גבר! חלב מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית

ניתוח תוצאות 32 מחקרים, שפורסם בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית, קובע: צריכת מוצרי חלב מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית.

עוד מחקר שעליו לא תשמעו בפרסומות של מועצת החלב: ניתוח-על (מטה-אנליזה) של 32 מחקרים בנושא הקשר שבין מוצרי חלב, סידן וסרטן הערמונית, אשר פורסם החודש בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית (AJCN) מוצא: צריכה גבוהה של מוצרי חלב – גבינה, חלב רגיל, חלב דל שומן וכן סידן שמקורו במוצרי חלב (בניגוד לסידן ממקורות אחרים) – מעלים באופן מובהק את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית

ניתוח תוצאות 32 מחקרים, שפורסם בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית, קובע: צריכת מוצרי חלב מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. 

עוד מחקר שעליו לא תשמעו בפרסומות של מועצת החלב: ניתוח-על (מטה-אנליזה) של 32 מחקרים בנושא הקשר שבין מוצרי חלב, סידן וסרטן הערמונית, אשר פורסם החודש בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית (AJCN) מצא: צריכה גבוהה של מוצרי חלב – גבינה, חלב רגיל, .חלב דל שומן וכן סידן שמקורו במוצרי חלב (בניגוד לסידן ממקורות אחרים) – מעלים באופן מובהק את הסיכון לחלות בסרטן .הערמונית

סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בגברים ורביעי בסיבות המוות מסרטן. בארה"ב אחד מכל 6 גברים יחלה בסרטן הערמונית ובישראל 1 מכל 8.6 גברים, בקרב יהודים, ו-1 מכל 15 גברים, בקרב ערבים.

מדובר בראייה נוספת המתווספת לערימת הראיות המדעיות אודות הקשר בין מוצרי חלב לסרטן הערמונית. כך למשל, "מחקר הרופאים" הענק שבוצע על ידי אוניברסיטאת הרווארד (Harvard Physicians' Health Study) ופורסם בשנת 2001, הראה סיכון גבוה ב-34% לחלות בסרטן הערמונית אצל גברים שצרכו 2.5 או יותר מוצרי חלב ביום, בהשוואה לגברים שצרכו פחות מחצי מנה.

החוקרים מציעים מספר הסברים

אולי זו תכולת הסידן הגבוהה שבמוצרי חלב, או שמא תכולת הפוספטים (זרחה) הגבוהה שבמוצרי חלב, או אולי דווקא העובדה שמוצרי חלב מעודדים את הפרשתו של הורמון הגדילה IGF-1, שעלייתו קשורה בעליית שכיחות סוגי סרטן רבים. תהא אשר תהא הסיבה, נראה כי הקשר בין צריכת מוצרי חלב וסרטן הערמונית הוא כבר בגדר קונצנזוס מדעי.

באופן לא מפתיע לגוף שמטרתו היחידה היא לקדם מכירות חלב, מציגה מועצת החלב באופן עקבי רק את התועלות, לכאורה, שבצריכת מוצרי חלב (כמו הקטנה של הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס), אך מתעלמת לחלוטין מהסכנות הברורות והמבוססות שיש בהמלצותיהם לצרוך שלושה מוצרים ביום.
אנחנו מחכים לראות התייחסות של גופי הבריאות הישראלים לנתונים החדשים שמתפרסמים בשנים האחרונות ולעדכון ההמלצות המיושנות בהתאם.

שבת נעימה וחמימה,
צוות חלב – עובדות או מיתוסים.

 


פרסומים קודמים שלנו בנושא סרטן בכלל, וסרטן הערמונית בפרט, ניתן למצוא באלבום הפייסבוק – חלב וסרטן

מקורות:

המטא אנליזה שפורסמה כעת

מידע על שכיחות סרטן הערמונית:

סרטן הערמונית בישראל – האגודה למלחמה בסרטן

סרטן ערמונית בישראל באתר הידען

מסתבר שהחלב שלנו מלא בהורמוני מין מסרטנים

חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה

מאת: ג'וש הרקינסון, MotherJones, מאנגלית: רימונה גרסון

מאחר שהפרות נחלבות כשהן הרות, תעשיית החלב מייצרת מוצרי חלב שיש בהם רמות אסטרוגן גבוהות יותר – וזה לא ממש מועיל לגוף.

 

"החלב שאנו שותים כיום שונה למדי מן החלב ששתו אבותינו", אומרת גאנמא דאבאסמבו מאוניברסיטת הרווארד, חוקרת ומומחית למחלות הקשורות בחלב, בהרצאה שנשאה ב-2006 במכון רדקליף למחקר מתקדם. "חלב הוא ככל הנראה לא המזון המושלם של הטבע".

העליה הדרמטית בכמות ההורמונים היא שאחראית ככל הנראה לעלייה הדרמטית בשיעורי הסרטן

בתחילת שנות האלפיים החלה דאבאסמבו לחקור מדוע שיעור סרטן הערמונית (פרוסטטה) ביפן, הגם שהוא נמוך בהרבה משיעורו בארה"ב, עלה פי 25 בחמישים השנים האחרונות. היא ועמיתה, הרופא היפני אקיו סאטו, סקרו 36 שנים של נתוני תזונה ביפן וגילו כי הקשר הישיר ביותר קיים בין שיעור סרטן הערמונית – ושיעור התמותה מסרטן זה – ובין צריכת החלב.

גנמה דבסמבו Ganmaa Davaasambuu
גאנמא דאבאסמבו
Ganmaa Davaasambuu

מוצרי החלב לא היו נפוצים ביפן עד מלחמת העולם השנייה, אז החלה יפן לייבא פרות אמריקניות וטכניקות ייצור חלב, וחוק חדש, שנכנס לתוקפו ב-1954, חייב בתי ספר לוודא שתלמידיהם ישתו 200 מיליליטר חלב בכל ארוחה בבית הספר (תהליך דומה עובר בשנים האחרונות על סין).

במחקר עוקב גילתה דאבאסמבו קשר חזק מאוד בין צריכת חלב ובין שיעורי סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הרחם, בארבעים מדינות.

החלב מכיל כמות עצומה של אסטרוגן

היא מאמינה שהבעיה נבעה בחלקה מן העובדה שהחלב מכיל רמות גבוהות של הורמוני מין, כגון אסטרוגן. ידוע היטב שאסטרוגנים עשויים לגרום סרטן ערמונית בחולדות, וכמה מחקרים אפידמיולוגיים (לא כולם) מצאו קשר בין רמות גבוהות של אסטרוגנים בדמם של בני אדם ובין סיכון לסרטן הערמונית. אסטרוגן ברמה לא מאוזנת נמצא קשור גם בסרטן השד וייתכן שהחלב הוא הגורם הנושא את ההורמון. מחקר מ-2004 שהתפרסם ב'כתב-העת הבינלאומי לסרטן' (International Journal of Cancer) גילה שחולדות שהואכלו בדיאטת חלב פיתחו גידולי עטין רבים יותר וגדולים יותר משפיתחו חולדות שאכלו דיאטה של תחליף חלב (לא חלבי).

אם החלב אכן מגביר את הסיכון שלנו לפתח סוגי סרטן מסוימים, תהתה דאבאסמבו, אז מדוע אין סוגי הסרטן הללו שכיחים יותר בחברות הרועים המסורתיות הצורכות חלב פרה לא תעשייתי? בחיפוש התשובה על שאלה זו לקח סאטו, עמיתה היפני, את צוות החוקרים שלו למונגוליה, שבה נמוכים שיעורי סרטן השד וסרטן הערמונית.  הם גילו כי חלב מלא מפרות יפניות מגזע הולשטיין מכיל אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות גדולות בהרבה מאשר חלב מלא מפרות מונגוליות (67% יותר ו-650% יותר, בהתאמה).

אם נכונה התיאוריה של דאבאסמבו, אז ההבדל ברמות ההורמונים עשוי לסייע להסביר את ההבדל בשיעורי הסרטן בין שתי האוכלוסיות.

 הפרות נחלבות במשך רוב ההריון

הסיבה לריבוי הורמוני המין בחלב האמריקאי ובחלב היפני יחסית לחלב המונגולי פשוטה. הפרות החופשיות שמגדלים המונגולים הנוודים מתעברות באופן טבעי ונחלבות חמישה או שישה חודשים אחרי שהמליטו. ואילו ביפן ובארה"ב, הפרה החולבת הטיפוסית נחלבת 10 חודשים בשנה, והדבר מתאפשר אך ורק משום שהיא מתעברת על ידי הזרעה מלאכותית בעודה מייצרת חלב מן ההריון הקודם שלה. חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה.

מסתבר שההבדל ברמות ההורמון בין החלב האמריקאי ובין החלב המונגולי אכן עשוי להיות משמעותי דיו להשפיע על שיעורי הסרטן. לדוגמה, במחקר מ-2007 שהתפרסם בכתב-העת Food and Chemical Toxicology, נמצא שחולדות שהואכלו בחלב מסחרי פיתחו גידולי עטין בתכיפות גבוהה מאשר חולדות שהואכלו בחלב מסורתי. מחקרים אחרים מרמזים על זיקה אפשרית בין הורמוני חלב ובין סרטן השחלות וסרטן הרחם: דאבאסמבו גילתה שלחולדות שהואכלו חלב מסחרי היה רחם כבד בהרבה מרחמן של חולדות שאכלו תפריט נטול חלב. מחקר דומה התפרסם ב-2010 בכתב-העת Environmental Health and Preventative Medicine והוכיח כי תפריט של חלב מסורתי השפיע גם הוא על רחמן של חולדות, אך במידה מועטה משהשפיע תפריט של חלב מסחרי, שתוצאתו הייתה רחם כבד פי 25% בממוצע.

בסימפוזיון שנערך ב-2006 בבוסטון ונושאו חלב, הורמונים ובריאות האדם, במסגרת סקירת המחקרים שלהם, המליצו דאבאסמבו וסאטו לתעשיית החלב לנצל את ההזדמנות העסקית ולהוסיף לרשימת מוצריהן קטגוריה חדשה של חלב מובחר: חלב ללא הורמונים – חלב המופק אך ורק מפרות שאינן הרות.

פרה בהריו

פרה הרה summer.raiin/Flickr

צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים

כמובן, כפי שמודה דאבאסמבו בעצמה, הנושא טרם יושב מבחינה מדעית. לדוגמה, מחקר מ-2012 שפורסם ב-Journal of Dairy Science (כתב-העת למדעי מוצרי החלב) מצא שהאכלת חולדות בחלב מסחרי לא השפיעה כלל על משקל הרחם שלהן. נחוצים עוד מחקרים רבים, היא אומרת, לפני שיוכלו מדענים להסיק מסקנות חותכות.

חוקרי בריאות מגלים גם עניין באופן ההשפעה שעשויה להיות להורמונים בחלב המסחרי על ההתפתחות. במחקר שהתפרסם ב-2007 מצאה דאבאסמבו כי רמות ההורמון בדמם של ילדים מונגולים בכיתה ג' זינקו לאחר חודש של אכילת חלב אמריקאי מסחרי. במחקר יפני מ-2010 התקבלו תוצאות דומות בילדים ובבוגרים – רמות הטסטוסטרון בגופם של הגברים ירדו לאחר שהחלו לשתות חלב מסחרי. "צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים", הסיקו החוקרים.

למרות עניין ציבורי רב במחקר החלב של דאבאסמבו – "אני מקבלת מיילים כמעט מדי יום ביומו," סיפרה לי – מעבדתה וחוקרים אחרים לא ערכו אלא מחקרים מעטים בשנים האחרונות. "החלב הוא מזון מורכב מאוד; יש בו שפע דברים טובים ודברים לא ממש טובים," דבר שעשוי להקשות את המחקר, ציינה. לדוגמה, המחקר מרמז שגם רכיבים אחרים של החלב גורמים אולי בעיות בריאות, לרבות סידן (בכמות רבה מדי) והורמון הקרוי גורם-גדילה דמוי-אינסולין – IGF-1.

עוצרים לדאבאסמבו את התקציב למחקרים

דאבאסמבו ביקשה להוסיף ולהשוות את ההשפעות הבריאותיות של החלב המונגולי והחלב האמריקאי, אך ב-2008 השיבו המכונים הלאומיים לבריאות בשלילה לבקשת המימון שהגישה מעבדתה, בטענה שתעשיות החלב של שתי המדינות ואוכלוסיותיהן האנושיות הן שונות מכדי להצדיק השוואה. מאז הצליחה להשיג מימון פרטי למחקר נוסף, של 350 ילדים מונגולים בגיל בית הספר, אך עדיין לא פרסמה את תוצאותיו. רשויות מונגוליה התנגדו למחקר, מחשש שהילדים המונגולים ישמשו כחיות-מעבדה.

ישנם חסרונות לחיים בחברה מסורתית כגון מונגוליה, ששיעור תמותת התינוקות בה, למשל, גבוה כמעט פי ארבעה מזה של ארה"ב. והפרה המונגולית הממוצעת מפיקה כ-5 ליטרים חלב ביום, לעומת 34 בקירוב שמפיקה פרת ההולשטיין האמריקאית הממוצעת. הילדים המונגולים צורכים כשליש פחות חלב מששותים מקביליהם בארה"ב. ואולם לפחות על פי שיעורי הסרטן הנמוכים במונגוליה, מנהגה לשתות כמויות מדודות של חלב המופק באופן מסורתי, מפרות הרועות בחופשיות, הוא אולי בדיוק מה שצריך מבחינה בריאותית.

לקריאה נוספת:

אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב, ינואר 2013.

הורמונים בחלב חזקים פי 10,000 מהורמונים סביבתיים, מאי 2014.

כשחברים שואלים למה אינך שותה חלב?, ד"ר ג'ון מקדוגל, אפריל 2014.

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים, אוקטובר 2013.

מחקרים המוזכרים בכתבה:

Ganmaa, Davaasambuu, and Akio Sato. "The possible role of female sex hormones in milk from pregnant cows in the development of breast, ovarian and corpus uteri cancers." Medical hypotheses 65.6 (2005): 1028-1037.

Qin, Li‐Qiang et al. "Low‐fat milk promotes the development of 7, 12‐dimethylbenz (A) anthracene (DMBA)‐induced mammary tumors in rats." International journal of cancer 110.4 (2004): 491-496.

"Hormones in milk can be dangerous – Harvard Public Affairs …" 2006. 9 May. 2014 <http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html>

מצגת הסיכום של ד"ר גאנמה שסוקרת את המחקרים שערכה מהכנס ב 2006 המוזכר לעיל http://www.eps1.comlink.ne.jp/~mayus/eng/Bostonmilk.pdf

 

ההורמונים בחלב חזקים פי 10000 מההורמונים הסביבתיים שכל כך מפחידים אותנו

"היום בהכל כבר יש הורמונים" – כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?

אנחנו מקפידים לשטוף את הפירות והירקות, לקנות לתינוק בקבוקים ללא ביספינול-A, לא להשאיר בקבוקי מים מפלסטיק בשמש ולהמנע משימוש בכלי פלסטיק לחימום במיקרוגל כי מזהירים אותנו שהפלסטיק המתחמם פולט חומרים הורמונליים מסוכנים – אבל אם אתם צורכים חלב ומוצרי חלב, סביר להניח שמאמצים אלו בטלים בשישים!

10325629_757787400909269_1625061760731571054_n[1]

אסטרדיול 17-β האורגינל מול החיקוי:

רובנו כבר מודעים לכך שקרטון החלב התמים שיושב בדלת המקרר (ועוד יותר מכך מוצרי חלב שמנים יותר כמו גבינות קשות ורכות), שכיום נחלב ברובו מפרות הרות, מכיל הורמונים אסטרוגניים שונים, אך לא רבים מודעים להבדלים הגדולים בין סוגי האסטרוגן ועוצמתם.

בעוד מוצרי פלסטיק שונים עשויים לפלוט תרכובות בעלות פעילות דמויית אסטרוגן (Xenoestrogens, או 'אסטרוגנים סביבתיים'), מזון מן החי בכלל, ומוצרי החלב בפרט, מהווים את מקור החשיפה הבלעדי לאסטרוגן מסוג אסטרדיול-17-β.

למה זה כל-כך משנה? הספרות המדעית מציינת שעוצמת ההשפעה הביולוגית של אסטרדיול-17-β, הנמצא בחלב, חזקה פי 10,000 עד 100,000(!) מזו של אסטרוגנים סביבתיים, מהם אנשים רבים נוטים להימנע.

אז אמנם רצוי להימנע מכל חשיפה לחומרים העלולים לפלוט הורמונים למזון או לשתיה, אבל חשוב הרבה יותר לזכור שההורמונים בעלי ההשפעה החזקה ביותר מגיעים אלינו מהחי, והשאר הם לרוב חיקוי חלש בהרבה!

מה כבר זה יכול לעשות לי?

——————————–

חוקרים אחדים מודאגים במיוחד מחשיפה להורמונים אלו בשתי נקודות קריטיות להתפתחות מערכת הרבייה: בשלב העוברי ובגיל ההתבגרות, כיוון שחשיפה כזו לפגוע בהתפתחות תקינה (למשל, ירידה באיכות הזרע) ולהוביל לכושר פוריות ירוד בהמשך.

(רופאת פוריות ישראלית: מה עזר לזוג מטופלים ישראלי להיכנס להריון? http://bit.ly/milk-poriut)

כך למשל, מציינים חוקרים יפנים את דאגתם מהעלייה הדרסטית בצריכת חלב ביפן מאז תום מלחה"ע השנייה (עליה של פי 20!) שלוותה בעליה החדה ביותר בעולם בשכיחות מקרי סרטן הערמונית. אנחנו כבר לאמופתעים – כיום הקשר שבין צריכת חלב לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית הוא כבר כמעט בגדר קונצנזוס מדעי:

http://bit.ly/Prostate1

http://bit.ly/Prostate2

http://bit.ly/Prostate3

http://bit.ly/cancer-harvard

עוד מציינים החוקרים כי בהתחשב בריכוזי ההורמונים המצויים בחלב מסחרי (רשימת המקורות בסוף הטקסט), ילד הצורך 300 מ"ל חלב נחשף לכמות הורמונים הגדולה פי 4000(!) מזו שאליה הוא נחשף מגורמים סביבתיים אחרים.

אבל מועצת החלב אומרת שזה לא משמעותי

———————————————————

בסקירה ספרותית אחרת מציינים חוקרים קיימות ראיות לפיהן גם הוספה של ריכוזי אסטרוגן נמוכים מאוד די בהם על מנת לשנות דפוסי ביטוי של גנים ולעורר, למשל, ביטוי גנים שידועים כקשורים לסרטן.

חשוב להבין שהמערכת ההורמונלית אצל כל אחד ואחת מאיתנו עובדת מטבעה על כמויות נמוכות מאוד, אפסיות כמעט, ולכן נמצאת בשיווי משקל עדין מאוד העלול להיות מופר גם בחשיפה מינימלית להורמונים – לבטח כאשר מדובר בהורמונים שמקורם מן החי, אשר אנחנו כבעלי חיים מושפעים מהם בעוצמה הרבה ביותר, בהשוואה להורמונים ממקורות אחרים (צמחיים או סביבתיים).

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

—————————————————–

מקורות:

Estrogen: one of the risk factors in milk for prostate cancer.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14729019

Exposure to exogenous estrogen through intake of commercial milk produced from pregnant cows

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19496976

Is milk responsible formale reproductive disorders?

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11601881

Milk consumption and the prepubertal somatotropic axis. 2007

http://www.nutritionj.com/content/6/1/28

Exposure to exogenous estrogens in food: possible impact on human development and health

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10366402

Some alkyl hydroxy benzoate preservatives (parabens) are estrogenic.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9875295

האם יוגורט הוא מזון בריא בגלל שהוא מכיל חיידקים פרוביוטיים?

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

באדיבות האתר של ד"ר ג'ואל פורמן. (מקור)

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.


לקריאה נוספת ישירות מהאתר של ד"ר פורמן על הקשר בין חלבון מן החי והורמון הגדילה IGF-1, שנקשר לסיכון מוגבר לסרטן:
Animal Protein, IGF-1 and Colon Cancer
Do Protein Powders Fuel Muscle Growth Healthfully?
Dr. Fuhrman’s Position Paper on IGF-1

ארה"ב מזהירה מפני שומן ובה בעת מקדמת מכירות גבינה

"בפריט זה נעשה שימוש בכמות גבינה גדולה פי שמונה מאשר בפריטים אחרים בתפריטם", קבע משרד החקלאות בדוח, ששיבח את עבודת מינהלת החלב – בלי להזכיר שבקסדייה יש יותר משלושת-רבעי הכמות היומית המומלצת של שומן רווי ונתרן.

מאת: מייקל מוס
מקור: ניו יורק טיימס
תרגום מאנגלית: תודות לרימונה גרסון.

פיצה דומינו'ס סבלה בתחילת השנה שעברה. הירידות בארה"ב צנחו ובסקר בקרב צרכני רשתות הפיצה הגדולות "זכתה", עם חברה אחרת, בתואר הפיצות הכי לא טעימות.

ואז הגיע סיוע מארגון ושמו מינהלת החלב (מאנגלית: Dairy Management). הארגון חבר לדומינו'ס בפיתוח קו חדש של פיצות, שכמות הגבינה בהן גדולה ב-40%, והוסיף ותכנן ומימן קמפיין שיווקי בעלות של 12 מיליון דולר.

הצרכנים טרפו את הפיצה עתירת הגבינה והמכירות עלו במספרים דו-ספרתיים. בהצהרה שניו-יורק טיימס אמר אמר ברנדון סוליינו, סגן נשיא דומינו'ס לחידוש המותג, "ברור בעליל ששותפות זאת עובדת".

מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה
מעלים את מכירות הגבינה בניגוד להמלצות התזונה

ואולם למרות השפעתה המבריאה של הפיצה הזאת על דומינו'ס, משולש אחד שלה מכיל עד שני שלישים מן הכמות היומית המומלצת של שומן רווי, שנמצא קשור במחלות לב והוא עתיר קלוריות.

ומינהלת החלב, שהפכה את הגבינה לתכליתה, אינה עסק פרטי של ייעוץ לעסקים. זהו גוף שיווק שהוקם בידי משרד החקלאות האמריקני – הסוכנות שביסוד הקמפיין הפדרלי נגד שמנות, קמפיין הקורא לצמצום צריכת-יתר של כמה מן המזונות שמינהלת החלב מקדמת במלוא העוצמה.

בהשפעת אזהרות הממשל לגבי השומן הרווי חלה בקרב הציבור האמריקני בעשורים האחרונים נטייה להעדיף את החלב דל-השומן על פני חלב מלא ושמנת. ואולם באמצעות מינהלת החלב הממשל עוסק בחיפוש דרכים להשיב את מוצרי החלב אל תפריטם של האמריקנים, בראש ובראשונה באמצעות גבינה.

כיום האמריקנים אוכלים בממוצע כ-15 ק"ג גבינה בשנה, כמעט פי שלושה מן הכמות ב-1970. הגבינה נעשתה למקור השומן הרווי הגדול ביותר; ב-30 גרם (28 גרם) של רבות מן הגבינות כמות השומן הרווי שקולה לכמותו בכוס חלב מלא.

בספטמבר, כשהפצירה מישל אובמה במסעדנים לסייע במלחמה בשמנוּת, היא ציינה את תפוצתם הגדלה של הצ'יזבורגר ושל המקרוני-עם-גבינה.
"אני רוצה לאתגר כל מסעדה שתציע בתפריטה מנות בריאות", אמרה בכינוס השנתי של איגוד המסעדנים הלאומי.

ואולם בסדרת הסכמים סודיים שאושרו בידי שרי החקלאות גם של ממשל בוש גם של ממשל אובמה, פעלה מינהלת החלב עם המסעדות להרחבת תפריטיהן במוצרים עתירי גבינה.

הנה למשל ה'סטייק קֶסַדִייָה' של 'טאקו בל', הממולא גבינות צ'דר, פפר ג'ק ומוצרלה ורוטב שמנת. "בפריט זה נעשה שימוש בכמות גבינה גדולה פי שמונה מאשר בפריטים אחרים בתפריטם", קבע משרד החקלאות בדוח, ששיבח את עבודת מינהלת החלב – בלי להזכיר שבקסדייה יש יותר משלושת-רבעי הכמות היומית המומלצת של שומן רווי ונתרן.

מינהלת החלב, שתקציבה השנתי קרוב ל-140 מיליון דולר, ממומנת בעיקר ממס חובה ממשלתי המוטל על תעשיית החלב. ואולם היא מקבלת עוד כמה מיליוני דולרים בשנה ממשרד החקלאות, הממנה את מקצת חברי חבר המנהלים שלה, מאשר את מערכות השיווק שלה ואת חוזיה הראשיים ומדי פעם מדווח לקונגרס על פעילותה.

פעילויותיו של הארגון, שנחשפו בראיונות ובמסמכים, מספקות דוגמה בוטה לקונפליקטים הטבועים בתפקידיו של משרד החקלאות, המשמש מאז ומתמיד הן כמשווק מוצרי חקלאות הן כמשטרת התזונה של אמריקה, בעת ובעונה אחת.

מזה, מינהלת החלב הוציאה מיליוני דולרים על מחקר שתמוך בקמפיין שיווק לאומי לקידומו של הרעיון, שאפשר להפחית במשקל על ידי הגברת צריכתם של מוצרי חלב – כך מתגלה ממסמכים ומראיונות. הקמפיין נמשך ארבע שנים והסתים ב-2007, אף על פי שמחקרים אחרים – לרבות מחקר שמומן על ידי מינהלת החלב  עצמה – לא הצליחו לגלות אפשרויות כאלה של הפחתת משקל בצריכת מוצרי חלב.

כשנטען שהקמפיין כוזב, הגנו עליו פרקליטי הממשל בטענה שמשרד החקלאות "בחן" את המבצע, "אישר אותו ופיקח עליו בכל מהלכו". ד"ר וולטר וילֶט, יו"ר מחלקת התזונה בביה"ס לרפואת הציבור של הרוורד ובעבר חבר במועצה המייעצת לענייני תזונה של הממשל הפדרלי, אמר: "אסור שמשרד החקלאות האמריקני יהיה מעורב בתכניות אלה המקדמות מזונות שזה כבר אנחנו צורכים בכמות רבה מדי. כמות קטנה של גבינה טעימה לא תפריע לדיאטה בריאה, אך צריכת הגבינה בארה"ב היא עצומה, הרבה מעבר לכמות הבריאה המרבית ".

משרד החקלאות סירב לאפשר לפקידים בכירים להתראיין למאמר זה, ומינהלת החלב  סירבה להגיב. בתשובות על שאלות שהוגשו בכתב אמר משרד החקלאות שקידום מוצרי החלב נועד לחזק חקלאים וכלכלות כפריות ושלא במתכוון הותיר המשרד בידי חבר מנהלי מינהלת החלב  "חופש רב" לגבי ההחלטה על הדרכים הטובות ביותר לתמוך באינטרסים אלה.

משרד החקלאות הכיר בעובדה שהגבינה משופעת בשומן רווי אך טען שצריכת חלב הקטֵנה הפכה את הגבינה למקור חשוב של סידן.

"כשהיא נאכלת במתינות ובהקפדה על גודל המנה, הגבינה עשויה להתאים לדיאטה דלת-שומן בריאה", אמר משרד החקלאות.

ואולם בדיווחיו לקונגרס מונה משרד החקלאות את הישגי מינהלת החלב  במאות אלפי קילוגרמים גבינה שנמכרו. ב-2007 הבליט המשרד את הפיצה Cheesy Bites (נגיסות גבינתיות) של 'פיצה האט', את "רעיון הכריך הניתך הכפול-ומכופל" (dual Double Melt sandwich) של רשת ונדי'ז, ואת צ'יזבורגר בייקון, בקר-אנגוס וגבינה ואת כריך העוף הרך-פריך, שניהם של ברגר קינג. "שני האחרונים מורכבים משתי חתיכות גבינה אמריקנית, חתיכת גבינת פפר ג'ק ורוטב גבינה", אמר המשרד.

מאמצים אלה, דיווח המשרד, סייעו לחולל "גידול של כמעט 13.5 מיליון ק"ג במכירות גבינה".

שיווק חסר מעצורים

מדי יום מייצרות הפרות בארה"ב כ-228,000,000 ליטרים חלב גולמי, אך פחות משליש הכמות מוקדש לייצור חלב שבני אדם שותים. ורוב החלב לשתייה עובר הסרת שומן כדי לייצר חלב דל-שומן או נטול-שומן, המועדפים על האמריקנים. נותרת כמות אדירה של חלב מלא ושומן חלב שהוסר.

שנים רבות נהג הממשל הפדרלי לקנות את עודפי הגבינה והחמאה של התעשייה, פרי התחייבותה מתקופת השפל הגדול לספק סובסידיות ואמצעים אחרים על מנת לשמור על תעשיית החלב בתור משאב לאומי חיוני. מאגר זה של מוצרי חלב, שהוטמן במערות קרירות במיזורי, גדל ושוויו הגיע ליותר מ-4 מיליארד ב-1983, אז החליף הממשל הפדרלי הילוך.

הממשל החל לרכוש רק כפי צרכיו לתכניות סיוע במזון. הוא גם החל לשלם לחקלאים כדי שישחטו את מקצת פרות החלב שלהם. אך באותה עת הייתה התעשייה שרויה במעבר למפעלים  מתוחכמים יותר, שהגבירו את הייצור באמצעות הזרעה מלאכותית, הורמונים והסדרי תאורה ששמרו על רמת פעילות גבוהה יותר של הפרות.

ב-1995 הקים הממשל את מינהלת החלב, תאגיד ללא מטרות רווח שהגדיר את משימתו כהגברת ייצור מוצרי החלב על ידי "היצע המוצרים שצרכנים רוצים, במקום ובזמן שהם רוצים בהם".

באמצעות הקמפיין "יש לך חלב?" (Got Milk?) הצליחה מינהלת החלב  להאט את הירידה בצריכת החלב, בעיקר על ידי התמקדותה בילדי בתי-הספר. היא גם שיווקה בנחישות את הגבינה ולא ויתרה גם כשמשרד החקלאות טען שבני אדם צריכים לאכול רק סוגים דלי-שומן או נטולי-שומן.

במכתב מחודש יולי אל ועדת התזונה של משרד החקלאות כתבה מינהלת החלב כי המאמצים לייצר גבינה נטולת-שומן לא עלו יפה, רובם, משום שהשומן הוא האחראי לכוח משיכתה של הגבינה. "מוגבלת קבלתן של גבינות דלות-שומן ונטולות-שומן בקרב הצרכנים", נאמר במכתב.

נתוני משרד החקלאות מגלים שגבינה היא סיבה ראשית לכך שתפריטו של האמריקני הממוצע מכיל כמות רבה מדי של שומן רווי.

המחקר גילה כי היתרונות הקרדיו-וסקולריים (ללב ולכלי הדם) הנובעים מהפחתת צריכת השומן הרווי עשויים להיות תלויים במה שמחליף שומן זה. עמילן וסוכר מזוקקים עשויים להיות גרועים באותה מידה או אף גרועים יותר, אך הוכח כי החלפתם בשומנים לא-רוויים מצמצמת את הסיכון ללקות במחלת לב.

ועדת התזונה של משרד החקלאות פרסם הקיץ תקן חדש הקובע ששיעור השומן הרווי לא יעלה על 7 אחוזים מסך כל הקלוריות, כ-15.6 גרם בתפריט של 2,000 קלוריות ליום. אף על פי כן נותרה הצריכה הממוצעת כ-12-11 אחוזים מכלל הקלוריות, כפי שהייתה מזה לפחות 15 שנה.

בעלון שכותרתו "צעדים לאת/ה בריא/ה יותר!" העביר משרד החקלאות רמזים. את חובבי הפיצה הוא הנחה: "בקשו בסיס פיצה מקמח מלא ורק מחצית מכמות הגבינה" – למרות פעילותה שלמינהלת החלב להגדלת כמויות הגבינה, עם רשתות דוגמת דומינו'ס.

מינהלת החלב מפעילה את התכנית הגדולה ביותר מ-18 תכניות משרד החקלאות לשיווק בשר בקר, בשר חזיר, תפוחי אדמה ומוצרי מזון אחרים. תקציביה מגיעים בעיקר ממסים המוטלים על חקלאים, אך המינהלת, שדיווחה כי הוצאותיה בשנה שעברה עמדו על 136 מיליון דולר, קיבלה גם 5.3 מיליון דולר ממשרד החקלאות, לקידום מכירות מוצרי החלב מחוץ לארה"ב.

להשוואה, תקציבו של המרכז למדיניות תזונתית ולקידומה' של משרד החקלאות, המקדם תזונה בריאה, עומד על 6.5 מיליון דולר.

הגם שעל פי חוק שר החקלאות חייב לאשר את חוזיה של מינהלת החלב  ואת מערכות הפרסום שלה, הארגון נעשה לחברה לכל דבר, ובה 162 עובדים מיומנים בפיתוח מוצרים ובשיווק. בין אגפיה גם מועצת החלב הלאומית, קבוצה הקיימת מזה 95 שנה ומתפקדת כזרוע המחקר והתקשורת של מינהלת החלב.

מנכ"לה הוותיק של מינהלת החלב, תומס פ' גלגר, קיבל בשנת 2008 תשלום בסך 633,475 דולר, בצירוף זכויות טיסה במחלקה ראשונה, כך על פי רשומות המס הפדרלי. שני פקידים אחרים בארגון קיבלו תשלום שנתי בסכומים העולים על 300,000 דולר כל אחד.

מר גלגר, שסירב להתראיין לכתבה זאת, תואר בידי חברי ההנהלה, עובדים ופקידי תעשיית המזון כמנהל קשוח ולוחם יעיל למען תעשיית החלב המתפשטת.

"הוא איש חושב", אמר דייוויד ברנדון, לשעבר מנכ"ל דומינו'ס. "בחור יצירתי מאוד שחושב בגדול ומוכן להמר על מנת להניע את העסק לטובת חקלאי החלב שלו".

"חדשות נפלאות למי שבדיאטה", אמרה מינהלת החלב  בפרסומת מ-2005 במגזין People. "מחקרים קליניים מוכיחים שבני אדם הניזונים מדיאטה מופחתת קלוריות וצורכים מדי יום שלוש מנות חלב, גבינה או יוגורט, עשויים להפחית הרבה יותר ממשקלם ויותר שומן מגופם מאשר אלה שרק מצמצמים את צריכת הקלוריות שלהם".

צריכת החלב הייתה בירידה, אך בקמפיין הפחתת המשקל של מינהלת החלב נפתחה בפניה דרך לאסטרטגיית שיווק חדשה.

כשהחל הקמפיין, ב-2003, בכיר במינהלת החלב אמר שההשראה לקמפיין הייתה חוקים פדרליים בתחום הבריאות שזה מקרוב נעשו נוחים יותר ובעקבותיהם חל "גידול מהיר במוצרי 'טוב יותר עבורך'".

הקמפיין התבסס על מחקר של מייקל ב' זמל, תזונאי מאוניברסיטת טנסי ומחבר הספר "מפתח הסידן: תגלית הדיאטה המהפכנית שתסייע לך לרזות מהר יותר". לא ברור איך בדיוק מסייעים מוצרי חלב להפחתת משקל, אמר ד"ר זמל בראיונות ובמיילים, אך בחלקו כרוך הדבר בסתירת הורמון המקדם הצטברות שומן כשכמות הסידן בגוף נמוכה.

מינהלת החלב פרשה חסות על מחקרו של ד"ר זמל, קידמה את ספרו וגייסה צוות של יועצים מדעיים אשר "זיהו תחומי מחקר נוספים לפיתוח טענות כבדות יותר בעתיד", כך על פי פרזנטציה של אסטרטגיית הקמפיין.

מחקר שכזה נוהל בידי ג'ין הארווי-ברינו, יו"ר מחלקת התזונה ומדעי המזון של אוניברסיטת ורמונט. "נראה לי שהם חשו שהמון תלוי בזה", אמרה על טענת הפחתת המשקל, "וחשו שאם זה יעבוד, זה יהיה עסק מכניס מאוד – פרת מזומנים".

"אני חסידה גדולה של מוצרי חלב", הוסיפה, ואמרה עוד שמחקרה מומן גם הוא בידי מינהלת החלב.

ואולם עד 2004 לא מצא מחקרה שום ראיה להפחתת משקל. היא אמרה שמינהלת החלב קיבלו קשה את הבשורה ואיימו לבקר את מחקרה. היא אמרה שנדהמה כשהארגון לא הפסיק את קמפיין המודעות שלו.

"חשבתי שהם מטורפים ושבסופו של דבר מישהו עלה עליהם", אמרה.

מחקרה מופרסם ב-2005 ובכנסים מדעיים היא שמעה מחוקרים אחרים שגם בידם לא עלה לאשש את עבודתו של ד"ר זמל, לרבות ד"ר ג'ק א' ינובסקי, ראש מחלקת השַמנוּת של מכון הבריאות הלאומי.

ואולם בשלהי 2006 מינהלת החלב עדיין השמיעה את טענת הפחתת המשקל בתביעתו ממשרד החקלאות שלא להפחית את שיעור הגבינה בתכניות סוע המזון הפדרליות. "הנתונים הקיימים תומכים תמיכה חזקה בקיומה של השפעה מיטיבה של ריבוי מזונות חלביים על משקל הגוף ועל הרכב הגוף", כתבו שניים מאנשי הארגון, בלי לציין את ממצאיה של ד"ר הארווי-ברינו.

לאחר שפטרה את טענת הפחתת המשקל ב-2005, שבה ועדת יועצי התזונה הפדרלית וטענה גם הקיץ ש"אינה משכנעת" מבחינה מדעית.

הקמפיין נמשך עד 2007, אז נענתה הוועדה המקצועית הפדרלית לעצומה שהעבירה במשך שנתיים מועצת הרופאים למען רפואה אחראית (PCRM), קבוצת רופאים שקראה תיגר על טענות הקמפיין. "אם ברצונך לבדוק למה בני-אדם שמנים כיום, די קשה לזהות תורם משמעותי יותר מאשר העלייה המטאורית הזאת בצריכת גבינה", אמר בראיון נשיא קבוצת הרופאים, ד"ר ד' ברנארד.

הוועדה המקצועית הודיעה לקבוצת הרופאים שמינהלת החלב ובכירי תעשיית החלב החליטו להקפיא את הקמפיין עד שייערכו מחקרים נוספים. ד"ר זמל אמר שהוא עודנו מקווה כי ממצאיו יאומתו בסופו של דבר.

מינהלת החלב, אשר ב-2008 הקציבה 12.4 מיליון דולר למחקרי תזונה, עברה בינתיים למימון מחקרים בנושאים מבטיחים, לרבות קידום השוקו כמשקה אישוש לספורטאים וקידום השימוש בגבינה לפיתוח ילדים לאכילת מזונות בריאים כגון שעועית ירוקה.

קמפיין מקיף

ב-13 באוקטובר השיקה דומינו'ס את האחרונה בסדרת הפיצות משופעות הגבינה שלה, סדרת "האגדות", שמינהלת החלב מקדמת במאמץ שיווקי בסך 12 מיליון דולר.

הפיצה החדשה, ויסקונסין שמה, מכוסה בשישה סוגי גבינה ושני סוגי גבינה נוספים מצויים בבסיס. "זוהי אחת הדרכים שבכוחנו לתמוך במשקי החלב ברחבי המדינה: על ידי מכירת פיצה משופעת במוצריהם", אמר דובר של דומינו'ס בהודעה לעתונות. "לדעתנו זה דבר טוב".

בדיקת מעבדה של פיצה ויסקונסין, שנעשתה בהזמנת העתון 'טיימס', גילתה שברבע של מנת פיצה בינונית בעלת בסיס דק יש 12 גרם שומן רווי, יותר משלושת רבעי הכמות היומית המרבית המומלצת; וכן 430 קלוריות, כמות קלוריות כפולה מאשר בסוגי הפיצה שהרשת מוכרת בתור "פיצות קלות יותר".

על פי רישומי חוזים שפורסמו בהתאם לחוק חופש המידע, תפקידה של מינהלת החלב בסיוע פיתוחן של פיצות דומינו'ס כלל המצאה ובדיקה של רעיונות פיצה חדשים.

כשהחלה מינהלת החלב לעבוד עם חברות כגון דומינו'ס, היה עליה תחילה לשכנע אותן שהגבינה עשויה להפוך את מוצריהן לנחשקים יותר, כך מגלים מסמכים וראיונות. היא סיפקה שילוט ותאורה מיוחדת לתפריטי חלונות השירות  למכוניות  במסעדו מזון מהיר, נזכרת דברה אולסן לינדיי, שהובילה את המאמצים הראשונים של מינהלת החלב בקידום הגבינה ברשתות מסעדות, לפני שעזבה ב-1997.

ב-1999 כבר פנו קמעונאי מזון ויצרני מזון ל-מינהלת החלב בבקשת סיוע.

"בואו נמכור יותר פיצה ויותר גבינה!" אמרו שניים מאנשי פיצה האט, שהחלה לשלב גבינה בבסיס הבצק לאחר פגישת פיתוח עם מינהלת החלב, כך עולה ממזכר שפורסם על ידי משרד החקלאות.

דרק קוריאה, בעבר מנהל מוצרים חדשים בפיצה האט, אמר שמינהלת החלב סייעה גם במציאת ספקים לגבינה הנוספת. "אנחנו השתמשנו בארבע גבינות, אם לא שש, ועם חברה כמו פיצה האט, שזה המון אספקה", סיפר בראיון.

ובניגוד למה שקרה במערכות הפרסום שלהם, בפרויקטים אלה יכלו מינהלת החלב ומשרד החקלאות להראות תוצאות אמיתיות. קמפיין "קיץ של גבינה" שפיתח מינהלת החלב עם פיצה האט ב-2002 העלה את צריכת הגבינה ב-46,250,000 ק"ג, כך דיווח משרד החקלאות לקונגרס.

"יותר גבינה על הפיצה פירושו מכירה רבה יותר של גבינה", כתב בשנה שעברה מר גלגר, מנכ"ל מינהלת החלב, בטור אורח בפרסום מקצועי. "למעשה, אילו הכילה כל פיצה עוד 28 גרם גבינה, היינו מוכרים עוד 113,400,000 ק"ג גבינה בשנה".

מינהלת החלב, הפועלת עם כמה מחברות המזון הגדולות ביותר, דחפה גם להרחבת השימוש בגבינה במזונות מעובדים ובבישול הביתי. משרד החקלאות מדווח על עלייה בשיעור 16-5 אחוזים במכירותיהם של חטיפי גבינה בחנויות שמינהלת החלב סייעה בהן לבעלים לשרגן את מדורי מוצרי החלב. כעת מוצג מגוון של מוצרים פרוסים, מגוררים וחתוכים לקוביות, לצד מתכונים זמינים לבישול ביתי העושים שימוש בגבינה רבה יותר.

האסטרטגיה היא התמקדות במשפחות ש"התמכרותן" לגבינה חזקה מחששן מפני סיכוני בריאות, כך מגלים מסמכים של מינהלת החלב. אחד מחקרים העניק להם את השם "קנאי חטיפי הגבינה".

חלב באמת בריא כמו שאומרים בפרסומת?

חלב באמת בריא כמו שאומרים בפרסומת

(כתבה שלנו באתר מאקו)

בתשדיר השירות של מועצת החלב מספרים לנו שבמקום פירות, ירקות ודגנים – אפשר לצרוך מוצרי חלב, כאלה שילדים אוהבים. אלא שמדובר בעיוות של המציאות. בבננה יש את אותה כמות מגנזיום שיש בכוס חלב בפחות מחצי מהקלוריות, שלא לדבר על שטיפת המוח שקיבלנו בנוגע לחלבון וסידן. הציבור צריך לדאוג לבריאות של עצמו, ולא להאמין למניפולציות

 משקה

שלא יעבדו עליכם צילום׃  istockphoto

דו"ח המועצה לשלום הילד שהתפרסם השבוע חשף נתונים מטרידים במיוחד הנוגעים לבריאות ילדינו. בין השנים 1998 ל-2011 חלה ירידה דרסטית בשיעור הילדים שצורכים ירקות ופירות על בסיס יומי, מ-85% ל-43%.  במקביל חלה עלייה חדה בהשמנת ילדים שצמחה למימדי מגפה עם 27% מתלמידי כיתות א' עד ט' הסובלים מעודף משקל. תחת עינינו התחולל בעשור האחרון משבר בריאות, שאת תוצאותיו החברתיות והכלכליות  ההרסניות נגלה כולנו בעשורים הבאים.

מקומם במיוחד לגלות שדווקא על סיפו של משבר בריאות קשה בחרה מועצת החלב לצאת בקמפיין פרסומי מסוכן ומטעה. הילדים בררניים ולא אוהבים ברוקולי, בננה ועדשים? לפי מועצת החלב, אין שום בעיה: את המגנזיום שבבננה, הסידן שבברוקולי ואת האבץ שבעדשים ניתן בעצם לקבל ממוצרי חלב שילדים אוהבים.

אלא שקמפיין יצירתי ומושקע ומערכת יח"צ משומנת יכולים אולי לעוות את המציאות, אך לא לשנות אותה. חלב אינו תחליף לבננות (או לכל פרי אחר), ולא רק משום שאת כמות המגנזיום שיש בכוס חלב ניתן לקבל מבננה – שמכילה פחות מחצי מהקלוריות. חלב גם אינו תחליף לעדשים (או לכל קטניה אחרת) ולא רק משום שדי ב-5 כפות עדשים כדי לספק את כמות האבץ שמספקת כוס חלב שערכה הקלורי כפול, וחלב אינו תחליף לברוקולי (או לכל ירק אחר) ולא רק משום שברוקולי מספק את כמות הסידן שיש בכוס חלב בעלות קלורית נמוכה משמעותית.

 מיתוס החלב

מי באמת עומד מאחורי הפרסומת הזאת?

התמקדות קמפיין מועצת החלב ברשימה מצומצמת של מינרלים (אבץ, אשלגן וסידן), ויטמין (B12 ו-A) ורכיבי מזון (חלבון) חושפת דווקא את האמת העגומה מאחורי התעלול השיווקי של מועצת החלב – מוצרי חלב הם מוצרים מעובדים, דלים יחסית בויטמינים ומינרלים ועשירים מאוד בקלוריות ביחס לערכים התזונתיים המצומצמים שהם מספקים. ירקות, פירות וקטניות, לעומת זאת, מכילים עשרות ויטמינים, מינרלים ופיטוכמיקלים, והעושר התזונתי הזה מגיע בחבילת מזון אטרקטיבית במיוחד עשירה בסיבים תזונתיים (שקיימים אך ורק במזון מן הצומח), דלה בקלוריות וללא שומן רווי.

מתוך עמוד הפייסבוק של חלב - עובדות או מיתוסים

חלב לילדים? רק אם אתם רוצים שהם יהיו שמנים

מוצרי חלב מספקים רשימה מוגבלת של רכיבים תזונתיים שמגיעים בחבילת מזון בעייתית, ויותר מכל הינם מזון צפוף קלורית ומשמין. מועצת החלב מדגישה שחלב הוא מקור לחלבון, אך חלב הוא בעיקר מקור מצויין לשומן, ורובו שומן רווי. 44% מהקלוריות בחלב 3% שומן מקורן בשומן לעומת 21% מהקלוריות שמקורן בחלבון. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני מוצרי החלב הם המקור המרכזי לצריכת שומן רווי בארה"ב. ארגון הלב האמריקני ממליץ שצריכת שומן רווי לא תעלה על 7% מהקלוריות. זו משימה כמעט בלתי אפשרית עבור ילד שיצרוך 3 מוצרי חלב ביום לפי המלצות מועצת החלב:

מה שלא רוצים שתדעו. גם בהרווארד כבר יודעים שחלב זה לא בריא

לילד בן 8 למשל, שצריכת הקלוריות המומלצת עבורו עומדת על כ-1,500 קלוריות ליום (ופחות בקרב בנות),מומלץ לצרוך לכל היותר 11.5 גרם שומן רווי, ורצוי פחות. ילד שיצרוך 3 מוצרי חלב לפי המלצות מועצת החלב (כוס חלב 240 מ"ל, גביע יוגורט ביו 3% ומנת גבינה לבנה 5%) יקבל מהם בלבד 12 גרם שומן רווי וזה עוד בטרם בא דבר שניצל או ביצה לפיו שגם הם עתירי שומן רווי ונפוצים מאוד בתזונת ילדים ישראלים.

מה בנוגע לחלבון? שנים של שטיפת מח על ידי תאגידי המזון מהחי יצרו אובססיה לחלבון בעולם המערבי, שמובילה לצריכה עודפת של חלבון ולהשמנה. על פי המלצות משרד הבריאות ילד בן 8 זקוק ל-19 גרם חלבון ביום בלבד. ילד שצורך שלושה מוצרי חלב על פי המלצות מועצת יקבל מהם לבדם 29 גרם חלבון. ילדים שצורכים בנוסף מנת בשר וביצה יצרכו כמות חלבון שהיא עד פי שלושה יותר מזו המומלצת. בעידן בו השמנת ילדים הפכה למגפה מדוע להמליץ לילדים לצרוך חלבון עודף וקלוריות מיותרות?

סובלים מכאבי ראש או בטן? כנראה שאתם אלרגיים 

בנוסף לשומן ולחלבון, רוב מוצרי החלב גם עתירי סוכר, והחלב עצמו עשיר מאוד בלקטוז (סוכר החלב), וגם את זה לא תשמעו בפרסומת, ככל הנראה משום שרוב הציבור בישראל רגיש ללקטוז. לרגישות הזו ביטויים מגוונים – החל מכאבי בטן, נפיחות בטנית, שלשולים, ועצירויות, ועד מיגרנות וכאבי ראש.

אבל האבסורד הגדול ביותר בקמפיין החדש הם מוצרי החלב שמועצת החלב מספרת לנו שילדים אוהבים. גם הם הרי יודעים שילדים לא אוהבים חלב ניגר, יוגורט ביו וגבינה לבנה, אלא גבינה צהובה עתירת שומן, מלח ותהליכי עיבוד. שוקו, מילקי, קרלו, גמדים ויתר המעדנים עתירי הסוכר, או גבינת קוטג', שמנה אחת ממנה מכילה כשליש מכמות המלח המקסימלית היומית המומלצת לילדים.

מועצת החלב מנצלת באופן ציני את נטיית הציבור לפתרונות קלים ונטולי מאמץ ואת הקושי של הורים בהתמודדות יום יומית עם נושא הבריאות והתזונה של ילדיהם. המסר השיווקי עטוף בקמפיין שכולו דאגה לבריאות ילדינו, אך מסמכים פנימיים של מועצת החלב מעלים תמונה שונה מאוד על מטרותיו. קמפיין "3 ביום" הושק בשנת 2005 לאחר עשור של ירידה בצריכת מוצרי חלב בישראל, על מנת לעצור את מגמת הירידה.

מועצת החלב אמנם נתפשת בציבור כגוף ממלכתי, אך למעשה זהו ארגון גג המאגד את ארגוני החקלאים, מגדלי הבקר והמחלבות. בפרסומים פנימיים שהגיעו לידנו מסבירה מועצת החלב שהיא עוסקת בהסברה שכן "מעמדה כחברה לתועלת הציבור מקנה לה אמינות וממלכתיות", ומקנה לה גישה לבתי חולים, ארגוני רופאים, קופות חולים, וכן מאפשר לה לקיים פעילות חינוכית בשיתוף משרד הבריאות, בעוד ש"מחלבה פרטית אינה יכולה לקבל אישור כזה". כך זכה איגוד של יצרני חלב, שכל עניינו הוא שיווק חלב, לחנך את ילדינו במוסדות החינוך ולעצב את עמדותיהם של רופאים ודיאטניות באשר לחשיבות צריכת מוצרי חלב.

האסטרטגיה הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד, עפ"י המסמך הפנימי של מועצת החלב: "מהלך '3 ביום' הצליח לבלום את מגמת הירידה בצריכת החלב לנפש בישראל ולהחזיר אותה לרמה שהייתה לפני 10 שנים. ענף החלב כולו מכיר בתרומה של מהלך זה לגידול הכללי בשוק החלב בארץ…". המהלך ההוא הצליח והותיר אותנו מופסדים. היום מתברר שבעשור הזה גדל כאן דור חדש עם הרגלי תזונה שמסכנים את בריאותו, ועודף משקל שלא היה כמותו. אפשר רק לקוות שהקמפיין השיווקי החדש ועתיר התקציב של מועצת החלב יפגוש בציבור ביקורתי ומפוכח יותר מזה שלפני עשור, חסין בפני המניפולציות, ושמבין שלתאגיד שמטיף לציבור לוותר על צריכת ירקות, פירות וקטניות יש אינטרסים שונים מבריאות הציבור.

פורסם גם במאקו

עובדות ומיתוסים בקמפיין מועצת החלב

מועצת החלב יצאה לאחרונה בקמפיין חדש בעלות של מיליוני שקלים בניסיון לעצור את הצניחה בצריכת מוצרי חלב בשנה האחרונה ואת הפגיעה ברווחי המחלבות. הקמפיין כולל פרסומות מושקעות בטלוויזיה, אתר מהמם וכתבות ממומנות בעיתונים, אך גם אלו לא מחפים על בעיה אחת "קטנה" – המסרים מטעים ותלושים מהמציאות.

רבים היום כבר יודעים שמועצת החלב, שבמועצת המנהלים שלה יושבות תנובה, שטראוס, טרה, המחלבות הקטנות והרפתנים, מעולם לא ייחסה חשיבות גדולה מדי לעובדות, ומכרה לנו לאורך השנים מסרים שיווקיים שכל אחד מהם מופרך יותר ממשנהו – החל מ"חלב בונה עצמות חזקות", דרך "חלב מרזה", או יוגורט תורם לתחושת שובע (שמשווים אותו לשוקולד) וכלה ב"שוקו – משקה הספורט החדש" – אבל הקמפיין החדש של מועצת החלב שובר שיאים חדשים של חוצפה. "מהיום, הורים יקרים – אין סיבה להתעקש שהילדים יאכלו ירקות, פירות וקטניות. במקום, אפשר פשוט לתת להם את מוצרי החלב שהם אוהבים".

הידעתם  שבמקום לתת לילד ברוקולי אפשר לתת לו כוס חלב שכן בכוס חלב יש סידן "כמו בברוקולי"? אז זהו שלא. במועצת החלב שכחו כנראה שברוקולי לא רק עשיר בסידן, אלא גם בויטמין E, בברזל (שאין כלל בחלב), ויטמין C, ויטמין K ומגנזיום שהם קריטיים לבריאות העצם לא פחות מסידן, ויטמין B6, פולאט, מנגן, ורבים נוספים שחלב דל בהם. גם שכחו לספר לנו שבניגוד לחלב, ברוקולי עשיר בסיבים תזונתיים, אין בו שומן רווי ולא כולסטרול והוא דל מאוד בנתרן (מלח). במיוחד שכחו לספר לנו שדו"ח הקרן העולמית לחקר הסרטן ( (WCRF קובע שברוקולי (יחד עם רבים מהירקות ממשפחת הכרוביים) מפחית את הסיכון לסוגי סרטן רבים, שהוא מכיל אוסף של פיטוכימיקלים (חומרים ייחודיים לצמחים) מופלאים שנלחמים ברדיקלים החופשיים בגוף, שבניגוד לחלב שהוא מזון פרו-דלקתי ולכן מעודד מחלות כרוניות (לב, כלי דם וסרטן למשל), הברוקולי (כמו הרבה  ירקות) מצטיין בתכונות האנטי דלקתיות שלו. מוצרי חלב נמצאו מעלים את הסיכון לסרטן הערמונית, וגבינות, באופן ספציפי (ככל הנראה בשל הרכב השומן שלהן), מעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס. כמו כן, אוניברסיטת הרווארד מזהירה שיתכן וחלב ומוצריו מעלים גם את הסיכון לסרטן השחלות.

רוצים דוגמא נוספת? לפי מועצת החלב בכוס חלב יש ויטמין A "כמו בבטטה"? אז בואו נדייק: בכוס חלב יש ויטמין A כמו שיש בכפית אחת של בטטה, ובכפית אחת של בטטה יש 8  קלוריות לעומת 120 קלוריות שבכוס חלב. יחי ההבדל הקטן…

ומה לגבי מגנזיום ואבץ?
מועצת החלב טוענת שחלב הוא מקור טוב למגנזיום "כמו בננה", אלא שמסתבר שלמרות שבננה היא פרי דל יחסית במגנזיום, ובטבלאות המזונות העשירים במגנזיום היא מדשדשת בתחתית קצת מעל תפוח האדמה עם 27 מ"ג מגנזיום ל – 100 גרם, היא עדיין מכילה כפליים מגנזיום מאשר חלב, שסוגר את הרשימה עם 13 מ"ג מגנזיום ל – 100 מ"ל בלבד. באופן דומה בחלב אין אבץ "כמו בעדשים", אלא כמו ב – 5 כפות עדשים שמכילים חצי מהקלוריות שבכוס חלב, כך ש"כמו" זה לא, וזה אפילו לא "ליד".

הבנתם את העיקרון, אפשר להמשיך כך עוד ועוד ולהיווכח שחלב הוא תחליף נחות מאוד לכל מזון שערכיו התזונתיים גבוהים. נכון, יש בו כמה רכיבים תזונתיים חשובים, אבל זה נכון גם לבמבה. האם זו סיבה להמליץ לצרוך ממנו לפחות 3 פעמים ביום? האם שאלנו את עצמנו האם יש בכלל מחסור ברכיבים המרכזיים שחלב מספק? או שאולי המרדף המתמיד אחרי חלבון וסידן השכיח מאיתנו את הבעיה האמיתית של הישראלי הממוצע והיא מחסור בצריכת ירקות, פירות וקטניות, ועודף משקל. שבכל שנה מתחיל בגיל צעיר יותר. עודף המשקל הזה מעיד על עודף בשומן, פחמימות וחלבון וחוסר בכל אותם דברים חיוניים שחלב לא ממש מספק. או מספק במחיר של המון קלוריות.

אולם ההטעייה המקוממת ביותר בקמפיין מועצת החלב הוא שמועצת החלב ממליצה לנו כביכול בשם הדאגה לבריאות ילדינו לתת להם את מוצרי החלב שהם אוהבים בעוד שאת השוואות הערכים התזונתיים עושה מועצת החלב מול כוס חלב. אתם מכירים הרבה ילדים שאוהבים חלב? למה לא משווים בין ברוקולי למוצרי חלב שילדים באמת אוכלים – שוקו עתיר סוכר, מעדנים שבנוסף לסוכר גם מכילים חומרים משמרים ומייצבים והם בניגוד למיתוס גם דלים ביותר בסידן? למה לא להשוות לגבינה צהובה עתירת שומן רווי  וכולסטרול או לקוטג שהיא לא רק אחת הגבינות העתירות ביותר במלח (ב – 100 גרם קוטג' יש כשליש מכמות המלח המקסימלית המומלצת לילדים) אלא היא גם דלה במיוחד בסידן (בקוטג', אלא אם כן מדובר בקוטג המועשר בסידן סינטטי, יש כמות סידן נמוכה מהסף המינימלי לסימון הקבוע בחוק). עד כדי כך חושבים במועצת החלב שהציבור מטומטם?

ומה לגבי החסרונות הברורים של מוצרי חלב? עליהם לא תמצאו ולו מילה בקמפיין המושקע. לא על שומן רווי, ולא על קלוריות. לא על כולסטרול, ולא על לקטוז שרוב האוכלוסיה בישראל רגישה אליו. כמה אלפי ילדים בישראל סובלים משלשולים, עצירויות, כאבי בטן, נפיחות בטנית, ואפילו כאבי ראש ומיגרנות מבלי לדעת שהגורם לכל אלו הוא הלקטוז שבחלב? במועצת החלב גם לא יספרו לכם על הורמוני המין שחלב ישראלי עשיר בהם במיוחד. עפ"י אוניברסיטת הרווארד מוצרי חלב אחראים לכ – 70 אחוז מההורמונים שאנשים צורכים בתזונה. הורמונים אלו עשויים להעלות את הסיכון לסוגי סרטן תלויי הורמונים (ערמונית, שחלות ושד), להוביל להתפתחות מינית מוקדמת בקרב נערות ולפגוע באיכות הזרע של גברים. גם לא יספרו לכם שלא רק שבחלב אין ברזל הוא גם פוגע בספיגת הברזל בגוף, ולכן ילדים שצורכים הרבה חלב נמצאים בסיכון לאנמיה. למעשה איגוד רופאי הילדים האמריקאי הזהיר לפני כשנה מצריכת חלב גבוהה בילדים כסיכון לאנמיה והמליץ להגביל את הצריכה של חלב.

ובמיוחד לא יספרו לכם במועצת החלב שאף אחד ממוצרי החלב שילדים אוהבים אינו מומלץ ע"י משרד הבריאות, אם בשל רמות גבוהות של שומן רווי וכולסטרול או בשל רמות גבוהות של סוכרים ומלח. השנה הכריז ארגון רופאי הילדים בישראל על מלחמה במגפת ההשמנה בילדים, אם ההורים יכנעו והילדים שלנו יאכלו את מוצרי החלב שהם אוהבים על חשבון ירקות, פירות דגנים מלאים וקטניות, תשתולל פה מגפת השמנה בהיקף שלא נראה, מיותר להסביר בכלל שילדים שמנים עם הרגלי אכילה גרועים גדלים להיות מבוגרים שמנים וחולים במחלות כרוניות. זה באמת מה שאנחנו מאחלים לילדינו?

התפרסם גם בניוזלטר בא-במייל

חלב עובדות או מיתוסים

החומר המשמר שתנובה לא מספרת לכם עליו (וגם שטראוס)

בדיקות מעבדה שהזמין כלכליסט מצאו חומר משמר ביופלה פרי ובפרילי של תנובה, אף שהימצאות הרכיב לא מצוינת על האריזות. גם שירות הלקוחות והדיאטנית של תנובה הכחישו את הימצאותו. מתברר כי תנובה, שבכיריה מתגאים בשקיפות כלפי הצרכן, מתבססת על הערת שוליים לסעיף בתקן מלפני 26 שנה שמתירה לה לנהוג כך. שרת הבריאות: "אבחן את הנושא כדי לשנותו". תנובה: "אנו פועלים בהתאם לדין"

http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3612037,00.html

וגם בשטראוס ממצאים דומים!

http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3612039,00.html?AF=3612037

יוגורט חומרים משמרים

זבל עופות משמש להזנת פרות חולבות?

משרד החקלאות במזכר שהוציא לאחרונה לחקלאים, מזכיר להם שהם צריכים להפסיק להזין את העגלות בצואת עופות שבועיים לפני תחילת החליבה. אח"כ יספרו לנו סיפורי אגדות על כמה הם דואגים לבריאות שלנו, כמה איכותי החלב בישראל, כי הרי ידוע שחרא זה הגורמה החדש, ואין בריאות יותר מפרות שניזונו מצואה כל חייהן עד שבועיים לפני תחילת החליבה. 

זבל עופות משמש כמזון לפרות

אתם קונים את זה?

זה נשמע מגעיל, אבל זה לא רק מגעיל. זה גם מסוכן.

צואת עופות מזוהמת בשאריות תרופות, מתכות כבדות, חומרי הדברה ועוד. כל אותם זיהומים שמתגלים בכל פעם שנעשית בדיקה של השרותים הוטרינריים.

כשהפרות אוכלות את כל הרעלים האלה, הם מצטברים בגופן. כל פרה אוכלת כמות גדולה של צואת תרנגולות.

יש כאן תהליך שנקרא ביו-אקומולציה, תהליך של הצטברות ועליה בריכוז המזהמים והרעלים.

דוח השרותים הוטרינריים לשנת 2011

http://www.moag.gov.il/agri/files/report_2011.pdf

גם מבקר המדינה חקר את הנושא ב 2009

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/886/924.html

חלב עובדות או מיתוסים גם בפייסבוק

מוצרי חלב עתירי שומן מהווים סיכון מוגבר לסרטן השד

חודש המודעות לסרטן השד לקראת סופו ומכל עבר זועקות הכותרות בעיתונים: "לכו להיבדק לזיהוי מוקדם של סרטן השד". אך מה עוד יכולות נשים לעשות כדי להקטין את הסיכון לתמותה מסרטן קטלני זה?

חקר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי  JNCI – בטאונו של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב, ובכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד –  נושא בשורות חשובות לנשים שאובחנו כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני. המחקר אשר נערך על ידי אחד מגופי המחקר החשובים בעולם (מכון המחקר של קייזר פרמננטה) מצא שצריכת מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוז שומן מעלה משמעותית את התמותה בקרב חולות סרטן שד. כלומר, לפי המחקר, די בשינוי תזונתי פשוט – מעבר לחלב צמחי או למוצרי חלב נטולי שומן או דלים בשומן (לא יותר מ- 2% אחוזי שומן) כדי להפחית משמעותית את הסיכון לתמותה בקרב חולות סרטן שד.

מוצרי חלב וסרטן השד

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעתם של מוצרי חלב עתירי שומן (כל מוצר חלב שהכיל מעל לשני אחוזי שומן סווג במחקר כ"עתיר שומן") לעומת מוצרי חלב דלי שומן על חזרתו של סרטן השד ועל תמותה של נשים שחלו בסרטן שד. לצורך כך עקב המחקר אחר 1893 נשים, שאובחנו בין ?שנים 1997 ל 2000 כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני והשלימו שאלון תזונה מקיף, לאורך תקופה של 11.8 שנים.

המחקר הזה, שהינו ראשון מסוגו לבחון את הקשר בין שומן החלב לבין סיכויי הישרדות של חולות בסרטן שד, חושף סטטיסטיקה מפחידה אודות הקשר בין מוצרי חלב עתירי שומן לתמותה. החוקרים מצאו שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן נמצאה קשורה לשיעורי תמותה גבוהים יותר מסרטן שד, ולתמותה בכלל, כאשר צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן (חלב מלא, גבינה, יוגורט, גלידה ועוד) מעלה את הסיכון למות מסרטן השד ב – 49 אחוזים, ואת הסיכון למות מסיבות אחרות ב – 64 אחוזים. צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן גם נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר ב- 22 אחוזים לחזרתו של סרטן השד, אם כי הממצא הזה לא היה מובהק סטטיסטית.

חשיבותו הרבה של המחקר הזה נובעת בין השאר מכך שבידי החוקרים היה מידע רב ויוצא דופן בהיקפו על המשתתפות במחקר ועל הרגלי החיים שלהן, מה שאפשר לחוקרים לערוך התאמות ולקזז את השפעתם של משתנים רבים ובכלל זה גיל, השכלה, עישון, צריכה קלוריות כללית, אינדקס משקל, צריכת סיבים, צריכת פירות, צריכת בשר אדום, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מצב הסרטן (שלב, גודל), שלב הטיפול הכימותרפי ועוד. התאמות אלו הפכו את תוצאות המחקר לחזקות ומובהקות אף יותר, ואת מסקנותיו למשכנעות ומטרידות במיוחד.

מדוע מעלה שומן החלב את הסיכון לתמותה מסרטן שד?

בניסיון להסביר את ההבדל בין מוצרי חלב שמנים לרזים סקרו החוקרים מספר רב של מחקרים אחרים אודות חלב והשפעותיו על תמותה מסרטן, והגיעו למסקנה שהאשם הוא ככל הנראה בהורמוני המין הנקביים (אסטרוגנים) שבחלב. הורמונים מסוג אסטרוגן מסיסים בשומן, ולכן ריכוזם במוצרי החלב עולה ככל שתכולת השומן שבמוצרי החלב גבוהה יותר. הואיל וסרטן שד נמנה על קבוצת

הגידולים תלויי האסטרוגן, צריכת מוצרי חלב עשירים בשומן עשויה להחמיר את מצב הסרטן ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממנו.

מהיכן מגיעים ההורמונים לחלב?

אסטרוגן הוא הורמון מין שקיים בגופן של נקבות יונקים. יצור הורמון האסטרוגן מוגבר במהלך ההיריון וכתוצאה מכך ריכוזו בחלב הפרה עולה לאורך תקופת ההיריון. על מנת למקסם את תפוקת החלב ברפתות מודרניות הפרות נמצאות רוב הזמן בהריון, ונחלבות לאורך רוב תקופת ההריון (ללא הריון ולידה, הפרה בדומה לנשים, לא תייצר חלב) ולכן החלב שנחלב מגיע ברובו מפרות הרות. לא מפתיע אם כן, שמחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד מצא רמות גבוהות משמעותית של אסטרוגן ופרוגסטרון בחלב המגיע ממשקי חלב במדינות מפותחות, בהשוואה לחלב שמיוצר בשיטות מסורתיות (מונגוליה במקרה זה). במחקר של אוניברסיטת הרווארד נקבע ש 60 עד 80 אחוזים מהאסטרוגנים שאנו צורכים בתזונה מערבית מקורם במוצרי החלב.

לסיכום, צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוזי שומן נמצאה כמקטינה באופן ניכר את סיכויי ההשרדות של נשים החולות בסרטן שד פולשני בשלב מוקדם. החוקרים ממליצים לפיכך לנשים אלו לצרוך חלב צמחי או מוצרי חלב דלי שומן. החוקרים מציינים עם זאת, שגם מוצרי חלב דלי שומן (עד שני אחוז שומן) מכילים רמות לא זניחות של שומן, ורק מחקר עתידי שיבחין בין מוצרי חלב דלי שומן לנטולי שומן יוכל לקבוע אם גם מוצרי חלב דלי שומן, אך שאינם נטולי שומן, מגדילים את הסיכון לתמותה מסרטן שד או שהם בטוחים לצריכה.

החוקרים גם מזכירים שהשומן הרווי כשלעצמו מהווה גורם סיכון לתמותה ממחלות לב וכי מוסדות הבריאות ממליצים לכלל האוכלוסייה להמעיט בצריכתו, כך שמסקנות המחקר הנוכחי והמלצותיו משתלבות בהמלצות גופי הבריאות הקוראים בלאו הכי להמנעות מצריכת שומן רווי

המאמר המלא: JNCI J Natl Cancer Inst-2013-Kroenke-616-23

הפרסום באתר קייזר פרמננטה

הפרסום בבטאון אוקספורד

פורסם במקור ב NRG