דילוג לתוכן

איך משפיע חלב פרה על בריאותך?

PCRM

תרגום של סקירה מאת ועדת הרופאים לרפואה אחראית (PCRM) , התרגום באדיבות אתר חג שיווק חלב-פרה

רבים עדיין צורכים מוצרי חלב. הנה שמונה סיבות מצויינות להפסיק:

1 – אוסטאופורוסיס (מחסור בסידן)

הציבור מאמין כי חלב מונע אוסטאופורוסיס, אולם מחקרים קליניים מוכיחים ההיפך. "מחקר האחיות" של אוניברסיטת הרווארד[1], שעקב אחרי יותר מ 75,000 נשים במשך 12 שנים, הראה כי אין לצריכת חלב מוגברת כל יכולת הגנה מפני סכנת שברים. למעשה, צריכת סידן מוגברת ממקורות חלביים מקושרת לעלייה בסיכון לשברים. מחקר אוסטרלי[2] הגיע לאותן תוצאות. גם מחקרים נוספים [3,4] מצאו כי אין לסידן שמקורו בחלב יכולת להגן על העצמות. ניתן להקטין את הסיכוי לחלות באוסטאופורוסיס ע"י הפחתה בצריכת של נתרן ושל חלבונים שמקורם מהחי [57], ע"י הגברת הצריכה של פירות וירקות [8], ע"י פעילות גופנית [9], וע"י צריכת כמויות מתאימות של סידן ממקורות צמחיים כגון ירקות עליים ירוקים וקטניות, כמו גם מוצרים מועשרים בסידן כגון דגני-בוקר ומיצים.

2 – מחלות לב וכלי-דם

מוצרי חלב – ובכללם גבינה, גלידה, חלב, חמאה ויוגורט – מוסיפים כמות משמעותית של כולסטרול ושומן לתפריט [10]. דיאטה עתירה בשומן ושומן רווי יכולה להגדיל את הסיכון לחלות במספר מחלות כרוניות ובכללן מחלות לב וכלי-דם. דיאטה צמחית דלת-שומן, ללא מוצרי חלב, ובתוספת פעילות גופנית, הפסקת עישון והפחתה במתח (סטרס) יכולה לא רק למנוע מחלות לב, אלא אף לגרום להחלמה ממחלת לב קיימת [11]. מוצרי חלב דלי-שומן הם זמינים; אולם, הם מעלים סיכוני בריאות אחרים כמפורט להלן.

3 – סרטן

מספר סוגי סרטן, כגון סרטן השחלות, קשורים לצריכת מוצרי חלב. סוכר החלב, לקטוז, מפורק בגופנו לסוכר מסוג אחר, גלקטוז. הגלקטוז מפורק בתורו ע"י אנזימים. ע"פ מחקר שערכו ד"ר דניאל קריימר ושותפיו באוניברסיטת הארוורד [12], כשצריכת החלב גבוהה מיכולת האנזימים לפרק גלקטוז, הגלקטוז מצטבר בדם ומשפיע על השחלות. לחלק מהנשים ישנה כמות נמוכה במיוחד של אנזימים אלו, וכשהן צורכות מוצרי חלב באופן קבוע, הסיכון שלהן לחלות בסרטן השחלות גדל פי שלושה בהשוואה לנשים אחרות.

סרטן השד והערמונית קושרו גם הם לצריכת מוצרי חלב. משערים כי לפחות חלק מהקשר תלוי בעלייה בכמות תרכובת בשם insulin-like growth factor (IGF-I) [1315]. IGF-I נמצא בחלב-פרה ונוכח בשיעורים מוגברים בדמם של אנשים הצורכים מוצרי חלב באופן קבוע [16]. גם רכיבי תזונה אחרים המגבירים את כמות ה IGF-I מצויים בחלב-פרה. מחקר מהזמן האחרון מראה כי גברים בעלי הרמה הגבוהה ביותר של IGF-I נתונים בסיכון גבוהה פי ארבעה ללקות בסרטן הערמונית, בהשוואה לאלו שרמת ה IGF-I שלהם נמוכה [14].

4 – סכרת

סכרת תלוית-אינסולין (סוכרת מסוג 1 או סוכרת נעורים) קשורה בצריכת מוצרי חלב. מחקרים אפידמיולוגיים בארצות שונות מראים התאמה חזקה בין צריכת מוצרי חלב ושכיחות סוכרת נעורים [17,18]. חוקרים מצאו ב 1992 [18] שחלבון מסויים המצוי בחלב גורם לתגובה אוטו-אימיונית, שבמהלכה, כך סבורים, נהרסים התאים האחראיים על ייצור אינסולין בלבלב.

5 – אי-סבילות ללקטוז

אי-סבילות ללקטוז נפוצה בקרב אוכלוסיות רבות: כ 95 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אסייתי, 74 אחוזים מהאמריקנים הילידים, 70 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אפריקאי, 53 אחוזים מהאמריקנים ממוצא מקסיקני ו15 אחוזים מהאמריקנים הלבנים [19]. הסימפטומים, ובינהם הפרעות קיבה ומעיים, שלשול וגאזים, נוצרים בעקבות מחסור באנזים המעכל את סוכר החלב, הלקטוז. בנוסף לסימפטומים הלא-נעימים הללו, מגבירים שותי החלב את סיכוייהם לחלות במחלות כרוניות.

6 – רעילות ויטמין D

יתכן כי צריכת חלב אינה מקור אמין ויציב לויטמין D. בדגימות של חלב התגלו כמויות משתנות של תכולת ויטמין D, כשבחלקן הכמות היתה פי 500 ממה שנכתב על גבי התוית בעוד שבאחרות הכמות היתה קטנה ביותר או שלא היה בהן ויטמין D כלל [20,21]. ויטמין D בכמות גדולה מדי עשוי להיות רעיל ועלול לגרום לכמויות סידן עודפות בדם ובשתן, ספיגת אלומיניום מוגברת בגוף ומצבורי סידן ברקמות רכות.

7 – מזהמים

הורמונים סינתטיים כגון הורמון גדילה מלאכותי של בקר (rBGH) משמשים לעיתים קרובות בתעשיית החלב להגברת הייצור של חלב [13]. מכיוון שהפרות מייצרות כמויות חלב שכבר אינן מתאימות למבנה גופן, נוצרות דלקות עטינים. התרופה לדלקות אלו היא אנטיביוטיקה, ושרידים של ההורמון נמצאו בדגימות חלב ומוצרי חלב. גם קוטלי-חרקים ורעלים אחרים מתגלים לעיתים קרובות במוצרי חלב.

8 – בעיות בריאות לפעוטות וילדים

חלבוני חלב, סוכר החלב, שומן ושומן רווי במוצרי חלב עשויים להוות סיכון בריאותי לילדים ולהוביל להתפתחות מחלות כרוניות כגון השמנת יתר, סוכרת, והיווצרות חסימות בעורקים המובילות למחלות לב.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה לא לתת חלב-פרה מלא לתינוקות מתחת לגיל שנה, כיוון שמחסור בברזל עלול להתפתח יותר בקלות במסגרת דיאטה עשירה בחלב [10]. מוצרי חלב-פרה עניים במיוחד בברזל. אם הם תופסים מקום משמעותי בתפריט, הם מגדילים את הסיכון למחסור בברזל. כאבי בטן ומעיים הם דאגה נוספת הקשורה בצריכת חלב. תינוק אחד מכל חמישה סובל מכאבי בטן ומעיים. רופאי ילדים למדו מזמן שחלב-פרה הוא לעיתים קרובות הסיבה. היום ידוע כי גם תינוקות יונקים עשויים לפתח כאבי בטן ומעיים אם האם צורכת חלב-פרה. הנוגדנים של הפרה עלולים לעבור דרך מחזור הדם של האם אל חלב-האם ומשם לתינוק [22]. בנוסף, נראה כי אלרגיות למזונות שונים היא תוצאה של צריכת חלב, במיוחד אצל ילדים. מחקר מהזמן האחרון [23] מקשר בין צריכת חלב-פרה לעצירות כרונית אצל ילדים. חוקרים משערים כי צריכת חלב גורמת לכאבים עזים בשעת הטלת הצואה, המובילים לעצירות.

לסיכום
מוצרי חלב וחלב אינם נחוצים בדיאטה ויכולים, למעשה, להזיק לבריאותך. יש לצרוך דיאטה בריאה המבוססת על דגנים, ירקות, פירות, קטניות ומזונות מעושרים כגון דגני-בוקר ומיצים. מזונות עשירים אלו יכולים לסייע לך לקבל בקלות את הכמויות הנחוצות של סידן, אשלגן, ויטמין B2 וויטמין D וללא סיכונים בריאותיים.

רשימת מקורות:

  • [1] Feskanich D, Willet WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-7.
  • [2] Cumming RG, Klineberg RJ. Case-control study of risk factors for hip fractures in the elderly. Am J Epidemiol 1994;139:493-505.
  • [3] Huang Z, Himes JH, McGovern PG. Nutrition and subsequent hip fracture risk among a national cohort of white women. Am J Epidemiol 1996;144:124-34.
  • [4] Cummings SR, Nevitt MC, Browner WS, et al. Risk factors for hip fracture in white women. N Engl J Med 1995;332:767-73.
  • [5] Finn SC. The skeleton crew: is calcium enough? J Women’s Health 1998;7(1):31-6.
  • [6] Nordin CBE. Calcium and osteoporosis. Nutrition 1997;3(7/8):664-86.
  • [7] Reid DM, New SA. Nutritional influences on bone mass. Proceed Nutr Soc 1997;56:977-87.
  • [8] Tucker KL, Hannan MR, Chen H, Cupples LA, Wilson PWF, Kiel DP. Potassium, magnesium, and fruit and vegetable intakes are associated with greater bone mineral density in elderly men and women. Am J Clin Nutr 1999;69:727-36.
  • [9] Prince R, Devine A, Dick I, et al. The effects of calcium supplementation (milk powder or tablets) and exercise on bone mineral density in postmenopausal women. J Bone Miner Res 1995;10:1068-75.
  • [10] Pennington JAT. Bowes and Churches Food Values of Portions Commonly Used, 17th ed. New York: Lippincott, 1998.
  • [11] Ornish D, Brown SE, Scherwitz LW, Billings JH, Armstrong WT, Ports TA. Can lifestyle changes reverse coronary heart disease? Lancet 1990;336:129-33.
  • [12] Cramer DW, Harlow BL, Willet WC. Galactose consumption and metabolism in relation to the risk of ovarian cancer. Lancet 1989;2:66-71.
  • [13] Outwater JL, Nicholson A, Barnard N. Dairy products and breast cancer: the IGF-1, estrogen, and bGH hypothesis. Medical Hypothesis 1997;48:453-61.
  • [14] Chan JM, Stampfer MJ, Giovannucci E, et al. Plasma insulin-like growth factor-1 and prostate cancer risk: a prospective study. Science 1998;279:563-5.
  • [15] World Cancer Research Fund. Food, Nutrition, and the Prevention of Cancer: A Global Perspective. American Institute of Cancer Research. Washington, D.C.: 1997.
  • [16] Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ 1997;315:1255-69.
  • [17] Scott FW. Cow milk and insulin-dependent diabetes mellitus: is there a relationship? Am J Clin Nutr 1990;51:489-91.
  • [18] Karjalainen J, Martin JM, Knip M, et al. A bovine albumin peptide as a possible trigger of insulin-dependent diabetes mellitus. N Engl J Med 1992;327:302-7.
  • [19] Bertron P, Barnard ND, Mills M. Racial bias in federal nutrition policy, part I: the public health implications of variations in lactase persistence. J Natl Med Assoc 1999;91:151-7.
  • [20] Jacobus CH, Holick MF, Shao Q, et al. Hypervitaminosis D associated with drinking milk. N Engl J Med 1992;326(18):1173-7.
  • [21] Holick MF. Vitamin D and bone health. J Nutr 1996;126(4suppl):1159S-64S.
  • [22] Clyne PS, Kulczycki A. Human breast milk contains bovine IgG. Relationship to infant colic? Pediatrics 1991;87(4):439-44.
  • [23] Iacono G, Cavataio F, Montalto G, et al. Intolerance of cow’s milk and chronic constipation in children. N Engl J Med 1998;339:110-4.

ד"ר רונית לובצקי שכחה לציין בפני ערוץ 1 שיש לה ניגוד אינטרסים

ב-22 לפברואר שודרה בערוץ 1 כתבה על גני ילדים שבוחרים לא להכניס אליהם מוצרי חלב ובשר (בקר).
באופן מאוד לא מפתיע, ובניגוד לפרסומת של מועצת החלב והבקר, מסתבר שילדי הגן דווקא מאוד אוהבים ירקות.
מדובר בתופעה הולכת וגדלה, שככל הנראה מדאיגה מאוד את מועצת החלב והבקר שממש לא רוצה שהילדים שלכם יחליפו את השוקו בברוקולי.
הפעם היתה זאת ד"ר רונית לובצקי, שדאגה להזהיר את הצופים, שהילדים הללו עלולים לפתח חוסרים בסידן, ברזל ועוד.
ד"ר לוביצקי הוצגה בכתבה כ"מנהלת מחלקת ילדים בבי"ח איכילוב". אך מה ששכחו לספר לכם הוא שבמקביל לתפקידה באיכילוב היא גם מנהלת קרן המחקר של מועצת החלב, אותה הקרן שנותנת מענקים למחקרים בנושא "תרומת החלב לבריאות".
האינטרס של מועצת החלב מובן.
כמה מכם היו מתייחסים ברצינות לאזהרות של רופאה שעובדת עבור מועצת החלב? אך על הרשלנות של ערוץ 1 אסור לעבור לסדר היום. לא יעלה על הדעת שערוץ ציבורי ימנע מלתת גילוי נאות לציבור על האינטרסים הכלכליים של מומחים המייעצים לציבור בנושאי בריאות. למרבה הצער זו לא הפעם הראשונה שזה קורה בערוץ 1.

בעקבות הפרסום שלנו, עשרות אנשים פנו לערוץ 1, כעבור כמה ימים הגיעה התשובה מנציג הקבילות של ערוץ 1 – "בשום שיחה לא הזכירה הרופאה כי מעבר לתפקידה באיכילוב היא משמשת יו"ר קרן המחקרים של מועצת החלב. אילו הייתה, לפחות מטעמי הגילוי הנאות מזכירה זאת, הכתבת הייתה פונה לרופא אחר."

התגובה המלאה של ערוץ 1, כפי שקיבלנו מאחד הגולשים ששלח פניה לערוץ:

"לאלון ראש שלום רב ותודה על פנייתך.

הכתבת מיטל שוויגר ערכה כתבה על היוזמה להקים גנים טבעונים ולצורך כך ראיינה ששה דוברים פעילים המבקשים להקים גנים שכאלה (חלקם כבר קיימים). כל הדוברים
צידדו ותמכו ברעיון לגדל ילדים בגיל הרך ללא חלב ובשר. הכתבת,לשם איזון והאחריות העיתונאית , פנתה לדובר בית החולים איכילוב בתל אביב וביקשה לראיין רופא העוסק בתחום התזונה בגיל הרך. הרופאה שהומלצה היא הרופאה שהופיעה בכתבה.
בשום שיחה לא הזכירה הרופאה כי מעבר לתפקידה באיכילוב היא משמשת יו"ר קרן המחקרים של מועצת החלב. אילו הייתה, לפחות מטעמי הגילוי הנאות מזכירה זאת, הכתבת הייתה פונה לרופא אחר. יצוין ,כי מן הדין וההגינות היה לתת את עמדתו השונה של רופא התומך בתזונה המבוססת גם על חלב – וכך נהגה הכתבת.

תלונתך מוצדקת. כמובן שגילוי נאות נדרש במקרה זה, אולם התרשמתי כי החסרתו לא קרתה מזדון, אלא מתום לב. 

הערתך הועברה לתשומת לבן של עורכת המהדורה והכתבת ואני מקווה שאירועים מסוג זה לא ישנו.

בברכה,
דדי מרקוביץ'
נציב קבילות הציבור

העתק:
דינה רייס, עורכת חדשות השבת
מיטל שוויגר"

אנו מקווים שערוצי הטלוויזיה יתחילו להיות יותר ערניים ולהבא ידווחו כנדרש על ניגודי אינטרסים של המרואיינים שלהם.

ארה"ב מזהירה מפני שומן ובה בעת מקדמת מכירות גבינה

מאת: מייקל מוס
מקור: ניו יורק טיימס
תרגום מאנגלית: תודות לרימונה גרסון.

פיצה דומינו'ס סבלה בתחילת השנה שעברה. הירידות בארה"ב צנחו ובסקר בקרב צרכני רשתות הפיצה הגדולות "זכתה", עם חברה אחרת, בתואר הפיצות הכי לא טעימות.

ואז הגיע סיוע מארגון ושמו מינהלת החלב (מאנגלית: Dairy Management). הארגון חבר לדומינו'ס בפיתוח קו חדש של פיצות, שכמות הגבינה בהן גדולה ב-40%, והוסיף ותכנן ומימן קמפיין שיווקי בעלות של 12 מיליון דולר.

הצרכנים טרפו את הפיצה עתירת הגבינה והמכירות עלו במספרים דו-ספרתיים. בהצהרה שניו-יורק טיימס אמר אמר ברנדון סוליינו, סגן נשיא דומינו'ס לחידוש המותג, "ברור בעליל ששותפות זאת עובדת".

מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה

מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה

ואולם למרות השפעתה המבריאה של הפיצה הזאת על דומינו'ס, משולש אחד שלה מכיל עד שני שלישים מן הכמות היומית המומלצת של שומן רווי, שנמצא קשור במחלות לב והוא עתיר קלוריות.

ומינהלת החלב, שהפכה את הגבינה לתכליתה, אינה עסק פרטי של ייעוץ לעסקים. זהו גוף שיווק שהוקם בידי משרד החקלאות האמריקני – הסוכנות שביסוד הקמפיין הפדרלי נגד שמנות, קמפיין הקורא לצמצום צריכת-יתר של כמה מן המזונות שמינהלת החלב מקדמת במלוא העוצמה.

בהשפעת אזהרות הממשל לגבי השומן הרווי חלה בקרב הציבור האמריקני בעשורים האחרונים נטייה להעדיף את החלב דל-השומן על פני חלב מלא ושמנת. ואולם באמצעות מינהלת החלב הממשל עוסק בחיפוש דרכים להשיב את מוצרי החלב אל תפריטם של האמריקנים, בראש ובראשונה באמצעות גבינה.

כיום האמריקנים אוכלים בממוצע כ-15 ק"ג גבינה בשנה, כמעט פי שלושה מן הכמות ב-1970. הגבינה נעשתה למקור השומן הרווי הגדול ביותר; ב-30 גרם (28 גרם) של רבות מן הגבינות כמות השומן הרווי שקולה לכמותו בכוס חלב מלא.

בספטמבר, כשהפצירה מישל אובמה במסעדנים לסייע במלחמה בשמנוּת, היא ציינה את תפוצתם הגדלה של הצ'יזבורגר ושל המקרוני-עם-גבינה.
"אני רוצה לאתגר כל מסעדה שתציע בתפריטה מנות בריאות", אמרה בכינוס השנתי של איגוד המסעדנים הלאומי.

ואולם בסדרת הסכמים סודיים שאושרו בידי שרי החקלאות גם של ממשל בוש גם של ממשל אובמה, פעלה מינהלת החלב עם המסעדות להרחבת תפריטיהן במוצרים עתירי גבינה.

הנה למשל ה'סטייק קֶסַדִייָה' של 'טאקו בל', הממולא גבינות צ'דר, פפר ג'ק ומוצרלה ורוטב שמנת. "בפריט זה נעשה שימוש בכמות גבינה גדולה פי שמונה מאשר בפריטים אחרים בתפריטם", קבע משרד החקלאות בדוח, ששיבח את עבודת מינהלת החלב – בלי להזכיר שבקסדייה יש יותר משלושת-רבעי הכמות היומית המומלצת של שומן רווי ונתרן.

מינהלת החלב, שתקציבה השנתי קרוב ל-140 מיליון דולר, ממומנת בעיקר ממס חובה ממשלתי המוטל על תעשיית החלב. ואולם היא מקבלת עוד כמה מיליוני דולרים בשנה ממשרד החקלאות, הממנה את מקצת חברי חבר המנהלים שלה, מאשר את מערכות השיווק שלה ואת חוזיה הראשיים ומדי פעם מדווח לקונגרס על פעילותה.

פעילויותיו של הארגון, שנחשפו בראיונות ובמסמכים, מספקות דוגמה בוטה לקונפליקטים הטבועים בתפקידיו של משרד החקלאות, המשמש מאז ומתמיד הן כמשווק מוצרי חקלאות הן כמשטרת התזונה של אמריקה, בעת ובעונה אחת.

מזה, מינהלת החלב הוציאה מיליוני דולרים על מחקר שתמוך בקמפיין שיווק לאומי לקידומו של הרעיון, שאפשר להפחית במשקל על ידי הגברת צריכתם של מוצרי חלב – כך מתגלה ממסמכים ומראיונות. הקמפיין נמשך ארבע שנים והסתים ב-2007, אף על פי שמחקרים אחרים – לרבות מחקר שמומן על ידי מינהלת החלב  עצמה – לא הצליחו לגלות אפשרויות כאלה של הפחתת משקל בצריכת מוצרי חלב.

כשנטען שהקמפיין כוזב, הגנו עליו פרקליטי הממשל בטענה שמשרד החקלאות "בחן" את המבצע, "אישר אותו ופיקח עליו בכל מהלכו". ד"ר וולטר וילֶט, יו"ר מחלקת התזונה בביה"ס לרפואת הציבור של הרוורד ובעבר חבר במועצה המייעצת לענייני תזונה של הממשל הפדרלי, אמר: "אסור שמשרד החקלאות האמריקני יהיה מעורב בתכניות אלה המקדמות מזונות שזה כבר אנחנו צורכים בכמות רבה מדי. כמות קטנה של גבינה טעימה לא תפריע לדיאטה בריאה, אך צריכת הגבינה בארה"ב היא עצומה, הרבה מעבר לכמות הבריאה המרבית ".

משרד החקלאות סירב לאפשר לפקידים בכירים להתראיין למאמר זה, ומינהלת החלב  סירבה להגיב. בתשובות על שאלות שהוגשו בכתב אמר משרד החקלאות שקידום מוצרי החלב נועד לחזק חקלאים וכלכלות כפריות ושלא במתכוון הותיר המשרד בידי חבר מנהלי מינהלת החלב  "חופש רב" לגבי ההחלטה על הדרכים הטובות ביותר לתמוך באינטרסים אלה.

משרד החקלאות הכיר בעובדה שהגבינה משופעת בשומן רווי אך טען שצריכת חלב הקטֵנה הפכה את הגבינה למקור חשוב של סידן.

"כשהיא נאכלת במתינות ובהקפדה על גודל המנה, הגבינה עשויה להתאים לדיאטה דלת-שומן בריאה", אמר משרד החקלאות.

ואולם בדיווחיו לקונגרס מונה משרד החקלאות את הישגי מינהלת החלב  במאות אלפי קילוגרמים גבינה שנמכרו. ב-2007 הבליט המשרד את הפיצה Cheesy Bites (נגיסות גבינתיות) של 'פיצה האט', את "רעיון הכריך הניתך הכפול-ומכופל" (dual Double Melt sandwich) של רשת ונדי'ז, ואת צ'יזבורגר בייקון, בקר-אנגוס וגבינה ואת כריך העוף הרך-פריך, שניהם של ברגר קינג. "שני האחרונים מורכבים משתי חתיכות גבינה אמריקנית, חתיכת גבינת פפר ג'ק ורוטב גבינה", אמר המשרד.

מאמצים אלה, דיווח המשרד, סייעו לחולל "גידול של כמעט 13.5 מיליון ק"ג במכירות גבינה".

שיווק חסר מעצורים

מדי יום מייצרות הפרות בארה"ב כ-228,000,000 ליטרים חלב גולמי, אך פחות משליש הכמות מוקדש לייצור חלב שבני אדם שותים. ורוב החלב לשתייה עובר הסרת שומן כדי לייצר חלב דל-שומן או נטול-שומן, המועדפים על האמריקנים. נותרת כמות אדירה של חלב מלא ושומן חלב שהוסר.

שנים רבות נהג הממשל הפדרלי לקנות את עודפי הגבינה והחמאה של התעשייה, פרי התחייבותה מתקופת השפל הגדול לספק סובסידיות ואמצעים אחרים על מנת לשמור על תעשיית החלב בתור משאב לאומי חיוני. מאגר זה של מוצרי חלב, שהוטמן במערות קרירות במיזורי, גדל ושוויו הגיע ליותר מ-4 מיליארד ב-1983, אז החליף הממשל הפדרלי הילוך.

הממשל החל לרכוש רק כפי צרכיו לתכניות סיוע במזון. הוא גם החל לשלם לחקלאים כדי שישחטו את מקצת פרות החלב שלהם. אך באותה עת הייתה התעשייה שרויה במעבר למפעלים  מתוחכמים יותר, שהגבירו את הייצור באמצעות הזרעה מלאכותית, הורמונים והסדרי תאורה ששמרו על רמת פעילות גבוהה יותר של הפרות.

ב-1995 הקים הממשל את מינהלת החלב, תאגיד ללא מטרות רווח שהגדיר את משימתו כהגברת ייצור מוצרי החלב על ידי "היצע המוצרים שצרכנים רוצים, במקום ובזמן שהם רוצים בהם".

באמצעות הקמפיין "יש לך חלב?" (Got Milk?) הצליחה מינהלת החלב  להאט את הירידה בצריכת החלב, בעיקר על ידי התמקדותה בילדי בתי-הספר. היא גם שיווקה בנחישות את הגבינה ולא ויתרה גם כשמשרד החקלאות טען שבני אדם צריכים לאכול רק סוגים דלי-שומן או נטולי-שומן.

במכתב מחודש יולי אל ועדת התזונה של משרד החקלאות כתבה מינהלת החלב כי המאמצים לייצר גבינה נטולת-שומן לא עלו יפה, רובם, משום שהשומן הוא האחראי לכוח משיכתה של הגבינה. "מוגבלת קבלתן של גבינות דלות-שומן ונטולות-שומן בקרב הצרכנים", נאמר במכתב.

נתוני משרד החקלאות מגלים שגבינה היא סיבה ראשית לכך שתפריטו של האמריקני הממוצע מכיל כמות רבה מדי של שומן רווי.

המחקר גילה כי היתרונות הקרדיו-וסקולריים (ללב ולכלי הדם) הנובעים מהפחתת צריכת השומן הרווי עשויים להיות תלויים במה שמחליף שומן זה. עמילן וסוכר מזוקקים עשויים להיות גרועים באותה מידה או אף גרועים יותר, אך הוכח כי החלפתם בשומנים לא-רוויים מצמצמת את הסיכון ללקות במחלת לב.

ועדת התזונה של משרד החקלאות פרסם הקיץ תקן חדש הקובע ששיעור השומן הרווי לא יעלה על 7 אחוזים מסך כל הקלוריות, כ-15.6 גרם בתפריט של 2,000 קלוריות ליום. אף על פי כן נותרה הצריכה הממוצעת כ-12-11 אחוזים מכלל הקלוריות, כפי שהייתה מזה לפחות 15 שנה.

בעלון שכותרתו "צעדים לאת/ה בריא/ה יותר!" העביר משרד החקלאות רמזים. את חובבי הפיצה הוא הנחה: "בקשו בסיס פיצה מקמח מלא ורק מחצית מכמות הגבינה" – למרות פעילותה שלמינהלת החלב להגדלת כמויות הגבינה, עם רשתות דוגמת דומינו'ס.

מינהלת החלב מפעילה את התכנית הגדולה ביותר מ-18 תכניות משרד החקלאות לשיווק בשר בקר, בשר חזיר, תפוחי אדמה ומוצרי מזון אחרים. תקציביה מגיעים בעיקר ממסים המוטלים על חקלאים, אך המינהלת, שדיווחה כי הוצאותיה בשנה שעברה עמדו על 136 מיליון דולר, קיבלה גם 5.3 מיליון דולר ממשרד החקלאות, לקידום מכירות מוצרי החלב מחוץ לארה"ב.

להשוואה, תקציבו של המרכז למדיניות תזונתית ולקידומה' של משרד החקלאות, המקדם תזונה בריאה, עומד על 6.5 מיליון דולר.

הגם שעל פי חוק שר החקלאות חייב לאשר את חוזיה של מינהלת החלב  ואת מערכות הפרסום שלה, הארגון נעשה לחברה לכל דבר, ובה 162 עובדים מיומנים בפיתוח מוצרים ובשיווק. בין אגפיה גם מועצת החלב הלאומית, קבוצה הקיימת מזה 95 שנה ומתפקדת כזרוע המחקר והתקשורת של מינהלת החלב.

מנכ"לה הוותיק של מינהלת החלב, תומס פ' גלגר, קיבל בשנת 2008 תשלום בסך 633,475 דולר, בצירוף זכויות טיסה במחלקה ראשונה, כך על פי רשומות המס הפדרלי. שני פקידים אחרים בארגון קיבלו תשלום שנתי בסכומים העולים על 300,000 דולר כל אחד.

מר גלגר, שסירב להתראיין לכתבה זאת, תואר בידי חברי ההנהלה, עובדים ופקידי תעשיית המזון כמנהל קשוח ולוחם יעיל למען תעשיית החלב המתפשטת.

"הוא איש חושב", אמר דייוויד ברנדון, לשעבר מנכ"ל דומינו'ס. "בחור יצירתי מאוד שחושב בגדול ומוכן להמר על מנת להניע את העסק לטובת חקלאי החלב שלו".

"חדשות נפלאות למי שבדיאטה", אמרה מינהלת החלב  בפרסומת מ-2005 במגזין People. "מחקרים קליניים מוכיחים שבני אדם הניזונים מדיאטה מופחתת קלוריות וצורכים מדי יום שלוש מנות חלב, גבינה או יוגורט, עשויים להפחית הרבה יותר ממשקלם ויותר שומן מגופם מאשר אלה שרק מצמצמים את צריכת הקלוריות שלהם".

צריכת החלב הייתה בירידה, אך בקמפיין הפחתת המשקל של מינהלת החלב נפתחה בפניה דרך לאסטרטגיית שיווק חדשה.

כשהחל הקמפיין, ב-2003, בכיר במינהלת החלב אמר שההשראה לקמפיין הייתה חוקים פדרליים בתחום הבריאות שזה מקרוב נעשו נוחים יותר ובעקבותיהם חל "גידול מהיר במוצרי 'טוב יותר עבורך'".

הקמפיין התבסס על מחקר של מייקל ב' זמל, תזונאי מאוניברסיטת טנסי ומחבר הספר "מפתח הסידן: תגלית הדיאטה המהפכנית שתסייע לך לרזות מהר יותר". לא ברור איך בדיוק מסייעים מוצרי חלב להפחתת משקל, אמר ד"ר זמל בראיונות ובמיילים, אך בחלקו כרוך הדבר בסתירת הורמון המקדם הצטברות שומן כשכמות הסידן בגוף נמוכה.

מינהלת החלב פרשה חסות על מחקרו של ד"ר זמל, קידמה את ספרו וגייסה צוות של יועצים מדעיים אשר "זיהו תחומי מחקר נוספים לפיתוח טענות כבדות יותר בעתיד", כך על פי פרזנטציה של אסטרטגיית הקמפיין.

מחקר שכזה נוהל בידי ג'ין הארווי-ברינו, יו"ר מחלקת התזונה ומדעי המזון של אוניברסיטת ורמונט. "נראה לי שהם חשו שהמון תלוי בזה", אמרה על טענת הפחתת המשקל, "וחשו שאם זה יעבוד, זה יהיה עסק מכניס מאוד – פרת מזומנים".

"אני חסידה גדולה של מוצרי חלב", הוסיפה, ואמרה עוד שמחקרה מומן גם הוא בידי מינהלת החלב.

ואולם עד 2004 לא מצא מחקרה שום ראיה להפחתת משקל. היא אמרה שמינהלת החלב קיבלו קשה את הבשורה ואיימו לבקר את מחקרה. היא אמרה שנדהמה כשהארגון לא הפסיק את קמפיין המודעות שלו.

"חשבתי שהם מטורפים ושבסופו של דבר מישהו עלה עליהם", אמרה.

מחקרה מופרסם ב-2005 ובכנסים מדעיים היא שמעה מחוקרים אחרים שגם בידם לא עלה לאשש את עבודתו של ד"ר זמל, לרבות ד"ר ג'ק א' ינובסקי, ראש מחלקת השַמנוּת של מכון הבריאות הלאומי.

ואולם בשלהי 2006 מינהלת החלב עדיין השמיעה את טענת הפחתת המשקל בתביעתו ממשרד החקלאות שלא להפחית את שיעור הגבינה בתכניות סוע המזון הפדרליות. "הנתונים הקיימים תומכים תמיכה חזקה בקיומה של השפעה מיטיבה של ריבוי מזונות חלביים על משקל הגוף ועל הרכב הגוף", כתבו שניים מאנשי הארגון, בלי לציין את ממצאיה של ד"ר הארווי-ברינו.

לאחר שפטרה את טענת הפחתת המשקל ב-2005, שבה ועדת יועצי התזונה הפדרלית וטענה גם הקיץ ש"אינה משכנעת" מבחינה מדעית.

הקמפיין נמשך עד 2007, אז נענתה הוועדה המקצועית הפדרלית לעצומה שהעבירה במשך שנתיים מועצת הרופאים למען רפואה אחראית (PCRM), קבוצת רופאים שקראה תיגר על טענות הקמפיין. "אם ברצונך לבדוק למה בני-אדם שמנים כיום, די קשה לזהות תורם משמעותי יותר מאשר העלייה המטאורית הזאת בצריכת גבינה", אמר בראיון נשיא קבוצת הרופאים, ד"ר ד' ברנארד.

הוועדה המקצועית הודיעה לקבוצת הרופאים שמינהלת החלב ובכירי תעשיית החלב החליטו להקפיא את הקמפיין עד שייערכו מחקרים נוספים. ד"ר זמל אמר שהוא עודנו מקווה כי ממצאיו יאומתו בסופו של דבר.

מינהלת החלב, אשר ב-2008 הקציבה 12.4 מיליון דולר למחקרי תזונה, עברה בינתיים למימון מחקרים בנושאים מבטיחים, לרבות קידום השוקו כמשקה אישוש לספורטאים וקידום השימוש בגבינה לפיתוח ילדים לאכילת מזונות בריאים כגון שעועית ירוקה.

קמפיין מקיף

ב-13 באוקטובר השיקה דומינו'ס את האחרונה בסדרת הפיצות משופעות הגבינה שלה, סדרת "האגדות", שמינהלת החלב מקדמת במאמץ שיווקי בסך 12 מיליון דולר.

הפיצה החדשה, ויסקונסין שמה, מכוסה בשישה סוגי גבינה ושני סוגי גבינה נוספים מצויים בבסיס. "זוהי אחת הדרכים שבכוחנו לתמוך במשקי החלב ברחבי המדינה: על ידי מכירת פיצה משופעת במוצריהם", אמר דובר של דומינו'ס בהודעה לעתונות. "לדעתנו זה דבר טוב".

בדיקת מעבדה של פיצה ויסקונסין, שנעשתה בהזמנת העתון 'טיימס', גילתה שברבע של מנת פיצה בינונית בעלת בסיס דק יש 12 גרם שומן רווי, יותר משלושת רבעי הכמות היומית המרבית המומלצת; וכן 430 קלוריות, כמות קלוריות כפולה מאשר בסוגי הפיצה שהרשת מוכרת בתור "פיצות קלות יותר".

על פי רישומי חוזים שפורסמו בהתאם לחוק חופש המידע, תפקידה של מינהלת החלב בסיוע פיתוחן של פיצות דומינו'ס כלל המצאה ובדיקה של רעיונות פיצה חדשים.

כשהחלה מינהלת החלב לעבוד עם חברות כגון דומינו'ס, היה עליה תחילה לשכנע אותן שהגבינה עשויה להפוך את מוצריהן לנחשקים יותר, כך מגלים מסמכים וראיונות. היא סיפקה שילוט ותאורה מיוחדת לתפריטי חלונות השירות  למכוניות  במסעדו מזון מהיר, נזכרת דברה אולסן לינדיי, שהובילה את המאמצים הראשונים של מינהלת החלב בקידום הגבינה ברשתות מסעדות, לפני שעזבה ב-1997.

ב-1999 כבר פנו קמעונאי מזון ויצרני מזון ל-מינהלת החלב בבקשת סיוע.

"בואו נמכור יותר פיצה ויותר גבינה!" אמרו שניים מאנשי פיצה האט, שהחלה לשלב גבינה בבסיס הבצק לאחר פגישת פיתוח עם מינהלת החלב, כך עולה ממזכר שפורסם על ידי משרד החקלאות.

דרק קוריאה, בעבר מנהל מוצרים חדשים בפיצה האט, אמר שמינהלת החלב סייעה גם במציאת ספקים לגבינה הנוספת. "אנחנו השתמשנו בארבע גבינות, אם לא שש, ועם חברה כמו פיצה האט, שזה המון אספקה", סיפר בראיון.

ובניגוד למה שקרה במערכות הפרסום שלהם, בפרויקטים אלה יכלו מינהלת החלב ומשרד החקלאות להראות תוצאות אמיתיות. קמפיין "קיץ של גבינה" שפיתח מינהלת החלב עם פיצה האט ב-2002 העלה את צריכת הגבינה ב-46,250,000 ק"ג, כך דיווח משרד החקלאות לקונגרס.

"יותר גבינה על הפיצה פירושו מכירה רבה יותר של גבינה", כתב בשנה שעברה מר גלגר, מנכ"ל מינהלת החלב, בטור אורח בפרסום מקצועי. "למעשה, אילו הכילה כל פיצה עוד 28 גרם גבינה, היינו מוכרים עוד 113,400,000 ק"ג גבינה בשנה".

מינהלת החלב, הפועלת עם כמה מחברות המזון הגדולות ביותר, דחפה גם להרחבת השימוש בגבינה במזונות מעובדים ובבישול הביתי. משרד החקלאות מדווח על עלייה בשיעור 16-5 אחוזים במכירותיהם של חטיפי גבינה בחנויות שמינהלת החלב סייעה בהן לבעלים לשרגן את מדורי מוצרי החלב. כעת מוצג מגוון של מוצרים פרוסים, מגוררים וחתוכים לקוביות, לצד מתכונים זמינים לבישול ביתי העושים שימוש בגבינה רבה יותר.

האסטרטגיה היא התמקדות במשפחות ש"התמכרותן" לגבינה חזקה מחששן מפני סיכוני בריאות, כך מגלים מסמכים של מינהלת החלב. אחד מחקרים העניק להם את השם "קנאי חטיפי הגבינה".

מוצרי חלב! נבחרת מאכזבת של רכיבים תזונתיים

בתשדיר השירות של מועצת החלב מספרים לנו שבמקום פירות, ירקות ודגנים – אפשר לצרוך מוצרי חלב, כאלה שילדים אוהבים. אלא שמדובר בעיוות של המציאות. מזון מהצומח מכיל חבילת רכיבי תזונה עדיפה בהרבה וזאת בפחות קלוריות וללא רכיבי תזונה מזיקים. שלא לדבר על שטיפת המוח שקיבלנו בנוגע לחלבון וסידן.

הציבור צריך לדאוג לבריאות של עצמו, ולא להאמין למניפולציות.
לכן החלטנו ב חלב – עובדות או מיתוסים להשיק קמפיין תגובה משלנו, ולחשוף את החלב ומוצריו במערומיהם כאשר הם מושווים למזונות מזינים באמת.

אם גם אתכם הקמפיין המטעה של מועצת החלב מקומם, היכנסו אל האלבום הזה והביאו את האמת לידיעת יקירכם!

מצגת  קמפיין תגובה להורדה

חלב - נבחרת של רכיבים מנצחים?

חלב באמת בריא כמו שאומרים בפרסומת?

חלב באמת בריא כמו שאומרים בפרסומת

(כתבה שלנו באתר מאקו)

בתשדיר השירות של מועצת החלב מספרים לנו שבמקום פירות, ירקות ודגנים – אפשר לצרוך מוצרי חלב, כאלה שילדים אוהבים. אלא שמדובר בעיוות של המציאות. בבננה יש את אותה כמות מגנזיום שיש בכוס חלב בפחות מחצי מהקלוריות, שלא לדבר על שטיפת המוח שקיבלנו בנוגע לחלבון וסידן. הציבור צריך לדאוג לבריאות של עצמו, ולא להאמין למניפולציות

 משקה

שלא יעבדו עליכם צילום׃  istockphoto

דו"ח המועצה לשלום הילד שהתפרסם השבוע חשף נתונים מטרידים במיוחד הנוגעים לבריאות ילדינו. בין השנים 1998 ל-2011 חלה ירידה דרסטית בשיעור הילדים שצורכים ירקות ופירות על בסיס יומי, מ-85% ל-43%.  במקביל חלה עלייה חדה בהשמנת ילדים שצמחה למימדי מגפה עם 27% מתלמידי כיתות א' עד ט' הסובלים מעודף משקל. תחת עינינו התחולל בעשור האחרון משבר בריאות, שאת תוצאותיו החברתיות והכלכליות  ההרסניות נגלה כולנו בעשורים הבאים.

מקומם במיוחד לגלות שדווקא על סיפו של משבר בריאות קשה בחרה מועצת החלב לצאת בקמפיין פרסומי מסוכן ומטעה. הילדים בררניים ולא אוהבים ברוקולי, בננה ועדשים? לפי מועצת החלב, אין שום בעיה: את המגנזיום שבבננה, הסידן שבברוקולי ואת האבץ שבעדשים ניתן בעצם לקבל ממוצרי חלב שילדים אוהבים.

אלא שקמפיין יצירתי ומושקע ומערכת יח"צ משומנת יכולים אולי לעוות את המציאות, אך לא לשנות אותה. חלב אינו תחליף לבננות (או לכל פרי אחר), ולא רק משום שאת כמות המגנזיום שיש בכוס חלב ניתן לקבל מבננה – שמכילה פחות מחצי מהקלוריות. חלב גם אינו תחליף לעדשים (או לכל קטניה אחרת) ולא רק משום שדי ב-5 כפות עדשים כדי לספק את כמות האבץ שמספקת כוס חלב שערכה הקלורי כפול, וחלב אינו תחליף לברוקולי (או לכל ירק אחר) ולא רק משום שברוקולי מספק את כמות הסידן שיש בכוס חלב בעלות קלורית נמוכה משמעותית.

 מיתוס החלב

מי באמת עומד מאחורי הפרסומת הזאת?

התמקדות קמפיין מועצת החלב ברשימה מצומצמת של מינרלים (אבץ, אשלגן וסידן), ויטמין (B12 ו-A) ורכיבי מזון (חלבון) חושפת דווקא את האמת העגומה מאחורי התעלול השיווקי של מועצת החלב – מוצרי חלב הם מוצרים מעובדים, דלים יחסית בויטמינים ומינרלים ועשירים מאוד בקלוריות ביחס לערכים התזונתיים המצומצמים שהם מספקים. ירקות, פירות וקטניות, לעומת זאת, מכילים עשרות ויטמינים, מינרלים ופיטוכמיקלים, והעושר התזונתי הזה מגיע בחבילת מזון אטרקטיבית במיוחד עשירה בסיבים תזונתיים (שקיימים אך ורק במזון מן הצומח), דלה בקלוריות וללא שומן רווי.

מתוך עמוד הפייסבוק של חלב - עובדות או מיתוסים

חלב לילדים? רק אם אתם רוצים שהם יהיו שמנים

מוצרי חלב מספקים רשימה מוגבלת של רכיבים תזונתיים שמגיעים בחבילת מזון בעייתית, ויותר מכל הינם מזון צפוף קלורית ומשמין. מועצת החלב מדגישה שחלב הוא מקור לחלבון, אך חלב הוא בעיקר מקור מצויין לשומן, ורובו שומן רווי. 44% מהקלוריות בחלב 3% שומן מקורן בשומן לעומת 21% מהקלוריות שמקורן בחלבון. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני מוצרי החלב הם המקור המרכזי לצריכת שומן רווי בארה"ב. ארגון הלב האמריקני ממליץ שצריכת שומן רווי לא תעלה על 7% מהקלוריות. זו משימה כמעט בלתי אפשרית עבור ילד שיצרוך 3 מוצרי חלב ביום לפי המלצות מועצת החלב:

מה שלא רוצים שתדעו. גם בהרווארד כבר יודעים שחלב זה לא בריא

לילד בן 8 למשל, שצריכת הקלוריות המומלצת עבורו עומדת על כ-1,500 קלוריות ליום (ופחות בקרב בנות),מומלץ לצרוך לכל היותר 11.5 גרם שומן רווי, ורצוי פחות. ילד שיצרוך 3 מוצרי חלב לפי המלצות מועצת החלב (כוס חלב 240 מ"ל, גביע יוגורט ביו 3% ומנת גבינה לבנה 5%) יקבל מהם בלבד 12 גרם שומן רווי וזה עוד בטרם בא דבר שניצל או ביצה לפיו שגם הם עתירי שומן רווי ונפוצים מאוד בתזונת ילדים ישראלים.

מה בנוגע לחלבון? שנים של שטיפת מח על ידי תאגידי המזון מהחי יצרו אובססיה לחלבון בעולם המערבי, שמובילה לצריכה עודפת של חלבון ולהשמנה. על פי המלצות משרד הבריאות ילד בן 8 זקוק ל-19 גרם חלבון ביום בלבד. ילד שצורך שלושה מוצרי חלב על פי המלצות מועצת יקבל מהם לבדם 29 גרם חלבון. ילדים שצורכים בנוסף מנת בשר וביצה יצרכו כמות חלבון שהיא עד פי שלושה יותר מזו המומלצת. בעידן בו השמנת ילדים הפכה למגפה מדוע להמליץ לילדים לצרוך חלבון עודף וקלוריות מיותרות?

סובלים מכאבי ראש או בטן? כנראה שאתם אלרגיים 

בנוסף לשומן ולחלבון, רוב מוצרי החלב גם עתירי סוכר, והחלב עצמו עשיר מאוד בלקטוז (סוכר החלב), וגם את זה לא תשמעו בפרסומת, ככל הנראה משום שרוב הציבור בישראל רגיש ללקטוז. לרגישות הזו ביטויים מגוונים – החל מכאבי בטן, נפיחות בטנית, שלשולים, ועצירויות, ועד מיגרנות וכאבי ראש.

אבל האבסורד הגדול ביותר בקמפיין החדש הם מוצרי החלב שמועצת החלב מספרת לנו שילדים אוהבים. גם הם הרי יודעים שילדים לא אוהבים חלב ניגר, יוגורט ביו וגבינה לבנה, אלא גבינה צהובה עתירת שומן, מלח ותהליכי עיבוד. שוקו, מילקי, קרלו, גמדים ויתר המעדנים עתירי הסוכר, או גבינת קוטג', שמנה אחת ממנה מכילה כשליש מכמות המלח המקסימלית היומית המומלצת לילדים.

מועצת החלב מנצלת באופן ציני את נטיית הציבור לפתרונות קלים ונטולי מאמץ ואת הקושי של הורים בהתמודדות יום יומית עם נושא הבריאות והתזונה של ילדיהם. המסר השיווקי עטוף בקמפיין שכולו דאגה לבריאות ילדינו, אך מסמכים פנימיים של מועצת החלב מעלים תמונה שונה מאוד על מטרותיו. קמפיין "3 ביום" הושק בשנת 2005 לאחר עשור של ירידה בצריכת מוצרי חלב בישראל, על מנת לעצור את מגמת הירידה.

מועצת החלב אמנם נתפשת בציבור כגוף ממלכתי, אך למעשה זהו ארגון גג המאגד את ארגוני החקלאים, מגדלי הבקר והמחלבות. בפרסומים פנימיים שהגיעו לידנו מסבירה מועצת החלב שהיא עוסקת בהסברה שכן "מעמדה כחברה לתועלת הציבור מקנה לה אמינות וממלכתיות", ומקנה לה גישה לבתי חולים, ארגוני רופאים, קופות חולים, וכן מאפשר לה לקיים פעילות חינוכית בשיתוף משרד הבריאות, בעוד ש"מחלבה פרטית אינה יכולה לקבל אישור כזה". כך זכה איגוד של יצרני חלב, שכל עניינו הוא שיווק חלב, לחנך את ילדינו במוסדות החינוך ולעצב את עמדותיהם של רופאים ודיאטניות באשר לחשיבות צריכת מוצרי חלב.

האסטרטגיה הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד, עפ"י המסמך הפנימי של מועצת החלב: "מהלך '3 ביום' הצליח לבלום את מגמת הירידה בצריכת החלב לנפש בישראל ולהחזיר אותה לרמה שהייתה לפני 10 שנים. ענף החלב כולו מכיר בתרומה של מהלך זה לגידול הכללי בשוק החלב בארץ…". המהלך ההוא הצליח והותיר אותנו מופסדים. היום מתברר שבעשור הזה גדל כאן דור חדש עם הרגלי תזונה שמסכנים את בריאותו, ועודף משקל שלא היה כמותו. אפשר רק לקוות שהקמפיין השיווקי החדש ועתיר התקציב של מועצת החלב יפגוש בציבור ביקורתי ומפוכח יותר מזה שלפני עשור, חסין בפני המניפולציות, ושמבין שלתאגיד שמטיף לציבור לוותר על צריכת ירקות, פירות וקטניות יש אינטרסים שונים מבריאות הציבור.

פורסם גם במאקו

עובדות ומיתוסים בקמפיין מועצת החלב

מועצת החלב יצאה לאחרונה בקמפיין חדש בעלות של מיליוני שקלים בניסיון לעצור את הצניחה בצריכת מוצרי חלב בשנה האחרונה ואת הפגיעה ברווחי המחלבות. הקמפיין כולל פרסומות מושקעות בטלוויזיה, אתר מהמם וכתבות ממומנות בעיתונים, אך גם אלו לא מחפים על בעיה אחת "קטנה" – המסרים מטעים ותלושים מהמציאות.

רבים היום כבר יודעים שמועצת החלב, שבמועצת המנהלים שלה יושבות תנובה, שטראוס, טרה, המחלבות הקטנות והרפתנים, מעולם לא ייחסה חשיבות גדולה מדי לעובדות, ומכרה לנו לאורך השנים מסרים שיווקיים שכל אחד מהם מופרך יותר ממשנהו – החל מ"חלב בונה עצמות חזקות", דרך "חלב מרזה", או יוגורט תורם לתחושת שובע (שמשווים אותו לשוקולד) וכלה ב"שוקו – משקה הספורט החדש" – אבל הקמפיין החדש של מועצת החלב שובר שיאים חדשים של חוצפה. "מהיום, הורים יקרים – אין סיבה להתעקש שהילדים יאכלו ירקות, פירות וקטניות. במקום, אפשר פשוט לתת להם את מוצרי החלב שהם אוהבים".

הידעתם  שבמקום לתת לילד ברוקולי אפשר לתת לו כוס חלב שכן בכוס חלב יש סידן "כמו בברוקולי"? אז זהו שלא. במועצת החלב שכחו כנראה שברוקולי לא רק עשיר בסידן, אלא גם בויטמין E, בברזל (שאין כלל בחלב), ויטמין C, ויטמין K ומגנזיום שהם קריטיים לבריאות העצם לא פחות מסידן, ויטמין B6, פולאט, מנגן, ורבים נוספים שחלב דל בהם. גם שכחו לספר לנו שבניגוד לחלב, ברוקולי עשיר בסיבים תזונתיים, אין בו שומן רווי ולא כולסטרול והוא דל מאוד בנתרן (מלח). במיוחד שכחו לספר לנו שדו"ח הקרן העולמית לחקר הסרטן ( (WCRF קובע שברוקולי (יחד עם רבים מהירקות ממשפחת הכרוביים) מפחית את הסיכון לסוגי סרטן רבים, שהוא מכיל אוסף של פיטוכימיקלים (חומרים ייחודיים לצמחים) מופלאים שנלחמים ברדיקלים החופשיים בגוף, שבניגוד לחלב שהוא מזון פרו-דלקתי ולכן מעודד מחלות כרוניות (לב, כלי דם וסרטן למשל), הברוקולי (כמו הרבה  ירקות) מצטיין בתכונות האנטי דלקתיות שלו. מוצרי חלב נמצאו מעלים את הסיכון לסרטן הערמונית, וגבינות, באופן ספציפי (ככל הנראה בשל הרכב השומן שלהן), מעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס. כמו כן, אוניברסיטת הרווארד מזהירה שיתכן וחלב ומוצריו מעלים גם את הסיכון לסרטן השחלות.

רוצים דוגמא נוספת? לפי מועצת החלב בכוס חלב יש ויטמין A "כמו בבטטה"? אז בואו נדייק: בכוס חלב יש ויטמין A כמו שיש בכפית אחת של בטטה, ובכפית אחת של בטטה יש 8  קלוריות לעומת 120 קלוריות שבכוס חלב. יחי ההבדל הקטן…

ומה לגבי מגנזיום ואבץ?
מועצת החלב טוענת שחלב הוא מקור טוב למגנזיום "כמו בננה", אלא שמסתבר שלמרות שבננה היא פרי דל יחסית במגנזיום, ובטבלאות המזונות העשירים במגנזיום היא מדשדשת בתחתית קצת מעל תפוח האדמה עם 27 מ"ג מגנזיום ל – 100 גרם, היא עדיין מכילה כפליים מגנזיום מאשר חלב, שסוגר את הרשימה עם 13 מ"ג מגנזיום ל – 100 מ"ל בלבד. באופן דומה בחלב אין אבץ "כמו בעדשים", אלא כמו ב – 5 כפות עדשים שמכילים חצי מהקלוריות שבכוס חלב, כך ש"כמו" זה לא, וזה אפילו לא "ליד".

הבנתם את העיקרון, אפשר להמשיך כך עוד ועוד ולהיווכח שחלב הוא תחליף נחות מאוד לכל מזון שערכיו התזונתיים גבוהים. נכון, יש בו כמה רכיבים תזונתיים חשובים, אבל זה נכון גם לבמבה. האם זו סיבה להמליץ לצרוך ממנו לפחות 3 פעמים ביום? האם שאלנו את עצמנו האם יש בכלל מחסור ברכיבים המרכזיים שחלב מספק? או שאולי המרדף המתמיד אחרי חלבון וסידן השכיח מאיתנו את הבעיה האמיתית של הישראלי הממוצע והיא מחסור בצריכת ירקות, פירות וקטניות, ועודף משקל. שבכל שנה מתחיל בגיל צעיר יותר. עודף המשקל הזה מעיד על עודף בשומן, פחמימות וחלבון וחוסר בכל אותם דברים חיוניים שחלב לא ממש מספק. או מספק במחיר של המון קלוריות.

אולם ההטעייה המקוממת ביותר בקמפיין מועצת החלב הוא שמועצת החלב ממליצה לנו כביכול בשם הדאגה לבריאות ילדינו לתת להם את מוצרי החלב שהם אוהבים בעוד שאת השוואות הערכים התזונתיים עושה מועצת החלב מול כוס חלב. אתם מכירים הרבה ילדים שאוהבים חלב? למה לא משווים בין ברוקולי למוצרי חלב שילדים באמת אוכלים – שוקו עתיר סוכר, מעדנים שבנוסף לסוכר גם מכילים חומרים משמרים ומייצבים והם בניגוד למיתוס גם דלים ביותר בסידן? למה לא להשוות לגבינה צהובה עתירת שומן רווי  וכולסטרול או לקוטג שהיא לא רק אחת הגבינות העתירות ביותר במלח (ב – 100 גרם קוטג' יש כשליש מכמות המלח המקסימלית המומלצת לילדים) אלא היא גם דלה במיוחד בסידן (בקוטג', אלא אם כן מדובר בקוטג המועשר בסידן סינטטי, יש כמות סידן נמוכה מהסף המינימלי לסימון הקבוע בחוק). עד כדי כך חושבים במועצת החלב שהציבור מטומטם?

ומה לגבי החסרונות הברורים של מוצרי חלב? עליהם לא תמצאו ולו מילה בקמפיין המושקע. לא על שומן רווי, ולא על קלוריות. לא על כולסטרול, ולא על לקטוז שרוב האוכלוסיה בישראל רגישה אליו. כמה אלפי ילדים בישראל סובלים משלשולים, עצירויות, כאבי בטן, נפיחות בטנית, ואפילו כאבי ראש ומיגרנות מבלי לדעת שהגורם לכל אלו הוא הלקטוז שבחלב? במועצת החלב גם לא יספרו לכם על הורמוני המין שחלב ישראלי עשיר בהם במיוחד. עפ"י אוניברסיטת הרווארד מוצרי חלב אחראים לכ – 70 אחוז מההורמונים שאנשים צורכים בתזונה. הורמונים אלו עשויים להעלות את הסיכון לסוגי סרטן תלויי הורמונים (ערמונית, שחלות ושד), להוביל להתפתחות מינית מוקדמת בקרב נערות ולפגוע באיכות הזרע של גברים. גם לא יספרו לכם שלא רק שבחלב אין ברזל הוא גם פוגע בספיגת הברזל בגוף, ולכן ילדים שצורכים הרבה חלב נמצאים בסיכון לאנמיה. למעשה איגוד רופאי הילדים האמריקאי הזהיר לפני כשנה מצריכת חלב גבוהה בילדים כסיכון לאנמיה והמליץ להגביל את הצריכה של חלב.

ובמיוחד לא יספרו לכם במועצת החלב שאף אחד ממוצרי החלב שילדים אוהבים אינו מומלץ ע"י משרד הבריאות, אם בשל רמות גבוהות של שומן רווי וכולסטרול או בשל רמות גבוהות של סוכרים ומלח. השנה הכריז ארגון רופאי הילדים בישראל על מלחמה במגפת ההשמנה בילדים, אם ההורים יכנעו והילדים שלנו יאכלו את מוצרי החלב שהם אוהבים על חשבון ירקות, פירות דגנים מלאים וקטניות, תשתולל פה מגפת השמנה בהיקף שלא נראה, מיותר להסביר בכלל שילדים שמנים עם הרגלי אכילה גרועים גדלים להיות מבוגרים שמנים וחולים במחלות כרוניות. זה באמת מה שאנחנו מאחלים לילדינו?

התפרסם גם בניוזלטר בא-במייל

חלב עובדות או מיתוסים

הקרב על החלב מגיע לתוכנית של אושרת קוטלר בערוץ 10

שמחנו לראות את נושא החלב מגיע לפריים טיים של ערוץ 10 Channel10.

בעיתוי מושלם, בדיוק כשכל מאמצי תעשיית החלב מופנים להגברת צריכת החלב ולהפיכת חג שבועות מחג ביכורים לחגיגת רווחים,

רצינו לודא שגם אתם שמעתם מפיו של דובר רשמי של משרד הבריאות, כי מעולם לא נקבעה המלצה רשמית בדבר צריכת 3 מוצרי חלב ביום בישראל, ואין שום מניעה שלא לצרוך חלב בכלל!!! 

הפוסט גם בדף הפייסבוק שלנו https://www.facebook.com/photo.php?v=10151583383229539

על פי משרד הבריאות, יש אלטרנטיבות רבות לצריכת חלב, בדיוק כפי שקובעת אוניברסיטת הרווארד, וכפי שפרסמנו אנו פעמים רבות. 

אנו קוראים למשרד הבריאות לגבש המלצות רשמיות בדבר צריכת חלב על בסיס מידע בלתי תלוי, ללא לחצי התעשייה, ותוך שימוש במחקרים והפרסומים המדעיים העדכניים ביותר.

בתגובה לדבריו של שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אנחנו ממליצים למר דרורי להכנס לדף ולהתעמק מעט בפרסומים שלנו. הוא יגלה שמאחורי כל אחד ואחד מהם עומדת עבודת תחקיר מעמיקה, מגובה במחקרים ופרסומים מדעיים שלכולם יש הפניה מסודרת. הוא גם יופתע לגלות שרבים מהפרסומים שלנו מתבססים על פרסומים של מועצת החלב עצמה.

כמו כן, ברצוננו להדגיש, שמאחורי התחקירים שלנו בנושא תזונה וצרכנות נמצא צוות מומחים בתחום (רופאים, ודיאטנים) המייעץ לנו. 

מעל הצורך, אנו גם מבקשים להזכיר למר דרורי, שאין צורך בהשכלה רפואית על מנת לחקור ולחשוף את הקשרים שבין מועצת החלב ותעשיית החלב, לדיאטניות ומשרדי הפרסום, ואפילו אין צורך להיות רופא, כדי לדעת שמשרד החינוך אוסר על מועצת החלב לשווק באגרסיביות צריכת חלב לילדים.

אנחנו מזמינים את מועצת החלב להגיב לגופם של הפרסומים שלנו, ולא לגופם של המפרסמים אותם. אנו, בניגוד למועצת החלב, מעודדים שיח פתוח, ומעולם לא מחקנו תגובות שהעלתה מועצת החלב לעמוד שלנו.

לא הופתענו, כמובן, מהבחירה של מועצת החלב להתחמק מלהגיב לתוכן הכתבה, ולבחור בדובר לא מקצועי, שנמנע מלהתייחס לתכני הכתבה עצמה ולהגיב לשאלה המרכזית שהועלתה בה- האם החלב מסכן את בריאותנו. כנראה שהתמודדות עם השאלה הזו איננה פשוטה גם עבור מועצת החלב שמעדיפה שנמשיך לצרוך חלב ולא נשאל שאלות קשות..

הכתבה הזו היא רק ההתחלה. אנחנו שוקדים בימים אלה על שורת תחקירים חדשים, הכוללים מידע שחלקו הדהים גם אותנו. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך להפיץ את פרסומי הדף ולספר עליו לחברים שלכם.

אנו, יותר מתמיד, זקוקים לשיתוף הפעולה שלכם. לנו אין משרדי פרסום, צוותי עורכי דין או דיאטניות שעובדות עבורנו בתשלום. אתם הוא מקור הכוח שלנו.

חוקרים בכירים בהרוורד קובעים: המלצות התזונה לגבי צריכת מוצרי חלב אינן מבוססות על מדע

חוקרים בכירים בהרוורד קובעים: המלצות התזונה לגבי צריכת מוצרי חלב אינן מבוססות על מדע.

בנייר עמדה חדש קובעים פרופ' וולטר וילט, ראש מחלקת התזונה באוניברסיטת הרווארד, ופרופ' לודוויג, חוקר בביה"ס לרפואה בהרווארד ומנהל המרכז למניעת השמנה בביה"ח לילדים בבוסטון, שחלב אינו חיוני לבני אדם, שכן סידן בכמות הדרושה לבני אדם נמצא בשפע מוצרים מהצומח. החוקרים הבכירים בהרוורד גם מזכירים שההמלצות לצריכת סידן באנגליה נמוכות משמעותית מההמלצות בארה"ב (שהן גם ההמלצות בישראל), וכי ההמלצות האמריקאיות מתבססות על מחקר לקוי ומוטה.

חלב לא רק שאינו חיוני לבריאות האדם, צריכתו, לדעת המומחים, גם מלווה במספר חסרונות בולטים – צריכת חלב אינה מסייעת בהגנה מפני שברים בקרב מבוגרים, והיא תורמת, ככל הנראה, להתפתחות סוגי סרטן מסויימים!

המלצות תזונה - חלב

מסיבות אלו בהרוורד ממליצים לבטל את המלצת התזונה שקובעת מינימום של 3 מוצרי חלב (דלי שומן) ביום, ובמקומה לקבוע המלצה שמתחשבת בצורכי התזונה של כל אדם:

לילדים ומבוגרים שניזונים מתזונה איכותית (תזונה הכוללת ירקות עליים, קטניות, אגוזים, זרעים, ורמה נאותה של חלבון), ממליצים החוקרים בהרוורד להמנע לחלוטין מצריכת חלב. בחלב אמנם יש חלבון וויטמינים ומינרלים מסויימים, אך מי שניזון מתזונה איכותית מקבל את כל אלו ממילא בתזונה שלו, ולכן מוטב לו להמנע מהסיכונים הכרוכים בצריכת חלב. לעומת זאת, עבור מי שניזון או מזין את ילדיו בתזונה לקויה – תזונה דלה בויטמינים ומינרלים ובחלבון, יתרונות החלב עולים על החסרונות שבו, ומומלץ לצרוך 0-3 מנות חלב ביום בהתאם לאיכות (או ירידות) התזונה. הכלל של הרוורד ברור, ככל שהתזונה שלכם ושל ילדיכם בריאה יותר, כך מומלץ להפחית את צריכת מוצרי החלב, ולהמנע מהסיכונים הכרוכים בצריכת מוצרי חלב.

כעת רק נותר לבחור: תזונה רעועה עם מוצרי חלב, או תזונה איכותית ללא מוצרי חלב? מה עדיף?

אנחנו קוראים ליושבים במשרד הבריאות להתעדכן בנתונים שמגיעים מהרווארד, לעדכן את ההמלצות שלהם בהתאם ולעצור את הקמפיין חסר האחריות של מועצת החלב שמלעיט ילדים ומבוגרים לאכול כמה שיותר מוצרים ביום.

———————————————————-

קישורים:

המסמך המלא באנגלית

וידאו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום

צריכת חלב אינה מגינה בפני שברים בקרב מבוגרים

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

החומר המשמר שתנובה לא מספרת לכם עליו (וגם שטראוס)

בדיקות מעבדה שהזמין כלכליסט מצאו חומר משמר ביופלה פרי ובפרילי של תנובה, אף שהימצאות הרכיב לא מצוינת על האריזות. גם שירות הלקוחות והדיאטנית של תנובה הכחישו את הימצאותו. מתברר כי תנובה, שבכיריה מתגאים בשקיפות כלפי הצרכן, מתבססת על הערת שוליים לסעיף בתקן מלפני 26 שנה שמתירה לה לנהוג כך. שרת הבריאות: "אבחן את הנושא כדי לשנותו". תנובה: "אנו פועלים בהתאם לדין"

http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3612037,00.html

וגם בשטראוס ממצאים דומים!

http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3612039,00.html?AF=3612037

יוגורט חומרים משמרים

זבל עופות משמש להזנת פרות חולבות?

משרד החקלאות במזכר שהוציא לאחרונה לחקלאים, מזכיר להם שהם צריכים להפסיק להזין את העגלות בצואת עופות שבועיים לפני תחילת החליבה. אח"כ יספרו לנו סיפורי אגדות על כמה הם דואגים לבריאות שלנו, כמה איכותי החלב בישראל, כי הרי ידוע שחרא זה הגורמה החדש, ואין בריאות יותר מפרות שניזונו מצואה כל חייהן עד שבועיים לפני תחילת החליבה. 

זבל עופות משמש כמזון לפרות

אתם קונים את זה?

זה נשמע מגעיל, אבל זה לא רק מגעיל. זה גם מסוכן.

צואת עופות מזוהמת בשאריות תרופות, מתכות כבדות, חומרי הדברה ועוד. כל אותם זיהומים שמתגלים בכל פעם שנעשית בדיקה של השרותים הוטרינריים.

כשהפרות אוכלות את כל הרעלים האלה, הם מצטברים בגופן. כל פרה אוכלת כמות גדולה של צואת תרנגולות.

יש כאן תהליך שנקרא ביו-אקומולציה, תהליך של הצטברות ועליה בריכוז המזהמים והרעלים.

דוח השרותים הוטרינריים לשנת 2011

http://www.moag.gov.il/agri/files/report_2011.pdf

גם מבקר המדינה חקר את הנושא ב 2009

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/886/924.html

חלב עובדות או מיתוסים גם בפייסבוק

%d בלוגרים אהבו את זה: