דילוג לתוכן

מוצרי חלב עתירי שומן מהווים סיכון מוגבר לסרטן השד

חודש המודעות לסרטן השד לקראת סופו ומכל עבר זועקות הכותרות בעיתונים: "לכו להיבדק לזיהוי מוקדם של סרטן השד". אך מה עוד יכולות נשים לעשות כדי להקטין את הסיכון לתמותה מסרטן קטלני זה?

חקר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי  JNCI – בטאונו של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב, ובכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד –  נושא בשורות חשובות לנשים שאובחנו כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני. המחקר אשר נערך על ידי אחד מגופי המחקר החשובים בעולם (מכון המחקר של קייזר פרמננטה) מצא שצריכת מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוז שומן מעלה משמעותית את התמותה בקרב חולות סרטן שד. כלומר, לפי המחקר, די בשינוי תזונתי פשוט – מעבר לחלב צמחי או למוצרי חלב נטולי שומן או דלים בשומן (לא יותר מ- 2% אחוזי שומן) כדי להפחית משמעותית את הסיכון לתמותה בקרב חולות סרטן שד.

מוצרי חלב וסרטן השד

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעתם של מוצרי חלב עתירי שומן (כל מוצר חלב שהכיל מעל לשני אחוזי שומן סווג במחקר כ"עתיר שומן") לעומת מוצרי חלב דלי שומן על חזרתו של סרטן השד ועל תמותה של נשים שחלו בסרטן שד. לצורך כך עקב המחקר אחר 1893 נשים, שאובחנו בין ?שנים 1997 ל 2000 כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני והשלימו שאלון תזונה מקיף, לאורך תקופה של 11.8 שנים.

המחקר הזה, שהינו ראשון מסוגו לבחון את הקשר בין שומן החלב לבין סיכויי הישרדות של חולות בסרטן שד, חושף סטטיסטיקה מפחידה אודות הקשר בין מוצרי חלב עתירי שומן לתמותה. החוקרים מצאו שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן נמצאה קשורה לשיעורי תמותה גבוהים יותר מסרטן שד, ולתמותה בכלל, כאשר צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן (חלב מלא, גבינה, יוגורט, גלידה ועוד) מעלה את הסיכון למות מסרטן השד ב – 49 אחוזים, ואת הסיכון למות מסיבות אחרות ב – 64 אחוזים. צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן גם נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר ב- 22 אחוזים לחזרתו של סרטן השד, אם כי הממצא הזה לא היה מובהק סטטיסטית.

חשיבותו הרבה של המחקר הזה נובעת בין השאר מכך שבידי החוקרים היה מידע רב ויוצא דופן בהיקפו על המשתתפות במחקר ועל הרגלי החיים שלהן, מה שאפשר לחוקרים לערוך התאמות ולקזז את השפעתם של משתנים רבים ובכלל זה גיל, השכלה, עישון, צריכה קלוריות כללית, אינדקס משקל, צריכת סיבים, צריכת פירות, צריכת בשר אדום, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מצב הסרטן (שלב, גודל), שלב הטיפול הכימותרפי ועוד. התאמות אלו הפכו את תוצאות המחקר לחזקות ומובהקות אף יותר, ואת מסקנותיו למשכנעות ומטרידות במיוחד.

מדוע מעלה שומן החלב את הסיכון לתמותה מסרטן שד?

בניסיון להסביר את ההבדל בין מוצרי חלב שמנים לרזים סקרו החוקרים מספר רב של מחקרים אחרים אודות חלב והשפעותיו על תמותה מסרטן, והגיעו למסקנה שהאשם הוא ככל הנראה בהורמוני המין הנקביים (אסטרוגנים) שבחלב. הורמונים מסוג אסטרוגן מסיסים בשומן, ולכן ריכוזם במוצרי החלב עולה ככל שתכולת השומן שבמוצרי החלב גבוהה יותר. הואיל וסרטן שד נמנה על קבוצת

הגידולים תלויי האסטרוגן, צריכת מוצרי חלב עשירים בשומן עשויה להחמיר את מצב הסרטן ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממנו.

מהיכן מגיעים ההורמונים לחלב?

אסטרוגן הוא הורמון מין שקיים בגופן של נקבות יונקים. יצור הורמון האסטרוגן מוגבר במהלך ההיריון וכתוצאה מכך ריכוזו בחלב הפרה עולה לאורך תקופת ההיריון. על מנת למקסם את תפוקת החלב ברפתות מודרניות הפרות נמצאות רוב הזמן בהריון, ונחלבות לאורך רוב תקופת ההריון (ללא הריון ולידה, הפרה בדומה לנשים, לא תייצר חלב) ולכן החלב שנחלב מגיע ברובו מפרות הרות. לא מפתיע אם כן, שמחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד מצא רמות גבוהות משמעותית של אסטרוגן ופרוגסטרון בחלב המגיע ממשקי חלב במדינות מפותחות, בהשוואה לחלב שמיוצר בשיטות מסורתיות (מונגוליה במקרה זה). במחקר של אוניברסיטת הרווארד נקבע ש 60 עד 80 אחוזים מהאסטרוגנים שאנו צורכים בתזונה מערבית מקורם במוצרי החלב.

לסיכום, צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוזי שומן נמצאה כמקטינה באופן ניכר את סיכויי ההשרדות של נשים החולות בסרטן שד פולשני בשלב מוקדם. החוקרים ממליצים לפיכך לנשים אלו לצרוך חלב צמחי או מוצרי חלב דלי שומן. החוקרים מציינים עם זאת, שגם מוצרי חלב דלי שומן (עד שני אחוז שומן) מכילים רמות לא זניחות של שומן, ורק מחקר עתידי שיבחין בין מוצרי חלב דלי שומן לנטולי שומן יוכל לקבוע אם גם מוצרי חלב דלי שומן, אך שאינם נטולי שומן, מגדילים את הסיכון לתמותה מסרטן שד או שהם בטוחים לצריכה.

החוקרים גם מזכירים שהשומן הרווי כשלעצמו מהווה גורם סיכון לתמותה ממחלות לב וכי מוסדות הבריאות ממליצים לכלל האוכלוסייה להמעיט בצריכתו, כך שמסקנות המחקר הנוכחי והמלצותיו משתלבות בהמלצות גופי הבריאות הקוראים בלאו הכי להמנעות מצריכת שומן רווי

המאמר המלא: JNCI J Natl Cancer Inst-2013-Kroenke-616-23

הפרסום באתר קייזר פרמננטה

הפרסום בבטאון אוקספורד

פורסם במקור ב NRG

הפרסומת החדשה של מועצת החלב

מועצת החלב יצאה בקמפיין חדש לאוויר, הכולל פרסומות בטלוויזיה, אתר חדש וכתבות בעיתונים שחברת היח"צ שלהם מקדמת.

מעכשיו תתחילו לשמוע מהם שחלב מאוד בריא בגלל כמויות הויטמין והמינרלים שיש בו. 

הקמפיין מושקע מאוד, הוידאו והאתר מהממים. 

רק בעיה אחת יש בו – המציאות לא היתה יכולה להיות רחוקה יותר. 

אבל המציאות והעובדות מעולם לא עצרו את מועצת החלב מלשווק ולהטעות את הציבור על מנת להגדיל את הצריכה, הרי הרווחים של תנובה, שטראוס, טרה והרפתנים תלויה בכך.

אז גם הפעם הם יצרו מצג מטעה באופן יצירתי:

באתר שהוקם לכבוד הקמפיין הם יצרו טבלאות השוואה של ערכים תזונתיים, אבל על מנת שחלילה לא ישימו לב שמוצרי חלב הם מזונות נחותים לעומת ירקות, הם יצרו את הטבלאות בצורה שתטשטש את העובדות. 

במקום להציג כמה מ"ג ויטמין יש בכל מזון, הם בחרו להציג כמה גרם של מזון צריך בשביל להגיע לכמות "הנחשקת" שיש בכוס חלב. (והרי אף אחד לא שותה חלב! ילדים אוכלים מעדנים ויוגורטים מעובדים)

על הדרך הם התעלמו ממזונות שעשירים בויטמין אותו הם משווים. 

ביחד התוצאה יכולה לגרום להרבה אנשים לטעות שבמוצרי חלב אכן יש ויטמינים בכמות ראוייה. 

אבל כפי שאמרנו המציאות רחוקה.

קחו לדוגמה את ויטמין A. 

הפרסומאים של מועצת החלב מקווים שאנשים לא ישימו לב שבכף אחת של בטטה יש יותר ויטמין A מ- 200 מ"ל חלב (כוס חלב), ושלא ישימו לב לכך שמי שיאכל את הבטטה יקבל בנוסף לויטמין A גם כמות יפה מאוד של סיבים תזונתיים (שלא קיימים בחלב), ויטמין C, מגנזיום, ויטמין K ועוד. 

וכל זה בעבור כ-5 קלוריות, לעומת 120 קלוריות שיקבל מאותה כוס חלב.

העובדות האלו לא מונעות ממועצת החלב לשדל את ההורים להחליף את הבטטה בחלב ומוצריו.

אם כבר מדברים על חלב ומוצריוו – שימו לב להטעיה הקטנה גדולה הזו – ההשוואה נעשית מול כוס חלב

אבל בשלב של ההמלצה מה לאכול- כאן עוברים לדבר על מעדני חלב (מלאי סוכר) ועל גבינות (עתירות שומן ונתרן) 

שאלתם את עצמכם כמה מכל הויטמינים והמינרלים מגיעים בכלל לגביע אחד של קרלו? 

נקח דוגמה נוספת – מגנזיום. 

מועצת החלב החליטה שחלב הוא מקור טוב למגנזיום "כמו בבננה" הם אומרים בפרסומת שלהם.

אז בדקנו מה יש לטבלאות הרכיבים להגיד על הקביעה הזאת, כמות מגנזיום ב-100 גרם:

גרעיני חמניה – 354 מ"ג

שקדים – 270 מ"ג

אגוזי קשיו – 289 מ"ג

בוטנים – 175 מ"ג

אגוזי פקאן – 121 מ"ג

תרד – 79 מ"ג

אבוקדו – 29 מ"ג

בננה – 27 מ"ג

תפוח אדמה – 25 מ"ג

.

.

.

.

.

.

.

חלב – 13 מ"ג

אתם מבינים, למועצת החלב לא מפריע שבחלב יש רק 11 מ"ג מגנזיום לעומת 270 מ"ג בשקדים (לדוגמה) בשביל לטעון שחלב הוא מקור טוב למגנזיום, וכמובן שאת ההשוואה הם בחרו לעשות לבננה, שאינה נמצאת בראש הרשימה (ובכל זאת יש בה יותר מפי 2 מגנזיום מחלב).

ומה עם החסרונות הברורים של מוצרי חלב? 

אותם הם כמובן שכחו לציין. 

במוצרי חלב "שילדים אוהבים" יש כמויות גדולות מאוד של כולסטרול, שומן רווי, סוכר נתרן וקלוריות.

במוצרי חלב אין ברזל! בכלל. להפך מוצרי חלב פוגעים בספיגת הברזל. 

ואיך שכחנו – הורמוני מין. בכמות בלתי ידועה (לציבור) 

אלו מוצרים שמבטיחים לילד עתיד של השמנה, עורקים סתומים, סיכון לסרטן וסיכון גבוה לסכרת מסוג 2.

זאת בניגוד לירקות שאין בהם כולסטרול בכלל, אין שומן רווי, אין נתרן וכמות הקלוריות נמוכה וכך גם הסוכר.

בנוסף על כך מירקות, פירות ואגוזים אנו מקבלים ויטמים חיוניים שלא הוזכרו לרגע בקמפיין כגון ויטמין C, ויטמין E והרבה מאוד סיבים תזונתיים.

לסיכום אנחנו שמחים לראות שמועצת החלב נלחצת ויוצאת בקמפיינים הזויים ושקריים. 

לשמחתנו אנשים לא מטומטמים.

קישורים:

אתר הקמפיין המטעה של מועצת החלב:

רוצים לעשות משהו חוץ מלהתרגז?

אפשר להגיש תלונה כנגד הפרסומת הזו באתר של הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.

הגשת התלונה נעשית באמצעות טופס און-ליין שנמצא כאן

כל שעליכם לעשות הוא למלא את הטופס ולהסביר את מהות התלונה.

זה הנוסח שלנו:

לאחרונה משודרת פרסומת של מועצת החלב (ניתן לראות את הפרסומת כאן )

הפרסומת מגישה המלצות תזונתיות מפורשות בסגנון:

אם הילד לא רוצה לאכול מזון מגוון ובריא לכל הדיעות – תנו לאכול מעדני חלב ולחם עם גבינה במקום.

זה תחליף מצוין ("נבחרת רכיבים תזונתיים")

אבקשכם לשקול הסרת פרסומת זו משידור מהסיבות הבאות:

1. מועצת החלב אינה רשאית להמליץ המלצות תזונה. המלצות תזונה נותן אך ורק איש מקצוע, כאשר הוא חתום על המלצותיו בשמו. מאחורי ההמלצות האלה עומד אינטרס מסחרי מסוכן.

2. המלצות התזונה האלה עומדות בניגוד חריף להמלצות משרד הבריאות (פירמידת המזון) לגבי חשיבות צריכת פירות וירקות, לפירות וירקות כך על פי משרד הבריאות אין תחליף. אסור לוותר על צריכה מגוונת מדי יום של ירקות ופירות בכל הצבעים. וחלב בוודאי שאינו מהווה תחליף. יותר מכך משרד הבריאות קבע שחלב איננו חלק מפירמידת המזון ושייך לקטגורית החלבון.

3. ההמלצות האלה מעודדות את ציבור ההורים להסיר אחריות מחינוך ילדיהם לתזונה בריאה ומאוזנת ולמעשה מעודדת מתן מזון מעובד עתיר סוכרים ודל במינרלים וויטמינים (כגון מעדני חלב) כתחליף לאוכל מגוון ובריא. אנחנו נמצאים במהלכה של מגיפת השמנה מסוכנת בקרב ילדים, מגיפה שגם איגוד רופאי הילדים הכריז על מלחמה בה ומחפש דרכים להתמודד איתה. הפרסומת הזו היא שמה רגל למאבק בהשמנת ילדים ומכשילה הורים שמעוניינים לשפר את תזונת ילדיהם. הפרסומת הזו מעבירה מסר מטעה ושגוי לגבי תזונה שיכול להתפרש על ידי אנשים כהוראה מטעם גורם מוסמך.

4. אין אף מומחה תזונה, דיאטנית, רופא, או גוף בריאות שעומד מאחורי מתן ההמלצות חסרות האחריות האלה. וגם לא יתכן שיהיה. אלו המלצות חסרות אחריות ומוליכות שולל. הפער שבין מועצת החלב שהיא גוף מסחרי לבין הדימוי הציבורי שלה כגוף ממלכתי משמש אותה כאן להולכת שולל של הציבור ועל כן

אנו מבקשים להסיר את הפרסומת הזו לאלתר.

אם שלחתם תלונה – אנא הגיבו לתמונה הזו עם תגובתכם!

מידע נוסף שמועצת החלב מנסה להסתיר בדף:

חלב – עובדות או מיתוסים

רגישות ללקטוז

מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם בחודש שעבר מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לא מפתיע, לפיכך, שהחוקרים סבורים שלאור הממצאים הללו ראוי לבחון מחדש את המלצות התזונה בישראל.

 רוב הישראלים רגישים ללקטוז - אי סבילות ללקטוז

אז מהי אי סבילות ללקטוז ומדוע היא כ"כ נפוצה?

בכדי שנוכל לעכל את סוכר החלב, לקטוז, שנמצא בחלב אם, אנו נולדים עם היכולת לייצר אנזים הנקרא לקטאז, האחראי על פירוק הלקטוז, המורכב מגלוקוז וגלקטוז, לחד-סוכרים (גלוקוז וגלקטוז לחוד). אי סבילות ללקטוז היא הביטוי הביולוגי (פנוטיפ, בעגה המדעית) ל"תיכנות" הגנטי שלנו לירידה בייצור האנזים לקטאז בגופנו עם הגמילה מחלב אם.

הואיל וביולוגית לא תוכנתנו לצרוך חלב לאחר הגמילה מחלב אימנו, רמת אנזים הלקטאז בגופנו יורדת במהירות החל מגיל שנה. זו הסיבה לכך שאי סבילות ללקטוז נפוצה כ"כ בקרב בני אדם. למעשה – 65% מבני האדם בעולם סובלים ממנה, כאשר שכיחות התופעה משתנה בין קבוצות אתניות ואוכלוסיות שונות ונעה בין שני אחוזים למאה אחוז.

משמעות המחקר הישראלי שהתפרסם זה עתה היא שהאוכלוסיה הישראלית נמצאית ברף העליון העולמי של אי-סבילות ללקטוז, ושהשכיחות של אי-הסבילות ללקטוז בישראל גבוהה באופן ניכר מהממוצע העולמי.

כמעט כל ישראלי סובל מאי-סבילות ללקטוז, אם כי רוב האנשים כלל אינם מודעים לכך, ואינם מייחסים את המיחושים הכרוניים מהם הם סובלים לצריכת חלב ומוצריו.

מה הם בכלל התסמינים של אי סבילות ללקטוז?

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:

– כאבי בטן

– נפיחות בטנית

– "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)

– גזים

– שלשולים

– עצירות

– בחילות והקאות

– כאבי ראש

– ירידה ביכולת הריכוז

– עייפות נמשכת

– כאבי שרירים

– כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון

– אריתמיות

– אפטות בפה.

תסמינים אלה אינם מאובחנים בבדיקות הסבילות שקופת החולים שולחת אתכם לבצע (בעיקר מבחני נשיפה), ואיבחונם דורש הוצאת הלקטוז מהתזונה לתקופה ממושכת לצורך אבחנה.

אז רגע, תעשיית החלב לא מכירה את הנתונים הללו כשהיא ממליצה לנו לצרוך לפחות 3 מוצרי חלב ביום?!

מכירה גם מכירה. כך למשל בפרסום שהעלנו בעבר מתוך מגזין "מכון תנובה למחקר" נקבע: "רוב בני האדם, מלבד חלק מתושבי צפון אירופה, שבטים באפריקה וחלק מהבדואים – הם היפולקטאזים (רמת האנזים במערכת העיכול נמוכה)".

מגזין "מכון תנובה למחקר" קובע, עם זאת, שרב ההיפולקטאזים (שזה כאמור כמעט כולנו), עדיין יכולים לשתות במצטבר 1-2 כוסות חלב ביום, כשאלו נפרשות לאורך היממה (כיצד זה משתלב עם המסר לציבור הרחב של לפחות 3 מוצרי חלב ביום?). במגזין "מכון תנובה למחקר" גם מזכירים ש"תכולת הלקטוז בגבינות קשות נמוכה" וש"חמאה מכילה רק כמויות זעירות של לקטוז". אם כל זה לא עוזר מובן שגם "ניתן להקטין את תכולת הלקטוז במוצרי חלב ע"י שימוש באנזים β-galactosidase, המוסף למזון לפני הארוחה או בתחילתה".

ניתן כמובן גם לוותר על השומן הרווי, המלח, הכולסטרול והחומרים המשמרים שבגבינה הצהובה, ואפילו על החמאה ותוספי האנזימים, ופשוט לקבל את הסידן לו זקוק גופנו מהצומח, אבל אל תצפו לשמוע על כך מ"תנובה" או ממועצת החלב.

בשביל זה אנחנו כאן!

——————————

להורדה ועיון במאמר הישראלי:

פרסום מכון תנובה למחקר:

כיצד מקבלים סידן ללא חלב ומוצריו?

מידע נוסף על חלב שלא תשמעו בפרסומות בדף חלב – עובדות או מיתוסים

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים

Sperm

בסופ"ש האחרון התפרסמה בעיתון 7 ימים של ידיעות אחרונות כתבתו של רם גלבוע על איכות הזרע של הישראלים שהולכת ופוחתת בקצב משמעותי.
אחד הנושאים שסוקרו היה השפעת ההורמונים שבחלב על איכות הזרע. 
הבאנו לפניכם את החלקים הרלוונטים והתייחסותינו לתשובותיהם של נציגי מועצת החלב שהתראיינו לכתבה.

בתחילת הכתבה התראיינה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, גניקולוגית ומומחית לפריון והפריה חוץ גופית.

"דבר אחרון זה חלב. אין לי התנגדות לחלב באופן עקרוני, אבל עשיתי עבודה שבה בדקתי חלב מכל העולם המערבי כמעט וגם דגימות מתאילנד, הודו וסין.
מתברר שיש בחלב פרוגסטרון, אסטרוגן ואסטרוגנים חלשים, הורמונים אחד לאחד כמו באישה.
למה? משום שבמחלבות מסחריות, פרות בהיריון מוצפות בהורמונים, ואלה עוברים לחלב, על פי מדדים מסויימים ברמות דומות לאישה שבוע אחרי ביוץ.
המקום היחיד שזה לא ככה, זה בהודו ואזורים בסין.
אני אומרת את זה רק כהיפותזה: ילדים יכולים להיחשף לרמות די גבוהות של אסטרוגנים חלשים בתזונה שלהם.
כבר פנוי אליי אנשים במועצת החלב, שאלו 'מה אני מדברת על החלב, מה קרה? מה הולך?"

הכתב שאל אותה בתגובה:
"שמעתי שהם כמו השב"כ. מה אמרת להם?"
מכך היא התחמקה וענתה שהיא פנתה למשרדי הממשלה בבקשה להקים קבוצת פעולה של אנשי מקצוע עם תקציבים שיאפשרו להם לבדוק ולפעול.

גם שירלי תדהר, נטורופתית שמתמחה בפוריות וגניקולוגיה אמרה דברים דומים בהמשך הכתבה:

"הטיפול שלי הוא תזונה. רופאים לא רואים קשר לתזונה. אם הם כבר אומרים משהו, זה לגבי הסטרס. אבל התזונה של הגבר הישראלי ירודה, וגם יש בה איכויות שפוגעות בזרע: מזונות מעובדים, מזונות עם שומן רווי. על האש, למשל, מאוד מחמצן את מעטפת תאי הזרע. סטרס ואלכוהול מייצרים חמצון.  יש גם הורמונים נשיים, שנטען שמגיעים מגלולות במי ביוב. בחלב יש הורמונים, ולא סתם היום להרבה גברים יש ציצים."

מילה של וטרינרים שקשורים לתעשיית החלב והכל נשכח

בהמשך הכתבה פונה הכתב לוטרינרים מומחים מתעשיית החלב, לשאול אותם על ההורמונים:

ד"ר נדב גלאון הוא וטרינר מומחה ברפואת בקר ומנהל השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות.
אנחנו מדברים בטלפון. על הפרק: סוגיית החלב והאסטרוגן שהעלתה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן.
"במדינת ישראל כבר 20 שנה לא מזריקים אסטרוגן חיצוני לפרה", הוא אומר. "מעבר לכך, סביר להניח שהיום יש פחות אסטרוגן בחלב, כי תפוקת החלב לפרה עלתה, ויש אסטרוגן נתון בכל קילו פרה שמתחלק על יותר חלב.
עכשיו, האם הגבר הישראלי אוכל יותר מוצרי חלב מלפני 20 שנה? יכול להיות, צריך לבדוק. אבל זה לא מספיק בשביל לקשור את זה נסיבתית לחלב. לא כימית, אלא נסיבתית".
בדקתי, הגבר הישראלי לא אוכל יותר מוצרי חלב מאשר לפני 20 שנה.

הכתב השאיר אותנו די המומים מהתשובה שלו, נראה שאופן הצגת הדברים ע"י הוטרינר הצליח לבלבל אותו.
הוטרינר בעצם מודה שיש אסטרוגנים בחלב, ומניח הנחה ממוחו הקודח שאולי כעת יש פחות מהם כי הם מתחלקים בין יותר ליטרים שמפיקה הפרה.
האם הוטרינר המכובד שכח שבעשרים השנים האחרונות המשק הישראלי הפך למתועש יותר, ובמשקים מתועשים פרות הרות יותר, ולכן יתכן מאוד שרמות ההורומונים דווקא עלו?
אנחנו לעומת הכתב היינו מצפים לשמוע כמה אסטרוגן ופרוגסטרון יש בחלב, לא השערות ותשובות מתפתלות בסגנון של "זה בסדר, יש פחות".

ולגבי כמות החלב שצורך הגבר הישראלי – נשמח לדעת מאיפה נמצא הנתון שהגבר הישראלי לא צורך יותר חלב.
כאשר אנו בדקנו בפרסומים של מועצת החלב, מצאנו שדווקא היתה עלייה בצריכה לנפש בישראל.

חלב שיווק שנתי לנפש בליטרים

מועצת החלב מדווחת על עלייה בליטרים לנפש.
מתוך שנתון מועצת החלב – 2012

וטרינרים של מועצת החלב אינם משקרים, הם רק מספרים חצי אמת

הכתב עובר לראיין את הוטרינר הראשי של מועצת החלב:

מאוחר יותר, רק בשביל לסגור את הפינה הזו, אני שואל מומחה נוסף לגבי סוגיית הפרות והחלב.
ד"ר שמואל פרידמן הוא מומחה לפוריות של חיות משק ומנהל וטרינריה במועצת החלב.
קבעתי איתו במשרד שלו ביהוד, והוא ממתין לי ביחד עם אשת יחסי הציבור של המועצה.
"לא כל הפרות הריוניות כל הזמן, יש מחזוריות." הוא פוסק

נכון ד"ר שמואל, יש מחזוריות, כזאת שמיועדת להוציא מקסימום חלב מכל פרה.
בפועל רוב הזמן שהפרה נחלבת היא בהריון, זאת מכיוון ששלושה חודשים אחרי שהפרה ממליטה מעברים אותה שוב.
אז כשאתה אומר "יש מחזוריות, למה אתה מתכוון"?

שלושה חודשים בין הריון אחד לשני.

שלושה חודשים בין הריון אחד לשני. מתוך 10 חודשי חליבה, רק שלושה חודשים הפרה אינה בהריון

אבל ד"ר שמואל, שלידו גם יושבת היחצ"נית של מועצת החלב, צריך כנראה להצדיק את המשכורת שלו ושלה, אז הראיון ממשיך:

אבל מה עם הגברים שיש להם ציצים?
"לא ה-FDA ולא האיחוד האירופי נתנו הגבלות צריכה עד היום בנושא של מזהים. יש היום הגבלה של ה-FDA על צריכה סויה, לא על חלב".
אז תגידו למכונית השחורה ששמתם מול הבית שלי לנסוע.
"אלה לא אנחנו. אנחנו שמים דברים מתחת למכונית."
    הוא באמת אמר את זה. 

אז זה באמת נכון שה-FDA או האיחוד האירופי אינם מזהירים עדיין מפני ההורמונים שבחלב, לדעתנו זה רק עניין של זמן עד שיצטבר מספיק מידע, כמו שציינה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, ואז גם בהתאם ישתנו ההמלצות של ארגוני הבריאות.
עד אז, נציגי מועצת החלב ימשיכו להטעות לגבי ההורומונים, וכרגיל להפחיד את הציבור מסויה, המתחרה העיקרי של תעשיית החלב.
בדקנו באתר של ה- FDA, מה שמצאנו שם זה המלצה לצרוך סויה באופן יום יומי על מנת להקטין את הסיכון למחלות לב.
ה-FDA קובע שצריכה של 25 גרם חלבון סויה ביום (3 מנות חלב סויה) מועילה לבריאות ומפחיתה התקפי לב, לכן ממש לא ברור לנו איך ד"ר שמוליק רואה בהמלצה זו הגבלה על צריכת מוצרי סויה.
אבל כשראיון מתנהל עם יחצנית של מועצת החלב, הכל אפשרי!

כמו כן, ד"ר שמוליק, בתור מי שמספק באופן קבוע בדיקות רמת פרוגסטרון בחלב לרפתנים, על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון. (כן כן, הם עושים את הבדיקות האלו כדבר שבשגרה, בודקים את רמת ההורמונים, אבל כששואלים אותם הם אומרים – אין הורמונים.) ראוי שתתחילו לפרסם נתונים על כמויות ההורמונים שיש ב"מוצר הבריאות" שאתם משווקים בכל הכח לציבור.

נ.ב.
וכמעט שכחנו, תודה שמוליק על האזהרה
צוות חלב עובדות או מיתוסים מבטיח לבדוק מתחת לרכב לפני כל נסיעה.

נא שתפו.

לקריאה נוספת:
אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב

חליבה במשך תקופת ההריון, השוואה בין עבר והווה

אין הורמונים בחלב – שקר במצח נחושה

מחקר שהתפרסם באתר DairyReporter: צריכת חלב מרובה קשורה לאיכות זרע נמוכה

איגוד רופאי המשפחה בישראל כוסה בחלב

עד לאחרונה אם הייתם נכנסים לאתר של איגוד רופאי המשפחה בישראל, ולוחצים על כפתור "תזונה ובריאות" הייתם מגיעים לאתר שבו הלוגואים של מועצת החלב ותנובה התנוססו בגאון כנותני חסות לאתר ובצידו השני של המסך – הלוגו של לניאדו תקשורת, חברת פרסום וקידום שמתהדרת מצד אחד שהיא מקדמת את מועצת החלב, מצד שני שהיא עורכת כנסים לאיגוד רופאי המשפחה ואיגוד רופאי הילדים.

מעלימים עדויות?

לאחרונה הוסרו הלוגואים של מועצת החלב ותנובה, נעלם האיזכור של לניאדו תקשורת ונחסמה הגישה לאתר לקהל הרחב, האתר נגיש כעת רק עם שם משתמש וסיסמה (תוכלו לפתוח שם משתמש בשביל לראות את התכנים, תנו כתובת מייל אמיתית כי המערכת צריכה לוודא אותה)

אבל התכנים – הם אותם תכנים.

שיווק בריאות - משווקים מוצרי חלב גם לרופאים, במסווה של מידע אובייקטיבי

שיווק בריאות – משווקים מוצרי חלב גם לרופאים, במסווה של מידע אובייקטיבי
אם תכנסו לאתר היום תמצאו בו את אותם התכנים אבל ללא שורת הלוגואים שבתחתית המסך.

באתר תמצאו עושר רב של מאמרים שמהללים ומשבחים את מוצרי הלקוחות – מועצת החלב ותנובה.
רובם הם מאמרים שנכתבו על ידי ד"ר מיכל גילאון, שעד לאחרונה עבדה עבור מועצת החלב.
ועל איכות המאמרים שלה כבר פרסמנו דעתנו כאן.

אבל אולי בכל זאת אפשר ללמוד משהו בריא מהאתר של רופאי המשפחה?
על חשיבות הירקות, על הערכים שיש בתרד? על איך לגרום לילד לאכול יותר פירות?
אז נכנסו לבדוק תחת תפריט "תזונה בריאה", והנה לפניכם המאמרים שפותחים את הרשימה:

מאמרי התזונה באתר רופאי המשפחה.  בדיוק כמו שמועצת החלב והבקר רוצה...

מאמרי התזונה באתר רופאי המשפחה.
בדיוק כמו שמועצת החלב והבקר רוצה…

מזל שצילמנו את המסך לפני כמה חודשים, לפני שלניאדו התחילו לרדת למחתרת ולהעלים את הקשר של מועצת החלב ושלהם עם איגוד רופאי המשפחה.

כשמבינים עד כמה עמוקים הקשרים בין ההון לרופאים, זה נהיה יותר ויותר מובן איך נולדות פרשיות כמו נייר העמדה המועתק.

נא שתפו!

נ.ב.
תחקירנים / כתבים יקרים
אנחנו שומרים אצלנו עדויות נוספות על השינוי שלניאדו עשו באתר והעלמת הלוגואים של מועצת החלב ותנובה, תוכלו לפנות אלינו במייל ולקבל.

איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה מעתיקים נייר שיווקי של מועצת החלב

מי לא שמע את נציגי מועצת החלב מתהדרים בעובדה שארגוני בריאות רבים כמו איגוד רופאי המשפחה ואיגוד רופאי הילדים קוראים להרבות בצריכת מוצרי חלב?

מועצת החלב אוהבת לנופף בנייר עמדה מיוחד שהוציאו שני הארגונים הללו, ושעליו חתומים היו"רים של שני הארגונים, המפרט את יתרונות צריכת מוצרי החלב לבריאות.

למסמך מצורפת רשימת מקורות מכובדת והוא, אמנם קצר, אך רווי מכובדות מקצועית.

צדה את עינינו העובדה שגם שטראוס, גם מועצת החלב וגם איגוד רופאי המשפחה מיוצגים על ידי אותו משרד יחסי ציבור – לניאדו תקשורת.

(כאן תוכלו למצוא את כל הלקוחות של לניאדו תקשורת)

אז החלטנו לבדוק בעצמנו את נייר העמדה, ומיד בהתחלה הוא הזכיר לנו מסמך אחר שקראנו קודם.

מה זה הזכיר – נראה כמו העתק רשלני של המסמך השני, של מועצת החלב.

נייר עמדה?! -העתק של מסמך שיווקי

נייר העמדה המקצועי כביכול בחתימת ראשי איגודי רופאי הילדים ורופאי המשפחה אינו אלא העתק כמעט מדוייק של מסמך שיווקי של מועצת החלב שנכתב חצי שנה קודם לכן על ידי היועצת המדעית של מועצת החלב, ד"ר מיכל גילאון.

עברנו על המסמך עד סופו – ברשימת המקורות למסמך אין אזכור כלל לכך שאת המסמך בעצם כתבה מועצת החלב.

מסתבר שנייר העמדה הוא כלל לא "נייר עמדה".

הרי נייר עמדה מקצועי מחייב איסוף שיטתי של כל המקורות בנושא והסקה לאחר קריאת כל הנתונים המדעיים עפ"י משקל הראיות המצטבר. כאן מדובר במסמך שערכה יועצת מדעית של מועצת החלב, עובדת תעשיית החלב בשכר. אין כאן אפילו יומרה לעבודה מדעית מהסוג שנייר עמדה מחייב

רופאים, מטפלים, ואחיות בטיפת חלב נשענים בין השאר על נייר העמדה הזה ולא מעלים על דעתם, שהנייר המדעי לכאורה עליו הם מסתמכים הוא לא יותר ממסמך שיווקי שנערך על ידי עובדת מועצת החלב.

ולא פחות חמור מכך, כללי האתיקה המקובלים בעולם המדע והמחקר מחייבים גילוי נאות של מקורות המימון והאינטרסים של כותבי המסמך, וכן פירוט של כל המקורות עליו הוא נסמך. נייר העמדה של איגודי רופאי הילדים והמשפחה פוסח על שני אלו: הוא מטשטש בכוונת תחילה את טביעת ידה של מועצת החלב שכתבה את המסמך, והוא מסתיר היטב את המקור העיקרי (ולמעשה היחידי) עליו מתבסס נייר העמדה – מסמך שיווקי של מועצת החלב!

במקום זה מופיעה ברשימת המקורות שורת מאמרים שספק אם נקראו בכלל ע"י מי מחותמי המסמך.

נייר העמדה המקצועי שאמור לגבש המלצות תזונה מקצועיות מפי איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה הוא לא יותר מדף מסרים של חברת מזון מסחרית – מועצת החלב, עליו חתמו יו"רי איגודי הרופאים על מנת לשוות לתכנים השיווקיים הללו אופי מדעי ומקצועי

כל פסקה בנייר העמדה הועתקה מהמסמך שהכינה מיכל גילאון, שעובדת עבור מועצת החלב.

כל פסקה בנייר העמדה הועתקה מהמסמך שהכינה ד"ר מיכל גילאון – נציגה של מועצת החלב.

ליחצו להגדלה

 

במקורות של נייר העמדה אין איזכור למקור האמיתי עליו התבססו הרופאים

ברשימת המקורות של נייר העמדה אין איזכור למקור האמיתי עליו התבססו הרופאים

 

מהתחקיר הזה עולות שאלות קשות שחורגות הפעם בעוצמתן מהשאלות הקשות שבדרך כלל עולות כאן בדף

1. האם לחיבור הזה שבין ארגוני הרופאים לבין מועצת החלב אחראים משרד יחסי הציבור לניאדו תקשורת?

2. האם ראוי שמשרד יחסי ציבור ייצג ארגון רופאים יחד עם חברות כמו שטראוס ומועצת החלב

3. האם הרופאים החתומים על המסמך קראו אותו וידעו שהם מקבלים מסמך מוכן ממועצת החלב?

4. האם הרופאים היו ערים לניגוד האינטרסים המובנה שבקבלת מסמך המלצות מקצועי מוכן מידי עובד של חברת מזון?

5. אם הרופאים ידעו מדוע לא ציינו ברשימת המקורות את המקור הראשי לנייר בתור גילוי נאות?

פנינו לקבלת תגובה ממשרד היח"צ לניאדו שהוא משרד הדוברות של איגוד רופאי המשפחה ומשרד פאר לוין משרד הדוברות של איגוד רופאי הילדים. 

שני הגופים האלו בחרו לא להגיב.

 

קישורים:

נייר העמדה של איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי המשפחה (ינואר 2012)

החוברת של מועצת החלב – "מוצרי חלב עושר תזונתי" שנכתבה ע"י ד"ר מיכל גילאון (ספטמבר 2011)

פרשת חוברת התזונה של כללית, פרק 5: בכללית עדיין מאמינים שחלב מרזה

תקציר הפרקים הקודמים:

לקריאת הפרקים הקודמים: פרק 1 פרק 2 פרק 3 פרק 4

 

חוברת התזונה של כללית נכתבה על ידי מספר דיאטניות, אשר לפחות שלוש מהן נמצאות בניגוד עניינים בשל קשריהן עם תאגידי החלב:

שרית עטיה, הינה הדיאטנית של מועצת החלב.

מיכל גילאון היתה היועצת המדעית של מועצת החלב (במסגרת עבודתה בחברת הלובינג לניאדו תקשורת) בעת כתיבת החוברת.

אנקה סימוביץ שמשה בעבר כדיאטנית בתשלובת שטראוס (שגם היא לקוחה של חברת לניאדו תקשורת ).

באופן מתמיה ומטריד במיוחד, ניגוד עניינים זה אינו מצויין בגוף חוברת ההמלצות של הכללית, כך שלציבור אין דרך לדעת כי ההמלצות נכתבו על ידי אנשי מקצוע שמקבלים את משכורתם מתעשיית החלב.

כפי שפרסמנו בפרקים הקודמים, כל קשר בין המלצות התזונה של הכללית ובריאות הציבור מקרי בהחלט. החוברת היא שיר הלל לצריכת מוצרי חלב, והחוברת יותר משהיא משקפת את האינטרס של לקוחות שרותי בריאות כללית, היא משקפת את האינטרס הכלכלי של תאגידי החלב.

והיום: תעמולת דיאטת החלב של קופ"ח הכללית

חלב מרזה? אם שואלים את חוברת התזונה של הכללית התשובה על כך חיובית. לא רק זאת, אלא שזה אפילו הנימוק הראשון שמונה החוברת תחת הפרק "למה חלב ומוצריו?".

למה חלב?

מתוך החוברת של שרותי בריאות כללית

הנה ההסבר של הכללית לסיבה הראשונה לשתות חלב:

במקרים אחרונים נמצא קשר בין צריכת חלב ומוצרי חלב דלי שומן לבין הפחתת משקל, הפחתת אחוזי שומן בגוף וצמצום היקף המותניים…."

אבל אם זה נכון, מדוע קבע משרד החקלאות האמריקאי (זה שאחראי לפרסום פירמידת התזונה שמופיעה בחוברת של הכללית) עוד בשנת 2010 שלצריכת חלב ומוצריו אין כל תפקיד בשמירת משקל גוף תקין?

ובלשונו:

Strong evidence demonstrates that intake of milk and milk products provide no unique role in weight control.

(הערה: strong evidence זו רמת הודאות הגבוהה ביותר שאליה אפשר להגיע מבחינה מדעית)

מהיכן אם כן הגיעה הטענה שחלב מרזה לחוברת של הכללית ומהם אותם מחקרים אחרונים עליהם הם יודעים לספר לנו בחוברת המלצות התזונה שלהם?

התחקיר שבפניכם מביא את המידע המלא כפי שזה נחשף בעתירה של ארגון הרופאים למען רפואה אחראית נגד מועצת החלב ויצרניות החלב בארה"ב בענין קמפיין הפרסום השקרי "חלב מרזה". הוא חושף כיצד פועלת תעשיית החלב, איך קונים מחקר, כמה זה עולה, ואיך צוחקות מועצת החלב ויצרניות החלב כל הדרך אל הבנק – על חשבונכם, כמובן.

אם אין לכם כח לקרוא את כל התחקיר אתם יכולים לראות את הקטע הקצרצר הזה, שמסביר את הכל בקצרה (מתוך הסרט "רוצה לדעת את העובדות על חלב?")

1. זה מתחיל במחלקת השיווק

קמפיין החלב כמסייע לירידה במשקל נהגה במוחם הקודח של אנשי השיווק של מועצת החלב בארה"ב בראשית שנות ה-2000.

למרות מאמצי תעשיית החלב לשכנע את הציבור האמריקאי להגדיל את צריכת מוצרי החלב, צריכת מוצרי חלב בארה"ב המשיכה לרדת.

בשנת 2001 כאשר שיעור האוכלוסיה הסובל מעודף משקל עמד על 61 אחוז הוכרה ההשמנה בארה"ב רשמית כמגיפה. יצרניות החלב זיהו הזדמנות שיווקית יוצאת דופן.

מדוע לא נשווק את החלב כמוצר שמסייע לירידה במשקל ולהפחתת שומן? חשבה חברת הפרסום.

כך נולד הקמפיין- milk the diet קמפיין שיווקי בו הושקעו עשרות מליוני דולרים במטרה לשכנע את הציבור שחלב טוב לשמירת משקל, להורדת משקל ולהפחתת שומנים.

2. מממנים מחקר

הביסוס המדעי לקמפיין היו מחקריו של ד"ר מייקל זימל מאוניברסיטת טנסי. ממסמכים שהוגשו לבית הדין עולה שהחל מ – 1998 ד"ר זימל קיבל קרוב ל – 1.7 מליון דולר כמענקי מחקר ממועצת החלב בארה"ב, וקרוב ל – 300 אלף דולר מאחת מיצרניות החלב.

ד"ר זימל גם רשם פטנט על תכנית ההרזייה שלו, וחברת הפרסום של הקמפיין שילמה לד"ר זימל מעל 50 אלף דולר בשנה עבור השימוש בתכנית ההרזיה שלו לצרכי פרסום.

הצוות המדעי בארגון הרופאים לרפואה אחראית גם ערך סקירה מקיפה של הספרות המקצועית בנושא. הארגון מצא שבין 1989 ל – 2005 (זמן הגשת העתירה) פורסמו 35 מחקרים קליניים שבחנו את הקשר שבין צריכת מוצרי חלב או צריכת סידן ובין משקל הגוף.

מה היו הממצאים?

31 מחקרים מצאו שלא קיים קשר כזה.

2 מחקרים מצאו שצריכת חלב ומוצריו דווקא גורמת לעלייה במשקל.

רק שני מחקרים – אלו שנעשו בידי ד"ר זימל, כמובן, מצאו שצריכת מוצרי חלב תורמת הן לירידה במשקל והן לירידה בשומן הגוף.

במאי 2007 התקבלה החלטה

פקידי המחלקה הפדרלית להגנת הצרכן הורו למשרד החקלאות (כן, אותו גוף שאחראי על פרסום המלצות התזונה!) ולמועצת החלב להסיר את הפרסומים המטעים, ולא לחזור עליהם כל עוד אין לכך תמיכה מדעית.

ואם זה אינו ברור מספיק הרי שבשנת 2010, למרות לחצים כבדים מצד מועצת החלב ויצרניות החלב נאלץ משרד החקלאות לפרסם את ההודעה הבאה:

לצריכת חלב ומוצריו אין כל תפקיד בשמירת משקל גוף תקין.

ובאנגלית:

Strong evidence demonstrates that intake of milk and milk products provide no unique role in weight control.
 
 

ומה בישראל?

בישראל תעמולת דיאטת החלב שוברת שיאים חדשים של שרלטנות. בארץ הקודש זו כבר לא רק מועצת החלב שטוענת את הטענות הפסדו מדעיות שחלב מרזה. בישראל עושה את זה קופת החולים הגדולה ביותר בישראל. ככה זה כשאין ביקורת, ואין פיקוח, ככה זה כשגוף רפואה ציבורי משתף נציגי תעשייה בכתיבת המלצות התזונה.

אנו שוב קוראים לכם לא לשתוק. ידה הארוכה של תעשיית החלב נשלחת עמוק לעבר גופי הבריאות, ומגיעה עד לרופא שלכם ולקופת החולים שלכם. בכסף שכולנו משלמים על שרותי הבריאות בישראל מגיע לנו המלצות בריאות אמיתיות שאינן נגועות באינטרסים זרים

עד כאן אנחנו ועכשיו תורכם!

התחקיר הזה מכיל את כל מה שאתם צריכים כדי לקחת את זה מכאן הלאה!

איך? בבקשה:

נציב פניות הציבור של שרותי בריאות כללית

http://www.clalit.co.il/he-il/contactus/ombudsman/

נציב קבילות הציבור של משרד הבריאות:

http://www.health.gov.il/Subjects/UninsuredRights/NationalHealthAdmissibility/services/Pages/complaints.aspx

כתובת הנציבות:

נציבות הקבילות, משרד הבריאות

רח' ירמיהו 39, ירושלים, מיקוד: 9101002

פקס: 02-5655981

דוא"ל: kvilot@moh.health.gov.il

call.habriut@moh.health.gov.il

לשאלות ובירורים – מוקד "קול הבריאות": 5400* ,08-6241010

המחלקה לתזונה במשרד הבריאות

טלפון: 02-5080407

פקס: 02-6474840

נציבות תלונות הציבור של מבקר המדינה:

http://www.mevaker.gov.il/serve/site/ntz_ombuds_complaint.asp

לקריאה נוספת:

האם מחלת הפרקינסון האיומה מקורה בצריכת חלב?

ד"ר זיו גן אור, רופא, בעל דוקטורט נוסף בחקר מחלת הפרקינסון, סוקר במאמר במדור הבריאות של עיתון הארץ, את המחקרים האחרונים בתחום שמגלים קשר מפתיע ומדאיג בין מחלת הפרקינסון וצריכת חלב.

מתוך עיתון הארץ

מתוך עיתון הארץ – לחצו להורדת המאמר אליכם למחשב

"אחת התיאוריות השולטות כיום במדע היא שמדובר בגורם זיהומי כלשהו המגביר את הנטייה להתפתחות המחלה, ייתכן כזה שמצוי במערכת העיכול או אשר מגיע אליה מבחוץ. האם ייתכן כי הגורם שמגיע ממערכת העיכול ומשפיע על הסיכון לחלות בפרקינסון קשור בצריכת חלב?"

בהמשך מוסיף ד"ר גן אור:

"ייתכן שבראייה ארוכת טווח המשקללת את מכלול השפעות החלב על בריאות האדם בכלל, ועל תחלואה בפרקינסון בפרט, יש מקום לעודד את הציבור לצרוך סידן ממקורות חלופיים, להפחית את צריכת החלב ואף להוציאו כליל מהתפריט. ייתכן ששינוי המלצות התזונה ברוח זו יוכל לתרום להפחתת החולי בפרקינסון – אחת המחלות האכזריות ביותר הפוגעות כיום באוכלוסייה המבוגרת."

לקריאת הכתבה באתר הארץ

להורדת הכתבה בפורמט PDF

קישורים למאמרים ועוד הרחבה בנושא:

המאמר שמוזכר בכתבה

מכתב תגובה של ד"ר גראנט (מהמכון לחקר התזונה בסן-פרנסיסקו) שטוען כי צריכת חלב קשורה לסיכון לפרקינסון, וסבור כי החלבון קזאין שנמצא בחלב הוא הגורם לכך.

מאמרים נוספים שתיארו קשר בין צריכת חלב לפרקינסון:

קשר בין צריכת חלב בנשים לפרקינסון

קשר בין צריכת מוצרי חלב לפרקינסון

צפו באברי גלעד מדבר על המאמר בתוכניתו בגלי צה"ל

פרסומת אזהרה לגבי חלב וסרטן הערמונית במהלך חודש המודעות לסרטן הערמונית

גם צריכה מתונה של מוצרי חלב גורמת לעליה תלולה בסיכון לסרטן הערמונית. אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בקרב גברים בישראל.
ספטמבר הוא חודש המודעות לסרטן הערמונית והזדמנות טובה להזכיר לגברים שבינינו שאפשר להמנע מהסיכון המיותר הזה על ידי הוצאת חלב מהתפריט.

התמונה הזו לקוחה מתוך מודעת פרסומת, יצירתית במיוחד, שהוצבה החודש בשרותי הגברים של איצטדיון הבייסבול של קבוצת "פיטסברג פיראטס".

"רופאים מציעים לאוהדי קבוצת 'פיטסברג פיראטס' להימנע מסרטן הערמונית על ידי הרחקת החלב מהתזונה"

המודעה מומנה על ידי PCRM – ארגון ללא מטרות רווח המאגד אלפי רופאים ואנשי מקצועות הבריאות, ומטרתו קידום אורח חיים בריא, לכבוד חודש המודעות לסרטן הערמונית ועל מנת להעלות את מודעותם של גברים לקשר שבין מוצרי חלב וסרטן הערמונית.

גברים שיצפו במשחקים באצטדיון הקבוצה במהלך חודש ספטמבר יחשפו למודעות של הרופאים המציעות להם להאבק בסיכון ללקות בסרטן הערמונית על ידי הרחקת תוצרת החלב מהתפריט.
המודעות, שפורסמו בכל אחד מעשרים תאי השירותים לגברים שבאצטדיון, מזהירים כי מחקרים הראו שצריכת מוצרי חלב מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית.

"המודעות שלנו עושות שימוש במידה מסוימת של הומור על מנת להפיץ את המסר מציל החיים לקהל השבוי, אולם הקשר בין מוצרי חלב וסרטן הערמונית הוא בהחלט לא דבר להתלוצץ עליו", אומר תזונאי, חבר בארגון, ג'וזף גונזלס."

מוסיף גונזלס – "'מחקר הרופאים', מחקר ענק בהיקפו שבוצע על ידי הרווארד, הראה סיכון גבוה ב34% לחלות בסרטן הערמונית עבור גברים שצרכו 2.5 או יותר מוצרי חלב ביום, בהשוואה לגברים שצרכו פחות מחצי מנה. במחקר המשך, נמצא כי הסיכון גבוה ב-60% עבור גברים הצורכים 2 או יותר מוצרי חלב ביום, בהשוואה לגברים שלא צורכים מוצרי חלב כלל. מחקרים קודמים הראו גם הם קשר דומה בין מוצרי חלב לסרטן הערמונית."

לפרסום באתר של PCRM וגם כאן

כל הפרטים על "מחקר הרופאים" בנושא סרטן הערמונית וחלב בפרסום קודם שלנו

7 שאלות שתעשיית החלב לעולם לא תענה עליהן

לתנובה, שטראוס, מועצת החלב ושות' יש מערכת משומנת של שירות לקוחות. הם עונים במהירות על כל שאלה, כלומר, כמעט על כל שאלה.

חוץ מהשאלות שהתשובות עליהן אינם מעודדות צריכת מוצרי חלב ואינן תורמות לשורת הרווח של החברה.

במקרים כאלו השאלות נשארות יתומות, נציגי השירות נעלמים או מדקלמים תשובה מתחמקת, מעורפלת ולפעמים גם שקרית.

ריכזנו עבורכם רשימה חלקית של שאלות עליהם לעולם לא תקבלו תשובה מתאגידי החלב.

נסו לשאול אותם, ותווכחו לבד.

1229932_645363552151655_1892933648_n[1]

התשובות לשאלות:

1. בהמלצה של קישקשתא לצרוך שלושה מוצרים ביום, לא מוזכרת העובדה שמשרד הבריאות מבקש מהציבור לצרוך מוצרים דלי שומן ומופחתי סוכר.

על השומן

על הסוכר

משרד הבריאות

2. פרוגסטרון ואסטרוגן הם הורמני מין שקיימים באופן טבעי בכל שלבי ההריון, מועצת החלב מאפשרת לרפתנים לבדוק באופן קבוע את כמות הפרוגסטרון בחלב על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון, עם זאת את הנתונים האלו הם לא מפורסמים לקהל הרחב

לחצו כאן כדי לקרוא את התחקיר שלנו בנושא חלב והורמונים

3. מרכזי המבקרים של תנובה מציגים לילדים מצג שווא, על מנת שיוכלו להיות לקוחות למופת ללא יסורי מצפון.

קטע וידאו בנושא

4. אחוז הישראלים שאינם מפרקים היטב לקטוז נע בין 80% ל-97% מהאוכלוסיה הישראלית.

התחקיר שלנו בנושא

5. עבור קהל הלקוחות הדיאטניות נראות כנשות מקצוע המייעצות לציבור לגבי בריאות בעוד שבפעול מדובר בזרוע שיווקית מתוחכמת כשהתואר רב הרושם שהם נושאות משמש כעלה תאנה לקידום מסרים שיווקיים.

תחקיר יתפרסם על כך בתקופה הקרובה.

6. עוד דבר שלא נשמע מקישקשתא של מועצת החלב – העובדה שמוצרי חלב קשורים לעלייה בסרטן הערמונית, כאשר הם נשאלים על כך, הם אוהבים להתחמק מהתשובה ולהגיד שחלב מוריד את הסיכון לסרטן המעי, בתקווה שהציבור מספיק מטומטם כדי להתבלבל ולחשוב שיש קשר בכלל.

חלב וסרטן הערמונית

חלב וסרטן הערמונית (פרסום נוסף)

7. אם בוחנים את המחקרים בנושא מגלים תמונה חד משמעית וברורה לחלוטין. אין כל ספק בכך שאקנה קשור בצריכת חלב, והפסקת צריכת החלב היא צעד אפקטיבי וחשוב בהקלה והתמודדות עם התופעה הלא נעימה הזו בעיקר בגיל ההתבגרות. נשאלת השאלה מדוע רופאי העור לא מעודכנים על כך? מדוע רופאי הילדים לא מתריעים על כך?

חלב גורם לאקנה

אנחנו מזמינים אתכם לשלוח את השאלות האלו לחברות השונות. הגיע הזמן שהם יתחילו לקחת אחריות על הנזק שמוצריהם גורמים.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

 

%d בלוגרים אהבו את זה: