזה לבש הוא לבן וגם קושט בלוגו "3 ביום" של מועצת החלב – הנציגה הממלכתית של תעשיית החלב.

להעצים את בהלת הסידן

רבים שמו לב שבהלת הסידן נמצאת בכל מקום שבו תעשיית החלב משגשגת.
תעשיית החלב הצליחה לאחר פעילות של שנים לגרום לאנשים לשייך סידן למוצרי חלב, וכעת כאשר מפחידים אנשים שהם צריכים לצרוך יותר סידן, באופן אוטומטי יגדלו המכירות של מוצרי החלב.
כך יוצא שיש דיאטניות ושוחרי בריאות מודאגים אשר מחשבים יום יום את כמות הסידן, כאילו היה זה המרכיב התזונתי היחיד שחשוב לגופנו.

בחוברת של כללית ההפחדה על סידן עלתה לרמה חדשה.
באתר של משרד הבריאות הישראלי אפשר למצוא טבלאות של צריכה מומלצת לכל הויטמינים והמינרליים, בין היתר גם לסידן. אבל כאשר עורכות החוברת בחרו להכניס טבלה מיוחדת לכמויות צריכת סידן, הן לא פנו לנתונים של משרד הבריאות הישראלי, אלא לטבלה האמריקאית שבה נתוני צריכת הסידן הם הכי גבוהים בעולם (הלובי של התעשיה שם חזק אף יותר מבישראל).
כך שקוראי החוברת צריכים לצרוך יותר סידן מאשר ההמלצה של משרד הבריאות.
מה שהן כמובן לא היו רוצות שתדעו זה שבארצות כמו בריטניה ויפן ההמלצות עומדות על כמויות הרבה יותר נמוכות של סידן, לעיתים אף בחצי מההמלצה שבחוברת.

עודף קלוריות ועודף חלבונים? העיקר שהילדים יאכלו מעדנים

בארה"ב ממליצים לילדים עד גיל 9 לצרוך 2 מנות סידן, אבל בכללית ממליצים 3.
למה? ככה.
אין לזה שום פירוט או הסבר מניחים את הדעת.

איך זה מסתדר עם העובדה שב-3 מוצרי חלב ביום יש כ-400 או 500 קלוריות, ואם מדובר במוצרים ממותקים הנזק יהיה הרבה יותר גדול.
האם נראה למישהו הגיוני שבתזונה מאוזנת של פעוט חצי מהקלוריות יגיעו מחלב?
הגיון תזונתי לא מצאנו בחוברת.

אך זה לא מסתיים שם.
החוברת מדגישה שחשוב מאוד לא לקפח את מנת הבשר, שחלילה המנה השלישית של מוצרי החלב לא תבוא על חשבון בשר.
התוצאה היא תזונה עשירה מאוד בחלבון מהחי.
בדקנו כמה חלבונים יקבל ילד שיאכל עפ"י ההמלצות של החוברת – שלושה מוצרי חלב  + מנת בשר.
החישוב לפניכם:

כמויות חלבונים בשלושה מוצרי חלב ביום
מי שיאכל עפ"י המלצות התזונה של כללית יצרוך 36 גרם חלבון, זאת בנוסף לכמויות גדולות של שומן רווי, כולסטרול ומלח.

התוצאה: 36 גרם חלבון ליום. 
36 גרם של חלבון הם פי 2 עד 2.5 יותר חלבונים ממה שצריך לאכול ילד עפ"י המלצות משרד הבריאות!!
משרד הבריאות ממליץ על כמויות של 13 גרם חלבון לילדים בגיל 1 עד 3, ו-19 גרם לילדים בגיל 4-8, ההמלצות האלו מתאימות ל-98% מהאוכלוסיה, כך שפועל ילדים עם מבנה גוף קטן צריכים אף פחות מכך.
ההמלצות של משרד הבריאות כנראה לא רלוונטיות לחוברת תזונה שמקדמת את האינטרס של מועצת החלב.

קמפיין של מועצת החלב, הישר בתחילת החוברת.
את ההמלצות של משרד הבריאות הישראלי (500 מ"ג לילדים בגיל 1-3, ו-800 מ"ג לילדים בני 4-8) הם נטשו מזמן.
אז מה אם הם ממליצים לילדים לצרוך פי 2 יותר חלבונים ממה שהם צריכים, העיקר שבתנובה יהיו מרוצים.

אבל רגע, מה לגבי השומן הרווי?

מוצרי החלב שכללית ממליצה עליהם בכזאת התלהבות מלאים בשומן רווי שמעלה את הכולסטרול הרע, ואחראי על סיבת המוות השניה בישראל – מחלות לב והתקפי לב.
אין אזהרה על כך בפרק הלל לחלבונים ומוצרי החלב. אלא רק בפרק של השומנים יש שורה אחת שמתייחסת באופן יבשושי לכך, ומתעלמת מהעובדה שהמסר העיקרי שעולה מהחוברת הוא למלא את המקררים במוצרים אשר רווים בשומן הרווי.
בעוד משרד הבריאות ממליץ להפחית כמה שיותר בשומן הרווי, התזונה המומלצת של כללית תעניק לילדכם לפחות 15 גרם של שומן רווי ביום.

כפי שציינו – הגיון בריאותי לא תצליחו למצוא בחוברת הזאת.

ומה עם הירקות?

המלצות התזונה הנוכחיות של ארה"ב, למרות היותן מושפעות מתעשיית המזון, מנחות למלא חצי מהצלחת בירקות ופירות, וכנ"ל בהמלצות התזונה של הרווארד.
אבל לא בכללית, בחוברת האיזכור העיקרי שמתייחס לפירות מזהיר את הקוראים מלאכול הרבה פירות עקב תכולת סוכר גבוהה, כאילו פירות הם הבעיה הלאומית. (אגב לא תמצאו בחוברת שום אזהרה מפני כמויות הסוכר העצומות שיש במעדני החלב עליהם הם המליצו בפרק החלבונים.)

ועל הירקות? על ירקות בחלק של פרמידת המזון יש שתיים וחצי שורות שממליצות לאכול הרבה, אבל בלי לציין את הכמויות.

כך בעצם מתקבל הרושם שהמזון הכי חשוב לישראלים, בן אם לתינוקות או בין אם לבוגרים הוא מוצרי החלב מהם יש לצרוך שלושה ביום.
ללא שום שום אמירה על כמות מינמלית של צריכת ירקות ופירות.

אז עכשיו אתם יודעים על חלק מהחלום הרטוב של מועצת החלב שהתגשם בחוברת של כללית.

מה אתם יכולים לעשות?

אתם יכולים לעזור באופן משמעותי.

 אנחנו צריכים שכמה מתנדבים יגישו פניות למשרד הבריאות, למבקר המדינה  ובדף הפייסבוק של הכללית (הקישורים האלו יובילו אתכם ישירות לדף הפניה באתר שלהם)

תהליך הגשת הפניות הוא מהיר, ואנו מקווים שכמות ניכרת של פניות תזיז אותם לעשות בדיקה וטיפול מקיף.
מי ממכם שנענה לבקשה שלנו – תוכלו לעדכן אותנו על כך בתגובות לפוסט, במייל או בהודעה פרטית בדף הפייסבוק)

כמו כן, נשמח מאוד אם תשתפו את הפוסט הזה עם כמה שיותר אנשים שידעו להזהר מההמלצות של החוברת.

בפרק הבא: על מה מבוססות האזהרות של כללית כנגד הסויה (ספויילר: הן לא מבוססות)

_______________________________________________________________________________________________________________
הערות וקישורים:
*USDA אלו ראשי התיבות של US Department of Agriculture, זהו משרד החקלאות האמריקאי, המשרד שמייצג את תעשיות המזון.

הטבלאות של משרד הבריאות זמינות להורדה כקובץ וורד, מהדף מידע לאנשי מקצוע, או ישירות מהקישור הבא:
http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Documents/DRI%27s-Tables.doc

פרק 1 – מה קורה שנציגות מועצת החלב משתתפות בכתיבת חוברת התזונה של כללית
פרק 2 – הפרמידה העתיקה

שערוריית החוברת תזונה נכונה של שרותי בריאות כללית

חברים בשרותי בריאות "כללית"?  הפוסט הזה מוקדש לכם!

מועצת החלב (שהיא גם מועצת הבקר) אוהבת לנופף בגופי תזונה שממליצים על צריכת חלב. הם רק שוכחים לספר לנו שהם אלו שכותבים את המלצות התזונה של אותם גופים! קחו לדוגמא את המלצות התזונה החדשות של קופת החולים כללית, ספקית שרותי הבריאות הגדולה בישראל.

בכתיבת החוברת השתתפו הדיאטנית שרית עטיה, עובדת חברת הפרסום "לניאדו" שהיא גם הדיאטנית של מועצת החלב, ד"ר מיכל גילאון, שהיתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת, ודיאטניות תומכות חלב נוספות כמו יעל דרור הזכורה לכולנו כמי שחתומה על הכתבה "שוקו – משקה בריאות וספורט"! אליה התייחסנו כאן בעבר, ואנקה סימוביץ, שהייתה הדיאטנית של תשלובת שטראוס.

אז מה קורה כשמועצת החלב משתתפת בכתיבת המלצות התזונה? המציאות עולה על כל דמיון! בקרוב נספר לכם על פירמידת המזון החדשה של כללית שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם!

עוד נספר לכם למה ממליצה כללית לצרוך דווקא חלבון מהחי בניגוד גמור להמלצות ארגוני תזונה מובילים שדווקא ממליצים להפחית בצריכתו, ונעדכן אתכם על אזהרות מצוצות מהאצבע לגבי צריכת סויה שמנוגדות להמלצות ארגוני תזונה עולמיים. הסויה אמנם מושמצת בחוברת התזונה של כללית בשל תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה, אך לעומת זאת, על האסטרוגנים אמיתיים שקיימים בחלב לא תמצאו מילה בחוברת של כללית.

מוצרי חלב, לדעת כללית, צריך לאכול ללא הגבלה – ו*לפחות* 3 ביום.

כשמדובר במוצרי חלב, השמים הם הגבול, בשונה כמובן מפירות, שאת צריכתם ממליצים בכללית דווקא להגביל בשל תכולת סוכר גבוהה…

קצרה היריעה לספר על ההטיות וההטעיות שבהמלצות החדשות של כללית. כמעט כל עמוד בחוברת ההמלצות הוא בדיחה פסדו-מדעית, שיכולה היתה להיות מצויינת, אלמלא היתה על חשבוננו.

בימים הבאים נביא לכם את עיקרי הדברים בסדרת פרסומים חדשה שנעלה לדף.

השארו עמנו, התעדכנו, ושתפו את כל חבריכם.

מועצת החלב כותבת את המלצות התזונה של קופת חולים כללית

קישורים:

חוברת "תזונה נכונה" עפ"י קופ"ח כללית

http://bit.ly/clalit-guide

פרסום קודם שלנו על שיטת השקשוקה של יעל דרור:

http://bit.ly/shoko-shakshuka

מידע נוסף אודות איך תעשיית החלב משתמשת בדיאטניות ורופאים על מנת להגדיל את הצריכה בדף חלב – עובדות או מיתוסים.

www.facebook.com/milklies

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן

ירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).

השבוע פרסמנו שנייר עמדה חדש של רופאים בכירים בהרווארד אשר פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics קובע שבניגוד לקשקשת של מועצת החלב, חלב אינו מסייע במניעת שברים בקרב מבוגרים.
אולם נייר העמדה עליו גם חתום פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה באוניברסיטת הרוורד לא מסתפק בכך, והוא מפרט ממצאים מטרידים ביותר, כאלו שחייבים להגיע לידיעת כל אדם ואדם בישראל, חלב מסרטן.החוקרים הבכירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).בנוסף, החוקרים קובעים, שחלב תעשייתי שונה מאוד מחלב במשקים מסורתיים – במשקים מודרניים (כמו בארה"ב ובישראל) מעברים את הפרות מדי שנה, והתוצאה היא שהחלב שלנו עשיר בהורמוני הריון (אסטרוגן ופרוגסטרון).אע"פ שמדובר במחקר בתנועה, לדעת החוקרים, כיום כבר ניתן לומר בדרגה קרובה לודאות שצריכת מוצרי חלב מגדילה את ההסתברות לסרטן הערמונית, וכן את ההסתברות לסרטן ערמונית אלים.מתוך הכרות עם הפעילות של מועצת החלב נוכחנו לדעת שמועצת החלב דואגת בקפידה לפרסם מחקרים חדשים רק כאשר הם תומכים במטרותיה העסקיות להגדלת צריכת החלב.

עם זאת, אנחנו מצפים שמועצת החלב, ממנכ"ל המועצה – שייקה דרורי, דרך המנהלת המדעית (רופאת השיניים) ד"ר טובה אברך, ועד הדיאטנית שרית עטיה – שיחרגו ממנהגם ויציגו לציבור הרחב את הממצאים של הרווארד.

זאת האחריות המוסרית המינמלית הנדרשת ממי שאמון על התחום בארץ ונהנה ממעמד של "חברה לתועלת הציבור".
יש לכם הזדמנות לעשות תפקידכם, לתועלת הציבור.

עד אז, אנו פונים אליכם הקוראים, נא עיזרו להפיץ את המידע הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שיפסיקו להשתתף בניסוי הגדול בעולם שפוגע בבריאותם.

—————————-

קישורים:

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן – בדף הפייסבוק. 

המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion

וידאו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום:
http://bit.ly/3aDay-willet

צריכת חלב אינה מגינה בפני שברים בקרב מבוגרים:
http://bit.ly/milkbadforbones

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו:
https://milklies.wordpress.com/

ואם עוד לא עשיתם זאת – הצטרפו לדף חלב – עובדות או מיתוסים

חלב ומוצרי חלב גורמים לסרטן כך מזהירים החוקרים של הרווארד

פירמידת המזון החדשה של משרד החינוך

ים (השם המלא שמור אצלנו), תלמידת כיתה ו מהרצליה, ששלחה לנו את שיעורי הבית שלה. וזה המכתב שהיא צירפה:

Image

ImageImage

ים הנבונה שיתפה אותנו בדילמה איתה היא מתמודדת: מה לעשות? לכתוב את האמת, או את התשובות שמשרד החינוך והמורה מצפים לשמוע?

שימו לב לפרטים החשובים שים הבחינה בהם:

משרד החינוך המציא פירמידת בריאות חדשה! בפירמידה הזו צריך להקפיד שרב החלבון יבוא ממוצרי חלב.

Image

מוצרי החלב הם כ"כ חשובים עפ"י הפירמידה ההזויה של משרד החינוך שצריך לצרוך אותם בכמות זהה לזו של ירקות.

ואם היה למישהו ספק מהם מוצרי החלב שכ"כ חשוב לצרוך מהם, אז משרד החינוך ממחיש זאת יפה בתמונה – מדובר בחלב, בגבינה צהובה ובמעדן מילקי.

בושה בושה בושה למשרד החינוך שסוחר בבריאות של הילדים שלנו. אין דרך אחרת לתיאור שטיפת המוח הזו.

הנחמה היחידה שלנו היא שאפשר לסמוך על דור העתיד שלנו, על ילדים מקסימים כמו ים, שלמדו על בשרם שאי אפשר לסמוך על כל מה שהמורה אומרת, וחשוב מאוד להפעיל חשיבה ביקורתית גם כלפי משרד החינוך.

שלושה מוצרי חלב ביום?! אבל מה עם השומן הרווי?

חלב ומוצרי חלב הינם אחד המקורות העיקריים לצריכת שומן רווי בתזונה המערבית. כמעט מיותר לציין – השומן הרווי, המצוי בעיקר במזונות מן החי, הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות שורה ארוכה של מחלות שהשכיחות בניהן הן מחלות לב וכלי דם, והנחיות התזונה קוראות לצמצם ככל שניתן את צריכתו.

ארגון הלב האמריקאי (ה-American Heart Association) ממליץ להגביל את צריכת השומן הרווי ככל האפשר, ובכל מקרה להקפיד שלא יותר מ- 7% מהקלוריות בתזונה שלנו יגיעו משומן רווי. המלצות אלו הן לכל אדם מעל לגיל שנתיים.

3 מוצרי חלב ביום = שומן רווי, טרשת עורקים ומחלות לב.

3 מוצרי חלב ביום = טרשת עורקים והתקפי לב

חלב ומוצרי חלב הינם אחד המקורות העיקריים לצריכת שומן רווי בתזונה המערבית. כמעט מיותר לציין – השומן הרווי, המצוי בעיקר במזונות מן החי, הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות שורה ארוכה של מחלות שהשכיחות בניהן הן מחלות לב וכלי דם, והנחיות התזונה קוראות לצמצם ככל שניתן את צריכתו.

ארגון הלב האמריקאי (ה-American Heart Association) ממליץ להגביל את צריכת השומן הרווי ככל האפשר, ובכל מקרה להקפיד שלא יותר מ- 7% מהקלוריות בתזונה שלנו יגיעו משומן רווי. המלצות אלו הן לכל אדם מעל לגיל שנתיים.

אז מה זה אומר בעצם?
עבור ילד בן 8, למשל, שמשקלו וגובהו תקינים וממוצעים (אחוזון 50) שצריכת הקלוריות היומית שלו עומדת על 1480 קלוריות – ההמלצה היא לצרוך פחות מ – 103.5 קלוריות משומן רווי, שהן 11.5 גרם שומן רווי, וכל המפחית הרי זה משובח.

ואיך זה קשור לצריכת חלב ומוצרי חלב?
בנובמבר 2005 השיקה מועצת החלב את קמפיין "3 ביום – חלב, גבינה, יוגורט" לאחר שלטענתה סקר שנערך מצא שילדים ובני נוער בישראל צורכים מעט מידי סידן. מאז המסר לצריכת 3 מוצרי חלב ביום *לפחות* מפומפם ביתר שאת באמצעי התקשורת השונים, כאשר קהל היעד העיקרי הוא ילדים, כפי שמועצת החלב כותבת בעצמה וכפי שפירסמנו לא מזמן בעמוד (http://bit.ly/KidsMilk)

בניגוד לתמונה הוורודה שמציירת מועצת החלב, כאשר בוחנים את ערכם התזונתי של 3 מוצרי חלב מבין הנצרכים ביותר בישראל, מוצאים אמת עגומה ומדאיגה – להלן כמות השומן הרווי במוצרי החלב המוגדרים "מנה" לפי מועצת החלב
– בכוס "חלב 3%" אחת מתחבאים כ- 4.3 גרם שומן רווי.
– בפרוסת גבינה צהובה תמימה "עמק קלאסית 28%" מתחבאים 4 גרם שומן רווי.
– כמות זהה לזו שבפרוסה גבינה צהובה מתחבאת גם בגביע אחד של היוגורט הפופולרי "דנונה ביו 3%".

לעשות לכם חשבון? 
– 12.3 גרם שומן רווי – וזה רק ממוצרי חלב! עוד לפני שהילד אכל ביצה או מנת בשר (העתירים שומן רווי גם הם).

עיניכם הרואות, זוהי התזונה המומלצת לילדים שלנו על ידי מועצת החלב, ועבור הבנות המצב אף חמור יותר שכן צריכת הקלוריות היומית המומלצת עבורן נמוכה יותר.

למידע נוסף שתעשיית החלב לא מספרת לכם – הצטרפו לדף שלנו חלב – עובדות או מיתוסים
ועקבו גם אחר הבלוג:
https://milklies.wordpress.com/

————————————-
מקורות:
עמדת ארגון הלב האמריקאי (AHA):
http://bit.ly/Hearth-AHA

ערכים תזונתיים של המוצרים המוצגים:
http://bit.ly/Gvina-Zehuba
http://bit.ly/Milk3percent
http://bit.ly/Danone-Bio

חישוב צריכת קלוריות מומלצת לילדים עפ"י גובה ומשקל:
http://bit.ly/Calories-Kids

אבל מה יעשו הרפתנים?

שאלה שעולה לא פעם בתגובות: מה יעשו החקלאים אם (לאט לאט) נפסיק לצרוך מוצרי חלב? ממה הם יתפרנסו?

מה עשו חלקאי הטבק כשרוב העולם הפסיק לעשן? כנראה שעברו לגדל משהו אחר… האם מישהו שקל להמשיך לעשן רק בכדי לא לפגוע בפרנסתם של מגדלי הטבק?

במקרה של ענף החלב יש עוד כמה דברים מעניינים שראוי להציף. ננסה להשיב על השאלה הזו בצורה רצינית.

ככל שהעולם מתקדם, אופי וסוגי המקצועות משתנים גם הם. הקידמה הטכנולוגית וגם המודעות המתפתחת והעליה באיכות החיים מובילים לשינויים מבניים בכלכלה.

פעם המקצועות המובילים היו סנדלר, נגר, נפח, וחרש ברזל.

אחר כך המקצועות הנחשקים היו חבר באגד, חבר הסתדרות, וחבר קיבוץ …

היתה תקופה בה מתפרות ומפעלי הטקסטיל פירנסו את דרום הארץ אבל גם היא עברה מהעולם.

בנוסף יש כאן גם משהו גדול יותר שקורה, בשנים האחרונות, עם הפרטת משק החלב וכניסתם של תאגידים גדולים לשוק החל תהליך של מיזוג רפתות לרפתות ענק, תהליך שמטרתו לייעל את שוק החלב או במלים אחרות להרוויח יותר ולהשקיע פחות. המשקים המשפחתיים הולכים ונעלמים לטובת רפתות מפלצתיות בגודלן (לקריאה נוספת  עמוד 2-3 מתוך חוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב של 2009) . הרפתנים של פעם מוחלפים על ידי פועלים שכירים, קשי יום שחיים משכר מינימום וברוב המקרים מדובר גם בעובדים זרים. בעוד בעבר הרפתנים נהגו לטעון שהם מכירים כל פרה ברפת, מקצועם היה מקור לגאווה, הרפת היוותה ביטוי לציונות ותרומה לחברה בה גרו (קיבוץ או מושב) הרי שהיום מדובר בעובדים חסרי קשר ערכי או רגשי לרפת, שהינם בתחתית הסולם החברתי, דבר שבא לידי ביטוי ביחסם אל הפרות ואל התקנות שאמורות לשמור על הבריאות שלנו.

בשיח הפנימי של ענף החלב כבר מספר שנים דנים באיום  הקיומי המרחף מעל התחום בשל העובדה שצעירים משכילים אינם מעוניינים עוד לעבוד בתחום זה. זה חלק מאותו שינוי מבני בכלכלה שמתרחש כעת. (בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר: טיפוח ההון האנושי  עמוד 11 בחוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב ל 2009)

ענף החלב כבר אינו זוהר כבעבר. העושר הרב שפעם התחלק בין שותפים רבים מגיע כעת לקבוצה קטנה של אנשי עסקים עשירים העומדים בראש הפירמידה של תאגידי החלב: תנובה (בבעלות קרן איפקס ועד שותפים), שטראוס-יטבתה (בבעלות משפחת שטראוס), וטרה (שבבעלות קוקה קולה ישראל של משפחת ורטהיים). סיפורה של תעשיית החלב בשנים האחרונות הוא בתמצית סיפורו של המשק הישראלי הסובל מריכוזיות, חברות אחזקות, ומספר משפחות מצומצם החולשות על כלכלה שלמה בעזרת תאגידים מונופוליסטים ופירמידות שליטה.

רפת נטושה בקיבוץ פלמחים
רפת נטושה בקיבוץ פלמחים

רפתות קטנות נסגרות ובמקומן רפתות ענק צומחות. שטחי הרפתות הננטשות נותרים כצלקת מכוערת של אדמה חרוכה עליה לא ניתן כמעט לעשות דבר, אחרי שנים רבות ומליוני טונות של שפכים שנספגו לאדמה וחדרו למי התהום, נזקקים לשנים ארוכות והמון כסף על מנת להפוך בחזרה את האדמה לראויה למגורים או חקלאות. והחקלאים שעבדו ברפת נדרשים כבר עתה לעשות שינוי מקצועי ולהסתגל למקצועות חדשים.

מתוך חוברת התקצירים של כנס מועצת הבקר והחלב של 2009
מתוך חוברת התקצירים של כנס מועצת הבקר והחלב של 2009

המגמה המתפשטת של לא לצרוך עוד מוצרי חלב תגרום בסופו של דבר לשינוי מבני בענף החלב, שיגרום לכך שרבים מעובדיו יחפשו את פרנסתם במקומות אחרים, משקים חקלאיים ישקלו לפתח ענפי חקלאות אחרים רווחיים יותר ומתקדמים יותר המתאימים לרוח התקופה. "סופר פודס", גידולים אורגניים בני קיימא, גידול צמחים עם דרישות אקולוגיות נמוכות ומתאימות לאזורנו (מעט מים, אדמה דלה) וגידולים המניבים פירות וירקות צפופים תזונתית ובעלי יתרונות בריאותיים (כמו פירות יער, עלים ירוקים ועוד)

חברות מזון גדולות החלו כבר מזמן להשקיע במזונות שהם תחליף לחלב הפרה. תנובה היא יצרנית חלב סויה גדולה, זהו צעד שאיננו מפתיע כלל בהתחשב בכך שמרבית תאגידי החלב בעולם מחזיקים היום גם בחברות שמייצרות חלב צמחי. ככל שהמגמה תתפשט, כך חברות אלו יחלו גם לשכלל את מגוון המוצרים שהם מפתחות ומציעות, ומגוון רחב של גבינות מהצומח גלידות מאפים וממרחים יחלו להופיע על המדפים. תאגידי החלב מעולם לא הרגישו מחויבות לחלב פרה דווקא וככל עסק שמטרתו להשיא רווחים גם הם יפנו לכל ענף חדש וצומח על מנת לפצות על הדלדלותו של הענף הישן בו הן מושקעות עד צוואר. במרכולים לצד שלל הגבינות מחלב פרה יתפסו את מקומם גם גבינות צמחיות וחלקן על המדף ילך ויגדל אם הביקוש יתמיד ויגדל. יתכן שענף חדש זה יצמיח איתו גם ענפי משנה של גידול ועיבוד צמחים מתאימים ליצור גבינות מהצומח (אגוזים, זרעים, טפיוקה, ועוד) שיספקו פרנסה לשרשרת מזון חדשה, בת קיימא יותר, חיובית לסביבה לבעלי החיים ולבריאות האדם. הטכנולוגיה המשמשת היום את תאגידי החלב לייצור גבינות מחלב פרה הרחיקה לכת ממילא ואיננה דומה עוד בשום אופן לתהליך ייצור מוצרי החלב בעבר, אותה טכנולוגיה של הנדסת מזון יכולה לעבור הסבה לייצור גבינות מהצומח בדיוק כפי שקורה כבר כעת במדינות בהן הביקוש גבוה כמו ארה"ב.

אז השאלה מה יעשו הרפתנים? מסתבר שאיננה חדשה כלל, והיא מהדהדת עוד מלפני שצריכת החלב החלה לרדת. אפשר להניח שעם האצת התהליך החיובי בו יותר אנשים נגמלים מההרגל של צריכת חלב כך גם יאיץ תהליך המעבר מחקלאות של חלב לחקלאות אחרת, בת קיימא, בריאה וחיובית.

שיהיה לכולנו לבריאות!

צוות חלב עובדות או מיתוסים

%d בלוגרים אהבו את זה: