גם בארה״ב צריכת החלב יורדת – אנשים מבינים שיש לצריכת חלב מחיר בריאותי כבד

המדע הוכיח כבר לפני זמן רב שמוצרי חלב מזיקים לבריאות האדם – ולא רק מזיקים סתם אלא קטלניים ממש. אז אנשים בהמוניהם חדלו לשתות חלב בעלי חיים עברו לחלב צמחי. ואולם מועצת החלב ותעשיית החלב [האמריקאיות] פועלות יחד ללא בושה בניסיון לשכנע אותנו להמשיך ולשתות את הדבר המזיק הזה. מאוחר מדי. מכירות החלב מוסיפות לצנוח במהירות, ויש לכך סיבה טובה.

בעקבות הירידה בצריכה תעשיית החלב בארה״ב נלחצת ויוצאת בקמפיין חדש.
ארגון הרופאים האחראים, שכבר מנע הרבה מההטעיות של תעשיית החלב, סוקר את הארועים:

חוות דעת על קמפיין 'נו באמת' של תעשיית החלב

תורגם מאתר אגודת הרופאים לרפואה אחראית – ארה״ב, מקור.

לפעמים קלישאה מיטיבה לסכם את העניין: אין לבכות על חלב נשפך. אך זה בדיוק מה שתעשיית החלב מתכוונת לעשות בקמפיין "נו, באמת!" שלה, המושק היום.

המדע הוכיח כבר לפני זמן רב שמוצרי חלב מזיקים לבריאות האדם – ולא רק מזיקים סתם אלא קטלניים ממש. אז אנשים בהמוניהם חדלו לשתות חלב בעלי חיים עברו לחלב צמחי. ואולם מועצת החלב ותעשיית החלב [האמריקאיות] פועלות יחד ללא בושה בניסיון לשכנע אותנו להמשיך ולשתות את הדבר המזיק הזה. מאוחר מדי. מכירות החלב מוסיפות לצנוח במהירות, ויש לכך סיבה טובה.

אי אפשר להתכחש לאוסף הראיות, והמבוסס והגדל, לסכנות החלב.
ד"ר ניל ברנרד, נשיא 'אגודת הרופאים לרפואה אחראית', כתב באוקטובר על מחקר שנתפרסם בכתב-העת הבריטי לרפואה – מחקר שקמפיין "נו, באמת!" מנסה בניסיון נואש להפריכו – אשר עקב אחרי 61,433 נשים במשך יותר מ-20 שנה ואחרי 45,339 גברים במשך  11 שנה, ולבסוף מצא קשר בין צריכה גבוהה של חלב פרה וסיכון מוגבר לשברים בעצמות ולמוות.

נשים השותות שלוש או יותר כוסות חלב ליום מועדות לשברי אגן ב-60% יותר.
שתיים שלוש כוסות חלב ויותר ליום גם מגבירה את סיכון התמותה ב-93%.
על כל כוס חלב, הסיכון למוות מכל הגורמים עולה ב-15%.

בחלב כרוכות עוד סכנות רבות אחרות

חלב ומוצרי חלב הם המקורות הראשיים לשומן רווי בתפריט האמריקאי ומחמירים את סיבת המוות הראשית באמריקה: מחלת לב.

החלב גם מגביר את הסיכון ללקות בסרטן הערמונית, בסרטן השחלות ובסוגי סרטן אחרים; ואצל 65 מן האוכלוסייה, בעלי אי-סבילות ללקטוז, הוא גורם כאבי בטן, שלשול ותחושת נפיחות. בחלב דל-שומן ובחלב רזה מקורן של רוב הקלוריות הוא סוכר החלב, לקטוז, ולכן בכוס אחת של חלב רזה יש סוכר רב יותר מאשר במנה אחת של דגני בוקר Lucky Charms.

אם נדמה לך שכבר שמעת את זה, זה נכון. כבר שמעת את זה. מחקרים מראים שוב ושוב שהחלב מסוכן. ותעשיית החלב מנסה שוב ושוב להסתיר ולהסוות עובדות אלה על ידיי הפצת מידע מטעה על יתרונותיו הבריאותיים הלא-קיימים של החלב. ואנחנו מפריכים מידע זה שוב ושוב.

ל'אגודת הרופאים למען רפואה אחראית' יש היסטוריה ארוכה של הפרכת טענותיה השקריות של תעשיית החלב (ראו את 'ציר הזמן' לעיל), וכך יהיה גם עם קמפיין 'נו, באמת!" שלה.

היסטוריה קצרה של קידום החלב

  • 1970: מוקמת 'מועצת החלב המאוחדת' [ארה"ב].
  • 1983: הקונגרס מחוקק את 'חוק התאמת החלב והטבק' ומוקמת 'הוועדה הלאומית לחקר ולקידום החלב'. משרד החקלאות האמריקאי מאשר את התכנית.
  • 1992: רופא-הילדים המכובד בנג'מין ספוק מצטרף לקריאתה של 'אגודת הרופאים' המזהירה הורים מפני הקשר שבין מוצרי חלב ובין סוכרת מסוג 1.
  • 1995: מוקמת מועצת החלב האמריקאית [Dairy Management Inc.] לשם הגברת הביקוש למוצרי חלב מתוצרת מקומית, לתועלתם של יצרני מוצרי החלב בארה"ב. הארגון ממומן בחלקו ממיסי חברים.
  • מארס 1995: חודשיים אחרי השקת קמפיין "שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב, 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית (FTC) שתחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המוצהרים בפרסומות.
  • 1998: מועצות החלב האמריקאיות [Dairy Management Inc. ו-Milk Processor Education Program] משיקות תכנית כלל-ארצית לשיווק חלב.
  • אפריל 1999: 'אגודת הרופאים' מגישה עתירה שנייה לוועדת הסחר הפדרלית והיא תובעת בה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם חלב".
  • יולי 2000: 'אגודת הרופאים' עותרת בשלישית לוועדת הסחר הפדרלית, בתביעה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם החלב".
  • מארס 2001: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית בתביעה לחקור את הפרסומות השקריות על השפעת מוצרת החלב על יתר לחץ דם.
  • ספטמבר 2001: פאנל של משרד החקלאות האמריקני תומך בתלונת 'אגודת הרופאים' על כך שלקמפיינים "יש לך חלב?" ו"שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב אין כל יסוד מדעי לטעון שצריכת חלב משפרת ביצועים בספורט. הפאנל ממליץ שבפרסומות המקדמות חלב מלא יצוין כי חלב מלא מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית ולמחלת לב.
  • אוקטובר 2002: 'אגודת הרופאים' עותרת למשרד החקלאות האמריקני בתביעה לספק חלופות לא-חלביות במפעל ההזנה הלאומי לבתי הספר.
  • מארס 2005: מומחי 'אגודת הרופאים' מפרסמים בכתב העת 'רפואת ילדים' [Pediatrics] סקירה המוכיחה כי יש מעט מאוד ראיות מדעיות לתמיכה בטענה ששתיית חלב תורמת לבריאות עצמותיהם של ילדים.
  • אפריל 2005: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית להפסיק מיד קמפיין שקרי בעלות של מיליוני דולרים שהשיקה תעשיית החלב, הטוען כי חלב גורם לירידה במשקל.
  • יוני 2005: 'אגודת הרופאים' תובעת את חברות החלב ואת אגודות יצרני מוצרי החלב באשמת הטעיית הציבור בפרסומיהן על תרומת החלב להורדה במשקל.
  • מאי 2007: בתגובה על עתירה שהגישה 'אגודת הרופאים' לוועדת הסחר הפדרלית, מוּסרת מפרסומות יצרניות מוצרי החלב שבפיקוח משרד החקלאות האמריקני הטענה שמוצרי חלב גורמים ירידה במשקל.
  • נובמבר 2009: 'אגודת הרופאים' קוראת להפסיק את קמפיין "הרימו  ידיים לשוקו" של תעשיית מוצרי החלב, המיועדת להשאיר את משקאות השוקו בארוחות הצהריים בבתי הספר באמריקה.
  • מאי 2012: סקר של 'אגודת הרופאים' מגלה כי 7 אחוזים בלבד מן האמריקנים החיים בבתים שיש בהם ילדים בגיל 17-13 יודעים שמספר הקלוריות בחלב רזה קרוב מאוד למספר הקלוריות בקוקה קולה.
  • יולי 2012: 'אגודת הרופאים' עותרת למרד החקלאות האמריקני בדרישה להסיר את החלב מרשימת המזונות ההכרחיים במפעל ההזנה בבתי הספר, משום שהחלה אינו מקדם את בריאות העצם והוא המקור הגדול ביותר לשומן רווי בתפריט האמריקני.

תריסר עובדות מפחידות על החלב מאת ד"ר תומס מ' קמבל

12 סיבות למה חלב אינו בריאכפי שפורסם באתר של קולין-קמבל

מחקר-מעקב גדול
[1] שנערך בשוודיה גילה כי בקרב נשים הצורכות יותר מ-3 כוסות חלב ביום היה שיעור התמותה, במשך עשרים שנה, גדול כמעט פי שניים משיעור התמותה בקרב נשים שצרכו פחות מכוס חלב אחת ביום. זאת ועוד, אצל הנשים שהרבו בשתיים חלב לא הייתה בריאות העצמות טובה יותר. למעשה הן סבלו משברים רבים יותר, בעיקר באגן.

מעניין לציין כי המחקר גילה גם כי מוצרי חלב מותסס (גבינה ויוגורט) מפחיתים במידה ניכרת את שיעור התמותה ואת שיעור השברים בקרב נשים אלה. על כל מנת מוצר חלב מותסס ירדה שכיחות התמותה ושברי האגן ב-15%-10%. החוקרים מייחסים את השפעותיו השליליות של החלב הנוזלי ל-D-גלקטוז, תוצר פירוק של הלקטוז, שהוכח כי הוא מקדם דלקות. בחלב יש D-גלקטוז רב יותר מאשר יש בגבינה או ביוגורט.

מפתיע אותי שמחקר זה זכה עם פרסומו לתשומת לב רבה כל כך במדיה, כי הוא מדגיש את ההיבט המזיק של החלב, אך נראה לי שחשוב גם לראות את הממצאים בהקשר המתאים. וכאשר הדברים מגיעים להשפעות הבריאותיות של מוצרי החלב, ההקשר אינו נעים לעין:

  1. במחקרי תצפית בין-מדינתיים ובתוך אוכלוסיות יחידות נמצא קשר בין צריכת חלב גבוהה ובין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית (מובא ב[2]).
  2. מחקרי-מעקב בתצפית הוכיחו קשר בין צריכת חלב מוגברת ובין סיכון מוגבר לסרטן השחלות  (מובא ב[2]).
  3. ייתכן שלחלבון חלב הפרה יש תפקיד בהתנעת סוכרת מסוג 1 בתהליך הקרוי חיקוי מולקולרי[3].
  4. במדינות שונות, באוכלוסיות הצורכות מוצרי חלב רבים יותר יש שיעורים גבוהים יותר של טרשת נפוצה[4].
  5. בניסויים בבעלי חיים ובמחקרים בבני אדם הוכח כי חלבון החלב מגביר את רמות ה-IGF-1 (גורם גדילה דמוי-אינסולין 1). רמות גבוהות של IGF-1 נחשבות כיום כקשורות בכמה סוגי סרטן[5].
  6. בניסויים בבעלי חיים[6] ובמחקרים בבני אדם[7] הוכח כי חלבון החלב מקדם רמות גבוהות של כולסטרול (במחקרים בבני אדם ובניסויים בבעלי חיים) וטרשת עורקים (במחקרים בבעלי חיים).
  7. חלבון החלב הראשי (קזאין) מקדם סרטן המותנע על ידי מסרטן במחקרים המבוססים על ניסויים בבעלי חיים[8].
  8. D-גלקטוז התגלה כמקדם דלקת ולמעשה הוא ניתן לבעלי חיים כדי ליצור מודלים של הזדקנות[1].
  9. צריכת חלב מוגברת קשורה באקנה[9].
  10. נמצא קשר בין צריכת חלב ובין עצירות[10] ודלקות אוזניים (מובא ב-[2]).
  11. חלב הוא אולי המזון השכיח ביותר בעולם כולו שאנשים מדווחים בעצמם על אלרגיה אליו[11].
  12. חלק גדול מאוכלוסיית העולם אינו מסוגל לעכל חלב כיאות עקב אי-סבילות ללקטוז.

אז אף על פי שאני מרוצה מאוד מכך שהציבור זוכה לראות במחקר זה כמה ראיות נגד החלב (הגם שאותו מחקר גם מספר בשבחי הגבינה והיוגורט), נראה לי שיש פה סיפור עוצמתי הרבה יותר; סיפור שמביא בחשבון את ההקשר החבוי בדרך כלל של התזונה והתפריט ושל חקר החלב ומוצריו. ישנו שפע של ראיות עקיפות לנזקים חמורים ביותר שייתכנו לצריכת מוצרי חלב, ומנגד יש מעט מאוד ראיות לכך שהחלב מונע שברים.

כשאנחנו מביטים מעבר לכותרות, קשה להמשיך ולהאמין שעלינו להוסיף ולצרוך את הנוזל הזה, החלב, הקיים בטבע כדי להזין עגלים ולהביא לידי גדילתם המהירה.

מקורות

  1. Michaelsson K, Wolk A, Langenskiold S, et al. Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies. Bmj 2014;349:g6015.
  2. Lanou AJ. Should dairy be recommended as part of a healthy vegetarian diet? Counterpoint. The American journal of clinical nutrition 2009;89:1638S-42S.
  3. Dahl-Jorgensen K, Joner G, Hanssen KF. Relationship between cows’ milk consumption and incidence of IDDM in childhood. Diabetes Care 1991;14:1081-3.
  4. Malosse D, Perron H, Sasco A, Seigneurin JM. Correlation between milk and dairy product consumption and multiple sclerosis prevalence: a worldwide study. Neuroepidemiology 1992;11:304-12.
  5. Key TJ. Diet, insulin-like growth factor-1 and cancer risk. Proc Nutr Soc 2011:1-4.
  6. Kritchevsky D. Dietary protein, cholesterol and atherosclerosis: a review of the early history. The Journal of nutrition 1995;125:589S-93S.
  7. Gardner CD, Messina M, Kiazand A, Morris JL, Franke AA. Effect of two types of soy milk and dairy milk on plasma lipids in hypercholesterolemic adults: a randomized trial. Journal of the American College of Nutrition 2007;26:669-77.
  8. Youngman LD, Campbell TC. Inhibition of aflatoxin B1-induced gamma-glutamyltranspeptidase positive (GGT+) hepatic preneoplastic foci and tumors by low protein diets: evidence that altered GGT+ foci indicate neoplastic potential. Carcinogenesis 1992;13:1607-13.
  9. Spencer EH, Ferdowsian HR, Barnard ND. Diet and acne: a review of the evidence. Int J Dermatol 2009;48:339-47.
  10. Caffarelli C, Baldi F, Bendandi B, Calzone L, Marani M, Pasquinelli P. Cow’s milk protein allergy in children: a practical guide. Italian journal of pediatrics 2010;36:5.
  11. Rona RJ, Keil T, Summers C, et al. The prevalence of food allergy: a meta-analysis. J Allergy Clin Immunol 2007;120:638-46.

שימו לב לכמות הסוכר שיש בחלב!

כמות הסוכר שבחלב גבוהה באותה מידה כמעט 12 גרם סוכר בכוס חלב דל-שומן.
ואילו כוס של שוקו על בסיס חלב מכילה כמעט 24 גרם סוכר.

מה שמדאיג הרבה הרבה יותר הוא העובדה שהחלב קשור בסרטן – במיוחד סרטן הערמונית. בהשוואות בינלאומיות ובכמה מחקרים פרוספקטיביים, נמצא כי גברים שצרכו את כמות החלב הגדולה ביותר היו נתונים לסיכון גבוה בהרבה ללקות בסרטן הערמונית, כנראה בגלל השפעות החלב על ההורמונים הזכריים.

מאת: ד"ר ניל ברנרד, מייסד איגוד הרופאים האחראים
כפי שפורסם באתר PCRM

דוח שפרסמה לאחרונה קבוצת העבודה הסביבתית (קע"ס) מתייחס לנושא דגני-הבוקר עתירי הסוכר. הפריט הראשון ברשימה, Honey Smacks, מכיל 15 גרם סוכר למנה. אמנם בימים אלה אופנתי לתקוף את הדגנים המסוכרים, אך הסוכר ממש אינו הדבר המסוכן ביותר בקערית ארוחת הבוקר. בתואר המפוקפק הזה זוכה החלב.

בכוס חלב דל שומן יש 12 גרם סוכר

ראשית, החלב עצמו עתיר סוכר. בחמשת דגני-הבוקר שבראש רשימת קע"ס היו 15-14 גרם סוכר למנה ואילו כמות הסוכר שבחלב גבוהה באותה מידה כמעט 12 גרם סוכר בכוס חלב דל-שומן. ואילו כוס של שוקו על בסיס חלב מכילה כמעט 24 גרם סוכר.

מה שמדאיג הרבה הרבה יותר הוא העובדה שהחלב קשור בסרטן – במיוחד סרטן הערמונית. בהשוואות בינלאומיות ובכמה מחקרים פרוספקטיביים, נמצא כי גברים שצרכו את כמות החלב הגדולה ביותר היו נתונים לסיכון גבוה בהרבה ללקות בסרטן הערמונית, כנראה בגלל השפעות החלב על ההורמונים הזכריים.

בני אדם אינם זקוקים לחלב. מחקרים מוכיחים כי החלב למעשה אינו מסייע בבניית עצמות חזקות, והחלבון שבחלב ניתן בקלות להשגה ממקורות אחרים. בכוס אחת של שיבולת שועל יש 5.5 גרם חלבון – וכן 4 גרם סיבים. הקינואה גם היא ארוחת בוקר מעולה: כוס אחת של קינואה מכילה 8 גרם חלבון ו-5 גרם סיבים. אפשר להכין כמה מנות קינואה או סיר שיבולת שועל מחולק למנות, להקפיא אותם, ולהשתמש בהם כארוחת דגני בוקר מהירה בבוקר קדחתני.

ואת שניהם אפשר להמתיק בפירות ובמעט סירופ אגבה, אם נחוץ לך להמתיקם. עזבו את החלב − בטווח הארוך כולנו נרוויח מזה.

 

כשחברים שואלים: "למה אינך שותה חלב?"

ד"ר ג'ון מקדוגל, רופא מומחה בתזונה, פורט את הסיבות להפסיק ולצרוך מוצרי חלב.

מאמר באדיבות ד"ר ג'ון מקדוגל, תורגם מאנגלית ע"י רימונה גרסון.

מבחינה תזונתית, מוצרי חלב הם ביסודו של דבר "בשר נוזלי" – ואף גרוע יותר, שכן אנשים השותים חלב ואוכלים גבינה בלי חשבון, בחשבם "החלב מחזק את עצמותיי, עוזר לי לרזות וגורם לעור שלי להיות חלק ויפה כישבנו של תינוק".

בלהיטותה למכור את מוצריה, תעשיית החלב מעוררת אובססיה לסידן, שהפכה למעשה לתורם עיקרי לסבלם ולמותם של יותר ממיליארד בני אדם בשנה, ממחלות של תזונת-יתר: השמנת יתר, מחלות לב, שבץ, דלקת מפרקים וסוכרת.

בשלהי שנות ה-70, כשעסקתי בפיתוח דיאטת מקדוגל – לאחר שקראתי את רוב מחקרי מדע התזונה שפורסמו מתחילת המאה העשרים – הגעתי למסקנה שעמילנים, ירקות ופירות הם אידיאליים לתזונת האדם. ואז שאלתי את עצמי, מה יהיו היתרונות והחסרונות בהוספת קטגוריות מזון אחרות ליסוד בסיסי זה (מוצרי חלב, בשר בקר, בשר עוף, דגים, שמנים, סוכרים וכיו"ב)? במה שנוגע למוצרי החלב, מחקתי מיד את "יתרון הסידן", שכן הטבע "סידר" את מזונותיו ביעילות כה רבה עד שבדיאטה של מזונות מן הצומח, כמעט בלתי אפשרי לחלות עקב חוסר סידן.

לאחר שלוש שנים כמעט של מחקר מקיף, הגעתי למסקנה: הוספת מוצרי חלב לדיאטה המקורית שלי, המבוססת על מזונות מן הצומח, לא תספק אלא יותר קלוריות, שומן, חלבון מן החי, כולסטרול, נתרן, חיידקים ודלקתיות – מרכיבים שגרמו למחלותיהם של רוב הפציינטים שלי מלכתחילה.

בסיכום הסופי לא הצלחתי לגלות שום סיבה להוספת מוצרי חלב לדיאטת מקדוגל – הסיכונים היו כבדים מאוד והיתרונות שיוחסו להם היו או מופרזים או ממש מסולפים.

אף על פי כן, הגם שעברו שלושה עשורים מאז, עדיין נמשכת פטפטת התעמולה של תעשיית החלב. אני הוא הקול-קורא-במדבר, הקול יוצא הדופן; אנשים שמאסו בהקשבה ללא כל פקפוק יגלו רוח חדשה בניתוחי את מסריה המוכרים ביותר של תעשיית החלב.

מוצרי חלב טעימים להפליא – למעשה מה שטעים הוא התוספות

מועצת החלב הארצית [של ארה"ב] מתארת את מוצריה כ"מזינים וטעימים". אין ספק שהצרכנים אוהבים גלידה, גבינה, יוגורט וחמאה. ואולם הסיבה היא היותם של המוצרים הללו משופעים בסוכר ובמלח; אלמלא כן איש לא היה אוכל אותם. מועצת החלב הארצית מכירה בחשיבות הוספתם של סוכר ושל חומרי טעם אחרים ומדווחת כי "מחקרים מגלים שילדים בגיל בית הספר היסודי שותים 28% יותר חלב כשהוא מוצע בטעמים ובאריזות "קוּליים".[1]" כשאני הייתי ילד, בית הספר שלי דרש מכל תלמיד לשתות חלב מדי יום. מחירו של קרטון חלב קטן היה 2 סנטים ומחירו של קרטון שוקו קטן 3 סנטים. אני תמיד שילמתי את הסנט הנוסף וקניתי שוקו, כי טעמו של חלב נקי גרם לי בחילה. הסיבה לכך שטעמו של החלב אינו מעורר בחילה היא הסוכר (לקטוז), המהווה כ-30% מן הקלוריות שבחלב הטבעי. טעמי שוקו, תות שדה ושאר הטעמים שמוצרי חלב נמכרים בהם מוסיפים לו עוד סוכר. ככל שיש בו יותר סוכר, כן מוצר החלב אטרקטיבי יותר – וההוכחה היא הגלידה, ש-52% מתכולת הקלוריות שבה הן סוכר.

הפציינטים שלי לימדו אותי עד כמה מגעיל הוא טעמם האמיתי של מוצרי החלב. במחצית שנות שבעים, בתקופת התמחותי, טיפלתי בחולי כשל כליות שנדרשו לדבוק בדיאטות דלות-מלח. אחד מתפקידיי היה להמליץ שיאכלו חמאה דלת-מלח וגבינה דלת-מלח. תגובתם הייתה: "דוקטור, אני לא יכול לאכול גוש שומן!" ללא המלח, גושי השומן הצהובים הללו אינם ערבים לחך, אינם אכילים.

סוכר:גרם/100 קלוריות נתרן:מ"ג/100 קלוריות
8 80 חלב מלא
12 72 שוקו
8 76 יוגורט (רגיל)
17 53 יוגורט (טעם פירות)
13 35 גלידת שוקולד
1 383 גבינה (אמריקאית)
0 144 גבינת צ'דר
4 560 גבינת קוטג' (1%)
0 114 חמאה (רגילה)
0 0 חמאה (נטולת מלח)

הוספת מלח ו/או סוכר להעשרת טעמם של תפוחי אדמה, שעועית, אורז, ירקות ופירות תהיה מהלך בריא הרבה יותר וטעים הרבה יותר מאשר הוספת טעמים אלה בשומן המצוי במוצרי החלב.

 

מוצרי חלב בונים עצמות – למעשה הם גם פוגעים בהן

כותבת מועצת החלב הארצית: "מספר גדול של מחקרים מדעיים מן העשורים האחרונים מוכיח כי צריכה נאותה של חומרים מזינים (כגון סידן) שמקורם במוצרי חלב כגון גבינה או יוגורט, משפיעים השפעה חיובי על בריאות העצם על ידי הגברת בניית העצמות בתקופת הגדילה, על ידי האטת אובדן מסת עצם  שנובע מהזדקנות ועל ידי צמצום מספרם של שברים עקב פריכות עצמות הנובעת אוסטיאופורוזיס".[2] האמת היא שלמוצרי חלב אכן עשויה להיות השפעה בגידולן של עצמות.

תכליתו הביולוגית הראשית של חלב הפרה הוא לגרום גידול – גידולו של עגל מ-30 ק"ג ל-300 ק"ג בפחות משמונה חודשים. הישג זה מתקבל בזכות כמה תכונות ש"נוזל גידול הפלא" הזה ניחן בהן. חלב פרה עשוי 50% שומן ובכל ליטר יש בו כ-600 קלוריות "מקדמות גידול".[3] לשם קידום הגידול המהיר יש בחלב הפרה גם ריכוזים גבוהים של חלבון, אשלגן, נתרן, סידן וחומרים מזינים אחרים. (להשוואה, ריכוזיהם של חומרים מזינים אלה בחלב אשה נמוך פי שלושה או פי ארבעה מריכוזיהם בחלב פרה.[3])

מוצרי חלב מגדילים את כמות הורמוני הגדילה:

נוסף על קלוריות וחומרים מזינים לקידום הגדילה, בחלב פרה יש גם כמות גדולה יותר של הורמונים הממריצים במישרין את גדילת העגל. החזק ביותר מבין ההורמונים הללו נקרא גורם גדילה דמוי-אינסולין-1 (IGF-1). כשבני אדם שותים חלב פרה, רמות ההורמון IGF-1 גדלות גם הן. מחקרים שמומנו בידי תעשיית החלב מגלים עלייה של 10% ברמות ה-IGF-1 בנערות מתבגרות ששתו כחצי ליטר ביום, ועלייה זהה בנשים לאחר הפסקת הווסת שצרכו 3 מנות ביום של חלב דל-שומן או בעל 1% שומן.[4] עלייה זאת ברמת ה-IGF-1 היא סיבה חשובה להשפעת "בניית העצם" של חלב הפרה.

IGF-1 מקדם גם גדילה בלתי רצויה – כגון גידולי סרטן והזדקנות מואצת. IGF-1 הוא המקדם החזק ביותר של התפתחות גידולים שנתגלה מעולם בסרטן השד, בסרטן הערמונית (פרוסטטה), בסרטן הריאות ובסרטן המעי הגס.[6]  המרצת-יתר של גדילה על ידי IGF-1 מובילה גם להזדקנות מוקדמת – ואילו צמצום רמות ה-IGF-1 הוא גורם "אנטי אייג'ינג".[7]

מוצרי חלב מעלים את רמת האסטרוגן:

המסר בדבר כושרו של האסטרוגן לבנות עצמות חסינות-שברים (למנוע אוסטיאופורוזיס) מושרש במוחן של נשים מזה ארבעה עשורים על ידי תעשיית התרופות, המוכרת מוצרי טיפול הורמונלי חלופי כגון פרמארין ופרמפרו. גם מזון מעלה את רמות האסטרוגן בגופו של אדם – ומזונות חלביים מהווים כ-70%-60% מן האסטרוגן שמקורו במזון.[8] המקור העיקרי של אסטרוגן הוא החליבה המתמדת של פרות במשך הריונן, הרווחת במשק החי מודרני המתועש.[8, 9] ככל שההריון מתקדם, תכולת האסטרוגן בחלב עולה, מ-15 פיקוגרם/מיליליטר ל-1,000 פ"ג/מ"ל.

ייצור אסטרוגן (אסטרון)

לא בהריון 15 פ"ג/מ"ל
במחצית ההריון הראשונה 151 פ"ג/מ"ל
בימים אחרונים להריון 1000 פ"ג/מ"ל

תוצאות מוכחות היטב של עודף אסטרוגן הם סרטן שד, סרטן הרחם וסרטן הערמונית.

התפריט המערבי כולו מזיק לעצמות: מועצת החלב הארצית מבקשת לשכנע אותך ש"אין שום הוכחה לכך שמזונות עתירי חלבון כגון מוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם".[10] ואולם אנשי תעשיית החלב יודעים שהדבר אינו נכון ובמקום אחר הם מודים בפה מלא: "עודף חלבון במזון, במיוחד חלבונים מזוקקים, מגביר את פליטת הסידן בשתן. אובדן סידן זה עשוי לשבש לרעה את מאזן הסידן ולהביא לידי אובדן עצם ואוסטיאופורוזיס. השפעות אלה יוחסו לעלייה בעומס חומצי אנדוגני הנוצר על ידי חילוף-החומרים החלבוני, עומס התובע סתירה על ידי מלחי הסידן הבסיסיים מן העצמות".[11]

כלומר, למוצרי החלב יש השפעה של בניית עצם – IGF-1 ואסטרוגן; והשפעה של הרס עצמות – חומצה וחלבון. התוצאה הסופית תלויה במאזן הסופי של ההשפעות המצטברות הללו. (יש לתת את הדעת לכך שצריכת סידן משפיעה מעט, לחיוב או לשלילה, על בריאות העצמות. ר' עלון מקדוגל מפברואר 2007.) חוקרים המתכננים מחקרים שמיועדים להוכיח כי מוצרי החלב מועילים לבריאות העצם נוהגים פעמים רבות להוסיף לניסוי שפע פירות וירקות או תרופות נוגדות-חומצה (כגון Citracal) כדי לנטרל תחילה את החומצות שבמזון.[12] בדרך זאת השפעת החיוביות, כגון המרצת גידול עצם בגלל IGF-1, יהיו התוצאות הדומיננטיות.

השוואת העומס החומצי של מזונות שונים:[3, 13]

עומס חומצי כלייתי לכל 100 קלוריות:
גבינת צ'דר 10.0
דגים (בקלה) 9.3
בשר עוף 7.0
בשר בקר 6.3
אפונה 1.0
קמח חיטה 1.0
תפוחי אדמה -5.0
תפוחי עץ -5.0
בננות -6.0
עגבניות -18.0
תרד -56.0

(ערך חיובי מציין חומציות ואילו ערך שלילי מציין בסיסיות)

שימו לב: תעשיית החלב מוכרת גבינה חומצית מאוד למען בריאות העצם – צפו בפרסומות שלהן

 

באופן עקבי, כשמשווים אוכלוסיות בני-אדם שתפריטן שונה, שיעור שברי הירך עולה ככל שעולה צריכת החלבון מן החי (לרבות מוצרי חלב). לדוגמה, בקרב בני-אדם מארה"ב, מקנדה, מנורבגיה, משבדיה, מאוסטרליה ומניו-זילנד מוצאים את שיעור אוסטיאופורוזיס הגבוה ביותר.[14, 15] השיעורים הנמוכים ביותר מתגלים בקרב אוכלוסיות האוכלות הכי פחות מזונות מן החי (אוכלוסיות אלה הן גם בעלות תפריט דל סידן) – כגון האזורים הכפריים של אסיה ושל אפריקה.[14, 15] חלבון במזון קשור קשר ישיר בחומציות המזון הנצרך.

שברי ירך ביחס לצריכת חלבון מהחי
בגרף זה מוצגת ההוכחה החותכת לעובדה שככל שגדולה צריכת החלבון של אוכלוסייה, כן גדול בה  הסיכון לשברי ירך. [14, 15]

מוצרי חלב גורמים לבני אדם להתחטב – זה לא מה שהם מספרים זה לזה

כותבת מועצת החלב הארצי: "כשמדובר בחיטוב קו המותניים, אוסף גדל של מחקרים מלמד שאכילת '3 מוצרי חלב ביום' כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות עשויה להעניק לבני אדם בוגרים תוצאות טובות יותר מאשר הפחתת קלוריות בלבד."[16]

תעשיית החלב מקדמת צריכת מוצרי חלב לשם הורדת משקל, הגם שהם יודעים כי זהו קמפיין שקרי. הנה למשל מסקנתו של מאמר סקר שמימנו ואשר פורסם ב-Journal of Nutrition (כתב-העת לתזונה) בגיליון מ-2003: "אותרו תשעה מחקרים על הוספת מוצרי חלב לתזונה: בשבעה לא נמצא הבדל משמעותי בשינוי משקל הגוף או בשינוי הרכבו בין קבוצות המחקר והביקורת. ואולם שני מחקרים שנערכו בבוגרים מבוגרים יותר גילו עליית משקל משמעותית בהרבה בקבוצות שצרכו מוצרי חלב."[17]
ב'סימפוזיון רכיבי מוצרי חלב וויסות משקל' שנערך ב-21 באפריל 2002 בניו אורלינס, אמרה ד"ר סוזן באר (המרבה לעבוד בשירות תעשיית החלב): "לסיכום, הנתונים הזמינים מתוך מחקרים אקראיים על הוספת מוצר חלב או סידן אינם מספקים אלא תמיכה מועטה בהשפעתה על הפחתת משקל הגוף או מסת שומן."[17] כלומר, הם יודעים את האמת אך אינם משתפים בה את הצרכנים. מחקרים שפורסמו מאז הסקר הזה רובם מומנו בידי תעשיית החלב וזויפו כדי שיתמכו בקמפיין הרווחי שלהם ה"מוכר" הורדת משקל.

המלצת מוצרי חלב היא גזענית

אומרת מועצת החלב הארצית: "מיעוטים שלקו בבעיות עיכול עקב צריכת חלב לומדים אסטרטגיות חדשות כדי שיוכלו ליהנות מחלב וממוצרי חלב. פירוש דבר הוא שמיעוטים (ולא-מיעוטים) בעלי אי-סבילות ללקטוז אינם צריכים עוד להפסיד את חומרי המזון החיוניים שמספקים מוצרי החלב. ההשפעות הבריאותיות של ההימנעות ממאכלי חלב – המקור הראשי של סידן במזון – עלולות להיות חמורות במיוחד לאמריקנים ממוצא אפריקני, להיספנים, לאסיאנים ולאינדיאנים. למיעוטים נשקף סיכון גבוה ליתר-לחץ-דם, לשבץ, לסרטן מעי הגס ולאוסטיאופורוזיס – מחלות שצריכת סידן נמוכה עשויה להיות מן הגורמים המקדמים אותן."[18]
זוהי דוגמה מובהקת לזריעת פחד ולמשחק ברגשות הפחד אנושיים.

לבני הגזע הלבן יש סבילות גבוהה לסוכר המצוי בחלב, הלא הוא הלקטוז. לבני גזעים אחרים יש "אי-סבילות" טבעית, נורמלית, לסוכרי החלב, וסוכרים אלה כשהם נצרכים אחרי היגמלות מחלב-אם גורמים להם בעיות עיכול ונפיחות, כאבי בטן ושלשול. חלב גורם בעיות עיכול ל-90%-60% מהם.

[על היקפי אי-סבילות ללקטוז בישראל, קיראו כאן.]

מאמר מערכת בכתב-העת הרפואי הבריטי (British Medical Journal) משנת 2006 מתייחס לסוגיה זאת: "יתר על כן, עלינו לשאול אם אנחנו מזיקים לילדים על ידי עידודם לעמוד בהמלצות. השמנת יתר בקרב ילדים עולה במדינות המתמערבות, ומוצרי החלב – מקור הסידן הראשי על פי ההמלצות התזונתיות – תורמים במידה רבה לצריכת שומן וסוכר אצל ילדים. אומדים שכשלושה רבעים מאוכלוסיית העולם ניחנו באי-סבילות ללקטוז לאחר ההיגמלות מחלב-אם ולכן אינם עומדים היטב בצריכת חלב ומוצרי חלב. זאת ועוד, כמה מחקרים מרמזים שצריכת חלב פרה מגבירה את הסיכון לכמה סוגי סרטן."[19]

גם במניעת יתר-לחץ-דם או לטיפול בו, תרומתם של מוצרי החלב אפסית למעשה – לכל היותר, סקר במימון תעשיית החלב גילה הורדה של 1.44 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי (בעת התכווצות חדרי הלב) ו-0.84 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי (בעת הרפיית חדרי הלב).[20] (להשוואה: תוצאות שהתקבלו אצלנו במרכז הרפואי מקדוגל גילו ירידה של 23/14 מ"מ כספית בלחץ-הדם אצל בני אדם שסבלו מלחץ-דם גבוה (150/90 מ"מ כספית או יותר) בפחות מ-10 ימים; וב-10 הימים הללו, כמעט כל בני האדם הללו פסיקו ליטול תרופות להורדת לחץ-דם.)

מוצרי חלב הם עתירי קלוריות, שומן וכולסטרול, ותורמים להיווצרות מחלות לב, שבץ, סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר. הם נמצאים גבוה בשרשרת המזון ועל כן מצטברים בהם כימיקלים סביבתיים, לפעמים בכמויות מסוכנות. חלבון החלב הוא הגורם מספר אחד לאלרגיות למזון ועלול לגרום מופעים חמורים יותר של "אלרגיה למזון", הקרויים מחלות אוטואימוניות. כן ידוע שמוצרי חלב נגועים בחיידקים מסכני-חיים, לרבות E. coli, ליסטריה, סלמונלה, מיני סטפילוקוקוס, שחפת, נגיפי לאוקמיה של בקר ונגיפי כשל-חיסוני (AIDS) של בקר.  דיון מקיף יותר בסכנות חלב הפרה מצוי בעלון המידע שלי ממאי 2003, במאמר "שיווק חלב ומחלות".

תעשיית החלב עדיין אינה מחויבת לתת דין וחשבון לאיש

בגלל עוצמתה הפיננסית של תעשיית החלב וקשריה הפוליטיים, אנשיה רשאים לומר ככל עולה על רוחם ואיש אנו יכול לעצור אותם. ואולם צרכנים ספקניים עשויים לתהות: "מדוע בני האדם הם בעלי החיים היחידים השותים חלב של מין ביולוגי אחר ומוסיפים לשתות חלב לאחר גיל ההיגמלות הטבעי?" וגם: "מדוע עיצב אותנו הטבע (או הבורא) כך שעלינו לסכן את חיינו כדי להשיג חומר מזין חיוני – סידן?"

206.6 מיליון הדולרים בשנה שמקציבה מועצת החלב הארצית לשם בלבול בני האדם והסתרת האמת למען בצע כסף, והלך הרוח הפוליטי הרווח כיום, אינם מותירים תקווה לפיקוח על תעשיית החלב, או ליתר דיוק, מאחר שמדובר בחומר כה מסוכן – להוצאת מוצרי הפרה הללו אל מחוץ לתפריט האדם.[21]  למרבה המזל, בני-אדם חושבים משתחררים ומשחררים את משפחותיהם מן החולי והשמנת יתר על ידי הכרת עובדה שצרכיו התזונתיים של האדם רחוקים מאוד מאוד מצרכיהם התזונתיים של תינוקות הפרה.

ד"ר מקדוגל בהרצאה: כיצד מרמה תעשיית החלב את הציבור

מקורות:

1) הוספת טעמים לחלב: http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/health/materials/Wanted_Stronger_Bones.pdf

2) החלב משפיע לטובה על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd75-3Page1.htm

3) J Pennington.  Bowes & Church’s Food Values of Portions Commonly Used.  17th Ed. Lippincott. Philadelphia- New York. 1998.

4) Cadogan J, Eastell R, Jones N, Barker ME. Milk intake and bone mineral acquisition in adolescent girls: randomised, controlled intervention trial. BMJ. 1997 Nov 15;315(7118):1255-60.

5) Heaney RP, McCarron DA, Dawson-Hughes B, Oparil S, Berga SL, Stern JS, Barr SI, Rosen CJ. Dietary changes favorably affect bone remodeling in older adults. J Am Diet Assoc. 1999 Oct;99(10):1228-33.

6) Moschos SJ, Mantzoros CS. The role of the IGF system in cancer: from basic to clinical studies and clinical applications. Oncology. 2002;63(4):317-32.

7) Rincon M, Rudin E, Barzilai N. The insulin/IGF-1 signaling in mammals and its relevance to human longevity.Exp Gerontol. 2005 Nov;40(11):873-7.

8) Sharpe R.  Are oestrogens involved in falling sperm counts and disorders of the male reproductive tract?Lancet 341:1392, 1993.

9) Janowski T.  Mammary secretion of oestrogens in the cow.  Domest Anim Endocrinol. 2002 Jul;23(1-2):125-37.

10) שום הוכחה שמוצרי חלב משפיעים השפעה שלילית על מאזן הסידן או על בריאות העצם:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd69-1Page1.htm

11) יתר חלבון, בעיקר חלבונים מזוקקים:

http://www.nationaldairycouncil.org/NationalDairyCouncil/Health/Digest/dcd74-5Page1.htm

12) New SA.  Calcium, protein, and fruit and vegetables as dietary determinants of bone health.  Am J Clin Nutr. 2003 May;77(5):1340-1.

13) Remer T. Potential renal acid load of foods and its influence on urine pH.  J Am Diet Assoc. 1995 Jul;95(7):791-7.

14) Abelow B.  Cross-cultural association between dietary animal protein and hip fracture: a hypothesis. Calcific Tissue Int 50:14-8, 1992.

15) Frassetto LA .  Worldwide incidence of hip fracture in elderly women: relation to consumption of animal and vegetable foods. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2000 Oct;55(10):M585-92.

16) 3-מוצרי-חלב-ביות כחלק מדיאטה מופחתת קלוריות:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/healthyweight

17) Barr SI.  Increased dairy product or calcium intake: is body weight or composition affected in humans? J Nutr. 2003 Jan;133(1):245S-248S.

18) מיעוטים שסובלים מבעיות עיכול:

http://www.nationaldairycouncil.org/nationaldairycouncil/nutrition/lactose/lactoseIntolerance.pdf

19)  Lanou AJ. Bone health in children. BMJ. 2006 Oct 14;333(7572):763-4.

20)  Griffith LE, Guyatt GH, Cook RJ, Bucher HC, Cook DJ.  The influence of dietary and nondietary calcium supplementation on blood pressure: an updated metaanalysis of randomized controlled trials. Am J Hypertens.1999 Jan;12(1 Pt 1):84-92.

21) תעשיית החלב מוציאה 206.5 מיליון דולר:

 http://www.dairycheckoff.com/NR/rdonlyres/
8556915B-BDF6-4CAA-8D41-48AF5C3FA0FF/0/2005dmiannualreport.pdf.

האם יוגורט הוא מזון בריא בגלל שהוא מכיל חיידקים פרוביוטיים?

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

באדיבות האתר של ד"ר ג'ואל פורמן. (מקור)

שאלה: אני שוקלת לתת לילדי יוגורט כדי להרוויח את היתרונות שבפרוביוטיקה. האם יש אמת בסגולות הפרוביוטיות שמייחסים ליוגורט או שכל מוצרי החלב יותר מזיקים ממועילים? האם ישנו גיל או מצב גופני שבו יוגורט הוא מקור טוב לפרוביוטיקה?

תשובתו של ד"ר פורמן: יוגורט איננו הדרך הטובה ביותר לספק את צרכי הפרוביוטיקה שלנו, מכיוון שהוא מיוצר פעמים רבות עם תוספות סוכר ומחית פרי.
גופנו מגדל באופן אוטומטי חיידקים מועילים כשאנחנו אוכלים ירקות וקטניות, כלומר צריכת תוספות פרוביוטיקה איננה הכרחית לילדים ומבוגרים בריאים שצורכים כמויות נאותות של ירקות ומזונות טבעיים אחרים מהצומח.
יחד עם זאת, חיידקים פרוביוטיים מועילים במצבים מסוימים, למשל אם נטלתם אנטיביוטיקה, או אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית או מהפרעה במערכת העיכול. אך גם אז, אינני רואה מדוע דווקא יוגורט צריך להיות ה"שליח" של אותם חיידקים טובים.
צריכת החלב כיום היא גבוהה מידי, והרמה הגבוהה של הורמון הגדילה IGF-1 שנגרמת עקב צריכת מוצרי חלב עלולה להוות גורם מרכזי להתפתחות מחלות כרוניות וסרטן. לכן, אני נוטה שלא להמליץ על צריכת חלב ולא הייתי רוצה שתוספת החיידקים הפרוביוטיים תגרום לאנשים לחשוב שיוגורטים ממותקים הם מזון בריא. כאשר יש צורך בפרוביוטיקה, תוסף תזונתי הוא עדיף.


לקריאה נוספת ישירות מהאתר של ד"ר פורמן על הקשר בין חלבון מן החי והורמון הגדילה IGF-1, שנקשר לסיכון מוגבר לסרטן:
Animal Protein, IGF-1 and Colon Cancer
Do Protein Powders Fuel Muscle Growth Healthfully?
Dr. Fuhrman’s Position Paper on IGF-1

האם מחלת הפרקינסון האיומה מקורה בצריכת חלב?

ד"ר זיו גן אור, רופא, בעל דוקטורט נוסף בחקר מחלת הפרקינסון, סוקר במאמר במדור הבריאות של עיתון הארץ, את המחקרים האחרונים בתחום שמגלים קשר מפתיע ומדאיג בין מחלת הפרקינסון וצריכת חלב.

מתוך עיתון הארץ
מתוך עיתון הארץ – לחצו להורדת המאמר אליכם למחשב

"אחת התיאוריות השולטות כיום במדע היא שמדובר בגורם זיהומי כלשהו המגביר את הנטייה להתפתחות המחלה, ייתכן כזה שמצוי במערכת העיכול או אשר מגיע אליה מבחוץ. האם ייתכן כי הגורם שמגיע ממערכת העיכול ומשפיע על הסיכון לחלות בפרקינסון קשור בצריכת חלב?"

בהמשך מוסיף ד"ר גן אור:

"ייתכן שבראייה ארוכת טווח המשקללת את מכלול השפעות החלב על בריאות האדם בכלל, ועל תחלואה בפרקינסון בפרט, יש מקום לעודד את הציבור לצרוך סידן ממקורות חלופיים, להפחית את צריכת החלב ואף להוציאו כליל מהתפריט. ייתכן ששינוי המלצות התזונה ברוח זו יוכל לתרום להפחתת החולי בפרקינסון – אחת המחלות האכזריות ביותר הפוגעות כיום באוכלוסייה המבוגרת."

לקריאת הכתבה באתר הארץ

להורדת הכתבה בפורמט PDF

קישורים למאמרים ועוד הרחבה בנושא:

המאמר שמוזכר בכתבה

מכתב תגובה של ד"ר גראנט (מהמכון לחקר התזונה בסן-פרנסיסקו) שטוען כי צריכת חלב קשורה לסיכון לפרקינסון, וסבור כי החלבון קזאין שנמצא בחלב הוא הגורם לכך.

מאמרים נוספים שתיארו קשר בין צריכת חלב לפרקינסון:

קשר בין צריכת חלב בנשים לפרקינסון

קשר בין צריכת מוצרי חלב לפרקינסון

צפו באברי גלעד מדבר על המאמר בתוכניתו בגלי צה"ל

חזון העצמות הבריאות – מאמר מאת אורית אופיר

כתבה מצויינת של הדיאטנית הקלינית אורית אופיר שפורסמה בעיתון "הארץ" מסבירה מדוע מומלץ לצרוך סידן דווקא מהצומח. בניגוד למוצרי חלב, מזונות מהצומח מכילים מלבד הסידן גם ויטמין C, נוגדי חמצון, ויטמין K, מגנזיום ואשלגן אשר כולם חיוניים לבריאות העצם.

אורית אופיר, דיאטנית, פרסמה מאמר מצוין שעושה סדר בנושא בריאות העצם והקשר לתזונה.
קטע מתוך המאמר:
"לפי החוקרים מהארוורד יש מעט, אם בכלל, ראיות שצריכה גבוהה של מוצרי חלב מגנה מפני אוסטיאופורוזיס, והיא אף קשורה כנראה לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית וייתכן אף לסרטן השחלות. לאנשים הצורכים תזונה איכותית הכוללת עלים ירוקים, קטניות, אגוזים, גרעינים ומספיק חלבון, היתרונות התזונתיים בצריכת חלב גבוהה כנראה לא עולים על ההשלכות השליליות.
חזון העצמות הבריאות

גיוון הוא כלל גדול בתזונה ותקף גם לגבי מקורות הסידן. לכן, במקום לשאוף להגיע לשלושה מוצרי חלב ביום, חשוב להכיר ולשלב מגוון מקורות לסידן בתזונה היומית ולשים דגש מיוחד על מקורות מהצומח בשל מכלול הרכיבים שקיים בהם בנוסף לסידן. ההמלצות העיקריות למניעת אוסטיאופורוזיס דומות להנחיות הבסיסיות לתזונה ואורח חיים בריאים המוכרות לכולנו. כמו שנאמר: עצם בריאה בגוף בריא".

קישור לקריאה נוחה של הכתבה בפורמט PDF

קישור לפרסום הכתבה בעיתון "הארץ"

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן

ירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).

השבוע פרסמנו שנייר עמדה חדש של רופאים בכירים בהרווארד אשר פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics קובע שבניגוד לקשקשת של מועצת החלב, חלב אינו מסייע במניעת שברים בקרב מבוגרים.
אולם נייר העמדה עליו גם חתום פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה באוניברסיטת הרוורד לא מסתפק בכך, והוא מפרט ממצאים מטרידים ביותר, כאלו שחייבים להגיע לידיעת כל אדם ואדם בישראל, חלב מסרטן.החוקרים הבכירים קובעים שמבחינה אבולוציונית חלב נועד לגרום לגדילה מהירה של עגלים, שכן עגלים צעירים נמצאים בסיכון גבוה להטרף ע"י טורפים, ולכן הוא מכיל הורמוני גדילה רבים. אע"פ כן, ההשלכות של חשיפה של בני אדם לגורמי גדילה אלו שבחלב באמצעות צריכה ממושכת של מוצרי חלב לכל אורך החיים לא נלמדה מעולם באופן מעמיק!
במלים אחרות, אנו עורכים על עצמנו ועל ילדינו ניסוי המוני בצריכת חלב בהיקפים שמעולם לא צרכנו בהסטוריה האנושית, ותוצאותיו השליליות של ניסוי זה רק הולכות ומתבהרות בימים אלה:
החוקרים מסבירים שממצאים מדעיים מעלים שצריכת חלב מעלה את ריכוזו בדם של הורמון הגדילה מסוג IGF-1, הורמון אשר נקשר במחקר לסרטן הערמונית ולסוגי סרטן אחרים (למשל סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן השחלות).בנוסף, החוקרים קובעים, שחלב תעשייתי שונה מאוד מחלב במשקים מסורתיים – במשקים מודרניים (כמו בארה"ב ובישראל) מעברים את הפרות מדי שנה, והתוצאה היא שהחלב שלנו עשיר בהורמוני הריון (אסטרוגן ופרוגסטרון).אע"פ שמדובר במחקר בתנועה, לדעת החוקרים, כיום כבר ניתן לומר בדרגה קרובה לודאות שצריכת מוצרי חלב מגדילה את ההסתברות לסרטן הערמונית, וכן את ההסתברות לסרטן ערמונית אלים.מתוך הכרות עם הפעילות של מועצת החלב נוכחנו לדעת שמועצת החלב דואגת בקפידה לפרסם מחקרים חדשים רק כאשר הם תומכים במטרותיה העסקיות להגדלת צריכת החלב.

עם זאת, אנחנו מצפים שמועצת החלב, ממנכ"ל המועצה – שייקה דרורי, דרך המנהלת המדעית (רופאת השיניים) ד"ר טובה אברך, ועד הדיאטנית שרית עטיה – שיחרגו ממנהגם ויציגו לציבור הרחב את הממצאים של הרווארד.

זאת האחריות המוסרית המינמלית הנדרשת ממי שאמון על התחום בארץ ונהנה ממעמד של "חברה לתועלת הציבור".
יש לכם הזדמנות לעשות תפקידכם, לתועלת הציבור.

עד אז, אנו פונים אליכם הקוראים, נא עיזרו להפיץ את המידע הזה לכמה שיותר אנשים, על מנת שיפסיקו להשתתף בניסוי הגדול בעולם שפוגע בבריאותם.

—————————-

קישורים:

הכתובת על הקיר: חלב מסרטן – בדף הפייסבוק. 

המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion

וידאו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום:
http://bit.ly/3aDay-willet

צריכת חלב אינה מגינה בפני שברים בקרב מבוגרים:
http://bit.ly/milkbadforbones

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו:
https://milklies.wordpress.com/

ואם עוד לא עשיתם זאת – הצטרפו לדף חלב – עובדות או מיתוסים

חלב ומוצרי חלב גורמים לסרטן כך מזהירים החוקרים של הרווארד

צריכת חלב לא מגינה בפני שברים אצל מבוגרים

חדשות נפלאות!
נייר עמדה חדש של חוקרים בכירים באוניברסיטת הרווארד, ביניהם פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה בהרווארד ואחד הפרופסורים המצוטטים ביותר בעולם, פורסם ממש השבוע בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics.
צריכת חלב לא מגנה בפני שברים אצל מבוגרים
נייר העמדה מאשר אחת לאחת את הטענות שלנו, חלב – עובדות או מיתוסים, וקובע ללא כחל וסרק: אין סיבה לשתות חלב!

חדשות נפלאות!
נייר עמדה חדש של חוקרים בכירים באוניברסיטת הרווארד, ביניהם פרופ' וולטר ווילט, ראש מחלקת התזונה בהרווארד ואחד הפרופסורים המצוטטים ביותר בעולם, פורסם ממש השבוע בכתב העת היוקרתי JAMA Pediatrics.
צריכת חלב לא מגנה בפני שברים אצל מבוגרים
נייר העמדה מאשר אחת לאחת את הטענות שלנו, חלב – עובדות או מיתוסים, וקובע ללא כחל וסרק: אין סיבה לשתות חלב!

לפי נייר העמדה, שתיית חלב איננה צורך אבולוציוני. למעשה, לא רק שבני אדם ניזונו מתזונה מאוזנת נטולת חלב במשך אלפי שנים לפני ביות בעלי-חיים לחלב, כך גם כיום, אוכלוסיות רבות מסביב לעולם צורכות מעט מאוד חלב או שלא צורכות חלב כלל מסיבות ביולוגיות (אי סבילות ללקטוז), אי זמינות, או העדפה תרבותית.

סידן בכמות מספקת ניתן להשיג משפע של מקורות אחרים, ויותר מכך – ההמלצות הנוכחיות לצריכת סידן בארה"ב (שהן גם ההמלצות בישראל) מבוססות על מחקר לוקה בחסר, והן גבוהות משמעותית מהצרכים האמיתיים של הגוף ומהמלצות התזונה בבריטניה.

סקירה עולמית השוואתית מראה שבמקומות בהם לא צורכים חלב שכיחות השברים נמוכה יותר מאשר במדינות שבהם צורכים חלב. וחשוב מכל – מבהירים החוקרים הנכבדים בהרווארד – מניתוח-על (מטא אנליזה) של מחקרים שפורסם לאחרונה עולה שצריכת חלב כלל אינה מגינה מפני שברים בקרב מבוגרים!

נייר העמדה גם מזהיר מפני הקשר שבין צריכת חלב לסוגי סרטן מסויימים, ומסביר מדוע אתם ממש לא רוצים לתת לילדים שוקו או לשתות חלב דל שומן.
על כל אלו נרחיב בפרסומים נוספים השבוע. עקבו אחרי הפרסומים שלנו, או קראו את המסמך המלא באנגלית:
http://bit.ly/Harvard-3aDay-Opinion
—————————-

שמעו עוד מפיו של יו"ר ביה"ס לתזונה בהרווארד על ההמלצה לצריכת 3 מוצרי חלב ביום: http://bit.ly/3aDay-willet

למידע נוסף אודות הסכנות שבצריכת חלב עקבו אחר הבלוג שלנו: https://milklies.wordpress.com

שלושה מוצרי חלב ביום?! אבל מה עם השומן הרווי?

חלב ומוצרי חלב הינם אחד המקורות העיקריים לצריכת שומן רווי בתזונה המערבית. כמעט מיותר לציין – השומן הרווי, המצוי בעיקר במזונות מן החי, הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות שורה ארוכה של מחלות שהשכיחות בניהן הן מחלות לב וכלי דם, והנחיות התזונה קוראות לצמצם ככל שניתן את צריכתו.

ארגון הלב האמריקאי (ה-American Heart Association) ממליץ להגביל את צריכת השומן הרווי ככל האפשר, ובכל מקרה להקפיד שלא יותר מ- 7% מהקלוריות בתזונה שלנו יגיעו משומן רווי. המלצות אלו הן לכל אדם מעל לגיל שנתיים.

3 מוצרי חלב ביום = שומן רווי, טרשת עורקים ומחלות לב.

3 מוצרי חלב ביום = טרשת עורקים והתקפי לב

חלב ומוצרי חלב הינם אחד המקורות העיקריים לצריכת שומן רווי בתזונה המערבית. כמעט מיותר לציין – השומן הרווי, המצוי בעיקר במזונות מן החי, הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להתפתחות שורה ארוכה של מחלות שהשכיחות בניהן הן מחלות לב וכלי דם, והנחיות התזונה קוראות לצמצם ככל שניתן את צריכתו.

ארגון הלב האמריקאי (ה-American Heart Association) ממליץ להגביל את צריכת השומן הרווי ככל האפשר, ובכל מקרה להקפיד שלא יותר מ- 7% מהקלוריות בתזונה שלנו יגיעו משומן רווי. המלצות אלו הן לכל אדם מעל לגיל שנתיים.

אז מה זה אומר בעצם?
עבור ילד בן 8, למשל, שמשקלו וגובהו תקינים וממוצעים (אחוזון 50) שצריכת הקלוריות היומית שלו עומדת על 1480 קלוריות – ההמלצה היא לצרוך פחות מ – 103.5 קלוריות משומן רווי, שהן 11.5 גרם שומן רווי, וכל המפחית הרי זה משובח.

ואיך זה קשור לצריכת חלב ומוצרי חלב?
בנובמבר 2005 השיקה מועצת החלב את קמפיין "3 ביום – חלב, גבינה, יוגורט" לאחר שלטענתה סקר שנערך מצא שילדים ובני נוער בישראל צורכים מעט מידי סידן. מאז המסר לצריכת 3 מוצרי חלב ביום *לפחות* מפומפם ביתר שאת באמצעי התקשורת השונים, כאשר קהל היעד העיקרי הוא ילדים, כפי שמועצת החלב כותבת בעצמה וכפי שפירסמנו לא מזמן בעמוד (http://bit.ly/KidsMilk)

בניגוד לתמונה הוורודה שמציירת מועצת החלב, כאשר בוחנים את ערכם התזונתי של 3 מוצרי חלב מבין הנצרכים ביותר בישראל, מוצאים אמת עגומה ומדאיגה – להלן כמות השומן הרווי במוצרי החלב המוגדרים "מנה" לפי מועצת החלב
– בכוס "חלב 3%" אחת מתחבאים כ- 4.3 גרם שומן רווי.
– בפרוסת גבינה צהובה תמימה "עמק קלאסית 28%" מתחבאים 4 גרם שומן רווי.
– כמות זהה לזו שבפרוסה גבינה צהובה מתחבאת גם בגביע אחד של היוגורט הפופולרי "דנונה ביו 3%".

לעשות לכם חשבון? 
– 12.3 גרם שומן רווי – וזה רק ממוצרי חלב! עוד לפני שהילד אכל ביצה או מנת בשר (העתירים שומן רווי גם הם).

עיניכם הרואות, זוהי התזונה המומלצת לילדים שלנו על ידי מועצת החלב, ועבור הבנות המצב אף חמור יותר שכן צריכת הקלוריות היומית המומלצת עבורן נמוכה יותר.

למידע נוסף שתעשיית החלב לא מספרת לכם – הצטרפו לדף שלנו חלב – עובדות או מיתוסים
ועקבו גם אחר הבלוג:
https://milklies.wordpress.com/

————————————-
מקורות:
עמדת ארגון הלב האמריקאי (AHA):
http://bit.ly/Hearth-AHA

ערכים תזונתיים של המוצרים המוצגים:
http://bit.ly/Gvina-Zehuba
http://bit.ly/Milk3percent
http://bit.ly/Danone-Bio

חישוב צריכת קלוריות מומלצת לילדים עפ"י גובה ומשקל:
http://bit.ly/Calories-Kids