איך הפכו דיאטניות לכלי שיווק של תעשיית המזון?

אתם סומכים על דיאטניות?
אין בעיה! נביא דיאטניות שיגידו את מה שהפרסומות כבר לא מצליחות להעביר, אמרו לעצם בלניאדו.
אמרו והקימו את מחלקת שיווק בריאות, שמתמחה בקידום מכירות של מוצרים ושרותים לאנשי מקצוע בתחום הבריאות,

נכתב באפריל 2013, עודכן ביולי 2015


אנשים לא סומכים על פרסומות, הם סומכים על דיאטניות
, זאת היתה התובנה שהובילה את חברת הפרסום לניאדו להכנס לתחום של "שיווק בריאות".

חברת הפרסום לניאדו הבינה שיש פוטנציאל לכסף גדול בעזרת שיווק מסוג חדש, שיווק בריאות.
את האיזכור הראשון אפשר למצוא במאמר משנת 2008  של רוית רם בר-דעה, מנהלת מחלקה בחברת בת של לניאדו – מיקרומרקט,

רוית מצטטת את עצמה במאמר שכתבה:

רוית רם בר-דעה מוסיפה ש"השימוש בדיאטנים או אנשי מקצוע עוזר בהעברת מסרים באופן שנתפס כאובייקטיבי יותר ומקרין על המוצר את המקצועיות של הדיאטן הקליני שמקדם אותו. שילוב אסטרטגי ונכון של מערך יחסי-ציבור ושיווק ממוקד באמצעות הקהלים המשפיעים על הצרכן הסופי – יכול להוביל להצלחה גדולה יותר מאשר הקצאת משאבים רבים עבור קמפיין פרסומי בטלוויזיה וברדיו."

במילים אחרות, אתם סומכים על דיאטניות? אין בעיה! נביא דיאטניות שיגידו את מה שהפרסומות כבר לא מצליחות להעביר, אמרו לעצמם לניאדו.
אמרו והקימו את מחלקת שיווק בריאות, מחלקה שתקח את המוצר שלך ותדאג שהרופאים, הדיאטנים והצרכנים יחשבו שהוא בריא.
פתחו את המחלקה, והלקוחות התחילו להגיע – מועצת החלב, מועצת הבקר, שמן אבוקדו, שטראוס ועוד הצטרפו לגל החדש.

שיווק בריאות בלניאדו
מתוך האתר של חברת לניאדו
* ליחצו על התמונה להצגה במסך מלא.

חדירה לעולמות של אנשי המקצוע

אנשים יצירתיים יש בחברת לניאדו, בין הפעלות הראשונות שהם עשו הם אימצו לעצמם עמותת דיאטנים.
עד לאחרונה האתר של עמותת "עתיד" – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל היה תחת חסות חברת לניאדו.
הם שלטו והשפיעו על התכנים שם ואף סיננו את החומרים שהוצגו, כפי שתוכלו לראות בתמונה הבאה, שצולמה מהאתר הישן.

עובדת בחברת לניאדו, היא שתחליט איזה תכנים יכנסו לאתר הדיאטניות.
עובדת בחברת לניאדו, היא שתחליט איזה תכנים יכנסו לאתר הדיאטניות.

החדשות הטובות במקרה הזה, שבשנים האחרונות בעקבות שינויים בהנהלה השתחררה עמותת עתיד מחיבוק הדוב של לניאדו וכעת לעמותת עתיד יש אתר חדש.
* את האתר הישן ניתן לראות בארכיון האינטרנט – -webarchive, את הלוגו של לניאדו תמצאו בתחתיתו.

איגוד רופאי המשפחה בישראל כוסה בחלב

הפעילות של לניאדו לא נגמרה בעמותת עתיד, והמשיכה גם לאיגוד רופאי המשפחה בישראל.
עד לפני כשנה-שנתיים, אם הייתם נכנסים לאתר של איגוד רופאי המשפחה בישראל, ולוחצים על כפתור "תזונה ובריאות" הייתם מגיעים לאתר נפרד עם כותרת ״רופאי משפחה מתעדכנים בתזונה נכונה ואורח חיים בריא״, אתר שנוהל על ידי… נכון, קבוצת לנידאו.

שיווק בריאות - משווקים מוצרי חלב גם לרופאים, במסווה של מידע אובייקטיבי
שיווק בריאות – משווקים מוצרי חלב גם לרופאים, במסווה של מידע אובייקטיבי

באתר שהופעל על ידי חברת לניאדו עבור איגוד רופאי המשפחה מצאנו עושר רב של מאמרים שמהללים ומשבחים את מוצרי הלקוחות העיקריים ששילמו על כך – מועצת החלב ותנובה.
רובם הם מאמרים שנכתבו על ידי ד"ר מיכל גילאון, שעבדה בזמנו עבור מועצת החלב.
ועל איכות המאמרים שלה כבר פרסמנו דעתנו כאן.

לשמחתנו מאז שצילמנו את המסכים האלו, השתנה האתר של איגוד רופאי המשפחה, ונעלם מהרשת האתר שהקימה לנידאו ל״עידכון״ רופאי המשפחה על חשיבות מוצרי החלב. .

את הגרסאות הישנות שלו אפשר למצוא בארכיון האינטרנט – כאן.

אבל אולי בכל זאת אפשר ללמוד משהו בריא מהאתר של רופאי המשפחה?
על חשיבות הירקות, על הערכים שיש בתרד? על איך לגרום לילד לאכול יותר פירות?
אז נכנסו לבדוק תחת תפריט "תזונה בריאה", והנה לפניכם המאמרים שפותחים את הרשימה:

מאמרי התזונה באתר רופאי הילדים.  בדיוק כמו שמועצת החלב והבקר רוצה...
מאמרי התזונה באתר רופאי הילדים.
בדיוק כמו שמועצת החלב והבקר רוצה…

צילומי המסך שנמצאים כאן צולמו בשנת 2012, אנחנו שמחים שמאז פעילות השיווק האגרסיבי של מועצת החלב נאלצה לרדת למחתרת, ולכן כעת אפשר למצוא את התכנים האלו רק בארכיון האינטרנט, שזוכר לשמחתנו את הכל, למעט הגרפיקות שהיו בעמודים הנ״ל.

האתיקה עברה דיאטה

חזרנו בטיולנו לאתר של חברת הפרסום לניאדו, בין רשימת העובדים מצאנו בזמנו את שרית עטיה הדיאטנית. (מאז הסירו אותה מהאתר של לנידאו, שוב, תודה ל-webArchive על הזכרון הנפלא)
בעבדותנו נתקלנו הרבה פעמים במאמרים של שרית.
עשרות כתבות שלה מופיעות בכל מגוון העיתונים בארץ, עשרות ראיונות בטלוויזיה ולכולם מכנה משותף אחד – בכל המקומות שרית מסבירה עד כמה זה חשוב לצרוך: חלב, בשר בקר או שמן אבוקדו.  בהתאם ללקוח שהזמין את הכתבה.
יותר מכך, ברבות מן הכתבות הללו הגברת עטיה אפילו לא מקפידה על גילוי נאות, וחותמת כ"שרית עטיה, דיאטנית קלינית" ללא אזכור עובדת ההעסקתה ע"י חברת לניאדו, המשווקת את המוצר. הנה קישור לדוגמא כזו – כתבה בה מפריכה הגב' עטיה מיתוסים (לטענתה) על צריכת חלב, אך שוכחת לאזכר שהיא מועסקת ע"י חברת הפרסום המשווקת את מוצרי החלב שאותם היא כל כך מעודדת אותנו לצרוך!

דיאטניות במקום פרסומות
דיאטניות במקום פרסומות

לשרית יש מגוון רחב של מאמרים שפרסמה באתר המאמרים רידר.
שלא במפתיע כל המאמרים שהיא פרסמה עד היום קשורים ישירות לתחומים של לקוחותיה, ותמיד רק עם תשבוחות על חשיבות הצריכה שלהם.
אל תצפו לשמוע ממנה את החסרונות של מוצרי חלב, בשר בקר או כל מוצר אחר שהיא משווקת באותו רגע.

צבענו את רשימת המאמרים שלה עפ"י הלקוחות שנהנו מהכתבות האלו:

הלקוחות של שרית עטיה
הלקוחות של שרית עטיה

תוכלו עפ"י הכותרות לדעת מי הלקוח של שרית.
אך מי מכם שהתעמק ברשימה ישאל את עצמו, מה הקשר בין "לעבור את החורף בשלום" לבין לקוחותיה של שרית?
לשם כך הבאנו את החלק האחרון של הכתבה על החורף, שמטעה אנשים לחשוב שאין קשר בין אסטמה, נזלות ומוצרי חלב.

הכנסת מידע מטעה לכתבות תמימות, בלי איזכור האינטרסים של הכותבת.
הכנסת מידע מטעה לכתבות תמימות, בלי איזכור האינטרסים של הכותבת.

כפי שאתם רואים, אתיקה מקצועית בסיסית של הצגת האג'נדה של הכותבת, לא קיימת כאן.
כנראה שאצל הדיאטנית הזאת, גם האתיקה עברה דיאטה.

שיווק בריאות לילדים

אחד מקהלי היעד אליהם מכוונת לניאדו עבור מועצת החלב – הם הילדים.
דוגמה לכך הן הערכות של סידה ודן שהפיקה מועצת החלב יחד עם שרית עטיה מחברת לניאדו.

הערכות שחולקו חינם לגננות מבטיחות שהפעוטים יחשבו שחלב זה הדבר שהכי חשוב לצרוך.
בעזרת סיפור ילדים על "סידה ודן" ומשחקים יצרתיים שמגיעים עם הערכה הם יוצרים הפחדה אצל הילדים שבמידה ולא יצרכו מוצרי חלב עצמותיהן ישברו.
כמו כן, הערכה מחנכת את הילדים שחלב הרבה יותר חשוב מכל מזון אחר, יותר מירקות, פירות או סלטים.

כפי שתוכלו לשמוע בתוכנית של אברי גלעד או לקרוא על כך בהרחבה בלקט החומרים שפרסמנו על סידה ודן

בשנת 2010 הוציא משרד החינוך הנחיה חד משמעית אל המפקחות על גני הילדים, הנחיה שאוסרת על שימוש בערכות של מועצת החלב.
ההנחיה הזכירה שיש תוכנית בריאותית לגני הילדים אותה פיתח משרד החינוך יחד עם משרד הבריאות עוד בשנת 2001. התוכנית נקראת "תפור עלי – לגדול בריא" (שימו לב לשם התוכנית, מיד זה הולך להיות רלוונטי…)

ובכך נזרקה באופן רשמי מועצת החלב וחומרי השיווק של לניאדו מגני הילדים.
עם זאת, באתר שלהם, הם עדיין מציעים לגננות להוריד את החומרים ולהשתמש בהם, מבלי להזכיר שהתוכנית לא מאושרת לגני ילדים.

נזרקה מהדלת, חזרה מהחלון

שנה אחרי שמשרד החינוך הוציא את הערכות של מועצת החלב מגני הילדים, הקימה לניאדו חברת בת חדשה.
השם שנבחר לחברה הוא לא אחר מאשר – "לגדול בריא בע"מ", שם שקרוב באופן מבלבל לשם של התוכנית שאושרה על ידי משרד החינוך. 

החברה החדשה מאפשרת מענה שיווקי לחברות שרוצות להשפיע על הורים צעירים, כך מעיד בועז בנימיני, מנכ"ל החברה בראיון לאתר All Mareketing.

באותו ראיון נשאל בועז "מהו המהלך השיווקי החכם והבולט ביותר שעשתה החברה בשנה האחרונה?"
זוהי תשובתו:

"צירוף מכבי שירותי בריאות לתוכנית לגדול בריא כגוף המקצועי המוביל שיעמוד מאחורי התכנית ויראה בה את תוכנית הדגל שלו לפעילות בנושא הקניית הרגלי אורח חיים בריא  מגיל הגן. מכבי שירותי בריאות נותנת לחברה את הגב מקצועי העשיר ביותר שיש בישראל ,  אפשרות לשיתופי פעולה עם הקהילה על פי המחוזות בכל הארץ מחוזות השונים  ויצירת פעילויות ואירועים להורי הילדים, בינהם ימי לגדול בריא – בהם נערכות צעדות והפנינג תזונה וכושר, סדנאות להורים, תוכן מקצועי רב מעבר לתכני הפעילות המועברים בגן בנושאים כגון חיסונים ומחלות, התמודדות ההורים עם ילדיהם, נושאים התפתחותיים ורבים נוספים."

אז כעת יש בקבוצת לניאדו חברת פרסום שפועלת עם גיבוי של קופת חולים מאחוריה.
ומה עושה "לגדול בריא"?

כמובן, פעילויות בגני הילדים.
וכעת כשמכבי איתם, אז הפעילות שלהם נראית תמימה ולא מסגירה את העובדה שחברת פרסום עומדת מאחוריהם ותכנים שיווקים בתוכה:

לגדול בריא מקבוצת לניאדו

כך ממשיך לו "שיווק בריאות" לגני הילדים והלקוחות של לניאדו ממשיכים לצחוק כל הדרך אל הבנק.

שרית עטיה מחברת לניאדו ובועז בנימיני
שרית עטיה הדיאטנית מחברת לניאדו ובועז בנימיני מספרים בתוכנית בוקר על תוכנית הבריאות לילדי הגן.
קליק על התמונה יוביל אתכם לצפייה בתוכנית

קצת טוקבקים על הדרך

הפעילות השיווקית של לניאדו היא מאוד רחבה, ואנו לא מתיימרים לכסות את כל המקומות אליהם הם הצליחו לחדור ולהשפיע במסגרת כתבה זאת.

חשוב לציין שגם בטוקבקים באינטרנט חברת לניאדו פעילה מאוד ומפעילה פרופילים שקריים שנראים ממבט ראשון אמינים למדי של אנשים פקטיביים לחלוטין שממליצים על צריכת חלב ומדברים בשבחיו. דוגמא לפרופיל שקרי כזה ניתן לראות בסרטון הבא. הגברת שני לוי, היא דמות פיקטיבית לחלוטין, אין אישה כזו… לא קיימת, אך חברת לינאדו בנתה לה פרופיל מרשים.

הקוראים צריכים להיות מתוחכמים יותר

האג'נדה הכלכלית של התעשייה חדרה עמוק אל החומרים המקצועיים של הרופאים, הדיאטנים, העיתונים והטלוויזיה.
לשמחתנו רוב הדיאטניות יודעות לשמור על רמת אתיקה סבירה, עם זאת, עד כה המעטות שעובדות עם התעשייה הן אלו שמקבלות חשיפה רבה בתקשורת
בתוכניות רדיו משלהן וזמן מסך בתוכניות הטלוויזיה – חברות היח"צ מקדמות אותן לשם.

העובדה הזאת תשתנה כאשר המודעות של האזרחים לכך תעלה.

אז מה אפשר לעשות?

בימינו קריאה רגילה של מאמר, או צפייה במתראיינת בטלוויזיה לא יספקו מידע אודות אג'נדות נסתרות שלעיתים קרובות מדי קיימות.
המלצתנו היא: כאשר אתם נתקלים במידע שנראה לכם חשוד, עשו חיפוש בגוגל על שם הכותב/ת.
במקרים כמו של שרית עטיה ומיכל גילאון שהוזכרו כאן – קל לאתר את הקשרים שלהן לתעשייה.
חיפושים כמו "שם הדיאטנית" + מועצת החלב
או "שם הדיאטנית" + לניאדו
יציפו מעלה את הקשר שלהן לתעשיית החלב / בקר.

אם מצאתם קשר כזה – פרסמו זאת, לפחות בתגובה לאותה כתבה.

ואנו מקווים שככל שהמודעות של הצרכנים תעלה כך תפקידן של הדיאטניות שעובדות עם התעשייה יחזור להיות כפי שהוא אמור להיות – בייעוץ לחברות המזון כיצד לשפר את מוצרי המזון שלהם שיהיה יותר בריאים.
ולא בתעמולה לצרכנים ולאנשי מקצוע כתחליף לפרסומות.
נא שתפו את הפרסום הזה עם חברים.

גם בארה״ב צריכת החלב יורדת – אנשים מבינים שיש לצריכת חלב מחיר בריאותי כבד

המדע הוכיח כבר לפני זמן רב שמוצרי חלב מזיקים לבריאות האדם – ולא רק מזיקים סתם אלא קטלניים ממש. אז אנשים בהמוניהם חדלו לשתות חלב בעלי חיים עברו לחלב צמחי. ואולם מועצת החלב ותעשיית החלב [האמריקאיות] פועלות יחד ללא בושה בניסיון לשכנע אותנו להמשיך ולשתות את הדבר המזיק הזה. מאוחר מדי. מכירות החלב מוסיפות לצנוח במהירות, ויש לכך סיבה טובה.

בעקבות הירידה בצריכה תעשיית החלב בארה״ב נלחצת ויוצאת בקמפיין חדש.
ארגון הרופאים האחראים, שכבר מנע הרבה מההטעיות של תעשיית החלב, סוקר את הארועים:

חוות דעת על קמפיין 'נו באמת' של תעשיית החלב

תורגם מאתר אגודת הרופאים לרפואה אחראית – ארה״ב, מקור.

לפעמים קלישאה מיטיבה לסכם את העניין: אין לבכות על חלב נשפך. אך זה בדיוק מה שתעשיית החלב מתכוונת לעשות בקמפיין "נו, באמת!" שלה, המושק היום.

המדע הוכיח כבר לפני זמן רב שמוצרי חלב מזיקים לבריאות האדם – ולא רק מזיקים סתם אלא קטלניים ממש. אז אנשים בהמוניהם חדלו לשתות חלב בעלי חיים עברו לחלב צמחי. ואולם מועצת החלב ותעשיית החלב [האמריקאיות] פועלות יחד ללא בושה בניסיון לשכנע אותנו להמשיך ולשתות את הדבר המזיק הזה. מאוחר מדי. מכירות החלב מוסיפות לצנוח במהירות, ויש לכך סיבה טובה.

אי אפשר להתכחש לאוסף הראיות, והמבוסס והגדל, לסכנות החלב.
ד"ר ניל ברנרד, נשיא 'אגודת הרופאים לרפואה אחראית', כתב באוקטובר על מחקר שנתפרסם בכתב-העת הבריטי לרפואה – מחקר שקמפיין "נו, באמת!" מנסה בניסיון נואש להפריכו – אשר עקב אחרי 61,433 נשים במשך יותר מ-20 שנה ואחרי 45,339 גברים במשך  11 שנה, ולבסוף מצא קשר בין צריכה גבוהה של חלב פרה וסיכון מוגבר לשברים בעצמות ולמוות.

נשים השותות שלוש או יותר כוסות חלב ליום מועדות לשברי אגן ב-60% יותר.
שתיים שלוש כוסות חלב ויותר ליום גם מגבירה את סיכון התמותה ב-93%.
על כל כוס חלב, הסיכון למוות מכל הגורמים עולה ב-15%.

בחלב כרוכות עוד סכנות רבות אחרות

חלב ומוצרי חלב הם המקורות הראשיים לשומן רווי בתפריט האמריקאי ומחמירים את סיבת המוות הראשית באמריקה: מחלת לב.

החלב גם מגביר את הסיכון ללקות בסרטן הערמונית, בסרטן השחלות ובסוגי סרטן אחרים; ואצל 65 מן האוכלוסייה, בעלי אי-סבילות ללקטוז, הוא גורם כאבי בטן, שלשול ותחושת נפיחות. בחלב דל-שומן ובחלב רזה מקורן של רוב הקלוריות הוא סוכר החלב, לקטוז, ולכן בכוס אחת של חלב רזה יש סוכר רב יותר מאשר במנה אחת של דגני בוקר Lucky Charms.

אם נדמה לך שכבר שמעת את זה, זה נכון. כבר שמעת את זה. מחקרים מראים שוב ושוב שהחלב מסוכן. ותעשיית החלב מנסה שוב ושוב להסתיר ולהסוות עובדות אלה על ידיי הפצת מידע מטעה על יתרונותיו הבריאותיים הלא-קיימים של החלב. ואנחנו מפריכים מידע זה שוב ושוב.

ל'אגודת הרופאים למען רפואה אחראית' יש היסטוריה ארוכה של הפרכת טענותיה השקריות של תעשיית החלב (ראו את 'ציר הזמן' לעיל), וכך יהיה גם עם קמפיין 'נו, באמת!" שלה.

היסטוריה קצרה של קידום החלב

  • 1970: מוקמת 'מועצת החלב המאוחדת' [ארה"ב].
  • 1983: הקונגרס מחוקק את 'חוק התאמת החלב והטבק' ומוקמת 'הוועדה הלאומית לחקר ולקידום החלב'. משרד החקלאות האמריקאי מאשר את התכנית.
  • 1992: רופא-הילדים המכובד בנג'מין ספוק מצטרף לקריאתה של 'אגודת הרופאים' המזהירה הורים מפני הקשר שבין מוצרי חלב ובין סוכרת מסוג 1.
  • 1995: מוקמת מועצת החלב האמריקאית [Dairy Management Inc.] לשם הגברת הביקוש למוצרי חלב מתוצרת מקומית, לתועלתם של יצרני מוצרי החלב בארה"ב. הארגון ממומן בחלקו ממיסי חברים.
  • מארס 1995: חודשיים אחרי השקת קמפיין "שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב, 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית (FTC) שתחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המוצהרים בפרסומות.
  • 1998: מועצות החלב האמריקאיות [Dairy Management Inc. ו-Milk Processor Education Program] משיקות תכנית כלל-ארצית לשיווק חלב.
  • אפריל 1999: 'אגודת הרופאים' מגישה עתירה שנייה לוועדת הסחר הפדרלית והיא תובעת בה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם חלב".
  • יולי 2000: 'אגודת הרופאים' עותרת בשלישית לוועדת הסחר הפדרלית, בתביעה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם החלב".
  • מארס 2001: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית בתביעה לחקור את הפרסומות השקריות על השפעת מוצרת החלב על יתר לחץ דם.
  • ספטמבר 2001: פאנל של משרד החקלאות האמריקני תומך בתלונת 'אגודת הרופאים' על כך שלקמפיינים "יש לך חלב?" ו"שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב אין כל יסוד מדעי לטעון שצריכת חלב משפרת ביצועים בספורט. הפאנל ממליץ שבפרסומות המקדמות חלב מלא יצוין כי חלב מלא מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית ולמחלת לב.
  • אוקטובר 2002: 'אגודת הרופאים' עותרת למשרד החקלאות האמריקני בתביעה לספק חלופות לא-חלביות במפעל ההזנה הלאומי לבתי הספר.
  • מארס 2005: מומחי 'אגודת הרופאים' מפרסמים בכתב העת 'רפואת ילדים' [Pediatrics] סקירה המוכיחה כי יש מעט מאוד ראיות מדעיות לתמיכה בטענה ששתיית חלב תורמת לבריאות עצמותיהם של ילדים.
  • אפריל 2005: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית להפסיק מיד קמפיין שקרי בעלות של מיליוני דולרים שהשיקה תעשיית החלב, הטוען כי חלב גורם לירידה במשקל.
  • יוני 2005: 'אגודת הרופאים' תובעת את חברות החלב ואת אגודות יצרני מוצרי החלב באשמת הטעיית הציבור בפרסומיהן על תרומת החלב להורדה במשקל.
  • מאי 2007: בתגובה על עתירה שהגישה 'אגודת הרופאים' לוועדת הסחר הפדרלית, מוּסרת מפרסומות יצרניות מוצרי החלב שבפיקוח משרד החקלאות האמריקני הטענה שמוצרי חלב גורמים ירידה במשקל.
  • נובמבר 2009: 'אגודת הרופאים' קוראת להפסיק את קמפיין "הרימו  ידיים לשוקו" של תעשיית מוצרי החלב, המיועדת להשאיר את משקאות השוקו בארוחות הצהריים בבתי הספר באמריקה.
  • מאי 2012: סקר של 'אגודת הרופאים' מגלה כי 7 אחוזים בלבד מן האמריקנים החיים בבתים שיש בהם ילדים בגיל 17-13 יודעים שמספר הקלוריות בחלב רזה קרוב מאוד למספר הקלוריות בקוקה קולה.
  • יולי 2012: 'אגודת הרופאים' עותרת למרד החקלאות האמריקני בדרישה להסיר את החלב מרשימת המזונות ההכרחיים במפעל ההזנה בבתי הספר, משום שהחלה אינו מקדם את בריאות העצם והוא המקור הגדול ביותר לשומן רווי בתפריט האמריקני.

כשחברים שואלים: "למה אינך שותה חלב?"

ד"ר ג'ון מקדוגל, רופא מומחה בתזונה, פורט את הסיבות להפסיק ולצרוך מוצרי חלב.

מאמר באדיבות ד"ר ג'ון מקדוגל, תורגם מאנגלית ע"י רימונה גרסון.

מבחינה תזונתית, מוצרי חלב הם ביסודו של דבר "בשר נוזלי" – ואף גרוע יותר, שכן אנשים השותים חלב ואוכלים גבינה בלי חשבון, בחשבם "החלב מחזק את עצמותיי, עוזר לי לרזות וגורם לעור שלי להיות חלק ויפה כישבנו של תינוק".

בלהיטותה למכור את מוצריה, תעשיית החלב מעוררת אובססיה לסידן, שהפכה למעשה לתורם עיקרי לסבלם ולמותם של יותר ממיליארד בני אדם בשנה, ממחלות של תזונת-יתר: השמנת יתר, מחלות לב, שבץ, דלקת מפרקים וסוכרת.

בשלהי שנות ה-70, כשעסקתי בפיתוח דיאטת מקדוגל – לאחר שקראתי את רוב מחקרי מדע התזונה שפורסמו מתחילת המאה העשרים – הגעתי למסקנה שעמילנים, ירקות ופירות הם אידיאליים לתזונת האדם. ואז שאלתי את עצמי, מה יהיו היתרונות והחסרונות בהוספת קטגוריות מזון אחרות ליסוד בסיסי זה (מוצרי חלב, בשר בקר, בשר עוף, דגים, שמנים, סוכרים וכיו"ב)? במה שנוגע למוצרי החלב, מחקתי מיד את "יתרון הסידן", שכן הטבע "סידר" את מזונותיו ביעילות כה רבה עד שבדיאטה של מזונות מן הצומח, כמעט בלתי אפשרי לחלות עקב חוסר סידן.

לאחר שלוש שנים כמעט של מחקר מקיף, הגעתי למסקנה: הוספת מוצרי חלב לדיאטה המקורית שלי, המבוססת על מזונות מן הצומח, לא תספק אלא יותר קלוריות, שומן, חלבון מן החי, כולסטרול, נתרן, חיידקים ודלקתיות – מרכיבים שגרמו למחלותיהם של רוב הפציינטים שלי מלכתחילה.

בסיכום הסופי לא הצלחתי לגלות שום סיבה להוספת מוצרי חלב לדיאטת מקדוגל – הסיכונים היו כבדים מאוד והיתרונות שיוחסו להם היו או מופרזים או ממש מסולפים.

אף על פי כן, הגם שעברו שלושה עשורים מאז, עדיין נמשכת פטפטת התעמולה של תעשיית החלב. אני הוא הקול-קורא-במדבר, הקול יוצא הדופן; אנשים שמאסו בהקשבה ללא כל פקפוק יגלו רוח חדשה בניתוחי את מסריה המוכרים ביותר של תעשיית החלב.

מוצרי חלב טעימים להפליא – למעשה מה שטעים הוא התוספות

מועצת החלב הארצית [של ארה"ב] מתארת את מוצריה כ"מזינים וטעימים". אין ספק שהצרכנים אוהבים גלידה, גבינה, יוגורט וחמאה. ואולם הסיבה היא היותם של המוצרים הללו משופעים בסוכר ובמלח; אלמלא כן איש לא היה אוכל אותם. מועצת החלב הארצית מכירה בחשיבות הוספתם של סוכר ושל חומרי טעם אחרים ומדווחת כי "מחקרים מגלים שילדים בגיל בית הספר היסודי שותים 28% יותר חלב כשהוא מוצע בטעמים ובאריזות "קוּליים".[1]" כשאני הייתי ילד, בית הספר שלי דרש מכל תלמיד לשתות חלב מדי יום. מחירו של קרטון חלב קטן היה 2 סנטים ומחירו של קרטון שוקו קטן 3 סנטים. אני תמיד שילמתי את הסנט הנוסף וקניתי שוקו, כי טעמו של חלב נקי גרם לי בחילה. הסיבה לכך שטעמו של החלב אינו מעורר בחילה היא הסוכר (לקטוז), המהווה כ-30% מן הקלוריות שבחלב הטבעי. טעמי שוקו, תות שדה ושאר הטעמים שמוצרי חלב נמכרים בהם מוסיפים לו עוד סוכר. ככל שיש בו יותר סוכר, כן מוצר החלב אטרקטיבי יותר – וההוכחה היא הגלידה, ש-52% מתכולת הקלוריות שבה הן סוכר.

הפציינטים שלי לימדו אותי עד כמה מגעיל הוא טעמם האמיתי של מוצרי החלב. במחצית שנות שבעים, בתקופת התמחותי, טיפלתי בחולי כשל כליות שנדרשו לדבוק בדיאטות דלות-מלח. אחד מתפקידיי היה להמליץ שיאכלו חמאה דלת-מלח וגבינה דלת-מלח. תגובתם הייתה: "דוקטור, אני לא יכול לאכול גוש שומן!" ללא המלח, גושי השומן הצהובים הללו אינם ערבים לחך, אינם אכילים.

סוכר:גרם/100 קלוריות נתרן:מ"ג/100 קלוריות
8 80 חלב מלא
12 72 שוקו
8 76 יוגורט (רגיל)
17 53 יוגורט (טעם פירות)
13 35 גלידת שוקולד
1 383 גבינה (אמריקאית)
0 144 גבינת צ'דר
4 560 גבינת קוטג' (1%)
0 114 חמאה (רגילה)
0 0 חמאה (נטולת מלח)

הוספת מלח ו/או סוכר להעשרת טעמם של תפוחי אדמה, שעועית, אורז, ירקות ופירות תהיה מהלך בריא הרבה יותר וטעים הרבה יותר מאשר הוספת טעמים אלה בשומן המצוי במוצרי החלב.

 

מוצרי חלב בונים עצמות – למעשה הם גם פוגעים בהן

כותבת מועצת החלב הארצית: "מספר גדול של מחקרים מדעיים מן העשורים האחרונים מוכיח כי צריכה נאותה של חומרים מזינים (כגון סידן) שמקורם במוצרי חלב כגון גבינה או יוגורט, משפיעים השפעה חיובי על בריאות העצם על ידי הגברת בניית העצמות בתקופת הגדילה, על ידי האטת אובדן מסת עצם  שנובע מהזדקנות ועל ידי צמצום מספרם של שברים עקב פריכות עצמות הנובעת אוסטיאופורוזיס".[2] האמת היא שלמוצרי חלב אכן עשויה להיות השפעה בגידולן של עצמות.

תכליתו הביולוגית הראשית של חלב הפרה הוא לגרום גידול – גידולו של עגל מ-30 ק"ג ל-300 ק"ג בפחות משמונה חודשים. הישג זה מתקבל בזכות כמה תכונות ש"נוזל גידול הפלא" הזה ניחן בהן. חלב פרה עשוי 50% שומן ובכל ליטר יש בו כ-600 קלוריות "מקדמות גידול".[3] לשם קידום הגידול המהיר יש בחלב הפרה גם ריכוזים גבוהים של חלבון, אשלגן, נתרן, סידן וחומרים מזינים אחרים. (להשוואה, ריכוזיהם של חומרים מזינים אלה בחלב אשה נמוך פי שלושה או פי ארבעה מריכוזיהם בחלב פרה.[3])

מוצרי חלב מגדילים את כמות הורמוני הגדילה:

נוסף על קלוריות וחומרים מזינים לקידום הגדילה, בחלב פרה יש גם כמות גדולה יותר של הורמונים הממריצים במישרין את גדילת העגל. החזק ביותר מבין ההורמונים הללו נקרא גורם גדילה דמוי-אינסולין-1 (IGF-1). כשבני אדם שותים חלב פרה, רמות ההורמון IGF-1 גדלות גם הן. מחקרים שמומנו בידי תעשיית החלב מגלים עלייה של 10% ברמות ה-IGF-1 בנערות מתבגרות ששתו כחצי ליטר ביום, ועלייה זהה בנשים לאחר הפסקת הווסת שצרכו 3 מנות ביום של חלב דל-שומן או בעל 1% שומן.[4] עלייה זאת ברמת ה-IGF-1 היא סיבה חשובה להשפעת "בניית העצם" של חלב הפרה.

IGF-1 מקדם גם גדילה בלתי רצויה – כגון גידולי סרטן והזדקנות מואצת. IGF-1 הוא המקדם החזק ביותר של התפתחות גידולים שנתגלה מעולם בסרטן השד, בסרטן הערמונית (פרוסטטה), בסרטן הריאות ובסרטן המעי הגס.[6]  המרצת-יתר של גדילה על ידי IGF-1 מובילה גם להזדקנות מוקדמת – ואילו צמצום רמות ה-IGF-1 הוא גורם "אנטי אייג'ינג".[7]

מוצרי חלב מעלים את רמת האסטרוגן:

המסר בדבר כושרו של האסטרוגן לבנות עצמות חסינות-שברים (למנוע אוסטיאופורוזיס) מושרש במוחן של נשים מזה ארבעה עשורים על ידי תעשיית התרופות, המוכרת מוצרי טיפול הורמונלי חלופי כגון פרמארין ופרמפרו. גם מזון מעלה את רמות האסטרוגן בגופו של אדם – ומזונות חלביים מהווים כ-70%-60% מן האסטרוגן שמקורו במזון.[8] המקור העיקרי של אסטרוגן הוא החליבה המתמדת של פרות במשך הריונן, הרווחת במשק החי מודרני המתועש.[8, 9] ככל שההריון מתקדם, תכולת האסטרוגן בחלב עולה, מ-15 פיקוגרם/מיליליטר ל-1,000 פ"ג/מ"ל.

ייצור אסטרוגן (אסטרון)

לא בהריון 15 פ"ג/מ"ל
במחצית ההריון הראשונה 151 פ"ג/מ"ל
בימים אחרונים להריון 1000 פ"ג/מ"ל

תוצאות מוכחות היטב של עודף אסטרוגן הם סרטן שד, סרטן הרחם וסרטן הערמונית.

התפריט המערבי כולו מזיק לעצמות: מועצת החלב הארצית מבקשת לשכנע אותך ש"אין שום הוכחה לכך שמזונות עתירי חלבון כגון מוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם".[10] ואולם אנשי תעשיית החלב יודעים שהדבר אינו נכון ובמקום אחר הם מודים בפה מלא: "עודף חלבון במזון, במיוחד חלבונים מזוקקים, מגביר את פליטת הסידן בשתן. אובדן סידן זה עשוי לשבש לרעה את מאזן הסידן ולהביא לידי אובדן עצם ואוסטיאופורוזיס. השפעות אלה יוחסו לעלייה בעומס חומצי אנדוגני הנוצר על ידי חילוף-החומרים החלבוני, עומס התובע סתירה על ידי מלחי הסידן הבסיסיים מן העצמות".[11]

כלומר, למוצרי החלב יש השפעה של בניית עצם – IGF-1 ואסטרוגן; והשפעה של הרס עצמות – חומצה וחלבון. התוצאה הסופית תלויה במאזן הסופי של ההשפעות המצטברות הללו. (יש לתת את הדעת לכך שצריכת סידן משפיעה מעט, לחיוב או לשלילה, על בריאות העצמות. ר' עלון מקדוגל מפברואר 2007.) חוקרים המתכננים מחקרים שמיועדים להוכיח כי מוצרי החלב מועילים לבריאות העצם נוהגים פעמים רבות להוסיף לניסוי שפע פירות וירקות או תרופות נוגדות-חומצה (כגון Citracal) כדי לנטרל תחילה את החומצות שבמזון.[12] בדרך זאת השפעת החיוביות, כגון המרצת גידול עצם בגלל IGF-1, יהיו התוצאות הדומיננטיות.

השוואת העומס החומצי של מזונות שונים:[3, 13]

עומס חומצי כלייתי לכל 100 קלוריות:
גבינת צ'דר 10.0
דגים (בקלה) 9.3
בשר עוף 7.0
בשר בקר 6.3
אפונה 1.0
קמח חיטה 1.0
תפוחי אדמה -5.0
תפוחי עץ -5.0
בננות -6.0
עגבניות -18.0
תרד -56.0

(ערך חיובי מציין חומציות ואילו ערך שלילי מציין בסיסיות)

שימו לב: תעשיית החלב מוכרת גבינה חומצית מאוד למען בריאות העצם – צפו בפרסומות שלהן

 

באופן עקבי, כשמשווים אוכלוסיות בני-אדם שתפריטן שונה, שיעור שברי הירך עולה ככל שעולה צריכת החלבון מן החי (לרבות מוצרי חלב). לדוגמה, בקרב בני-אדם מארה"ב, מקנדה, מנורבגיה, משבדיה, מאוסטרליה ומניו-זילנד מוצאים את שיעור אוסטיאופורוזיס הגבוה ביותר.[14, 15] השיעורים הנמוכים ביותר מתגלים בקרב אוכלוסיות האוכלות הכי פחות מזונות מן החי (אוכלוסיות אלה הן גם בעלות תפריט דל סידן) – כגון האזורים הכפריים של אסיה ושל אפריקה.[14, 15] חלבון במזון קשור קשר ישיר בחומציות המזון הנצרך.

שברי ירך ביחס לצריכת חלבון מהחי
בגרף זה מוצגת ההוכחה החותכת לעובדה שככל שגדולה צריכת החלבון של אוכלוסייה, כן גדול בה  הסיכון לשברי ירך. [14, 15]

מוצרי חלב גורמים לבני אדם להתחטב – זה לא מה שהם מספרים זה לזה

כותבת מועצת החלב הארצי: "כשמדובר בחיטוב קו המותניים, אוסף גדל של מחקרים מלמד שאכילת '3 מוצרי חלב ביום' כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות עשויה להעניק לבני אדם בוגרים תוצאות טובות יותר מאשר הפחתת קלוריות בלבד."[16]

תעשיית החלב מקדמת צריכת מוצרי חלב לשם הורדת משקל, הגם שהם יודעים כי זהו קמפיין שקרי. הנה למשל מסקנתו של מאמר סקר שמימנו ואשר פורסם ב-Journal of Nutrition (כתב-העת לתזונה) בגיליון מ-2003: "אותרו תשעה מחקרים על הוספת מוצרי חלב לתזונה: בשבעה לא נמצא הבדל משמעותי בשינוי משקל הגוף או בשינוי הרכבו בין קבוצות המחקר והביקורת. ואולם שני מחקרים שנערכו בבוגרים מבוגרים יותר גילו עליית משקל משמעותית בהרבה בקבוצות שצרכו מוצרי חלב."[17]
ב'סימפוזיון רכיבי מוצרי חלב וויסות משקל' שנערך ב-21 באפריל 2002 בניו אורלינס, אמרה ד"ר סוזן באר (המרבה לעבוד בשירות תעשיית החלב): "לסיכום, הנתונים הזמינים מתוך מחקרים אקראיים על הוספת מוצר חלב או סידן אינם מספקים אלא תמיכה מועטה בהשפעתה על הפחתת משקל הגוף או מסת שומן."[17] כלומר, הם יודעים את האמת אך אינם משתפים בה את הצרכנים. מחקרים שפורסמו מאז הסקר הזה רובם מומנו בידי תעשיית החלב וזויפו כדי שיתמכו בקמפיין הרווחי שלהם ה"מוכר" הורדת משקל.

המלצת מוצרי חלב היא גזענית

אומרת מועצת החלב הארצית: "מיעוטים שלקו בבעיות עיכול עקב צריכת חלב לומדים אסטרטגיות חדשות כדי שיוכלו ליהנות מחלב וממוצרי חלב. פירוש דבר הוא שמיעוטים (ולא-מיעוטים) בעלי אי-סבילות ללקטוז אינם צריכים עוד להפסיד את חומרי המזון החיוניים שמספקים מוצרי החלב. ההשפעות הבריאותיות של ההימנעות ממאכלי חלב – המקור הראשי של סידן במזון – עלולות להיות חמורות במיוחד לאמריקנים ממוצא אפריקני, להיספנים, לאסיאנים ולאינדיאנים. למיעוטים נשקף סיכון גבוה ליתר-לחץ-דם, לשבץ, לסרטן מעי הגס ולאוסטיאופורוזיס – מחלות שצריכת סידן נמוכה עשויה להיות מן הגורמים המקדמים אותן."[18]
זוהי דוגמה מובהקת לזריעת פחד ולמשחק ברגשות הפחד אנושיים.

לבני הגזע הלבן יש סבילות גבוהה לסוכר המצוי בחלב, הלא הוא הלקטוז. לבני גזעים אחרים יש "אי-סבילות" טבעית, נורמלית, לסוכרי החלב, וסוכרים אלה כשהם נצרכים אחרי היגמלות מחלב-אם גורמים להם בעיות עיכול ונפיחות, כאבי בטן ושלשול. חלב גורם בעיות עיכול ל-90%-60% מהם.

[על היקפי אי-סבילות ללקטוז בישראל, קיראו כאן.]

מאמר מערכת בכתב-העת הרפואי הבריטי (British Medical Journal) משנת 2006 מתייחס לסוגיה זאת: "יתר על כן, עלינו לשאול אם אנחנו מזיקים לילדים על ידי עידודם לעמוד בהמלצות. השמנת יתר בקרב ילדים עולה במדינות המתמערבות, ומוצרי החלב – מקור הסידן הראשי על פי ההמלצות התזונתיות – תורמים במידה רבה לצריכת שומן וסוכר אצל ילדים. אומדים שכשלושה רבעים מאוכלוסיית העולם ניחנו באי-סבילות ללקטוז לאחר ההיגמלות מחלב-אם ולכן אינם עומדים היטב בצריכת חלב ומוצרי חלב. זאת ועוד, כמה מחקרים מרמזים שצריכת חלב פרה מגבירה את הסיכון לכמה סוגי סרטן."[19]

גם במניעת יתר-לחץ-דם או לטיפול בו, תרומתם של מוצרי החלב אפסית למעשה – לכל היותר, סקר במימון תעשיית החלב גילה הורדה של 1.44 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי (בעת התכווצות חדרי הלב) ו-0.84 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי (בעת הרפיית חדרי הלב).[20] (להשוואה: תוצאות שהתקבלו אצלנו במרכז הרפואי מקדוגל גילו ירידה של 23/14 מ"מ כספית בלחץ-הדם אצל בני אדם שסבלו מלחץ-דם גבוה (150/90 מ"מ כספית או יותר) בפחות מ-10 ימים; וב-10 הימים הללו, כמעט כל בני האדם הללו פסיקו ליטול תרופות להורדת לחץ-דם.)

מוצרי חלב הם עתירי קלוריות, שומן וכולסטרול, ותורמים להיווצרות מחלות לב, שבץ, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר. הם נמצאים גבוה בשרשרת המזון ועל כן מצטברים בהם כימיקלים סביבתיים, לפעמים בכמויות מסוכנות. חלבון החלב הוא הגורם מספר אחד לאלרגיות למזון ועלול לגרום מופעים חמורים יותר של "אלרגיה למזון", הקרויים מחלות אוטואימוניות. כן ידוע שמוצרי חלב נגועים בחיידקים מסכני-חיים, לרבות E. coli, ליסטריה, סלמונלה, מיני סטפילוקוקוס, שחפת, נגיפי לאוקמיה של בקר ונגיפי כשל-חיסוני (AIDS) של בקר.  דיון מקיף יותר בסכנות חלב הפרה מצוי בעלון המידע שלי ממאי 2003, במאמר "שיווק חלב ומחלות".

תעשיית החלב עדיין אינה מחויבת לתת דין וחשבון לאיש

בגלל עוצמתה הפיננסית של תעשיית החלב וקשריה הפוליטיים, אנשיה רשאים לומר ככל עולה על רוחם ואיש אנו יכול לעצור אותם. ואולם צרכנים ספקניים עשויים לתהות: "מדוע בני האדם הם בעלי החיים היחידים השותים חלב של מין ביולוגי אחר ומוסיפים לשתות חלב לאחר גיל ההיגמלות הטבעי?" וגם: "מדוע עיצב אותנו הטבע (או הבורא) כך שעלינו לסכן את חיינו כדי להשיג חומר מזין חיוני – סידן?"

206.6 מיליון הדולרים בשנה שמקציבה מועצת החלב הארצית לשם בלבול בני האדם והסתרת האמת למען בצע כסף, והלך הרוח הפוליטי הרווח כיום, אינם מותירים תקווה לפיקוח על תעשיית החלב, או ליתר דיוק, מאחר שמדובר בחומר כה מסוכן – להוצאת מוצרי הפרה הללו אל מחוץ לתפריט האדם.[21]  למרבה המזל, בני-אדם חושבים משתחררים ומשחררים את משפחותיהם מן החולי והשמנת יתר על ידי הכרת עובדה שצרכיו התזונתיים של האדם רחוקים מאוד מאוד מצרכיהם התזונתיים של תינוקות הפרה.

ד"ר מקדוגל בהרצאה: כיצד מרמה תעשיית החלב את הציבור

מקורות:

1) הוספת טעמים לחלב: http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/health/materials/Wanted_Stronger_Bones.pdf

2) החלב משפיע לטובה על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd75-3Page1.htm

3) J Pennington.  Bowes & Church’s Food Values of Portions Commonly Used.  17th Ed. Lippincott. Philadelphia- New York. 1998.

4) Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ. 1997 Nov 15;315(7118):1255-60.

5) Heaney RP, McCarron DA, Dawson-Hughes B, Oparil S, Berga SL, Stern JS, Barr SI, Rosen CJ. Dietary changes favorably affect bone remodeling in older adults. J Am Diet Assoc. 1999 Oct;99(10):1228-33.

6) Moschos SJ, Mantzoros CS. The role of the IGF system in cancer: from basic to clinical studies and clinical applications. Oncology. 2002;63(4):317-32.

7) Rincon M, Rudin E, Barzilai N. The insulin/IGF-1 signaling in mammals and its relevance to human longevity.Exp Gerontol. 2005 Nov;40(11):873-7.

8) Sharpe R.  Are oestrogens involved in falling sperm counts and disorders of the male reproductive tract?Lancet 341:1392, 1993.

9) Janowski T.  Mammary secretion of oestrogens in the cow.  Domest Anim Endocrinol. 2002 Jul;23(1-2):125-37.

10) שום הוכחה שמוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd69-1Page1.htm

11) יתר חלבון, בעיקר חלבונים מזוקקים:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd74-5Page1.htm

12) New SA.  Calcium, protein, and fruit and vegetables as dietary determinants of bone health.  Am J Clin Nutr. 2003 May;77(5):1340-1.

13) Remer T. Potential renal acid load of foods and its influence on urine pH.  J Am Diet Assoc. 1995 Jul;95(7):791-7.

14) Abelow B.  Cross-cultural association between dietary animal protein and hip fracture: a hypothesis. Calcific Tissue Int 50:14-8, 1992.

15) Frassetto LA .  Worldwide incidence of hip fracture in elderly women: relation to consumption of animal and vegetable foods. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2000 Oct;55(10):M585-92.

16) 3-מוצרי-חלב-ביות כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/healthyweight

17) Barr SI.  Increased dairy product or calcium intake: is body weight or composition affected in humans? J Nutr. 2003 Jan;133(1):245S-248S.

18) מיעוטים שסובלים מבעיות עיכול:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/nutrition/lactose/lactoseIntolerance.pdf

19)  Lanou AJ. Bone health in children. BMJ. 2006 Oct 14;333(7572):763-4.

20)  Griffith LE, Guyatt GH, Cook RJ, Bucher HC, Cook DJ.  The influence of dietary and nondietary calcium supplementation on blood pressure: an updated metaanalysis of randomized controlled trials. Am J Hypertens.1999 Jan;12(1 Pt 1):84-92.

21) תעשיית החלב מוציאה 206.5 מיליון דולר:

 http://www.dairycheckoff.com/NR/rdonlyres/
8556915B-BDF6-4CAA-8D41-48AF5C3FA0FF/0/2005dmiannualreport.pdf.

ד"ר רונית לובצקי שכחה לציין בפני ערוץ 1 שיש לה ניגוד אינטרסים

הפעם היתה זאת ד"ר רונית לובצקי, שדאגה להזהיר את הצופים, שהילדים הללו עלולים לפתח חוסרים בסידן, ברזל ועוד.
ד"ר לוביצקי הוצגה בכתבה כ"מנהלת מחלקת ילדים בבי"ח איכילוב". אך מה ששכחו לספר לכם הוא שבמקביל לתפקידה באיכילוב היא גם מנהלת קרן המחקר של מועצת החלב, אותה הקרן שנותנת מענקים למחקרים בנושא "תרומת החלב לבריאות".
האינטרס של מועצת החלב מובן.

ב-22 לפברואר שודרה בערוץ 1 כתבה על גני ילדים שבוחרים לא להכניס אליהם מוצרי חלב ובשר (בקר).
באופן מאוד לא מפתיע, ובניגוד לפרסומת של מועצת החלב והבקר, מסתבר שילדי הגן דווקא מאוד אוהבים ירקות.
מדובר בתופעה הולכת וגדלה, שככל הנראה מדאיגה מאוד את מועצת החלב והבקר שממש לא רוצה שהילדים שלכם יחליפו את השוקו בברוקולי.
הפעם היתה זאת ד"ר רונית לובצקי, שדאגה להזהיר את הצופים, שהילדים הללו עלולים לפתח חוסרים בסידן, ברזל ועוד.
ד"ר לוביצקי הוצגה בכתבה כ"מנהלת מחלקת ילדים בבי"ח איכילוב". אך מה ששכחו לספר לכם הוא שבמקביל לתפקידה באיכילוב היא גם מנהלת קרן המחקר של מועצת החלב, אותה הקרן שנותנת מענקים למחקרים בנושא "תרומת החלב לבריאות".
האינטרס של מועצת החלב מובן.
כמה מכם היו מתייחסים ברצינות לאזהרות של רופאה שעובדת עבור מועצת החלב? אך על הרשלנות של ערוץ 1 אסור לעבור לסדר היום. לא יעלה על הדעת שערוץ ציבורי ימנע מלתת גילוי נאות לציבור על האינטרסים הכלכליים של מומחים המייעצים לציבור בנושאי בריאות. למרבה הצער זו לא הפעם הראשונה שזה קורה בערוץ 1.

בעקבות הפרסום שלנו, עשרות אנשים פנו לערוץ 1, כעבור כמה ימים הגיעה התשובה מנציג הקבילות של ערוץ 1 – "בשום שיחה לא הזכירה הרופאה כי מעבר לתפקידה באיכילוב היא משמשת יו"ר קרן המחקרים של מועצת החלב. אילו הייתה, לפחות מטעמי הגילוי הנאות מזכירה זאת, הכתבת הייתה פונה לרופא אחר."

התגובה המלאה של ערוץ 1, כפי שקיבלנו מאחד הגולשים ששלח פניה לערוץ:

"לאלון ראש שלום רב ותודה על פנייתך.

הכתבת מיטל שוויגר ערכה כתבה על היוזמה להקים גנים טבעונים ולצורך כך ראיינה ששה דוברים פעילים המבקשים להקים גנים שכאלה (חלקם כבר קיימים). כל הדוברים
צידדו ותמכו ברעיון לגדל ילדים בגיל הרך ללא חלב ובשר. הכתבת,לשם איזון והאחריות העיתונאית , פנתה לדובר בית החולים איכילוב בתל אביב וביקשה לראיין רופא העוסק בתחום התזונה בגיל הרך. הרופאה שהומלצה היא הרופאה שהופיעה בכתבה.
בשום שיחה לא הזכירה הרופאה כי מעבר לתפקידה באיכילוב היא משמשת יו"ר קרן המחקרים של מועצת החלב. אילו הייתה, לפחות מטעמי הגילוי הנאות מזכירה זאת, הכתבת הייתה פונה לרופא אחר. יצוין ,כי מן הדין וההגינות היה לתת את עמדתו השונה של רופא התומך בתזונה המבוססת גם על חלב – וכך נהגה הכתבת.

תלונתך מוצדקת. כמובן שגילוי נאות נדרש במקרה זה, אולם התרשמתי כי החסרתו לא קרתה מזדון, אלא מתום לב. 

הערתך הועברה לתשומת לבן של עורכת המהדורה והכתבת ואני מקווה שאירועים מסוג זה לא ישנו.

בברכה,
דדי מרקוביץ'
נציב קבילות הציבור

העתק:
דינה רייס, עורכת חדשות השבת
מיטל שוויגר"

אנו מקווים שערוצי הטלוויזיה יתחילו להיות יותר ערניים ולהבא ידווחו כנדרש על ניגודי אינטרסים של המרואיינים שלהם.

ארה"ב מזהירה מפני שומן ובה בעת מקדמת מכירות גבינה

"בפריט זה נעשה שימוש בכמות גבינה גדולה פי שמונה מאשר בפריטים אחרים בתפריטם", קבע משרד החקלאות בדוח, ששיבח את עבודת מינהלת החלב – בלי להזכיר שבקסדייה יש יותר משלושת-רבעי הכמות היומית המומלצת של שומן רווי ונתרן.

מאת: מייקל מוס
מקור: ניו יורק טיימס
תרגום מאנגלית: תודות לרימונה גרסון.

פיצה דומינו'ס סבלה בתחילת השנה שעברה. הירידות בארה"ב צנחו ובסקר בקרב צרכני רשתות הפיצה הגדולות "זכתה", עם חברה אחרת, בתואר הפיצות הכי לא טעימות.

ואז הגיע סיוע מארגון ושמו מינהלת החלב (מאנגלית: Dairy Management). הארגון חבר לדומינו'ס בפיתוח קו חדש של פיצות, שכמות הגבינה בהן גדולה ב-40%, והוסיף ותכנן ומימן קמפיין שיווקי בעלות של 12 מיליון דולר.

הצרכנים טרפו את הפיצה עתירת הגבינה והמכירות עלו במספרים דו-ספרתיים. בהצהרה שניו-יורק טיימס אמר אמר ברנדון סוליינו, סגן נשיא דומינו'ס לחידוש המותג, "ברור בעליל ששותפות זאת עובדת".

מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה
מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה

ואולם למרות השפעתה המבריאה של הפיצה הזאת על דומינו'ס, משולש אחד שלה מכיל עד שני שלישים מן הכמות היומית המומלצת של שומן רווי, שנמצא קשור במחלות לב והוא עתיר קלוריות.

ומינהלת החלב, שהפכה את הגבינה לתכליתה, אינה עסק פרטי של ייעוץ לעסקים. זהו גוף שיווק שהוקם בידי משרד החקלאות האמריקני – הסוכנות שביסוד הקמפיין הפדרלי נגד שמנות, קמפיין הקורא לצמצום צריכת-יתר של כמה מן המזונות שמינהלת החלב מקדמת במלוא העוצמה.

בהשפעת אזהרות הממשל לגבי השומן הרווי חלה בקרב הציבור האמריקני בעשורים האחרונים נטייה להעדיף את החלב דל-השומן על פני חלב מלא ושמנת. ואולם באמצעות מינהלת החלב הממשל עוסק בחיפוש דרכים להשיב את מוצרי החלב אל תפריטם של האמריקנים, בראש ובראשונה באמצעות גבינה.

כיום האמריקנים אוכלים בממוצע כ-15 ק"ג גבינה בשנה, כמעט פי שלושה מן הכמות ב-1970. הגבינה נעשתה למקור השומן הרווי הגדול ביותר; ב-30 גרם (28 גרם) של רבות מן הגבינות כמות השומן הרווי שקולה לכמותו בכוס חלב מלא.

בספטמבר, כשהפצירה מישל אובמה במסעדנים לסייע במלחמה בשמנוּת, היא ציינה את תפוצתם הגדלה של הצ'יזבורגר ושל המקרוני-עם-גבינה.
"אני רוצה לאתגר כל מסעדה שתציע בתפריטה מנות בריאות", אמרה בכינוס השנתי של איגוד המסעדנים הלאומי.

ואולם בסדרת הסכמים סודיים שאושרו בידי שרי החקלאות גם של ממשל בוש גם של ממשל אובמה, פעלה מינהלת החלב עם המסעדות להרחבת תפריטיהן במוצרים עתירי גבינה.

הנה למשל ה'סטייק קֶסַדִייָה' של 'טאקו בל', הממולא גבינות צ'דר, פפר ג'ק ומוצרלה ורוטב שמנת. "בפריט זה נעשה שימוש בכמות גבינה גדולה פי שמונה מאשר בפריטים אחרים בתפריטם", קבע משרד החקלאות בדוח, ששיבח את עבודת מינהלת החלב – בלי להזכיר שבקסדייה יש יותר משלושת-רבעי הכמות היומית המומלצת של שומן רווי ונתרן.

מינהלת החלב, שתקציבה השנתי קרוב ל-140 מיליון דולר, ממומנת בעיקר ממס חובה ממשלתי המוטל על תעשיית החלב. ואולם היא מקבלת עוד כמה מיליוני דולרים בשנה ממשרד החקלאות, הממנה את מקצת חברי חבר המנהלים שלה, מאשר את מערכות השיווק שלה ואת חוזיה הראשיים ומדי פעם מדווח לקונגרס על פעילותה.

פעילויותיו של הארגון, שנחשפו בראיונות ובמסמכים, מספקות דוגמה בוטה לקונפליקטים הטבועים בתפקידיו של משרד החקלאות, המשמש מאז ומתמיד הן כמשווק מוצרי חקלאות הן כמשטרת התזונה של אמריקה, בעת ובעונה אחת.

מזה, מינהלת החלב הוציאה מיליוני דולרים על מחקר שתמוך בקמפיין שיווק לאומי לקידומו של הרעיון, שאפשר להפחית במשקל על ידי הגברת צריכתם של מוצרי חלב – כך מתגלה ממסמכים ומראיונות. הקמפיין נמשך ארבע שנים והסתים ב-2007, אף על פי שמחקרים אחרים – לרבות מחקר שמומן על ידי מינהלת החלב  עצמה – לא הצליחו לגלות אפשרויות כאלה של הפחתת משקל בצריכת מוצרי חלב.

כשנטען שהקמפיין כוזב, הגנו עליו פרקליטי הממשל בטענה שמשרד החקלאות "בחן" את המבצע, "אישר אותו ופיקח עליו בכל מהלכו". ד"ר וולטר וילֶט, יו"ר מחלקת התזונה בביה"ס לרפואת הציבור של הרוורד ובעבר חבר במועצה המייעצת לענייני תזונה של הממשל הפדרלי, אמר: "אסור שמשרד החקלאות האמריקני יהיה מעורב בתכניות אלה המקדמות מזונות שזה כבר אנחנו צורכים בכמות רבה מדי. כמות קטנה של גבינה טעימה לא תפריע לדיאטה בריאה, אך צריכת הגבינה בארה"ב היא עצומה, הרבה מעבר לכמות הבריאה המרבית ".

משרד החקלאות סירב לאפשר לפקידים בכירים להתראיין למאמר זה, ומינהלת החלב  סירבה להגיב. בתשובות על שאלות שהוגשו בכתב אמר משרד החקלאות שקידום מוצרי החלב נועד לחזק חקלאים וכלכלות כפריות ושלא במתכוון הותיר המשרד בידי חבר מנהלי מינהלת החלב  "חופש רב" לגבי ההחלטה על הדרכים הטובות ביותר לתמוך באינטרסים אלה.

משרד החקלאות הכיר בעובדה שהגבינה משופעת בשומן רווי אך טען שצריכת חלב הקטֵנה הפכה את הגבינה למקור חשוב של סידן.

"כשהיא נאכלת במתינות ובהקפדה על גודל המנה, הגבינה עשויה להתאים לדיאטה דלת-שומן בריאה", אמר משרד החקלאות.

ואולם בדיווחיו לקונגרס מונה משרד החקלאות את הישגי מינהלת החלב  במאות אלפי קילוגרמים גבינה שנמכרו. ב-2007 הבליט המשרד את הפיצה Cheesy Bites (נגיסות גבינתיות) של 'פיצה האט', את "רעיון הכריך הניתך הכפול-ומכופל" (dual Double Melt sandwich) של רשת ונדי'ז, ואת צ'יזבורגר בייקון, בקר-אנגוס וגבינה ואת כריך העוף הרך-פריך, שניהם של ברגר קינג. "שני האחרונים מורכבים משתי חתיכות גבינה אמריקנית, חתיכת גבינת פפר ג'ק ורוטב גבינה", אמר המשרד.

מאמצים אלה, דיווח המשרד, סייעו לחולל "גידול של כמעט 13.5 מיליון ק"ג במכירות גבינה".

שיווק חסר מעצורים

מדי יום מייצרות הפרות בארה"ב כ-228,000,000 ליטרים חלב גולמי, אך פחות משליש הכמות מוקדש לייצור חלב שבני אדם שותים. ורוב החלב לשתייה עובר הסרת שומן כדי לייצר חלב דל-שומן או נטול-שומן, המועדפים על האמריקנים. נותרת כמות אדירה של חלב מלא ושומן חלב שהוסר.

שנים רבות נהג הממשל הפדרלי לקנות את עודפי הגבינה והחמאה של התעשייה, פרי התחייבותה מתקופת השפל הגדול לספק סובסידיות ואמצעים אחרים על מנת לשמור על תעשיית החלב בתור משאב לאומי חיוני. מאגר זה של מוצרי חלב, שהוטמן במערות קרירות במיזורי, גדל ושוויו הגיע ליותר מ-4 מיליארד ב-1983, אז החליף הממשל הפדרלי הילוך.

הממשל החל לרכוש רק כפי צרכיו לתכניות סיוע במזון. הוא גם החל לשלם לחקלאים כדי שישחטו את מקצת פרות החלב שלהם. אך באותה עת הייתה התעשייה שרויה במעבר למפעלים  מתוחכמים יותר, שהגבירו את הייצור באמצעות הזרעה מלאכותית, הורמונים והסדרי תאורה ששמרו על רמת פעילות גבוהה יותר של הפרות.

ב-1995 הקים הממשל את מינהלת החלב, תאגיד ללא מטרות רווח שהגדיר את משימתו כהגברת ייצור מוצרי החלב על ידי "היצע המוצרים שצרכנים רוצים, במקום ובזמן שהם רוצים בהם".

באמצעות הקמפיין "יש לך חלב?" (Got Milk?) הצליחה מינהלת החלב  להאט את הירידה בצריכת החלב, בעיקר על ידי התמקדותה בילדי בתי-הספר. היא גם שיווקה בנחישות את הגבינה ולא ויתרה גם כשמשרד החקלאות טען שבני אדם צריכים לאכול רק סוגים דלי-שומן או נטולי-שומן.

במכתב מחודש יולי אל ועדת התזונה של משרד החקלאות כתבה מינהלת החלב כי המאמצים לייצר גבינה נטולת-שומן לא עלו יפה, רובם, משום שהשומן הוא האחראי לכוח משיכתה של הגבינה. "מוגבלת קבלתן של גבינות דלות-שומן ונטולות-שומן בקרב הצרכנים", נאמר במכתב.

נתוני משרד החקלאות מגלים שגבינה היא סיבה ראשית לכך שתפריטו של האמריקני הממוצע מכיל כמות רבה מדי של שומן רווי.

המחקר גילה כי היתרונות הקרדיו-וסקולריים (ללב ולכלי הדם) הנובעים מהפחתת צריכת השומן הרווי עשויים להיות תלויים במה שמחליף שומן זה. עמילן וסוכר מזוקקים עשויים להיות גרועים באותה מידה או אף גרועים יותר, אך הוכח כי החלפתם בשומנים לא-רוויים מצמצמת את הסיכון ללקות במחלת לב.

ועדת התזונה של משרד החקלאות פרסם הקיץ תקן חדש הקובע ששיעור השומן הרווי לא יעלה על 7 אחוזים מסך כל הקלוריות, כ-15.6 גרם בתפריט של 2,000 קלוריות ליום. אף על פי כן נותרה הצריכה הממוצעת כ-12-11 אחוזים מכלל הקלוריות, כפי שהייתה מזה לפחות 15 שנה.

בעלון שכותרתו "צעדים לאת/ה בריא/ה יותר!" העביר משרד החקלאות רמזים. את חובבי הפיצה הוא הנחה: "בקשו בסיס פיצה מקמח מלא ורק מחצית מכמות הגבינה" – למרות פעילותה שלמינהלת החלב להגדלת כמויות הגבינה, עם רשתות דוגמת דומינו'ס.

מינהלת החלב מפעילה את התכנית הגדולה ביותר מ-18 תכניות משרד החקלאות לשיווק בשר בקר, בשר חזיר, תפוחי אדמה ומוצרי מזון אחרים. תקציביה מגיעים בעיקר ממסים המוטלים על חקלאים, אך המינהלת, שדיווחה כי הוצאותיה בשנה שעברה עמדו על 136 מיליון דולר, קיבלה גם 5.3 מיליון דולר ממשרד החקלאות, לקידום מכירות מוצרי החלב מחוץ לארה"ב.

להשוואה, תקציבו של המרכז למדיניות תזונתית ולקידומה' של משרד החקלאות, המקדם תזונה בריאה, עומד על 6.5 מיליון דולר.

הגם שעל פי חוק שר החקלאות חייב לאשר את חוזיה של מינהלת החלב  ואת מערכות הפרסום שלה, הארגון נעשה לחברה לכל דבר, ובה 162 עובדים מיומנים בפיתוח מוצרים ובשיווק. בין אגפיה גם מועצת החלב הלאומית, קבוצה הקיימת מזה 95 שנה ומתפקדת כזרוע המחקר והתקשורת של מינהלת החלב.

מנכ"לה הוותיק של מינהלת החלב, תומס פ' גלגר, קיבל בשנת 2008 תשלום בסך 633,475 דולר, בצירוף זכויות טיסה במחלקה ראשונה, כך על פי רשומות המס הפדרלי. שני פקידים אחרים בארגון קיבלו תשלום שנתי בסכומים העולים על 300,000 דולר כל אחד.

מר גלגר, שסירב להתראיין לכתבה זאת, תואר בידי חברי ההנהלה, עובדים ופקידי תעשיית המזון כמנהל קשוח ולוחם יעיל למען תעשיית החלב המתפשטת.

"הוא איש חושב", אמר דייוויד ברנדון, לשעבר מנכ"ל דומינו'ס. "בחור יצירתי מאוד שחושב בגדול ומוכן להמר על מנת להניע את העסק לטובת חקלאי החלב שלו".

"חדשות נפלאות למי שבדיאטה", אמרה מינהלת החלב  בפרסומת מ-2005 במגזין People. "מחקרים קליניים מוכיחים שבני אדם הניזונים מדיאטה מופחתת קלוריות וצורכים מדי יום שלוש מנות חלב, גבינה או יוגורט, עשויים להפחית הרבה יותר ממשקלם ויותר שומן מגופם מאשר אלה שרק מצמצמים את צריכת הקלוריות שלהם".

צריכת החלב הייתה בירידה, אך בקמפיין הפחתת המשקל של מינהלת החלב נפתחה בפניה דרך לאסטרטגיית שיווק חדשה.

כשהחל הקמפיין, ב-2003, בכיר במינהלת החלב אמר שההשראה לקמפיין הייתה חוקים פדרליים בתחום הבריאות שזה מקרוב נעשו נוחים יותר ובעקבותיהם חל "גידול מהיר במוצרי 'טוב יותר עבורך'".

הקמפיין התבסס על מחקר של מייקל ב' זמל, תזונאי מאוניברסיטת טנסי ומחבר הספר "מפתח הסידן: תגלית הדיאטה המהפכנית שתסייע לך לרזות מהר יותר". לא ברור איך בדיוק מסייעים מוצרי חלב להפחתת משקל, אמר ד"ר זמל בראיונות ובמיילים, אך בחלקו כרוך הדבר בסתירת הורמון המקדם הצטברות שומן כשכמות הסידן בגוף נמוכה.

מינהלת החלב פרשה חסות על מחקרו של ד"ר זמל, קידמה את ספרו וגייסה צוות של יועצים מדעיים אשר "זיהו תחומי מחקר נוספים לפיתוח טענות כבדות יותר בעתיד", כך על פי פרזנטציה של אסטרטגיית הקמפיין.

מחקר שכזה נוהל בידי ג'ין הארווי-ברינו, יו"ר מחלקת התזונה ומדעי המזון של אוניברסיטת ורמונט. "נראה לי שהם חשו שהמון תלוי בזה", אמרה על טענת הפחתת המשקל, "וחשו שאם זה יעבוד, זה יהיה עסק מכניס מאוד – פרת מזומנים".

"אני חסידה גדולה של מוצרי חלב", הוסיפה, ואמרה עוד שמחקרה מומן גם הוא בידי מינהלת החלב.

ואולם עד 2004 לא מצא מחקרה שום ראיה להפחתת משקל. היא אמרה שמינהלת החלב קיבלו קשה את הבשורה ואיימו לבקר את מחקרה. היא אמרה שנדהמה כשהארגון לא הפסיק את קמפיין המודעות שלו.

"חשבתי שהם מטורפים ושבסופו של דבר מישהו עלה עליהם", אמרה.

מחקרה מופרסם ב-2005 ובכנסים מדעיים היא שמעה מחוקרים אחרים שגם בידם לא עלה לאשש את עבודתו של ד"ר זמל, לרבות ד"ר ג'ק א' ינובסקי, ראש מחלקת השַמנוּת של מכון הבריאות הלאומי.

ואולם בשלהי 2006 מינהלת החלב עדיין השמיעה את טענת הפחתת המשקל בתביעתו ממשרד החקלאות שלא להפחית את שיעור הגבינה בתכניות סוע המזון הפדרליות. "הנתונים הקיימים תומכים תמיכה חזקה בקיומה של השפעה מיטיבה של ריבוי מזונות חלביים על משקל הגוף ועל הרכב הגוף", כתבו שניים מאנשי הארגון, בלי לציין את ממצאיה של ד"ר הארווי-ברינו.

לאחר שפטרה את טענת הפחתת המשקל ב-2005, שבה ועדת יועצי התזונה הפדרלית וטענה גם הקיץ ש"אינה משכנעת" מבחינה מדעית.

הקמפיין נמשך עד 2007, אז נענתה הוועדה המקצועית הפדרלית לעצומה שהעבירה במשך שנתיים מועצת הרופאים למען רפואה אחראית (PCRM), קבוצת רופאים שקראה תיגר על טענות הקמפיין. "אם ברצונך לבדוק למה בני-אדם שמנים כיום, די קשה לזהות תורם משמעותי יותר מאשר העלייה המטאורית הזאת בצריכת גבינה", אמר בראיון נשיא קבוצת הרופאים, ד"ר ד' ברנארד.

הוועדה המקצועית הודיעה לקבוצת הרופאים שמינהלת החלב ובכירי תעשיית החלב החליטו להקפיא את הקמפיין עד שייערכו מחקרים נוספים. ד"ר זמל אמר שהוא עודנו מקווה כי ממצאיו יאומתו בסופו של דבר.

מינהלת החלב, אשר ב-2008 הקציבה 12.4 מיליון דולר למחקרי תזונה, עברה בינתיים למימון מחקרים בנושאים מבטיחים, לרבות קידום השוקו כמשקה אישוש לספורטאים וקידום השימוש בגבינה לפיתוח ילדים לאכילת מזונות בריאים כגון שעועית ירוקה.

קמפיין מקיף

ב-13 באוקטובר השיקה דומינו'ס את האחרונה בסדרת הפיצות משופעות הגבינה שלה, סדרת "האגדות", שמינהלת החלב מקדמת במאמץ שיווקי בסך 12 מיליון דולר.

הפיצה החדשה, ויסקונסין שמה, מכוסה בשישה סוגי גבינה ושני סוגי גבינה נוספים מצויים בבסיס. "זוהי אחת הדרכים שבכוחנו לתמוך במשקי החלב ברחבי המדינה: על ידי מכירת פיצה משופעת במוצריהם", אמר דובר של דומינו'ס בהודעה לעתונות. "לדעתנו זה דבר טוב".

בדיקת מעבדה של פיצה ויסקונסין, שנעשתה בהזמנת העתון 'טיימס', גילתה שברבע של מנת פיצה בינונית בעלת בסיס דק יש 12 גרם שומן רווי, יותר משלושת רבעי הכמות היומית המרבית המומלצת; וכן 430 קלוריות, כמות קלוריות כפולה מאשר בסוגי הפיצה שהרשת מוכרת בתור "פיצות קלות יותר".

על פי רישומי חוזים שפורסמו בהתאם לחוק חופש המידע, תפקידה של מינהלת החלב בסיוע פיתוחן של פיצות דומינו'ס כלל המצאה ובדיקה של רעיונות פיצה חדשים.

כשהחלה מינהלת החלב לעבוד עם חברות כגון דומינו'ס, היה עליה תחילה לשכנע אותן שהגבינה עשויה להפוך את מוצריהן לנחשקים יותר, כך מגלים מסמכים וראיונות. היא סיפקה שילוט ותאורה מיוחדת לתפריטי חלונות השירות  למכוניות  במסעדו מזון מהיר, נזכרת דברה אולסן לינדיי, שהובילה את המאמצים הראשונים של מינהלת החלב בקידום הגבינה ברשתות מסעדות, לפני שעזבה ב-1997.

ב-1999 כבר פנו קמעונאי מזון ויצרני מזון ל-מינהלת החלב בבקשת סיוע.

"בואו נמכור יותר פיצה ויותר גבינה!" אמרו שניים מאנשי פיצה האט, שהחלה לשלב גבינה בבסיס הבצק לאחר פגישת פיתוח עם מינהלת החלב, כך עולה ממזכר שפורסם על ידי משרד החקלאות.

דרק קוריאה, בעבר מנהל מוצרים חדשים בפיצה האט, אמר שמינהלת החלב סייעה גם במציאת ספקים לגבינה הנוספת. "אנחנו השתמשנו בארבע גבינות, אם לא שש, ועם חברה כמו פיצה האט, שזה המון אספקה", סיפר בראיון.

ובניגוד למה שקרה במערכות הפרסום שלהם, בפרויקטים אלה יכלו מינהלת החלב ומשרד החקלאות להראות תוצאות אמיתיות. קמפיין "קיץ של גבינה" שפיתח מינהלת החלב עם פיצה האט ב-2002 העלה את צריכת הגבינה ב-46,250,000 ק"ג, כך דיווח משרד החקלאות לקונגרס.

"יותר גבינה על הפיצה פירושו מכירה רבה יותר של גבינה", כתב בשנה שעברה מר גלגר, מנכ"ל מינהלת החלב, בטור אורח בפרסום מקצועי. "למעשה, אילו הכילה כל פיצה עוד 28 גרם גבינה, היינו מוכרים עוד 113,400,000 ק"ג גבינה בשנה".

מינהלת החלב, הפועלת עם כמה מחברות המזון הגדולות ביותר, דחפה גם להרחבת השימוש בגבינה במזונות מעובדים ובבישול הביתי. משרד החקלאות מדווח על עלייה בשיעור 16-5 אחוזים במכירותיהם של חטיפי גבינה בחנויות שמינהלת החלב סייעה בהן לבעלים לשרגן את מדורי מוצרי החלב. כעת מוצג מגוון של מוצרים פרוסים, מגוררים וחתוכים לקוביות, לצד מתכונים זמינים לבישול ביתי העושים שימוש בגבינה רבה יותר.

האסטרטגיה היא התמקדות במשפחות ש"התמכרותן" לגבינה חזקה מחששן מפני סיכוני בריאות, כך מגלים מסמכים של מינהלת החלב. אחד מחקרים העניק להם את השם "קנאי חטיפי הגבינה".

מוצרי חלב! נבחרת מאכזבת של רכיבים תזונתיים

בתשדיר השירות של מועצת החלב מספרים לנו שבמקום פירות, ירקות ודגנים – אפשר לצרוך מוצרי חלב, כאלה שילדים אוהבים. אלא שמדובר בעיוות של המציאות. מזון מהצומח מכיל חבילת רכיבי תזונה עדיפה בהרבה וזאת בפחות קלוריות וללא רכיבי תזונה מזיקים. שלא לדבר על שטיפת המוח שקיבלנו בנוגע לחלבון וסידן.

הציבור צריך לדאוג לבריאות של עצמו, ולא להאמין למניפולציות.
לכן החלטנו ב חלב – עובדות או מיתוסים להשיק קמפיין תגובה משלנו, ולחשוף את החלב ומוצריו במערומיהם כאשר הם מושווים למזונות מזינים באמת.

אם גם אתכם הקמפיין המטעה של מועצת החלב מקומם, היכנסו אל האלבום הזה והביאו את האמת לידיעת יקירכם!

מצגת  קמפיין תגובה להורדה

חלב - נבחרת של רכיבים מנצחים?

חלב באמת בריא כמו שאומרים בפרסומת?

חלב באמת בריא כמו שאומרים בפרסומת

(כתבה שלנו באתר מאקו)

בתשדיר השירות של מועצת החלב מספרים לנו שבמקום פירות, ירקות ודגנים – אפשר לצרוך מוצרי חלב, כאלה שילדים אוהבים. אלא שמדובר בעיוות של המציאות. בבננה יש את אותה כמות מגנזיום שיש בכוס חלב בפחות מחצי מהקלוריות, שלא לדבר על שטיפת המוח שקיבלנו בנוגע לחלבון וסידן. הציבור צריך לדאוג לבריאות של עצמו, ולא להאמין למניפולציות

 משקה

שלא יעבדו עליכם צילום׃  istockphoto

דו"ח המועצה לשלום הילד שהתפרסם השבוע חשף נתונים מטרידים במיוחד הנוגעים לבריאות ילדינו. בין השנים 1998 ל-2011 חלה ירידה דרסטית בשיעור הילדים שצורכים ירקות ופירות על בסיס יומי, מ-85% ל-43%.  במקביל חלה עלייה חדה בהשמנת ילדים שצמחה למימדי מגפה עם 27% מתלמידי כיתות א' עד ט' הסובלים מעודף משקל. תחת עינינו התחולל בעשור האחרון משבר בריאות, שאת תוצאותיו החברתיות והכלכליות  ההרסניות נגלה כולנו בעשורים הבאים.

מקומם במיוחד לגלות שדווקא על סיפו של משבר בריאות קשה בחרה מועצת החלב לצאת בקמפיין פרסומי מסוכן ומטעה. הילדים בררניים ולא אוהבים ברוקולי, בננה ועדשים? לפי מועצת החלב, אין שום בעיה: את המגנזיום שבבננה, הסידן שבברוקולי ואת האבץ שבעדשים ניתן בעצם לקבל ממוצרי חלב שילדים אוהבים.

אלא שקמפיין יצירתי ומושקע ומערכת יח"צ משומנת יכולים אולי לעוות את המציאות, אך לא לשנות אותה. חלב אינו תחליף לבננות (או לכל פרי אחר), ולא רק משום שאת כמות המגנזיום שיש בכוס חלב ניתן לקבל מבננה – שמכילה פחות מחצי מהקלוריות. חלב גם אינו תחליף לעדשים (או לכל קטניה אחרת) ולא רק משום שדי ב-5 כפות עדשים כדי לספק את כמות האבץ שמספקת כוס חלב שערכה הקלורי כפול, וחלב אינו תחליף לברוקולי (או לכל ירק אחר) ולא רק משום שברוקולי מספק את כמות הסידן שיש בכוס חלב בעלות קלורית נמוכה משמעותית.

 מיתוס החלב

מי באמת עומד מאחורי הפרסומת הזאת?

התמקדות קמפיין מועצת החלב ברשימה מצומצמת של מינרלים (אבץ, אשלגן וסידן), ויטמין (B12 ו-A) ורכיבי מזון (חלבון) חושפת דווקא את האמת העגומה מאחורי התעלול השיווקי של מועצת החלב – מוצרי חלב הם מוצרים מעובדים, דלים יחסית בויטמינים ומינרלים ועשירים מאוד בקלוריות ביחס לערכים התזונתיים המצומצמים שהם מספקים. ירקות, פירות וקטניות, לעומת זאת, מכילים עשרות ויטמינים, מינרלים ופיטוכמיקלים, והעושר התזונתי הזה מגיע בחבילת מזון אטרקטיבית במיוחד עשירה בסיבים תזונתיים (שקיימים אך ורק במזון מן הצומח), דלה בקלוריות וללא שומן רווי.

מתוך עמוד הפייסבוק של חלב - עובדות או מיתוסים

חלב לילדים? רק אם אתם רוצים שהם יהיו שמנים

מוצרי חלב מספקים רשימה מוגבלת של רכיבים תזונתיים שמגיעים בחבילת מזון בעייתית, ויותר מכל הינם מזון צפוף קלורית ומשמין. מועצת החלב מדגישה שחלב הוא מקור לחלבון, אך חלב הוא בעיקר מקור מצויין לשומן, ורובו שומן רווי. 44% מהקלוריות בחלב 3% שומן מקורן בשומן לעומת 21% מהקלוריות שמקורן בחלבון. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני מוצרי החלב הם המקור המרכזי לצריכת שומן רווי בארה"ב. ארגון הלב האמריקני ממליץ שצריכת שומן רווי לא תעלה על 7% מהקלוריות. זו משימה כמעט בלתי אפשרית עבור ילד שיצרוך 3 מוצרי חלב ביום לפי המלצות מועצת החלב:

מה שלא רוצים שתדעו. גם בהרווארד כבר יודעים שחלב זה לא בריא

לילד בן 8 למשל, שצריכת הקלוריות המומלצת עבורו עומדת על כ-1,500 קלוריות ליום (ופחות בקרב בנות),מומלץ לצרוך לכל היותר 11.5 גרם שומן רווי, ורצוי פחות. ילד שיצרוך 3 מוצרי חלב לפי המלצות מועצת החלב (כוס חלב 240 מ"ל, גביע יוגורט ביו 3% ומנת גבינה לבנה 5%) יקבל מהם בלבד 12 גרם שומן רווי וזה עוד בטרם בא דבר שניצל או ביצה לפיו שגם הם עתירי שומן רווי ונפוצים מאוד בתזונת ילדים ישראלים.

מה בנוגע לחלבון? שנים של שטיפת מח על ידי תאגידי המזון מהחי יצרו אובססיה לחלבון בעולם המערבי, שמובילה לצריכה עודפת של חלבון ולהשמנה. על פי המלצות משרד הבריאות ילד בן 8 זקוק ל-19 גרם חלבון ביום בלבד. ילד שצורך שלושה מוצרי חלב על פי המלצות מועצת יקבל מהם לבדם 29 גרם חלבון. ילדים שצורכים בנוסף מנת בשר וביצה יצרכו כמות חלבון שהיא עד פי שלושה יותר מזו המומלצת. בעידן בו השמנת ילדים הפכה למגפה מדוע להמליץ לילדים לצרוך חלבון עודף וקלוריות מיותרות?

סובלים מכאבי ראש או בטן? כנראה שאתם אלרגיים 

בנוסף לשומן ולחלבון, רוב מוצרי החלב גם עתירי סוכר, והחלב עצמו עשיר מאוד בלקטוז (סוכר החלב), וגם את זה לא תשמעו בפרסומת, ככל הנראה משום שרוב הציבור בישראל רגיש ללקטוז. לרגישות הזו ביטויים מגוונים – החל מכאבי בטן, נפיחות בטנית, שלשולים, ועצירויות, ועד מיגרנות וכאבי ראש.

אבל האבסורד הגדול ביותר בקמפיין החדש הם מוצרי החלב שמועצת החלב מספרת לנו שילדים אוהבים. גם הם הרי יודעים שילדים לא אוהבים חלב ניגר, יוגורט ביו וגבינה לבנה, אלא גבינה צהובה עתירת שומן, מלח ותהליכי עיבוד. שוקו, מילקי, קרלו, גמדים ויתר המעדנים עתירי הסוכר, או גבינת קוטג', שמנה אחת ממנה מכילה כשליש מכמות המלח המקסימלית היומית המומלצת לילדים.

מועצת החלב מנצלת באופן ציני את נטיית הציבור לפתרונות קלים ונטולי מאמץ ואת הקושי של הורים בהתמודדות יום יומית עם נושא הבריאות והתזונה של ילדיהם. המסר השיווקי עטוף בקמפיין שכולו דאגה לבריאות ילדינו, אך מסמכים פנימיים של מועצת החלב מעלים תמונה שונה מאוד על מטרותיו. קמפיין "3 ביום" הושק בשנת 2005 לאחר עשור של ירידה בצריכת מוצרי חלב בישראל, על מנת לעצור את מגמת הירידה.

מועצת החלב אמנם נתפשת בציבור כגוף ממלכתי, אך למעשה זהו ארגון גג המאגד את ארגוני החקלאים, מגדלי הבקר והמחלבות. בפרסומים פנימיים שהגיעו לידנו מסבירה מועצת החלב שהיא עוסקת בהסברה שכן "מעמדה כחברה לתועלת הציבור מקנה לה אמינות וממלכתיות", ומקנה לה גישה לבתי חולים, ארגוני רופאים, קופות חולים, וכן מאפשר לה לקיים פעילות חינוכית בשיתוף משרד הבריאות, בעוד ש"מחלבה פרטית אינה יכולה לקבל אישור כזה". כך זכה איגוד של יצרני חלב, שכל עניינו הוא שיווק חלב, לחנך את ילדינו במוסדות החינוך ולעצב את עמדותיהם של רופאים ודיאטניות באשר לחשיבות צריכת מוצרי חלב.

האסטרטגיה הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד, עפ"י המסמך הפנימי של מועצת החלב: "מהלך '3 ביום' הצליח לבלום את מגמת הירידה בצריכת החלב לנפש בישראל ולהחזיר אותה לרמה שהייתה לפני 10 שנים. ענף החלב כולו מכיר בתרומה של מהלך זה לגידול הכללי בשוק החלב בארץ…". המהלך ההוא הצליח והותיר אותנו מופסדים. היום מתברר שבעשור הזה גדל כאן דור חדש עם הרגלי תזונה שמסכנים את בריאותו, ועודף משקל שלא היה כמותו. אפשר רק לקוות שהקמפיין השיווקי החדש ועתיר התקציב של מועצת החלב יפגוש בציבור ביקורתי ומפוכח יותר מזה שלפני עשור, חסין בפני המניפולציות, ושמבין שלתאגיד שמטיף לציבור לוותר על צריכת ירקות, פירות וקטניות יש אינטרסים שונים מבריאות הציבור.

פורסם גם במאקו

עובדות ומיתוסים בקמפיין מועצת החלב

מועצת החלב יצאה לאחרונה בקמפיין חדש בעלות של מיליוני שקלים בניסיון לעצור את הצניחה בצריכת מוצרי חלב בשנה האחרונה ואת הפגיעה ברווחי המחלבות. הקמפיין כולל פרסומות מושקעות בטלוויזיה, אתר מהמם וכתבות ממומנות בעיתונים, אך גם אלו לא מחפים על בעיה אחת "קטנה" – המסרים מטעים ותלושים מהמציאות.

רבים היום כבר יודעים שמועצת החלב, שבמועצת המנהלים שלה יושבות תנובה, שטראוס, טרה, המחלבות הקטנות והרפתנים, מעולם לא ייחסה חשיבות גדולה מדי לעובדות, ומכרה לנו לאורך השנים מסרים שיווקיים שכל אחד מהם מופרך יותר ממשנהו – החל מ"חלב בונה עצמות חזקות", דרך "חלב מרזה", או יוגורט תורם לתחושת שובע (שמשווים אותו לשוקולד) וכלה ב"שוקו – משקה הספורט החדש" – אבל הקמפיין החדש של מועצת החלב שובר שיאים חדשים של חוצפה. "מהיום, הורים יקרים – אין סיבה להתעקש שהילדים יאכלו ירקות, פירות וקטניות. במקום, אפשר פשוט לתת להם את מוצרי החלב שהם אוהבים".

הידעתם  שבמקום לתת לילד ברוקולי אפשר לתת לו כוס חלב שכן בכוס חלב יש סידן "כמו בברוקולי"? אז זהו שלא. במועצת החלב שכחו כנראה שברוקולי לא רק עשיר בסידן, אלא גם בויטמין E, בברזל (שאין כלל בחלב), ויטמין C, ויטמין K ומגנזיום שהם קריטיים לבריאות העצם לא פחות מסידן, ויטמין B6, פולאט, מנגן, ורבים נוספים שחלב דל בהם. גם שכחו לספר לנו שבניגוד לחלב, ברוקולי עשיר בסיבים תזונתיים, אין בו שומן רווי ולא כולסטרול והוא דל מאוד בנתרן (מלח). במיוחד שכחו לספר לנו שדו"ח הקרן העולמית לחקר הסרטן ( (WCRF קובע שברוקולי (יחד עם רבים מהירקות ממשפחת הכרוביים) מפחית את הסיכון לסוגי סרטן רבים, שהוא מכיל אוסף של פיטוכימיקלים (חומרים ייחודיים לצמחים) מופלאים שנלחמים ברדיקלים החופשיים בגוף, שבניגוד לחלב שהוא מזון פרו-דלקתי ולכן מעודד מחלות כרוניות (לב, כלי דם וסרטן למשל), הברוקולי (כמו הרבה  ירקות) מצטיין בתכונות האנטי דלקתיות שלו. מוצרי חלב נמצאו מעלים את הסיכון לסרטן הערמונית, וגבינות, באופן ספציפי (ככל הנראה בשל הרכב השומן שלהן), מעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס. כמו כן, אוניברסיטת הרווארד מזהירה שיתכן וחלב ומוצריו מעלים גם את הסיכון לסרטן השחלות.

רוצים דוגמא נוספת? לפי מועצת החלב בכוס חלב יש ויטמין A "כמו בבטטה"? אז בואו נדייק: בכוס חלב יש ויטמין A כמו שיש בכפית אחת של בטטה, ובכפית אחת של בטטה יש 8  קלוריות לעומת 120 קלוריות שבכוס חלב. יחי ההבדל הקטן…

ומה לגבי מגנזיום ואבץ?
מועצת החלב טוענת שחלב הוא מקור טוב למגנזיום "כמו בננה", אלא שמסתבר שלמרות שבננה היא פרי דל יחסית במגנזיום, ובטבלאות המזונות העשירים במגנזיום היא מדשדשת בתחתית קצת מעל תפוח האדמה עם 27 מ"ג מגנזיום ל – 100 גרם, היא עדיין מכילה כפליים מגנזיום מאשר חלב, שסוגר את הרשימה עם 13 מ"ג מגנזיום ל – 100 מ"ל בלבד. באופן דומה בחלב אין אבץ "כמו בעדשים", אלא כמו ב – 5 כפות עדשים שמכילים חצי מהקלוריות שבכוס חלב, כך ש"כמו" זה לא, וזה אפילו לא "ליד".

הבנתם את העיקרון, אפשר להמשיך כך עוד ועוד ולהיווכח שחלב הוא תחליף נחות מאוד לכל מזון שערכיו התזונתיים גבוהים. נכון, יש בו כמה רכיבים תזונתיים חשובים, אבל זה נכון גם לבמבה. האם זו סיבה להמליץ לצרוך ממנו לפחות 3 פעמים ביום? האם שאלנו את עצמנו האם יש בכלל מחסור ברכיבים המרכזיים שחלב מספק? או שאולי המרדף המתמיד אחרי חלבון וסידן השכיח מאיתנו את הבעיה האמיתית של הישראלי הממוצע והיא מחסור בצריכת ירקות, פירות וקטניות, ועודף משקל. שבכל שנה מתחיל בגיל צעיר יותר. עודף המשקל הזה מעיד על עודף בשומן, פחמימות וחלבון וחוסר בכל אותם דברים חיוניים שחלב לא ממש מספק. או מספק במחיר של המון קלוריות.

אולם ההטעייה המקוממת ביותר בקמפיין מועצת החלב הוא שמועצת החלב ממליצה לנו כביכול בשם הדאגה לבריאות ילדינו לתת להם את מוצרי החלב שהם אוהבים בעוד שאת השוואות הערכים התזונתיים עושה מועצת החלב מול כוס חלב. אתם מכירים הרבה ילדים שאוהבים חלב? למה לא משווים בין ברוקולי למוצרי חלב שילדים באמת אוכלים – שוקו עתיר סוכר, מעדנים שבנוסף לסוכר גם מכילים חומרים משמרים ומייצבים והם בניגוד למיתוס גם דלים ביותר בסידן? למה לא להשוות לגבינה צהובה עתירת שומן רווי  וכולסטרול או לקוטג שהיא לא רק אחת הגבינות העתירות ביותר במלח (ב – 100 גרם קוטג' יש כשליש מכמות המלח המקסימלית המומלצת לילדים) אלא היא גם דלה במיוחד בסידן (בקוטג', אלא אם כן מדובר בקוטג המועשר בסידן סינטטי, יש כמות סידן נמוכה מהסף המינימלי לסימון הקבוע בחוק). עד כדי כך חושבים במועצת החלב שהציבור מטומטם?

ומה לגבי החסרונות הברורים של מוצרי חלב? עליהם לא תמצאו ולו מילה בקמפיין המושקע. לא על שומן רווי, ולא על קלוריות. לא על כולסטרול, ולא על לקטוז שרוב האוכלוסיה בישראל רגישה אליו. כמה אלפי ילדים בישראל סובלים משלשולים, עצירויות, כאבי בטן, נפיחות בטנית, ואפילו כאבי ראש ומיגרנות מבלי לדעת שהגורם לכל אלו הוא הלקטוז שבחלב? במועצת החלב גם לא יספרו לכם על הורמוני המין שחלב ישראלי עשיר בהם במיוחד. עפ"י אוניברסיטת הרווארד מוצרי חלב אחראים לכ – 70 אחוז מההורמונים שאנשים צורכים בתזונה. הורמונים אלו עשויים להעלות את הסיכון לסוגי סרטן תלויי הורמונים (ערמונית, שחלות ושד), להוביל להתפתחות מינית מוקדמת בקרב נערות ולפגוע באיכות הזרע של גברים. גם לא יספרו לכם שלא רק שבחלב אין ברזל הוא גם פוגע בספיגת הברזל בגוף, ולכן ילדים שצורכים הרבה חלב נמצאים בסיכון לאנמיה. למעשה איגוד רופאי הילדים האמריקאי הזהיר לפני כשנה מצריכת חלב גבוהה בילדים כסיכון לאנמיה והמליץ להגביל את הצריכה של חלב.

ובמיוחד לא יספרו לכם במועצת החלב שאף אחד ממוצרי החלב שילדים אוהבים אינו מומלץ ע"י משרד הבריאות, אם בשל רמות גבוהות של שומן רווי וכולסטרול או בשל רמות גבוהות של סוכרים ומלח. השנה הכריז ארגון רופאי הילדים בישראל על מלחמה במגפת ההשמנה בילדים, אם ההורים יכנעו והילדים שלנו יאכלו את מוצרי החלב שהם אוהבים על חשבון ירקות, פירות דגנים מלאים וקטניות, תשתולל פה מגפת השמנה בהיקף שלא נראה, מיותר להסביר בכלל שילדים שמנים עם הרגלי אכילה גרועים גדלים להיות מבוגרים שמנים וחולים במחלות כרוניות. זה באמת מה שאנחנו מאחלים לילדינו?

התפרסם גם בניוזלטר בא-במייל

חלב עובדות או מיתוסים

חוקרים בכירים בהרוורד קובעים: המלצות התזונה לגבי צריכת מוצרי חלב אינן מבוססות על מדע

חוקרים בכירים בהרוורד קובעים: המלצות התזונה לגבי צריכת מוצרי חלב אינן מבוססות על מדע.

בנייר עמדה חדש קובעים פרופ' וולטר וילט, ראש מחלקת התזונה באוניברסיטת הרווארד, ופרופ' לודוויג, חוקר בביה"ס לרפואה בהרווארד ומנהל המרכז למניעת השמנה בביה"ח לילדים בבוסטון, שחלב אינו חיוני לבני אדם, שכן סידן בכמות הדרושה לבני אדם נמצא בשפע מוצרים מהצומח. החוקרים הבכירים בהרוורד גם מזכירים שההמלצות לצריכת סידן באנגליה נמוכות משמעותית מההמלצות בארה"ב (שהן גם ההמלצות בישראל), וכי ההמלצות האמריקאיות מתבססות על מחקר לקוי ומוטה.

חלב לא רק שאינו חיוני לבריאות האדם, צריכתו, לדעת המומחים, גם מלווה במספר חסרונות בולטים – צריכת חלב אינה מסייעת בהגנה מפני שברים בקרב מבוגרים, והיא תורמת, ככל הנראה, להתפתחות סוגי סרטן מסויימים!

המלצות תזונה - חלב

מסיבות אלו בהרוורד ממליצים לבטל את המלצת התזונה שקובעת מינימום של 3 מוצרי חלב (דלי שומן) ביום, ובמקומה לקבוע המלצה שמתחשבת בצורכי התזונה של כל אדם:

לילדים ומבוגרים שניזונים מתזונה איכותית (תזונה הכוללת ירקות עליים, קטניות, אגוזים, זרעים, ורמה נאותה של חלבון), ממליצים החוקרים בהרוורד להמנע לחלוטין מצריכת חלב. בחלב אמנם יש חלבון וויטמינים ומינרלים מסויימים, אך מי שניזון מתזונה איכותית מקבל את כל אלו ממילא בתזונה שלו, ולכן מוטב לו להמנע מהסיכונים הכרוכים בצריכת חלב. לעומת זאת, עבור מי שניזון או מזין את ילדיו בתזונה לקויה – תזונה דלה בויטמינים ומינרלים ובחלבון, יתרונות החלב עולים על החסרונות שבו, ומומלץ לצרוך 0-3 מנות חלב ביום בהתאם לאיכות (או ירידות) התזונה. הכלל של הרוורד ברור, ככל שהתזונה שלכם ושל ילדיכם בריאה יותר, כך מומלץ להפחית את צריכת מוצרי החלב, ולהמנע מהסיכונים הכרוכים בצריכת מוצרי חלב.

כעת רק נותר לבחור: תזונה רעועה עם מוצרי חלב, או תזונה איכותית ללא מוצרי חלב? מה עדיף?

אנחנו קוראים ליושבים במשרד הבריאות להתעדכן בנתונים שמגיעים מהרווארד, לעדכן את ההמלצות שלהם בהתאם ולעצור את הקמפיין חסר האחריות של מועצת החלב שמלעיט ילדים ומבוגרים לאכול כמה שיותר מוצרים ביום.

———————————————————-

קישורים:

המסמך המלא באנגלית

וידאו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום

צריכת חלב אינה מגינה בפני שברים בקרב מבוגרים

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

הפרסומת החדשה של מועצת החלב

מועצת החלב יצאה בקמפיין חדש לאוויר, הכולל פרסומות בטלוויזיה, אתר חדש וכתבות בעיתונים שחברת היח"צ שלהם מקדמת.

מעכשיו תתחילו לשמוע מהם שחלב מאוד בריא בגלל כמויות הויטמין והמינרלים שיש בו. 

הקמפיין מושקע מאוד, הוידאו והאתר מהממים. 

רק בעיה אחת יש בו – המציאות לא היתה יכולה להיות רחוקה יותר. 

אבל המציאות והעובדות מעולם לא עצרו את מועצת החלב מלשווק ולהטעות את הציבור על מנת להגדיל את הצריכה, הרי הרווחים של תנובה, שטראוס, טרה והרפתנים תלויה בכך.

אז גם הפעם הם יצרו מצג מטעה באופן יצירתי:

באתר שהוקם לכבוד הקמפיין הם יצרו טבלאות השוואה של ערכים תזונתיים, אבל על מנת שחלילה לא ישימו לב שמוצרי חלב הם מזונות נחותים לעומת ירקות, הם יצרו את הטבלאות בצורה שתטשטש את העובדות. 

במקום להציג כמה מ"ג ויטמין יש בכל מזון, הם בחרו להציג כמה גרם של מזון צריך בשביל להגיע לכמות "הנחשקת" שיש בכוס חלב. (והרי אף אחד לא שותה חלב! ילדים אוכלים מעדנים ויוגורטים מעובדים)

על הדרך הם התעלמו ממזונות שעשירים בויטמין אותו הם משווים. 

ביחד התוצאה יכולה לגרום להרבה אנשים לטעות שבמוצרי חלב אכן יש ויטמינים בכמות ראוייה. 

אבל כפי שאמרנו המציאות רחוקה.

קחו לדוגמה את ויטמין A. 

הפרסומאים של מועצת החלב מקווים שאנשים לא ישימו לב שבכף אחת של בטטה יש יותר ויטמין A מ- 200 מ"ל חלב (כוס חלב), ושלא ישימו לב לכך שמי שיאכל את הבטטה יקבל בנוסף לויטמין A גם כמות יפה מאוד של סיבים תזונתיים (שלא קיימים בחלב), ויטמין C, מגנזיום, ויטמין K ועוד. 

וכל זה בעבור כ-5 קלוריות, לעומת 120 קלוריות שיקבל מאותה כוס חלב.

העובדות האלו לא מונעות ממועצת החלב לשדל את ההורים להחליף את הבטטה בחלב ומוצריו.

אם כבר מדברים על חלב ומוצריוו – שימו לב להטעיה הקטנה גדולה הזו – ההשוואה נעשית מול כוס חלב

אבל בשלב של ההמלצה מה לאכול- כאן עוברים לדבר על מעדני חלב (מלאי סוכר) ועל גבינות (עתירות שומן ונתרן) 

שאלתם את עצמכם כמה מכל הויטמינים והמינרלים מגיעים בכלל לגביע אחד של קרלו? 

נקח דוגמה נוספת – מגנזיום. 

מועצת החלב החליטה שחלב הוא מקור טוב למגנזיום "כמו בבננה" הם אומרים בפרסומת שלהם.

אז בדקנו מה יש לטבלאות הרכיבים להגיד על הקביעה הזאת, כמות מגנזיום ב-100 גרם:

גרעיני חמניה – 354 מ"ג

שקדים – 270 מ"ג

אגוזי קשיו – 289 מ"ג

בוטנים – 175 מ"ג

אגוזי פקאן – 121 מ"ג

תרד – 79 מ"ג

אבוקדו – 29 מ"ג

בננה – 27 מ"ג

תפוח אדמה – 25 מ"ג

.

.

.

.

.

.

.

חלב – 13 מ"ג

אתם מבינים, למועצת החלב לא מפריע שבחלב יש רק 11 מ"ג מגנזיום לעומת 270 מ"ג בשקדים (לדוגמה) בשביל לטעון שחלב הוא מקור טוב למגנזיום, וכמובן שאת ההשוואה הם בחרו לעשות לבננה, שאינה נמצאת בראש הרשימה (ובכל זאת יש בה יותר מפי 2 מגנזיום מחלב).

ומה עם החסרונות הברורים של מוצרי חלב? 

אותם הם כמובן שכחו לציין. 

במוצרי חלב "שילדים אוהבים" יש כמויות גדולות מאוד של כולסטרול, שומן רווי, סוכר נתרן וקלוריות.

במוצרי חלב אין ברזל! בכלל. להפך מוצרי חלב פוגעים בספיגת הברזל. 

ואיך שכחנו – הורמוני מין. בכמות בלתי ידועה (לציבור) 

אלו מוצרים שמבטיחים לילד עתיד של השמנה, עורקים סתומים, סיכון לסרטן וסיכון גבוה לסכרת מסוג 2.

זאת בניגוד לירקות שאין בהם כולסטרול בכלל, אין שומן רווי, אין נתרן וכמות הקלוריות נמוכה וכך גם הסוכר.

בנוסף על כך מירקות, פירות ואגוזים אנו מקבלים ויטמים חיוניים שלא הוזכרו לרגע בקמפיין כגון ויטמין C, ויטמין E והרבה מאוד סיבים תזונתיים.

לסיכום אנחנו שמחים לראות שמועצת החלב נלחצת ויוצאת בקמפיינים הזויים ושקריים. 

לשמחתנו אנשים לא מטומטמים.

קישורים:

אתר הקמפיין המטעה של מועצת החלב:

רוצים לעשות משהו חוץ מלהתרגז?

אפשר להגיש תלונה כנגד הפרסומת הזו באתר של הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו.

הגשת התלונה נעשית באמצעות טופס און-ליין שנמצא כאן

כל שעליכם לעשות הוא למלא את הטופס ולהסביר את מהות התלונה.

זה הנוסח שלנו:

לאחרונה משודרת פרסומת של מועצת החלב (ניתן לראות את הפרסומת כאן )

הפרסומת מגישה המלצות תזונתיות מפורשות בסגנון:

אם הילד לא רוצה לאכול מזון מגוון ובריא לכל הדיעות – תנו לאכול מעדני חלב ולחם עם גבינה במקום.

זה תחליף מצוין ("נבחרת רכיבים תזונתיים")

אבקשכם לשקול הסרת פרסומת זו משידור מהסיבות הבאות:

1. מועצת החלב אינה רשאית להמליץ המלצות תזונה. המלצות תזונה נותן אך ורק איש מקצוע, כאשר הוא חתום על המלצותיו בשמו. מאחורי ההמלצות האלה עומד אינטרס מסחרי מסוכן.

2. המלצות התזונה האלה עומדות בניגוד חריף להמלצות משרד הבריאות (פירמידת המזון) לגבי חשיבות צריכת פירות וירקות, לפירות וירקות כך על פי משרד הבריאות אין תחליף. אסור לוותר על צריכה מגוונת מדי יום של ירקות ופירות בכל הצבעים. וחלב בוודאי שאינו מהווה תחליף. יותר מכך משרד הבריאות קבע שחלב איננו חלק מפירמידת המזון ושייך לקטגורית החלבון.

3. ההמלצות האלה מעודדות את ציבור ההורים להסיר אחריות מחינוך ילדיהם לתזונה בריאה ומאוזנת ולמעשה מעודדת מתן מזון מעובד עתיר סוכרים ודל במינרלים וויטמינים (כגון מעדני חלב) כתחליף לאוכל מגוון ובריא. אנחנו נמצאים במהלכה של מגיפת השמנה מסוכנת בקרב ילדים, מגיפה שגם איגוד רופאי הילדים הכריז על מלחמה בה ומחפש דרכים להתמודד איתה. הפרסומת הזו היא שמה רגל למאבק בהשמנת ילדים ומכשילה הורים שמעוניינים לשפר את תזונת ילדיהם. הפרסומת הזו מעבירה מסר מטעה ושגוי לגבי תזונה שיכול להתפרש על ידי אנשים כהוראה מטעם גורם מוסמך.

4. אין אף מומחה תזונה, דיאטנית, רופא, או גוף בריאות שעומד מאחורי מתן ההמלצות חסרות האחריות האלה. וגם לא יתכן שיהיה. אלו המלצות חסרות אחריות ומוליכות שולל. הפער שבין מועצת החלב שהיא גוף מסחרי לבין הדימוי הציבורי שלה כגוף ממלכתי משמש אותה כאן להולכת שולל של הציבור ועל כן

אנו מבקשים להסיר את הפרסומת הזו לאלתר.

אם שלחתם תלונה – אנא הגיבו לתמונה הזו עם תגובתכם!

מידע נוסף שמועצת החלב מנסה להסתיר בדף:

חלב – עובדות או מיתוסים