מחבר חלב עובדות או מיתוסים

אתמול פרסמנו את הוידאו הקצר והקולע של ד"ר גרגר שסוקר את מצב המחקרים הממומנים על ידי תעשיות התרופות והמזון. וחושף נתון סטטיסטי מדהים. מבין המחקרים שנבדקו אין ולו מחקר ממומן אחד שמסקנותיו אינן מטיבות עם החלב.

והנה הזוית הישראלית של הסיפור

משרד הבריאות מממן יחד עם מועצת החלב את קרן המחקרים בנושא תרומת החלב ומוצריו לבריאות האדם ממש ככה. מסמנים את המטרה מסביב לחץ. ומגדירים מראש את תוצאות המחקר על מנת שיוכל לזכות במימון. מגדילים לעשות אצלנו וכספי הציבור מושקעים באופן ישיר במחקר שמטרתו למצוא בכל מחיר סיבות לצרוך חלב, שאחר כך משווקות במרץ רב לאותו ציבור עצמו. שלא יודע שבכספו שלו מפעילים תעמולה שקרית כנגדו שאיננה בטובתו.

חברים בדף פנו אלינו ושאלו חלב הוא מוצר שנוי במחלוקת, איך זה יכול להיות שהוא בכל זאת מקובל על כל כך הרבה מומחים?

1. תלות מוחלטת של האקדמיה והמחקר במימון שמגיע מהתעשיה:

תחום מחקר התזונה אינו משופע בכסף, שלא כמו תחום הכלכלה ומנהל עסקים, מדעי המחשב והנדסה, שצומחים בקצב גבוה ומייצרים עסקים רווחים ומודלים עסקיים חדשים, תחום המזון מוגבל יותר, והמחקר בתחום מסתפק בקרנות מחקר ממשלתיות דלות תקציב. הכסף הגדול בענף התזונה מגיע באופן טבעי מחברות המזון, חברות שמחזור הכנסותיהן הוא מליארדים ותקציבי השיווק נמדדים בעשרות מליונים, לכל תאגיד מזון כמעט יש מחלקת מחקר ותאגידי המזון הגדולים בעולם הם הזרוע העיקרית שממנת מחקרים בתחום תזונה, האם זה אומר שכל המחקרים רעים? בודאי שלא. אבל זה בהחלט אומר שאם אתה כחוקר רוצה לחקור, להתפרסם, להגיע לבטאונים החשובים ולעסוק בתחומים מעניינים אתה צריך מימון, סיכוייך לקבל מענק יגדלו אם תבחר את הנושא שמעניין את נסטלה, דנונה, טייסון, איגוד מגדלי החזירים, מועצת החלב… ולא את איגוד מגדלי הברוקולי או התותים שעם כל הכבוד למחקרים היפים שתוכל להביא עבורם, הם לא יוכלו לממן את עלות שנת המחקר הכה יקרה.

זה מה שכותב על כך ד"ר יובל נח הררי, היסטוריון, בספרו קיצור תולדות האנושות (עמ' 277-278):

"רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות, כלכליות או דתיות […] אפילו רצינו לממן 'מדע טהור' שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים, כלכליים ודתיים, לא היה הדבר אפשרי. שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות כגון, 'מה חשוב יותר? מה טוב יותר?' ואלו אינן שאלות מדעיות. […]
"חשבו למשל על הקושיה הבאה: שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים. חוקרת א' מחפשת מימון למחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה אחוזים בתפוקת החלב שלהן. חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה, 'האם פרות חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?' […] לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף? אין על כך תשובה מדעית. יש על כך רק תשובות פוליטיות, כלכליות ודתיות. בעולם של ימינו ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף, אבל לא מפני שמחלות הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של פרות." 

2. המומחים ברובם נסמכים על מה שאמרו להם

רוב המומחים (דיאטנים, רופאים,…) שמאמינים שחלב חשוב (ולאו דווקא בריא) מאמינים בכך לא בגלל שהם חקרו אותו בעצמם, ואפילו לא בגלל שהם קראו מחקרים ועשו בדיקה מקיפה בעצמם, אלא פשוט בגלל שאמרו להם. ממש ככה. מי אמר? המרצה בלימודים, חומר הלימודים ואחר כך גם כל מיני גופים וועדות שאחראיות לגיבוש המלצות. איגוד רופאי הילדים, איגוד התזונאים, ועדת המזון של ה FDA וועדת המזון של משרד החקלאות. אז למה שגופים מכובדים שכאלה ימליצו על חלב אם הוא כל כך שנוי במחלוקת?

3. כי תעשיות המזון פיצחו את השיטה!

כמות הידע המדעי בעולם איננה מאפשרת לכל מומחה להתחיל מאפס ולחקור בעצמו, ולכן מקובלת השיטה בה נסמכים על מידע שנצבר. איך מודאים שהמידע שנצבר נכון? יש דרך בה מגובשת דיעה מדעית. ברוב המקרים מדובר בגיבוש דיעה על בסיס הצטברות של מחקרים בשיטה שנקראת קונצנזוס מדעי אולם בעולם המזון והתרופות (ובעוד תחומים מן הסתם) כאשר לכסף יש משקל רב ומצד שני לטובת הציבור, מי שמגבש את הדיעה אלה גופים וועדות מדעיות שכפופות לרשויות ממשלתיות  בדרך כלל. הם אוספים את המחקרים שנראים להם, מנפים אחרים שנראים פחות, ולפעמים גם נכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ. חשוב להדגיש, שבניגוד לכל הגיון ועדות אלה אינן מקבלות החלטות של קונצנזוס מדעי המקובלת בעולם המדע אלא בשיטות של הצבעה ודיון, הפעלת לחצים וקשרים, שימוש בלוביזם יח"צ והרבה כסף. גופים אלה נוטים לשמרנות קיצונית, ואינם מאמצים שינויים אפילו כשהם הופכים לקונצנזוס מדעי.

זה לא נגמר בזה. התעשיות דואגות להעסיק חברי הועדה המומחים בתחום בתור יועצים חיצוניים לחברות המסחריות. כלומר על ידי בנית יחסי ניגוד אינטרסים מובנים ועל ידי כך יצירת מחויבות של המומחה לאינטרסים של החברה באופך עקיף. חובה לראות את הסרטון הבא של ד"ר גרגר כדי להבין טוב יותר על מה אנחנו מדברים (נתרגם גם אותו בקרוב)

הסיפור על דיאטת החלב לא מפסיק להדהד. בין התגובות שקיבלנו היתה הפניה לכתבה ממגזין און לייף על מזונות מומלצים לנשים, מבין רשימה מכובדת של מזונות טובים באמת (כמו קייל, חמוציות, עגבניות, פשתן) הוחבאו להם שני מזונות זרים לחלוטין לרשימת  מזונות בריאות: דג סלמון, ויוגורט יווני!

מדובר בטכניקה ידועה בכתבות מוזמנות שכאלה בהם הדיאטן או המומחה מטמיע את המסרים עבורם הוא מקבל כסף בין מסרים אחרים שלגביהם יש קונצנזוס רחב. מאמרים שיווקיים שכאלה יש המון, ואכן מאז פרסום שערורית דיאטת החלב קיבלנו הפניות רבות למקומות בהם פורסמו אזכורים של המחקר השקרי. ובכל זאת משהו כאן משך אותנו לבדוק יותר.

נגלה לכם סוד, בכל פעם שמחקר מגלה משהו מיוחד ביוגורט כדאי להתעמק ולבדוק אותו. הסיכוי לכשל גבוה ויש לכך הרבה סיבות, אחת מהן היא העובדה ששוק היוגורט הוא שוק צומח ומשגשג בשנים האחרונות והתעשייה העשירה הזו מממנת יותר מחקרים.

בכתבה הזו ליגורט נקשרו כתרים רבים (מקדם את בריאות המעי והנרתיק, בונה עצמות חזקות, משפר את מערכת החיסון, מוריד את לחץ הדם ובעל השפעה חיובית לירידה במשקל) ללא שום פירוט או נימוק.

חשוב לזכור שכל הטענות הללו ללא יוצא מן הכלל נבדקו לעומק והן במקרה הטוב רעועות מבחינה מדעית ונשענות על מספר קטן של מחקרים חלקם רעים במיוחד ובמקרה הרע אינן מבוססות על יותר מאשר אמונות טפלות.

לשני נושאים בלבד מתוך רשימת הסגולות של היוגורט כן ניתן פירוט ואפילו לינק

ציטוט מתוך הכתבה:

במחקר שפורסם בכתב העת הבינלאומי להשמנה מצאו החוקרים כי מבוגרים אשר סובלים מעודף משקל שאכלו שלוש מנות יוגורט כחלק מהתפריט ירדו ב 61% בשומן הגוף שלהם , מהמשתתפים האחרים אשר הקפידו על קלוריות בלבד.

לחצנו על הלינק וגילינו להפתעתנו לינק שבור. מהתחקות אחר השם של המאמר שמופיע בלינק international_journal_of_obesity_finds_yogurt_promotes_fat_loss ניתן להניח שהלינק הצביע בעבר על המאמר הקלוקל של ד"ר זימל מאוניברסיטת טנסי, אותו חוקר מפורסם מהפוסט הזה

יתכן שהמאמר הוסר מהאתר המארח שלו, בעקבות החשיפה של השחיתות סביב פרסומו והשימוש הציני שעשתה בו תעשיית החלב בארה"ב. מה שבטוח הוא שמגזין און לייף הדיאטנית יכולה לכתוב כל מה שעולה על רוחה, ממילא אף אחד לא טורח לבדוק…

אחרי הצלחה שכזו במחקר הראשון, החלטנו לרפרף גם על השני…

ציטוט מתוך הכתבה:

מחקרים מראים כי אכילת רמות גבוהות יותר של חלבון עוזרת לנשים עם ירידה במשקל, שומרת על שרירים ומקדם הזדקנות בריאה יותר.

כאן המאמר איננו מצביע על לינק שבור, אבל כן מצביע על מאמר המתפרסם באתר של דירקטוריון מגדלי החזירים של ארה"ב ושכמובן מומן על ידם ועל ידי מועצת הביצים. כבר התחלה מבטיחה, למרבה הפלא המאמר עצמו אינו עוסק כלל בשמירה על משקל אלא בהשוואת תחושת השובע על פני 12 שבועות  בקרב סובלים מעודף משקל, בעקבות אכילת תפריט עתיר חלבון לעומת תפריט רגיל. התפריט עתיר החלבון כולל בשר חזיר, ביצים ומוצרי חלב. לא רק שאין שום התייחסות ספציפית במאמר ליוגורט או למוצרי חלב אלא באופן כללי לחלבון, המחקר בכלל בדק הבדל בתחושת שובע של הנבדקים בהתאם לדיווחיהם. משהו קצת צורם לא? כי מה שהוא לא בדק (או בדק ובחר שלא לכלול בתוצאות) זה האם ניכר הבדל במשקל הנבדקים בתוך 12 השבועות. זו הרי המטרה האמיתית. אין כל אזכור אם כן למשקל הנבדקים לא לפני ולא אחרי. הפרמטרים היחידים על פיהם מוגשת המסקנה הם תחושת שובע ותיאבון. אז אולי תחושת השובע גדולה יותר ותחושת התיאבון נמוכה יותר אבל אם בתום 12 שבועות לא ניכר שום שינוי במשקל האם באמת ניתן לטעון שחלבון עוזר לירידה במשקל?

רוצים לדעת איך יודעים מי מימן את המחקר? חפשו את הכותרת Acknowledgment, במקרה של המאמר המדובר כאן, זה מה שכתוב שם (ההדגשה בצבע אדום היא שלנו):

acknowledgments
This study was funded by the National Pork Board and the American
Egg Board—Egg Nutrition Center. Additional support was provided by
the Purdue University Ingestive Behavior Research Center (postdoctoral
fellowship (H.J.L.); and, the Indiana Clinical and Translational Sciences
Institute, funded in part by grant # RR 02576 from the National Institutes
of Health, National Center for Research Resources.

זרוע השיווק של מועצת החלב בפייסבוק – דף הפייסבוק משפחה צעירה, מפרסם את הנתון הבא: יוגורט תורם לתחושת השובע! עם לינק שמבטיח מחקר. הלינק מוביל לדף המחקרים של מועצת החלב בו מופיע הטקסט הבא:

בהקשר של מגיפת ההשמנה, השגת תחושת שובע ממושכת היא מטרה חשובה
 בטיפול התזונתי. 
במחקר נערכה השוואה בין תחושת השובע לאחר אכילת שני מוצרי מזון
 שנצרכים בתדירות גבוהה בקרב צעירים בצרפת, 
כארוחה קטנה אחר הצהריים. המחקר כלל 18 גברים צעירים
 (גיל ממוצע 21 שנים) במשקל תקין. 
תחושת השובע היתה גבוהה יותר לאחר אכילת יוגורט 
לעומת חטיף שוקולד. המשתתפים דיווחו על פחות רעב, תאבון ורצון
 לאכול ועל יותר מלאות. יחד עם זאת, 
לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן.
Comparison of the effects of a liquid yogurt and 
chocolate bars on satiety: a
multidimensional approach.
Br J Nutr. 2010;103:760-7.


http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=7278548

מספיק לקרוא את התקציר של מועצת החלב בשביל לגלות את הכשל ששתול במחקר הזה. כשל ששייך לאותה משפחה של מניפולציות מחקריות האופייניות לתעשיית החלב.

קודם כל מדובר במחקר שנעשה על 18 אנשים. אבל נעזוב את זה לרגע. הנתון הזועק מכל הוא אחר!

שימו לב, היוגורט נבדק אל מול לא אחר מאשר שוקולד. כלומר החוקרים בבואם לבדוק איזה מאכל הכי משביע בחרו מכל המאכלים בעולם דווקא בשוקולד בתור המזון הנכון להשוות אליו רמת שובע. האם החוקרים רומזים כי יוגורט דומה בהרכבו, ערכו התזונתי וחשיבותו לגוף לשוקולד? כלומר פשוט מזון מיותר, ממתק?

האם מישהו מאיתנו מכיר מזון פחות משביע, ויותר יוצר "תחושת עוד" מאשר שוקולד? שוקולד עתיר סוכר, ושומן גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם ומיד לאחר מכן בשל תגובת האינסולין המוגזמת של הגוף לצניחה ברמת הסוכר שיוצרת את תחושת העוד המוכרת, יוגורט גם הוא עתיר שומן רווי וסוכר (לקטוז) וגם הוא כמו שאר מוצרי החלב גורם לעליה מהירה ברמות הסוכר בדם מיד לאחר אכילתו. אני מניח שגם החוקרים ידעו שההשוואה לשוקולד היא רעה, מניפולטיבית וגורמת להרמת גבות.
אם הם בכל זאת בחרו בה האם זה היה כי לא נמצא שום מזון סביר אחר שאפשר להשוות אליו יוגורט ושהיוגורט טוב ממנו?

עדכון:

רן ויעל שקראו את הפוסט והמחקר הפנו את תשומת ליבנו לזה :

שימו לב שגם לא נמצאו הבדלים בצריכת הקלוריות בארוחה שלאחר מכן. כי הרי מהכותרת שיוגורט תורם לתחושת שובע אנחנו אמורים להבין שיוגורט מסייע בהורדה במשקל/מניעת השמנה והמחקר בפירוש אומר שזה לא המקרה… כלומר יגורט ושוקולד שניהם תורמים אותו דבר לתחושת השובע אם מודדים אותה לפי התיאבון בארוחה שאחר כך

עדכון 2:
עוד נתון חשוב על המחקר – מי עומד מאחוריו?
This trial was financially supported by Yoplait France.
Flore Payen works for Yoplait France, the
company commercialising one of the two tested food products.

המחקר מומן על ידי יופלה צרפת. והחוקר שפרסם את המחקר – Flore Payen הוא עובד של יופלה צרפת.

כמה מפתיע…

כשהתחלתי לטפל בתזונה, לא הייתי טבעונית. וגם לא צמחונית. אבל עם הזמן שמתי לב שכמה מההמלצות חוזרות על עצמן כחלק מטיפול תזונתי במחלות שונות ומגוונות. בין היתר, חזרו על עצמן 2 המלצות:

להפחית את צריכת המזון מן החי.

ובפרט – להפחית את צריכת מוצרי החלב.

מוצרי החלב נמצאים בין הגורמים לאלרגיה, גזים, עצירות ובעיות עיכול נוספות, חומציות גבוהה, ליחה, ספיגה לקויה של ברזל ואנמיה, קוליק, וכן סוגים מסויימים של סרטן (בייחוד סרטן הערמונית וסרטן השחלות). בנוסף, מוצרי חלב מכילים שומן רווי וכולסטרול והם בעלי תכולת שומן גבוהה מסך הקלוריות, ולכן גם מעודדים השמנה.

אפילו במחלות אוטואימיוניות כמו לופוס (זאבת) וטרשת נפוצה אחת ההמלצות היא צמצום בצריכת מזון מהחי בכלל, וצמצום צריכת מוצרי חלב בפרט.

 רקע

בני האדם התחילו לאכול מוצרי חלב רק לפני 4000-5000 שנה, ובעיקר באזורים שבהם היה מחסור תזונתי. הם גילו, שבטווח הארוך הרבה יותר זול להשתמש בחלב הפרה, מאשר לאכול את הפרה עצמה. אלא שמערכת העיכול שלנו עדיין לא התאימה את עצמה למזון החדש הזה, והיא אינה יכולה לעכלו כראוי.

ע"פ פרסומים רשמיים של מועצת החלב רוב האוכלוסיה הבוגרת בישראל היא היפולקטוזמית, קרי חסרה את האנזים המאפשר את פירוק הלקטוז. לקטוז הוא דו סוכר הנמצא בחלבם של כל היונקים. ככל היונקים, אנו נולדים עם אנזים שמאפשר לנו לפרק את סוכר החלב שבחלב האם- החלב אותו נועדנו לינוק. הואיל ולאף יונק אין צורך בחלב לאחר גיל הינקות (כל שכן צורך בחלב של בעל חיים אחר) רמת האנזים בגופנו יורדת ב-75-90% בשנים הראשונות שלאחר ההנקה, והוא נעלם לחלוטין בקרב רוב הבוגרים. הסמפומים לרגישות ללקטוז נעים בטווח של בין קלים לקשים מאוד ומתבטאים בכאבי בטן, גזים, נפיחות בטנית ושלשולים. רבים מהסובלים מן הסמפטומים הללו כלל אינם מייחסים את המיחושים הללו לצריכת החלב.

 בקרת איכות

זאת ועוד: תמורות רבות חלו באיכות החלב שאנו שותים מאז ימי העידן הטרום תעשייתי. את השינויים הללו מסכמת ד"ר דבסמבוו מן המחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת הרוורד במילים הבאות: "החלב שאנו שותים כיום שונה מזה שאבותינו שתו במשך 2000 שנה. חלב כיום הוא, ככל הנראה, לא המזון המושלם של הטבע".  ברפתות מודרניות, על מנת למקסם רווחים, חולבים את הפרות כ – 300 ימים בשנה, אף על פי שהן הרות במהלך רב התקופה הזו. במשקים מסורתיים, לעומת זאת, הפרות נחלבות רק 5 חודשים בשנה והן אינן נחלבות בשלבי הריון מתקדמים. חלב פרה בשלבי הריון מתקדמים מכיל עד פי 33 יותר אסטרוגן מחלב פרה שאינה הרה.  אין זה מפתיע, לפיכך, ש -60 עד 80 אחוז מן האסטרוגן שאנו צורכים במזון מגיע ממוצרי חלב. בנוסף, הפרה מקבלת הורמונים חיצוניים ואנטיביוטיקה אשר עוברים אלינו דרך מוצרי החלב.  ומה לגבי המזון שאוכלת הפרה? ודאי תופתעו לדעת, אבל פרות במשק החלב בישראל אינן ניזונות מעשב אלא מתערובת המורכבת משאריות בעלי חיים שנשחטו (בעלי חיים חולים ודגים קטנים שאינם ראויים למאכל אדם), שמן מתעשיית המסעדות וזבל עופות (צואת עופות).

 חלב כזה, לא יכול להיות איכותי.

אבל מה עם הסידן?

 גם באוניברסיטת הארוורד כבר הבינו שמוצרי חלב, הגם שהם מכילים סידן, הם אינם המקור היחידי לסידן, וודאי שאינם המקור המיטבי לסידן. או בלשונם:

Calcium is important. But milk isn't the only, or even best, source

 אוניברסיטת הרוורד ממליצה על צריכת סידן ממקורות צמחיים, ובכל מקרה קוראת להגביל את צריכת מוצרי החלב למנה אחת עד שתיים ליום, וקובעת שמי שצורך סידן ממקורות צמחיים יכול לוותר על מוצרי חלב לחלוטין.  מוצרי חלב מכילים כמות גבוהה של זרחן, שמפריע לספיגת הסידן מהמזון. הם גם דלים במגנזיום, שאמור לעזור לספיגת הסידן, ודלים בויטמין K החיוני לבריאות העצמות. ובנוסף הם מכילים רטינול, אשר בכמויות גבוהות, עשוי באופן פרדוקסלי דווקא להחליש את העצמות.  אין זה מפתיע, לפיכך, שדוקא המדינות שהכי סובלות מאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן , דלדול עצמות) הן אלו שבהן אוכלים יותר מוצרי חלב. כמו כן, מחקרים רבים מצאו שצריכת חלב אינה תורמת לבניית עצמות בקרב ילדים, ואינה מפחיתה את הסיכון לשברים בקרב נשים בוגרות. אז איך מקבלים סידן מהטבע? עלים ירוקים (תרד, קייל, קולארד, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, עלי בייבי, כרוב ירוק, כרוב עלים, עלי סלק וכו), ירקות ירוקים (כמו כרוב ניצנים, כרובית, ברוקולי או ברוקוליני), קטניות, טחינה מלאה, שקדים, צנוברים, ואפילו פירות רבים (למשל תפוז, תותים או תאנים) מספקים לגופנו שפע של סידן, כמו גם ויטמינים ומינרלים רבים אחרים. למעשה תזונה טבעונית מאוזנת מספקת לגוף בנקל את כל הסידן לו הוא זקוק.

ומאיפה אקבל חלבון?

חלבון החלב הוא הגורם העיקרי לאלרגיה שמקורה במזון בקרב ילדים. חלבון החלב גם גורם לסוכרת מסוג 1 בקרב ילדים, ולבעיות של עצירות כרונית וכאבים במתן צואה. אפילו קוליק (בעיית גזים בקרב תינוקות) עשוי להיות תולדה של חשיפה לחלבון החלב. יותר מכך, אפילו תינוקות שיונקים מאימותיהם עשויים לסבול מקוליק אם האם שותה חלב פרה. אין בעיה לקבל מספיק חלבון מתזונה צמחית. חלבון נמצא בכל מזון צמחי שאנחנו אוכלים:

החל מירקות ופירות, דרך דגנים מלאים וקטניות, ועד אגוזים וזרעים.

המיתוס הזה שחייבים לאכול כמות חלבון גדולה, ומהחי, הוא שגוי ואפילו מזיק. למעשה, צריכת יתר של חלבון מעלה את הסיכון לאוסטאופורוסיס, ומספר סוגי סרטן. כמות גדולה מידי של חלבון גם יוצרת עומס על הכליות ועלולה לגרום למחלות כליות בטווח הארוך. לעומת זאת, תזונה מגוונת מן הצומח המכילה קטניות, דגנים, ירקות ופירות, מספקת לגוף את כל חומצות האמינו החיוניות לתפקודו. יותר מכך, תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף בדיוק את כמות החלבון לו הוא זקוק.

לסיכום

תזונה צמחית מאוזנת מספקת לגוף את כל מה שהוא צריך כדי להיבנות ולהתחזק.

ביולי 2009 ארגון התזונה האמריקאי (ADA) פרסם דו"ח שלפיו תזונה טבעונית מאוזנת היא בריאה ועשויה לסייע במניעה ובטיפול של מספר מחלות (ובכלל זה מחלות לב וסוכרת). הדו"ח קבע, בנוסף, כי תזונה טבעונית מתאימה לכל שלבי החיים, ובכלל זה לנשים הרות, מניקות, לתינוקות, ילדים ובני נוער, וכן לאתלטים. תזונה מאוזנת מבוססת בעיקר על מזונות טבעיים מן הצומח, ולא על מזונות מעובדים.

הרבה אנשים שמורידים מהתפריט שלהם את המוצרים מהחי, לא דואגים למלא את החסר עם מזונות אחרים, ועלולים לגרום לחסרים תזונתיים קשים ולפעמים גם לנזקים בלתי הפיכים. הם בדרך כלל ניזונים מפסטות ומוצרים כמו: נקניקים מהצומח, שניצל מהצומח, המבורגר מהצומח, תחליפי גבינות וכו' – כולם מוצרים מעובדים לכל דבר, ולא משנה ממה הם עשויים. עצם העובדה שהמוצרים האלה יצאו ממפעל, ולא מגיעים אלינו בצורתם הטבעית, הם כבר פחות בריאים לנו. אז איך יודעים שהגוף מקבל את כל מה שהוא צריך כדי למנוע חסרים תזונתיים? האם צריך תוספי תזונה? איזה תחליפים יש למזונות מהחי? כלומר – איך בעצם לעשות את השינוי מבלי לגרום לנזקים?

הטבה לאוהדי הדף "חלב עובדות או מיתוסים" – 20% הנחה על שיחת ניתוח ויעוץ. לפרטים לחצו כאן

קצת על עינת:

עינת שגיא – מדריכה לתזונה טבעית, למדתי 3 שנים תזונה טבעית במכללת רידמן לרפואה משלימה, לפני השינוי בתזונה הייתי אנמית, הכולסטרול שלי היה בשמיים, לא ישנתי בלילות וסבלתי כרונית ממיגרנות. היום, אני כבר לא אנמית, הכולסטרול שלי מתחת לערכים המומלצים, אני ישנה כמו תינוק, המיגרנות נעלמו, ועל הדרך נפטרתי מ-15 קילו 

רוב האנשים חושבים שלאכול טבעי זה מסובך. שצריך לשתות שייקים ירוקים כל היום, לאכול עשבים וזרעים ושצריך לדעת לבשל מינימום כמו אהרוני

רוב האנשים גם חושבים שכדי לרדת במשקל, או לשמור עליו מאוזן, צריך לעשות דיאטות כל החיים

יש לי 2 מטרות :

להראות למי שרוצה לאכול טבעי, שזה פשוט ולא מסובך, ושאוכל בריא יכול להיות גם טעים

להראות למי שרוצה לרדת במשקל, שהדבר האחרון שהוא צריך, זה דיאטה.

האתר שלי – http://www.einatnutrition.co.il/

המתכונים שלי – http://cooking.einatnutrition.co.il/

עבור מועצת החלב כל הדרכים כשרות, ובלבד שתצרכו עוד ועוד מוצרי חלב.

תחקיר שלנו חושף שמועצת החלב באמצעות חברת הפרסום "לניאדו" משתמשת בפרופילים פיקטיביים באתרים ובלוגים שונים,

והכל כדי לשכנע אתכם כמה שחלב בריא לילדיכם.

התחקיר שלנו עוקב אחרי "שני לוי" וחושף ממצאים מפתיעים.

אז מי זאת "שני לוי"?

כל התשובות בפנים!

אנו גאים להציג את האלבום המאגד את רוב הפרסומים שהיו בדף עד כה.
תוכלו להוריד את הספר למחשב שלכם, לשלוח אותו למשפחה, לרופאים לדיאטניות ולכל היקרים לכם. 
ליחצו לצפייה והורדת קובץ הספר (PDF)

הטקסט הזה מצולם מתוך ביטאון החלב לשנת 2011 של מועצת החלב, אלו הדברים של שייקה דרורי מנכ"ל המועצה. 
על הצד החיובי של הדברים:
לפחות מועצת החלב כנים בפרסומים הפניימים שלהם, ובאופן ברור כותבים את המטרה שלהם – להגדיל את הביקוש לחלב ומוצר. 

אהבנו את העובדה שהם שמו את "בית ספר בריא" במרכאות. 
כי מכונות לממכר משקאות חלביים בבתי ספר זה הכל חוץ מבריא. 

מגזר חרדי וערבי התכוננו – אתם גם על הכוונת שלהם.

רק חבל שלקראת סוף הדברים שייקה דרורי לא יכול להתאפק ומוסיף איזה שקר צורם – "…המשך שגשוג משק החלב הישראלי לרווחת הצרכן"
אם באמת היתה מעניינת אותו רווחת הצרכן – הוא לא היה דוחף לנו את המוצרים הלא בריאים האלו. 

פעם נוספת מתגלות ההמלצות של מועצת החלב לצריכה של 3 מוצרי חלב ליום לפחות –  כלא אחראיות ומסוכנות! 
איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) ארגון שמועצת החלב נוהגת להתהדר בהמלצתו לצריכת חלב יוצא עם עדכון להמלצה הזו בעקבות מחקר חדש המצביע על כך שחלב גורם לפגיעה במאגרי הברזל (פריטין) אצל ילדים
בעבר פרסמנו מידע אודות הקשר בין צריכת מוצרי חלב לאנמיה שבעקבותיו קיבלנו תגובות רבות מצמחונים שעברו לטבעונות וגילו להפתעתם שרמות הברזל שלהם עלו פתאום.

המחקר מוצא שצריכה של מעל 2 מנות חלב ביום גרמה לפגיעה במאגרי הפריטין, בעוד שצריכה של פחות מכך גרמה לפגיעה באספקת הויטמין D. בעקבות זאת עדכנו  AAP את ההמלצה לצרוך רק 2 כוסות חלב ביום.

השאלה הנשאלת היא, האם אין מקור בטוח יותר לאספקת ויטמין D לילדים שאינו מסכן אותם באנמיה (ובכל שאר הסיכונים שיש בחלב)?

למידע נוסף ולפרסום המקורי בדף חלב עובדות או מיתוסים – לחצו על התמונה