Skip to content

אבל מה יעשו הרפתנים?

מאי 22, 2013

שאלה שעולה לא פעם בתגובות: מה יעשו החקלאים אם (לאט לאט) נפסיק לצרוך מוצרי חלב? ממה הם יתפרנסו?

מה עשו חלקאי הטבק כשרוב העולם הפסיק לעשן? כנראה שעברו לגדל משהו אחר… האם מישהו שקל להמשיך לעשן רק בכדי לא לפגוע בפרנסתם של מגדלי הטבק?

במקרה של ענף החלב יש עוד כמה דברים מעניינים שראוי להציף. ננסה להשיב על השאלה הזו בצורה רצינית.

ככל שהעולם מתקדם, אופי וסוגי המקצועות משתנים גם הם. הקידמה הטכנולוגית וגם המודעות המתפתחת והעליה באיכות החיים מובילים לשינויים מבניים בכלכלה.

פעם המקצועות המובילים היו סנדלר, נגר, נפח, וחרש ברזל.

אחר כך המקצועות הנחשקים היו חבר באגד, חבר הסתדרות, וחבר קיבוץ …

היתה תקופה בה מתפרות ומפעלי הטקסטיל פירנסו את דרום הארץ אבל גם היא עברה מהעולם.

בנוסף יש כאן גם משהו גדול יותר שקורה, בשנים האחרונות, עם הפרטת משק החלב וכניסתם של תאגידים גדולים לשוק החל תהליך של מיזוג רפתות לרפתות ענק, תהליך שמטרתו לייעל את שוק החלב או במלים אחרות להרוויח יותר ולהשקיע פחות. המשקים המשפחתיים הולכים ונעלמים לטובת רפתות מפלצתיות בגודלן (לקריאה נוספת  עמוד 2-3 מתוך חוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב של 2009) . הרפתנים של פעם מוחלפים על ידי פועלים שכירים, קשי יום שחיים משכר מינימום וברוב המקרים מדובר גם בעובדים זרים. בעוד בעבר הרפתנים נהגו לטעון שהם מכירים כל פרה ברפת, מקצועם היה מקור לגאווה, הרפת היוותה ביטוי לציונות ותרומה לחברה בה גרו (קיבוץ או מושב) הרי שהיום מדובר בעובדים חסרי קשר ערכי או רגשי לרפת, שהינם בתחתית הסולם החברתי, דבר שבא לידי ביטוי ביחסם אל הפרות ואל התקנות שאמורות לשמור על הבריאות שלנו.

בשיח הפנימי של ענף החלב כבר מספר שנים דנים באיום  הקיומי המרחף מעל התחום בשל העובדה שצעירים משכילים אינם מעוניינים עוד לעבוד בתחום זה. זה חלק מאותו שינוי מבני בכלכלה שמתרחש כעת. (בעניין זה מומלץ לקרוא את המאמר: טיפוח ההון האנושי  עמוד 11 בחוברת התקצירים של הכנס של ענף הבקר והחלב ל 2009)

ענף החלב כבר אינו זוהר כבעבר. העושר הרב שפעם התחלק בין שותפים רבים מגיע כעת לקבוצה קטנה של אנשי עסקים עשירים העומדים בראש הפירמידה של תאגידי החלב: תנובה (בבעלות קרן איפקס ועד שותפים), שטראוס-יטבתה (בבעלות משפחת שטראוס), וטרה (שבבעלות קוקה קולה ישראל של משפחת ורטהיים). סיפורה של תעשיית החלב בשנים האחרונות הוא בתמצית סיפורו של המשק הישראלי הסובל מריכוזיות, חברות אחזקות, ומספר משפחות מצומצם החולשות על כלכלה שלמה בעזרת תאגידים מונופוליסטים ופירמידות שליטה.

רפת נטושה בקיבוץ פלמחים

רפת נטושה בקיבוץ פלמחים

רפתות קטנות נסגרות ובמקומן רפתות ענק צומחות. שטחי הרפתות הננטשות נותרים כצלקת מכוערת של אדמה חרוכה עליה לא ניתן כמעט לעשות דבר, אחרי שנים רבות ומליוני טונות של שפכים שנספגו לאדמה וחדרו למי התהום, נזקקים לשנים ארוכות והמון כסף על מנת להפוך בחזרה את האדמה לראויה למגורים או חקלאות. והחקלאים שעבדו ברפת נדרשים כבר עתה לעשות שינוי מקצועי ולהסתגל למקצועות חדשים.

מתוך חוברת התקצירים של כנס מועצת הבקר והחלב של 2009

מתוך חוברת התקצירים של כנס מועצת הבקר והחלב של 2009

המגמה המתפשטת של לא לצרוך עוד מוצרי חלב תגרום בסופו של דבר לשינוי מבני בענף החלב, שיגרום לכך שרבים מעובדיו יחפשו את פרנסתם במקומות אחרים, משקים חקלאיים ישקלו לפתח ענפי חקלאות אחרים רווחיים יותר ומתקדמים יותר המתאימים לרוח התקופה. "סופר פודס", גידולים אורגניים בני קיימא, גידול צמחים עם דרישות אקולוגיות נמוכות ומתאימות לאזורנו (מעט מים, אדמה דלה) וגידולים המניבים פירות וירקות צפופים תזונתית ובעלי יתרונות בריאותיים (כמו פירות יער, עלים ירוקים ועוד)

חברות מזון גדולות החלו כבר מזמן להשקיע במזונות שהם תחליף לחלב הפרה. תנובה היא יצרנית חלב סויה גדולה, זהו צעד שאיננו מפתיע כלל בהתחשב בכך שמרבית תאגידי החלב בעולם מחזיקים היום גם בחברות שמייצרות חלב צמחי. ככל שהמגמה תתפשט, כך חברות אלו יחלו גם לשכלל את מגוון המוצרים שהם מפתחות ומציעות, ומגוון רחב של גבינות מהצומח גלידות מאפים וממרחים יחלו להופיע על המדפים. תאגידי החלב מעולם לא הרגישו מחויבות לחלב פרה דווקא וככל עסק שמטרתו להשיא רווחים גם הם יפנו לכל ענף חדש וצומח על מנת לפצות על הדלדלותו של הענף הישן בו הן מושקעות עד צוואר. במרכולים לצד שלל הגבינות מחלב פרה יתפסו את מקומם גם גבינות צמחיות וחלקן על המדף ילך ויגדל אם הביקוש יתמיד ויגדל. יתכן שענף חדש זה יצמיח איתו גם ענפי משנה של גידול ועיבוד צמחים מתאימים ליצור גבינות מהצומח (אגוזים, זרעים, טפיוקה, ועוד) שיספקו פרנסה לשרשרת מזון חדשה, בת קיימא יותר, חיובית לסביבה לבעלי החיים ולבריאות האדם. הטכנולוגיה המשמשת היום את תאגידי החלב לייצור גבינות מחלב פרה הרחיקה לכת ממילא ואיננה דומה עוד בשום אופן לתהליך ייצור מוצרי החלב בעבר, אותה טכנולוגיה של הנדסת מזון יכולה לעבור הסבה לייצור גבינות מהצומח בדיוק כפי שקורה כבר כעת במדינות בהן הביקוש גבוה כמו ארה"ב.

אז השאלה מה יעשו הרפתנים? מסתבר שאיננה חדשה כלל, והיא מהדהדת עוד מלפני שצריכת החלב החלה לרדת. אפשר להניח שעם האצת התהליך החיובי בו יותר אנשים נגמלים מההרגל של צריכת חלב כך גם יאיץ תהליך המעבר מחקלאות של חלב לחקלאות אחרת, בת קיימא, בריאה וחיובית.

שיהיה לכולנו לבריאות!

צוות חלב עובדות או מיתוסים

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. מאמר מעניין ויפה.
    אבל אני רוצה לאתגר אתכם מעט:
    למרות התהליכים המתוארים ישנן עדיין מסגרות הכשרה למקצועות הרפת (במכללת רופין למשל) שעדיין מכשירות כל שנה צוותים חדשים לרפתות השונות. אין לי מושג אם שם מסתמנת דעיכה כלשהי במספר הנרשמים והמסיימים.
    דבר שני: הרבה רפתות ממשיכות לטפח מסורת של ״יחידה מובחרת״, שלאורה מתגבש הווי שמושך אליו דורות של בני המשק. זו למעשה תרבות מקומית שהתפתחה בקיבוצים בעיקר, וממשיכה עד היום בישובים רבים למרות המיזוגים הנ״ל, ורפתנים רבים גם ממשיכים אותה הלאה, ולא מכירים או לא מודים בכל מגמה של דעיכה.

  2. צודק, עד שלא נראה שינויים משמעותיים בפקולטה לחקלאות, יהיה קשה מאוד להצביע על שינויים שכאלה.
    בקיבוץ שבו אני חי סוגרים את דיר הצאן אשר נמצא בדעיכה, אבל ענף הצאן בישראל מתרחב ועובר למשקים יותר מתועשים…

    בכל מקרה ברצוני להפנות אתכם לפרסום הזה אשר בעקבותיו שוב צונזרתי מהפייסבוק, כל הזמן מסרסים אותי שם, בבקשה העלו את התמונה של ג'קי לוי לפייסבוק:
    http://easyfoodisrael.blogspot.co.il/2013/05/blog-post_25.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: