מסתבר שהחלב שלנו מלא בהורמוני מין מסרטנים

חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה

מאת: ג'וש הרקינסון, MotherJones, מאנגלית: רימונה גרסון

מאחר שהפרות נחלבות כשהן הרות, תעשיית החלב מייצרת מוצרי חלב שיש בהם רמות אסטרוגן גבוהות יותר – וזה לא ממש מועיל לגוף.

 

"החלב שאנו שותים כיום שונה למדי מן החלב ששתו אבותינו", אומרת גאנמא דאבאסמבו מאוניברסיטת הרווארד, חוקרת ומומחית למחלות הקשורות בחלב, בהרצאה שנשאה ב-2006 במכון רדקליף למחקר מתקדם. "חלב הוא ככל הנראה לא המזון המושלם של הטבע".

העליה הדרמטית בכמות ההורמונים היא שאחראית ככל הנראה לעלייה הדרמטית בשיעורי הסרטן

בתחילת שנות האלפיים החלה דאבאסמבו לחקור מדוע שיעור סרטן הערמונית (פרוסטטה) ביפן, הגם שהוא נמוך בהרבה משיעורו בארה"ב, עלה פי 25 בחמישים השנים האחרונות. היא ועמיתה, הרופא היפני אקיו סאטו, סקרו 36 שנים של נתוני תזונה ביפן וגילו כי הקשר הישיר ביותר קיים בין שיעור סרטן הערמונית – ושיעור התמותה מסרטן זה – ובין צריכת החלב.

גנמה דבסמבו Ganmaa Davaasambuu
גאנמא דאבאסמבו
Ganmaa Davaasambuu

מוצרי החלב לא היו נפוצים ביפן עד מלחמת העולם השנייה, אז החלה יפן לייבא פרות אמריקניות וטכניקות ייצור חלב, וחוק חדש, שנכנס לתוקפו ב-1954, חייב בתי ספר לוודא שתלמידיהם ישתו 200 מיליליטר חלב בכל ארוחה בבית הספר (תהליך דומה עובר בשנים האחרונות על סין).

במחקר עוקב גילתה דאבאסמבו קשר חזק מאוד בין צריכת חלב ובין שיעורי סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הרחם, בארבעים מדינות.

החלב מכיל כמות עצומה של אסטרוגן

היא מאמינה שהבעיה נבעה בחלקה מן העובדה שהחלב מכיל רמות גבוהות של הורמוני מין, כגון אסטרוגן. ידוע היטב שאסטרוגנים עשויים לגרום סרטן ערמונית בחולדות, וכמה מחקרים אפידמיולוגיים (לא כולם) מצאו קשר בין רמות גבוהות של אסטרוגנים בדמם של בני אדם ובין סיכון לסרטן הערמונית. אסטרוגן ברמה לא מאוזנת נמצא קשור גם בסרטן השד וייתכן שהחלב הוא הגורם הנושא את ההורמון. מחקר מ-2004 שהתפרסם ב'כתב-העת הבינלאומי לסרטן' (International Journal of Cancer) גילה שחולדות שהואכלו בדיאטת חלב פיתחו גידולי עטין רבים יותר וגדולים יותר משפיתחו חולדות שאכלו דיאטה של תחליף חלב (לא חלבי).

אם החלב אכן מגביר את הסיכון שלנו לפתח סוגי סרטן מסוימים, תהתה דאבאסמבו, אז מדוע אין סוגי הסרטן הללו שכיחים יותר בחברות הרועים המסורתיות הצורכות חלב פרה לא תעשייתי? בחיפוש התשובה על שאלה זו לקח סאטו, עמיתה היפני, את צוות החוקרים שלו למונגוליה, שבה נמוכים שיעורי סרטן השד וסרטן הערמונית.  הם גילו כי חלב מלא מפרות יפניות מגזע הולשטיין מכיל אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות גדולות בהרבה מאשר חלב מלא מפרות מונגוליות (67% יותר ו-650% יותר, בהתאמה).

אם נכונה התיאוריה של דאבאסמבו, אז ההבדל ברמות ההורמונים עשוי לסייע להסביר את ההבדל בשיעורי הסרטן בין שתי האוכלוסיות.

 הפרות נחלבות במשך רוב ההריון

הסיבה לריבוי הורמוני המין בחלב האמריקאי ובחלב היפני יחסית לחלב המונגולי פשוטה. הפרות החופשיות שמגדלים המונגולים הנוודים מתעברות באופן טבעי ונחלבות חמישה או שישה חודשים אחרי שהמליטו. ואילו ביפן ובארה"ב, הפרה החולבת הטיפוסית נחלבת 10 חודשים בשנה, והדבר מתאפשר אך ורק משום שהיא מתעברת על ידי הזרעה מלאכותית בעודה מייצרת חלב מן ההריון הקודם שלה. חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה.

מסתבר שההבדל ברמות ההורמון בין החלב האמריקאי ובין החלב המונגולי אכן עשוי להיות משמעותי דיו להשפיע על שיעורי הסרטן. לדוגמה, במחקר מ-2007 שהתפרסם בכתב-העת Food and Chemical Toxicology, נמצא שחולדות שהואכלו בחלב מסחרי פיתחו גידולי עטין בתכיפות גבוהה מאשר חולדות שהואכלו בחלב מסורתי. מחקרים אחרים מרמזים על זיקה אפשרית בין הורמוני חלב ובין סרטן השחלות וסרטן הרחם: דאבאסמבו גילתה שלחולדות שהואכלו חלב מסחרי היה רחם כבד בהרבה מרחמן של חולדות שאכלו תפריט נטול חלב. מחקר דומה התפרסם ב-2010 בכתב-העת Environmental Health and Preventative Medicine והוכיח כי תפריט של חלב מסורתי השפיע גם הוא על רחמן של חולדות, אך במידה מועטה משהשפיע תפריט של חלב מסחרי, שתוצאתו הייתה רחם כבד פי 25% בממוצע.

בסימפוזיון שנערך ב-2006 בבוסטון ונושאו חלב, הורמונים ובריאות האדם, במסגרת סקירת המחקרים שלהם, המליצו דאבאסמבו וסאטו לתעשיית החלב לנצל את ההזדמנות העסקית ולהוסיף לרשימת מוצריהן קטגוריה חדשה של חלב מובחר: חלב ללא הורמונים – חלב המופק אך ורק מפרות שאינן הרות.

פרה בהריו

פרה הרה summer.raiin/Flickr

צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים

כמובן, כפי שמודה דאבאסמבו בעצמה, הנושא טרם יושב מבחינה מדעית. לדוגמה, מחקר מ-2012 שפורסם ב-Journal of Dairy Science (כתב-העת למדעי מוצרי החלב) מצא שהאכלת חולדות בחלב מסחרי לא השפיעה כלל על משקל הרחם שלהן. נחוצים עוד מחקרים רבים, היא אומרת, לפני שיוכלו מדענים להסיק מסקנות חותכות.

חוקרי בריאות מגלים גם עניין באופן ההשפעה שעשויה להיות להורמונים בחלב המסחרי על ההתפתחות. במחקר שהתפרסם ב-2007 מצאה דאבאסמבו כי רמות ההורמון בדמם של ילדים מונגולים בכיתה ג' זינקו לאחר חודש של אכילת חלב אמריקאי מסחרי. במחקר יפני מ-2010 התקבלו תוצאות דומות בילדים ובבוגרים – רמות הטסטוסטרון בגופם של הגברים ירדו לאחר שהחלו לשתות חלב מסחרי. "צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים", הסיקו החוקרים.

למרות עניין ציבורי רב במחקר החלב של דאבאסמבו – "אני מקבלת מיילים כמעט מדי יום ביומו," סיפרה לי – מעבדתה וחוקרים אחרים לא ערכו אלא מחקרים מעטים בשנים האחרונות. "החלב הוא מזון מורכב מאוד; יש בו שפע דברים טובים ודברים לא ממש טובים," דבר שעשוי להקשות את המחקר, ציינה. לדוגמה, המחקר מרמז שגם רכיבים אחרים של החלב גורמים אולי בעיות בריאות, לרבות סידן (בכמות רבה מדי) והורמון הקרוי גורם-גדילה דמוי-אינסולין – IGF-1.

עוצרים לדאבאסמבו את התקציב למחקרים

דאבאסמבו ביקשה להוסיף ולהשוות את ההשפעות הבריאותיות של החלב המונגולי והחלב האמריקאי, אך ב-2008 השיבו המכונים הלאומיים לבריאות בשלילה לבקשת המימון שהגישה מעבדתה, בטענה שתעשיות החלב של שתי המדינות ואוכלוסיותיהן האנושיות הן שונות מכדי להצדיק השוואה. מאז הצליחה להשיג מימון פרטי למחקר נוסף, של 350 ילדים מונגולים בגיל בית הספר, אך עדיין לא פרסמה את תוצאותיו. רשויות מונגוליה התנגדו למחקר, מחשש שהילדים המונגולים ישמשו כחיות-מעבדה.

ישנם חסרונות לחיים בחברה מסורתית כגון מונגוליה, ששיעור תמותת התינוקות בה, למשל, גבוה כמעט פי ארבעה מזה של ארה"ב. והפרה המונגולית הממוצעת מפיקה כ-5 ליטרים חלב ביום, לעומת 34 בקירוב שמפיקה פרת ההולשטיין האמריקאית הממוצעת. הילדים המונגולים צורכים כשליש פחות חלב מששותים מקביליהם בארה"ב. ואולם לפחות על פי שיעורי הסרטן הנמוכים במונגוליה, מנהגה לשתות כמויות מדודות של חלב המופק באופן מסורתי, מפרות הרועות בחופשיות, הוא אולי בדיוק מה שצריך מבחינה בריאותית.

לקריאה נוספת:

אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב, ינואר 2013.

הורמונים בחלב חזקים פי 10,000 מהורמונים סביבתיים, מאי 2014.

כשחברים שואלים למה אינך שותה חלב?, ד"ר ג'ון מקדוגל, אפריל 2014.

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים, אוקטובר 2013.

מחקרים המוזכרים בכתבה:

Ganmaa, Davaasambuu, and Akio Sato. "The possible role of female sex hormones in milk from pregnant cows in the development of breast, ovarian and corpus uteri cancers." Medical hypotheses 65.6 (2005): 1028-1037.

Qin, Li‐Qiang et al. "Low‐fat milk promotes the development of 7, 12‐dimethylbenz (A) anthracene (DMBA)‐induced mammary tumors in rats." International journal of cancer 110.4 (2004): 491-496.

"Hormones in milk can be dangerous – Harvard Public Affairs …" 2006. 9 May. 2014 <http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html>

מצגת הסיכום של ד"ר גאנמה שסוקרת את המחקרים שערכה מהכנס ב 2006 המוזכר לעיל http://www.eps1.comlink.ne.jp/~mayus/eng/Bostonmilk.pdf

 

ההורמונים בחלב חזקים פי 10000 מההורמונים הסביבתיים שכל כך מפחידים אותנו

"היום בהכל כבר יש הורמונים" – כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?

אנחנו מקפידים לשטוף את הפירות והירקות, לקנות לתינוק בקבוקים ללא ביספינול-A, לא להשאיר בקבוקי מים מפלסטיק בשמש ולהמנע משימוש בכלי פלסטיק לחימום במיקרוגל כי מזהירים אותנו שהפלסטיק המתחמם פולט חומרים הורמונליים מסוכנים – אבל אם אתם צורכים חלב ומוצרי חלב, סביר להניח שמאמצים אלו בטלים בשישים!

10325629_757787400909269_1625061760731571054_n[1]

אסטרדיול 17-β האורגינל מול החיקוי:

רובנו כבר מודעים לכך שקרטון החלב התמים שיושב בדלת המקרר (ועוד יותר מכך מוצרי חלב שמנים יותר כמו גבינות קשות ורכות), שכיום נחלב ברובו מפרות הרות, מכיל הורמונים אסטרוגניים שונים, אך לא רבים מודעים להבדלים הגדולים בין סוגי האסטרוגן ועוצמתם.

בעוד מוצרי פלסטיק שונים עשויים לפלוט תרכובות בעלות פעילות דמויית אסטרוגן (Xenoestrogens, או 'אסטרוגנים סביבתיים'), מזון מן החי בכלל, ומוצרי החלב בפרט, מהווים את מקור החשיפה הבלעדי לאסטרוגן מסוג אסטרדיול-17-β.

למה זה כל-כך משנה? הספרות המדעית מציינת שעוצמת ההשפעה הביולוגית של אסטרדיול-17-β, הנמצא בחלב, חזקה פי 10,000 עד 100,000(!) מזו של אסטרוגנים סביבתיים, מהם אנשים רבים נוטים להימנע.

אז אמנם רצוי להימנע מכל חשיפה לחומרים העלולים לפלוט הורמונים למזון או לשתיה, אבל חשוב הרבה יותר לזכור שההורמונים בעלי ההשפעה החזקה ביותר מגיעים אלינו מהחי, והשאר הם לרוב חיקוי חלש בהרבה!

מה כבר זה יכול לעשות לי?

——————————–

חוקרים אחדים מודאגים במיוחד מחשיפה להורמונים אלו בשתי נקודות קריטיות להתפתחות מערכת הרבייה: בשלב העוברי ובגיל ההתבגרות, כיוון שחשיפה כזו לפגוע בהתפתחות תקינה (למשל, ירידה באיכות הזרע) ולהוביל לכושר פוריות ירוד בהמשך.

(רופאת פוריות ישראלית: מה עזר לזוג מטופלים ישראלי להיכנס להריון? http://bit.ly/milk-poriut)

כך למשל, מציינים חוקרים יפנים את דאגתם מהעלייה הדרסטית בצריכת חלב ביפן מאז תום מלחה"ע השנייה (עליה של פי 20!) שלוותה בעליה החדה ביותר בעולם בשכיחות מקרי סרטן הערמונית. אנחנו כבר לאמופתעים – כיום הקשר שבין צריכת חלב לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית הוא כבר כמעט בגדר קונצנזוס מדעי:

http://bit.ly/Prostate1

http://bit.ly/Prostate2

http://bit.ly/Prostate3

http://bit.ly/cancer-harvard

עוד מציינים החוקרים כי בהתחשב בריכוזי ההורמונים המצויים בחלב מסחרי (רשימת המקורות בסוף הטקסט), ילד הצורך 300 מ"ל חלב נחשף לכמות הורמונים הגדולה פי 4000(!) מזו שאליה הוא נחשף מגורמים סביבתיים אחרים.

אבל מועצת החלב אומרת שזה לא משמעותי

———————————————————

בסקירה ספרותית אחרת מציינים חוקרים קיימות ראיות לפיהן גם הוספה של ריכוזי אסטרוגן נמוכים מאוד די בהם על מנת לשנות דפוסי ביטוי של גנים ולעורר, למשל, ביטוי גנים שידועים כקשורים לסרטן.

חשוב להבין שהמערכת ההורמונלית אצל כל אחד ואחת מאיתנו עובדת מטבעה על כמויות נמוכות מאוד, אפסיות כמעט, ולכן נמצאת בשיווי משקל עדין מאוד העלול להיות מופר גם בחשיפה מינימלית להורמונים – לבטח כאשר מדובר בהורמונים שמקורם מן החי, אשר אנחנו כבעלי חיים מושפעים מהם בעוצמה הרבה ביותר, בהשוואה להורמונים ממקורות אחרים (צמחיים או סביבתיים).

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

—————————————————–

מקורות:

Estrogen: one of the risk factors in milk for prostate cancer.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14729019

Exposure to exogenous estrogen through intake of commercial milk produced from pregnant cows

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19496976

Is milk responsible formale reproductive disorders?

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11601881

Milk consumption and the prepubertal somatotropic axis. 2007

http://www.nutritionj.com/content/6/1/28

Exposure to exogenous estrogens in food: possible impact on human development and health

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10366402

Some alkyl hydroxy benzoate preservatives (parabens) are estrogenic.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9875295

כשחברים שואלים: "למה אינך שותה חלב?"

ד"ר ג'ון מקדוגל, רופא מומחה בתזונה, פורט את הסיבות להפסיק ולצרוך מוצרי חלב.

מאמר באדיבות ד"ר ג'ון מקדוגל, תורגם מאנגלית ע"י רימונה גרסון.

מבחינה תזונתית, מוצרי חלב הם ביסודו של דבר "בשר נוזלי" – ואף גרוע יותר, שכן אנשים השותים חלב ואוכלים גבינה בלי חשבון, בחשבם "החלב מחזק את עצמותיי, עוזר לי לרזות וגורם לעור שלי להיות חלק ויפה כישבנו של תינוק".

בלהיטותה למכור את מוצריה, תעשיית החלב מעוררת אובססיה לסידן, שהפכה למעשה לתורם עיקרי לסבלם ולמותם של יותר ממיליארד בני אדם בשנה, ממחלות של תזונת-יתר: השמנת יתר, מחלות לב, שבץ, דלקת מפרקים וסוכרת.

בשלהי שנות ה-70, כשעסקתי בפיתוח דיאטת מקדוגל – לאחר שקראתי את רוב מחקרי מדע התזונה שפורסמו מתחילת המאה העשרים – הגעתי למסקנה שעמילנים, ירקות ופירות הם אידיאליים לתזונת האדם. ואז שאלתי את עצמי, מה יהיו היתרונות והחסרונות בהוספת קטגוריות מזון אחרות ליסוד בסיסי זה (מוצרי חלב, בשר בקר, בשר עוף, דגים, שמנים, סוכרים וכיו"ב)? במה שנוגע למוצרי החלב, מחקתי מיד את "יתרון הסידן", שכן הטבע "סידר" את מזונותיו ביעילות כה רבה עד שבדיאטה של מזונות מן הצומח, כמעט בלתי אפשרי לחלות עקב חוסר סידן.

לאחר שלוש שנים כמעט של מחקר מקיף, הגעתי למסקנה: הוספת מוצרי חלב לדיאטה המקורית שלי, המבוססת על מזונות מן הצומח, לא תספק אלא יותר קלוריות, שומן, חלבון מן החי, כולסטרול, נתרן, חיידקים ודלקתיות – מרכיבים שגרמו למחלותיהם של רוב הפציינטים שלי מלכתחילה.

בסיכום הסופי לא הצלחתי לגלות שום סיבה להוספת מוצרי חלב לדיאטת מקדוגל – הסיכונים היו כבדים מאוד והיתרונות שיוחסו להם היו או מופרזים או ממש מסולפים.

אף על פי כן, הגם שעברו שלושה עשורים מאז, עדיין נמשכת פטפטת התעמולה של תעשיית החלב. אני הוא הקול-קורא-במדבר, הקול יוצא הדופן; אנשים שמאסו בהקשבה ללא כל פקפוק יגלו רוח חדשה בניתוחי את מסריה המוכרים ביותר של תעשיית החלב.

מוצרי חלב טעימים להפליא – למעשה מה שטעים הוא התוספות

מועצת החלב הארצית [של ארה"ב] מתארת את מוצריה כ"מזינים וטעימים". אין ספק שהצרכנים אוהבים גלידה, גבינה, יוגורט וחמאה. ואולם הסיבה היא היותם של המוצרים הללו משופעים בסוכר ובמלח; אלמלא כן איש לא היה אוכל אותם. מועצת החלב הארצית מכירה בחשיבות הוספתם של סוכר ושל חומרי טעם אחרים ומדווחת כי "מחקרים מגלים שילדים בגיל בית הספר היסודי שותים 28% יותר חלב כשהוא מוצע בטעמים ובאריזות "קוּליים".[1]" כשאני הייתי ילד, בית הספר שלי דרש מכל תלמיד לשתות חלב מדי יום. מחירו של קרטון חלב קטן היה 2 סנטים ומחירו של קרטון שוקו קטן 3 סנטים. אני תמיד שילמתי את הסנט הנוסף וקניתי שוקו, כי טעמו של חלב נקי גרם לי בחילה. הסיבה לכך שטעמו של החלב אינו מעורר בחילה היא הסוכר (לקטוז), המהווה כ-30% מן הקלוריות שבחלב הטבעי. טעמי שוקו, תות שדה ושאר הטעמים שמוצרי חלב נמכרים בהם מוסיפים לו עוד סוכר. ככל שיש בו יותר סוכר, כן מוצר החלב אטרקטיבי יותר – וההוכחה היא הגלידה, ש-52% מתכולת הקלוריות שבה הן סוכר.

הפציינטים שלי לימדו אותי עד כמה מגעיל הוא טעמם האמיתי של מוצרי החלב. במחצית שנות שבעים, בתקופת התמחותי, טיפלתי בחולי כשל כליות שנדרשו לדבוק בדיאטות דלות-מלח. אחד מתפקידיי היה להמליץ שיאכלו חמאה דלת-מלח וגבינה דלת-מלח. תגובתם הייתה: "דוקטור, אני לא יכול לאכול גוש שומן!" ללא המלח, גושי השומן הצהובים הללו אינם ערבים לחך, אינם אכילים.

סוכר:גרם/100 קלוריות נתרן:מ"ג/100 קלוריות
8 80 חלב מלא
12 72 שוקו
8 76 יוגורט (רגיל)
17 53 יוגורט (טעם פירות)
13 35 גלידת שוקולד
1 383 גבינה (אמריקאית)
0 144 גבינת צ'דר
4 560 גבינת קוטג' (1%)
0 114 חמאה (רגילה)
0 0 חמאה (נטולת מלח)

הוספת מלח ו/או סוכר להעשרת טעמם של תפוחי אדמה, שעועית, אורז, ירקות ופירות תהיה מהלך בריא הרבה יותר וטעים הרבה יותר מאשר הוספת טעמים אלה בשומן המצוי במוצרי החלב.

 

מוצרי חלב בונים עצמות – למעשה הם גם פוגעים בהן

כותבת מועצת החלב הארצית: "מספר גדול של מחקרים מדעיים מן העשורים האחרונים מוכיח כי צריכה נאותה של חומרים מזינים (כגון סידן) שמקורם במוצרי חלב כגון גבינה או יוגורט, משפיעים השפעה חיובי על בריאות העצם על ידי הגברת בניית העצמות בתקופת הגדילה, על ידי האטת אובדן מסת עצם  שנובע מהזדקנות ועל ידי צמצום מספרם של שברים עקב פריכות עצמות הנובעת אוסטיאופורוזיס".[2] האמת היא שלמוצרי חלב אכן עשויה להיות השפעה בגידולן של עצמות.

תכליתו הביולוגית הראשית של חלב הפרה הוא לגרום גידול – גידולו של עגל מ-30 ק"ג ל-300 ק"ג בפחות משמונה חודשים. הישג זה מתקבל בזכות כמה תכונות ש"נוזל גידול הפלא" הזה ניחן בהן. חלב פרה עשוי 50% שומן ובכל ליטר יש בו כ-600 קלוריות "מקדמות גידול".[3] לשם קידום הגידול המהיר יש בחלב הפרה גם ריכוזים גבוהים של חלבון, אשלגן, נתרן, סידן וחומרים מזינים אחרים. (להשוואה, ריכוזיהם של חומרים מזינים אלה בחלב אשה נמוך פי שלושה או פי ארבעה מריכוזיהם בחלב פרה.[3])

מוצרי חלב מגדילים את כמות הורמוני הגדילה:

נוסף על קלוריות וחומרים מזינים לקידום הגדילה, בחלב פרה יש גם כמות גדולה יותר של הורמונים הממריצים במישרין את גדילת העגל. החזק ביותר מבין ההורמונים הללו נקרא גורם גדילה דמוי-אינסולין-1 (IGF-1). כשבני אדם שותים חלב פרה, רמות ההורמון IGF-1 גדלות גם הן. מחקרים שמומנו בידי תעשיית החלב מגלים עלייה של 10% ברמות ה-IGF-1 בנערות מתבגרות ששתו כחצי ליטר ביום, ועלייה זהה בנשים לאחר הפסקת הווסת שצרכו 3 מנות ביום של חלב דל-שומן או בעל 1% שומן.[4] עלייה זאת ברמת ה-IGF-1 היא סיבה חשובה להשפעת "בניית העצם" של חלב הפרה.

IGF-1 מקדם גם גדילה בלתי רצויה – כגון גידולי סרטן והזדקנות מואצת. IGF-1 הוא המקדם החזק ביותר של התפתחות גידולים שנתגלה מעולם בסרטן השד, בסרטן הערמונית (פרוסטטה), בסרטן הריאות ובסרטן המעי הגס.[6]  המרצת-יתר של גדילה על ידי IGF-1 מובילה גם להזדקנות מוקדמת – ואילו צמצום רמות ה-IGF-1 הוא גורם "אנטי אייג'ינג".[7]

מוצרי חלב מעלים את רמת האסטרוגן:

המסר בדבר כושרו של האסטרוגן לבנות עצמות חסינות-שברים (למנוע אוסטיאופורוזיס) מושרש במוחן של נשים מזה ארבעה עשורים על ידי תעשיית התרופות, המוכרת מוצרי טיפול הורמונלי חלופי כגון פרמארין ופרמפרו. גם מזון מעלה את רמות האסטרוגן בגופו של אדם – ומזונות חלביים מהווים כ-70%-60% מן האסטרוגן שמקורו במזון.[8] המקור העיקרי של אסטרוגן הוא החליבה המתמדת של פרות במשך הריונן, הרווחת במשק החי מודרני המתועש.[8, 9] ככל שההריון מתקדם, תכולת האסטרוגן בחלב עולה, מ-15 פיקוגרם/מיליליטר ל-1,000 פ"ג/מ"ל.

ייצור אסטרוגן (אסטרון)

לא בהריון 15 פ"ג/מ"ל
במחצית ההריון הראשונה 151 פ"ג/מ"ל
בימים אחרונים להריון 1000 פ"ג/מ"ל

תוצאות מוכחות היטב של עודף אסטרוגן הם סרטן שד, סרטן הרחם וסרטן הערמונית.

התפריט המערבי כולו מזיק לעצמות: מועצת החלב הארצית מבקשת לשכנע אותך ש"אין שום הוכחה לכך שמזונות עתירי חלבון כגון מוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם".[10] ואולם אנשי תעשיית החלב יודעים שהדבר אינו נכון ובמקום אחר הם מודים בפה מלא: "עודף חלבון במזון, במיוחד חלבונים מזוקקים, מגביר את פליטת הסידן בשתן. אובדן סידן זה עשוי לשבש לרעה את מאזן הסידן ולהביא לידי אובדן עצם ואוסטיאופורוזיס. השפעות אלה יוחסו לעלייה בעומס חומצי אנדוגני הנוצר על ידי חילוף-החומרים החלבוני, עומס התובע סתירה על ידי מלחי הסידן הבסיסיים מן העצמות".[11]

כלומר, למוצרי החלב יש השפעה של בניית עצם – IGF-1 ואסטרוגן; והשפעה של הרס עצמות – חומצה וחלבון. התוצאה הסופית תלויה במאזן הסופי של ההשפעות המצטברות הללו. (יש לתת את הדעת לכך שצריכת סידן משפיעה מעט, לחיוב או לשלילה, על בריאות העצמות. ר' עלון מקדוגל מפברואר 2007.) חוקרים המתכננים מחקרים שמיועדים להוכיח כי מוצרי החלב מועילים לבריאות העצם נוהגים פעמים רבות להוסיף לניסוי שפע פירות וירקות או תרופות נוגדות-חומצה (כגון Citracal) כדי לנטרל תחילה את החומצות שבמזון.[12] בדרך זאת השפעת החיוביות, כגון המרצת גידול עצם בגלל IGF-1, יהיו התוצאות הדומיננטיות.

השוואת העומס החומצי של מזונות שונים:[3, 13]

עומס חומצי כלייתי לכל 100 קלוריות:
גבינת צ'דר 10.0
דגים (בקלה) 9.3
בשר עוף 7.0
בשר בקר 6.3
אפונה 1.0
קמח חיטה 1.0
תפוחי אדמה -5.0
תפוחי עץ -5.0
בננות -6.0
עגבניות -18.0
תרד -56.0

(ערך חיובי מציין חומציות ואילו ערך שלילי מציין בסיסיות)

שימו לב: תעשיית החלב מוכרת גבינה חומצית מאוד למען בריאות העצם – צפו בפרסומות שלהן

 

באופן עקבי, כשמשווים אוכלוסיות בני-אדם שתפריטן שונה, שיעור שברי הירך עולה ככל שעולה צריכת החלבון מן החי (לרבות מוצרי חלב). לדוגמה, בקרב בני-אדם מארה"ב, מקנדה, מנורבגיה, משבדיה, מאוסטרליה ומניו-זילנד מוצאים את שיעור אוסטיאופורוזיס הגבוה ביותר.[14, 15] השיעורים הנמוכים ביותר מתגלים בקרב אוכלוסיות האוכלות הכי פחות מזונות מן החי (אוכלוסיות אלה הן גם בעלות תפריט דל סידן) – כגון האזורים הכפריים של אסיה ושל אפריקה.[14, 15] חלבון במזון קשור קשר ישיר בחומציות המזון הנצרך.

שברי ירך ביחס לצריכת חלבון מהחי
בגרף זה מוצגת ההוכחה החותכת לעובדה שככל שגדולה צריכת החלבון של אוכלוסייה, כן גדול בה  הסיכון לשברי ירך. [14, 15]

מוצרי חלב גורמים לבני אדם להתחטב – זה לא מה שהם מספרים זה לזה

כותבת מועצת החלב הארצי: "כשמדובר בחיטוב קו המותניים, אוסף גדל של מחקרים מלמד שאכילת '3 מוצרי חלב ביום' כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות עשויה להעניק לבני אדם בוגרים תוצאות טובות יותר מאשר הפחתת קלוריות בלבד."[16]

תעשיית החלב מקדמת צריכת מוצרי חלב לשם הורדת משקל, הגם שהם יודעים כי זהו קמפיין שקרי. הנה למשל מסקנתו של מאמר סקר שמימנו ואשר פורסם ב-Journal of Nutrition (כתב-העת לתזונה) בגיליון מ-2003: "אותרו תשעה מחקרים על הוספת מוצרי חלב לתזונה: בשבעה לא נמצא הבדל משמעותי בשינוי משקל הגוף או בשינוי הרכבו בין קבוצות המחקר והביקורת. ואולם שני מחקרים שנערכו בבוגרים מבוגרים יותר גילו עליית משקל משמעותית בהרבה בקבוצות שצרכו מוצרי חלב."[17]
ב'סימפוזיון רכיבי מוצרי חלב וויסות משקל' שנערך ב-21 באפריל 2002 בניו אורלינס, אמרה ד"ר סוזן באר (המרבה לעבוד בשירות תעשיית החלב): "לסיכום, הנתונים הזמינים מתוך מחקרים אקראיים על הוספת מוצר חלב או סידן אינם מספקים אלא תמיכה מועטה בהשפעתה על הפחתת משקל הגוף או מסת שומן."[17] כלומר, הם יודעים את האמת אך אינם משתפים בה את הצרכנים. מחקרים שפורסמו מאז הסקר הזה רובם מומנו בידי תעשיית החלב וזויפו כדי שיתמכו בקמפיין הרווחי שלהם ה"מוכר" הורדת משקל.

המלצת מוצרי חלב היא גזענית

אומרת מועצת החלב הארצית: "מיעוטים שלקו בבעיות עיכול עקב צריכת חלב לומדים אסטרטגיות חדשות כדי שיוכלו ליהנות מחלב וממוצרי חלב. פירוש דבר הוא שמיעוטים (ולא-מיעוטים) בעלי אי-סבילות ללקטוז אינם צריכים עוד להפסיד את חומרי המזון החיוניים שמספקים מוצרי החלב. ההשפעות הבריאותיות של ההימנעות ממאכלי חלב – המקור הראשי של סידן במזון – עלולות להיות חמורות במיוחד לאמריקנים ממוצא אפריקני, להיספנים, לאסיאנים ולאינדיאנים. למיעוטים נשקף סיכון גבוה ליתר-לחץ-דם, לשבץ, לסרטן מעי הגס ולאוסטיאופורוזיס – מחלות שצריכת סידן נמוכה עשויה להיות מן הגורמים המקדמים אותן."[18]
זוהי דוגמה מובהקת לזריעת פחד ולמשחק ברגשות הפחד אנושיים.

לבני הגזע הלבן יש סבילות גבוהה לסוכר המצוי בחלב, הלא הוא הלקטוז. לבני גזעים אחרים יש "אי-סבילות" טבעית, נורמלית, לסוכרי החלב, וסוכרים אלה כשהם נצרכים אחרי היגמלות מחלב-אם גורמים להם בעיות עיכול ונפיחות, כאבי בטן ושלשול. חלב גורם בעיות עיכול ל-90%-60% מהם.

[על היקפי אי-סבילות ללקטוז בישראל, קיראו כאן.]

מאמר מערכת בכתב-העת הרפואי הבריטי (British Medical Journal) משנת 2006 מתייחס לסוגיה זאת: "יתר על כן, עלינו לשאול אם אנחנו מזיקים לילדים על ידי עידודם לעמוד בהמלצות. השמנת יתר בקרב ילדים עולה במדינות המתמערבות, ומוצרי החלב – מקור הסידן הראשי על פי ההמלצות התזונתיות – תורמים במידה רבה לצריכת שומן וסוכר אצל ילדים. אומדים שכשלושה רבעים מאוכלוסיית העולם ניחנו באי-סבילות ללקטוז לאחר ההיגמלות מחלב-אם ולכן אינם עומדים היטב בצריכת חלב ומוצרי חלב. זאת ועוד, כמה מחקרים מרמזים שצריכת חלב פרה מגבירה את הסיכון לכמה סוגי סרטן."[19]

גם במניעת יתר-לחץ-דם או לטיפול בו, תרומתם של מוצרי החלב אפסית למעשה – לכל היותר, סקר במימון תעשיית החלב גילה הורדה של 1.44 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי (בעת התכווצות חדרי הלב) ו-0.84 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי (בעת הרפיית חדרי הלב).[20] (להשוואה: תוצאות שהתקבלו אצלנו במרכז הרפואי מקדוגל גילו ירידה של 23/14 מ"מ כספית בלחץ-הדם אצל בני אדם שסבלו מלחץ-דם גבוה (150/90 מ"מ כספית או יותר) בפחות מ-10 ימים; וב-10 הימים הללו, כמעט כל בני האדם הללו פסיקו ליטול תרופות להורדת לחץ-דם.)

מוצרי חלב הם עתירי קלוריות, שומן וכולסטרול, ותורמים להיווצרות מחלות לב, שבץ, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר. הם נמצאים גבוה בשרשרת המזון ועל כן מצטברים בהם כימיקלים סביבתיים, לפעמים בכמויות מסוכנות. חלבון החלב הוא הגורם מספר אחד לאלרגיות למזון ועלול לגרום מופעים חמורים יותר של "אלרגיה למזון", הקרויים מחלות אוטואימוניות. כן ידוע שמוצרי חלב נגועים בחיידקים מסכני-חיים, לרבות E. coli, ליסטריה, סלמונלה, מיני סטפילוקוקוס, שחפת, נגיפי לאוקמיה של בקר ונגיפי כשל-חיסוני (AIDS) של בקר.  דיון מקיף יותר בסכנות חלב הפרה מצוי בעלון המידע שלי ממאי 2003, במאמר "שיווק חלב ומחלות".

תעשיית החלב עדיין אינה מחויבת לתת דין וחשבון לאיש

בגלל עוצמתה הפיננסית של תעשיית החלב וקשריה הפוליטיים, אנשיה רשאים לומר ככל עולה על רוחם ואיש אנו יכול לעצור אותם. ואולם צרכנים ספקניים עשויים לתהות: "מדוע בני האדם הם בעלי החיים היחידים השותים חלב של מין ביולוגי אחר ומוסיפים לשתות חלב לאחר גיל ההיגמלות הטבעי?" וגם: "מדוע עיצב אותנו הטבע (או הבורא) כך שעלינו לסכן את חיינו כדי להשיג חומר מזין חיוני – סידן?"

206.6 מיליון הדולרים בשנה שמקציבה מועצת החלב הארצית לשם בלבול בני האדם והסתרת האמת למען בצע כסף, והלך הרוח הפוליטי הרווח כיום, אינם מותירים תקווה לפיקוח על תעשיית החלב, או ליתר דיוק, מאחר שמדובר בחומר כה מסוכן – להוצאת מוצרי הפרה הללו אל מחוץ לתפריט האדם.[21]  למרבה המזל, בני-אדם חושבים משתחררים ומשחררים את משפחותיהם מן החולי והשמנת יתר על ידי הכרת עובדה שצרכיו התזונתיים של האדם רחוקים מאוד מאוד מצרכיהם התזונתיים של תינוקות הפרה.

ד"ר מקדוגל בהרצאה: כיצד מרמה תעשיית החלב את הציבור

מקורות:

1) הוספת טעמים לחלב: http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/health/materials/Wanted_Stronger_Bones.pdf

2) החלב משפיע לטובה על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd75-3Page1.htm

3) J Pennington.  Bowes & Church’s Food Values of Portions Commonly Used.  17th Ed. Lippincott. Philadelphia- New York. 1998.

4) Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ. 1997 Nov 15;315(7118):1255-60.

5) Heaney RP, McCarron DA, Dawson-Hughes B, Oparil S, Berga SL, Stern JS, Barr SI, Rosen CJ. Dietary changes favorably affect bone remodeling in older adults. J Am Diet Assoc. 1999 Oct;99(10):1228-33.

6) Moschos SJ, Mantzoros CS. The role of the IGF system in cancer: from basic to clinical studies and clinical applications. Oncology. 2002;63(4):317-32.

7) Rincon M, Rudin E, Barzilai N. The insulin/IGF-1 signaling in mammals and its relevance to human longevity.Exp Gerontol. 2005 Nov;40(11):873-7.

8) Sharpe R.  Are oestrogens involved in falling sperm counts and disorders of the male reproductive tract?Lancet 341:1392, 1993.

9) Janowski T.  Mammary secretion of oestrogens in the cow.  Domest Anim Endocrinol. 2002 Jul;23(1-2):125-37.

10) שום הוכחה שמוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd69-1Page1.htm

11) יתר חלבון, בעיקר חלבונים מזוקקים:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd74-5Page1.htm

12) New SA.  Calcium, protein, and fruit and vegetables as dietary determinants of bone health.  Am J Clin Nutr. 2003 May;77(5):1340-1.

13) Remer T. Potential renal acid load of foods and its influence on urine pH.  J Am Diet Assoc. 1995 Jul;95(7):791-7.

14) Abelow B.  Cross-cultural association between dietary animal protein and hip fracture: a hypothesis. Calcific Tissue Int 50:14-8, 1992.

15) Frassetto LA .  Worldwide incidence of hip fracture in elderly women: relation to consumption of animal and vegetable foods. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2000 Oct;55(10):M585-92.

16) 3-מוצרי-חלב-ביות כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/healthyweight

17) Barr SI.  Increased dairy product or calcium intake: is body weight or composition affected in humans? J Nutr. 2003 Jan;133(1):245S-248S.

18) מיעוטים שסובלים מבעיות עיכול:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/nutrition/lactose/lactoseIntolerance.pdf

19)  Lanou AJ. Bone health in children. BMJ. 2006 Oct 14;333(7572):763-4.

20)  Griffith LE, Guyatt GH, Cook RJ, Bucher HC, Cook DJ.  The influence of dietary and nondietary calcium supplementation on blood pressure: an updated metaanalysis of randomized controlled trials. Am J Hypertens.1999 Jan;12(1 Pt 1):84-92.

21) תעשיית החלב מוציאה 206.5 מיליון דולר:

 http://www.dairycheckoff.com/NR/rdonlyres/
8556915B-BDF6-4CAA-8D41-48AF5C3FA0FF/0/2005dmiannualreport.pdf.

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים

בסופ"ש האחרון התפרסמה בעיתון 7 ימים של ידיעות אחרונות כתבה על איכות הזרע של הישראלים שהולכת ופוחתת בקצב משמעותי.
אחד הנושאים שסוקרו היה השפעת ההורמונים שבחלב על איכות הזרע.
הבאנו לפניכם את החלקים הרלוונטים והתייחסותינו לתשובותיהם של נציגי מועצת החלב שהתראיינו לכתבה.

Sperm

בסופ"ש האחרון התפרסמה בעיתון 7 ימים של ידיעות אחרונות כתבתו של רם גלבוע על איכות הזרע של הישראלים שהולכת ופוחתת בקצב משמעותי.
אחד הנושאים שסוקרו היה השפעת ההורמונים שבחלב על איכות הזרע. 
הבאנו לפניכם את החלקים הרלוונטים והתייחסותינו לתשובותיהם של נציגי מועצת החלב שהתראיינו לכתבה.

בתחילת הכתבה התראיינה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, גניקולוגית ומומחית לפריון והפריה חוץ גופית.

"דבר אחרון זה חלב. אין לי התנגדות לחלב באופן עקרוני, אבל עשיתי עבודה שבה בדקתי חלב מכל העולם המערבי כמעט וגם דגימות מתאילנד, הודו וסין.
מתברר שיש בחלב פרוגסטרון, אסטרוגן ואסטרוגנים חלשים, הורמונים אחד לאחד כמו באישה.
למה? משום שבמחלבות מסחריות, פרות בהיריון מוצפות בהורמונים, ואלה עוברים לחלב, על פי מדדים מסויימים ברמות דומות לאישה שבוע אחרי ביוץ.
המקום היחיד שזה לא ככה, זה בהודו ואזורים בסין.
אני אומרת את זה רק כהיפותזה: ילדים יכולים להיחשף לרמות די גבוהות של אסטרוגנים חלשים בתזונה שלהם.
כבר פנוי אליי אנשים במועצת החלב, שאלו 'מה אני מדברת על החלב, מה קרה? מה הולך?"

הכתב שאל אותה בתגובה:
"שמעתי שהם כמו השב"כ. מה אמרת להם?"
מכך היא התחמקה וענתה שהיא פנתה למשרדי הממשלה בבקשה להקים קבוצת פעולה של אנשי מקצוע עם תקציבים שיאפשרו להם לבדוק ולפעול.

גם שירלי תדהר, נטורופתית שמתמחה בפוריות וגניקולוגיה אמרה דברים דומים בהמשך הכתבה:

"הטיפול שלי הוא תזונה. רופאים לא רואים קשר לתזונה. אם הם כבר אומרים משהו, זה לגבי הסטרס. אבל התזונה של הגבר הישראלי ירודה, וגם יש בה איכויות שפוגעות בזרע: מזונות מעובדים, מזונות עם שומן רווי. על האש, למשל, מאוד מחמצן את מעטפת תאי הזרע. סטרס ואלכוהול מייצרים חמצון.  יש גם הורמונים נשיים, שנטען שמגיעים מגלולות במי ביוב. בחלב יש הורמונים, ולא סתם היום להרבה גברים יש ציצים."

מילה של וטרינרים שקשורים לתעשיית החלב והכל נשכח

בהמשך הכתבה פונה הכתב לוטרינרים מומחים מתעשיית החלב, לשאול אותם על ההורמונים:

ד"ר נדב גלאון הוא וטרינר מומחה ברפואת בקר ומנהל השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות.
אנחנו מדברים בטלפון. על הפרק: סוגיית החלב והאסטרוגן שהעלתה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן.
"במדינת ישראל כבר 20 שנה לא מזריקים אסטרוגן חיצוני לפרה", הוא אומר. "מעבר לכך, סביר להניח שהיום יש פחות אסטרוגן בחלב, כי תפוקת החלב לפרה עלתה, ויש אסטרוגן נתון בכל קילו פרה שמתחלק על יותר חלב.
עכשיו, האם הגבר הישראלי אוכל יותר מוצרי חלב מלפני 20 שנה? יכול להיות, צריך לבדוק. אבל זה לא מספיק בשביל לקשור את זה נסיבתית לחלב. לא כימית, אלא נסיבתית".
בדקתי, הגבר הישראלי לא אוכל יותר מוצרי חלב מאשר לפני 20 שנה.

הכתב השאיר אותנו די המומים מהתשובה שלו, נראה שאופן הצגת הדברים ע"י הוטרינר הצליח לבלבל אותו.
הוטרינר בעצם מודה שיש אסטרוגנים בחלב, ומניח הנחה ממוחו הקודח שאולי כעת יש פחות מהם כי הם מתחלקים בין יותר ליטרים שמפיקה הפרה.
האם הוטרינר המכובד שכח שבעשרים השנים האחרונות המשק הישראלי הפך למתועש יותר, ובמשקים מתועשים פרות הרות יותר, ולכן יתכן מאוד שרמות ההורומונים דווקא עלו?
אנחנו לעומת הכתב היינו מצפים לשמוע כמה אסטרוגן ופרוגסטרון יש בחלב, לא השערות ותשובות מתפתלות בסגנון של "זה בסדר, יש פחות".

ולגבי כמות החלב שצורך הגבר הישראלי – נשמח לדעת מאיפה נמצא הנתון שהגבר הישראלי לא צורך יותר חלב.
כאשר אנו בדקנו בפרסומים של מועצת החלב, מצאנו שדווקא היתה עלייה בצריכה לנפש בישראל.

חלב שיווק שנתי לנפש בליטרים
מועצת החלב מדווחת על עלייה בליטרים לנפש.
מתוך שנתון מועצת החלב – 2012

וטרינרים של מועצת החלב אינם משקרים, הם רק מספרים חצי אמת

הכתב עובר לראיין את הוטרינר הראשי של מועצת החלב:

מאוחר יותר, רק בשביל לסגור את הפינה הזו, אני שואל מומחה נוסף לגבי סוגיית הפרות והחלב.
ד"ר שמואל פרידמן הוא מומחה לפוריות של חיות משק ומנהל וטרינריה במועצת החלב.
קבעתי איתו במשרד שלו ביהוד, והוא ממתין לי ביחד עם אשת יחסי הציבור של המועצה.
"לא כל הפרות הריוניות כל הזמן, יש מחזוריות." הוא פוסק

נכון ד"ר שמואל, יש מחזוריות, כזאת שמיועדת להוציא מקסימום חלב מכל פרה.
בפועל רוב הזמן שהפרה נחלבת היא בהריון, זאת מכיוון ששלושה חודשים אחרי שהפרה ממליטה מעברים אותה שוב.
אז כשאתה אומר "יש מחזוריות, למה אתה מתכוון"?

שלושה חודשים בין הריון אחד לשני.
שלושה חודשים בין הריון אחד לשני. מתוך 10 חודשי חליבה, רק שלושה חודשים הפרה אינה בהריון

אבל ד"ר שמואל, שלידו גם יושבת היחצ"נית של מועצת החלב, צריך כנראה להצדיק את המשכורת שלו ושלה, אז הראיון ממשיך:

אבל מה עם הגברים שיש להם ציצים?
"לא ה-FDA ולא האיחוד האירופי נתנו הגבלות צריכה עד היום בנושא של מזהים. יש היום הגבלה של ה-FDA על צריכה סויה, לא על חלב".
אז תגידו למכונית השחורה ששמתם מול הבית שלי לנסוע.
"אלה לא אנחנו. אנחנו שמים דברים מתחת למכונית."
    הוא באמת אמר את זה. 

אז זה באמת נכון שה-FDA או האיחוד האירופי אינם מזהירים עדיין מפני ההורמונים שבחלב, לדעתנו זה רק עניין של זמן עד שיצטבר מספיק מידע, כמו שציינה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, ואז גם בהתאם ישתנו ההמלצות של ארגוני הבריאות.
עד אז, נציגי מועצת החלב ימשיכו להטעות לגבי ההורומונים, וכרגיל להפחיד את הציבור מסויה, המתחרה העיקרי של תעשיית החלב.
בדקנו באתר של ה- FDA, מה שמצאנו שם זה המלצה לצרוך סויה באופן יום יומי על מנת להקטין את הסיכון למחלות לב.
ה-FDA קובע שצריכה של 25 גרם חלבון סויה ביום (3 מנות חלב סויה) מועילה לבריאות ומפחיתה התקפי לב, לכן ממש לא ברור לנו איך ד"ר שמוליק רואה בהמלצה זו הגבלה על צריכת מוצרי סויה.
אבל כשראיון מתנהל עם יחצנית של מועצת החלב, הכל אפשרי!

כמו כן, ד"ר שמוליק, בתור מי שמספק באופן קבוע בדיקות רמת פרוגסטרון בחלב לרפתנים, על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון. (כן כן, הם עושים את הבדיקות האלו כדבר שבשגרה, בודקים את רמת ההורמונים, אבל כששואלים אותם הם אומרים – אין הורמונים.) ראוי שתתחילו לפרסם נתונים על כמויות ההורמונים שיש ב"מוצר הבריאות" שאתם משווקים בכל הכח לציבור.

נ.ב.
וכמעט שכחנו, תודה שמוליק על האזהרה
צוות חלב עובדות או מיתוסים מבטיח לבדוק מתחת לרכב לפני כל נסיעה.

נא שתפו.

לקריאה נוספת:
אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב

חליבה במשך תקופת ההריון, השוואה בין עבר והווה

אין הורמונים בחלב – שקר במצח נחושה

מחקר שהתפרסם באתר DairyReporter: צריכת חלב מרובה קשורה לאיכות זרע נמוכה

פרשת חוברת התזונה של כללית, פרק 4: מי פוחד מסויה?

תקציר הפרקים הקודמים:

חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי מספר דיאטניות, אשר לפחות שלוש מהן נמצאות בניגוד עניינים בשל קשריהן עם תאגידי החלב:
שרית עטיה, הינה הדיאטנית של מועצת החלב.
מיכל גלאון היתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת.
אנקה סימוביץ שמשה בעבר כדיאטנית בתשלובת שטראוס.
באופן מתמיה ומטריד במיוחד, ניגוד עניינים זה אינו מצויין בגוף חוברת ההמלצות של הכללית, כך שלציבור אין דרך לדעת כי ההמלצות נכתבו בסיוע תעשיית החלב.
כפי שפרסמנו בפרקים הקודמים, כל קשר בין המלצות התזונה של הכללית ובריאות הציבור מקרי בהחלט. החוברת היא שיר הלל לצריכת מוצרי חלב, והחוברת יותר משהיא משקפת את האינטרס של לקוחות שרותי בריאות כללית, היא משקפת את האינטרס הכלכלי של תאגידי החלב.

 קישור לפרק הקודם

פרק רביעי: מי פוחד מסויה?

בקופת חולים הכללית כ"כ חוששים מהסויה שבהמלצות התזונה שלהם הם בחרו לייחד פרק נפרד כבר בראשית החוברת לאזהרות מפני צריכת סויה, ולהדגיש אותו בתיבה מיוחדת ובכיתוב בולט במיוחד.
אז מה כ"כ מסוכן בסויה? אם מקשיבים לכל איגודי הבריאות החשובים בעולם, התשובה היא שהאשמות כנגד הסויה אינן מבוססות על מדע. ארגון התזונאים האמריקאי, למשל, שהוא ארגון התזונה הגדול בעולם ערך סקירה מקיפה של המחקר על הסויה, ופרסם את ממצאיו בנייר עמדה בנושא עוד בשנת 2010. מסקנתם היתה שאין כל בסיס לחשש מפני צריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים צמחיים. הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה שונים מאסטרוגנים באופן מהותי, ולא רק זאת אלא שהם ככל הנראה גם מסייעים בהגנה מפני סרטן (ובפרט סרטן שד וערמונית), וכן מגינים מפני מחלות לב, אוסטאופורוזיס ושברים.

פה חשדנו גם אנחנו...
פה חשדנו גם אנחנו…

למידע מדעי מקיף ומלא וכן ניירות עמדה מקצועיים ביחס לסויה, לחצו כאן

אז מה הפחיד כ"כ את קופת החולים הכללית שהיא טרחה להזהיר את הציבור מפני ה"הורמונים צמחיים" שבסויה, שלטענת הכללית מעלים את הסיכון לסרטן וגורמים להתפחות מינית מוקדמת בקרב ילדות? ואיך זה שבכללית כל כך פוחדים מהפיטואסטרוגנים שבסויה, אבל האסטרוגנים האמיתיים שנמצאים בחלב הפרה (שהרי מדובר בנקבת יונק שנמצאית במצב הריון כמעט תמידי) לא מפחידים אותה, ועליהם לא תמצאו ולו מילה אחת בחוברת ההמלצות?

נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה בשיקאגו מסביר מצויין מהי הבעיה האמיתית עם הסויה.

נייר העמדה קובע שחלבון סויה שקול באיכותו לחלבון מהחי – הספיגה שלו גבוהה, ומבנה חומצות האמינו שלו דומה לצרכי האדם. לפי נייר העמדה גם הסידן שבחלב סויה נספג באחוזים דומים לסידן שבחלב פרה. כלומר לפי נייר העמדה, חלב סויה הוא תחליף מלא ומצויין לחלב פרה.

אתם מבינים כמה זה מסוכן? לא רק שהסויה בריאה ומזינה ועשויה להפחית את הסיכון לסרטן ומחלות לב, היא אפילו עשירה בחלבון ובסידן ומהווה חלופה מצויינת למוצרי חלב!

זה כמובן מאוד מסוכן לתאגידי החלב ולמועצת החלב שהדיאטניות שלה השתתפו בניסוח המלצות התזונה של הכללית. זו בעצם הסיבה האמיתית לאזהרות מפני צריכת הסויה!

זו הסיבה האמיתית שהדיון בסויה נעשה ממש באותו עמוד בו ממליצה לנו הכללית על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב ביום, וכדי שאף אחד לא יפספס, גם סמלה המסחרי של מועצת החלב מתנוסס במרכז העמוד ומזכיר לנו מי בעצם עומד מאחורי ההמלצות הללו.

בארה"ב – הסויה נכללת בהמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב

ויש עוד פרט מעניין ומטריד במיוחד שחשוב לשים לב אליו – כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, באופן מוזר משהו בחרו בכללית לבסס את המלצות התזונה שלהם על המלצות תזונה אמריקאיות שכבר אינן בתוקף. המלצות אלו עודכנו לפני שנתיים, ואחד השינויים הגדולים שבוצעו בהם היה הכנסת מוצרי הסויה להמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב.

מה דעתכם? יכול להיות שזו היתה הסיבה שבכללית בחרו להמליץ לציבור על המלצות תזונה שאינן בתוקף? יכול להיות שהם לא רצו להסתמך על המלצות התזונה האמריקאיות החדשות שכן אלו הכניסו את מוצרי הסויה לקטגורית מוצרי החלב, וזה ממש לא נוח לכללית ולדיאטניות מהתעשיה שסייעו בכתיבת החוברת? ובכלל, זה לא קצת מטריד שהכללית ומועצת החלב שאוהבות תמיד לצטט את המלצות התזונה האמריקאיות (שכידוע נכתבות ע"י משרד החקלאות האמריקני בשיתוף גורמי תעשייה – עוד בנושא זה, מומלץ מאוד לצפות בוידאו הקצר הזה של ד"ר גרגר) בכל הקשור לצריכת חלב, בוחרות באופן סלקטיבי וללא כל הסבר להתעלם מכך שמוצרי הסויה לפי ההמלצות האמריקאיות מקבילים לחלוטין למוצרי חלב פרה? כלומר, אם המלצות התזונה של משרד החקלאות האמריקני הן סמל ומופת ככל שהן מהללות את החלב, מדוע פתאום כשמדובר בסויה, ההמלצות האמריקאיות שגויות ומסוכנות לבריאות הציבור?

אנחנו כמובן, ממש לא אומרים שחייבים לצרוך סויה. אפשר לאכול תזונה בריאה, מאוזנת ועם מספיק סידן גם בלעדיה. אבל מסע הצלב של הכללית בשירות מועצת החלב נגד הסויה צריך להדיר שינה מעיני כולנו. כאשר מנסחי המלצות התזונה שלנו דואגים לאינטרסים כלכליים של תאגידי החלב במקום לדאוג לבריאות שלנו, זהו סימן שמשהו רע מאוד קרה למערכת הבריאות בישראל.

עשרות אנשים פנו אל דף הפייסבוק של שרותי הבריאות כללית בעקבות סדרת הפרסומים על פרשת חוברת התזונה. אבל בכללית ממשיכים להתעלם בהפגנתיות! פניות אחרות מקבלות מענה מהיר מאוד בדף שלהם, אבל כל מה שקשור לחוברת – הם ממלאים פיהם מים (או חלב).

הדף של כללית לא נותן את המענה הראוי אז בואו נפנה למשרד הבריאות, לנציב הקבילות של כללית ולמבקר המדינה (שבדיקות של תחומים כאלו הם תחת חסותו).

נשמח לעזרתכם בפניות ובהפצת המידע:

נציב פניות הציבור של שרותי בריאות כללית

http://www.clalit.co.il/he-il/contactus/ombudsman/

—–

נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות:

http://www.health.gov.il/Subjects/UninsuredRights/NationalHealthAdmissibility/services/Pages/complaints.aspx

כתובת הנציבות:

נציבות הקבילות, משרד הבריאות

רח' ירמיהו 39, ירושלים, מיקוד: 9101002

פקס: 02-5655981

דוא"ל: kvilot@moh.health.gov.il
call.habriut@moh.health.gov.il

לשאלות ובירורים – מוקד "קול הבריאות": 5400* ,08-6241010

—–

המחלקה לתזונה במשרד הבריאות

טלפון: 02-5080407

פקס: 02-6474840

—–

נציבות תלונות הציבור של מבקר המדינה:

http://www.mevaker.gov.il/serve/site/ntz_ombuds_complaint.asp

מכתב פתוח לעובדי תנובה – שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב

עובדי תנובה יקרים,
בימים אלו קיבלתם מדיאטנית תנובה מכתב ובו ההשלכות הבריאותיות של החלב.
בשנתיים האחרונות אנו חוקרים לעומק את התחום החשוב הזה, ומצאנו כמה ליקויים וחוסר דיוק באינפורמציה שנשלחה אליכם.
אנחנו מביאים כאן את המידע שמצאנו, לעיונכם.
בברכת רק בריאות.

עובדי תנובה יקרים, בימים אלו קיבלתם מכתב פנימי מטעם החברה, המנסה להתמודד עם הטענות שמועלות כל העת בדבר הסכנות שבמוצרי החלב. המכתב נשלח לעובדים בלבד ובאופן לא מפתיע לא הובא לידיעת הציבור. כנראה שתנובה חוששת שלא תוכל להגן על הטענות הכתובות בו אם יחשף לקהל הרחב ומומחים שאינם מטעמה ידרשו לתוכנו אבל המכתב כן הגיע לידינו ומצאנו לנכון לציין בפניכם את האי דיוקים שחלו בו. כשירות מטעמנו. המענה שלנו יהיה כמובן פתוח לציבור ולביקורת ציבורית

תנובה
לקריאת המכתב של תנובה: שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב ומוצריו

לנוחיות הקריאה, את הטענות של תנובה סימנו באדום ואת התגובה שלנו בשחור.

בברכת רק בריאות.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים.

 

 

כעובדי תנובה, חשוב לנו לספק לכם מידע שתוכלו להעביר הלאה לכל מי ששואל אתכם.

ריכזנו עבורכם את המיתוסים "המקובלים" ביותר, עם התשובות המדעיות בקצרה, ועם קישורים נוספים, רובם בעברית, למי שרוצה לבסס ולהעמיק…

חג שבועות שמח!

חלב מכיל כמות גבוהה של הורמונים ואנטיביוטיקה

X לא נכון

 כל מיכל חלב בישראל עובר 5 בדיקות סף קפדניות לפני כניסתו למחלבה ולשיווק, ובהן:

בדיקות לאיתור חומרים אנטיביוטיים או אחרים, בדיקות לבדיקת ההיגיינה בזמן תהליך

הפקת החלב ובדיקות מראה, טעם וריח נוספות. פסילה של מיכל כתוצאה מהבדיקות

גורמת לפסילתו ולשפיכתו, והרפתן נקנס בצורה משמעותית.

תנובה אמנם טוענת שחלב עובר בדיקות קפדניות, אבל שימו לב לא מוזכרת אף בדיקה של קיום הורמונים! נזכיר שוב הורמוני מין מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון המגיעים אל החלב היישר מהפרה עצמה בשל העובדה שהיא נחלבת בעודה בהריון ולא נבדקים בשום צורה בשום שלב בתהליך. הנה כאן על פי ד"ר שמוליק פרידמן, המנהל המקצועי של מועצת החלב, הורמונים לא נבדקים.

ומה לגבי האנטיביוטיקה? בחלב דווקא יש אנטיביוטיקה, אך ברמות נמוכות מאוד ושעומדות בתקן. בעבר פורסם בעיתונות שתנובה מוהלת חלב פגום בחלב נקי על מנת לעמוד בתקנים. אנו מקווים שבעקבות הפרסום, והדיון שנערך בכנסת בעקבותיו חדלה החברה מהפרקטיקה הזו. רמות אנטיביוטיקה נמוכות אולי לא משפיעות על גופנו אבל בהיקפים בהם מיוצר חלב בישראל הם בהחלט משפיעים על הסביבה ותורמים ליצירת חיידקים עמידים המסכנים את בריאות הציבור

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=187660

 בהיות הפרה ייצור חי, היא מייצרת הורמונים בעצמה. כמות ההורמונים המגיעה לחלב באופן טבעי הינה מזערית (פחותה מהרמה המותרת בתקנות לגבי כל סוג של מזון).

אבל רגע אם לא בודקים כמה הורמונים יש בחלב איך יודעים שהכמות היא מזערית? איך יודעים שהיא פחותה מהרמה המותרת? פרה בהריון מתקדם מייצרת פי 33 יותר הורמונים מפרה שבתחילת ההריון מכאן שרמת ההורמונים בחלב איננה קבועה ועשויה להשתנות ממיכל למיכל.

אפילו מכון המחקר של תנובה מזכיר את קיומם של ההורמונים במאמר מאת ד"ר בתשבע מרקוס שהתפרסם כאן

על פי הערכות שלנו בליטר חלב פרה יש כ 20 מיקרו גרם אסטרוגן. הערכות שמתבססות על נתונים שנאספו על ידי המשרד להגנת הסביבה. זה נשמע מעט? אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הסיכום של הסימפוזיון בנושא משבשי פעילות הורמונלית שנערך ב 2005 ושם הועלתה הטענה שגם כמות קטנה כזו של הורמונים גורמת לשינויים מסוכנים בגופנו

עפ"י הערכות של מומחים בהרווארד, בין 60 ל – 80 אחוז מההורמונים שאנו צורכים במזון מגיעים אלינו מצריכת מוצרי חלב:

http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html

מצגת נוספת בנושא מאת החוקרת של הרווארד שסיכמה את נושא ההורמונים בחלב שהיא חקרה ועוד מחקרים קשורים שהיא ערכה (זו מצגת מקצועית והוצגה לקהל של חוקרים, שוב מיועד למי שמעמיק בלי לפחד)

 מתן הורמונים מגבירי ייצור חלב לפרות נאסר לפני שנים בישראל.

http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show&dbid=katavot&dataid=antibioticsandhormones

http://laniado.sweethome.co.il/files/milk_web/?q=node/27

נכון. אנחנו לא מדברים על הורמונים מגבירי ייצור חלב (למשל מסוג rBST שנמצאים בשימוש בארה"ב ) שלכאורה אסורים בשימוש בישראל. למה לכאורה? כי איש אינו בודק אם ואיזה הורמון ניתן לפרות בארץ בניגוד לחוק. הואיל ומתן ההורמון מגביר משמעותית את ייצור החלב, והואיל ולא מתקיימת אכיפה בכלל, עשוי להיות כאן תמריץ להפרת החוק. למשל באירופה, שם השימוש בהורמון נאסר גם כן, נערכים לפיתוח שיטות גילוי של הפרות החוק. בישראל, כאמור, לא בודקים.

אז תנובה, תבינו, אנחנו מדברים על הורמוני הריון מסוג פרוגסטרון ואסטרוגן.

אבל חשוב לציין שיש מקור נוסף להורמונים. צריכת חלב, כנראה מעצם היותו של החלב מזון אנאבולי המותאם לגדילה מהירה של עגלים, מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שנמצא קשור בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים (למשל שד)

לינק למחקר מצוין בנושא: (למי שמעמיק בלי לפחד כמובן)

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3357623

וזה לא הכל – למרות הבדיקות הקפדניות כביכול – חלב מכיל שאריות רעלנים מסוכנים. כפי שכבר חשפנו, בדוח השרותים הוטרינרים לשאריות מסוכנות במזון מהחי נקבע כי 10% מדגימות החלב בישראל ב 2011 הכילו אפלטוקסינים

הסידן ממוצרי חלב דלי שומן לא נספג

X לא נכון

 ספיגת סידן ממוצרי חלב לא קשורה לאחוז השומן והיא דומה בכל המוצרים

 ויטמין D הוא ויטמין שומני שתורם לספיגת הסידן, ולכאורה נמצא יותר במוצרים עתירי

שומן, אלא שבחלב בישראל תכולה מאד נמוכה של ויטמין D , ורמתו במוצר אינה קשורה

באחוז השומן שלו.

 הסידן נספג ביעילות גם כשאין ויטמין D במוצר עצמו, אלא מצוי בתזונה בכלל בכמות

המומלצת ממקורות שונים ומחשיפה מתונה לשמש

http://www.israelbody.org/Index.asp?ArticleID=2097&CategoryID=407

נתעלם מהבחירה של תנובה להפנות את עובדיה לאתר ישראל בודי כדי לקבל מידע על ספיגת חלב. אחרי כל השנים והתעמולה לגבי סידן וחלב זה הכי טוב שאפשר למצוא?

ושוב גם בטענה כאן תנובה מנסה להסיח את הדעת מהעניין האמיתי. זה לא השומן או חוסר השומן בחלב שפוגע בספיגה.

  1. לסידן שבחלב יש אחוז ספיגה נמוך, נמוך אפילו ביחס לחלק מהירקות והקטניות שמכילים סידן.

  2. בחלק ממוצרי החלב הסידן מגיע ממקור מלאכותי שמוסף למוצר החלב. במקרים אלו מדובר בסידן. באיכות ירודה שספיגתו עוד נמוכה יותר.

  3. ברבים ממוצרי החלב (בעיקר גבינות) יש הרבה נתרן הגורם להפרשת סידן ויציאתו בשתן. כמו גבינה בולגרית או קוטג'

  4. ברבים ממוצרי החלב יש גם חלבון מהחי שגורם ליציאת חלק מהסידן בשתן.
  5. ברבים ממוצרי החלב אין בכלל כמות גדולה של סידן. כמו גבינות שמנת או קוטג 9%

ובכלל בואו נבדוק רגע כמה באמת סידן אנחנו מקבלים ממוצרי חלב. עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות  שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):

חלב שתייה ומשקאות – 24%

גבינות לבנות – 28%

גבינות קשות ומותכות – 29%

תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%

חמאה שולחנית – 2%

כוס חלב שתייה מכילה כמויות גדולות של סידן, אך חלב ניגר מהווה פחות מרבע משוק החלב! בחינה של רב מוצרי החלב מגלה כאמור שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.

למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות. יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.

הסידן מהשוקו לא נספג

X לא נכון

 פולי קקאו אכן מכילים רכיב המפריע לספיגת סידן, אלא שכוס משקה שוקו מכילה רק

כפית אבקת קקאו, וזו מפריעה לספיגה של 3% בלבד מהסידן שבחלב

http://www.clalit20plus.co.il/Clalit/Young/Lifestyle/Articles/TzunatKosher/chocolate_milk.htm

ושוב הטריק הידוע חוזר. מצטטים מאמר של תזונאי שניזון בעצמו ממחקרים ממומנים על ידי גופי חלב,  באיכות נמוכה על מנת לשוב להשתמש במאמר כאילו מדובר במומחה בלתי תלוי. ולעניין עצמו, הסידן מהשוקו, בדיוק כמו בשאר מוצרי החלב,  נספג באופן חלקי. וגם לו היה נספג במלואו, האם זוהי הצדקה לצרוך שוקו שבנוסף לסידן גם מכיל כמויות גדולות של סוכר, כמו גם שומן רווי,והורמוני מין בכמות לא ידועה?

באותו אופן אפשר לטעון שבשוקו יש גם מים. האם מישהו מאיתנו יעלה על דעתו להמליץ על שוקו בתור מקור טוב למים להם הגוף זקוק? האם עצם קיומו של סידן במוצר כלשהו הופך להצדקה לצריכתו? האם בכלל בדקנו לרגע מהם האלטרנטיבות לסידן לפני שקיבלנו כתורה מסיני את העובדה שמוצרי החלב הם המקור הבלעדי?

אם יש דבר מסוכן יותר מאכילת ממתקים זו אכילה של ממתקים מתוך מחשבה שהם מזון בריאות!

החלב מעלה את הכולסטרול וגורם למחלות לב

X לא נכון

 מחקרים מראים שצריכת חלב ומוצריו, לא רק שאיננה מעלה את שכיחות מחלות לב וכלי

דם, אלא אפילו קשורה עם תחלואה נמוכה יותר, גם של יתר לחץ דם וסוכרת

 בכל מקרה, מכל סיבה תזונתית, מומלץ להעדיף מוצרי חלב דלי שומן

 תזונה המומלצת להורדת לחץ דם הינה עשירה בירקות פירות ומוצרי חלב דלי שומן

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/73691.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/65154.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/73690.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/65155.asp

http://tnuva-research.co.il/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-30-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99-10/

חברות החלב משווקות את מוצרי חלב כמזון בריאות, ולכן הציבור צורך אותם ללא הגבלה. התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה מערבית. שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

לא במקרה תראו בכל מקום שההמלצה היא לצרוך מוצרי חלב דלי שומן או ללא שומן. אם השומן של מוצרי החלב לא גורם למחלות לב מדוע ההמלצה היא כזו?

יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.

אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.

יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.

בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.

ויש לזכור – רב השומן  במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו. 

חלב מסרטן

X לא נכון

 מחקרים מראים השפעה מגנה של צריכת מוצרי חלב מפני כלל מחלות הסרטן, ובמיוחד סרטן המעי הגס

 לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין סרטן השד

http://laniado.sweethome.co.il/files/milk_web/?q=node/24

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22537215

זוהי זרייית חול בעיניים. למה? כי אין קשר בין העובדה שחלב מעודד סרטן הערמונית השד והשחלה לבין הממצא האיזוטרי שהוא לכאורה מגן מפני סרטן המעי. שימו לב אנחנו מדברים על הקשר בין חלב לבין סרטן השחלה, שד וערמונית. ולא על סרטן באופן כללי וגם לא על סרטן המעי. לחלב יש קשר ישיר לסרטני מערכת הרבייה וזה אינו סותר השפעה של חלב על סרטן מסוג אחר כמו המעי. האם העובדה שהוא מגן מפני סרטן מסוג אחד משככת את העובדה שהוא גורם לסרטן מסוג אחר? 

צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.

הנה כמה פרסומים שלנו ושל אחרים בנושא

http://www.re-searches.co.il/?CategoryID=468&ArticleID=10327

35 גרם חלבון = 76% סיכון מוגבר לסרטן ערמונית אגרסיבי

סרטן השחלות גדל טוב עם חלב

ד"ר גרגר על הורמונים בחלב והשפעתם

חלב קשור בסרטן הערמונית שד ושחלה –  גם בסיכום של הרווארד לנושא:

http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

צפו בוידאו של יו"ר מחלקת תזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, פרופ' וולטר ווילט:

חלב גורם לאסטמה ולהגברת ייצור ליחה

X לא נכון

 חלב לא גורם לאסטמה ו/או לייצור ליחה.

 צריכת חלב לא משפיעה על התקפי אסטמה

 אלרגיה לחלב שכיחה יותר בקרב ילדים אסטמתיים, ואסטמה שכיחה יותר בקרב ילדים

אלרגיים לחלב, לכן נדמה שיש קשר סיבתי בין חלב לאסטמה

מתוך נייר עמדה של החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה העסוק בצריכת חלב ומוצריו בקרב

תינוקות, ילדים ומתבגרים:

לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב ומוצריו , ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת השימוש

בחלב:

א) דלקות חוזרות של האוזן התיכונה

ב) אסטמה

ג) שיעול כרוני

ד) נזלת כרונית

ה) ליחה

http://www.pediatrics.org.il/Pediton/102007.pdf  עמוד 4 בקישור, סעיף 5

http://tnuva-research.co.il/01-יאמ-בלח-רושעה-ןויליג-31-ןויליג

http://archive.haimtov.co.il/Inner.aspx?ArticleID=4184

Wuthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus

production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr. 2005;24:547s-55s. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16373954

 פנינו לחברים בדף חלב עובדות או מיתוסים בפייסבוק וביומיים בלבד אספנו עשרות עדויות של אנשים שהבריאו מאלרגיות, אסטמה ונזלות כאשר הפסיקו לחלוטין עם החלב. קיראו אותם כאן: עדויות על החלמה כתוצאה מהפסקת מוצרי חלב

תנובה, אתם רוצים להתווכח עם זה?

יש גם עדויות מדעיות שקושרות את תוצר פירוק חלבון החלב (קזאין), קאזומורפין, להגברת ייצור הליחה בבלוטות מערכת הנשימה בכל אופן זה לא ברור עדיין עד הסוף כמו תהליכים ותופעות רבות אחרות הקשורות בתזונה ורפואה. דבר אחד ברור. יש יותר מעדות מקרית אחת שממחישה את הקשר הזה.

הרבה אנשים אלרגיים לחלב

X לא נכון

 אלרגיה לחלב מופיעה בשנת החיים הראשונה וחולפת ברוב המקרים עד גיל 3

 שכיחות אלרגיה לחלב בתינוקות בישראל 1.5% על פי מחקר גדול ועדכני שהתקיים בבי"ח

אסף הרופא

 לתינוק אלרגי אסור לתת חלב, גם לא של עזים

 רבים מבלבלים בין אלרגיה לחלב לרגישות לסוכר החלב, שאיננה אלרגיה

 אנשים שרגישים לחלב יכולים לצרוך מוצרים דלי לקטוז

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Cow%E2%80%99s_milk_allergy_in_children

שאלתם את עצמכם פעם מדוע אין אזהרת אלרגיה לגבי חלב? כמו למשל לאגוזים? 1.5% אלרגיה באוכלוסיה זה עדיין המוני בני אדם. למה מכל המזונות האלרגיים דווקא כלפי חלב יש טיוח בנושא?

מי שרגיש ללקטוז צריך להימנע ממוצרי חלב

X לא נכון

 תכולת הלקטוז משתנה בין מוצרי החלב ורוב הרגישים יכולים לצרוך לפחות חלק מהם, וגם

תלוי בכמות

 גבינות קשות דלות בלקטוז ומתאימות לרגישים

 לתנובה מגון מוצרי חלב דלי לקטוז כמו שוקו תנובה, דיאט יופלה, כל סדרת עמק, חלב

וגבינה דלי לקטוז ועוד…

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5081/72116.asp

http://milk.mednet.co.il/upload/infocenter/info_images/lactose%20intolerance%20and%20health%20-%20nih%20consensus.pdf

אתם מבינים, גם אם חלב עושה לך רע, אנחנו תנובה מצאנו מחקר להאחז בו כדי להמליץ לכם להמשיך בכל זאת. וכל זה למה? כדי שתנובה לא תפסיד הכנסות מאנשים שרגישים לחלב? מדוע מי שחלב עושה לו רע צריך לצרוך חלב? מדובר בתרופה? בפרוצודורה מצילת חיים? יש באמת סיבה מלבד הדאגה לרווחיה של תנובה שההמלצה הזו מתקיימת?

בעוד תנובה מתגאה במוצרי דלי לקטוז, מועצת החלב עצמה כותבת בשבחו של הלקטוז כמשפר את מסלול הספיגה הפסיבית של סידן אצל תינוקות ומבוגרים (עמ' 7).

אם כך – כאשר תנובה ממליצה לרגישים ללקטוז מקבוצות הגיל הנ"ל לצרוך מוצרים דלי לקטוז – למה היא מתכוונת בדיוק? לא ברור.

חלב עזים פחות אלרגני מחלב פרה ומתאים לרגישים ללקטוז

 רוב האלרגיים לחלב פרה אלרגיים גם לחלב עזים

 בחלב עזים ובחלב פרה תכולה דומה של לקטוז

 חלב עזים יכול להתאים יותר לאנשים עם רגישות כללית בעיכול, בשל עיכול קל יותר של

החלבונים והשומנים

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9C%

D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Cow%E2%80%99s_milk_allergy_in_children

העז בדיוק כמו הפרה צריכה להיות בהריון כדי לייצר חלב. מה שגורם לכך שהחלב שלה מלא בהורמונים, מוצרי חלב עיזים הם מעובדים, מלאי מלח, שומן רווי, וחלבון בדיוק כמו מוצרי חלב פרה. חלב העזים שמדברים רבות בזכותו איננו החלב עזים שמרכיב את מוצרי החלב עזים בסופר. אלה מגיעים ממשקים מתועשים בדיוק כמו חלב הפרה ומזמן איבדו כל יתרון שאי פעם היה בעבר לחלב עזים.

 חלב גורם להפרעות בעיכול וכאבי בטן

 מי שסובל מרגישות ללקטוז, אכן עשוי לחוש סימפטומים שונים כגון כאבי בטן וגזים.

מומלץ למי שמאובחן כך, לצרוך מוצרים הדלים בלקטוז שלתנובה יש מגוון רחב של

מוצרים מסוג זה כמפורט בסעיף הקודם.

 חלב עזים לעיתים מתעכל טוב יותר בשל הרכב השומנים והחלבונים שבו.

רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת. מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים: – כאבי בטן – נפיחות בטנית – "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית) – גזים – שלשולים – עצירות – בחילות והקאות – כאבי ראש – ירידה ביכולת הריכוז – עייפות נמשכת – כאבי שרירים – כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון – אריתמיות – אפטות בפה

לעיון במחקר:

https://www.dropbox.com/s/wv0pu7r10cyq5va/lactose_intolerance.pdf

פרסומים בנושא:

רוב הישראלים רגישים ללקטוז

רגישות ללקטוז מתוך מכון תנובה למחקר

חלב גורם לחומציות בדם/ הסידן מהחלב לא מחזק את העצמות

X לא נכון

 סידן החלב נכנס ביעילות לעצם

 מחקרים מראים שצריכת חלב קשורה עם פחות שברים בכל תקופות החיים פחות שברי –

מאמץ בצעירים, פחות שברים אוסטיאופורוטיים בקשישים

 מחקרים אשר בדקו את חומציות החלב ומוצריו לא מצאו השפעה חומצית על הדם

 צריכה גבוהה של חלבונים, ממקור צמחי או מהחי, יכולה אמנם להגביר את הפרשת הסידן

בשתן, אך היא אינה פוגעת במאזן הסידן ובמטבוליזם של העצם.

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5079/65139.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5079/65133.asp

http://www.mednet.co.il/upload/infocenter/info_images/Building%20Strong%20Bones%20Calcium%20Information%20for%20Health%20Care%20Providers%20-%20nichd.pdf

חלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות. אם חלב היה מחזק את העצמות היינו למשל מצפים שבמדינות שבהם שותים הרבה חלב יהיו לאנשים עצמות חזקות. אבל זה בדיוק להפך. במדינות בהן שותים הכי הרבה חלב יש גם הכי הרבה שברים ואוסטיאופרוזיס, ובמדינות בהן שותים הכי מעט חלב יש גם הכי מעט שברים ואוסטיאופרוזיס. מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שחלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות.

ניתן לקרוא על כך גם במחקר של הרווארד שבדק את הקשר בין צריכת חלב לאוסטיאופורוזיס, ומצא שצריכת חלב גבוהה הגדילה את השברים:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9224182

ואם לצטט מנייר העמדה של ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד: "There is little if any evidence that high dairy intakes protect against osteoporosis"

חלב הוא משקה מצוין לספורטאים

V נכון!

 חלבוני החלב, בעיקר חלבוני מי הגבינה, מספקים אנרגיה זמינה לשריר בזמן מאמץ

 חלבוני החלב, בעיקר חלבוני מי הגבינה, יעילים

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5073/65353.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5073/75332.asp

http://yaelrotem.co.il/2009/06/13/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95/

מעט מביך מצד תנובה להמשיך להאחז בזה. אנחנו כבר חשפנו מי מימן את המחקר שבדרך פתלתלה מצא איך להראות שחלב עדיף על משקאות מלאכותיים מלאי סוכר אחרים

רעש לבן – כתבה בעיתון סופהשבוע

חג שבועות בפתח ועימו מגיעות הרבה התייחסויות בתקשורת לנושא החלב, השנה בניגוד לשנים קודמות יש יותר במה גם לדיון הציבורי המתלהט סביב הבעיות שבצריכת חלב. בחרנו להביא לכם את הכתבה כפי שהיא אבל לא בלי להפנות את תשומת לבכם לכמה נקודות.

 051013_1346_1.jpg

 051013_1346_2.jpg

 הרפתן שהפך למדען

הרפתן הותיק מבטיח לנו 10 מאמרים בעד חלב על כל מאמר נגד שנביא. ראשית כדאי לספר לו שרוב המאמרים בעד חלב נולדו בשל המימון הנדיב ממועצת החלב, שמתקצבת קרן מחקר מדעי במיוחד לשם כך, המצב אף חמור יותר בארה"ב שם התקציב של גופי החלב גדול בסדרי גודל. אמנם קיימים המון מאמרים שמחפשים בכל דרך משהו חיובי בחלב אבל רובם עושים מה שנקרא מחקר זבל בשירות החלב כפי שדיווחנו על כך לא פעם בעבר ומחפשים סיבות איזוטריות לצרוך חלב תוך התעלמות מהסיכונים. קצת לא נעים לנפץ את מעטה הנאיביות של הרפתן שמעולם כנראה לא קרא מאמר מדעי בנושא חלב בעצמו וניזון בעיקר מתעמולה, שמגיעה ממכונת השיווק האדירה הנקראת תעשיית החלב.

 051013_1346_3.jpg

האם יש עליה בצריכת חלב למרות הדיון הציבורי בנושא חלב?  התשובה היא תלוי על איזה פרסום של מועצת החלב אתם רוצים להסתכל

ב 21.4.2013 פרסמה מועצת החלב באתר האינטרנט שלה את נתוני שיווק החלב לרבעון הראשון של 2013, שמראים לטענתה על ירידה של 4% בצריכת חלב (גם אנחנו פרסמנו את זה)

מועצת החלב אף ידעה לספק הסבר לירידה הדרמטית בביקוש:

נתוני השיווק* המצטברים לרבעון ראשון (ינואר-מרץ) השנה מראים על ירידה בשיווק מוצרי חלב (במונחי חלב גולמי) בהיקף של למעלה מ-2%. הקטגוריות העיקריות בהן נרשמה ירידה מובהקת בשיווק הן הגבינות הלבנות ומעדני החלב.
חלק מהירידה ניתן להסביר בעובדה שאשתקד היה יום נוסף ברבעון (חודש פברואר כלל ב-2012 29 ימים), כמו גם מופע חג הפסח שהשנה היה במרץ בעוד שאשתקד מופע הפסח היה ברבעון השני (אפריל)
למרות הסברים אלו הרי שיש להתייחס למגמה ברצינות ובמיוחד לנוכח העובדה, כי שיעור צמיחת האוכלוסייה בישראל הוא כ-2% בשנה כלומר, ירידה בשיווק של 2% מגלמת ירידה בצריכה לנפש של כ-4%.

מפתיע אם כן לראות שלכתבה הזו מועצת החלב בחרה דווקא לצטט את נתוני 2011. אבל גם נתוני 2011 אינם נראים טוב כפי שמועצת החלב היתה רוצה להציג. מנתוני 2011 עולה שחלה עליה של בסה"כ 0.6% בצריכת מוצרי חלב. אם נזכר בנתון של מועצת החלב לפיו הגידול הטבעי באוכלוסיה עומד על 2% בשנה נגלה שגם ב 2011 חלה ירידה ריאלית בצריכת מוצרי חלב

 051013_1340_3.jpg

051013_1340_4.jpg

051013_1346_6.jpg

אז יש הורמונים או אין הורמונים?

זה כבר לא מצחיק. מישהו צריך אחת ולתמיד ליידע את הרפתנים שהפרות שלהם, הן יצורים חיים. נקבות של בעל חיים מסוג יונק, וכשנקבת יונק נמצאת בהריון היא מייצרת הורמונים בגופה, המון הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון. ההורמונים האלה מגיעים לכל ההפרשות שלה. גם לחלב. מכיוון שרמות ההורמונים לא נבדקות, קשה להבין איך הרפתנים ומועצת החלב יכולים להיות כל כך בטוחים שאין הורמונים? יותר מזה ניכר שהם אפילו לא ממש מבינים על איזה הורמונים מדובר. אז נדגיש פעם נוספת –  רפתנים יקרים גם אם אינכם נותנים כל תוספת הורמונים עדיין יהיו הורמונים לרוב בחלב של הפרות שלכם. ההורמונים מגיעים מגופה של הפרה. והם חלק בלתי נפרד מעסקת החבילה הזו שנקראת חלב פרה. גם אם תאמינו לבדיקות המחמירות זה לא ישנה כלום, פשוט משום שבבדיקות האלה אין בדיקה להורמונים.

מה נשמע רציני יותר מילה של רפתן או מילה של רופא?

קצת תמוה לראות איך בכתבה מציגים מצד אחד רפתן שקורא לצרוך חלב וכמה שיותר ומצד שני רופאת ילדים מומחית. בעוד שהרפתן מדבר בסיסמאות יד שניה, מצטטת ד"ר צביה שיפר את מיטב המחקרים מבוססי ראיות, שהיא עצמה עברה עליהם, כשברור לגמרי שאין לה כל ניגוד אינטרסים.

אנו בכל אופן ממליצים להקשיב למה שד"ר צביה כותבת ולא למה שרפתן שדואג לפרנסתו (ודאגתו מובנת לנו) טוען בעיקר מהרהורי לבו

051013_1340_6.jpg

סיכום הנקודות הבעיתיות העיקריות לגבי חלב

1. סידן

מועצת החלב בשנים של שטיפת מוח הטמיעה בנו את האמונה שמוצרי חלב=סידן.

אלא שבפועל מוצרי חלב רבים לא מכילים כמויות משמעותיות של סידן

עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות  שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):

חלב שתייה ומשקאות – 24%

גבינות לבנות – 28%

גבינות קשות ומותכות – 29%

תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%

חמאה שולחנית – 2%

חלב שתייה מכיל כמויות גדולות של סידן, אך הוא מהווה פחות מרבע משוק החלב!
בחינה של רב מוצרי החלב מגלה שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.

למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית ככלל לא מכילות כמויות גדולות של סידן.
הם מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות.
יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.
אע"פ כן, הציבור קונה את המוצרים הללו כי שנים של "חינוך" לימדו אותו שמוצרי חלב, לא משנה אילו, הם מקור מצויין והכרחי לסידן.

הנה הסבר מפורט יותר במספר פוסטים שפרסמנו בנושא:

 מעדן קרלו תנובה | קוטג'? בעיקר מלח | קוטג'? איפה הסידן? | סיכום אודות הקוטג' | גבינת נפוליאון תנובה

 

סידן ניתן לקבל בנקל ממקורות צמחיים

הנה למשל כתבה שמציגה כמה סידן יש במקורות צמחיים ומה הספיגה שלו. אין שום בעיה לקבל מספיק סידן מהצומח, אלא שהציבור לא יודע זאת:

http://veg.anonymous.org.il/art527.html

אז למה לא לצרוך סידן ממוצרי חלב?

הבעיה היא שצריכת מוצרי חלב כרוכה בסיכונים בריאותיים, שלא קיימים בצריכת סידן מהצומח.
הקביעה שלנו אינה "חדשנית" או "חריגה". אוניברסיטת הרוורד היוקרתית קבעה זאת באופן ברור.
ובלשונם: "סידן הוא חשוב, אך חלב אינו המקור היחידי לסידן, והוא  אף איננו המקור המיטבי לסידן"

http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

להלן נפרט חלק מהסיכונים הללו:

2. מוצרי חלב רבים מכילים כמויות גדולות של סוכר ו(או) מלח, חומרים משמרים, ומייצבים שמוספים למוצרים הללו.

כלומר, רב מוצרי החלב שאנחנו אוכלים – מעדנים, חמאה, וגבינות הם מוצרים תעשייתיים ומעובדים.
אפילו מוצרים שנראים לנו סמל הבריאות כמו "יוגורט ביו" התגלו לאחרונה בתחקיר עיתון "הארץ" בסה"כ כעוד מוצר מעובד למשעי.

הפרי לא פרי, החיידקים מתו בסופר – כתבה בעיתון הארץ

הפוסטים שצרפנו לעיל בעניין קרלו, קוטג, ונפוליאון ממחישים גם הם את הנקודה הזו.

3. סרטן

צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1

שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.

 חלב מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית | סרטן השחלות גדל טוב עם חלב  | ד"ר גרגר מזהיר משתיית חלב

4. אי סבילות לקטוז

רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת.
מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות.
במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:

  • כאבי בטן
  • נפיחות בטנית
  • "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)
  • גזים
  • שלשולים
  • עצירות
  • בחילות והקאות
  • כאבי ראש
  •  ירידה ביכולת הריכוז
  • עייפות נמשכת
  • כאבי שרירים
  • כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון
  • אריתמיות
  • אפטות בפה

 רוב הישראלים רגישים ללקטוז | לקטוז מתוך מכון תנובה למחקר

5. מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה שלנו

הציבור חושב שמוצרי חלב הם מזון בריאות, ולכן צורך אותם ללא הגבלה.
התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לצריכת שומן רווי בתזונה מערבית.
שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.

אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.

יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.

בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.

ויש לזכור – רב השומן  במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו.

6. דלקות עטין ומזהמים סביבתיים

מוצרי החלב שאנו צורכים מגיעים מגיעים מפרות חולות, שניזונות מתזונה נחותה, והם מכילים מזהמים סביבתיים, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי.

מועצת החלב אמנם מציגה לתקשורת תמונה של פרות בריאות וחלב איכותי שהוא תוצאה של הקפדה על רווחת בעלי החיים במשקים, אך קשה לחשוב על שקר גס מזה.
בפועל, החלב שאנו שותים מגיע מפרות חולות. הסיבה שפרה ישראלית מניבה הרבה חלב זה לא משום שהיא בריאה ומאושרת, אלה בשל ברירה גנטית של זן פרות מניב במיוחד בו נעשה שימוש בישראל, ובשל אינטנסיביות החליבה. אלו הן העובדות:

כשליש מפרות החלב בישראל סובלות מדלקות עטין.

מההרצאה "אפידמיולוגיה של דלקות עטין קליניות בישראל," המבוססת על מחקריהם של חוקרים במועצת החלב,
עולה כי תעשיית החלב אף אינה מתיימרת לנסות למנוע את המחלה: היעד של התעשייה הוא להפחית את שיעור התחלואה ל-30% בשנה בלבד.

מחלה נוספת היא דלקות רחם ונרתיק. דלקת נרתיק נמקית היא מחלה ייחודית למשק הישראלי האינטנסיבי. הגורם הישיר לה מצוי בתנאי ההגיינה הירודים ברפתות שמוביל לכך שבמהלך ההמלטה ואחריה נגרם זיהום חיידקי בכ-93% מהפרות. גורמים נוספים הפוגעים ביכולתה של הפרה להתמודד עם הזיהומים הם הזרקת סטרואידים והורמונים, הזרעה בגיל צעיר מדי המקשה על ההמלטה, עקה (סטרס), עצירת שליה, קדחת חלב, מחלת הקטוזיס, ו"מאזן אנרגיה שלילי" (תת-תזונה ביחס לכמות הקלוריות הדרושה לפרה לנוכח החליבה האינטנסיבית). מחלות אלה אינן נדירות כלל.

שיעורי דלקות הרחם בנתוני בריאות העדר (עודד ניר 2008) עלו במבכירות [פרות הממליטות ברפת לראשונה] מ-38% ממוצע ב-2004 ל-46% בממוצע ב-2008, ובפרות [בכלל] מ-25% ממוצע ב-2005 ל-30% ממוצע ב-2008.

מחלה שכיחה נוספת היא למיניטיס. מחלת פרסות וטלפיים, המהווה את אחד מהגורמים העיקריים לצליעה ברפתות. עפ"י הרצאה שניתנה בכנס השנתי ה – 21 למדעי הבקר (2009), בין 2%-16% מהפרות שנבדקו בכל רפת סבלו מלמיניטיס. מחקר נוסף שהוצג בכנס מעלה, כי תחלואה זו מושפעת מהמזון הירוד הניתן לפרות: לפי המחקר, ההזנה במזון מרוכז אנרגטית ומעוט סיבים גורמת ל"חמצת הכרס", שהיא אחד מגורמי הסיכון העיקריים ללמיניטיס.

להרחבה על בריאות הפרות ניתן לקרוא כאן:

http://anonymous.org.il/art686.html

http://anonymous.org.il/art784.html

 

לבריאות (או חולי הפרה במקרה שלנו), לתנאי התברואה הקשים ברפתות (פרות מתבוססות בצואה), ולאיכות המזון הירודה (פרות בישראל לא אוכלות עשב, אלא הן מואבסות במזון מרוכז שנועד להגביר את תנובת החלב) יש השלכה ישירה על איכות החלב שאנו שותים.

7. מזהמים סביבתיים מסרטנים בחלב בישראל

עפ"י דו"ח השירותים הוטרינריים האחרון שפורסם לציבור (דו"ח לשנת 2011), בכ– 10% מדגימות החלב הגולמי בישראל נמצאו רמות גבוהות מהתקן של רעלנים מסוג אפלאטוקסינים.
אפלאטוקסינים הם רעלנים, הפרשות של פטריות עובש שמקורם ככל הנראה בתחמיץ שניתן לפרה, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי
חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות שלהם במזון עשויה גם להוביל לפגיעה בכבד ובמערכת הדם
מובן אם כן מדוע יש חשיבות גדולה כ"כ לעמידה בתקנים כשמדובר ברעלנים כאלה, שבנוסף, גם עמידים בפני פסטור.

8. תאים סומטיים (מוגלה) בחלב

נוכחות מוגלה במזון שלנו מעוררת בנו גועל. אך מעבר לתחושת הקבס האוטומטית יש סיבות טובות מאוד להיות מודאגים.
מספר תאי המוגלה עולה כתגובה לחיידקים פתוגניים, ולכן נוכחותם בחלב מהווה מדד מצוין לבריאות הפרה.

מקור המוגלה בחלב הוא בדלקות עטין מהן סובלת הפרה בשל תנאי המחייה הקשים והחליבה האינטנסיבית. המוגלה נשאבת מעטינים דלקתיים, יחד עם החלב. פסטור החלב מעקר את הפתוגנים החיים, אך אינו מסלק רכיבי מוגלה אחרים, הכוללים גם תאי גוף מתים, תאי דם לבנים וחומרי פסולת שונים, כגון רעלנים שהחיידקים הפרישו, פיסות ממברנה של תאים שנהרסו וכן חומר בין-תאי, המשמש כדבק בין תאי הרקמה. רעלנים אלו אינם מוסרים בפסטור.
עפ"י ויקיפדיה, ספירת תאי מוגלה של מעל 300 אלף תאים למ"ל מעידה על פרות הנגועות בפתוגנים באופן קשה, עם זאת התקן הישראלי מתיר עד 400 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב, בעוד שבעדרים בריאים ספירת המוגלה בחלב צריכה להיות נמוכה מ – 100 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב.
עפ"י שנתון מועצת החלב, בשנת 2011 רמת תאי המוגלה הממוצעת בישראל היתה כ- 220 אלף תאים למ"ל, כאשר ב-9% מן הדגימות היא היתה גבוהה מ – 280 אלף תאי מוגלה למ"ל! המשמעות היא, כמובן, שרוב עדרי הפרות בישראל אינם בריאים. ככה זה כשחיים בחרא. החלב שאנו שותים מגיע מפרות סובלות, חולות ומזוהמות בפתגונים.

מוגלה בחלב 1 | מוגלה בחלב 2

9. אנמיה

חלב פרה הוא גורם נפוץ לאנמיה. חלב פרה הוא דל בברזל, ובנוסף אחראי לירידה בספיגת הברזל ממזונות אחרים
חלב גם עשוי לגרום לאיבוד דם במערכת העיכול בעיקר אצל פעוטות.
קיים סיכון להתפתחות אנמיה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה ששותים חלב פרה במקום חלב אם
סיכון קיים גם בקרב ילדים אשר צורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב במקום תזונה מלאה ומאוזנת שמספקת לגוף יותר ברזל.

פרסום –  מאיפה את מקבלת את הברזל?

10. הורמונים להתפתחות מינית מוקדמת

הרוב המכריע של החלב שאנו שותים מתקבל מפרות בשלבי הריון שונים. כידוע, הריון זו תקופה שבה רמות ההורמונים גבוהות מהרגיל.
פרוגסטרון ואסטרוגן הם שני ההורמונים הדומיננטיים במהלך ההריון.
כהורמונים סטרואידיאלים (מולקולות שומניות, להבדיל מהורמונים חלבוניים) הם עוברים דרך רקמות הגוף ולא רק בעזרת מחזור הדם, ומגיעים גם לחלב.

  • חלב מודרני מכיל כמויות גבוהות יותר של הורמונים מאשר חלב מסורתי.
  • לתהליכי עיבוד החלב (כמו פיסטור וכו) אין השפעה על ריכוז ההורמונים בחלב המגיע לצרכן.
  • בעונות מסוימות ריכוז ההורמונים בחלב עולה, במקרים מסוימים פי 19 ואף פי 27 כתלות בשלב ההריון בו נמצאות הפרות.
  • תקופות החליבה של פרות שאינן הרות מתקצרות כתוצאה משיקולים כלכליים של המגדלים.
  • שתי צורות האסטרוגן הפוטנטיות ביותר מהוות 80% מהאסטרוגנים בחלב מפרות הרות.

עבודה מישראל שיכולה לתת מושג על ריכוזי פרוגסטרון בחלב ישראלי: http://bit.ly/YciexI.
המחקר הזה מראה שריכוזים משמעותיים של פרוגסטרון בחלב בישראל נמצאים כבר בשלבי ההריון המוקדמים – 3 שבועות מרגע ההזרעה.

השפעת הורמונים בחלב על התבגרות מינית מוקדמת

במחקר שנעשה על ילדים מצאו שתוך שעה משתיית החלב כמות הורמוני המין שילשה את עצמה וזאת למרות שחלק מהילדים אפילו לא הצליחו לסיים את המנה.
יותר מכך – נמדד דיכוי בהפרשת טסטוסטרון לאחר שתיית החלב, מה שמעיד על מעבר של הורמוני המין מהחלב לרקמות פנימיות והשפעה עליהן.

אף על פי שזהו מחקר מאוד קטן, ממצאיו מדאיגים. הטענה שבמדינות המערב ישנה עליה ניכרת בהתפתחות מינית מוקדמת שיוחסה לגורמים שאח"כ נשללו וכיום החוקרים מצביעים על החלב כגורם המרכזי.

מאמר נוסף אודות השפעות ההורמונים מחכה כאן

ד"ר מיכאל ויינפאס כולל את חלב בעשרת המזונות שעלולים להזיק לבריאותכם

הוא מכיל כמויות גדולות של שומן רווי וכולסטרול; כמויות גדולות של הורמוני מין נקביים – כיוון שבמשקי החלב המודרניים חולבים את הפרות גם בטרימסטר השלישי להריונן. הורמונים אלו עשויים להשפיע על כמה סוגי גידולים סרטניים ובעיקר סרטן הערמונית וסרטן השחלות. הורמונים מסוימים קשורים גם להתפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים, לאקנה ולירידה בפוריות בקרב גברים; שאריות של אנטיביוטיקה – בשל החליבה התכופה במשקים התעשייתיים ותנאי התברואה הירודים, פרות רבות סובלות מדלקות עטין כרוניות שמצריכות טיפול בתרופות אנטיביוטיות ואלו נמצאות בריכוזים נמוכים בחלב; על פי דו"ח השירותים הווטרינריים לשנת 2011, כ-10% מדגימות חלב הבקר בישראל חרגו מהתקן לאלפאטוקסינים – רעלנים מסרטנים העמידים בפני פסטור.

בכתבה שפורסמה בעיתון הארץ "עשרת המזונות שעלולים לפגוע בבריאותכם" מתייחס ד"ר מיכאל ויינפאס לחלב:

חלב 

גם חלב הוא מקור לסיכונים בריאותיים. הוא מכיל כמויות גדולות של שומן רווי וכולסטרול;  כמויות גדולות של הורמוני מין נקביים – כיוון שבמשקי החלב המודרניים חולבים את הפרות גם בטרימסטר השלישי להריונן. הורמונים אלו עשויים להשפיע על כמה סוגי גידולים סרטניים ובעיקר סרטן הערמונית וסרטן השחלות. הורמונים מסוימים קשורים גם להתפתחות מינית מוקדמת בקרב ילדים, לאקנה ולירידה בפוריות בקרב גברים; שאריות של אנטיביוטיקה – בשל החליבה התכופה במשקים התעשייתיים ותנאי התברואה הירודים, פרות רבות סובלות מדלקות עטין כרוניות שמצריכות טיפול בתרופות אנטיביוטיות ואלו נמצאות בריכוזים נמוכים בחלב; על פי דו"ח השירותים הווטרינריים לשנת 2011, כ-10% מדגימות חלב הבקר בישראל חרגו מהתקן לאלפאטוקסינים – רעלנים מסרטנים העמידים בפני פסטור.

מוצרי החלב דלים בסיבים תזונתיים ודלים בברזל, ויש לזכור שהם והגבינות שאנו רוכשים ברשתות השיווק הם מוצרים מתועשים ומעובדים לכל דבר. הם עשויים להיות מלאים בסוכר, במלח, להכיל חומרים מייצבים ומקרישים וחומרים משמרים לרוב; גבינות השמנת מכילות כמויות גדולות ביותר של שומן, שרובו רווי, וכן מייצבים שנועדו למנוע את פירוק הגבינה ולהאריך את חיי המדף שלה.

ליחצו כאן לקריאת הכתבה המלאה:
http://www.haaretz.co.il/news/health/healthtip/.premium-1.1988499

הורומונים בחלב!

Image
לחצו על התמונה ובואו להשתתף בדיון

השבוע חשפנו את נושא הורמוני המין (אסטרוגן) הנמצאים ככל הנראה בכמות גדולה בחלב

יש אנשים שכשהם מגלים מידע כל כך מהותי הם מתוך מנגנון הגנה מסתגרים, מדחיקים ומספרים לעצמם סיפורים אבל לטובת אלה שלא' חשוב להדגיש

חשפנו כאן משהו קריטי אבל בסך הכל מאוד פשוט והגיוני ולא מסעיר ממש מבחינה מדעית. הוא כן מסעיר מבחינת בריאות הציבור והשאלה היא מי מגן עלינו?

אסטרוגן הוא הורמון מסוכן שגורם להתבגרות מינית מוקדמת לירידה בפוריות אצל גברים והכי נורא לעליה משמעותית בתחלואה בסרטן (שד, שחלות, ערמונית). זה לא קשור לחלב וניתן לקבל מידע רב על כך אפילו בויקיפדיה

אסטרוגן מגיע אל גופינו או מיצור פנימי (אצל נשים בעיקר אבל גם לגברים יש מעט אסטרוגן בגוף) וגם ממקור חיצוני, כשהו מגיע ממקור חיצוני הוא מגיע דרך מערכת העיכול. אין להורמון הזה מנגנון פעולה אחר וגם זה לא ממש אנחנו גילינו

פרות נחלבות בהיותן בהריון, וכתוצאה מכך החלב שלהם (כמו גם הצואה והשתן) מכילים כמות גדולה מאוד (ולא נבדקת) של אסטרוגן

אנו מציעים להפנות שאלות לגבי רמות אסטרוגן מותרות בחלב וממצאי אסטרוגן בחלב המשווק לציבור אל חברות החלב ומועצת החלב

בואו לדבר איתנו על זה!  הכנסו ל חלב – עובדות או מיתוסים