שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?
שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?
תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.
חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי מספר דיאטניות, אשר לפחות שלוש מהן נמצאות בניגוד עניינים בשל קשריהן עם תאגידי החלב:
שרית עטיה, הינה הדיאטנית של מועצת החלב.
מיכל גלאון היתה היועצת המדעית של מועצת החלב בעת כתיבת החוברת.
אנקה סימוביץ שמשה בעבר כדיאטנית בתשלובת שטראוס.
באופן מתמיה ומטריד במיוחד, ניגוד עניינים זה אינו מצויין בגוף חוברת ההמלצות של הכללית, כך שלציבור אין דרך לדעת כי ההמלצות נכתבו בסיוע תעשיית החלב.
כפי שפרסמנו בפרקים הקודמים, כל קשר בין המלצות התזונה של הכללית ובריאות הציבור מקרי בהחלט. החוברת היא שיר הלל לצריכת מוצרי חלב, והחוברת יותר משהיא משקפת את האינטרס של לקוחות שרותי בריאות כללית, היא משקפת את האינטרס הכלכלי של תאגידי החלב.
בקופת חולים הכללית כ"כ חוששים מהסויה שבהמלצות התזונה שלהם הם בחרו לייחד פרק נפרד כבר בראשית החוברת לאזהרות מפני צריכת סויה, ולהדגיש אותו בתיבה מיוחדת ובכיתוב בולט במיוחד.
אז מה כ"כ מסוכן בסויה? אם מקשיבים לכל איגודי הבריאות החשובים בעולם, התשובה היא שהאשמות כנגד הסויה אינן מבוססות על מדע. ארגון התזונאים האמריקאי, למשל, שהוא ארגון התזונה הגדול בעולם ערך סקירה מקיפה של המחקר על הסויה, ופרסם את ממצאיו בנייר עמדה בנושא עוד בשנת 2010. מסקנתם היתה שאין כל בסיס לחשש מפני צריכה גבוהה של פיטואסטרוגנים צמחיים. הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה שונים מאסטרוגנים באופן מהותי, ולא רק זאת אלא שהם ככל הנראה גם מסייעים בהגנה מפני סרטן (ובפרט סרטן שד וערמונית), וכן מגינים מפני מחלות לב, אוסטאופורוזיס ושברים.
אז מה הפחיד כ"כ את קופת החולים הכללית שהיא טרחה להזהיר את הציבור מפני ה"הורמונים צמחיים" שבסויה, שלטענת הכללית מעלים את הסיכון לסרטן וגורמים להתפחות מינית מוקדמת בקרב ילדות? ואיך זה שבכללית כל כך פוחדים מהפיטואסטרוגנים שבסויה, אבל האסטרוגנים האמיתיים שנמצאים בחלב הפרה (שהרי מדובר בנקבת יונק שנמצאית במצב הריון כמעט תמידי) לא מפחידים אותה, ועליהם לא תמצאו ולו מילה אחת בחוברת ההמלצות?
נייר העמדה קובע שחלבון סויה שקול באיכותו לחלבון מהחי – הספיגה שלו גבוהה, ומבנה חומצות האמינו שלו דומה לצרכי האדם. לפי נייר העמדה גם הסידן שבחלב סויה נספג באחוזים דומים לסידן שבחלב פרה. כלומר לפי נייר העמדה, חלב סויה הוא תחליף מלא ומצויין לחלב פרה.
אתם מבינים כמה זה מסוכן? לא רק שהסויה בריאה ומזינה ועשויה להפחית את הסיכון לסרטן ומחלות לב, היא אפילו עשירה בחלבון ובסידן ומהווה חלופה מצויינת למוצרי חלב!
זה כמובן מאוד מסוכן לתאגידי החלב ולמועצת החלב שהדיאטניות שלה השתתפו בניסוח המלצות התזונה של הכללית. זו בעצם הסיבה האמיתית לאזהרות מפני צריכת הסויה!
זו הסיבה האמיתית שהדיון בסויה נעשה ממש באותו עמוד בו ממליצה לנו הכללית על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב ביום, וכדי שאף אחד לא יפספס, גם סמלה המסחרי של מועצת החלב מתנוסס במרכז העמוד ומזכיר לנו מי בעצם עומד מאחורי ההמלצות הללו.
בארה"ב – הסויה נכללת בהמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב
ויש עוד פרט מעניין ומטריד במיוחד שחשוב לשים לב אליו – כפי שפרסמנו בשבוע שעבר, באופן מוזר משהו בחרו בכללית לבסס את המלצות התזונה שלהם על המלצות תזונה אמריקאיות שכבר אינן בתוקף. המלצות אלו עודכנו לפני שנתיים, ואחד השינויים הגדולים שבוצעו בהם היה הכנסת מוצרי הסויה להמלצות התזונה בקטגורית מוצרי החלב.
מה דעתכם? יכול להיות שזו היתה הסיבה שבכללית בחרו להמליץ לציבור על המלצות תזונה שאינן בתוקף? יכול להיות שהם לא רצו להסתמך על המלצות התזונה האמריקאיות החדשות שכן אלו הכניסו את מוצרי הסויה לקטגורית מוצרי החלב, וזה ממש לא נוח לכללית ולדיאטניות מהתעשיה שסייעו בכתיבת החוברת? ובכלל, זה לא קצת מטריד שהכללית ומועצת החלב שאוהבות תמיד לצטט את המלצות התזונה האמריקאיות (שכידוע נכתבות ע"י משרד החקלאות האמריקני בשיתוף גורמי תעשייה – עוד בנושא זה, מומלץ מאוד לצפות בוידאו הקצר הזה של ד"ר גרגר) בכל הקשור לצריכת חלב, בוחרות באופן סלקטיבי וללא כל הסבר להתעלם מכך שמוצרי הסויה לפי ההמלצות האמריקאיות מקבילים לחלוטין למוצרי חלב פרה? כלומר, אם המלצות התזונה של משרד החקלאות האמריקני הן סמל ומופת ככל שהן מהללות את החלב, מדוע פתאום כשמדובר בסויה, ההמלצות האמריקאיות שגויות ומסוכנות לבריאות הציבור?
אנחנו כמובן, ממש לא אומרים שחייבים לצרוך סויה. אפשר לאכול תזונה בריאה, מאוזנת ועם מספיק סידן גם בלעדיה. אבל מסע הצלב של הכללית בשירות מועצת החלב נגד הסויה צריך להדיר שינה מעיני כולנו. כאשר מנסחי המלצות התזונה שלנו דואגים לאינטרסים כלכליים של תאגידי החלב במקום לדאוג לבריאות שלנו, זהו סימן שמשהו רע מאוד קרה למערכת הבריאות בישראל.
עשרות אנשים פנו אל דף הפייסבוק של שרותי הבריאות כללית בעקבות סדרת הפרסומים על פרשת חוברת התזונה. אבל בכללית ממשיכים להתעלם בהפגנתיות! פניות אחרות מקבלות מענה מהיר מאוד בדף שלהם, אבל כל מה שקשור לחוברת – הם ממלאים פיהם מים (או חלב).
הדף של כללית לא נותן את המענה הראוי אז בואו נפנה למשרד הבריאות, לנציב הקבילות של כללית ולמבקר המדינה (שבדיקות של תחומים כאלו הם תחת חסותו).
עובדי תנובה יקרים,
בימים אלו קיבלתם מדיאטנית תנובה מכתב ובו ההשלכות הבריאותיות של החלב.
בשנתיים האחרונות אנו חוקרים לעומק את התחום החשוב הזה, ומצאנו כמה ליקויים וחוסר דיוק באינפורמציה שנשלחה אליכם.
אנחנו מביאים כאן את המידע שמצאנו, לעיונכם.
בברכת רק בריאות.
עובדי תנובה יקרים, בימים אלו קיבלתם מכתב פנימי מטעם החברה, המנסה להתמודד עם הטענות שמועלות כל העת בדבר הסכנות שבמוצרי החלב. המכתב נשלח לעובדים בלבד ובאופן לא מפתיע לא הובא לידיעת הציבור. כנראה שתנובה חוששת שלא תוכל להגן על הטענות הכתובות בו אם יחשף לקהל הרחב ומומחים שאינם מטעמה ידרשו לתוכנו אבל המכתב כן הגיע לידינו ומצאנו לנכון לציין בפניכם את האי דיוקים שחלו בו. כשירות מטעמנו. המענה שלנו יהיה כמובן פתוח לציבור ולביקורת ציבורית
לקריאת המכתב של תנובה: שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב ומוצריו
לנוחיות הקריאה, את הטענות של תנובה סימנו באדום ואת התגובה שלנו בשחור.
בברכת רק בריאות.
צוות חלב – עובדות או מיתוסים.
כעובדי תנובה, חשוב לנו לספק לכם מידע שתוכלו להעביר הלאה לכל מי ששואל אתכם.
ריכזנו עבורכם את המיתוסים "המקובלים" ביותר, עם התשובות המדעיות בקצרה, ועם קישורים נוספים, רובם בעברית, למי שרוצה לבסס ולהעמיק…
חג שבועות שמח!
חלב מכיל כמות גבוהה של הורמונים ואנטיביוטיקה
X לא נכון
כל מיכל חלב בישראל עובר 5 בדיקות סף קפדניות לפני כניסתו למחלבה ולשיווק, ובהן:
בדיקות לאיתור חומרים אנטיביוטיים או אחרים, בדיקות לבדיקת ההיגיינה בזמן תהליך
הפקת החלב ובדיקות מראה, טעם וריח נוספות. פסילה של מיכל כתוצאה מהבדיקות
גורמת לפסילתו ולשפיכתו, והרפתן נקנס בצורה משמעותית.
תנובה אמנם טוענת שחלב עובר בדיקות קפדניות, אבל שימו לב לא מוזכרת אף בדיקה של קיום הורמונים! נזכיר שוב הורמוני מין מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון המגיעים אל החלב היישר מהפרה עצמה בשל העובדה שהיא נחלבת בעודה בהריון ולא נבדקים בשום צורה בשום שלב בתהליך. הנה כאן על פי ד"ר שמוליק פרידמן, המנהל המקצועי של מועצת החלב, הורמונים לא נבדקים.
ומה לגבי האנטיביוטיקה? בחלב דווקא יש אנטיביוטיקה, אך ברמות נמוכות מאוד ושעומדות בתקן. בעבר פורסם בעיתונות שתנובה מוהלת חלב פגום בחלב נקי על מנת לעמוד בתקנים. אנו מקווים שבעקבות הפרסום, והדיון שנערך בכנסת בעקבותיו חדלה החברה מהפרקטיקה הזו. רמות אנטיביוטיקה נמוכות אולי לא משפיעות על גופנו אבל בהיקפים בהם מיוצר חלב בישראל הם בהחלט משפיעים על הסביבה ותורמים ליצירת חיידקים עמידים המסכנים את בריאות הציבור
בהיות הפרה ייצור חי, היא מייצרת הורמונים בעצמה. כמות ההורמונים המגיעה לחלב באופן טבעי הינה מזערית (פחותה מהרמה המותרת בתקנות לגבי כל סוג של מזון).
אבל רגע אם לא בודקים כמה הורמונים יש בחלב איך יודעים שהכמות היא מזערית? איך יודעים שהיא פחותה מהרמה המותרת? פרה בהריון מתקדם מייצרת פי 33 יותר הורמונים מפרה שבתחילת ההריון מכאן שרמת ההורמונים בחלב איננה קבועה ועשויה להשתנות ממיכל למיכל.
על פי הערכות שלנו בליטר חלב פרה יש כ 20 מיקרו גרם אסטרוגן. הערכות שמתבססות על נתונים שנאספו על ידי המשרד להגנת הסביבה. זה נשמע מעט? אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הסיכום של הסימפוזיון בנושא משבשי פעילות הורמונלית שנערך ב 2005 ושם הועלתה הטענה שגם כמות קטנה כזו של הורמונים גורמת לשינויים מסוכנים בגופנו
עפ"י הערכות של מומחים בהרווארד, בין 60 ל – 80 אחוז מההורמונים שאנו צורכים במזון מגיעים אלינו מצריכת מוצרי חלב:
מצגת נוספת בנושא מאת החוקרת של הרווארד שסיכמה את נושא ההורמונים בחלב שהיא חקרה ועוד מחקרים קשורים שהיא ערכה (זו מצגת מקצועית והוצגה לקהל של חוקרים, שוב מיועד למי שמעמיק בלי לפחד)
מתן הורמונים מגבירי ייצור חלב לפרות נאסר לפני שנים בישראל.
נכון. אנחנו לא מדברים על הורמונים מגבירי ייצור חלב (למשל מסוג rBST שנמצאים בשימוש בארה"ב ) שלכאורה אסורים בשימוש בישראל. למה לכאורה? כי איש אינו בודק אם ואיזה הורמון ניתן לפרות בארץ בניגוד לחוק. הואיל ומתן ההורמון מגביר משמעותית את ייצור החלב, והואיל ולא מתקיימת אכיפה בכלל, עשוי להיות כאן תמריץ להפרת החוק. למשל באירופה, שם השימוש בהורמון נאסר גם כן, נערכים לפיתוח שיטות גילוי של הפרות החוק. בישראל, כאמור, לא בודקים.
אז תנובה, תבינו, אנחנו מדברים על הורמוני הריון מסוג פרוגסטרון ואסטרוגן.
אבל חשוב לציין שיש מקור נוסף להורמונים. צריכת חלב, כנראה מעצם היותו של החלב מזון אנאבולי המותאם לגדילה מהירה של עגלים, מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שנמצא קשור בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים (למשל שד)
לינק למחקר מצוין בנושא: (למי שמעמיק בלי לפחד כמובן)
ברבים ממוצרי החלב אין בכלל כמות גדולה של סידן. כמו גבינות שמנת או קוטג 9%
ובכלל בואו נבדוק רגע כמה באמת סידן אנחנו מקבלים ממוצרי חלב. עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):
חלב שתייה ומשקאות – 24%
גבינות לבנות – 28%
גבינות קשות ומותכות – 29%
תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%
חמאה שולחנית – 2%
כוס חלב שתייה מכילה כמויות גדולות של סידן, אך חלב ניגר מהווה פחות מרבע משוק החלב! בחינה של רב מוצרי החלב מגלה כאמור שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.
למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות. יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.
הסידן מהשוקו לא נספג
X לא נכון
פולי קקאו אכן מכילים רכיב המפריע לספיגת סידן, אלא שכוס משקה שוקו מכילה רק
כפית אבקת קקאו, וזו מפריעה לספיגה של 3% בלבד מהסידן שבחלב
ושוב הטריק הידוע חוזר. מצטטים מאמר של תזונאי שניזון בעצמו ממחקרים ממומנים על ידי גופי חלב, באיכות נמוכה על מנת לשוב להשתמש במאמר כאילו מדובר במומחה בלתי תלוי. ולעניין עצמו, הסידן מהשוקו, בדיוק כמו בשאר מוצרי החלב, נספג באופן חלקי. וגם לו היה נספג במלואו, האם זוהי הצדקה לצרוך שוקו שבנוסף לסידן גם מכיל כמויות גדולות של סוכר, כמו גם שומן רווי,והורמוני מין בכמות לא ידועה?
באותו אופן אפשר לטעון שבשוקו יש גם מים. האם מישהו מאיתנו יעלה על דעתו להמליץ על שוקו בתור מקור טוב למים להם הגוף זקוק? האם עצם קיומו של סידן במוצר כלשהו הופך להצדקה לצריכתו? האם בכלל בדקנו לרגע מהם האלטרנטיבות לסידן לפני שקיבלנו כתורה מסיני את העובדה שמוצרי החלב הם המקור הבלעדי?
אם יש דבר מסוכן יותר מאכילת ממתקים זו אכילה של ממתקים מתוך מחשבה שהם מזון בריאות!
החלב מעלה את הכולסטרול וגורם למחלות לב
X לא נכון
מחקרים מראים שצריכת חלב ומוצריו, לא רק שאיננה מעלה את שכיחות מחלות לב וכלי
דם, אלא אפילו קשורה עם תחלואה נמוכה יותר, גם של יתר לחץ דם וסוכרת
בכל מקרה, מכל סיבה תזונתית, מומלץ להעדיף מוצרי חלב דלי שומן
תזונה המומלצת להורדת לחץ דם הינה עשירה בירקות פירות ומוצרי חלב דלי שומן
חברות החלב משווקות את מוצרי חלב כמזון בריאות, ולכן הציבור צורך אותם ללא הגבלה. התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה מערבית. שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.
לא במקרה תראו בכל מקום שההמלצה היא לצרוך מוצרי חלב דלי שומן או ללא שומן. אם השומן של מוצרי החלב לא גורם למחלות לב מדוע ההמלצה היא כזו?
יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.
אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.
יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.
בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.
ויש לזכור – רב השומן במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו.
חלב מסרטן
X לא נכון
מחקרים מראים השפעה מגנה של צריכת מוצרי חלב מפני כלל מחלות הסרטן, ובמיוחד סרטן המעי הגס
זוהי זרייית חול בעיניים. למה? כי אין קשר בין העובדה שחלב מעודד סרטן הערמונית השד והשחלה לבין הממצא האיזוטרי שהוא לכאורה מגן מפני סרטן המעי. שימו לב אנחנו מדברים על הקשר בין חלב לבין סרטן השחלה, שד וערמונית. ולא על סרטן באופן כללי וגם לא על סרטן המעי. לחלב יש קשר ישיר לסרטני מערכת הרבייה וזה אינו סותר השפעה של חלב על סרטן מסוג אחר כמו המעי. האם העובדה שהוא מגן מפני סרטן מסוג אחד משככת את העובדה שהוא גורם לסרטן מסוג אחר?
צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.
פנינו לחברים בדף חלב עובדות או מיתוסים בפייסבוק וביומיים בלבד אספנו עשרות עדויות של אנשים שהבריאו מאלרגיות, אסטמה ונזלות כאשר הפסיקו לחלוטין עם החלב. קיראו אותם כאן: עדויות על החלמה כתוצאה מהפסקת מוצרי חלב
תנובה, אתם רוצים להתווכח עם זה?
יש גם עדויות מדעיות שקושרות את תוצר פירוק חלבון החלב (קזאין), קאזומורפין, להגברת ייצור הליחה בבלוטות מערכת הנשימה בכל אופן זה לא ברור עדיין עד הסוף כמו תהליכים ותופעות רבות אחרות הקשורות בתזונה ורפואה. דבר אחד ברור. יש יותר מעדות מקרית אחת שממחישה את הקשר הזה.
הרבה אנשים אלרגיים לחלב
X לא נכון
אלרגיה לחלב מופיעה בשנת החיים הראשונה וחולפת ברוב המקרים עד גיל 3
שכיחות אלרגיה לחלב בתינוקות בישראל 1.5% על פי מחקר גדול ועדכני שהתקיים בבי"ח
אסף הרופא
לתינוק אלרגי אסור לתת חלב, גם לא של עזים
רבים מבלבלים בין אלרגיה לחלב לרגישות לסוכר החלב, שאיננה אלרגיה
אנשים שרגישים לחלב יכולים לצרוך מוצרים דלי לקטוז
שאלתם את עצמכם פעם מדוע אין אזהרת אלרגיה לגבי חלב? כמו למשל לאגוזים? 1.5% אלרגיה באוכלוסיה זה עדיין המוני בני אדם. למה מכל המזונות האלרגיים דווקא כלפי חלב יש טיוח בנושא?
מי שרגיש ללקטוז צריך להימנע ממוצרי חלב
X לא נכון
תכולת הלקטוז משתנה בין מוצרי החלב ורוב הרגישים יכולים לצרוך לפחות חלק מהם, וגם
תלוי בכמות
גבינות קשות דלות בלקטוז ומתאימות לרגישים
לתנובה מגון מוצרי חלב דלי לקטוז כמו שוקו תנובה, דיאט יופלה, כל סדרת עמק, חלב
אתם מבינים, גם אם חלב עושה לך רע, אנחנו תנובה מצאנו מחקר להאחז בו כדי להמליץ לכם להמשיך בכל זאת. וכל זה למה? כדי שתנובה לא תפסיד הכנסות מאנשים שרגישים לחלב? מדוע מי שחלב עושה לו רע צריך לצרוך חלב? מדובר בתרופה? בפרוצודורה מצילת חיים? יש באמת סיבה מלבד הדאגה לרווחיה של תנובה שההמלצה הזו מתקיימת?
העז בדיוק כמו הפרה צריכה להיות בהריון כדי לייצר חלב. מה שגורם לכך שהחלב שלה מלא בהורמונים, מוצרי חלב עיזים הם מעובדים, מלאי מלח, שומן רווי, וחלבון בדיוק כמו מוצרי חלב פרה. חלב העזים שמדברים רבות בזכותו איננו החלב עזים שמרכיב את מוצרי החלב עזים בסופר. אלה מגיעים ממשקים מתועשים בדיוק כמו חלב הפרה ומזמן איבדו כל יתרון שאי פעם היה בעבר לחלב עזים.
חלב גורם להפרעות בעיכול וכאבי בטן
מי שסובל מרגישות ללקטוז, אכן עשוי לחוש סימפטומים שונים כגון כאבי בטן וגזים.
מומלץ למי שמאובחן כך, לצרוך מוצרים הדלים בלקטוז שלתנובה יש מגוון רחב של
מוצרים מסוג זה כמפורט בסעיף הקודם.
חלב עזים לעיתים מתעכל טוב יותר בשל הרכב השומנים והחלבונים שבו.
רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת. מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.
החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.
לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים: – כאבי בטן – נפיחות בטנית – "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית) – גזים – שלשולים – עצירות – בחילות והקאות – כאבי ראש – ירידה ביכולת הריכוז – עייפות נמשכת – כאבי שרירים – כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון – אריתמיות – אפטות בפה
חלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות. אם חלב היה מחזק את העצמות היינו למשל מצפים שבמדינות שבהם שותים הרבה חלב יהיו לאנשים עצמות חזקות. אבל זה בדיוק להפך. במדינות בהן שותים הכי הרבה חלב יש גם הכי הרבה שברים ואוסטיאופרוזיס, ובמדינות בהן שותים הכי מעט חלב יש גם הכי מעט שברים ואוסטיאופרוזיס. מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שחלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות.
ניתן לקרוא על כך גם במחקר של הרווארד שבדק את הקשר בין צריכת חלב לאוסטיאופורוזיס, ומצא שצריכת חלב גבוהה הגדילה את השברים:
הסיפור על דיאטת החלב לא מפסיק להדהד. בין התגובות שקיבלנו היתה הפניה לכתבה ממגזין און לייף על מזונות מומלצים לנשים, מבין רשימה מכובדת של מזונות טובים באמת (כמו קייל, חמוציות, עגבניות, פשתן) הוחבאו להם שני מזונות זרים לחלוטין לרשימת מזונות בריאות: דג סלמון, ויוגורט יווני!
מדובר בטכניקה ידועה בכתבות מוזמנות שכאלה בהם הדיאטן או המומחה מטמיע את המסרים עבורם הוא מקבל כסף בין מסרים אחרים שלגביהם יש קונצנזוס רחב. מאמרים שיווקיים שכאלה יש המון, ואכן מאז פרסום שערורית דיאטת החלב קיבלנו הפניות רבות למקומות בהם פורסמו אזכורים של המחקר השקרי. ובכל זאת משהו כאן משך אותנו לבדוק יותר.
נגלה לכם סוד, בכל פעם שמחקר מגלה משהו מיוחד ביוגורט כדאי להתעמק ולבדוק אותו. הסיכוי לכשל גבוה ויש לכך הרבה סיבות, אחת מהן היא העובדה ששוק היוגורט הוא שוק צומח ומשגשג בשנים האחרונות והתעשייה העשירה הזו מממנת יותר מחקרים.
בכתבה הזו ליגורט נקשרו כתרים רבים (מקדם את בריאות המעי והנרתיק, בונה עצמות חזקות, משפר את מערכת החיסון, מוריד את לחץ הדם ובעל השפעה חיובית לירידה במשקל) ללא שום פירוט או נימוק.
חשוב לזכור שכל הטענות הללו ללא יוצא מן הכלל נבדקו לעומק והן במקרה הטוב רעועות מבחינה מדעית ונשענות על מספר קטן של מחקרים חלקם רעים במיוחד ובמקרה הרע אינן מבוססות על יותר מאשר אמונות טפלות.
לשני נושאים בלבד מתוך רשימת הסגולות של היוגורט כן ניתן פירוט ואפילו לינק
ציטוט מתוך הכתבה:
במחקר שפורסם בכתב העת הבינלאומי להשמנה מצאו החוקרים כי מבוגרים אשר סובלים מעודף משקל שאכלו שלוש מנות יוגורט כחלק מהתפריט ירדו ב 61% בשומן הגוף שלהם , מהמשתתפים האחרים אשר הקפידו על קלוריות בלבד.
לחצנו על הלינק וגילינו להפתעתנו לינק שבור. מהתחקות אחר השם של המאמר שמופיע בלינק international_journal_of_obesity_finds_yogurt_promotes_fat_loss ניתן להניח שהלינק הצביע בעבר על המאמר הקלוקל של ד"ר זימל מאוניברסיטת טנסי, אותו חוקר מפורסם מהפוסט הזה
יתכן שהמאמר הוסר מהאתר המארח שלו, בעקבות החשיפה של השחיתות סביב פרסומו והשימוש הציני שעשתה בו תעשיית החלב בארה"ב. מה שבטוח הוא שמגזין און לייף הדיאטנית יכולה לכתוב כל מה שעולה על רוחה, ממילא אף אחד לא טורח לבדוק…
אחרי הצלחה שכזו במחקר הראשון, החלטנו לרפרף גם על השני…
ציטוט מתוך הכתבה:
מחקריםמראים כי אכילת רמות גבוהות יותר של חלבון עוזרת לנשים עם ירידה במשקל, שומרת על שרירים ומקדם הזדקנות בריאה יותר.
כאן המאמר איננו מצביע על לינק שבור, אבל כן מצביע על מאמר המתפרסם באתר של דירקטוריון מגדלי החזירים של ארה"ב ושכמובן מומן על ידם ועל ידי מועצת הביצים. כבר התחלה מבטיחה, למרבה הפלא המאמר עצמו אינו עוסק כלל בשמירה על משקל אלא בהשוואת תחושת השובע על פני 12 שבועות בקרב סובלים מעודף משקל, בעקבות אכילת תפריט עתיר חלבון לעומת תפריט רגיל. התפריט עתיר החלבון כולל בשר חזיר, ביצים ומוצרי חלב. לא רק שאין שום התייחסות ספציפית במאמר ליוגורט או למוצרי חלב אלא באופן כללי לחלבון, המחקר בכלל בדק הבדל בתחושת שובע של הנבדקים בהתאם לדיווחיהם. משהו קצת צורם לא? כי מה שהוא לא בדק (או בדק ובחר שלא לכלול בתוצאות) זה האם ניכר הבדל במשקל הנבדקים בתוך 12 השבועות. זו הרי המטרה האמיתית. אין כל אזכור אם כן למשקל הנבדקים לא לפני ולא אחרי. הפרמטרים היחידים על פיהם מוגשת המסקנה הם תחושת שובע ותיאבון. אז אולי תחושת השובע גדולה יותר ותחושת התיאבון נמוכה יותר אבל אם בתום 12 שבועות לא ניכר שום שינוי במשקל האם באמת ניתן לטעון שחלבון עוזר לירידה במשקל?
רוצים לדעת איך יודעים מי מימן את המחקר? חפשו את הכותרת Acknowledgment, במקרה של המאמר המדובר כאן, זה מה שכתוב שם (ההדגשה בצבע אדום היא שלנו):
acknowledgments This study was funded by the National Pork Board and the American Egg Board—Egg Nutrition Center. Additional support was provided by the Purdue University Ingestive Behavior Research Center (postdoctoral fellowship (H.J.L.); and, the Indiana Clinical and Translational Sciences Institute, funded in part by grant # RR 02576 from the National Institutes of Health, National Center for Research Resources.
זרוע השיווק של מועצת החלב בפייסבוק – דף הפייסבוק משפחה צעירה, מפרסם את הנתון הבא: יוגורט תורם לתחושת השובע! עם לינק שמבטיח מחקר. הלינק מוביל לדף המחקרים של מועצת החלב בו מופיע הטקסט הבא:
אכילת יוגורט תורמת לתחושת השובע
בהקשר של מגיפת ההשמנה, השגת תחושת שובע ממושכת היא מטרה חשובה
בטיפול התזונתי. במחקר נערכה השוואה בין תחושת השובע לאחר אכילת שני מוצרי מזון
שנצרכים בתדירות גבוהה בקרב צעירים בצרפת, כארוחה קטנה אחר הצהריים. המחקר כלל 18 גברים צעירים
(גיל ממוצע 21 שנים) במשקל תקין. תחושת השובע היתה גבוהה יותר לאחר אכילת יוגורט לעומת חטיף שוקולד. המשתתפים דיווחו על פחות רעב, תאבון ורצון
לאכול ועל יותר מלאות. יחד עם זאת, לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן.Comparison of the effects of a liquid yogurt and
chocolate bars on satiety: amultidimensional approach.Br J Nutr. 2010;103:760-7.
http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=7278548
מספיק לקרוא את התקציר של מועצת החלב בשביל לגלות את הכשל ששתול במחקר הזה. כשל ששייך לאותה משפחה של מניפולציות מחקריות האופייניות לתעשיית החלב.
קודם כל מדובר במחקר שנעשה על 18 אנשים. אבל נעזוב את זה לרגע. הנתון הזועק מכל הוא אחר!
שימו לב, היוגורט נבדק אל מול לא אחר מאשר שוקולד. כלומר החוקרים בבואם לבדוק איזה מאכל הכי משביע בחרו מכל המאכלים בעולם דווקא בשוקולד בתור המזון הנכון להשוות אליו רמת שובע. האם החוקרים רומזים כי יוגורט דומה בהרכבו, ערכו התזונתי וחשיבותו לגוף לשוקולד? כלומר פשוט מזון מיותר, ממתק?
האם מישהו מאיתנו מכיר מזון פחות משביע, ויותר יוצר "תחושת עוד" מאשר שוקולד? שוקולד עתיר סוכר, ושומן גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם ומיד לאחר מכן בשל תגובת האינסולין המוגזמת של הגוף לצניחה ברמת הסוכר שיוצרת את תחושת העוד המוכרת, יוגורט גם הוא עתיר שומן רווי וסוכר (לקטוז) וגם הוא כמו שאר מוצרי החלב גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם מיד לאחר אכילתו. אני מניח שגם החוקרים ידעו שההשוואה לשוקולד היא רעה, מניפולטיבית וגורמת להרמת גבות.
אם הם בכל זאת בחרו בה האם זה היה כי לא נמצא שום מזון סביר אחר שאפשר להשוות אליו יוגורט ושהיוגורט טוב ממנו?
עדכון:
רן ויעל שקראו את הפוסט והמחקר הפנו את תשומת ליבנו לזה :
שימו לב שגם לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן. כי הרי מהכותרת שיוגורט תורם לתחושת שובע אנחנו אמורים להבין שיוגורט מסייע בהורדה במשקל/מניעת השמנה והמחקר בפירוש אומר שזה לא המקרה… כלומר יגורט ושוקולד שניהם תורמים אותו דבר לתחושת השובע אם מודדים אותה לפי התיאבון בארוחה שאחר כך
עדכון 2:
עוד נתון חשוב על המחקר – מי עומד מאחוריו?
This trial was financially supported by Yoplait France. Flore Payen works for Yoplait France, the company commercialising one of the two tested food products.
המחקר מומן על ידי יופלה צרפת. והחוקר שפרסם את המחקר – Flore Payen הוא עובד של יופלה צרפת.
כשהתחלתי לטפל בתזונה, לא הייתי טבעונית. וגם לא צמחונית. אבל עם הזמן שמתי לב שכמה מההמלצות חוזרות על עצמן כחלק מטיפול תזונתי במחלות שונות ומגוונות. בין היתר, חזרו על עצמן 2 המלצות:
להפחית את צריכת המזון מן החי.
ובפרט – להפחית את צריכת מוצרי החלב.
מוצרי החלב נמצאים בין הגורמים לאלרגיה, גזים, עצירות ובעיות עיכול נוספות, חומציות גבוהה, ליחה, ספיגה לקויה של ברזל ואנמיה, קוליק, וכן סוגים מסויימים של סרטן (בייחוד סרטן הערמונית וסרטן השחלות). בנוסף, מוצרי חלב מכילים שומן רווי וכולסטרול והם בעלי תכולת שומן גבוהה מסך הקלוריות, ולכן גם מעודדים השמנה.
אפילו במחלות אוטואימיוניות כמו לופוס (זאבת) וטרשת נפוצה אחת ההמלצות היא צמצום בצריכת מזון מהחי בכלל, וצמצום צריכת מוצרי חלב בפרט.
רקע
בני האדם התחילו לאכול מוצרי חלב רק לפני 4000-5000 שנה, ובעיקר באזורים שבהם היה מחסור תזונתי. הם גילו, שבטווח הארוך הרבה יותר זול להשתמש בחלב הפרה, מאשר לאכול את הפרה עצמה. אלא שמערכת העיכול שלנו עדיין לא התאימה את עצמה למזון החדש הזה, והיא אינה יכולה לעכלו כראוי.
ע"פ פרסומים רשמיים של מועצת החלב רוב האוכלוסיה הבוגרת בישראל היא היפולקטוזמית, קרי חסרה את האנזים המאפשר את פירוק הלקטוז. לקטוז הוא דו סוכר הנמצא בחלבם של כל היונקים. ככל היונקים, אנו נולדים עם אנזים שמאפשר לנו לפרק את סוכר החלב שבחלב האם- החלב אותו נועדנו לינוק. הואיל ולאף יונק אין צורך בחלב לאחר גיל הינקות (כל שכן צורך בחלב של בעל חיים אחר) רמת האנזים בגופנו יורדת ב-75-90% בשנים הראשונות שלאחר ההנקה, והוא נעלם לחלוטין בקרב רוב הבוגרים. הסמפומים לרגישות ללקטוז נעים בטווח של בין קלים לקשים מאוד ומתבטאים בכאבי בטן, גזים, נפיחות בטנית ושלשולים. רבים מהסובלים מן הסמפטומים הללו כלל אינם מייחסים את המיחושים הללו לצריכת החלב.
בקרת איכות
זאת ועוד: תמורות רבות חלו באיכות החלב שאנו שותים מאז ימי העידן הטרום תעשייתי. את השינויים הללו מסכמת ד"ר דבסמבוו מן המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת הרוורד במילים הבאות: "החלב שאנו שותים כיום שונה מזה שאבותינו שתו במשך 2000 שנה. חלב כיום הוא, ככל הנראה, לא המזון המושלם של הטבע". ברפתות מודרניות, על מנת למקסם רווחים, חולבים את הפרות כ – 300 ימים בשנה, אף על פי שהן הרות במהלך רב התקופה הזו. במשקים מסורתיים, לעומת זאת, הפרות נחלבות רק 5 חודשים בשנה והן אינן נחלבות בשלבי הריון מתקדמים. חלב פרה בשלבי הריון מתקדמים מכיל עד פי 33 יותר אסטרוגן מחלב פרה שאינה הרה. אין זה מפתיע, לפיכך, ש -60 עד 80 אחוז מן האסטרוגן שאנו צורכים במזון מגיע ממוצרי חלב. בנוסף, הפרה מקבלת הורמונים חיצוניים ואנטיביוטיקה אשר עוברים אלינו דרך מוצרי החלב. ומה לגבי המזון שאוכלת הפרה? ודאי תופתעו לדעת, אבל פרות במשק החלב בישראל אינן ניזונות מעשב אלא מתערובת המורכבת משאריות בעלי חיים שנשחטו (בעלי חיים חולים ודגים קטנים שאינם ראויים למאכל אדם), שמן מתעשיית המסעדות וזבל עופות (צואת עופות).
חלב כזה, לא יכול להיות איכותי.
אבל מה עם הסידן?
גם באוניברסיטת הארוורד כבר הבינו שמוצרי חלב, הגם שהם מכילים סידן, הם אינם המקור היחידי לסידן, וודאי שאינם המקור המיטבי לסידן. או בלשונם:
Calcium is important. But milk isn't the only, or even best, source
אוניברסיטת הרוורד ממליצה על צריכת סידן ממקורות צמחיים, ובכל מקרה קוראת להגביל את צריכת מוצרי החלב למנה אחת עד שתיים ליום, וקובעת שמי שצורך סידן ממקורות צמחיים יכול לוותר על מוצרי חלב לחלוטין. מוצרי חלב מכילים כמות גבוהה של זרחן, שמפריע לספיגת הסידן מהמזון. הם גם דלים במגנזיום, שאמור לעזור לספיגת הסידן, ודלים בויטמין K החיוני לבריאות העצמות. ובנוסף הם מכילים רטינול, אשר בכמויות גבוהות, עשוי באופן פרדוקסלי דווקא להחליש את העצמות. אין זה מפתיע, לפיכך, שדוקא המדינות שהכי סובלות מאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן , דלדול עצמות) הן אלו שבהן אוכלים יותר מוצרי חלב. כמו כן, מחקרים רבים מצאו שצריכת חלב אינה תורמת לבניית עצמות בקרב ילדים, ואינה מפחיתה את הסיכון לשברים בקרב נשים בוגרות. אז איך מקבלים סידן מהטבע? עלים ירוקים (תרד, קייל, קולארד, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, עלי בייבי, כרוב ירוק, כרוב עלים, עלי סלק וכו), ירקות ירוקים (כמו כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי או ברוקוליני), קטניות, טחינה מלאה, שקדים, צנוברים, ואפילו פירות רבים (למשל תפוז, תותים או תאנים) מספקים לגופנו שפע של סידן, כמו גם ויטמינים ומינרלים רבים אחרים. למעשה תזונה טבעונית מאוזנת מספקת לגוף בנקל את כל הסידן לו הוא זקוק.
ומאיפה אקבל חלבון?
חלבון החלב הוא הגורם העיקרי לאלרגיה שמקורה במזון בקרב ילדים. חלבון החלב גם גורם לסוכרת מסוג 1 בקרב ילדים, ולבעיות של עצירות כרונית וכאבים במתן צואה. אפילו קוליק (בעיית גזים בקרב תינוקות) עשוי להיות תולדה של חשיפה לחלבון החלב. יותר מכך, אפילו תינוקות שיונקים מאימותיהם עשויים לסבול מקוליק אם האם שותה חלב פרה. אין בעיה לקבל מספיק חלבון מתזונה צמחית. חלבון נמצא בכל מזון צמחי שאנחנו אוכלים:
החל מירקות ופירות, דרך דגנים מלאים וקטניות, ועד אגוזים וזרעים.
המיתוס הזה שחייבים לאכול כמות חלבון גדולה, ומהחי, הוא שגוי ואפילו מזיק. למעשה, צריכת יתר של חלבון מעלה את הסיכון לאוסטאופורוסיס, ומספר סוגי סרטן. כמות גדולה מידי של חלבון גם יוצרת עומס על הכליות ועלולה לגרום למחלות כליות בטווח הארוך. לעומת זאת, תזונה מגוונת מן הצומח המכילה קטניות, דגנים, ירקות ופירות, מספקת לגוף את כל חומצות האמינו החיוניות לתפקודו. יותר מכך, תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף בדיוק את כמות החלבון לו הוא זקוק.
לסיכום
תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף את כל מה שהוא צריך כדי להיבנות ולהתחזק.
ביולי 2009 ארגון התזונה האמריקאי (ADA) פרסם דו"ח שלפיו תזונה טבעונית מאוזנת היא בריאה ועשויה לסייע במניעה ובטיפול של מספר מחלות (ובכלל זה מחלות לב וסוכרת). הדו"ח קבע, בנוסף, כי תזונה טבעונית מתאימה לכל שלבי החיים, ובכלל זה לנשים הרות, מניקות, לתינוקות, ילדים ובני נוער, וכן לאתלטים. תזונה מאוזנת מבוססת בעיקר על מזונות טבעיים מן הצומח, ולא על מזונות מעובדים.
הרבה אנשים שמורידים מהתפריט שלהם את המוצרים מהחי, לא דואגים למלא את החסר עם מזונות אחרים, ועלולים לגרום לחסרים תזונתיים קשים ולפעמים גם לנזקים בלתי הפיכים. הם בדרך כלל ניזונים מפסטות ומוצרים כמו: נקניקים מהצומח, שניצל מהצומח, המבורגר מהצומח, תחליפי גבינות וכו' – כולם מוצרים מעובדים לכל דבר, ולא משנה ממה הם עשויים. עצם העובדה שהמוצרים האלה יצאו ממפעל, ולא מגיעים אלינו בצורתם הטבעית, הם כבר פחות בריאים לנו. אז איך יודעים שהגוף מקבל את כל מה שהוא צריך כדי למנוע חסרים תזונתיים? האם צריך תוספי תזונה? איזה תחליפים יש למזונות מהחי? כלומר – איך בעצם לעשות את השינוי מבלי לגרום לנזקים?
הטבה לאוהדי הדף "חלב עובדות או מיתוסים" – 20% הנחה על שיחת ניתוח ויעוץ. לפרטים לחצו כאן
קצת על עינת:
עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, למדתי 3 שנים תזונה טבעית במכללת רידמן לרפואה משלימה, לפני השינוי בתזונה הייתי אנמית, הכולסטרול שלי היה בשמיים, לא ישנתי בלילות וסבלתי כרונית ממיגרנות. היום, אני כבר לא אנמית, הכולסטרול שלי מתחת לערכים המומלצים, אני ישנה כמו תינוק, המיגרנות נעלמו, ועל הדרך נפטרתי מ-15 קילו
רוב האנשים חושבים שלאכול טבעי זה מסובך. שצריך לשתות שייקים ירוקים כל היום, לאכול עשבים וזרעים ושצריך לדעת לבשל מינימום כמו אהרוני
רוב האנשים גם חושבים שכדי לרדת במשקל, או לשמור עליו מאוזן, צריך לעשות דיאטות כל החיים
יש לי 2 מטרות :
להראות למי שרוצה לאכול טבעי, שזה פשוט ולא מסובך, ושאוכל בריא יכול להיות גם טעים
להראות למי שרוצה לרדת במשקל, שהדבר האחרון שהוא צריך, זה דיאטה.
![524448_10151543194330244_54460369_n[1]](https://milklies.files.wordpress.com/2013/01/524448_10151543194330244_54460369_n1.jpg)
