תנובה כנראה ממש רוצה שתחשבו שהמוצרים שלה בריאים

התראנו על כך במשך שנים וכעת זה הגיע לחקירה בלהב 433.
יחידת להב נמצאת בעיצומה של חקירת פרשת שחיתות בין תנובה, משרד הבריאות ומשרד הלוביסטים ״פוליסי״ – שבה לכאורה, הועבר שוחד במטרה לגרום לציבור לחשוב שמוצרי תנובה בריאים יותר מכפי שהם באמת.

על פי החשדות תנובה פעלה דרך חברת הלובינג ״פוליסי״ לשחד את עובדי משרד הבריאות בתקופתו של השר יעקב ליצמן, על מנת שאלו מצידם יקלו את סימני האזהרה שתנובה נדרשת לשים על מוצרי במסגרת סימון מוצרים עתירי שומן, נתרן וסוכר.

מי שעקב בעבר אחר הפרסומים שלנו יודע שאין זה חדש עבור תעשיית החלב לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לגרום לקהל הרחב להאמין שמוצרי החלב בריאים לו וטובים לו.

לקריאה נוספת:

כתבה בגלובס על הפרשה
דה מרקר: מנכ״ל תנובה נחקר באזהרה

וואלה חדשות: פרשת השחיתות במשרד הבריאות

גם בארה״ב צריכת החלב יורדת – אנשים מבינים שיש לצריכת חלב מחיר בריאותי כבד

המדע הוכיח כבר לפני זמן רב שמוצרי חלב מזיקים לבריאות האדם – ולא רק מזיקים סתם אלא קטלניים ממש. אז אנשים בהמוניהם חדלו לשתות חלב בעלי חיים עברו לחלב צמחי. ואולם מועצת החלב ותעשיית החלב [האמריקאיות] פועלות יחד ללא בושה בניסיון לשכנע אותנו להמשיך ולשתות את הדבר המזיק הזה. מאוחר מדי. מכירות החלב מוסיפות לצנוח במהירות, ויש לכך סיבה טובה.

בעקבות הירידה בצריכה תעשיית החלב בארה״ב נלחצת ויוצאת בקמפיין חדש.
ארגון הרופאים האחראים, שכבר מנע הרבה מההטעיות של תעשיית החלב, סוקר את הארועים:

חוות דעת על קמפיין 'נו באמת' של תעשיית החלב

תורגם מאתר אגודת הרופאים לרפואה אחראית – ארה״ב, מקור.

לפעמים קלישאה מיטיבה לסכם את העניין: אין לבכות על חלב נשפך. אך זה בדיוק מה שתעשיית החלב מתכוונת לעשות בקמפיין "נו, באמת!" שלה, המושק היום.

המדע הוכיח כבר לפני זמן רב שמוצרי חלב מזיקים לבריאות האדם – ולא רק מזיקים סתם אלא קטלניים ממש. אז אנשים בהמוניהם חדלו לשתות חלב בעלי חיים עברו לחלב צמחי. ואולם מועצת החלב ותעשיית החלב [האמריקאיות] פועלות יחד ללא בושה בניסיון לשכנע אותנו להמשיך ולשתות את הדבר המזיק הזה. מאוחר מדי. מכירות החלב מוסיפות לצנוח במהירות, ויש לכך סיבה טובה.

אי אפשר להתכחש לאוסף הראיות, והמבוסס והגדל, לסכנות החלב.
ד"ר ניל ברנרד, נשיא 'אגודת הרופאים לרפואה אחראית', כתב באוקטובר על מחקר שנתפרסם בכתב-העת הבריטי לרפואה – מחקר שקמפיין "נו, באמת!" מנסה בניסיון נואש להפריכו – אשר עקב אחרי 61,433 נשים במשך יותר מ-20 שנה ואחרי 45,339 גברים במשך  11 שנה, ולבסוף מצא קשר בין צריכה גבוהה של חלב פרה וסיכון מוגבר לשברים בעצמות ולמוות.

נשים השותות שלוש או יותר כוסות חלב ליום מועדות לשברי אגן ב-60% יותר.
שתיים שלוש כוסות חלב ויותר ליום גם מגבירה את סיכון התמותה ב-93%.
על כל כוס חלב, הסיכון למוות מכל הגורמים עולה ב-15%.

בחלב כרוכות עוד סכנות רבות אחרות

חלב ומוצרי חלב הם המקורות הראשיים לשומן רווי בתפריט האמריקאי ומחמירים את סיבת המוות הראשית באמריקה: מחלת לב.

החלב גם מגביר את הסיכון ללקות בסרטן הערמונית, בסרטן השחלות ובסוגי סרטן אחרים; ואצל 65 מן האוכלוסייה, בעלי אי-סבילות ללקטוז, הוא גורם כאבי בטן, שלשול ותחושת נפיחות. בחלב דל-שומן ובחלב רזה מקורן של רוב הקלוריות הוא סוכר החלב, לקטוז, ולכן בכוס אחת של חלב רזה יש סוכר רב יותר מאשר במנה אחת של דגני בוקר Lucky Charms.

אם נדמה לך שכבר שמעת את זה, זה נכון. כבר שמעת את זה. מחקרים מראים שוב ושוב שהחלב מסוכן. ותעשיית החלב מנסה שוב ושוב להסתיר ולהסוות עובדות אלה על ידיי הפצת מידע מטעה על יתרונותיו הבריאותיים הלא-קיימים של החלב. ואנחנו מפריכים מידע זה שוב ושוב.

ל'אגודת הרופאים למען רפואה אחראית' יש היסטוריה ארוכה של הפרכת טענותיה השקריות של תעשיית החלב (ראו את 'ציר הזמן' לעיל), וכך יהיה גם עם קמפיין 'נו, באמת!" שלה.

היסטוריה קצרה של קידום החלב

  • 1970: מוקמת 'מועצת החלב המאוחדת' [ארה"ב].
  • 1983: הקונגרס מחוקק את 'חוק התאמת החלב והטבק' ומוקמת 'הוועדה הלאומית לחקר ולקידום החלב'. משרד החקלאות האמריקאי מאשר את התכנית.
  • 1992: רופא-הילדים המכובד בנג'מין ספוק מצטרף לקריאתה של 'אגודת הרופאים' המזהירה הורים מפני הקשר שבין מוצרי חלב ובין סוכרת מסוג 1.
  • 1995: מוקמת מועצת החלב האמריקאית [Dairy Management Inc.] לשם הגברת הביקוש למוצרי חלב מתוצרת מקומית, לתועלתם של יצרני מוצרי החלב בארה"ב. הארגון ממומן בחלקו ממיסי חברים.
  • מארס 1995: חודשיים אחרי השקת קמפיין "שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב, 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית (FTC) שתחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המוצהרים בפרסומות.
  • 1998: מועצות החלב האמריקאיות [Dairy Management Inc. ו-Milk Processor Education Program] משיקות תכנית כלל-ארצית לשיווק חלב.
  • אפריל 1999: 'אגודת הרופאים' מגישה עתירה שנייה לוועדת הסחר הפדרלית והיא תובעת בה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם חלב".
  • יולי 2000: 'אגודת הרופאים' עותרת בשלישית לוועדת הסחר הפדרלית, בתביעה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם החלב".
  • מארס 2001: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית בתביעה לחקור את הפרסומות השקריות על השפעת מוצרת החלב על יתר לחץ דם.
  • ספטמבר 2001: פאנל של משרד החקלאות האמריקני תומך בתלונת 'אגודת הרופאים' על כך שלקמפיינים "יש לך חלב?" ו"שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב אין כל יסוד מדעי לטעון שצריכת חלב משפרת ביצועים בספורט. הפאנל ממליץ שבפרסומות המקדמות חלב מלא יצוין כי חלב מלא מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית ולמחלת לב.
  • אוקטובר 2002: 'אגודת הרופאים' עותרת למשרד החקלאות האמריקני בתביעה לספק חלופות לא-חלביות במפעל ההזנה הלאומי לבתי הספר.
  • מארס 2005: מומחי 'אגודת הרופאים' מפרסמים בכתב העת 'רפואת ילדים' [Pediatrics] סקירה המוכיחה כי יש מעט מאוד ראיות מדעיות לתמיכה בטענה ששתיית חלב תורמת לבריאות עצמותיהם של ילדים.
  • אפריל 2005: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית להפסיק מיד קמפיין שקרי בעלות של מיליוני דולרים שהשיקה תעשיית החלב, הטוען כי חלב גורם לירידה במשקל.
  • יוני 2005: 'אגודת הרופאים' תובעת את חברות החלב ואת אגודות יצרני מוצרי החלב באשמת הטעיית הציבור בפרסומיהן על תרומת החלב להורדה במשקל.
  • מאי 2007: בתגובה על עתירה שהגישה 'אגודת הרופאים' לוועדת הסחר הפדרלית, מוּסרת מפרסומות יצרניות מוצרי החלב שבפיקוח משרד החקלאות האמריקני הטענה שמוצרי חלב גורמים ירידה במשקל.
  • נובמבר 2009: 'אגודת הרופאים' קוראת להפסיק את קמפיין "הרימו  ידיים לשוקו" של תעשיית מוצרי החלב, המיועדת להשאיר את משקאות השוקו בארוחות הצהריים בבתי הספר באמריקה.
  • מאי 2012: סקר של 'אגודת הרופאים' מגלה כי 7 אחוזים בלבד מן האמריקנים החיים בבתים שיש בהם ילדים בגיל 17-13 יודעים שמספר הקלוריות בחלב רזה קרוב מאוד למספר הקלוריות בקוקה קולה.
  • יולי 2012: 'אגודת הרופאים' עותרת למרד החקלאות האמריקני בדרישה להסיר את החלב מרשימת המזונות ההכרחיים במפעל ההזנה בבתי הספר, משום שהחלה אינו מקדם את בריאות העצם והוא המקור הגדול ביותר לשומן רווי בתפריט האמריקני.

גבר! חלב מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית

ניתוח תוצאות 32 מחקרים, שפורסם בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית, קובע: צריכת מוצרי חלב מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית.

עוד מחקר שעליו לא תשמעו בפרסומות של מועצת החלב: ניתוח-על (מטה-אנליזה) של 32 מחקרים בנושא הקשר שבין מוצרי חלב, סידן וסרטן הערמונית, אשר פורסם החודש בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית (AJCN) מוצא: צריכה גבוהה של מוצרי חלב – גבינה, חלב רגיל, חלב דל שומן וכן סידן שמקורו במוצרי חלב (בניגוד לסידן ממקורות אחרים) – מעלים באופן מובהק את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית

ניתוח תוצאות 32 מחקרים, שפורסם בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית, קובע: צריכת מוצרי חלב מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. 

עוד מחקר שעליו לא תשמעו בפרסומות של מועצת החלב: ניתוח-על (מטה-אנליזה) של 32 מחקרים בנושא הקשר שבין מוצרי חלב, סידן וסרטן הערמונית, אשר פורסם החודש בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית (AJCN) מצא: צריכה גבוהה של מוצרי חלב – גבינה, חלב רגיל, .חלב דל שומן וכן סידן שמקורו במוצרי חלב (בניגוד לסידן ממקורות אחרים) – מעלים באופן מובהק את הסיכון לחלות בסרטן .הערמונית

סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בגברים ורביעי בסיבות המוות מסרטן. בארה"ב אחד מכל 6 גברים יחלה בסרטן הערמונית ובישראל 1 מכל 8.6 גברים, בקרב יהודים, ו-1 מכל 15 גברים, בקרב ערבים.

מדובר בראייה נוספת המתווספת לערימת הראיות המדעיות אודות הקשר בין מוצרי חלב לסרטן הערמונית. כך למשל, "מחקר הרופאים" הענק שבוצע על ידי אוניברסיטאת הרווארד (Harvard Physicians' Health Study) ופורסם בשנת 2001, הראה סיכון גבוה ב-34% לחלות בסרטן הערמונית אצל גברים שצרכו 2.5 או יותר מוצרי חלב ביום, בהשוואה לגברים שצרכו פחות מחצי מנה.

החוקרים מציעים מספר הסברים

אולי זו תכולת הסידן הגבוהה שבמוצרי חלב, או שמא תכולת הפוספטים (זרחה) הגבוהה שבמוצרי חלב, או אולי דווקא העובדה שמוצרי חלב מעודדים את הפרשתו של הורמון הגדילה IGF-1, שעלייתו קשורה בעליית שכיחות סוגי סרטן רבים. תהא אשר תהא הסיבה, נראה כי הקשר בין צריכת מוצרי חלב וסרטן הערמונית הוא כבר בגדר קונצנזוס מדעי.

באופן לא מפתיע לגוף שמטרתו היחידה היא לקדם מכירות חלב, מציגה מועצת החלב באופן עקבי רק את התועלות, לכאורה, שבצריכת מוצרי חלב (כמו הקטנה של הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס), אך מתעלמת לחלוטין מהסכנות הברורות והמבוססות שיש בהמלצותיהם לצרוך שלושה מוצרים ביום.
אנחנו מחכים לראות התייחסות של גופי הבריאות הישראלים לנתונים החדשים שמתפרסמים בשנים האחרונות ולעדכון ההמלצות המיושנות בהתאם.

שבת נעימה וחמימה,
צוות חלב – עובדות או מיתוסים.

 


פרסומים קודמים שלנו בנושא סרטן בכלל, וסרטן הערמונית בפרט, ניתן למצוא באלבום הפייסבוק – חלב וסרטן

מקורות:

המטא אנליזה שפורסמה כעת

מידע על שכיחות סרטן הערמונית:

סרטן הערמונית בישראל – האגודה למלחמה בסרטן

סרטן ערמונית בישראל באתר הידען

תריסר עובדות מפחידות על החלב מאת ד"ר תומס מ' קמבל

12 סיבות למה חלב אינו בריאכפי שפורסם באתר של קולין-קמבל

מחקר-מעקב גדול
[1] שנערך בשוודיה גילה כי בקרב נשים הצורכות יותר מ-3 כוסות חלב ביום היה שיעור התמותה, במשך עשרים שנה, גדול כמעט פי שניים משיעור התמותה בקרב נשים שצרכו פחות מכוס חלב אחת ביום. זאת ועוד, אצל הנשים שהרבו בשתיים חלב לא הייתה בריאות העצמות טובה יותר. למעשה הן סבלו משברים רבים יותר, בעיקר באגן.

מעניין לציין כי המחקר גילה גם כי מוצרי חלב מותסס (גבינה ויוגורט) מפחיתים במידה ניכרת את שיעור התמותה ואת שיעור השברים בקרב נשים אלה. על כל מנת מוצר חלב מותסס ירדה שכיחות התמותה ושברי האגן ב-15%-10%. החוקרים מייחסים את השפעותיו השליליות של החלב הנוזלי ל-D-גלקטוז, תוצר פירוק של הלקטוז, שהוכח כי הוא מקדם דלקות. בחלב יש D-גלקטוז רב יותר מאשר יש בגבינה או ביוגורט.

מפתיע אותי שמחקר זה זכה עם פרסומו לתשומת לב רבה כל כך במדיה, כי הוא מדגיש את ההיבט המזיק של החלב, אך נראה לי שחשוב גם לראות את הממצאים בהקשר המתאים. וכאשר הדברים מגיעים להשפעות הבריאותיות של מוצרי החלב, ההקשר אינו נעים לעין:

  1. במחקרי תצפית בין-מדינתיים ובתוך אוכלוסיות יחידות נמצא קשר בין צריכת חלב גבוהה ובין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית (מובא ב[2]).
  2. מחקרי-מעקב בתצפית הוכיחו קשר בין צריכת חלב מוגברת ובין סיכון מוגבר לסרטן השחלות  (מובא ב[2]).
  3. ייתכן שלחלבון חלב הפרה יש תפקיד בהתנעת סוכרת מסוג 1 בתהליך הקרוי חיקוי מולקולרי[3].
  4. במדינות שונות, באוכלוסיות הצורכות מוצרי חלב רבים יותר יש שיעורים גבוהים יותר של טרשת נפוצה[4].
  5. בניסויים בבעלי חיים ובמחקרים בבני אדם הוכח כי חלבון החלב מגביר את רמות ה-IGF-1 (גורם גדילה דמוי-אינסולין 1). רמות גבוהות של IGF-1 נחשבות כיום כקשורות בכמה סוגי סרטן[5].
  6. בניסויים בבעלי חיים[6] ובמחקרים בבני אדם[7] הוכח כי חלבון החלב מקדם רמות גבוהות של כולסטרול (במחקרים בבני אדם ובניסויים בבעלי חיים) וטרשת עורקים (במחקרים בבעלי חיים).
  7. חלבון החלב הראשי (קזאין) מקדם סרטן המותנע על ידי מסרטן במחקרים המבוססים על ניסויים בבעלי חיים[8].
  8. D-גלקטוז התגלה כמקדם דלקת ולמעשה הוא ניתן לבעלי חיים כדי ליצור מודלים של הזדקנות[1].
  9. צריכת חלב מוגברת קשורה באקנה[9].
  10. נמצא קשר בין צריכת חלב ובין עצירות[10] ודלקות אוזניים (מובא ב-[2]).
  11. חלב הוא אולי המזון השכיח ביותר בעולם כולו שאנשים מדווחים בעצמם על אלרגיה אליו[11].
  12. חלק גדול מאוכלוסיית העולם אינו מסוגל לעכל חלב כיאות עקב אי-סבילות ללקטוז.

אז אף על פי שאני מרוצה מאוד מכך שהציבור זוכה לראות במחקר זה כמה ראיות נגד החלב (הגם שאותו מחקר גם מספר בשבחי הגבינה והיוגורט), נראה לי שיש פה סיפור עוצמתי הרבה יותר; סיפור שמביא בחשבון את ההקשר החבוי בדרך כלל של התזונה והתפריט ושל חקר החלב ומוצריו. ישנו שפע של ראיות עקיפות לנזקים חמורים ביותר שייתכנו לצריכת מוצרי חלב, ומנגד יש מעט מאוד ראיות לכך שהחלב מונע שברים.

כשאנחנו מביטים מעבר לכותרות, קשה להמשיך ולהאמין שעלינו להוסיף ולצרוך את הנוזל הזה, החלב, הקיים בטבע כדי להזין עגלים ולהביא לידי גדילתם המהירה.

מקורות

  1. Michaelsson K, Wolk A, Langenskiold S, et al. Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies. Bmj 2014;349:g6015.
  2. Lanou AJ. Should dairy be recommended as part of a healthy vegetarian diet? Counterpoint. The American journal of clinical nutrition 2009;89:1638S-42S.
  3. Dahl-Jorgensen K, Joner G, Hanssen KF. Relationship between cows’ milk consumption and incidence of IDDM in childhood. Diabetes Care 1991;14:1081-3.
  4. Malosse D, Perron H, Sasco A, Seigneurin JM. Correlation between milk and dairy product consumption and multiple sclerosis prevalence: a worldwide study. Neuroepidemiology 1992;11:304-12.
  5. Key TJ. Diet, insulin-like growth factor-1 and cancer risk. Proc Nutr Soc 2011:1-4.
  6. Kritchevsky D. Dietary protein, cholesterol and atherosclerosis: a review of the early history. The Journal of nutrition 1995;125:589S-93S.
  7. Gardner CD, Messina M, Kiazand A, Morris JL, Franke AA. Effect of two types of soy milk and dairy milk on plasma lipids in hypercholesterolemic adults: a randomized trial. Journal of the American College of Nutrition 2007;26:669-77.
  8. Youngman LD, Campbell TC. Inhibition of aflatoxin B1-induced gamma-glutamyltranspeptidase positive (GGT+) hepatic preneoplastic foci and tumors by low protein diets: evidence that altered GGT+ foci indicate neoplastic potential. Carcinogenesis 1992;13:1607-13.
  9. Spencer EH, Ferdowsian HR, Barnard ND. Diet and acne: a review of the evidence. Int J Dermatol 2009;48:339-47.
  10. Caffarelli C, Baldi F, Bendandi B, Calzone L, Marani M, Pasquinelli P. Cow’s milk protein allergy in children: a practical guide. Italian journal of pediatrics 2010;36:5.
  11. Rona RJ, Keil T, Summers C, et al. The prevalence of food allergy: a meta-analysis. J Allergy Clin Immunol 2007;120:638-46.

שימו לב לכמות הסוכר שיש בחלב!

כמות הסוכר שבחלב גבוהה באותה מידה כמעט 12 גרם סוכר בכוס חלב דל-שומן.
ואילו כוס של שוקו על בסיס חלב מכילה כמעט 24 גרם סוכר.

מה שמדאיג הרבה הרבה יותר הוא העובדה שהחלב קשור בסרטן – במיוחד סרטן הערמונית. בהשוואות בינלאומיות ובכמה מחקרים פרוספקטיביים, נמצא כי גברים שצרכו את כמות החלב הגדולה ביותר היו נתונים לסיכון גבוה בהרבה ללקות בסרטן הערמונית, כנראה בגלל השפעות החלב על ההורמונים הזכריים.

מאת: ד"ר ניל ברנרד, מייסד איגוד הרופאים האחראים
כפי שפורסם באתר PCRM

דוח שפרסמה לאחרונה קבוצת העבודה הסביבתית (קע"ס) מתייחס לנושא דגני-הבוקר עתירי הסוכר. הפריט הראשון ברשימה, Honey Smacks, מכיל 15 גרם סוכר למנה. אמנם בימים אלה אופנתי לתקוף את הדגנים המסוכרים, אך הסוכר ממש אינו הדבר המסוכן ביותר בקערית ארוחת הבוקר. בתואר המפוקפק הזה זוכה החלב.

בכוס חלב דל שומן יש 12 גרם סוכר

ראשית, החלב עצמו עתיר סוכר. בחמשת דגני-הבוקר שבראש רשימת קע"ס היו 15-14 גרם סוכר למנה ואילו כמות הסוכר שבחלב גבוהה באותה מידה כמעט 12 גרם סוכר בכוס חלב דל-שומן. ואילו כוס של שוקו על בסיס חלב מכילה כמעט 24 גרם סוכר.

מה שמדאיג הרבה הרבה יותר הוא העובדה שהחלב קשור בסרטן – במיוחד סרטן הערמונית. בהשוואות בינלאומיות ובכמה מחקרים פרוספקטיביים, נמצא כי גברים שצרכו את כמות החלב הגדולה ביותר היו נתונים לסיכון גבוה בהרבה ללקות בסרטן הערמונית, כנראה בגלל השפעות החלב על ההורמונים הזכריים.

בני אדם אינם זקוקים לחלב. מחקרים מוכיחים כי החלב למעשה אינו מסייע בבניית עצמות חזקות, והחלבון שבחלב ניתן בקלות להשגה ממקורות אחרים. בכוס אחת של שיבולת שועל יש 5.5 גרם חלבון – וכן 4 גרם סיבים. הקינואה גם היא ארוחת בוקר מעולה: כוס אחת של קינואה מכילה 8 גרם חלבון ו-5 גרם סיבים. אפשר להכין כמה מנות קינואה או סיר שיבולת שועל מחולק למנות, להקפיא אותם, ולהשתמש בהם כארוחת דגני בוקר מהירה בבוקר קדחתני.

ואת שניהם אפשר להמתיק בפירות ובמעט סירופ אגבה, אם נחוץ לך להמתיקם. עזבו את החלב − בטווח הארוך כולנו נרוויח מזה.

 

מסתבר שהחלב שלנו מלא בהורמוני מין מסרטנים

חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה

מאת: ג'וש הרקינסון, MotherJones, מאנגלית: רימונה גרסון

מאחר שהפרות נחלבות כשהן הרות, תעשיית החלב מייצרת מוצרי חלב שיש בהם רמות אסטרוגן גבוהות יותר – וזה לא ממש מועיל לגוף.

 

"החלב שאנו שותים כיום שונה למדי מן החלב ששתו אבותינו", אומרת גאנמא דאבאסמבו מאוניברסיטת הרווארד, חוקרת ומומחית למחלות הקשורות בחלב, בהרצאה שנשאה ב-2006 במכון רדקליף למחקר מתקדם. "חלב הוא ככל הנראה לא המזון המושלם של הטבע".

העליה הדרמטית בכמות ההורמונים היא שאחראית ככל הנראה לעלייה הדרמטית בשיעורי הסרטן

בתחילת שנות האלפיים החלה דאבאסמבו לחקור מדוע שיעור סרטן הערמונית (פרוסטטה) ביפן, הגם שהוא נמוך בהרבה משיעורו בארה"ב, עלה פי 25 בחמישים השנים האחרונות. היא ועמיתה, הרופא היפני אקיו סאטו, סקרו 36 שנים של נתוני תזונה ביפן וגילו כי הקשר הישיר ביותר קיים בין שיעור סרטן הערמונית – ושיעור התמותה מסרטן זה – ובין צריכת החלב.

גנמה דבסמבו Ganmaa Davaasambuu
גאנמא דאבאסמבו
Ganmaa Davaasambuu

מוצרי החלב לא היו נפוצים ביפן עד מלחמת העולם השנייה, אז החלה יפן לייבא פרות אמריקניות וטכניקות ייצור חלב, וחוק חדש, שנכנס לתוקפו ב-1954, חייב בתי ספר לוודא שתלמידיהם ישתו 200 מיליליטר חלב בכל ארוחה בבית הספר (תהליך דומה עובר בשנים האחרונות על סין).

במחקר עוקב גילתה דאבאסמבו קשר חזק מאוד בין צריכת חלב ובין שיעורי סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הרחם, בארבעים מדינות.

החלב מכיל כמות עצומה של אסטרוגן

היא מאמינה שהבעיה נבעה בחלקה מן העובדה שהחלב מכיל רמות גבוהות של הורמוני מין, כגון אסטרוגן. ידוע היטב שאסטרוגנים עשויים לגרום סרטן ערמונית בחולדות, וכמה מחקרים אפידמיולוגיים (לא כולם) מצאו קשר בין רמות גבוהות של אסטרוגנים בדמם של בני אדם ובין סיכון לסרטן הערמונית. אסטרוגן ברמה לא מאוזנת נמצא קשור גם בסרטן השד וייתכן שהחלב הוא הגורם הנושא את ההורמון. מחקר מ-2004 שהתפרסם ב'כתב-העת הבינלאומי לסרטן' (International Journal of Cancer) גילה שחולדות שהואכלו בדיאטת חלב פיתחו גידולי עטין רבים יותר וגדולים יותר משפיתחו חולדות שאכלו דיאטה של תחליף חלב (לא חלבי).

אם החלב אכן מגביר את הסיכון שלנו לפתח סוגי סרטן מסוימים, תהתה דאבאסמבו, אז מדוע אין סוגי הסרטן הללו שכיחים יותר בחברות הרועים המסורתיות הצורכות חלב פרה לא תעשייתי? בחיפוש התשובה על שאלה זו לקח סאטו, עמיתה היפני, את צוות החוקרים שלו למונגוליה, שבה נמוכים שיעורי סרטן השד וסרטן הערמונית.  הם גילו כי חלב מלא מפרות יפניות מגזע הולשטיין מכיל אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות גדולות בהרבה מאשר חלב מלא מפרות מונגוליות (67% יותר ו-650% יותר, בהתאמה).

אם נכונה התיאוריה של דאבאסמבו, אז ההבדל ברמות ההורמונים עשוי לסייע להסביר את ההבדל בשיעורי הסרטן בין שתי האוכלוסיות.

 הפרות נחלבות במשך רוב ההריון

הסיבה לריבוי הורמוני המין בחלב האמריקאי ובחלב היפני יחסית לחלב המונגולי פשוטה. הפרות החופשיות שמגדלים המונגולים הנוודים מתעברות באופן טבעי ונחלבות חמישה או שישה חודשים אחרי שהמליטו. ואילו ביפן ובארה"ב, הפרה החולבת הטיפוסית נחלבת 10 חודשים בשנה, והדבר מתאפשר אך ורק משום שהיא מתעברת על ידי הזרעה מלאכותית בעודה מייצרת חלב מן ההריון הקודם שלה. חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה.

מסתבר שההבדל ברמות ההורמון בין החלב האמריקאי ובין החלב המונגולי אכן עשוי להיות משמעותי דיו להשפיע על שיעורי הסרטן. לדוגמה, במחקר מ-2007 שהתפרסם בכתב-העת Food and Chemical Toxicology, נמצא שחולדות שהואכלו בחלב מסחרי פיתחו גידולי עטין בתכיפות גבוהה מאשר חולדות שהואכלו בחלב מסורתי. מחקרים אחרים מרמזים על זיקה אפשרית בין הורמוני חלב ובין סרטן השחלות וסרטן הרחם: דאבאסמבו גילתה שלחולדות שהואכלו חלב מסחרי היה רחם כבד בהרבה מרחמן של חולדות שאכלו תפריט נטול חלב. מחקר דומה התפרסם ב-2010 בכתב-העת Environmental Health and Preventative Medicine והוכיח כי תפריט של חלב מסורתי השפיע גם הוא על רחמן של חולדות, אך במידה מועטה משהשפיע תפריט של חלב מסחרי, שתוצאתו הייתה רחם כבד פי 25% בממוצע.

בסימפוזיון שנערך ב-2006 בבוסטון ונושאו חלב, הורמונים ובריאות האדם, במסגרת סקירת המחקרים שלהם, המליצו דאבאסמבו וסאטו לתעשיית החלב לנצל את ההזדמנות העסקית ולהוסיף לרשימת מוצריהן קטגוריה חדשה של חלב מובחר: חלב ללא הורמונים – חלב המופק אך ורק מפרות שאינן הרות.

פרה בהריו

פרה הרה summer.raiin/Flickr

צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים

כמובן, כפי שמודה דאבאסמבו בעצמה, הנושא טרם יושב מבחינה מדעית. לדוגמה, מחקר מ-2012 שפורסם ב-Journal of Dairy Science (כתב-העת למדעי מוצרי החלב) מצא שהאכלת חולדות בחלב מסחרי לא השפיעה כלל על משקל הרחם שלהן. נחוצים עוד מחקרים רבים, היא אומרת, לפני שיוכלו מדענים להסיק מסקנות חותכות.

חוקרי בריאות מגלים גם עניין באופן ההשפעה שעשויה להיות להורמונים בחלב המסחרי על ההתפתחות. במחקר שהתפרסם ב-2007 מצאה דאבאסמבו כי רמות ההורמון בדמם של ילדים מונגולים בכיתה ג' זינקו לאחר חודש של אכילת חלב אמריקאי מסחרי. במחקר יפני מ-2010 התקבלו תוצאות דומות בילדים ובבוגרים – רמות הטסטוסטרון בגופם של הגברים ירדו לאחר שהחלו לשתות חלב מסחרי. "צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים", הסיקו החוקרים.

למרות עניין ציבורי רב במחקר החלב של דאבאסמבו – "אני מקבלת מיילים כמעט מדי יום ביומו," סיפרה לי – מעבדתה וחוקרים אחרים לא ערכו אלא מחקרים מעטים בשנים האחרונות. "החלב הוא מזון מורכב מאוד; יש בו שפע דברים טובים ודברים לא ממש טובים," דבר שעשוי להקשות את המחקר, ציינה. לדוגמה, המחקר מרמז שגם רכיבים אחרים של החלב גורמים אולי בעיות בריאות, לרבות סידן (בכמות רבה מדי) והורמון הקרוי גורם-גדילה דמוי-אינסולין – IGF-1.

עוצרים לדאבאסמבו את התקציב למחקרים

דאבאסמבו ביקשה להוסיף ולהשוות את ההשפעות הבריאותיות של החלב המונגולי והחלב האמריקאי, אך ב-2008 השיבו המכונים הלאומיים לבריאות בשלילה לבקשת המימון שהגישה מעבדתה, בטענה שתעשיות החלב של שתי המדינות ואוכלוסיותיהן האנושיות הן שונות מכדי להצדיק השוואה. מאז הצליחה להשיג מימון פרטי למחקר נוסף, של 350 ילדים מונגולים בגיל בית הספר, אך עדיין לא פרסמה את תוצאותיו. רשויות מונגוליה התנגדו למחקר, מחשש שהילדים המונגולים ישמשו כחיות-מעבדה.

ישנם חסרונות לחיים בחברה מסורתית כגון מונגוליה, ששיעור תמותת התינוקות בה, למשל, גבוה כמעט פי ארבעה מזה של ארה"ב. והפרה המונגולית הממוצעת מפיקה כ-5 ליטרים חלב ביום, לעומת 34 בקירוב שמפיקה פרת ההולשטיין האמריקאית הממוצעת. הילדים המונגולים צורכים כשליש פחות חלב מששותים מקביליהם בארה"ב. ואולם לפחות על פי שיעורי הסרטן הנמוכים במונגוליה, מנהגה לשתות כמויות מדודות של חלב המופק באופן מסורתי, מפרות הרועות בחופשיות, הוא אולי בדיוק מה שצריך מבחינה בריאותית.

לקריאה נוספת:

אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב, ינואר 2013.

הורמונים בחלב חזקים פי 10,000 מהורמונים סביבתיים, מאי 2014.

כשחברים שואלים למה אינך שותה חלב?, ד"ר ג'ון מקדוגל, אפריל 2014.

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים, אוקטובר 2013.

מחקרים המוזכרים בכתבה:

Ganmaa, Davaasambuu, and Akio Sato. "The possible role of female sex hormones in milk from pregnant cows in the development of breast, ovarian and corpus uteri cancers." Medical hypotheses 65.6 (2005): 1028-1037.

Qin, Li‐Qiang et al. "Low‐fat milk promotes the development of 7, 12‐dimethylbenz (A) anthracene (DMBA)‐induced mammary tumors in rats." International journal of cancer 110.4 (2004): 491-496.

"Hormones in milk can be dangerous – Harvard Public Affairs …" 2006. 9 May. 2014 <http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html>

מצגת הסיכום של ד"ר גאנמה שסוקרת את המחקרים שערכה מהכנס ב 2006 המוזכר לעיל http://www.eps1.comlink.ne.jp/~mayus/eng/Bostonmilk.pdf

 

ההורמונים בחלב חזקים פי 10000 מההורמונים הסביבתיים שכל כך מפחידים אותנו

"היום בהכל כבר יש הורמונים" – כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?

אנחנו מקפידים לשטוף את הפירות והירקות, לקנות לתינוק בקבוקים ללא ביספינול-A, לא להשאיר בקבוקי מים מפלסטיק בשמש ולהמנע משימוש בכלי פלסטיק לחימום במיקרוגל כי מזהירים אותנו שהפלסטיק המתחמם פולט חומרים הורמונליים מסוכנים – אבל אם אתם צורכים חלב ומוצרי חלב, סביר להניח שמאמצים אלו בטלים בשישים!

10325629_757787400909269_1625061760731571054_n[1]

אסטרדיול 17-β האורגינל מול החיקוי:

רובנו כבר מודעים לכך שקרטון החלב התמים שיושב בדלת המקרר (ועוד יותר מכך מוצרי חלב שמנים יותר כמו גבינות קשות ורכות), שכיום נחלב ברובו מפרות הרות, מכיל הורמונים אסטרוגניים שונים, אך לא רבים מודעים להבדלים הגדולים בין סוגי האסטרוגן ועוצמתם.

בעוד מוצרי פלסטיק שונים עשויים לפלוט תרכובות בעלות פעילות דמויית אסטרוגן (Xenoestrogens, או 'אסטרוגנים סביבתיים'), מזון מן החי בכלל, ומוצרי החלב בפרט, מהווים את מקור החשיפה הבלעדי לאסטרוגן מסוג אסטרדיול-17-β.

למה זה כל-כך משנה? הספרות המדעית מציינת שעוצמת ההשפעה הביולוגית של אסטרדיול-17-β, הנמצא בחלב, חזקה פי 10,000 עד 100,000(!) מזו של אסטרוגנים סביבתיים, מהם אנשים רבים נוטים להימנע.

אז אמנם רצוי להימנע מכל חשיפה לחומרים העלולים לפלוט הורמונים למזון או לשתיה, אבל חשוב הרבה יותר לזכור שההורמונים בעלי ההשפעה החזקה ביותר מגיעים אלינו מהחי, והשאר הם לרוב חיקוי חלש בהרבה!

מה כבר זה יכול לעשות לי?

——————————–

חוקרים אחדים מודאגים במיוחד מחשיפה להורמונים אלו בשתי נקודות קריטיות להתפתחות מערכת הרבייה: בשלב העוברי ובגיל ההתבגרות, כיוון שחשיפה כזו לפגוע בהתפתחות תקינה (למשל, ירידה באיכות הזרע) ולהוביל לכושר פוריות ירוד בהמשך.

(רופאת פוריות ישראלית: מה עזר לזוג מטופלים ישראלי להיכנס להריון? http://bit.ly/milk-poriut)

כך למשל, מציינים חוקרים יפנים את דאגתם מהעלייה הדרסטית בצריכת חלב ביפן מאז תום מלחה"ע השנייה (עליה של פי 20!) שלוותה בעליה החדה ביותר בעולם בשכיחות מקרי סרטן הערמונית. אנחנו כבר לאמופתעים – כיום הקשר שבין צריכת חלב לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית הוא כבר כמעט בגדר קונצנזוס מדעי:

http://bit.ly/Prostate1

http://bit.ly/Prostate2

http://bit.ly/Prostate3

http://bit.ly/cancer-harvard

עוד מציינים החוקרים כי בהתחשב בריכוזי ההורמונים המצויים בחלב מסחרי (רשימת המקורות בסוף הטקסט), ילד הצורך 300 מ"ל חלב נחשף לכמות הורמונים הגדולה פי 4000(!) מזו שאליה הוא נחשף מגורמים סביבתיים אחרים.

אבל מועצת החלב אומרת שזה לא משמעותי

———————————————————

בסקירה ספרותית אחרת מציינים חוקרים קיימות ראיות לפיהן גם הוספה של ריכוזי אסטרוגן נמוכים מאוד די בהם על מנת לשנות דפוסי ביטוי של גנים ולעורר, למשל, ביטוי גנים שידועים כקשורים לסרטן.

חשוב להבין שהמערכת ההורמונלית אצל כל אחד ואחת מאיתנו עובדת מטבעה על כמויות נמוכות מאוד, אפסיות כמעט, ולכן נמצאת בשיווי משקל עדין מאוד העלול להיות מופר גם בחשיפה מינימלית להורמונים – לבטח כאשר מדובר בהורמונים שמקורם מן החי, אשר אנחנו כבעלי חיים מושפעים מהם בעוצמה הרבה ביותר, בהשוואה להורמונים ממקורות אחרים (צמחיים או סביבתיים).

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

—————————————————–

מקורות:

Estrogen: one of the risk factors in milk for prostate cancer.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14729019

Exposure to exogenous estrogen through intake of commercial milk produced from pregnant cows

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19496976

Is milk responsible formale reproductive disorders?

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11601881

Milk consumption and the prepubertal somatotropic axis. 2007

http://www.nutritionj.com/content/6/1/28

Exposure to exogenous estrogens in food: possible impact on human development and health

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10366402

Some alkyl hydroxy benzoate preservatives (parabens) are estrogenic.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9875295

אי סבילות ללקטוז בישראל

מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם בפברואר 2013 מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל – יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.
החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.
לא מפתיע, לפיכך, שהחוקרים סבורים שלאור הממצאים הללו ראוי לבחון מחדש את המלצות התזונה בישראל.

מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם בפברואר 2013 מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל – יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לא מפתיע, לפיכך, שהחוקרים סבורים שלאור הממצאים הללו ראוי לבחון מחדש את המלצות התזונה בישראל.

אז מהי אי סבילות ללקטוז ומדוע היא כ"כ נפוצה?

בכדי שנוכל לעכל את סוכר החלב, לקטוז, שנמצא בחלב אם, אנו נולדים עם היכולת לייצר אנזים הנקרא לקטאז, האחראי על פירוק הלקטוז, המורכב מגלוקוז וגלקטוז, לחד-סוכרים (גלוקוז וגלקטוז לחוד). אי סבילות ללקטוז היא הביטוי הביולוגי (פנוטיפ, בעגה המדעית) ל"תיכנות" הגנטי שלנו לירידה בייצור האנזים לקטאז בגופנו עם הגמילה מחלב אם.

הואיל וביולוגית לא תוכנתנו לצרוך חלב לאחר הגמילה מחלב אימנו, רמת אנזים הלקטאז בגופנו יורדת במהירות החל מגיל שנה. זו הסיבה לכך שאי סבילות ללקטוז נפוצה כ"כ בקרב בני אדם. למעשה – 65% מבני האדם בעולם סובלים ממנה, כאשר שכיחות התופעה משתנה בין קבוצות אתניות ואוכלוסיות שונות ונעה בין שני אחוזים למאה אחוז.

משמעות המחקר הישראלי שהתפרסם זה עתה היא שהאוכלוסיה הישראלית נמצאית ברף העליון העולמי של אי-סבילות ללקטוז, ושהשכיחות של אי-הסבילות ללקטוז בישראל גבוהה באופן ניכר מהממוצע העולמי.

כמעט כל ישראלי סובל מאי-סבילות ללקטוז, אם כי רוב האנשים כלל אינם מודעים לכך, ואינם מייחסים את המיחושים הכרוניים מהם הם סובלים לצריכת חלב ומוצריו.

מה הם התסמינים של אי סבילות ללקטוז?

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:
– כאבי בטן
– נפיחות בטנית
– "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)
– גזים
– שלשולים
– עצירות
– בחילות והקאות
– כאבי ראש
– ירידה ביכולת הריכוז
– עייפות נמשכת
– כאבי שרירים
– כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון
– אריתמיות
– אפטות בפה.
תסמינים אלה אינם מאובחנים בבדיקות הסבילות שקופת החולים שולחת אתכם לבצע (בעיקר מבחני נשיפה), ואיבחונם דורש הוצאת הלקטוז מהתזונה לתקופה ממושכת לצורך אבחנה.

אז רגע, תעשיית החלב לא מכירה את הנתונים הללו כשהיא ממליצה לנו לצרוך לפחות 3 מוצרי חלב ביום?!

מכירה גם מכירה. כך למשל בפרסום שהעלנו בעבר מתוך מגזין "מכון תנובה למחקר" נקבע: "רוב בני האדם, מלבד חלק מתושבי צפון אירופה, שבטים באפריקה וחלק מהבדואים – הם היפולקטאזים (רמת האנזים במערכת העיכול נמוכה)".

מגזין "מכון תנובה למחקר" קובע, עם זאת, שרב ההיפולקטאזים (שזה כאמור כמעט כולנו), עדיין יכולים לשתות במצטבר 1-2 כוסות חלב ביום, כשאלו נפרשות לאורך היממה (כיצד זה משתלב עם המסר לציבור הרחב של לפחות 3 מוצרי חלב ביום? למועצת החלב הפתרונים). במגזין "מכון תנובה למחקר" גם מזכירים ש"תכולת הלקטוז בגבינות קשות נמוכה" וש"חמאה מכילה רק כמויות זעירות של לקטוז". אם כל זה לא עוזר מובן שגם "ניתן להקטין את תכולת הלקטוז במוצרי חלב ע"י שימוש באנזים β-galactosidase, המוסף למזון לפני הארוחה או בתחילתה".

ניתן כמובן גם לוותר על השומן הרווי, המלח, הכולסטרול והחומרים המשמרים שבגבינה הצהובה, ואפילו על החמאה ותוספי האנזימים, ופשוט לקבל את הסידן לו זקוק גופנו מהצומח, אבל אל תצפו לשמוע על כך מ"תנובה" או ממועצת החלב.
בשביל זה אנחנו כאן!

——————————

להורדה ועיון במאמר הישראלי:
https://www.dropbox.com/s/wv0pu7r10cyq5va/lactose_intolerance.pdf

פרסום מכון תנובה למחקר:
http://tnuva-research.co.il/wp-content/files_mf/tnuva_30.pdf

כיצד מקבלים סידן ללא חלב ומוצריו?
http://food.nana10.co.il/Article/?ArticleID=957266

מידע נוסף על חלב שלא תשמעו בפרסומות בדף חלב – עובדות או מיתוסים

אי סבילות ללקטוז

האם יוגורט הוא מזון בריא בגלל שהוא מכיל חיידקים פרוביוטיים?

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

באדיבות האתר של ד"ר ג'ואל פורמן. (מקור)

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.


לקריאה נוספת ישירות מהאתר של ד"ר פורמן על הקשר בין חלבון מן החי והורמון הגדילה IGF-1, שנקשר לסיכון מוגבר לסרטן:
Animal Protein, IGF-1 and Colon Cancer
Do Protein Powders Fuel Muscle Growth Healthfully?
Dr. Fuhrman’s Position Paper on IGF-1

איך משפיע חלב פרה על בריאותך?

שמונה סיבות בריאותיות להפסיק עם החלב:
אוסטואפורוזיס, מחלות לב וכלי דם, סרטן, סכרת, אי סבילות ללקטוז, מזהמים, בעיות בריאות לילדים

PCRM

תרגום של סקירה מאת ועדת הרופאים לרפואה אחראית (PCRM) , התרגום באדיבות אתר חג שיווק חלב-פרה

רבים עדיין צורכים מוצרי חלב. הנה שמונה סיבות מצויינות להפסיק:

1 – אוסטאופורוסיס (מחסור בסידן)

הציבור מאמין כי חלב מונע אוסטאופורוסיס, אולם מחקרים קליניים מוכיחים ההיפך. "מחקר האחיות" של אוניברסיטת הרווארד[1], שעקב אחרי יותר מ 75,000 נשים במשך 12 שנים, הראה כי אין לצריכת חלב מוגברת כל יכולת הגנה מפני סכנת שברים. למעשה, צריכת סידן מוגברת ממקורות חלביים מקושרת לעלייה בסיכון לשברים. מחקר אוסטרלי[2] הגיע לאותן תוצאות. גם מחקרים נוספים [3,4] מצאו כי אין לסידן שמקורו בחלב יכולת להגן על העצמות. ניתן להקטין את הסיכוי לחלות באוסטאופורוסיס ע"י הפחתה בצריכת של נתרן ושל חלבונים שמקורם מהחי [57], ע"י הגברת הצריכה של פירות וירקות [8], ע"י פעילות גופנית [9], וע"י צריכת כמויות מתאימות של סידן ממקורות צמחיים כגון ירקות עליים ירוקים וקטניות, כמו גם מוצרים מועשרים בסידן כגון דגני-בוקר ומיצים.

2 – מחלות לב וכלי-דם

מוצרי חלב – ובכללם גבינה, גלידה, חלב, חמאה ויוגורט – מוסיפים כמות משמעותית של כולסטרול ושומן לתפריט [10]. דיאטה עתירה בשומן ושומן רווי יכולה להגדיל את הסיכון לחלות במספר מחלות כרוניות ובכללן מחלות לב וכלי-דם. דיאטה צמחית דלת-שומן, ללא מוצרי חלב, ובתוספת פעילות גופנית, הפסקת עישון והפחתה במתח (סטרס) יכולה לא רק למנוע מחלות לב, אלא אף לגרום להחלמה ממחלת לב קיימת [11]. מוצרי חלב דלי-שומן הם זמינים; אולם, הם מעלים סיכוני בריאות אחרים כמפורט להלן.

3 – סרטן

מספר סוגי סרטן, כגון סרטן השחלות, קשורים לצריכת מוצרי חלב. סוכר החלב, לקטוז, מפורק בגופנו לסוכר מסוג אחר, גלקטוז. הגלקטוז מפורק בתורו ע"י אנזימים. ע"פ מחקר שערכו ד"ר דניאל קריימר ושותפיו באוניברסיטת הארוורד [12], כשצריכת החלב גבוהה מיכולת האנזימים לפרק גלקטוז, הגלקטוז מצטבר בדם ומשפיע על השחלות. לחלק מהנשים ישנה כמות נמוכה במיוחד של אנזימים אלו, וכשהן צורכות מוצרי חלב באופן קבוע, הסיכון שלהן לחלות בסרטן השחלות גדל פי שלושה בהשוואה לנשים אחרות.

סרטן השד והערמונית קושרו גם הם לצריכת מוצרי חלב. משערים כי לפחות חלק מהקשר תלוי בעלייה בכמות תרכובת בשם insulin-like growth factor (IGF-I) [1315]. IGF-I נמצא בחלב-פרה ונוכח בשיעורים מוגברים בדמם של אנשים הצורכים מוצרי חלב באופן קבוע [16]. גם רכיבי תזונה אחרים המגבירים את כמות ה IGF-I מצויים בחלב-פרה. מחקר מהזמן האחרון מראה כי גברים בעלי הרמה הגבוהה ביותר של IGF-I נתונים בסיכון גבוהה פי ארבעה ללקות בסרטן הערמונית, בהשוואה לאלו שרמת ה IGF-I שלהם נמוכה [14].

4 – סכרת

סכרת תלוית-אינסולין (סוכרת מסוג 1 או סוכרת נעורים) קשורה בצריכת מוצרי חלב. מחקרים אפידמיולוגיים בארצות שונות מראים התאמה חזקה בין צריכת מוצרי חלב ושכיחות סוכרת נעורים [17,18]. חוקרים מצאו ב 1992 [18] שחלבון מסויים המצוי בחלב גורם לתגובה אוטו-אימיונית, שבמהלכה, כך סבורים, נהרסים התאים האחראיים על ייצור אינסולין בלבלב.

5 – אי-סבילות ללקטוז

אי-סבילות ללקטוז נפוצה בקרב אוכלוסיות רבות: כ 95 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אסייתי, 74 אחוזים מהאמריקנים הילידים, 70 אחוזים מהאמריקנים ממוצא אפריקאי, 53 אחוזים מהאמריקנים ממוצא מקסיקני ו15 אחוזים מהאמריקנים הלבנים [19]. הסימפטומים, ובינהם הפרעות קיבה ומעיים, שלשול וגאזים, נוצרים בעקבות מחסור באנזים המעכל את סוכר החלב, הלקטוז. בנוסף לסימפטומים הלא-נעימים הללו, מגבירים שותי החלב את סיכוייהם לחלות במחלות כרוניות.

6 – רעילות ויטמין D

יתכן כי צריכת חלב אינה מקור אמין ויציב לויטמין D. בדגימות של חלב התגלו כמויות משתנות של תכולת ויטמין D, כשבחלקן הכמות היתה פי 500 ממה שנכתב על גבי התוית בעוד שבאחרות הכמות היתה קטנה ביותר או שלא היה בהן ויטמין D כלל [20,21]. ויטמין D בכמות גדולה מדי עשוי להיות רעיל ועלול לגרום לכמויות סידן עודפות בדם ובשתן, ספיגת אלומיניום מוגברת בגוף ומצבורי סידן ברקמות רכות.

7 – מזהמים

הורמונים סינתטיים כגון הורמון גדילה מלאכותי של בקר (rBGH) משמשים לעיתים קרובות בתעשיית החלב להגברת הייצור של חלב [13]. מכיוון שהפרות מייצרות כמויות חלב שכבר אינן מתאימות למבנה גופן, נוצרות דלקות עטינים. התרופה לדלקות אלו היא אנטיביוטיקה, ושרידים של ההורמון נמצאו בדגימות חלב ומוצרי חלב. גם קוטלי-חרקים ורעלים אחרים מתגלים לעיתים קרובות במוצרי חלב.

8 – בעיות בריאות לפעוטות וילדים

חלבוני חלב, סוכר החלב, שומן ושומן רווי במוצרי חלב עשויים להוות סיכון בריאותי לילדים ולהוביל להתפתחות מחלות כרוניות כגון השמנת יתר, סוכרת, והיווצרות חסימות בעורקים המובילות למחלות לב.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה לא לתת חלב-פרה מלא לתינוקות מתחת לגיל שנה, כיוון שמחסור בברזל עלול להתפתח יותר בקלות במסגרת דיאטה עשירה בחלב [10]. מוצרי חלב-פרה עניים במיוחד בברזל. אם הם תופסים מקום משמעותי בתפריט, הם מגדילים את הסיכון למחסור בברזל. כאבי בטן ומעיים הם דאגה נוספת הקשורה בצריכת חלב. תינוק אחד מכל חמישה סובל מכאבי בטן ומעיים. רופאי ילדים למדו מזמן שחלב-פרה הוא לעיתים קרובות הסיבה. היום ידוע כי גם תינוקות יונקים עשויים לפתח כאבי בטן ומעיים אם האם צורכת חלב-פרה. הנוגדנים של הפרה עלולים לעבור דרך מחזור הדם של האם אל חלב-האם ומשם לתינוק [22]. בנוסף, נראה כי אלרגיות למזונות שונים היא תוצאה של צריכת חלב, במיוחד אצל ילדים. מחקר מהזמן האחרון [23] מקשר בין צריכת חלב-פרה לעצירות כרונית אצל ילדים. חוקרים משערים כי צריכת חלב גורמת לכאבים עזים בשעת הטלת הצואה, המובילים לעצירות.

לסיכום
מוצרי חלב וחלב אינם נחוצים בדיאטה ויכולים, למעשה, להזיק לבריאותך. יש לצרוך דיאטה בריאה המבוססת על דגנים, ירקות, פירות, קטניות ומזונות מעושרים כגון דגני-בוקר ומיצים. מזונות עשירים אלו יכולים לסייע לך לקבל בקלות את הכמויות הנחוצות של סידן, אשלגן, ויטמין B2 וויטמין D וללא סיכונים בריאותיים.

רשימת מקורות:

  • [1] Feskanich D, Willet WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-7.
  • [2] Cumming RG, Klineberg RJ. Case-control study of risk factors for hip fractures in the elderly. Am J Epidemiol 1994;139:493-505.
  • [3] Huang Z, Himes JH, McGovern PG. Nutrition and subsequent hip fracture risk among a national cohort of white women. Am J Epidemiol 1996;144:124-34.
  • [4] Cummings SR, Nevitt MC, Browner WS, et al. Risk factors for hip fracture in white women. N Engl J Med 1995;332:767-73.
  • [5] Finn SC. The skeleton crew: is calcium enough? J Women’s Health 1998;7(1):31-6.
  • [6] Nordin CBE. Calcium and osteoporosis. Nutrition 1997;3(7/8):664-86.
  • [7] Reid DM, New SA. Nutritional influences on bone mass. Proceed Nutr Soc 1997;56:977-87.
  • [8] Tucker KL, Hannan MR, Chen H, Cupples LA, Wilson PWF, Kiel DP. Potassium, magnesium, and fruit and vegetable intakes are associated with greater bone mineral density in elderly men and women. Am J Clin Nutr 1999;69:727-36.
  • [9] Prince R, Devine A, Dick I, et al. The effects of calcium supplementation (milk powder or tablets) and exercise on bone mineral density in postmenopausal women. J Bone Miner Res 1995;10:1068-75.
  • [10] Pennington JAT. Bowes and Churches Food Values of Portions Commonly Used, 17th ed. New York: Lippincott, 1998.
  • [11] Ornish D, Brown SE, Scherwitz LW, Billings JH, Armstrong WT, Ports TA. Can lifestyle changes reverse coronary heart disease? Lancet 1990;336:129-33.
  • [12] Cramer DW, Harlow BL, Willet WC. Galactose consumption and metabolism in relation to the risk of ovarian cancer. Lancet 1989;2:66-71.
  • [13] Outwater JL, Nicholson A, Barnard N. Dairy products and breast cancer: the IGF-1, estrogen, and bGH hypothesis. Medical Hypothesis 1997;48:453-61.
  • [14] Chan JM, Stampfer MJ, Giovannucci E, et al. Plasma insulin-like growth factor-1 and prostate cancer risk: a prospective study. Science 1998;279:563-5.
  • [15] World Cancer Research Fund. Food, Nutrition, and the Prevention of Cancer: A Global Perspective. American Institute of Cancer Research. Washington, D.C.: 1997.
  • [16] Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ 1997;315:1255-69.
  • [17] Scott FW. Cow milk and insulin-dependent diabetes mellitus: is there a relationship? Am J Clin Nutr 1990;51:489-91.
  • [18] Karjalainen J, Martin JM, Knip M, et al. A bovine albumin peptide as a possible trigger of insulin-dependent diabetes mellitus. N Engl J Med 1992;327:302-7.
  • [19] Bertron P, Barnard ND, Mills M. Racial bias in federal nutrition policy, part I: the public health implications of variations in lactase persistence. J Natl Med Assoc 1999;91:151-7.
  • [20] Jacobus CH, Holick MF, Shao Q, et al. Hypervitaminosis D associated with drinking milk. N Engl J Med 1992;326(18):1173-7.
  • [21] Holick MF. Vitamin D and bone health. J Nutr 1996;126(4suppl):1159S-64S.
  • [22] Clyne PS, Kulczycki A. Human breast milk contains bovine IgG. Relationship to infant colic? Pediatrics 1991;87(4):439-44.
  • [23] Iacono G, Cavataio F, Montalto G, et al. Intolerance of cow’s milk and chronic constipation in children. N Engl J Med 1998;339:110-4.