מסתבר שהחלב שלנו מלא בהורמוני מין מסרטנים

חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה

מאת: ג'וש הרקינסון, MotherJones, מאנגלית: רימונה גרסון

מאחר שהפרות נחלבות כשהן הרות, תעשיית החלב מייצרת מוצרי חלב שיש בהם רמות אסטרוגן גבוהות יותר – וזה לא ממש מועיל לגוף.

 

"החלב שאנו שותים כיום שונה למדי מן החלב ששתו אבותינו", אומרת גאנמא דאבאסמבו מאוניברסיטת הרווארד, חוקרת ומומחית למחלות הקשורות בחלב, בהרצאה שנשאה ב-2006 במכון רדקליף למחקר מתקדם. "חלב הוא ככל הנראה לא המזון המושלם של הטבע".

העליה הדרמטית בכמות ההורמונים היא שאחראית ככל הנראה לעלייה הדרמטית בשיעורי הסרטן

בתחילת שנות האלפיים החלה דאבאסמבו לחקור מדוע שיעור סרטן הערמונית (פרוסטטה) ביפן, הגם שהוא נמוך בהרבה משיעורו בארה"ב, עלה פי 25 בחמישים השנים האחרונות. היא ועמיתה, הרופא היפני אקיו סאטו, סקרו 36 שנים של נתוני תזונה ביפן וגילו כי הקשר הישיר ביותר קיים בין שיעור סרטן הערמונית – ושיעור התמותה מסרטן זה – ובין צריכת החלב.

גנמה דבסמבו Ganmaa Davaasambuu
גאנמא דאבאסמבו
Ganmaa Davaasambuu

מוצרי החלב לא היו נפוצים ביפן עד מלחמת העולם השנייה, אז החלה יפן לייבא פרות אמריקניות וטכניקות ייצור חלב, וחוק חדש, שנכנס לתוקפו ב-1954, חייב בתי ספר לוודא שתלמידיהם ישתו 200 מיליליטר חלב בכל ארוחה בבית הספר (תהליך דומה עובר בשנים האחרונות על סין).

במחקר עוקב גילתה דאבאסמבו קשר חזק מאוד בין צריכת חלב ובין שיעורי סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הרחם, בארבעים מדינות.

החלב מכיל כמות עצומה של אסטרוגן

היא מאמינה שהבעיה נבעה בחלקה מן העובדה שהחלב מכיל רמות גבוהות של הורמוני מין, כגון אסטרוגן. ידוע היטב שאסטרוגנים עשויים לגרום סרטן ערמונית בחולדות, וכמה מחקרים אפידמיולוגיים (לא כולם) מצאו קשר בין רמות גבוהות של אסטרוגנים בדמם של בני אדם ובין סיכון לסרטן הערמונית. אסטרוגן ברמה לא מאוזנת נמצא קשור גם בסרטן השד וייתכן שהחלב הוא הגורם הנושא את ההורמון. מחקר מ-2004 שהתפרסם ב'כתב-העת הבינלאומי לסרטן' (International Journal of Cancer) גילה שחולדות שהואכלו בדיאטת חלב פיתחו גידולי עטין רבים יותר וגדולים יותר משפיתחו חולדות שאכלו דיאטה של תחליף חלב (לא חלבי).

אם החלב אכן מגביר את הסיכון שלנו לפתח סוגי סרטן מסוימים, תהתה דאבאסמבו, אז מדוע אין סוגי הסרטן הללו שכיחים יותר בחברות הרועים המסורתיות הצורכות חלב פרה לא תעשייתי? בחיפוש התשובה על שאלה זו לקח סאטו, עמיתה היפני, את צוות החוקרים שלו למונגוליה, שבה נמוכים שיעורי סרטן השד וסרטן הערמונית.  הם גילו כי חלב מלא מפרות יפניות מגזע הולשטיין מכיל אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות גדולות בהרבה מאשר חלב מלא מפרות מונגוליות (67% יותר ו-650% יותר, בהתאמה).

אם נכונה התיאוריה של דאבאסמבו, אז ההבדל ברמות ההורמונים עשוי לסייע להסביר את ההבדל בשיעורי הסרטן בין שתי האוכלוסיות.

 הפרות נחלבות במשך רוב ההריון

הסיבה לריבוי הורמוני המין בחלב האמריקאי ובחלב היפני יחסית לחלב המונגולי פשוטה. הפרות החופשיות שמגדלים המונגולים הנוודים מתעברות באופן טבעי ונחלבות חמישה או שישה חודשים אחרי שהמליטו. ואילו ביפן ובארה"ב, הפרה החולבת הטיפוסית נחלבת 10 חודשים בשנה, והדבר מתאפשר אך ורק משום שהיא מתעברת על ידי הזרעה מלאכותית בעודה מייצרת חלב מן ההריון הקודם שלה. חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה.

מסתבר שההבדל ברמות ההורמון בין החלב האמריקאי ובין החלב המונגולי אכן עשוי להיות משמעותי דיו להשפיע על שיעורי הסרטן. לדוגמה, במחקר מ-2007 שהתפרסם בכתב-העת Food and Chemical Toxicology, נמצא שחולדות שהואכלו בחלב מסחרי פיתחו גידולי עטין בתכיפות גבוהה מאשר חולדות שהואכלו בחלב מסורתי. מחקרים אחרים מרמזים על זיקה אפשרית בין הורמוני חלב ובין סרטן השחלות וסרטן הרחם: דאבאסמבו גילתה שלחולדות שהואכלו חלב מסחרי היה רחם כבד בהרבה מרחמן של חולדות שאכלו תפריט נטול חלב. מחקר דומה התפרסם ב-2010 בכתב-העת Environmental Health and Preventative Medicine והוכיח כי תפריט של חלב מסורתי השפיע גם הוא על רחמן של חולדות, אך במידה מועטה משהשפיע תפריט של חלב מסחרי, שתוצאתו הייתה רחם כבד פי 25% בממוצע.

בסימפוזיון שנערך ב-2006 בבוסטון ונושאו חלב, הורמונים ובריאות האדם, במסגרת סקירת המחקרים שלהם, המליצו דאבאסמבו וסאטו לתעשיית החלב לנצל את ההזדמנות העסקית ולהוסיף לרשימת מוצריהן קטגוריה חדשה של חלב מובחר: חלב ללא הורמונים – חלב המופק אך ורק מפרות שאינן הרות.

פרה בהריו

פרה הרה summer.raiin/Flickr

צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים

כמובן, כפי שמודה דאבאסמבו בעצמה, הנושא טרם יושב מבחינה מדעית. לדוגמה, מחקר מ-2012 שפורסם ב-Journal of Dairy Science (כתב-העת למדעי מוצרי החלב) מצא שהאכלת חולדות בחלב מסחרי לא השפיעה כלל על משקל הרחם שלהן. נחוצים עוד מחקרים רבים, היא אומרת, לפני שיוכלו מדענים להסיק מסקנות חותכות.

חוקרי בריאות מגלים גם עניין באופן ההשפעה שעשויה להיות להורמונים בחלב המסחרי על ההתפתחות. במחקר שהתפרסם ב-2007 מצאה דאבאסמבו כי רמות ההורמון בדמם של ילדים מונגולים בכיתה ג' זינקו לאחר חודש של אכילת חלב אמריקאי מסחרי. במחקר יפני מ-2010 התקבלו תוצאות דומות בילדים ובבוגרים – רמות הטסטוסטרון בגופם של הגברים ירדו לאחר שהחלו לשתות חלב מסחרי. "צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים", הסיקו החוקרים.

למרות עניין ציבורי רב במחקר החלב של דאבאסמבו – "אני מקבלת מיילים כמעט מדי יום ביומו," סיפרה לי – מעבדתה וחוקרים אחרים לא ערכו אלא מחקרים מעטים בשנים האחרונות. "החלב הוא מזון מורכב מאוד; יש בו שפע דברים טובים ודברים לא ממש טובים," דבר שעשוי להקשות את המחקר, ציינה. לדוגמה, המחקר מרמז שגם רכיבים אחרים של החלב גורמים אולי בעיות בריאות, לרבות סידן (בכמות רבה מדי) והורמון הקרוי גורם-גדילה דמוי-אינסולין – IGF-1.

עוצרים לדאבאסמבו את התקציב למחקרים

דאבאסמבו ביקשה להוסיף ולהשוות את ההשפעות הבריאותיות של החלב המונגולי והחלב האמריקאי, אך ב-2008 השיבו המכונים הלאומיים לבריאות בשלילה לבקשת המימון שהגישה מעבדתה, בטענה שתעשיות החלב של שתי המדינות ואוכלוסיותיהן האנושיות הן שונות מכדי להצדיק השוואה. מאז הצליחה להשיג מימון פרטי למחקר נוסף, של 350 ילדים מונגולים בגיל בית הספר, אך עדיין לא פרסמה את תוצאותיו. רשויות מונגוליה התנגדו למחקר, מחשש שהילדים המונגולים ישמשו כחיות-מעבדה.

ישנם חסרונות לחיים בחברה מסורתית כגון מונגוליה, ששיעור תמותת התינוקות בה, למשל, גבוה כמעט פי ארבעה מזה של ארה"ב. והפרה המונגולית הממוצעת מפיקה כ-5 ליטרים חלב ביום, לעומת 34 בקירוב שמפיקה פרת ההולשטיין האמריקאית הממוצעת. הילדים המונגולים צורכים כשליש פחות חלב מששותים מקביליהם בארה"ב. ואולם לפחות על פי שיעורי הסרטן הנמוכים במונגוליה, מנהגה לשתות כמויות מדודות של חלב המופק באופן מסורתי, מפרות הרועות בחופשיות, הוא אולי בדיוק מה שצריך מבחינה בריאותית.

לקריאה נוספת:

אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב, ינואר 2013.

הורמונים בחלב חזקים פי 10,000 מהורמונים סביבתיים, מאי 2014.

כשחברים שואלים למה אינך שותה חלב?, ד"ר ג'ון מקדוגל, אפריל 2014.

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים, אוקטובר 2013.

מחקרים המוזכרים בכתבה:

Ganmaa, Davaasambuu, and Akio Sato. "The possible role of female sex hormones in milk from pregnant cows in the development of breast, ovarian and corpus uteri cancers." Medical hypotheses 65.6 (2005): 1028-1037.

Qin, Li‐Qiang et al. "Low‐fat milk promotes the development of 7, 12‐dimethylbenz (A) anthracene (DMBA)‐induced mammary tumors in rats." International journal of cancer 110.4 (2004): 491-496.

"Hormones in milk can be dangerous – Harvard Public Affairs …" 2006. 9 May. 2014 <http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html>

מצגת הסיכום של ד"ר גאנמה שסוקרת את המחקרים שערכה מהכנס ב 2006 המוזכר לעיל http://www.eps1.comlink.ne.jp/~mayus/eng/Bostonmilk.pdf

 

ההורמונים בחלב חזקים פי 10000 מההורמונים הסביבתיים שכל כך מפחידים אותנו

"היום בהכל כבר יש הורמונים" – כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?

אנחנו מקפידים לשטוף את הפירות והירקות, לקנות לתינוק בקבוקים ללא ביספינול-A, לא להשאיר בקבוקי מים מפלסטיק בשמש ולהמנע משימוש בכלי פלסטיק לחימום במיקרוגל כי מזהירים אותנו שהפלסטיק המתחמם פולט חומרים הורמונליים מסוכנים – אבל אם אתם צורכים חלב ומוצרי חלב, סביר להניח שמאמצים אלו בטלים בשישים!

10325629_757787400909269_1625061760731571054_n[1]

אסטרדיול 17-β האורגינל מול החיקוי:

רובנו כבר מודעים לכך שקרטון החלב התמים שיושב בדלת המקרר (ועוד יותר מכך מוצרי חלב שמנים יותר כמו גבינות קשות ורכות), שכיום נחלב ברובו מפרות הרות, מכיל הורמונים אסטרוגניים שונים, אך לא רבים מודעים להבדלים הגדולים בין סוגי האסטרוגן ועוצמתם.

בעוד מוצרי פלסטיק שונים עשויים לפלוט תרכובות בעלות פעילות דמויית אסטרוגן (Xenoestrogens, או 'אסטרוגנים סביבתיים'), מזון מן החי בכלל, ומוצרי החלב בפרט, מהווים את מקור החשיפה הבלעדי לאסטרוגן מסוג אסטרדיול-17-β.

למה זה כל-כך משנה? הספרות המדעית מציינת שעוצמת ההשפעה הביולוגית של אסטרדיול-17-β, הנמצא בחלב, חזקה פי 10,000 עד 100,000(!) מזו של אסטרוגנים סביבתיים, מהם אנשים רבים נוטים להימנע.

אז אמנם רצוי להימנע מכל חשיפה לחומרים העלולים לפלוט הורמונים למזון או לשתיה, אבל חשוב הרבה יותר לזכור שההורמונים בעלי ההשפעה החזקה ביותר מגיעים אלינו מהחי, והשאר הם לרוב חיקוי חלש בהרבה!

מה כבר זה יכול לעשות לי?

——————————–

חוקרים אחדים מודאגים במיוחד מחשיפה להורמונים אלו בשתי נקודות קריטיות להתפתחות מערכת הרבייה: בשלב העוברי ובגיל ההתבגרות, כיוון שחשיפה כזו לפגוע בהתפתחות תקינה (למשל, ירידה באיכות הזרע) ולהוביל לכושר פוריות ירוד בהמשך.

(רופאת פוריות ישראלית: מה עזר לזוג מטופלים ישראלי להיכנס להריון? http://bit.ly/milk-poriut)

כך למשל, מציינים חוקרים יפנים את דאגתם מהעלייה הדרסטית בצריכת חלב ביפן מאז תום מלחה"ע השנייה (עליה של פי 20!) שלוותה בעליה החדה ביותר בעולם בשכיחות מקרי סרטן הערמונית. אנחנו כבר לאמופתעים – כיום הקשר שבין צריכת חלב לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית הוא כבר כמעט בגדר קונצנזוס מדעי:

http://bit.ly/Prostate1

http://bit.ly/Prostate2

http://bit.ly/Prostate3

http://bit.ly/cancer-harvard

עוד מציינים החוקרים כי בהתחשב בריכוזי ההורמונים המצויים בחלב מסחרי (רשימת המקורות בסוף הטקסט), ילד הצורך 300 מ"ל חלב נחשף לכמות הורמונים הגדולה פי 4000(!) מזו שאליה הוא נחשף מגורמים סביבתיים אחרים.

אבל מועצת החלב אומרת שזה לא משמעותי

———————————————————

בסקירה ספרותית אחרת מציינים חוקרים קיימות ראיות לפיהן גם הוספה של ריכוזי אסטרוגן נמוכים מאוד די בהם על מנת לשנות דפוסי ביטוי של גנים ולעורר, למשל, ביטוי גנים שידועים כקשורים לסרטן.

חשוב להבין שהמערכת ההורמונלית אצל כל אחד ואחת מאיתנו עובדת מטבעה על כמויות נמוכות מאוד, אפסיות כמעט, ולכן נמצאת בשיווי משקל עדין מאוד העלול להיות מופר גם בחשיפה מינימלית להורמונים – לבטח כאשר מדובר בהורמונים שמקורם מן החי, אשר אנחנו כבעלי חיים מושפעים מהם בעוצמה הרבה ביותר, בהשוואה להורמונים ממקורות אחרים (צמחיים או סביבתיים).

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

—————————————————–

מקורות:

Estrogen: one of the risk factors in milk for prostate cancer.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14729019

Exposure to exogenous estrogen through intake of commercial milk produced from pregnant cows

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19496976

Is milk responsible formale reproductive disorders?

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11601881

Milk consumption and the prepubertal somatotropic axis. 2007

http://www.nutritionj.com/content/6/1/28

Exposure to exogenous estrogens in food: possible impact on human development and health

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10366402

Some alkyl hydroxy benzoate preservatives (parabens) are estrogenic.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9875295

האם יוגורט הוא מזון בריא בגלל שהוא מכיל חיידקים פרוביוטיים?

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

באדיבות האתר של ד"ר ג'ואל פורמן. (מקור)

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.


לקריאה נוספת ישירות מהאתר של ד"ר פורמן על הקשר בין חלבון מן החי והורמון הגדילה IGF-1, שנקשר לסיכון מוגבר לסרטן:
Animal Protein, IGF-1 and Colon Cancer
Do Protein Powders Fuel Muscle Growth Healthfully?
Dr. Fuhrman’s Position Paper on IGF-1

מוצרי חלב עתירי שומן מהווים סיכון מוגבר לסרטן השד

חודש המודעות לסרטן השד לקראת סופו ומכל עבר זועקות הכותרות בעיתונים: "לכו להיבדק לזיהוי מוקדם של סרטן השד". אך מה עוד יכולות נשים לעשות כדי להקטין את הסיכון לתמותה מסרטן קטלני זה?

חקר שפורסם השנה בכתב העת היוקרתי  JNCI – בטאונו של המכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב, ובכתב העת של אוניברסיטת אוקספורד –  נושא בשורות חשובות לנשים שאובחנו כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני. המחקר אשר נערך על ידי אחד מגופי המחקר החשובים בעולם (מכון המחקר של קייזר פרמננטה) מצא שצריכת מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוז שומן מעלה משמעותית את התמותה בקרב חולות סרטן שד. כלומר, לפי המחקר, די בשינוי תזונתי פשוט – מעבר לחלב צמחי או למוצרי חלב נטולי שומן או דלים בשומן (לא יותר מ- 2% אחוזי שומן) כדי להפחית משמעותית את הסיכון לתמותה בקרב חולות סרטן שד.

מוצרי חלב וסרטן השד

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעתם של מוצרי חלב עתירי שומן (כל מוצר חלב שהכיל מעל לשני אחוזי שומן סווג במחקר כ"עתיר שומן") לעומת מוצרי חלב דלי שומן על חזרתו של סרטן השד ועל תמותה של נשים שחלו בסרטן שד. לצורך כך עקב המחקר אחר 1893 נשים, שאובחנו בין ?שנים 1997 ל 2000 כחולות בשלב מוקדם של סרטן שד פולשני והשלימו שאלון תזונה מקיף, לאורך תקופה של 11.8 שנים.

המחקר הזה, שהינו ראשון מסוגו לבחון את הקשר בין שומן החלב לבין סיכויי הישרדות של חולות בסרטן שד, חושף סטטיסטיקה מפחידה אודות הקשר בין מוצרי חלב עתירי שומן לתמותה. החוקרים מצאו שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן נמצאה קשורה לשיעורי תמותה גבוהים יותר מסרטן שד, ולתמותה בכלל, כאשר צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן (חלב מלא, גבינה, יוגורט, גלידה ועוד) מעלה את הסיכון למות מסרטן השד ב – 49 אחוזים, ואת הסיכון למות מסיבות אחרות ב – 64 אחוזים. צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב עתירי שומן גם נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר ב- 22 אחוזים לחזרתו של סרטן השד, אם כי הממצא הזה לא היה מובהק סטטיסטית.

חשיבותו הרבה של המחקר הזה נובעת בין השאר מכך שבידי החוקרים היה מידע רב ויוצא דופן בהיקפו על המשתתפות במחקר ועל הרגלי החיים שלהן, מה שאפשר לחוקרים לערוך התאמות ולקזז את השפעתם של משתנים רבים ובכלל זה גיל, השכלה, עישון, צריכה קלוריות כללית, אינדקס משקל, צריכת סיבים, צריכת פירות, צריכת בשר אדום, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מצב הסרטן (שלב, גודל), שלב הטיפול הכימותרפי ועוד. התאמות אלו הפכו את תוצאות המחקר לחזקות ומובהקות אף יותר, ואת מסקנותיו למשכנעות ומטרידות במיוחד.

מדוע מעלה שומן החלב את הסיכון לתמותה מסרטן שד?

בניסיון להסביר את ההבדל בין מוצרי חלב שמנים לרזים סקרו החוקרים מספר רב של מחקרים אחרים אודות חלב והשפעותיו על תמותה מסרטן, והגיעו למסקנה שהאשם הוא ככל הנראה בהורמוני המין הנקביים (אסטרוגנים) שבחלב. הורמונים מסוג אסטרוגן מסיסים בשומן, ולכן ריכוזם במוצרי החלב עולה ככל שתכולת השומן שבמוצרי החלב גבוהה יותר. הואיל וסרטן שד נמנה על קבוצת

הגידולים תלויי האסטרוגן, צריכת מוצרי חלב עשירים בשומן עשויה להחמיר את מצב הסרטן ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממנו.

מהיכן מגיעים ההורמונים לחלב?

אסטרוגן הוא הורמון מין שקיים בגופן של נקבות יונקים. יצור הורמון האסטרוגן מוגבר במהלך ההיריון וכתוצאה מכך ריכוזו בחלב הפרה עולה לאורך תקופת ההיריון. על מנת למקסם את תפוקת החלב ברפתות מודרניות הפרות נמצאות רוב הזמן בהריון, ונחלבות לאורך רוב תקופת ההריון (ללא הריון ולידה, הפרה בדומה לנשים, לא תייצר חלב) ולכן החלב שנחלב מגיע ברובו מפרות הרות. לא מפתיע אם כן, שמחקר שבוצע באוניברסיטת הרווארד מצא רמות גבוהות משמעותית של אסטרוגן ופרוגסטרון בחלב המגיע ממשקי חלב במדינות מפותחות, בהשוואה לחלב שמיוצר בשיטות מסורתיות (מונגוליה במקרה זה). במחקר של אוניברסיטת הרווארד נקבע ש 60 עד 80 אחוזים מהאסטרוגנים שאנו צורכים בתזונה מערבית מקורם במוצרי החלב.

לסיכום, צריכה יומית של מנה אחת ומעלה של מוצרי חלב המכילים מעל לשני אחוזי שומן נמצאה כמקטינה באופן ניכר את סיכויי ההשרדות של נשים החולות בסרטן שד פולשני בשלב מוקדם. החוקרים ממליצים לפיכך לנשים אלו לצרוך חלב צמחי או מוצרי חלב דלי שומן. החוקרים מציינים עם זאת, שגם מוצרי חלב דלי שומן (עד שני אחוז שומן) מכילים רמות לא זניחות של שומן, ורק מחקר עתידי שיבחין בין מוצרי חלב דלי שומן לנטולי שומן יוכל לקבוע אם גם מוצרי חלב דלי שומן, אך שאינם נטולי שומן, מגדילים את הסיכון לתמותה מסרטן שד או שהם בטוחים לצריכה.

החוקרים גם מזכירים שהשומן הרווי כשלעצמו מהווה גורם סיכון לתמותה ממחלות לב וכי מוסדות הבריאות ממליצים לכלל האוכלוסייה להמעיט בצריכתו, כך שמסקנות המחקר הנוכחי והמלצותיו משתלבות בהמלצות גופי הבריאות הקוראים בלאו הכי להמנעות מצריכת שומן רווי

המאמר המלא: JNCI J Natl Cancer Inst-2013-Kroenke-616-23

הפרסום באתר קייזר פרמננטה

הפרסום בבטאון אוקספורד

פורסם במקור ב NRG

7 שאלות שתעשיית החלב לעולם לא תענה עליהן

לתנובה, שטראוס, מועצת החלב ושות' יש מערכת משומנת של שירות לקוחות. הם עונים במהירות על כל שאלה, כלומר, כמעט על כל שאלה.

חוץ מהשאלות שהתשובות עליהן אינם מעודדות צריכת מוצרי חלב ואינן תורמות לשורת הרווח של החברה.

במקרים כאלו השאלות נשארות יתומות, נציגי השירות נעלמים או מדקלמים תשובה מתחמקת, מעורפלת ולפעמים גם שקרית.

ריכזנו עבורכם רשימה חלקית של שאלות עליהם לעולם לא תקבלו תשובה מתאגידי החלב.

נסו לשאול אותם, ותווכחו לבד.

1229932_645363552151655_1892933648_n[1]

התשובות לשאלות:

1. בהמלצה של קישקשתא לצרוך שלושה מוצרים ביום, לא מוזכרת העובדה שמשרד הבריאות מבקש מהציבור לצרוך מוצרים דלי שומן ומופחתי סוכר.

על השומן

על הסוכר

משרד הבריאות

2. פרוגסטרון ואסטרוגן הם הורמני מין שקיימים באופן טבעי בכל שלבי ההריון, מועצת החלב מאפשרת לרפתנים לבדוק באופן קבוע את כמות הפרוגסטרון בחלב על מנת שיוכלו לדעת אם הפרה נכנסה להריון, עם זאת את הנתונים האלו הם לא מפורסמים לקהל הרחב

לחצו כאן כדי לקרוא את התחקיר שלנו בנושא חלב והורמונים

3. מרכזי המבקרים של תנובה מציגים לילדים מצג שווא, על מנת שיוכלו להיות לקוחות למופת ללא יסורי מצפון.

קטע וידאו בנושא

4. אחוז הישראלים שאינם מפרקים היטב לקטוז נע בין 80% ל-97% מהאוכלוסיה הישראלית.

התחקיר שלנו בנושא

5. עבור קהל הלקוחות הדיאטניות נראות כנשות מקצוע המייעצות לציבור לגבי בריאות בעוד שבפעול מדובר בזרוע שיווקית מתוחכמת כשהתואר רב הרושם שהם נושאות משמש כעלה תאנה לקידום מסרים שיווקיים.

תחקיר יתפרסם על כך בתקופה הקרובה.

6. עוד דבר שלא נשמע מקישקשתא של מועצת החלב – העובדה שמוצרי חלב קשורים לעלייה בסרטן הערמונית, כאשר הם נשאלים על כך, הם אוהבים להתחמק מהתשובה ולהגיד שחלב מוריד את הסיכון לסרטן המעי, בתקווה שהציבור מספיק מטומטם כדי להתבלבל ולחשוב שיש קשר בכלל.

חלב וסרטן הערמונית

חלב וסרטן הערמונית (פרסום נוסף)

7. אם בוחנים את המחקרים בנושא מגלים תמונה חד משמעית וברורה לחלוטין. אין כל ספק בכך שאקנה קשור בצריכת חלב, והפסקת צריכת החלב היא צעד אפקטיבי וחשוב בהקלה והתמודדות עם התופעה הלא נעימה הזו בעיקר בגיל ההתבגרות. נשאלת השאלה מדוע רופאי העור לא מעודכנים על כך? מדוע רופאי הילדים לא מתריעים על כך?

חלב גורם לאקנה

אנחנו מזמינים אתכם לשלוח את השאלות האלו לחברות השונות. הגיע הזמן שהם יתחילו לקחת אחריות על הנזק שמוצריהם גורמים.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

 

רעש לבן – כתבה בעיתון סופהשבוע

חג שבועות בפתח ועימו מגיעות הרבה התייחסויות בתקשורת לנושא החלב, השנה בניגוד לשנים קודמות יש יותר במה גם לדיון הציבורי המתלהט סביב הבעיות שבצריכת חלב. בחרנו להביא לכם את הכתבה כפי שהיא אבל לא בלי להפנות את תשומת לבכם לכמה נקודות.

 051013_1346_1.jpg

 051013_1346_2.jpg

 הרפתן שהפך למדען

הרפתן הותיק מבטיח לנו 10 מאמרים בעד חלב על כל מאמר נגד שנביא. ראשית כדאי לספר לו שרוב המאמרים בעד חלב נולדו בשל המימון הנדיב ממועצת החלב, שמתקצבת קרן מחקר מדעי במיוחד לשם כך, המצב אף חמור יותר בארה"ב שם התקציב של גופי החלב גדול בסדרי גודל. אמנם קיימים המון מאמרים שמחפשים בכל דרך משהו חיובי בחלב אבל רובם עושים מה שנקרא מחקר זבל בשירות החלב כפי שדיווחנו על כך לא פעם בעבר ומחפשים סיבות איזוטריות לצרוך חלב תוך התעלמות מהסיכונים. קצת לא נעים לנפץ את מעטה הנאיביות של הרפתן שמעולם כנראה לא קרא מאמר מדעי בנושא חלב בעצמו וניזון בעיקר מתעמולה, שמגיעה ממכונת השיווק האדירה הנקראת תעשיית החלב.

 051013_1346_3.jpg

האם יש עליה בצריכת חלב למרות הדיון הציבורי בנושא חלב?  התשובה היא תלוי על איזה פרסום של מועצת החלב אתם רוצים להסתכל

ב 21.4.2013 פרסמה מועצת החלב באתר האינטרנט שלה את נתוני שיווק החלב לרבעון הראשון של 2013, שמראים לטענתה על ירידה של 4% בצריכת חלב (גם אנחנו פרסמנו את זה)

מועצת החלב אף ידעה לספק הסבר לירידה הדרמטית בביקוש:

נתוני השיווק* המצטברים לרבעון ראשון (ינואר-מרץ) השנה מראים על ירידה בשיווק מוצרי חלב (במונחי חלב גולמי) בהיקף של למעלה מ-2%. הקטגוריות העיקריות בהן נרשמה ירידה מובהקת בשיווק הן הגבינות הלבנות ומעדני החלב.
חלק מהירידה ניתן להסביר בעובדה שאשתקד היה יום נוסף ברבעון (חודש פברואר כלל ב-2012 29 ימים), כמו גם מופע חג הפסח שהשנה היה במרץ בעוד שאשתקד מופע הפסח היה ברבעון השני (אפריל)
למרות הסברים אלו הרי שיש להתייחס למגמה ברצינות ובמיוחד לנוכח העובדה, כי שיעור צמיחת האוכלוסייה בישראל הוא כ-2% בשנה כלומר, ירידה בשיווק של 2% מגלמת ירידה בצריכה לנפש של כ-4%.

מפתיע אם כן לראות שלכתבה הזו מועצת החלב בחרה דווקא לצטט את נתוני 2011. אבל גם נתוני 2011 אינם נראים טוב כפי שמועצת החלב היתה רוצה להציג. מנתוני 2011 עולה שחלה עליה של בסה"כ 0.6% בצריכת מוצרי חלב. אם נזכר בנתון של מועצת החלב לפיו הגידול הטבעי באוכלוסיה עומד על 2% בשנה נגלה שגם ב 2011 חלה ירידה ריאלית בצריכת מוצרי חלב

 051013_1340_3.jpg

051013_1340_4.jpg

051013_1346_6.jpg

אז יש הורמונים או אין הורמונים?

זה כבר לא מצחיק. מישהו צריך אחת ולתמיד ליידע את הרפתנים שהפרות שלהם, הן יצורים חיים. נקבות של בעל חיים מסוג יונק, וכשנקבת יונק נמצאת בהריון היא מייצרת הורמונים בגופה, המון הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון. ההורמונים האלה מגיעים לכל ההפרשות שלה. גם לחלב. מכיוון שרמות ההורמונים לא נבדקות, קשה להבין איך הרפתנים ומועצת החלב יכולים להיות כל כך בטוחים שאין הורמונים? יותר מזה ניכר שהם אפילו לא ממש מבינים על איזה הורמונים מדובר. אז נדגיש פעם נוספת –  רפתנים יקרים גם אם אינכם נותנים כל תוספת הורמונים עדיין יהיו הורמונים לרוב בחלב של הפרות שלכם. ההורמונים מגיעים מגופה של הפרה. והם חלק בלתי נפרד מעסקת החבילה הזו שנקראת חלב פרה. גם אם תאמינו לבדיקות המחמירות זה לא ישנה כלום, פשוט משום שבבדיקות האלה אין בדיקה להורמונים.

מה נשמע רציני יותר מילה של רפתן או מילה של רופא?

קצת תמוה לראות איך בכתבה מציגים מצד אחד רפתן שקורא לצרוך חלב וכמה שיותר ומצד שני רופאת ילדים מומחית. בעוד שהרפתן מדבר בסיסמאות יד שניה, מצטטת ד"ר צביה שיפר את מיטב המחקרים מבוססי ראיות, שהיא עצמה עברה עליהם, כשברור לגמרי שאין לה כל ניגוד אינטרסים.

אנו בכל אופן ממליצים להקשיב למה שד"ר צביה כותבת ולא למה שרפתן שדואג לפרנסתו (ודאגתו מובנת לנו) טוען בעיקר מהרהורי לבו

051013_1340_6.jpg

האלבום המלא של חלב עובדות או מיתוסים עם כל הפרסומים

 

 

אנו גאים להציג את האלבום המאגד את רוב הפרסומים שהיו בדף עד כה.
תוכלו להוריד את הספר למחשב שלכם, לשלוח אותו למשפחה, לרופאים לדיאטניות ולכל היקרים לכם. 
ליחצו לצפייה והורדת קובץ הספר (PDF)

Image

הורומונים בחלב!

Image
לחצו על התמונה ובואו להשתתף בדיון

השבוע חשפנו את נושא הורמוני המין (אסטרוגן) הנמצאים ככל הנראה בכמות גדולה בחלב

יש אנשים שכשהם מגלים מידע כל כך מהותי הם מתוך מנגנון הגנה מסתגרים, מדחיקים ומספרים לעצמם סיפורים אבל לטובת אלה שלא' חשוב להדגיש

חשפנו כאן משהו קריטי אבל בסך הכל מאוד פשוט והגיוני ולא מסעיר ממש מבחינה מדעית. הוא כן מסעיר מבחינת בריאות הציבור והשאלה היא מי מגן עלינו?

אסטרוגן הוא הורמון מסוכן שגורם להתבגרות מינית מוקדמת לירידה בפוריות אצל גברים והכי נורא לעליה משמעותית בתחלואה בסרטן (שד, שחלות, ערמונית). זה לא קשור לחלב וניתן לקבל מידע רב על כך אפילו בויקיפדיה

אסטרוגן מגיע אל גופינו או מיצור פנימי (אצל נשים בעיקר אבל גם לגברים יש מעט אסטרוגן בגוף) וגם ממקור חיצוני, כשהו מגיע ממקור חיצוני הוא מגיע דרך מערכת העיכול. אין להורמון הזה מנגנון פעולה אחר וגם זה לא ממש אנחנו גילינו

פרות נחלבות בהיותן בהריון, וכתוצאה מכך החלב שלהם (כמו גם הצואה והשתן) מכילים כמות גדולה מאוד (ולא נבדקת) של אסטרוגן

אנו מציעים להפנות שאלות לגבי רמות אסטרוגן מותרות בחלב וממצאי אסטרוגן בחלב המשווק לציבור אל חברות החלב ומועצת החלב

בואו לדבר איתנו על זה!  הכנסו ל חלב – עובדות או מיתוסים