דילוג לתוכן

כשחברים שואלים: "למה אינך שותה חלב?"

ד"ר ג'ון מקודגל על מוצרי חלב

מאמר באדיבות ד"ר ג'ון מקדוגל, תורגם מאנגלית ע"י רימונה גרסון.

מבחינה תזונתית, מוצרי חלב הם ביסודו של דבר "בשר נוזלי" – ואף גרוע יותר, שכן אנשים השותים חלב ואוכלים גבינה בלי חשבון, בחשבם "החלב מחזק את עצמותיי, עוזר לי לרזות וגורם לעור שלי להיות חלק ויפה כישבנו של תינוק".

בלהיטותה למכור את מוצריה, תעשיית החלב מעוררת אובססיה לסידן, שהפכה למעשה לתורם עיקרי לסבלם ולמותם של יותר ממיליארד בני אדם בשנה, ממחלות של תזונת-יתר: השמנת יתר, מחלות לב, שבץ, דלקת מפרקים וסוכרת.

בשלהי שנות ה-70, כשעסקתי בפיתוח דיאטת מקדוגל – לאחר שקראתי את רוב מחקרי מדע התזונה שפורסמו מתחילת המאה העשרים – הגעתי למסקנה שעמילנים, ירקות ופירות הם אידיאליים לתזונת האדם. ואז שאלתי את עצמי, מה יהיו היתרונות והחסרונות בהוספת קטגוריות מזון אחרות ליסוד בסיסי זה (מוצרי חלב, בשר בקר, בשר עוף, דגים, שמנים, סוכרים וכיו"ב)? במה שנוגע למוצרי החלב, מחקתי מיד את "יתרון הסידן", שכן הטבע "סידר" את מזונותיו ביעילות כה רבה עד שבדיאטה של מזונות מן הצומח, כמעט בלתי אפשרי לחלות עקב חוסר סידן.

לאחר שלוש שנים כמעט של מחקר מקיף, הגעתי למסקנה: הוספת מוצרי חלב לדיאטה המקורית שלי, המבוססת על מזונות מן הצומח, לא תספק אלא יותר קלוריות, שומן, חלבון מן החי, כולסטרול, נתרן, חיידקים ודלקתיות – מרכיבים שגרמו למחלותיהם של רוב הפציינטים שלי מלכתחילה.

בסיכום הסופי לא הצלחתי לגלות שום סיבה להוספת מוצרי חלב לדיאטת מקדוגל – הסיכונים היו כבדים מאוד והיתרונות שיוחסו להם היו או מופרזים או ממש מסולפים.

אף על פי כן, הגם שעברו שלושה עשורים מאז, עדיין נמשכת פטפטת התעמולה של תעשיית החלב. אני הוא הקול-קורא-במדבר, הקול יוצא הדופן; אנשים שמאסו בהקשבה ללא כל פקפוק יגלו רוח חדשה בניתוחי את מסריה המוכרים ביותר של תעשיית החלב.

מוצרי חלב טעימים להפליא – למעשה מה שטעים הוא התוספות

מועצת החלב הארצית [של ארה"ב] מתארת את מוצריה כ"מזינים וטעימים". אין ספק שהצרכנים אוהבים גלידה, גבינה, יוגורט וחמאה. ואולם הסיבה היא היותם של המוצרים הללו משופעים בסוכר ובמלח; אלמלא כן איש לא היה אוכל אותם. מועצת החלב הארצית מכירה בחשיבות הוספתם של סוכר ושל חומרי טעם אחרים ומדווחת כי "מחקרים מגלים שילדים בגיל בית הספר היסודי שותים 28% יותר חלב כשהוא מוצע בטעמים ובאריזות "קוּליים".[1]" כשאני הייתי ילד, בית הספר שלי דרש מכל תלמיד לשתות חלב מדי יום. מחירו של קרטון חלב קטן היה 2 סנטים ומחירו של קרטון שוקו קטן 3 סנטים. אני תמיד שילמתי את הסנט הנוסף וקניתי שוקו, כי טעמו של חלב נקי גרם לי בחילה. הסיבה לכך שטעמו של החלב אינו מעורר בחילה היא הסוכר (לקטוז), המהווה כ-30% מן הקלוריות שבחלב הטבעי. טעמי שוקו, תות שדה ושאר הטעמים שמוצרי חלב נמכרים בהם מוסיפים לו עוד סוכר. ככל שיש בו יותר סוכר, כן מוצר החלב אטרקטיבי יותר – וההוכחה היא הגלידה, ש-52% מתכולת הקלוריות שבה הן סוכר.

הפציינטים שלי לימדו אותי עד כמה מגעיל הוא טעמם האמיתי של מוצרי החלב. במחצית שנות שבעים, בתקופת התמחותי, טיפלתי בחולי כשל כליות שנדרשו לדבוק בדיאטות דלות-מלח. אחד מתפקידיי היה להמליץ שיאכלו חמאה דלת-מלח וגבינה דלת-מלח. תגובתם הייתה: "דוקטור, אני לא יכול לאכול גוש שומן!" ללא המלח, גושי השומן הצהובים הללו אינם ערבים לחך, אינם אכילים.

סוכר:גרם/100 קלוריות נתרן:מ"ג/100 קלוריות
8 80 חלב מלא
12 72 שוקו
8 76 יוגורט (רגיל)
17 53 יוגורט (טעם פירות)
13 35 גלידת שוקולד
1 383 גבינה (אמריקאית)
0 144 גבינת צ'דר
4 560 גבינת קוטג' (1%)
0 114 חמאה (רגילה)
0 0 חמאה (נטולת מלח)

הוספת מלח ו/או סוכר להעשרת טעמם של תפוחי אדמה, שעועית, אורז, ירקות ופירות תהיה מהלך בריא הרבה יותר וטעים הרבה יותר מאשר הוספת טעמים אלה בשומן המצוי במוצרי החלב.

 

מוצרי חלב בונים עצמות – למעשה הם גם פוגעים בהן

כותבת מועצת החלב הארצית: "מספר גדול של מחקרים מדעיים מן העשורים האחרונים מוכיח כי צריכה נאותה של חומרים מזינים (כגון סידן) שמקורם במוצרי חלב כגון גבינה או יוגורט, משפיעים השפעה חיובי על בריאות העצם על ידי הגברת בניית העצמות בתקופת הגדילה, על ידי האטת אובדן מסת עצם  שנובע מהזדקנות ועל ידי צמצום מספרם של שברים עקב פריכות עצמות הנובעת אוסטיאופורוזיס".[2] האמת היא שלמוצרי חלב אכן עשויה להיות השפעה בגידולן של עצמות.

תכליתו הביולוגית הראשית של חלב הפרה הוא לגרום גידול – גידולו של עגל מ-30 ק"ג ל-300 ק"ג בפחות משמונה חודשים. הישג זה מתקבל בזכות כמה תכונות ש"נוזל גידול הפלא" הזה ניחן בהן. חלב פרה עשוי 50% שומן ובכל ליטר יש בו כ-600 קלוריות "מקדמות גידול".[3] לשם קידום הגידול המהיר יש בחלב הפרה גם ריכוזים גבוהים של חלבון, אשלגן, נתרן, סידן וחומרים מזינים אחרים. (להשוואה, ריכוזיהם של חומרים מזינים אלה בחלב אשה נמוך פי שלושה או פי ארבעה מריכוזיהם בחלב פרה.[3])

מוצרי חלב מגדילים את כמות הורמוני הגדילה:

נוסף על קלוריות וחומרים מזינים לקידום הגדילה, בחלב פרה יש גם כמות גדולה יותר של הורמונים הממריצים במישרין את גדילת העגל. החזק ביותר מבין ההורמונים הללו נקרא גורם גדילה דמוי-אינסולין-1 (IGF-1). כשבני אדם שותים חלב פרה, רמות ההורמון IGF-1 גדלות גם הן. מחקרים שמומנו בידי תעשיית החלב מגלים עלייה של 10% ברמות ה-IGF-1 בנערות מתבגרות ששתו כחצי ליטר ביום, ועלייה זהה בנשים לאחר הפסקת הווסת שצרכו 3 מנות ביום של חלב דל-שומן או בעל 1% שומן.[4] עלייה זאת ברמת ה-IGF-1 היא סיבה חשובה להשפעת "בניית העצם" של חלב הפרה.

IGF-1 מקדם גם גדילה בלתי רצויה – כגון גידולי סרטן והזדקנות מואצת. IGF-1 הוא המקדם החזק ביותר של התפתחות גידולים שנתגלה מעולם בסרטן השד, בסרטן הערמונית (פרוסטטה), בסרטן הריאות ובסרטן המעי הגס.[6]  המרצת-יתר של גדילה על ידי IGF-1 מובילה גם להזדקנות מוקדמת – ואילו צמצום רמות ה-IGF-1 הוא גורם "אנטי אייג'ינג".[7]

מוצרי חלב מעלים את רמת האסטרוגן:

המסר בדבר כושרו של האסטרוגן לבנות עצמות חסינות-שברים (למנוע אוסטיאופורוזיס) מושרש במוחן של נשים מזה ארבעה עשורים על ידי תעשיית התרופות, המוכרת מוצרי טיפול הורמונלי חלופי כגון פרמארין ופרמפרו. גם מזון מעלה את רמות האסטרוגן בגופו של אדם – ומזונות חלביים מהווים כ-70%-60% מן האסטרוגן שמקורו במזון.[8] המקור העיקרי של אסטרוגן הוא החליבה המתמדת של פרות במשך הריונן, הרווחת במשק החי מודרני המתועש.[8, 9] ככל שההריון מתקדם, תכולת האסטרוגן בחלב עולה, מ-15 פיקוגרם/מיליליטר ל-1,000 פ"ג/מ"ל.

ייצור אסטרוגן (אסטרון)

לא בהריון 15 פ"ג/מ"ל
במחצית ההריון הראשונה 151 פ"ג/מ"ל
בימים אחרונים להריון 1000 פ"ג/מ"ל

תוצאות מוכחות היטב של עודף אסטרוגן הם סרטן שד, סרטן הרחם וסרטן הערמונית.

התפריט המערבי כולו מזיק לעצמות: מועצת החלב הארצית מבקשת לשכנע אותך ש"אין שום הוכחה לכך שמזונות עתירי חלבון כגון מוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם".[10] ואולם אנשי תעשיית החלב יודעים שהדבר אינו נכון ובמקום אחר הם מודים בפה מלא: "עודף חלבון במזון, במיוחד חלבונים מזוקקים, מגביר את פליטת הסידן בשתן. אובדן סידן זה עשוי לשבש לרעה את מאזן הסידן ולהביא לידי אובדן עצם ואוסטיאופורוזיס. השפעות אלה יוחסו לעלייה בעומס חומצי אנדוגני הנוצר על ידי חילוף-החומרים החלבוני, עומס התובע סתירה על ידי מלחי הסידן הבסיסיים מן העצמות".[11]

כלומר, למוצרי החלב יש השפעה של בניית עצם – IGF-1 ואסטרוגן; והשפעה של הרס עצמות – חומצה וחלבון. התוצאה הסופית תלויה במאזן הסופי של ההשפעות המצטברות הללו. (יש לתת את הדעת לכך שצריכת סידן משפיעה מעט, לחיוב או לשלילה, על בריאות העצמות. ר' עלון מקדוגל מפברואר 2007.) חוקרים המתכננים מחקרים שמיועדים להוכיח כי מוצרי החלב מועילים לבריאות העצם נוהגים פעמים רבות להוסיף לניסוי שפע פירות וירקות או תרופות נוגדות-חומצה (כגון Citracal) כדי לנטרל תחילה את החומצות שבמזון.[12] בדרך זאת השפעת החיוביות, כגון המרצת גידול עצם בגלל IGF-1, יהיו התוצאות הדומיננטיות.

השוואת העומס החומצי של מזונות שונים:[3, 13]

עומס חומצי כלייתי לכל 100 קלוריות:
גבינת צ'דר 10.0
דגים (בקלה) 9.3
בשר עוף 7.0
בשר בקר 6.3
אפונה 1.0
קמח חיטה 1.0
תפוחי אדמה -5.0
תפוחי עץ -5.0
בננות -6.0
עגבניות -18.0
תרד -56.0

(ערך חיובי מציין חומציות ואילו ערך שלילי מציין בסיסיות)

שימו לב: תעשיית החלב מוכרת גבינה חומצית מאוד למען בריאות העצם – צפו בפרסומות שלהן

 

באופן עקבי, כשמשווים אוכלוסיות בני-אדם שתפריטן שונה, שיעור שברי הירך עולה ככל שעולה צריכת החלבון מן החי (לרבות מוצרי חלב). לדוגמה, בקרב בני-אדם מארה"ב, מקנדה, מנורבגיה, משבדיה, מאוסטרליה ומניו-זילנד מוצאים את שיעור אוסטיאופורוזיס הגבוה ביותר.[14, 15] השיעורים הנמוכים ביותר מתגלים בקרב אוכלוסיות האוכלות הכי פחות מזונות מן החי (אוכלוסיות אלה הן גם בעלות תפריט דל סידן) – כגון האזורים הכפריים של אסיה ושל אפריקה.[14, 15] חלבון במזון קשור קשר ישיר בחומציות המזון הנצרך.

שברי ירך ביחס לצריכת חלבון מהחי
בגרף זה מוצגת ההוכחה החותכת לעובדה שככל שגדולה צריכת החלבון של אוכלוסייה, כן גדול בה  הסיכון לשברי ירך. [14, 15]

מוצרי חלב גורמים לבני אדם להתחטב – זה לא מה שהם מספרים זה לזה

כותבת מועצת החלב הארצי: "כשמדובר בחיטוב קו המותניים, אוסף גדל של מחקרים מלמד שאכילת '3 מוצרי חלב ביום' כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות עשויה להעניק לבני אדם בוגרים תוצאות טובות יותר מאשר הפחתת קלוריות בלבד."[16]

תעשיית החלב מקדמת צריכת מוצרי חלב לשם הורדת משקל, הגם שהם יודעים כי זהו קמפיין שקרי. הנה למשל מסקנתו של מאמר סקר שמימנו ואשר פורסם ב-Journal of Nutrition (כתב-העת לתזונה) בגיליון מ-2003: "אותרו תשעה מחקרים על הוספת מוצרי חלב לתזונה: בשבעה לא נמצא הבדל משמעותי בשינוי משקל הגוף או בשינוי הרכבו בין קבוצות המחקר והביקורת. ואולם שני מחקרים שנערכו בבוגרים מבוגרים יותר גילו עליית משקל משמעותית בהרבה בקבוצות שצרכו מוצרי חלב."[17]
ב'סימפוזיון רכיבי מוצרי חלב וויסות משקל' שנערך ב-21 באפריל 2002 בניו אורלינס, אמרה ד"ר סוזן באר (המרבה לעבוד בשירות תעשיית החלב): "לסיכום, הנתונים הזמינים מתוך מחקרים אקראיים על הוספת מוצר חלב או סידן אינם מספקים אלא תמיכה מועטה בהשפעתה על הפחתת משקל הגוף או מסת שומן."[17] כלומר, הם יודעים את האמת אך אינם משתפים בה את הצרכנים. מחקרים שפורסמו מאז הסקר הזה רובם מומנו בידי תעשיית החלב וזויפו כדי שיתמכו בקמפיין הרווחי שלהם ה"מוכר" הורדת משקל.

המלצת מוצרי חלב היא גזענית

אומרת מועצת החלב הארצית: "מיעוטים שלקו בבעיות עיכול עקב צריכת חלב לומדים אסטרטגיות חדשות כדי שיוכלו ליהנות מחלב וממוצרי חלב. פירוש דבר הוא שמיעוטים (ולא-מיעוטים) בעלי אי-סבילות ללקטוז אינם צריכים עוד להפסיד את חומרי המזון החיוניים שמספקים מוצרי החלב. ההשפעות הבריאותיות של ההימנעות ממאכלי חלב – המקור הראשי של סידן במזון – עלולות להיות חמורות במיוחד לאמריקנים ממוצא אפריקני, להיספנים, לאסיאנים ולאינדיאנים. למיעוטים נשקף סיכון גבוה ליתר-לחץ-דם, לשבץ, לסרטן מעי הגס ולאוסטיאופורוזיס – מחלות שצריכת סידן נמוכה עשויה להיות מן הגורמים המקדמים אותן."[18]
זוהי דוגמה מובהקת לזריעת פחד ולמשחק ברגשות הפחד אנושיים.

לבני הגזע הלבן יש סבילות גבוהה לסוכר המצוי בחלב, הלא הוא הלקטוז. לבני גזעים אחרים יש "אי-סבילות" טבעית, נורמלית, לסוכרי החלב, וסוכרים אלה כשהם נצרכים אחרי היגמלות מחלב-אם גורמים להם בעיות עיכול ונפיחות, כאבי בטן ושלשול. חלב גורם בעיות עיכול ל-90%-60% מהם.

[על היקפי אי-סבילות ללקטוז בישראל, קיראו כאן.]

מאמר מערכת בכתב-העת הרפואי הבריטי (British Medical Journal) משנת 2006 מתייחס לסוגיה זאת: "יתר על כן, עלינו לשאול אם אנחנו מזיקים לילדים על ידי עידודם לעמוד בהמלצות. השמנת יתר בקרב ילדים עולה במדינות המתמערבות, ומוצרי החלב – מקור הסידן הראשי על פי ההמלצות התזונתיות – תורמים במידה רבה לצריכת שומן וסוכר אצל ילדים. אומדים שכשלושה רבעים מאוכלוסיית העולם ניחנו באי-סבילות ללקטוז לאחר ההיגמלות מחלב-אם ולכן אינם עומדים היטב בצריכת חלב ומוצרי חלב. זאת ועוד, כמה מחקרים מרמזים שצריכת חלב פרה מגבירה את הסיכון לכמה סוגי סרטן."[19]

גם במניעת יתר-לחץ-דם או לטיפול בו, תרומתם של מוצרי החלב אפסית למעשה – לכל היותר, סקר במימון תעשיית החלב גילה הורדה של 1.44 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי (בעת התכווצות חדרי הלב) ו-0.84 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי (בעת הרפיית חדרי הלב).[20] (להשוואה: תוצאות שהתקבלו אצלנו במרכז הרפואי מקדוגל גילו ירידה של 23/14 מ"מ כספית בלחץ-הדם אצל בני אדם שסבלו מלחץ-דם גבוה (150/90 מ"מ כספית או יותר) בפחות מ-10 ימים; וב-10 הימים הללו, כמעט כל בני האדם הללו פסיקו ליטול תרופות להורדת לחץ-דם.)

מוצרי חלב הם עתירי קלוריות, שומן וכולסטרול, ותורמים להיווצרות מחלות לב, שבץ, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר. הם נמצאים גבוה בשרשרת המזון ועל כן מצטברים בהם כימיקלים סביבתיים, לפעמים בכמויות מסוכנות. חלבון החלב הוא הגורם מספר אחד לאלרגיות למזון ועלול לגרום מופעים חמורים יותר של "אלרגיה למזון", הקרויים מחלות אוטואימוניות. כן ידוע שמוצרי חלב נגועים בחיידקים מסכני-חיים, לרבות E. coli, ליסטריה, סלמונלה, מיני סטפילוקוקוס, שחפת, נגיפי לאוקמיה של בקר ונגיפי כשל-חיסוני (AIDS) של בקר.  דיון מקיף יותר בסכנות חלב הפרה מצוי בעלון המידע שלי ממאי 2003, במאמר "שיווק חלב ומחלות".

תעשיית החלב עדיין אינה מחויבת לתת דין וחשבון לאיש

בגלל עוצמתה הפיננסית של תעשיית החלב וקשריה הפוליטיים, אנשיה רשאים לומר ככל עולה על רוחם ואיש אנו יכול לעצור אותם. ואולם צרכנים ספקניים עשויים לתהות: "מדוע בני האדם הם בעלי החיים היחידים השותים חלב של מין ביולוגי אחר ומוסיפים לשתות חלב לאחר גיל ההיגמלות הטבעי?" וגם: "מדוע עיצב אותנו הטבע (או הבורא) כך שעלינו לסכן את חיינו כדי להשיג חומר מזין חיוני – סידן?"

206.6 מיליון הדולרים בשנה שמקציבה מועצת החלב הארצית לשם בלבול בני האדם והסתרת האמת למען בצע כסף, והלך הרוח הפוליטי הרווח כיום, אינם מותירים תקווה לפיקוח על תעשיית החלב, או ליתר דיוק, מאחר שמדובר בחומר כה מסוכן – להוצאת מוצרי הפרה הללו אל מחוץ לתפריט האדם.[21]  למרבה המזל, בני-אדם חושבים משתחררים ומשחררים את משפחותיהם מן החולי והשמנת יתר על ידי הכרת עובדה שצרכיו התזונתיים של האדם רחוקים מאוד מאוד מצרכיהם התזונתיים של תינוקות הפרה.

ד"ר מקדוגל בהרצאה: כיצד מרמה תעשיית החלב את הציבור

מקורות:

1) הוספת טעמים לחלב: http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/health/materials/Wanted_Stronger_Bones.pdf

2) החלב משפיע לטובה על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd75-3Page1.htm

3) J Pennington.  Bowes & Church’s Food Values of Portions Commonly Used.  17th Ed. Lippincott. Philadelphia- New York. 1998.

4) Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ. 1997 Nov 15;315(7118):1255-60.

5) Heaney RP, McCarron DA, Dawson-Hughes B, Oparil S, Berga SL, Stern JS, Barr SI, Rosen CJ. Dietary changes favorably affect bone remodeling in older adults. J Am Diet Assoc. 1999 Oct;99(10):1228-33.

6) Moschos SJ, Mantzoros CS. The role of the IGF system in cancer: from basic to clinical studies and clinical applications. Oncology. 2002;63(4):317-32.

7) Rincon M, Rudin E, Barzilai N. The insulin/IGF-1 signaling in mammals and its relevance to human longevity.Exp Gerontol. 2005 Nov;40(11):873-7.

8) Sharpe R.  Are oestrogens involved in falling sperm counts and disorders of the male reproductive tract?Lancet 341:1392, 1993.

9) Janowski T.  Mammary secretion of oestrogens in the cow.  Domest Anim Endocrinol. 2002 Jul;23(1-2):125-37.

10) שום הוכחה שמוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd69-1Page1.htm

11) יתר חלבון, בעיקר חלבונים מזוקקים:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd74-5Page1.htm

12) New SA.  Calcium, protein, and fruit and vegetables as dietary determinants of bone health.  Am J Clin Nutr. 2003 May;77(5):1340-1.

13) Remer T. Potential renal acid load of foods and its influence on urine pH.  J Am Diet Assoc. 1995 Jul;95(7):791-7.

14) Abelow B.  Cross-cultural association between dietary animal protein and hip fracture: a hypothesis. Calcific Tissue Int 50:14-8, 1992.

15) Frassetto LA .  Worldwide incidence of hip fracture in elderly women: relation to consumption of animal and vegetable foods. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2000 Oct;55(10):M585-92.

16) 3-מוצרי-חלב-ביות כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/healthyweight

17) Barr SI.  Increased dairy product or calcium intake: is body weight or composition affected in humans? J Nutr. 2003 Jan;133(1):245S-248S.

18) מיעוטים שסובלים מבעיות עיכול:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/nutrition/lactose/lactoseIntolerance.pdf

19)  Lanou AJ. Bone health in children. BMJ. 2006 Oct 14;333(7572):763-4.

20)  Griffith LE, Guyatt GH, Cook RJ, Bucher HC, Cook DJ.  The influence of dietary and nondietary calcium supplementation on blood pressure: an updated metaanalysis of randomized controlled trials. Am J Hypertens.1999 Jan;12(1 Pt 1):84-92.

21) תעשיית החלב מוציאה 206.5 מיליון דולר:

 http://www.dairycheckoff.com/NR/rdonlyres/
8556915B-BDF6-4CAA-8D41-48AF5C3FA0FF/0/2005dmiannualreport.pdf.

אי סבילות ללקטוז בישראל

אי סבילות ללקטוז

מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם בפברואר 2013 מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל – יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לא מפתיע, לפיכך, שהחוקרים סבורים שלאור הממצאים הללו ראוי לבחון מחדש את המלצות התזונה בישראל.

אז מהי אי סבילות ללקטוז ומדוע היא כ"כ נפוצה?

בכדי שנוכל לעכל את סוכר החלב, לקטוז, שנמצא בחלב אם, אנו נולדים עם היכולת לייצר אנזים הנקרא לקטאז, האחראי על פירוק הלקטוז, המורכב מגלוקוז וגלקטוז, לחד-סוכרים (גלוקוז וגלקטוז לחוד). אי סבילות ללקטוז היא הביטוי הביולוגי (פנוטיפ, בעגה המדעית) ל"תיכנות" הגנטי שלנו לירידה בייצור האנזים לקטאז בגופנו עם הגמילה מחלב אם.

הואיל וביולוגית לא תוכנתנו לצרוך חלב לאחר הגמילה מחלב אימנו, רמת אנזים הלקטאז בגופנו יורדת במהירות החל מגיל שנה. זו הסיבה לכך שאי סבילות ללקטוז נפוצה כ"כ בקרב בני אדם. למעשה – 65% מבני האדם בעולם סובלים ממנה, כאשר שכיחות התופעה משתנה בין קבוצות אתניות ואוכלוסיות שונות ונעה בין שני אחוזים למאה אחוז.

משמעות המחקר הישראלי שהתפרסם זה עתה היא שהאוכלוסיה הישראלית נמצאית ברף העליון העולמי של אי-סבילות ללקטוז, ושהשכיחות של אי-הסבילות ללקטוז בישראל גבוהה באופן ניכר מהממוצע העולמי.

כמעט כל ישראלי סובל מאי-סבילות ללקטוז, אם כי רוב האנשים כלל אינם מודעים לכך, ואינם מייחסים את המיחושים הכרוניים מהם הם סובלים לצריכת חלב ומוצריו.

מה הם התסמינים של אי סבילות ללקטוז?

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:
– כאבי בטן
– נפיחות בטנית
– "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)
– גזים
– שלשולים
– עצירות
– בחילות והקאות
– כאבי ראש
– ירידה ביכולת הריכוז
– עייפות נמשכת
– כאבי שרירים
– כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון
– אריתמיות
– אפטות בפה.
תסמינים אלה אינם מאובחנים בבדיקות הסבילות שקופת החולים שולחת אתכם לבצע (בעיקר מבחני נשיפה), ואיבחונם דורש הוצאת הלקטוז מהתזונה לתקופה ממושכת לצורך אבחנה.

אז רגע, תעשיית החלב לא מכירה את הנתונים הללו כשהיא ממליצה לנו לצרוך לפחות 3 מוצרי חלב ביום?!

מכירה גם מכירה. כך למשל בפרסום שהעלנו בעבר מתוך מגזין "מכון תנובה למחקר" נקבע: "רוב בני האדם, מלבד חלק מתושבי צפון אירופה, שבטים באפריקה וחלק מהבדואים – הם היפולקטאזים (רמת האנזים במערכת העיכול נמוכה)".

מגזין "מכון תנובה למחקר" קובע, עם זאת, שרב ההיפולקטאזים (שזה כאמור כמעט כולנו), עדיין יכולים לשתות במצטבר 1-2 כוסות חלב ביום, כשאלו נפרשות לאורך היממה (כיצד זה משתלב עם המסר לציבור הרחב של לפחות 3 מוצרי חלב ביום? למועצת החלב הפתרונים). במגזין "מכון תנובה למחקר" גם מזכירים ש"תכולת הלקטוז בגבינות קשות נמוכה" וש"חמאה מכילה רק כמויות זעירות של לקטוז". אם כל זה לא עוזר מובן שגם "ניתן להקטין את תכולת הלקטוז במוצרי חלב ע"י שימוש באנזים β-galactosidase, המוסף למזון לפני הארוחה או בתחילתה".

ניתן כמובן גם לוותר על השומן הרווי, המלח, הכולסטרול והחומרים המשמרים שבגבינה הצהובה, ואפילו על החמאה ותוספי האנזימים, ופשוט לקבל את הסידן לו זקוק גופנו מהצומח, אבל אל תצפו לשמוע על כך מ"תנובה" או ממועצת החלב.
בשביל זה אנחנו כאן!

——————————

להורדה ועיון במאמר הישראלי:
https://www.dropbox.com/s/wv0pu7r10cyq5va/lactose_intolerance.pdf

פרסום מכון תנובה למחקר:
http://tnuva-research.co.il/wp-content/files_mf/tnuva_30.pdf

כיצד מקבלים סידן ללא חלב ומוצריו?
http://food.nana10.co.il/Article/?ArticleID=957266

מידע נוסף על חלב שלא תשמעו בפרסומות בדף חלב – עובדות או מיתוסים

אי סבילות ללקטוז

האם יוגורט הוא מזון בריא בגלל שהוא מכיל חיידקים פרוביוטיים?

האם יוגורט פרוביוטי בריא

באדיבות האתר של ד"ר ג'ואל פורמן. (מקור)

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.


לקריאה נוספת ישירות מהאתר של ד"ר פורמן על הקשר בין חלבון מן החי והורמון הגדילה IGF-1, שנקשר לסיכון מוגבר לסרטן:
Animal Protein, IGF-1 and Colon Cancer
Do Protein Powders Fuel Muscle Growth Healthfully?
Dr. Fuhrman’s Position Paper on IGF-1

איך משפיע חלב פרה על בריאותך?

PCRM

תרגום של סקירה מאת ועדת הרופאים לרפואה אחראית (PCRM) , התרגום באדיבות אתר חג שיווק חלב-פרה

רבים עדיין צורכים מוצרי חלב. הנה שמונה סיבות מצויינות להפסיק:

1 – אוסטאופורוסיס (מחסור בסידן)

הציבור מאמין כי חלב מונע אוסטאופורוסיס, אולם מחקרים קליניים מוכיחים ההיפך. "מחקר האחיות" של אוניברסיטת הרווארד[1], שעקב אחרי יותר מ 75,000 נשים במשך 12 שנים, הראה כי אין לצריכת חלב מוגברת כל יכולת הגנה מפני סכנת שברים. למעשה, צריכת סידן מוגברת ממקורות חלביים מקושרת לעלייה בסיכון לשברים. מחקר אוסטרלי[2] הגיע לאותן תוצאות. גם מחקרים נוספים [3,4] מצאו כי אין לסידן שמקורו בחלב יכולת להגן על העצמות. ניתן להקטין את הסיכוי לחלות באוסטאופורוסיס ע"י הפחתה בצריכת של נתרן ושל חלבונים שמקורם מהחי [57], ע"י הגברת הצריכה של פירות וירקות [8], ע"י פעילות גופנית [9], וע"י צריכת כמויות מתאימות של סידן ממקורות צמחיים כגון ירקות עליים ירוקים וקטניות, כמו גם מוצרים מועשרים בסידן כגון דגני-בוקר ומיצים.

2 – מחלות לב וכלי-דם

מוצרי חלב – ובכללם גבינה, גלידה, חלב, חמאה ויוגורט – מוסיפים כמות משמעותית של כולסטרול ושומן לתפריט [10]. דיאטה עתירה בשומן ושומן רווי יכולה להגדיל את הסיכון לחלות במספר מחלות כרוניות ובכללן מחלות לב וכלי-דם. דיאטה צמחית דלת-שומן, ללא מוצרי חלב, ובתוספת פעילות גופנית, הפסקת עישון והפחתה במתח (סטרס) יכולה לא רק למנוע מחלות לב, אלא אף לגרום להחלמה ממחלת לב קיימת [11]. מוצרי חלב דלי-שומן הם זמינים; אולם, הם מעלים סיכוני בריאות אחרים כמפורט להלן.

3 – סרטן

מספר סוגי סרטן, כגון סרטן השחלות, קשורים לצריכת מוצרי חלב. סוכר החלב, לקטוז, מפורק בגופנו לסוכר מסוג אחר, גלקטוז. הגלקטוז מפורק בתורו ע"י אנזימים. ע"פ מחקר שערכו ד"ר דניאל קריימר ושותפיו באוניברסיטת הארוורד [12], כשצריכת החלב גבוהה מיכולת האנזימים לפרק גלקטוז, הגלקטוז מצטבר בדם ומשפיע על השחלות. לחלק מהנשים ישנה כמות נמוכה במיוחד של אנזימים אלו, וכשהן צורכות מוצרי חלב באופן קבוע, הסיכון שלהן לחלות בסרטן השחלות גדל פי שלושה בהשוואה לנשים אחרות.

סרטן השד והערמונית קושרו גם הם לצריכת מוצרי חלב. משערים כי לפחות חלק מהקשר תלוי בעלייה בכמות תרכובת בשם insulin-like growth factor (IGF-I) [1315]. IGF-I נמצא בחלב-פרה ונוכח בשיעורים מוגברים בדמם של אנשים הצורכים מוצרי חלב באופן קבוע [16]. גם רכיבי תזונה אחרים המגבירים את כמות ה IGF-I מצויים בחלב-פרה. מחקר מהזמן האחרון מראה כי גברים בעלי הרמה הגבוהה ביותר של IGF-I נתונים בסיכון גבוהה פי ארבעה ללקות בסרטן הערמונית, בהשוואה לאלו שרמת ה IGF-I שלהם נמוכה [14].

4 – סכרת

סכרת תלוית-אינסולין (סוכרת מסוג 1 או סוכרת נעורים) קשורה בצריכת מוצרי חלב. מחקרים אפידמיולוגיים בארצות שונות מראים התאמה חזקה בין צריכת מוצרי חלב ושכיחות סוכרת נעורים [17,18]. חוקרים מצאו ב 1992 [18] שחלבון מסויים המצוי בחלב גורם לתגובה אוטו-אימיונית, שבמהלכה, כך סבורים, נהרסים התאים האחראיים על ייצור אינסולין בלבלב.

5 – אי-סבילות ללקטוז

אי-סבילות ללקטוז נפוצה בקרב אוכלוסיות רבות: כ 95 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אסייתי, 74 אחוזים מהאמריקנים הילידים, 70 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אפריקאי, 53 אחוזים מהאמריקנים ממוצא מקסיקני ו15 אחוזים מהאמריקנים הלבנים [19]. הסימפטומים, ובינהם הפרעות קיבה ומעיים, שלשול וגאזים, נוצרים בעקבות מחסור באנזים המעכל את סוכר החלב, הלקטוז. בנוסף לסימפטומים הלא-נעימים הללו, מגבירים שותי החלב את סיכוייהם לחלות במחלות כרוניות.

6 – רעילות ויטמין D

יתכן כי צריכת חלב אינה מקור אמין ויציב לויטמין D. בדגימות של חלב התגלו כמויות משתנות של תכולת ויטמין D, כשבחלקן הכמות היתה פי 500 ממה שנכתב על גבי התוית בעוד שבאחרות הכמות היתה קטנה ביותר או שלא היה בהן ויטמין D כלל [20,21]. ויטמין D בכמות גדולה מדי עשוי להיות רעיל ועלול לגרום לכמויות סידן עודפות בדם ובשתן, ספיגת אלומיניום מוגברת בגוף ומצבורי סידן ברקמות רכות.

7 – מזהמים

הורמונים סינתטיים כגון הורמון גדילה מלאכותי של בקר (rBGH) משמשים לעיתים קרובות בתעשיית החלב להגברת הייצור של חלב [13]. מכיוון שהפרות מייצרות כמויות חלב שכבר אינן מתאימות למבנה גופן, נוצרות דלקות עטינים. התרופה לדלקות אלו היא אנטיביוטיקה, ושרידים של ההורמון נמצאו בדגימות חלב ומוצרי חלב. גם קוטלי-חרקים ורעלים אחרים מתגלים לעיתים קרובות במוצרי חלב.

8 – בעיות בריאות לפעוטות וילדים

חלבוני חלב, סוכר החלב, שומן ושומן רווי במוצרי חלב עשויים להוות סיכון בריאותי לילדים ולהוביל להתפתחות מחלות כרוניות כגון השמנת יתר, סוכרת, והיווצרות חסימות בעורקים המובילות למחלות לב.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה לא לתת חלב-פרה מלא לתינוקות מתחת לגיל שנה, כיוון שמחסור בברזל עלול להתפתח יותר בקלות במסגרת דיאטה עשירה בחלב [10]. מוצרי חלב-פרה עניים במיוחד בברזל. אם הם תופסים מקום משמעותי בתפריט, הם מגדילים את הסיכון למחסור בברזל. כאבי בטן ומעיים הם דאגה נוספת הקשורה בצריכת חלב. תינוק אחד מכל חמישה סובל מכאבי בטן ומעיים. רופאי ילדים למדו מזמן שחלב-פרה הוא לעיתים קרובות הסיבה. היום ידוע כי גם תינוקות יונקים עשויים לפתח כאבי בטן ומעיים אם האם צורכת חלב-פרה. הנוגדנים של הפרה עלולים לעבור דרך מחזור הדם של האם אל חלב-האם ומשם לתינוק [22]. בנוסף, נראה כי אלרגיות למזונות שונים היא תוצאה של צריכת חלב, במיוחד אצל ילדים. מחקר מהזמן האחרון [23] מקשר בין צריכת חלב-פרה לעצירות כרונית אצל ילדים. חוקרים משערים כי צריכת חלב גורמת לכאבים עזים בשעת הטלת הצואה, המובילים לעצירות.

לסיכום
מוצרי חלב וחלב אינם נחוצים בדיאטה ויכולים, למעשה, להזיק לבריאותך. יש לצרוך דיאטה בריאה המבוססת על דגנים, ירקות, פירות, קטניות ומזונות מעושרים כגון דגני-בוקר ומיצים. מזונות עשירים אלו יכולים לסייע לך לקבל בקלות את הכמויות הנחוצות של סידן, אשלגן, ויטמין B2 וויטמין D וללא סיכונים בריאותיים.

רשימת מקורות:

  • [1] Feskanich D, Willet WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-7.
  • [2] Cumming RG, Klineberg RJ. Case-control study of risk factors for hip fractures in the elderly. Am J Epidemiol 1994;139:493-505.
  • [3] Huang Z, Himes JH, McGovern PG. Nutrition and subsequent hip fracture risk among a national cohort of white women. Am J Epidemiol 1996;144:124-34.
  • [4] Cummings SR, Nevitt MC, Browner WS, et al. Risk factors for hip fracture in white women. N Engl J Med 1995;332:767-73.
  • [5] Finn SC. The skeleton crew: is calcium enough? J Women’s Health 1998;7(1):31-6.
  • [6] Nordin CBE. Calcium and osteoporosis. Nutrition 1997;3(7/8):664-86.
  • [7] Reid DM, New SA. Nutritional influences on bone mass. Proceed Nutr Soc 1997;56:977-87.
  • [8] Tucker KL, Hannan MR, Chen H, Cupples LA, Wilson PWF, Kiel DP. Potassium, magnesium, and fruit and vegetable intakes are associated with greater bone mineral density in elderly men and women. Am J Clin Nutr 1999;69:727-36.
  • [9] Prince R, Devine A, Dick I, et al. The effects of calcium supplementation (milk powder or tablets) and exercise on bone mineral density in postmenopausal women. J Bone Miner Res 1995;10:1068-75.
  • [10] Pennington JAT. Bowes and Churches Food Values of Portions Commonly Used, 17th ed. New York: Lippincott, 1998.
  • [11] Ornish D, Brown SE, Scherwitz LW, Billings JH, Armstrong WT, Ports TA. Can lifestyle changes reverse coronary heart disease? Lancet 1990;336:129-33.
  • [12] Cramer DW, Harlow BL, Willet WC. Galactose consumption and metabolism in relation to the risk of ovarian cancer. Lancet 1989;2:66-71.
  • [13] Outwater JL, Nicholson A, Barnard N. Dairy products and breast cancer: the IGF-1, estrogen, and bGH hypothesis. Medical Hypothesis 1997;48:453-61.
  • [14] Chan JM, Stampfer MJ, Giovannucci E, et al. Plasma insulin-like growth factor-1 and prostate cancer risk: a prospective study. Science 1998;279:563-5.
  • [15] World Cancer Research Fund. Food, Nutrition, and the Prevention of Cancer: A Global Perspective. American Institute of Cancer Research. Washington, D.C.: 1997.
  • [16] Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ 1997;315:1255-69.
  • [17] Scott FW. Cow milk and insulin-dependent diabetes mellitus: is there a relationship? Am J Clin Nutr 1990;51:489-91.
  • [18] Karjalainen J, Martin JM, Knip M, et al. A bovine albumin peptide as a possible trigger of insulin-dependent diabetes mellitus. N Engl J Med 1992;327:302-7.
  • [19] Bertron P, Barnard ND, Mills M. Racial bias in federal nutrition policy, part I: the public health implications of variations in lactase persistence. J Natl Med Assoc 1999;91:151-7.
  • [20] Jacobus CH, Holick MF, Shao Q, et al. Hypervitaminosis D associated with drinking milk. N Engl J Med 1992;326(18):1173-7.
  • [21] Holick MF. Vitamin D and bone health. J Nutr 1996;126(4suppl):1159S-64S.
  • [22] Clyne PS, Kulczycki A. Human breast milk contains bovine IgG. Relationship to infant colic? Pediatrics 1991;87(4):439-44.
  • [23] Iacono G, Cavataio F, Montalto G, et al. Intolerance of cow’s milk and chronic constipation in children. N Engl J Med 1998;339:110-4.

ד"ר רונית לובצקי שכחה לציין בפני ערוץ 1 שיש לה ניגוד אינטרסים

ב-22 לפברואר שודרה בערוץ 1 כתבה על גני ילדים שבוחרים לא להכניס אליהם מוצרי חלב ובשר (בקר).
באופן מאוד לא מפתיע, ובניגוד לפרסומת של מועצת החלב והבקר, מסתבר שילדי הגן דווקא מאוד אוהבים ירקות.
מדובר בתופעה הולכת וגדלה, שככל הנראה מדאיגה מאוד את מועצת החלב והבקר שממש לא רוצה שהילדים שלכם יחליפו את השוקו בברוקולי.
הפעם היתה זאת ד"ר רונית לובצקי, שדאגה להזהיר את הצופים, שהילדים הללו עלולים לפתח חוסרים בסידן, ברזל ועוד.
ד"ר לוביצקי הוצגה בכתבה כ"מנהלת מחלקת ילדים בבי"ח איכילוב". אך מה ששכחו לספר לכם הוא שבמקביל לתפקידה באיכילוב היא גם מנהלת קרן המחקר של מועצת החלב, אותה הקרן שנותנת מענקים למחקרים בנושא "תרומת החלב לבריאות".
האינטרס של מועצת החלב מובן.
כמה מכם היו מתייחסים ברצינות לאזהרות של רופאה שעובדת עבור מועצת החלב? אך על הרשלנות של ערוץ 1 אסור לעבור לסדר היום. לא יעלה על הדעת שערוץ ציבורי ימנע מלתת גילוי נאות לציבור על האינטרסים הכלכליים של מומחים המייעצים לציבור בנושאי בריאות. למרבה הצער זו לא הפעם הראשונה שזה קורה בערוץ 1.

בעקבות הפרסום שלנו, עשרות אנשים פנו לערוץ 1, כעבור כמה ימים הגיעה התשובה מנציג הקבילות של ערוץ 1 – "בשום שיחה לא הזכירה הרופאה כי מעבר לתפקידה באיכילוב היא משמשת יו"ר קרן המחקרים של מועצת החלב. אילו הייתה, לפחות מטעמי הגילוי הנאות מזכירה זאת, הכתבת הייתה פונה לרופא אחר."

התגובה המלאה של ערוץ 1, כפי שקיבלנו מאחד הגולשים ששלח פניה לערוץ:

"לאלון ראש שלום רב ותודה על פנייתך.

הכתבת מיטל שוויגר ערכה כתבה על היוזמה להקים גנים טבעונים ולצורך כך ראיינה ששה דוברים פעילים המבקשים להקים גנים שכאלה (חלקם כבר קיימים). כל הדוברים
צידדו ותמכו ברעיון לגדל ילדים בגיל הרך ללא חלב ובשר. הכתבת,לשם איזון והאחריות העיתונאית , פנתה לדובר בית החולים איכילוב בתל אביב וביקשה לראיין רופא העוסק בתחום התזונה בגיל הרך. הרופאה שהומלצה היא הרופאה שהופיעה בכתבה.
בשום שיחה לא הזכירה הרופאה כי מעבר לתפקידה באיכילוב היא משמשת יו"ר קרן המחקרים של מועצת החלב. אילו הייתה, לפחות מטעמי הגילוי הנאות מזכירה זאת, הכתבת הייתה פונה לרופא אחר. יצוין ,כי מן הדין וההגינות היה לתת את עמדתו השונה של רופא התומך בתזונה המבוססת גם על חלב – וכך נהגה הכתבת.

תלונתך מוצדקת. כמובן שגילוי נאות נדרש במקרה זה, אולם התרשמתי כי החסרתו לא קרתה מזדון, אלא מתום לב. 

הערתך הועברה לתשומת לבן של עורכת המהדורה והכתבת ואני מקווה שאירועים מסוג זה לא ישנו.

בברכה,
דדי מרקוביץ'
נציב קבילות הציבור

העתק:
דינה רייס, עורכת חדשות השבת
מיטל שוויגר"

אנו מקווים שערוצי הטלוויזיה יתחילו להיות יותר ערניים ולהבא ידווחו כנדרש על ניגודי אינטרסים של המרואיינים שלהם.

ארה"ב מזהירה מפני שומן ובה בעת מקדמת מכירות גבינה

מאת: מייקל מוס
מקור: ניו יורק טיימס
תרגום מאנגלית: תודות לרימונה גרסון.

פיצה דומינו'ס סבלה בתחילת השנה שעברה. הירידות בארה"ב צנחו ובסקר בקרב צרכני רשתות הפיצה הגדולות "זכתה", עם חברה אחרת, בתואר הפיצות הכי לא טעימות.

ואז הגיע סיוע מארגון ושמו מינהלת החלב (מאנגלית: Dairy Management). הארגון חבר לדומינו'ס בפיתוח קו חדש של פיצות, שכמות הגבינה בהן גדולה ב-40%, והוסיף ותכנן ומימן קמפיין שיווקי בעלות של 12 מיליון דולר.

הצרכנים טרפו את הפיצה עתירת הגבינה והמכירות עלו במספרים דו-ספרתיים. בהצהרה שניו-יורק טיימס אמר אמר ברנדון סוליינו, סגן נשיא דומינו'ס לחידוש המותג, "ברור בעליל ששותפות זאת עובדת".

מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה

מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה

ואולם למרות השפעתה המבריאה של הפיצה הזאת על דומינו'ס, משולש אחד שלה מכיל עד שני שלישים מן הכמות היומית המומלצת של שומן רווי, שנמצא קשור במחלות לב והוא עתיר קלוריות.

ומינהלת החלב, שהפכה את הגבינה לתכליתה, אינה עסק פרטי של ייעוץ לעסקים. זהו גוף שיווק שהוקם בידי משרד החקלאות האמריקני – הסוכנות שביסוד הקמפיין הפדרלי נגד שמנות, קמפיין הקורא לצמצום צריכת-יתר של כמה מן המזונות שמינהלת החלב מקדמת במלוא העוצמה.

בהשפעת אזהרות הממשל לגבי השומן הרווי חלה בקרב הציבור האמריקני בעשורים האחרונים נטייה להעדיף את החלב דל-השומן על פני חלב מלא ושמנת. ואולם באמצעות מינהלת החלב הממשל עוסק בחיפוש דרכים להשיב את מוצרי החלב אל תפריטם של האמריקנים, בראש ובראשונה באמצעות גבינה.

כיום האמריקנים אוכלים בממוצע כ-15 ק"ג גבינה בשנה, כמעט פי שלושה מן הכמות ב-1970. הגבינה נעשתה למקור השומן הרווי הגדול ביותר; ב-30 גרם (28 גרם) של רבות מן הגבינות כמות השומן הרווי שקולה לכמותו בכוס חלב מלא.

בספטמבר, כשהפצירה מישל אובמה במסעדנים לסייע במלחמה בשמנוּת, היא ציינה את תפוצתם הגדלה של הצ'יזבורגר ושל המקרוני-עם-גבינה.
"אני רוצה לאתגר כל מסעדה שתציע בתפריטה מנות בריאות", אמרה בכינוס השנתי של איגוד המסעדנים הלאומי.

ואולם בסדרת הסכמים סודיים שאושרו בידי שרי החקלאות גם של ממשל בוש גם של ממשל אובמה, פעלה מינהלת החלב עם המסעדות להרחבת תפריטיהן במוצרים עתירי גבינה.

הנה למשל ה'סטייק קֶסַדִייָה' של 'טאקו בל', הממולא גבינות צ'דר, פפר ג'ק ומוצרלה ורוטב שמנת. "בפריט זה נעשה שימוש בכמות גבינה גדולה פי שמונה מאשר בפריטים אחרים בתפריטם", קבע משרד החקלאות בדוח, ששיבח את עבודת מינהלת החלב – בלי להזכיר שבקסדייה יש יותר משלושת-רבעי הכמות היומית המומלצת של שומן רווי ונתרן.

מינהלת החלב, שתקציבה השנתי קרוב ל-140 מיליון דולר, ממומנת בעיקר ממס חובה ממשלתי המוטל על תעשיית החלב. ואולם היא מקבלת עוד כמה מיליוני דולרים בשנה ממשרד החקלאות, הממנה את מקצת חברי חבר המנהלים שלה, מאשר את מערכות השיווק שלה ואת חוזיה הראשיים ומדי פעם מדווח לקונגרס על פעילותה.

פעילויותיו של הארגון, שנחשפו בראיונות ובמסמכים, מספקות דוגמה בוטה לקונפליקטים הטבועים בתפקידיו של משרד החקלאות, המשמש מאז ומתמיד הן כמשווק מוצרי חקלאות הן כמשטרת התזונה של אמריקה, בעת ובעונה אחת.

מזה, מינהלת החלב הוציאה מיליוני דולרים על מחקר שתמוך בקמפיין שיווק לאומי לקידומו של הרעיון, שאפשר להפחית במשקל על ידי הגברת צריכתם של מוצרי חלב – כך מתגלה ממסמכים ומראיונות. הקמפיין נמשך ארבע שנים והסתים ב-2007, אף על פי שמחקרים אחרים – לרבות מחקר שמומן על ידי מינהלת החלב  עצמה – לא הצליחו לגלות אפשרויות כאלה של הפחתת משקל בצריכת מוצרי חלב.

כשנטען שהקמפיין כוזב, הגנו עליו פרקליטי הממשל בטענה שמשרד החקלאות "בחן" את המבצע, "אישר אותו ופיקח עליו בכל מהלכו". ד"ר וולטר וילֶט, יו"ר מחלקת התזונה בביה"ס לרפואת הציבור של הרוורד ובעבר חבר במועצה המייעצת לענייני תזונה של הממשל הפדרלי, אמר: "אסור שמשרד החקלאות האמריקני יהיה מעורב בתכניות אלה המקדמות מזונות שזה כבר אנחנו צורכים בכמות רבה מדי. כמות קטנה של גבינה טעימה לא תפריע לדיאטה בריאה, אך צריכת הגבינה בארה"ב היא עצומה, הרבה מעבר לכמות הבריאה המרבית ".

משרד החקלאות סירב לאפשר לפקידים בכירים להתראיין למאמר זה, ומינהלת החלב  סירבה להגיב. בתשובות על שאלות שהוגשו בכתב אמר משרד החקלאות שקידום מוצרי החלב נועד לחזק חקלאים וכלכלות כפריות ושלא במתכוון הותיר המשרד בידי חבר מנהלי מינהלת החלב  "חופש רב" לגבי ההחלטה על הדרכים הטובות ביותר לתמוך באינטרסים אלה.

משרד החקלאות הכיר בעובדה שהגבינה משופעת בשומן רווי אך טען שצריכת חלב הקטֵנה הפכה את הגבינה למקור חשוב של סידן.

"כשהיא נאכלת במתינות ובהקפדה על גודל המנה, הגבינה עשויה להתאים לדיאטה דלת-שומן בריאה", אמר משרד החקלאות.

ואולם בדיווחיו לקונגרס מונה משרד החקלאות את הישגי מינהלת החלב  במאות אלפי קילוגרמים גבינה שנמכרו. ב-2007 הבליט המשרד את הפיצה Cheesy Bites (נגיסות גבינתיות) של 'פיצה האט', את "רעיון הכריך הניתך הכפול-ומכופל" (dual Double Melt sandwich) של רשת ונדי'ז, ואת צ'יזבורגר בייקון, בקר-אנגוס וגבינה ואת כריך העוף הרך-פריך, שניהם של ברגר קינג. "שני האחרונים מורכבים משתי חתיכות גבינה אמריקנית, חתיכת גבינת פפר ג'ק ורוטב גבינה", אמר המשרד.

מאמצים אלה, דיווח המשרד, סייעו לחולל "גידול של כמעט 13.5 מיליון ק"ג במכירות גבינה".

שיווק חסר מעצורים

מדי יום מייצרות הפרות בארה"ב כ-228,000,000 ליטרים חלב גולמי, אך פחות משליש הכמות מוקדש לייצור חלב שבני אדם שותים. ורוב החלב לשתייה עובר הסרת שומן כדי לייצר חלב דל-שומן או נטול-שומן, המועדפים על האמריקנים. נותרת כמות אדירה של חלב מלא ושומן חלב שהוסר.

שנים רבות נהג הממשל הפדרלי לקנות את עודפי הגבינה והחמאה של התעשייה, פרי התחייבותה מתקופת השפל הגדול לספק סובסידיות ואמצעים אחרים על מנת לשמור על תעשיית החלב בתור משאב לאומי חיוני. מאגר זה של מוצרי חלב, שהוטמן במערות קרירות במיזורי, גדל ושוויו הגיע ליותר מ-4 מיליארד ב-1983, אז החליף הממשל הפדרלי הילוך.

הממשל החל לרכוש רק כפי צרכיו לתכניות סיוע במזון. הוא גם החל לשלם לחקלאים כדי שישחטו את מקצת פרות החלב שלהם. אך באותה עת הייתה התעשייה שרויה במעבר למפעלים  מתוחכמים יותר, שהגבירו את הייצור באמצעות הזרעה מלאכותית, הורמונים והסדרי תאורה ששמרו על רמת פעילות גבוהה יותר של הפרות.

ב-1995 הקים הממשל את מינהלת החלב, תאגיד ללא מטרות רווח שהגדיר את משימתו כהגברת ייצור מוצרי החלב על ידי "היצע המוצרים שצרכנים רוצים, במקום ובזמן שהם רוצים בהם".

באמצעות הקמפיין "יש לך חלב?" (Got Milk?) הצליחה מינהלת החלב  להאט את הירידה בצריכת החלב, בעיקר על ידי התמקדותה בילדי בתי-הספר. היא גם שיווקה בנחישות את הגבינה ולא ויתרה גם כשמשרד החקלאות טען שבני אדם צריכים לאכול רק סוגים דלי-שומן או נטולי-שומן.

במכתב מחודש יולי אל ועדת התזונה של משרד החקלאות כתבה מינהלת החלב כי המאמצים לייצר גבינה נטולת-שומן לא עלו יפה, רובם, משום שהשומן הוא האחראי לכוח משיכתה של הגבינה. "מוגבלת קבלתן של גבינות דלות-שומן ונטולות-שומן בקרב הצרכנים", נאמר במכתב.

נתוני משרד החקלאות מגלים שגבינה היא סיבה ראשית לכך שתפריטו של האמריקני הממוצע מכיל כמות רבה מדי של שומן רווי.

המחקר גילה כי היתרונות הקרדיו-וסקולריים (ללב ולכלי הדם) הנובעים מהפחתת צריכת השומן הרווי עשויים להיות תלויים במה שמחליף שומן זה. עמילן וסוכר מזוקקים עשויים להיות גרועים באותה מידה או אף גרועים יותר, אך הוכח כי החלפתם בשומנים לא-רוויים מצמצמת את הסיכון ללקות במחלת לב.

ועדת התזונה של משרד החקלאות פרסם הקיץ תקן חדש הקובע ששיעור השומן הרווי לא יעלה על 7 אחוזים מסך כל הקלוריות, כ-15.6 גרם בתפריט של 2,000 קלוריות ליום. אף על פי כן נותרה הצריכה הממוצעת כ-12-11 אחוזים מכלל הקלוריות, כפי שהייתה מזה לפחות 15 שנה.

בעלון שכותרתו "צעדים לאת/ה בריא/ה יותר!" העביר משרד החקלאות רמזים. את חובבי הפיצה הוא הנחה: "בקשו בסיס פיצה מקמח מלא ורק מחצית מכמות הגבינה" – למרות פעילותה שלמינהלת החלב להגדלת כמויות הגבינה, עם רשתות דוגמת דומינו'ס.

מינהלת החלב מפעילה את התכנית הגדולה ביותר מ-18 תכניות משרד החקלאות לשיווק בשר בקר, בשר חזיר, תפוחי אדמה ומוצרי מזון אחרים. תקציביה מגיעים בעיקר ממסים המוטלים על חקלאים, אך המינהלת, שדיווחה כי הוצאותיה בשנה שעברה עמדו על 136 מיליון דולר, קיבלה גם 5.3 מיליון דולר ממשרד החקלאות, לקידום מכירות מוצרי החלב מחוץ לארה"ב.

להשוואה, תקציבו של המרכז למדיניות תזונתית ולקידומה' של משרד החקלאות, המקדם תזונה בריאה, עומד על 6.5 מיליון דולר.

הגם שעל פי חוק שר החקלאות חייב לאשר את חוזיה של מינהלת החלב  ואת מערכות הפרסום שלה, הארגון נעשה לחברה לכל דבר, ובה 162 עובדים מיומנים בפיתוח מוצרים ובשיווק. בין אגפיה גם מועצת החלב הלאומית, קבוצה הקיימת מזה 95 שנה ומתפקדת כזרוע המחקר והתקשורת של מינהלת החלב.

מנכ"לה הוותיק של מינהלת החלב, תומס פ' גלגר, קיבל בשנת 2008 תשלום בסך 633,475 דולר, בצירוף זכויות טיסה במחלקה ראשונה, כך על פי רשומות המס הפדרלי. שני פקידים אחרים בארגון קיבלו תשלום שנתי בסכומים העולים על 300,000 דולר כל אחד.

מר גלגר, שסירב להתראיין לכתבה זאת, תואר בידי חברי ההנהלה, עובדים ופקידי תעשיית המזון כמנהל קשוח ולוחם יעיל למען תעשיית החלב המתפשטת.

"הוא איש חושב", אמר דייוויד ברנדון, לשעבר מנכ"ל דומינו'ס. "בחור יצירתי מאוד שחושב בגדול ומוכן להמר על מנת להניע את העסק לטובת חקלאי החלב שלו".

"חדשות נפלאות למי שבדיאטה", אמרה מינהלת החלב  בפרסומת מ-2005 במגזין People. "מחקרים קליניים מוכיחים שבני אדם הניזונים מדיאטה מופחתת קלוריות וצורכים מדי יום שלוש מנות חלב, גבינה או יוגורט, עשויים להפחית הרבה יותר ממשקלם ויותר שומן מגופם מאשר אלה שרק מצמצמים את צריכת הקלוריות שלהם".

צריכת החלב הייתה בירידה, אך בקמפיין הפחתת המשקל של מינהלת החלב נפתחה בפניה דרך לאסטרטגיית שיווק חדשה.

כשהחל הקמפיין, ב-2003, בכיר במינהלת החלב אמר שההשראה לקמפיין הייתה חוקים פדרליים בתחום הבריאות שזה מקרוב נעשו נוחים יותר ובעקבותיהם חל "גידול מהיר במוצרי 'טוב יותר עבורך'".

הקמפיין התבסס על מחקר של מייקל ב' זמל, תזונאי מאוניברסיטת טנסי ומחבר הספר "מפתח הסידן: תגלית הדיאטה המהפכנית שתסייע לך לרזות מהר יותר". לא ברור איך בדיוק מסייעים מוצרי חלב להפחתת משקל, אמר ד"ר זמל בראיונות ובמיילים, אך בחלקו כרוך הדבר בסתירת הורמון המקדם הצטברות שומן כשכמות הסידן בגוף נמוכה.

מינהלת החלב פרשה חסות על מחקרו של ד"ר זמל, קידמה את ספרו וגייסה צוות של יועצים מדעיים אשר "זיהו תחומי מחקר נוספים לפיתוח טענות כבדות יותר בעתיד", כך על פי פרזנטציה של אסטרטגיית הקמפיין.

מחקר שכזה נוהל בידי ג'ין הארווי-ברינו, יו"ר מחלקת התזונה ומדעי המזון של אוניברסיטת ורמונט. "נראה לי שהם חשו שהמון תלוי בזה", אמרה על טענת הפחתת המשקל, "וחשו שאם זה יעבוד, זה יהיה עסק מכניס מאוד – פרת מזומנים".

"אני חסידה גדולה של מוצרי חלב", הוסיפה, ואמרה עוד שמחקרה מומן גם הוא בידי מינהלת החלב.

ואולם עד 2004 לא מצא מחקרה שום ראיה להפחתת משקל. היא אמרה שמינהלת החלב קיבלו קשה את הבשורה ואיימו לבקר את מחקרה. היא אמרה שנדהמה כשהארגון לא הפסיק את קמפיין המודעות שלו.

"חשבתי שהם מטורפים ושבסופו של דבר מישהו עלה עליהם", אמרה.

מחקרה מופרסם ב-2005 ובכנסים מדעיים היא שמעה מחוקרים אחרים שגם בידם לא עלה לאשש את עבודתו של ד"ר זמל, לרבות ד"ר ג'ק א' ינובסקי, ראש מחלקת השַמנוּת של מכון הבריאות הלאומי.

ואולם בשלהי 2006 מינהלת החלב עדיין השמיעה את טענת הפחתת המשקל בתביעתו ממשרד החקלאות שלא להפחית את שיעור הגבינה בתכניות סוע המזון הפדרליות. "הנתונים הקיימים תומכים תמיכה חזקה בקיומה של השפעה מיטיבה של ריבוי מזונות חלביים על משקל הגוף ועל הרכב הגוף", כתבו שניים מאנשי הארגון, בלי לציין את ממצאיה של ד"ר הארווי-ברינו.

לאחר שפטרה את טענת הפחתת המשקל ב-2005, שבה ועדת יועצי התזונה הפדרלית וטענה גם הקיץ ש"אינה משכנעת" מבחינה מדעית.

הקמפיין נמשך עד 2007, אז נענתה הוועדה המקצועית הפדרלית לעצומה שהעבירה במשך שנתיים מועצת הרופאים למען רפואה אחראית (PCRM), קבוצת רופאים שקראה תיגר על טענות הקמפיין. "אם ברצונך לבדוק למה בני-אדם שמנים כיום, די קשה לזהות תורם משמעותי יותר מאשר העלייה המטאורית הזאת בצריכת גבינה", אמר בראיון נשיא קבוצת הרופאים, ד"ר ד' ברנארד.

הוועדה המקצועית הודיעה לקבוצת הרופאים שמינהלת החלב ובכירי תעשיית החלב החליטו להקפיא את הקמפיין עד שייערכו מחקרים נוספים. ד"ר זמל אמר שהוא עודנו מקווה כי ממצאיו יאומתו בסופו של דבר.

מינהלת החלב, אשר ב-2008 הקציבה 12.4 מיליון דולר למחקרי תזונה, עברה בינתיים למימון מחקרים בנושאים מבטיחים, לרבות קידום השוקו כמשקה אישוש לספורטאים וקידום השימוש בגבינה לפיתוח ילדים לאכילת מזונות בריאים כגון שעועית ירוקה.

קמפיין מקיף

ב-13 באוקטובר השיקה דומינו'ס את האחרונה בסדרת הפיצות משופעות הגבינה שלה, סדרת "האגדות", שמינהלת החלב מקדמת במאמץ שיווקי בסך 12 מיליון דולר.

הפיצה החדשה, ויסקונסין שמה, מכוסה בשישה סוגי גבינה ושני סוגי גבינה נוספים מצויים בבסיס. "זוהי אחת הדרכים שבכוחנו לתמוך במשקי החלב ברחבי המדינה: על ידי מכירת פיצה משופעת במוצריהם", אמר דובר של דומינו'ס בהודעה לעתונות. "לדעתנו זה דבר טוב".

בדיקת מעבדה של פיצה ויסקונסין, שנעשתה בהזמנת העתון 'טיימס', גילתה שברבע של מנת פיצה בינונית בעלת בסיס דק יש 12 גרם שומן רווי, יותר משלושת רבעי הכמות היומית המרבית המומלצת; וכן 430 קלוריות, כמות קלוריות כפולה מאשר בסוגי הפיצה שהרשת מוכרת בתור "פיצות קלות יותר".

על פי רישומי חוזים שפורסמו בהתאם לחוק חופש המידע, תפקידה של מינהלת החלב בסיוע פיתוחן של פיצות דומינו'ס כלל המצאה ובדיקה של רעיונות פיצה חדשים.

כשהחלה מינהלת החלב לעבוד עם חברות כגון דומינו'ס, היה עליה תחילה לשכנע אותן שהגבינה עשויה להפוך את מוצריהן לנחשקים יותר, כך מגלים מסמכים וראיונות. היא סיפקה שילוט ותאורה מיוחדת לתפריטי חלונות השירות  למכוניות  במסעדו מזון מהיר, נזכרת דברה אולסן לינדיי, שהובילה את המאמצים הראשונים של מינהלת החלב בקידום הגבינה ברשתות מסעדות, לפני שעזבה ב-1997.

ב-1999 כבר פנו קמעונאי מזון ויצרני מזון ל-מינהלת החלב בבקשת סיוע.

"בואו נמכור יותר פיצה ויותר גבינה!" אמרו שניים מאנשי פיצה האט, שהחלה לשלב גבינה בבסיס הבצק לאחר פגישת פיתוח עם מינהלת החלב, כך עולה ממזכר שפורסם על ידי משרד החקלאות.

דרק קוריאה, בעבר מנהל מוצרים חדשים בפיצה האט, אמר שמינהלת החלב סייעה גם במציאת ספקים לגבינה הנוספת. "אנחנו השתמשנו בארבע גבינות, אם לא שש, ועם חברה כמו פיצה האט, שזה המון אספקה", סיפר בראיון.

ובניגוד למה שקרה במערכות הפרסום שלהם, בפרויקטים אלה יכלו מינהלת החלב ומשרד החקלאות להראות תוצאות אמיתיות. קמפיין "קיץ של גבינה" שפיתח מינהלת החלב עם פיצה האט ב-2002 העלה את צריכת הגבינה ב-46,250,000 ק"ג, כך דיווח משרד החקלאות לקונגרס.

"יותר גבינה על הפיצה פירושו מכירה רבה יותר של גבינה", כתב בשנה שעברה מר גלגר, מנכ"ל מינהלת החלב, בטור אורח בפרסום מקצועי. "למעשה, אילו הכילה כל פיצה עוד 28 גרם גבינה, היינו מוכרים עוד 113,400,000 ק"ג גבינה בשנה".

מינהלת החלב, הפועלת עם כמה מחברות המזון הגדולות ביותר, דחפה גם להרחבת השימוש בגבינה במזונות מעובדים ובבישול הביתי. משרד החקלאות מדווח על עלייה בשיעור 16-5 אחוזים במכירותיהם של חטיפי גבינה בחנויות שמינהלת החלב סייעה בהן לבעלים לשרגן את מדורי מוצרי החלב. כעת מוצג מגוון של מוצרים פרוסים, מגוררים וחתוכים לקוביות, לצד מתכונים זמינים לבישול ביתי העושים שימוש בגבינה רבה יותר.

האסטרטגיה היא התמקדות במשפחות ש"התמכרותן" לגבינה חזקה מחששן מפני סיכוני בריאות, כך מגלים מסמכים של מינהלת החלב. אחד מחקרים העניק להם את השם "קנאי חטיפי הגבינה".

מוצרי חלב! נבחרת מאכזבת של רכיבים תזונתיים

בתשדיר השירות של מועצת החלב מספרים לנו שבמקום פירות, ירקות ודגנים – אפשר לצרוך מוצרי חלב, כאלה שילדים אוהבים. אלא שמדובר בעיוות של המציאות. מזון מהצומח מכיל חבילת רכיבי תזונה עדיפה בהרבה וזאת בפחות קלוריות וללא רכיבי תזונה מזיקים. שלא לדבר על שטיפת המוח שקיבלנו בנוגע לחלבון וסידן.

הציבור צריך לדאוג לבריאות של עצמו, ולא להאמין למניפולציות.
לכן החלטנו ב חלב – עובדות או מיתוסים להשיק קמפיין תגובה משלנו, ולחשוף את החלב ומוצריו במערומיהם כאשר הם מושווים למזונות מזינים באמת.

אם גם אתכם הקמפיין המטעה של מועצת החלב מקומם, היכנסו אל האלבום הזה והביאו את האמת לידיעת יקירכם!

מצגת  קמפיין תגובה להורדה

חלב - נבחרת של רכיבים מנצחים?

%d בלוגרים אהבו את זה: