מסתבר שהחלב שלנו מלא בהורמוני מין מסרטנים

חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה

מאת: ג'וש הרקינסון, MotherJones, מאנגלית: רימונה גרסון

מאחר שהפרות נחלבות כשהן הרות, תעשיית החלב מייצרת מוצרי חלב שיש בהם רמות אסטרוגן גבוהות יותר – וזה לא ממש מועיל לגוף.

 

"החלב שאנו שותים כיום שונה למדי מן החלב ששתו אבותינו", אומרת גאנמא דאבאסמבו מאוניברסיטת הרווארד, חוקרת ומומחית למחלות הקשורות בחלב, בהרצאה שנשאה ב-2006 במכון רדקליף למחקר מתקדם. "חלב הוא ככל הנראה לא המזון המושלם של הטבע".

העליה הדרמטית בכמות ההורמונים היא שאחראית ככל הנראה לעלייה הדרמטית בשיעורי הסרטן

בתחילת שנות האלפיים החלה דאבאסמבו לחקור מדוע שיעור סרטן הערמונית (פרוסטטה) ביפן, הגם שהוא נמוך בהרבה משיעורו בארה"ב, עלה פי 25 בחמישים השנים האחרונות. היא ועמיתה, הרופא היפני אקיו סאטו, סקרו 36 שנים של נתוני תזונה ביפן וגילו כי הקשר הישיר ביותר קיים בין שיעור סרטן הערמונית – ושיעור התמותה מסרטן זה – ובין צריכת החלב.

גנמה דבסמבו Ganmaa Davaasambuu
גאנמא דאבאסמבו
Ganmaa Davaasambuu

מוצרי החלב לא היו נפוצים ביפן עד מלחמת העולם השנייה, אז החלה יפן לייבא פרות אמריקניות וטכניקות ייצור חלב, וחוק חדש, שנכנס לתוקפו ב-1954, חייב בתי ספר לוודא שתלמידיהם ישתו 200 מיליליטר חלב בכל ארוחה בבית הספר (תהליך דומה עובר בשנים האחרונות על סין).

במחקר עוקב גילתה דאבאסמבו קשר חזק מאוד בין צריכת חלב ובין שיעורי סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הרחם, בארבעים מדינות.

החלב מכיל כמות עצומה של אסטרוגן

היא מאמינה שהבעיה נבעה בחלקה מן העובדה שהחלב מכיל רמות גבוהות של הורמוני מין, כגון אסטרוגן. ידוע היטב שאסטרוגנים עשויים לגרום סרטן ערמונית בחולדות, וכמה מחקרים אפידמיולוגיים (לא כולם) מצאו קשר בין רמות גבוהות של אסטרוגנים בדמם של בני אדם ובין סיכון לסרטן הערמונית. אסטרוגן ברמה לא מאוזנת נמצא קשור גם בסרטן השד וייתכן שהחלב הוא הגורם הנושא את ההורמון. מחקר מ-2004 שהתפרסם ב'כתב-העת הבינלאומי לסרטן' (International Journal of Cancer) גילה שחולדות שהואכלו בדיאטת חלב פיתחו גידולי עטין רבים יותר וגדולים יותר משפיתחו חולדות שאכלו דיאטה של תחליף חלב (לא חלבי).

אם החלב אכן מגביר את הסיכון שלנו לפתח סוגי סרטן מסוימים, תהתה דאבאסמבו, אז מדוע אין סוגי הסרטן הללו שכיחים יותר בחברות הרועים המסורתיות הצורכות חלב פרה לא תעשייתי? בחיפוש התשובה על שאלה זו לקח סאטו, עמיתה היפני, את צוות החוקרים שלו למונגוליה, שבה נמוכים שיעורי סרטן השד וסרטן הערמונית.  הם גילו כי חלב מלא מפרות יפניות מגזע הולשטיין מכיל אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות גדולות בהרבה מאשר חלב מלא מפרות מונגוליות (67% יותר ו-650% יותר, בהתאמה).

אם נכונה התיאוריה של דאבאסמבו, אז ההבדל ברמות ההורמונים עשוי לסייע להסביר את ההבדל בשיעורי הסרטן בין שתי האוכלוסיות.

 הפרות נחלבות במשך רוב ההריון

הסיבה לריבוי הורמוני המין בחלב האמריקאי ובחלב היפני יחסית לחלב המונגולי פשוטה. הפרות החופשיות שמגדלים המונגולים הנוודים מתעברות באופן טבעי ונחלבות חמישה או שישה חודשים אחרי שהמליטו. ואילו ביפן ובארה"ב, הפרה החולבת הטיפוסית נחלבת 10 חודשים בשנה, והדבר מתאפשר אך ורק משום שהיא מתעברת על ידי הזרעה מלאכותית בעודה מייצרת חלב מן ההריון הקודם שלה. חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה.

מסתבר שההבדל ברמות ההורמון בין החלב האמריקאי ובין החלב המונגולי אכן עשוי להיות משמעותי דיו להשפיע על שיעורי הסרטן. לדוגמה, במחקר מ-2007 שהתפרסם בכתב-העת Food and Chemical Toxicology, נמצא שחולדות שהואכלו בחלב מסחרי פיתחו גידולי עטין בתכיפות גבוהה מאשר חולדות שהואכלו בחלב מסורתי. מחקרים אחרים מרמזים על זיקה אפשרית בין הורמוני חלב ובין סרטן השחלות וסרטן הרחם: דאבאסמבו גילתה שלחולדות שהואכלו חלב מסחרי היה רחם כבד בהרבה מרחמן של חולדות שאכלו תפריט נטול חלב. מחקר דומה התפרסם ב-2010 בכתב-העת Environmental Health and Preventative Medicine והוכיח כי תפריט של חלב מסורתי השפיע גם הוא על רחמן של חולדות, אך במידה מועטה משהשפיע תפריט של חלב מסחרי, שתוצאתו הייתה רחם כבד פי 25% בממוצע.

בסימפוזיון שנערך ב-2006 בבוסטון ונושאו חלב, הורמונים ובריאות האדם, במסגרת סקירת המחקרים שלהם, המליצו דאבאסמבו וסאטו לתעשיית החלב לנצל את ההזדמנות העסקית ולהוסיף לרשימת מוצריהן קטגוריה חדשה של חלב מובחר: חלב ללא הורמונים – חלב המופק אך ורק מפרות שאינן הרות.

פרה בהריו

פרה הרה summer.raiin/Flickr

צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים

כמובן, כפי שמודה דאבאסמבו בעצמה, הנושא טרם יושב מבחינה מדעית. לדוגמה, מחקר מ-2012 שפורסם ב-Journal of Dairy Science (כתב-העת למדעי מוצרי החלב) מצא שהאכלת חולדות בחלב מסחרי לא השפיעה כלל על משקל הרחם שלהן. נחוצים עוד מחקרים רבים, היא אומרת, לפני שיוכלו מדענים להסיק מסקנות חותכות.

חוקרי בריאות מגלים גם עניין באופן ההשפעה שעשויה להיות להורמונים בחלב המסחרי על ההתפתחות. במחקר שהתפרסם ב-2007 מצאה דאבאסמבו כי רמות ההורמון בדמם של ילדים מונגולים בכיתה ג' זינקו לאחר חודש של אכילת חלב אמריקאי מסחרי. במחקר יפני מ-2010 התקבלו תוצאות דומות בילדים ובבוגרים – רמות הטסטוסטרון בגופם של הגברים ירדו לאחר שהחלו לשתות חלב מסחרי. "צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים", הסיקו החוקרים.

למרות עניין ציבורי רב במחקר החלב של דאבאסמבו – "אני מקבלת מיילים כמעט מדי יום ביומו," סיפרה לי – מעבדתה וחוקרים אחרים לא ערכו אלא מחקרים מעטים בשנים האחרונות. "החלב הוא מזון מורכב מאוד; יש בו שפע דברים טובים ודברים לא ממש טובים," דבר שעשוי להקשות את המחקר, ציינה. לדוגמה, המחקר מרמז שגם רכיבים אחרים של החלב גורמים אולי בעיות בריאות, לרבות סידן (בכמות רבה מדי) והורמון הקרוי גורם-גדילה דמוי-אינסולין – IGF-1.

עוצרים לדאבאסמבו את התקציב למחקרים

דאבאסמבו ביקשה להוסיף ולהשוות את ההשפעות הבריאותיות של החלב המונגולי והחלב האמריקאי, אך ב-2008 השיבו המכונים הלאומיים לבריאות בשלילה לבקשת המימון שהגישה מעבדתה, בטענה שתעשיות החלב של שתי המדינות ואוכלוסיותיהן האנושיות הן שונות מכדי להצדיק השוואה. מאז הצליחה להשיג מימון פרטי למחקר נוסף, של 350 ילדים מונגולים בגיל בית הספר, אך עדיין לא פרסמה את תוצאותיו. רשויות מונגוליה התנגדו למחקר, מחשש שהילדים המונגולים ישמשו כחיות-מעבדה.

ישנם חסרונות לחיים בחברה מסורתית כגון מונגוליה, ששיעור תמותת התינוקות בה, למשל, גבוה כמעט פי ארבעה מזה של ארה"ב. והפרה המונגולית הממוצעת מפיקה כ-5 ליטרים חלב ביום, לעומת 34 בקירוב שמפיקה פרת ההולשטיין האמריקאית הממוצעת. הילדים המונגולים צורכים כשליש פחות חלב מששותים מקביליהם בארה"ב. ואולם לפחות על פי שיעורי הסרטן הנמוכים במונגוליה, מנהגה לשתות כמויות מדודות של חלב המופק באופן מסורתי, מפרות הרועות בחופשיות, הוא אולי בדיוק מה שצריך מבחינה בריאותית.

לקריאה נוספת:

אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב, ינואר 2013.

הורמונים בחלב חזקים פי 10,000 מהורמונים סביבתיים, מאי 2014.

כשחברים שואלים למה אינך שותה חלב?, ד"ר ג'ון מקדוגל, אפריל 2014.

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים, אוקטובר 2013.

מחקרים המוזכרים בכתבה:

Ganmaa, Davaasambuu, and Akio Sato. "The possible role of female sex hormones in milk from pregnant cows in the development of breast, ovarian and corpus uteri cancers." Medical hypotheses 65.6 (2005): 1028-1037.

Qin, Li‐Qiang et al. "Low‐fat milk promotes the development of 7, 12‐dimethylbenz (A) anthracene (DMBA)‐induced mammary tumors in rats." International journal of cancer 110.4 (2004): 491-496.

"Hormones in milk can be dangerous – Harvard Public Affairs …" 2006. 9 May. 2014 <http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html>

מצגת הסיכום של ד"ר גאנמה שסוקרת את המחקרים שערכה מהכנס ב 2006 המוזכר לעיל http://www.eps1.comlink.ne.jp/~mayus/eng/Bostonmilk.pdf

 

ההורמונים בחלב חזקים פי 10000 מההורמונים הסביבתיים שכל כך מפחידים אותנו

"היום בהכל כבר יש הורמונים" – כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?

אנחנו מקפידים לשטוף את הפירות והירקות, לקנות לתינוק בקבוקים ללא ביספינול-A, לא להשאיר בקבוקי מים מפלסטיק בשמש ולהמנע משימוש בכלי פלסטיק לחימום במיקרוגל כי מזהירים אותנו שהפלסטיק המתחמם פולט חומרים הורמונליים מסוכנים – אבל אם אתם צורכים חלב ומוצרי חלב, סביר להניח שמאמצים אלו בטלים בשישים!

10325629_757787400909269_1625061760731571054_n[1]

אסטרדיול 17-β האורגינל מול החיקוי:

רובנו כבר מודעים לכך שקרטון החלב התמים שיושב בדלת המקרר (ועוד יותר מכך מוצרי חלב שמנים יותר כמו גבינות קשות ורכות), שכיום נחלב ברובו מפרות הרות, מכיל הורמונים אסטרוגניים שונים, אך לא רבים מודעים להבדלים הגדולים בין סוגי האסטרוגן ועוצמתם.

בעוד מוצרי פלסטיק שונים עשויים לפלוט תרכובות בעלות פעילות דמויית אסטרוגן (Xenoestrogens, או 'אסטרוגנים סביבתיים'), מזון מן החי בכלל, ומוצרי החלב בפרט, מהווים את מקור החשיפה הבלעדי לאסטרוגן מסוג אסטרדיול-17-β.

למה זה כל-כך משנה? הספרות המדעית מציינת שעוצמת ההשפעה הביולוגית של אסטרדיול-17-β, הנמצא בחלב, חזקה פי 10,000 עד 100,000(!) מזו של אסטרוגנים סביבתיים, מהם אנשים רבים נוטים להימנע.

אז אמנם רצוי להימנע מכל חשיפה לחומרים העלולים לפלוט הורמונים למזון או לשתיה, אבל חשוב הרבה יותר לזכור שההורמונים בעלי ההשפעה החזקה ביותר מגיעים אלינו מהחי, והשאר הם לרוב חיקוי חלש בהרבה!

מה כבר זה יכול לעשות לי?

——————————–

חוקרים אחדים מודאגים במיוחד מחשיפה להורמונים אלו בשתי נקודות קריטיות להתפתחות מערכת הרבייה: בשלב העוברי ובגיל ההתבגרות, כיוון שחשיפה כזו לפגוע בהתפתחות תקינה (למשל, ירידה באיכות הזרע) ולהוביל לכושר פוריות ירוד בהמשך.

(רופאת פוריות ישראלית: מה עזר לזוג מטופלים ישראלי להיכנס להריון? http://bit.ly/milk-poriut)

כך למשל, מציינים חוקרים יפנים את דאגתם מהעלייה הדרסטית בצריכת חלב ביפן מאז תום מלחה"ע השנייה (עליה של פי 20!) שלוותה בעליה החדה ביותר בעולם בשכיחות מקרי סרטן הערמונית. אנחנו כבר לאמופתעים – כיום הקשר שבין צריכת חלב לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית הוא כבר כמעט בגדר קונצנזוס מדעי:

http://bit.ly/Prostate1

http://bit.ly/Prostate2

http://bit.ly/Prostate3

http://bit.ly/cancer-harvard

עוד מציינים החוקרים כי בהתחשב בריכוזי ההורמונים המצויים בחלב מסחרי (רשימת המקורות בסוף הטקסט), ילד הצורך 300 מ"ל חלב נחשף לכמות הורמונים הגדולה פי 4000(!) מזו שאליה הוא נחשף מגורמים סביבתיים אחרים.

אבל מועצת החלב אומרת שזה לא משמעותי

———————————————————

בסקירה ספרותית אחרת מציינים חוקרים קיימות ראיות לפיהן גם הוספה של ריכוזי אסטרוגן נמוכים מאוד די בהם על מנת לשנות דפוסי ביטוי של גנים ולעורר, למשל, ביטוי גנים שידועים כקשורים לסרטן.

חשוב להבין שהמערכת ההורמונלית אצל כל אחד ואחת מאיתנו עובדת מטבעה על כמויות נמוכות מאוד, אפסיות כמעט, ולכן נמצאת בשיווי משקל עדין מאוד העלול להיות מופר גם בחשיפה מינימלית להורמונים – לבטח כאשר מדובר בהורמונים שמקורם מן החי, אשר אנחנו כבעלי חיים מושפעים מהם בעוצמה הרבה ביותר, בהשוואה להורמונים ממקורות אחרים (צמחיים או סביבתיים).

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

—————————————————–

מקורות:

Estrogen: one of the risk factors in milk for prostate cancer.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14729019

Exposure to exogenous estrogen through intake of commercial milk produced from pregnant cows

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19496976

Is milk responsible formale reproductive disorders?

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11601881

Milk consumption and the prepubertal somatotropic axis. 2007

http://www.nutritionj.com/content/6/1/28

Exposure to exogenous estrogens in food: possible impact on human development and health

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10366402

Some alkyl hydroxy benzoate preservatives (parabens) are estrogenic.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9875295

האם יוגורט הוא מזון בריא בגלל שהוא מכיל חיידקים פרוביוטיים?

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

באדיבות האתר של ד"ר ג'ואל פורמן. (מקור)

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.


לקריאה נוספת ישירות מהאתר של ד"ר פורמן על הקשר בין חלבון מן החי והורמון הגדילה IGF-1, שנקשר לסיכון מוגבר לסרטן:
Animal Protein, IGF-1 and Colon Cancer
Do Protein Powders Fuel Muscle Growth Healthfully?
Dr. Fuhrman’s Position Paper on IGF-1

מוצרי חלב עתירי שומן מהווים סיכון מוגבר לסרטן השד

חודש המודעות לסרטן השד לקראת סופו ומכל עבר זועקות הכותרות בעיתונים: "לכו להיבדק לזיהוי מוקדם של סרטן השד". אך מה עוד יכולות נשים לעשות כדי להקטין את הסיכון לתמותה מסרטן קטלני זה?

חקר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי  JNCI – בטאונו של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב, ובכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד –  נושא בשורות חשובות לנשים שאובחנו כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני. המחקר אשר נערך על ידי אחד מגופי המחקר החשובים בעולם (מכון המחקר של קייזר פרמננטה) מצא שצריכת מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוז שומן מעלה משמעותית את התמותה בקרב חולות סרטן שד. כלומר, לפי המחקר, די בשינוי תזונתי פשוט – מעבר לחלב צמחי או למוצרי חלב נטולי שומן או דלים בשומן (לא יותר מ- 2% אחוזי שומן) כדי להפחית משמעותית את הסיכון לתמותה בקרב חולות סרטן שד.

מוצרי חלב וסרטן השד

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעתם של מוצרי חלב עתירי שומן (כל מוצר חלב שהכיל מעל לשני אחוזי שומן סווג במחקר כ"עתיר שומן") לעומת מוצרי חלב דלי שומן על חזרתו של סרטן השד ועל תמותה של נשים שחלו בסרטן שד. לצורך כך עקב המחקר אחר 1893 נשים, שאובחנו בין ?שנים 1997 ל 2000 כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני והשלימו שאלון תזונה מקיף, לאורך תקופה של 11.8 שנים.

המחקר הזה, שהינו ראשון מסוגו לבחון את הקשר בין שומן החלב לבין סיכויי הישרדות של חולות בסרטן שד, חושף סטטיסטיקה מפחידה אודות הקשר בין מוצרי חלב עתירי שומן לתמותה. החוקרים מצאו שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן נמצאה קשורה לשיעורי תמותה גבוהים יותר מסרטן שד, ולתמותה בכלל, כאשר צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן (חלב מלא, גבינה, יוגורט, גלידה ועוד) מעלה את הסיכון למות מסרטן השד ב – 49 אחוזים, ואת הסיכון למות מסיבות אחרות ב – 64 אחוזים. צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן גם נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר ב- 22 אחוזים לחזרתו של סרטן השד, אם כי הממצא הזה לא היה מובהק סטטיסטית.

חשיבותו הרבה של המחקר הזה נובעת בין השאר מכך שבידי החוקרים היה מידע רב ויוצא דופן בהיקפו על המשתתפות במחקר ועל הרגלי החיים שלהן, מה שאפשר לחוקרים לערוך התאמות ולקזז את השפעתם של משתנים רבים ובכלל זה גיל, השכלה, עישון, צריכה קלוריות כללית, אינדקס משקל, צריכת סיבים, צריכת פירות, צריכת בשר אדום, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מצב הסרטן (שלב, גודל), שלב הטיפול הכימותרפי ועוד. התאמות אלו הפכו את תוצאות המחקר לחזקות ומובהקות אף יותר, ואת מסקנותיו למשכנעות ומטרידות במיוחד.

מדוע מעלה שומן החלב את הסיכון לתמותה מסרטן שד?

בניסיון להסביר את ההבדל בין מוצרי חלב שמנים לרזים סקרו החוקרים מספר רב של מחקרים אחרים אודות חלב והשפעותיו על תמותה מסרטן, והגיעו למסקנה שהאשם הוא ככל הנראה בהורמוני המין הנקביים (אסטרוגנים) שבחלב. הורמונים מסוג אסטרוגן מסיסים בשומן, ולכן ריכוזם במוצרי החלב עולה ככל שתכולת השומן שבמוצרי החלב גבוהה יותר. הואיל וסרטן שד נמנה על קבוצת

הגידולים תלויי האסטרוגן, צריכת מוצרי חלב עשירים בשומן עשויה להחמיר את מצב הסרטן ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממנו.

מהיכן מגיעים ההורמונים לחלב?

אסטרוגן הוא הורמון מין שקיים בגופן של נקבות יונקים. יצור הורמון האסטרוגן מוגבר במהלך ההיריון וכתוצאה מכך ריכוזו בחלב הפרה עולה לאורך תקופת ההיריון. על מנת למקסם את תפוקת החלב ברפתות מודרניות הפרות נמצאות רוב הזמן בהריון, ונחלבות לאורך רוב תקופת ההריון (ללא הריון ולידה, הפרה בדומה לנשים, לא תייצר חלב) ולכן החלב שנחלב מגיע ברובו מפרות הרות. לא מפתיע אם כן, שמחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד מצא רמות גבוהות משמעותית של אסטרוגן ופרוגסטרון בחלב המגיע ממשקי חלב במדינות מפותחות, בהשוואה לחלב שמיוצר בשיטות מסורתיות (מונגוליה במקרה זה). במחקר של אוניברסיטת הרווארד נקבע ש 60 עד 80 אחוזים מהאסטרוגנים שאנו צורכים בתזונה מערבית מקורם במוצרי החלב.

לסיכום, צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוזי שומן נמצאה כמקטינה באופן ניכר את סיכויי ההשרדות של נשים החולות בסרטן שד פולשני בשלב מוקדם. החוקרים ממליצים לפיכך לנשים אלו לצרוך חלב צמחי או מוצרי חלב דלי שומן. החוקרים מציינים עם זאת, שגם מוצרי חלב דלי שומן (עד שני אחוז שומן) מכילים רמות לא זניחות של שומן, ורק מחקר עתידי שיבחין בין מוצרי חלב דלי שומן לנטולי שומן יוכל לקבוע אם גם מוצרי חלב דלי שומן, אך שאינם נטולי שומן, מגדילים את הסיכון לתמותה מסרטן שד או שהם בטוחים לצריכה.

החוקרים גם מזכירים שהשומן הרווי כשלעצמו מהווה גורם סיכון לתמותה ממחלות לב וכי מוסדות הבריאות ממליצים לכלל האוכלוסייה להמעיט בצריכתו, כך שמסקנות המחקר הנוכחי והמלצותיו משתלבות בהמלצות גופי הבריאות הקוראים בלאו הכי להמנעות מצריכת שומן רווי

המאמר המלא: JNCI J Natl Cancer Inst-2013-Kroenke-616-23

הפרסום באתר קייזר פרמננטה

הפרסום בבטאון אוקספורד

פורסם במקור ב NRG

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים

בסופ"ש האחרון התפרסמה בעיתון 7 ימים של ידיעות אחרונות כתבה על איכות הזרע של הישראלים שהולכת ופוחתת בקצב משמעותי.
אחד הנושאים שסוקרו היה השפעת ההורמונים שבחלב על איכות הזרע.
הבאנו לפניכם את החלקים הרלוונטים והתייחסותינו לתשובותיהם של נציגי מועצת החלב שהתראיינו לכתבה.

Sperm

בסופ"ש האחרון התפרסמה בעיתון 7 ימים של ידיעות אחרונות כתבתו של רם גלבוע על איכות הזרע של הישראלים שהולכת ופוחתת בקצב משמעותי.
אחד הנושאים שסוקרו היה השפעת ההורמונים שבחלב על איכות הזרע. 
הבאנו לפניכם את החלקים הרלוונטים והתייחסותינו לתשובותיהם של נציגי מועצת החלב שהתראיינו לכתבה.

בתחילת הכתבה התראיינה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, גניקולוגית ומומחית לפריון והפריה חוץ גופית.

"דבר אחרון זה חלב. אין לי התנגדות לחלב באופן עקרוני, אבל עשיתי עבודה שבה בדקתי חלב מכל העולם המערבי כמעט וגם דגימות מתאילנד, הודו וסין.
מתברר שיש בחלב פרוגסטרון, אסטרוגן ואסטרוגנים חלשים, הורמונים אחד לאחד כמו באישה.
למה? משום שבמחלבות מסחריות, פרות בהיריון מוצפות בהורמונים, ואלה עוברים לחלב, על פי מדדים מסויימים ברמות דומות לאישה שבוע אחרי ביוץ.
המקום היחיד שזה לא ככה, זה בהודו ואזורים בסין.
אני אומרת את זה רק כהיפותזה: ילדים יכולים להיחשף לרמות די גבוהות של אסטרוגנים חלשים בתזונה שלהם.
כבר פנוי אליי אנשים במועצת החלב, שאלו 'מה אני מדברת על החלב, מה קרה? מה הולך?"

הכתב שאל אותה בתגובה:
"שמעתי שהם כמו השב"כ. מה אמרת להם?"
מכך היא התחמקה וענתה שהיא פנתה למשרדי הממשלה בבקשה להקים קבוצת פעולה של אנשי מקצוע עם תקציבים שיאפשרו להם לבדוק ולפעול.

גם שירלי תדהר, נטורופתית שמתמחה בפוריות וגניקולוגיה אמרה דברים דומים בהמשך הכתבה:

"הטיפול שלי הוא תזונה. רופאים לא רואים קשר לתזונה. אם הם כבר אומרים משהו, זה לגבי הסטרס. אבל התזונה של הגבר הישראלי ירודה, וגם יש בה איכויות שפוגעות בזרע: מזונות מעובדים, מזונות עם שומן רווי. על האש, למשל, מאוד מחמצן את מעטפת תאי הזרע. סטרס ואלכוהול מייצרים חמצון.  יש גם הורמונים נשיים, שנטען שמגיעים מגלולות במי ביוב. בחלב יש הורמונים, ולא סתם היום להרבה גברים יש ציצים."

מילה של וטרינרים שקשורים לתעשיית החלב והכל נשכח

בהמשך הכתבה פונה הכתב לוטרינרים מומחים מתעשיית החלב, לשאול אותם על ההורמונים:

ד"ר נדב גלאון הוא וטרינר מומחה ברפואת בקר ומנהל השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות.
אנחנו מדברים בטלפון. על הפרק: סוגיית החלב והאסטרוגן שהעלתה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן.
"במדינת ישראל כבר 20 שנה לא מזריקים אסטרוגן חיצוני לפרה", הוא אומר. "מעבר לכך, סביר להניח שהיום יש פחות אסטרוגן בחלב, כי תפוקת החלב לפרה עלתה, ויש אסטרוגן נתון בכל קילו פרה שמתחלק על יותר חלב.
עכשיו, האם הגבר הישראלי אוכל יותר מוצרי חלב מלפני 20 שנה? יכול להיות, צריך לבדוק. אבל זה לא מספיק בשביל לקשור את זה נסיבתית לחלב. לא כימית, אלא נסיבתית".
בדקתי, הגבר הישראלי לא אוכל יותר מוצרי חלב מאשר לפני 20 שנה.

הכתב השאיר אותנו די המומים מהתשובה שלו, נראה שאופן הצגת הדברים ע"י הוטרינר הצליח לבלבל אותו.
הוטרינר בעצם מודה שיש אסטרוגנים בחלב, ומניח הנחה ממוחו הקודח שאולי כעת יש פחות מהם כי הם מתחלקים בין יותר ליטרים שמפיקה הפרה.
האם הוטרינר המכובד שכח שבעשרים השנים האחרונות המשק הישראלי הפך למתועש יותר, ובמשקים מתועשים פרות הרות יותר, ולכן יתכן מאוד שרמות ההורומונים דווקא עלו?
אנחנו לעומת הכתב היינו מצפים לשמוע כמה אסטרוגן ופרוגסטרון יש בחלב, לא השערות ותשובות מתפתלות בסגנון של "זה בסדר, יש פחות".

ולגבי כמות החלב שצורך הגבר הישראלי – נשמח לדעת מאיפה נמצא הנתון שהגבר הישראלי לא צורך יותר חלב.
כאשר אנו בדקנו בפרסומים של מועצת החלב, מצאנו שדווקא היתה עלייה בצריכה לנפש בישראל.

חלב שיווק שנתי לנפש בליטרים
מועצת החלב מדווחת על עלייה בליטרים לנפש.
מתוך שנתון מועצת החלב – 2012

וטרינרים של מועצת החלב אינם משקרים, הם רק מספרים חצי אמת

הכתב עובר לראיין את הוטרינר הראשי של מועצת החלב:

מאוחר יותר, רק בשביל לסגור את הפינה הזו, אני שואל מומחה נוסף לגבי סוגיית הפרות והחלב.
ד"ר שמואל פרידמן הוא מומחה לפוריות של חיות משק ומנהל וטרינריה במועצת החלב.
קבעתי איתו במשרד שלו ביהוד, והוא ממתין לי ביחד עם אשת יחסי הציבור של המועצה.
"לא כל הפרות הריוניות כל הזמן, יש מחזוריות." הוא פוסק

נכון ד"ר שמואל, יש מחזוריות, כזאת שמיועדת להוציא מקסימום חלב מכל פרה.
בפועל רוב הזמן שהפרה נחלבת היא בהריון, זאת מכיוון ששלושה חודשים אחרי שהפרה ממליטה מעברים אותה שוב.
אז כשאתה אומר "יש מחזוריות, למה אתה מתכוון"?

שלושה חודשים בין הריון אחד לשני.
שלושה חודשים בין הריון אחד לשני. מתוך 10 חודשי חליבה, רק שלושה חודשים הפרה אינה בהריון

אבל ד"ר שמואל, שלידו גם יושבת היחצ"נית של מועצת החלב, צריך כנראה להצדיק את המשכורת שלו ושלה, אז הראיון ממשיך:

אבל מה עם הגברים שיש להם ציצים?
"לא ה-FDA ולא האיחוד האירופי נתנו הגבלות צריכה עד היום בנושא של מזהים. יש היום הגבלה של ה-FDA על צריכה סויה, לא על חלב".
אז תגידו למכונית השחורה ששמתם מול הבית שלי לנסוע.
"אלה לא אנחנו. אנחנו שמים דברים מתחת למכונית."
    הוא באמת אמר את זה. 

אז זה באמת נכון שה-FDA או האיחוד האירופי אינם מזהירים עדיין מפני ההורמונים שבחלב, לדעתנו זה רק עניין של זמן עד שיצטבר מספיק מידע, כמו שציינה פרופ' רונית חיימוב-קוכמן, ואז גם בהתאם ישתנו ההמלצות של ארגוני הבריאות.
עד אז, נציגי מועצת החלב ימשיכו להטעות לגבי ההורומונים, וכרגיל להפחיד את הציבור מסויה, המתחרה העיקרי של תעשיית החלב.
בדקנו באתר של ה- FDA, מה שמצאנו שם זה המלצה לצרוך סויה באופן יום יומי על מנת להקטין את הסיכון למחלות לב.
ה-FDA קובע שצריכה של 25 גרם חלבון סויה ביום (3 מנות חלב סויה) מועילה לבריאות ומפחיתה התקפי לב, לכן ממש לא ברור לנו איך ד"ר שמוליק רואה בהמלצה זו הגבלה על צריכת מוצרי סויה.
אבל כשראיון מתנהל עם יחצנית של מועצת החלב, הכל אפשרי!

כמו כן, ד"ר שמוליק, בתור מי שמספק באופן קבוע בדיקות רמת פרוגסטרון בחלב לרפתנים, על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון. (כן כן, הם עושים את הבדיקות האלו כדבר שבשגרה, בודקים את רמת ההורמונים, אבל כששואלים אותם הם אומרים – אין הורמונים.) ראוי שתתחילו לפרסם נתונים על כמויות ההורמונים שיש ב"מוצר הבריאות" שאתם משווקים בכל הכח לציבור.

נ.ב.
וכמעט שכחנו, תודה שמוליק על האזהרה
צוות חלב עובדות או מיתוסים מבטיח לבדוק מתחת לרכב לפני כל נסיעה.

נא שתפו.

לקריאה נוספת:
אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב

חליבה במשך תקופת ההריון, השוואה בין עבר והווה

אין הורמונים בחלב – שקר במצח נחושה

מחקר שהתפרסם באתר DairyReporter: צריכת חלב מרובה קשורה לאיכות זרע נמוכה

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן

ירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).

השבוע פרסמנו שנייר עמדה חדש של רופאים בכירים בהרווארד אשר פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics קובע שבניגוד לקשקשת של מועצת החלב, חלב אינו מסייע במניעת שברים בקרב מבוגרים.
אולם נייר העמדה עליו גם חתום פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה באוניברסיטת הרוורד לא מסתפק בכך, והוא מפרט ממצאים מטרידים ביותר, כאלו שחייבים להגיע לידיעת כל אדם ואדם בישראל, חלב מסרטן.החוקרים הבכירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).בנוסף, החוקרים קובעים, שחלב תעשייתי שונה מאוד מחלב במשקים מסורתיים – במשקים מודרניים (כמו בארה"ב ובישראל) מעברים את הפרות מדי שנה, והתוצאה היא שהחלב שלנו עשיר בהורמוני הריון (אסטרוגן ופרוגסטרון).אע"פ שמדובר במחקר בתנועה, לדעת החוקרים, כיום כבר ניתן לומר בדרגה קרובה לודאות שצריכת מוצרי חלב מגדילה את ההסתברות לסרטן הערמונית, וכן את ההסתברות לסרטן ערמונית אלים.מתוך הכרות עם הפעילות של מועצת החלב נוכחנו לדעת שמועצת החלב דואגת בקפידה לפרסם מחקרים חדשים רק כאשר הם תומכים במטרותיה העסקיות להגדלת צריכת החלב.

עם זאת, אנחנו מצפים שמועצת החלב, ממנכ"ל המועצה – שייקה דרורי, דרך המנהלת המדעית (רופאת השיניים) ד"ר טובה אברך, ועד הדיאטנית שרית עטיה – שיחרגו ממנהגם ויציגו לציבור הרחב את הממצאים של הרווארד.

זאת האחריות המוסרית המינמלית הנדרשת ממי שאמון על התחום בארץ ונהנה ממעמד של "חברה לתועלת הציבור".
יש לכם הזדמנות לעשות תפקידכם, לתועלת הציבור.

עד אז, אנו פונים אליכם הקוראים, נא עיזרו להפיץ את המידע הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שיפסיקו להשתתף בניסוי הגדול בעולם שפוגע בבריאותם.

—————————-

קישורים:

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן – בדף הפייסבוק. 

המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion

וידאו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום:
http://bit.ly/3aDay-willet

צריכת חלב אינה מגינה בפני שברים בקרב מבוגרים:
http://bit.ly/milkbadforbones

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו:
https://milklies.wordpress.com/

ואם עוד לא עשיתם זאת – הצטרפו לדף חלב – עובדות או מיתוסים

חלב ומוצרי חלב גורמים לסרטן כך מזהירים החוקרים של הרווארד

רעש לבן – כתבה בעיתון סופהשבוע

חג שבועות בפתח ועימו מגיעות הרבה התייחסויות בתקשורת לנושא החלב, השנה בניגוד לשנים קודמות יש יותר במה גם לדיון הציבורי המתלהט סביב הבעיות שבצריכת חלב. בחרנו להביא לכם את הכתבה כפי שהיא אבל לא בלי להפנות את תשומת לבכם לכמה נקודות.

 051013_1346_1.jpg

 051013_1346_2.jpg

 הרפתן שהפך למדען

הרפתן הותיק מבטיח לנו 10 מאמרים בעד חלב על כל מאמר נגד שנביא. ראשית כדאי לספר לו שרוב המאמרים בעד חלב נולדו בשל המימון הנדיב ממועצת החלב, שמתקצבת קרן מחקר מדעי במיוחד לשם כך, המצב אף חמור יותר בארה"ב שם התקציב של גופי החלב גדול בסדרי גודל. אמנם קיימים המון מאמרים שמחפשים בכל דרך משהו חיובי בחלב אבל רובם עושים מה שנקרא מחקר זבל בשירות החלב כפי שדיווחנו על כך לא פעם בעבר ומחפשים סיבות איזוטריות לצרוך חלב תוך התעלמות מהסיכונים. קצת לא נעים לנפץ את מעטה הנאיביות של הרפתן שמעולם כנראה לא קרא מאמר מדעי בנושא חלב בעצמו וניזון בעיקר מתעמולה, שמגיעה ממכונת השיווק האדירה הנקראת תעשיית החלב.

 051013_1346_3.jpg

האם יש עליה בצריכת חלב למרות הדיון הציבורי בנושא חלב?  התשובה היא תלוי על איזה פרסום של מועצת החלב אתם רוצים להסתכל

ב 21.4.2013 פרסמה מועצת החלב באתר האינטרנט שלה את נתוני שיווק החלב לרבעון הראשון של 2013, שמראים לטענתה על ירידה של 4% בצריכת חלב (גם אנחנו פרסמנו את זה)

מועצת החלב אף ידעה לספק הסבר לירידה הדרמטית בביקוש:

נתוני השיווק* המצטברים לרבעון ראשון (ינואר-מרץ) השנה מראים על ירידה בשיווק מוצרי חלב (במונחי חלב גולמי) בהיקף של למעלה מ-2%. הקטגוריות העיקריות בהן נרשמה ירידה מובהקת בשיווק הן הגבינות הלבנות ומעדני החלב.
חלק מהירידה ניתן להסביר בעובדה שאשתקד היה יום נוסף ברבעון (חודש פברואר כלל ב-2012 29 ימים), כמו גם מופע חג הפסח שהשנה היה במרץ בעוד שאשתקד מופע הפסח היה ברבעון השני (אפריל)
למרות הסברים אלו הרי שיש להתייחס למגמה ברצינות ובמיוחד לנוכח העובדה, כי שיעור צמיחת האוכלוסייה בישראל הוא כ-2% בשנה כלומר, ירידה בשיווק של 2% מגלמת ירידה בצריכה לנפש של כ-4%.

מפתיע אם כן לראות שלכתבה הזו מועצת החלב בחרה דווקא לצטט את נתוני 2011. אבל גם נתוני 2011 אינם נראים טוב כפי שמועצת החלב היתה רוצה להציג. מנתוני 2011 עולה שחלה עליה של בסה"כ 0.6% בצריכת מוצרי חלב. אם נזכר בנתון של מועצת החלב לפיו הגידול הטבעי באוכלוסיה עומד על 2% בשנה נגלה שגם ב 2011 חלה ירידה ריאלית בצריכת מוצרי חלב

 051013_1340_3.jpg

051013_1340_4.jpg

051013_1346_6.jpg

אז יש הורמונים או אין הורמונים?

זה כבר לא מצחיק. מישהו צריך אחת ולתמיד ליידע את הרפתנים שהפרות שלהם, הן יצורים חיים. נקבות של בעל חיים מסוג יונק, וכשנקבת יונק נמצאת בהריון היא מייצרת הורמונים בגופה, המון הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון. ההורמונים האלה מגיעים לכל ההפרשות שלה. גם לחלב. מכיוון שרמות ההורמונים לא נבדקות, קשה להבין איך הרפתנים ומועצת החלב יכולים להיות כל כך בטוחים שאין הורמונים? יותר מזה ניכר שהם אפילו לא ממש מבינים על איזה הורמונים מדובר. אז נדגיש פעם נוספת –  רפתנים יקרים גם אם אינכם נותנים כל תוספת הורמונים עדיין יהיו הורמונים לרוב בחלב של הפרות שלכם. ההורמונים מגיעים מגופה של הפרה. והם חלק בלתי נפרד מעסקת החבילה הזו שנקראת חלב פרה. גם אם תאמינו לבדיקות המחמירות זה לא ישנה כלום, פשוט משום שבבדיקות האלה אין בדיקה להורמונים.

מה נשמע רציני יותר מילה של רפתן או מילה של רופא?

קצת תמוה לראות איך בכתבה מציגים מצד אחד רפתן שקורא לצרוך חלב וכמה שיותר ומצד שני רופאת ילדים מומחית. בעוד שהרפתן מדבר בסיסמאות יד שניה, מצטטת ד"ר צביה שיפר את מיטב המחקרים מבוססי ראיות, שהיא עצמה עברה עליהם, כשברור לגמרי שאין לה כל ניגוד אינטרסים.

אנו בכל אופן ממליצים להקשיב למה שד"ר צביה כותבת ולא למה שרפתן שדואג לפרנסתו (ודאגתו מובנת לנו) טוען בעיקר מהרהורי לבו

051013_1340_6.jpg

עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, כותבת לנו פוסט מיוחד על חלב

כשהתחלתי לטפל בתזונה, לא הייתי טבעונית. וגם לא צמחונית. אבל עם הזמן שמתי לב שכמה מההמלצות חוזרות על עצמן כחלק מטיפול תזונתי במחלות שונות ומגוונות. בין היתר, חזרו על עצמן 2 המלצות:

להפחית את צריכת המזון מן החי.

ובפרט – להפחית את צריכת מוצרי החלב.

מוצרי החלב נמצאים בין הגורמים לאלרגיה, גזים, עצירות ובעיות עיכול נוספות, חומציות גבוהה, ליחה, ספיגה לקויה של ברזל ואנמיה, קוליק, וכן סוגים מסויימים של סרטן (בייחוד סרטן הערמונית וסרטן השחלות). בנוסף, מוצרי חלב מכילים שומן רווי וכולסטרול והם בעלי תכולת שומן גבוהה מסך הקלוריות, ולכן גם מעודדים השמנה.

אפילו במחלות אוטואימיוניות כמו לופוס (זאבת) וטרשת נפוצה אחת ההמלצות היא צמצום בצריכת מזון מהחי בכלל, וצמצום צריכת מוצרי חלב בפרט.

 רקע

בני האדם התחילו לאכול מוצרי חלב רק לפני 4000-5000 שנה, ובעיקר באזורים שבהם היה מחסור תזונתי. הם גילו, שבטווח הארוך הרבה יותר זול להשתמש בחלב הפרה, מאשר לאכול את הפרה עצמה. אלא שמערכת העיכול שלנו עדיין לא התאימה את עצמה למזון החדש הזה, והיא אינה יכולה לעכלו כראוי.

ע"פ פרסומים רשמיים של מועצת החלב רוב האוכלוסיה הבוגרת בישראל היא היפולקטוזמית, קרי חסרה את האנזים המאפשר את פירוק הלקטוז. לקטוז הוא דו סוכר הנמצא בחלבם של כל היונקים. ככל היונקים, אנו נולדים עם אנזים שמאפשר לנו לפרק את סוכר החלב שבחלב האם- החלב אותו נועדנו לינוק. הואיל ולאף יונק אין צורך בחלב לאחר גיל הינקות (כל שכן צורך בחלב של בעל חיים אחר) רמת האנזים בגופנו יורדת ב-75-90% בשנים הראשונות שלאחר ההנקה, והוא נעלם לחלוטין בקרב רוב הבוגרים. הסמפומים לרגישות ללקטוז נעים בטווח של בין קלים לקשים מאוד ומתבטאים בכאבי בטן, גזים, נפיחות בטנית ושלשולים. רבים מהסובלים מן הסמפטומים הללו כלל אינם מייחסים את המיחושים הללו לצריכת החלב.

 בקרת איכות

זאת ועוד: תמורות רבות חלו באיכות החלב שאנו שותים מאז ימי העידן הטרום תעשייתי. את השינויים הללו מסכמת ד"ר דבסמבוו מן המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת הרוורד במילים הבאות: "החלב שאנו שותים כיום שונה מזה שאבותינו שתו במשך 2000 שנה. חלב כיום הוא, ככל הנראה, לא המזון המושלם של הטבע".  ברפתות מודרניות, על מנת למקסם רווחים, חולבים את הפרות כ – 300 ימים בשנה, אף על פי שהן הרות במהלך רב התקופה הזו. במשקים מסורתיים, לעומת זאת, הפרות נחלבות רק 5 חודשים בשנה והן אינן נחלבות בשלבי הריון מתקדמים. חלב פרה בשלבי הריון מתקדמים מכיל עד פי 33 יותר אסטרוגן מחלב פרה שאינה הרה.  אין זה מפתיע, לפיכך, ש -60 עד 80 אחוז מן האסטרוגן שאנו צורכים במזון מגיע ממוצרי חלב. בנוסף, הפרה מקבלת הורמונים חיצוניים ואנטיביוטיקה אשר עוברים אלינו דרך מוצרי החלב.  ומה לגבי המזון שאוכלת הפרה? ודאי תופתעו לדעת, אבל פרות במשק החלב בישראל אינן ניזונות מעשב אלא מתערובת המורכבת משאריות בעלי חיים שנשחטו (בעלי חיים חולים ודגים קטנים שאינם ראויים למאכל אדם), שמן מתעשיית המסעדות וזבל עופות (צואת עופות).

 חלב כזה, לא יכול להיות איכותי.

אבל מה עם הסידן?

 גם באוניברסיטת הארוורד כבר הבינו שמוצרי חלב, הגם שהם מכילים סידן, הם אינם המקור היחידי לסידן, וודאי שאינם המקור המיטבי לסידן. או בלשונם:

Calcium is important. But milk isn't the only, or even best, source

 אוניברסיטת הרוורד ממליצה על צריכת סידן ממקורות צמחיים, ובכל מקרה קוראת להגביל את צריכת מוצרי החלב למנה אחת עד שתיים ליום, וקובעת שמי שצורך סידן ממקורות צמחיים יכול לוותר על מוצרי חלב לחלוטין.  מוצרי חלב מכילים כמות גבוהה של זרחן, שמפריע לספיגת הסידן מהמזון. הם גם דלים במגנזיום, שאמור לעזור לספיגת הסידן, ודלים בויטמין K החיוני לבריאות העצמות. ובנוסף הם מכילים רטינול, אשר בכמויות גבוהות, עשוי באופן פרדוקסלי דווקא להחליש את העצמות.  אין זה מפתיע, לפיכך, שדוקא המדינות שהכי סובלות מאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן , דלדול עצמות) הן אלו שבהן אוכלים יותר מוצרי חלב. כמו כן, מחקרים רבים מצאו שצריכת חלב אינה תורמת לבניית עצמות בקרב ילדים, ואינה מפחיתה את הסיכון לשברים בקרב נשים בוגרות. אז איך מקבלים סידן מהטבע? עלים ירוקים (תרד, קייל, קולארד, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, עלי בייבי, כרוב ירוק, כרוב עלים, עלי סלק וכו), ירקות ירוקים (כמו כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי או ברוקוליני), קטניות, טחינה מלאה, שקדים, צנוברים, ואפילו פירות רבים (למשל תפוז, תותים או תאנים) מספקים לגופנו שפע של סידן, כמו גם ויטמינים ומינרלים רבים אחרים. למעשה תזונה טבעונית מאוזנת מספקת לגוף בנקל את כל הסידן לו הוא זקוק.

 

ומאיפה אקבל חלבון?

חלבון החלב הוא הגורם העיקרי לאלרגיה שמקורה במזון בקרב ילדים. חלבון החלב גם גורם לסוכרת מסוג 1 בקרב ילדים, ולבעיות של עצירות כרונית וכאבים במתן צואה. אפילו קוליק (בעיית גזים בקרב תינוקות) עשוי להיות תולדה של חשיפה לחלבון החלב. יותר מכך, אפילו תינוקות שיונקים מאימותיהם עשויים לסבול מקוליק אם האם שותה חלב פרה. אין בעיה לקבל מספיק חלבון מתזונה צמחית. חלבון נמצא בכל מזון צמחי שאנחנו אוכלים:

החל מירקות ופירות, דרך דגנים מלאים וקטניות, ועד אגוזים וזרעים.

המיתוס הזה שחייבים לאכול כמות חלבון גדולה, ומהחי, הוא שגוי ואפילו מזיק. למעשה, צריכת יתר של חלבון מעלה את הסיכון לאוסטאופורוסיס, ומספר סוגי סרטן. כמות גדולה מידי של חלבון גם יוצרת עומס על הכליות ועלולה לגרום למחלות כליות בטווח הארוך. לעומת זאת, תזונה מגוונת מן הצומח המכילה קטניות, דגנים, ירקות ופירות, מספקת לגוף את כל חומצות האמינו החיוניות לתפקודו. יותר מכך, תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף בדיוק את כמות החלבון לו הוא זקוק.

לסיכום

תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף את כל מה שהוא צריך כדי להיבנות ולהתחזק.

ביולי 2009 ארגון התזונה האמריקאי (ADA) פרסם דו"ח שלפיו תזונה טבעונית מאוזנת היא בריאה ועשויה לסייע במניעה ובטיפול של מספר מחלות (ובכלל זה מחלות לב וסוכרת). הדו"ח קבע, בנוסף, כי תזונה טבעונית מתאימה לכל שלבי החיים, ובכלל זה לנשים הרות, מניקות, לתינוקות, ילדים ובני נוער, וכן לאתלטים. תזונה מאוזנת מבוססת בעיקר על מזונות טבעיים מן הצומח, ולא על מזונות מעובדים.

הרבה אנשים שמורידים מהתפריט שלהם את המוצרים מהחי, לא דואגים למלא את החסר עם מזונות אחרים, ועלולים לגרום לחסרים תזונתיים קשים ולפעמים גם לנזקים בלתי הפיכים. הם בדרך כלל ניזונים מפסטות ומוצרים כמו: נקניקים מהצומח, שניצל מהצומח, המבורגר מהצומח, תחליפי גבינות וכו' – כולם מוצרים מעובדים לכל דבר, ולא משנה ממה הם עשויים. עצם העובדה שהמוצרים האלה יצאו ממפעל, ולא מגיעים אלינו בצורתם הטבעית, הם כבר פחות בריאים לנו. אז איך יודעים שהגוף מקבל את כל מה שהוא צריך כדי למנוע חסרים תזונתיים? האם צריך תוספי תזונה? איזה תחליפים יש למזונות מהחי? כלומר – איך בעצם לעשות את השינוי מבלי לגרום לנזקים?


הטבה לאוהדי הדף "חלב עובדות או מיתוסים" – 20% הנחה על שיחת ניתוח ויעוץ. 
לפרטים לחצו כאן

524448_10151543194330244_54460369_n[1]קצת על עינת:

עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, למדתי 3 שנים תזונה טבעית במכללת רידמן לרפואה משלימה, לפני השינוי בתזונה הייתי אנמית, הכולסטרול שלי היה בשמיים, לא ישנתי בלילות וסבלתי כרונית ממיגרנות. היום, אני כבר לא אנמית, הכולסטרול שלי מתחת לערכים המומלצים, אני ישנה כמו תינוק, המיגרנות נעלמו, ועל הדרך נפטרתי מ-15 קילו 

רוב האנשים חושבים שלאכול טבעי זה מסובך. שצריך לשתות שייקים ירוקים כל היום, לאכול עשבים וזרעים ושצריך לדעת לבשל מינימום כמו אהרוני

רוב האנשים גם חושבים שכדי לרדת במשקל, או לשמור עליו מאוזן, צריך לעשות דיאטות כל החיים

יש לי 2 מטרות :

להראות למי שרוצה לאכול טבעי, שזה פשוט ולא מסובך, ושאוכל בריא יכול להיות גם טעים

להראות למי שרוצה לרדת במשקל, שהדבר האחרון שהוא צריך, זה דיאטה.

האתר שלי – http://www.einatnutrition.co.il/

המתכונים שלי – http://cooking.einatnutrition.co.il/

האלבום המלא של חלב עובדות או מיתוסים עם כל הפרסומים

 

 

אנו גאים להציג את האלבום המאגד את רוב הפרסומים שהיו בדף עד כה.
תוכלו להוריד את הספר למחשב שלכם, לשלוח אותו למשפחה, לרופאים לדיאטניות ולכל היקרים לכם. 
ליחצו לצפייה והורדת קובץ הספר (PDF)

Image

הורומונים בחלב!

Image
לחצו על התמונה ובואו להשתתף בדיון

השבוע חשפנו את נושא הורמוני המין (אסטרוגן) הנמצאים ככל הנראה בכמות גדולה בחלב

יש אנשים שכשהם מגלים מידע כל כך מהותי הם מתוך מנגנון הגנה מסתגרים, מדחיקים ומספרים לעצמם סיפורים אבל לטובת אלה שלא' חשוב להדגיש

חשפנו כאן משהו קריטי אבל בסך הכל מאוד פשוט והגיוני ולא מסעיר ממש מבחינה מדעית. הוא כן מסעיר מבחינת בריאות הציבור והשאלה היא מי מגן עלינו?

אסטרוגן הוא הורמון מסוכן שגורם להתבגרות מינית מוקדמת לירידה בפוריות אצל גברים והכי נורא לעליה משמעותית בתחלואה בסרטן (שד, שחלות, ערמונית). זה לא קשור לחלב וניתן לקבל מידע רב על כך אפילו בויקיפדיה

אסטרוגן מגיע אל גופינו או מיצור פנימי (אצל נשים בעיקר אבל גם לגברים יש מעט אסטרוגן בגוף) וגם ממקור חיצוני, כשהו מגיע ממקור חיצוני הוא מגיע דרך מערכת העיכול. אין להורמון הזה מנגנון פעולה אחר וגם זה לא ממש אנחנו גילינו

פרות נחלבות בהיותן בהריון, וכתוצאה מכך החלב שלהם (כמו גם הצואה והשתן) מכילים כמות גדולה מאוד (ולא נבדקת) של אסטרוגן

אנו מציעים להפנות שאלות לגבי רמות אסטרוגן מותרות בחלב וממצאי אסטרוגן בחלב המשווק לציבור אל חברות החלב ומועצת החלב

בואו לדבר איתנו על זה!  הכנסו ל חלב – עובדות או מיתוסים