Skip to content

מכתב פתוח לעובדי תנובה – שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב

מאי 12, 2013

עובדי תנובה יקרים, בימים אלו קיבלתם מכתב פנימי מטעם החברה, המנסה להתמודד עם הטענות שמועלות כל העת בדבר הסכנות שבמוצרי החלב. המכתב נשלח לעובדים בלבד ובאופן לא מפתיע לא הובא לידיעת הציבור. כנראה שתנובה חוששת שלא תוכל להגן על הטענות הכתובות בו אם יחשף לקהל הרחב ומומחים שאינם מטעמה ידרשו לתוכנו אבל המכתב כן הגיע לידינו ומצאנו לנכון לציין בפניכם את האי דיוקים שחלו בו. כשירות מטעמנו. המענה שלנו יהיה כמובן פתוח לציבור ולביקורת ציבורית

תנובה

לקריאת המכתב של תנובה: שאלות ותשובות מדעיות בנושאי חלב ומוצריו

לנוחיות הקריאה, את הטענות של תנובה סימנו באדום ואת התגובה שלנו בשחור.

בברכת רק בריאות.

צוות חלב – עובדות או מיתוסים.

 

 

כעובדי תנובה, חשוב לנו לספק לכם מידע שתוכלו להעביר הלאה לכל מי ששואל אתכם.

ריכזנו עבורכם את המיתוסים "המקובלים" ביותר, עם התשובות המדעיות בקצרה, ועם קישורים נוספים, רובם בעברית, למי שרוצה לבסס ולהעמיק…

חג שבועות שמח!

חלב מכיל כמות גבוהה של הורמונים ואנטיביוטיקה

X לא נכון

 כל מיכל חלב בישראל עובר 5 בדיקות סף קפדניות לפני כניסתו למחלבה ולשיווק, ובהן:

בדיקות לאיתור חומרים אנטיביוטיים או אחרים, בדיקות לבדיקת ההיגיינה בזמן תהליך

הפקת החלב ובדיקות מראה, טעם וריח נוספות. פסילה של מיכל כתוצאה מהבדיקות

גורמת לפסילתו ולשפיכתו, והרפתן נקנס בצורה משמעותית.

תנובה אמנם טוענת שחלב עובר בדיקות קפדניות, אבל שימו לב לא מוזכרת אף בדיקה של קיום הורמונים! נזכיר שוב הורמוני מין מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון המגיעים אל החלב היישר מהפרה עצמה בשל העובדה שהיא נחלבת בעודה בהריון ולא נבדקים בשום צורה בשום שלב בתהליך. הנה כאן על פי ד"ר שמוליק פרידמן, המנהל המקצועי של מועצת החלב, הורמונים לא נבדקים.

ומה לגבי האנטיביוטיקה? בחלב דווקא יש אנטיביוטיקה, אך ברמות נמוכות מאוד ושעומדות בתקן. בעבר פורסם בעיתונות שתנובה מוהלת חלב פגום בחלב נקי על מנת לעמוד בתקנים. אנו מקווים שבעקבות הפרסום, והדיון שנערך בכנסת בעקבותיו חדלה החברה מהפרקטיקה הזו. רמות אנטיביוטיקה נמוכות אולי לא משפיעות על גופנו אבל בהיקפים בהם מיוצר חלב בישראל הם בהחלט משפיעים על הסביבה ותורמים ליצירת חיידקים עמידים המסכנים את בריאות הציבור

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=187660

 בהיות הפרה ייצור חי, היא מייצרת הורמונים בעצמה. כמות ההורמונים המגיעה לחלב באופן טבעי הינה מזערית (פחותה מהרמה המותרת בתקנות לגבי כל סוג של מזון).

אבל רגע אם לא בודקים כמה הורמונים יש בחלב איך יודעים שהכמות היא מזערית? איך יודעים שהיא פחותה מהרמה המותרת? פרה בהריון מתקדם מייצרת פי 33 יותר הורמונים מפרה שבתחילת ההריון מכאן שרמת ההורמונים בחלב איננה קבועה ועשויה להשתנות ממיכל למיכל.

אפילו מכון המחקר של תנובה מזכיר את קיומם של ההורמונים במאמר מאת ד"ר בתשבע מרקוס שהתפרסם כאן

על פי הערכות שלנו בליטר חלב פרה יש כ 20 מיקרו גרם אסטרוגן. הערכות שמתבססות על נתונים שנאספו על ידי המשרד להגנת הסביבה. זה נשמע מעט? אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את הסיכום של הסימפוזיון בנושא משבשי פעילות הורמונלית שנערך ב 2005 ושם הועלתה הטענה שגם כמות קטנה כזו של הורמונים גורמת לשינויים מסוכנים בגופנו

עפ"י הערכות של מומחים בהרווארד, בין 60 ל – 80 אחוז מההורמונים שאנו צורכים במזון מגיעים אלינו מצריכת מוצרי חלב:

http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html

מצגת נוספת בנושא מאת החוקרת של הרווארד שסיכמה את נושא ההורמונים בחלב שהיא חקרה ועוד מחקרים קשורים שהיא ערכה (זו מצגת מקצועית והוצגה לקהל של חוקרים, שוב מיועד למי שמעמיק בלי לפחד)

 מתן הורמונים מגבירי ייצור חלב לפרות נאסר לפני שנים בישראל.

http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show&dbid=katavot&dataid=antibioticsandhormones

http://laniado.sweethome.co.il/files/milk_web/?q=node/27

נכון. אנחנו לא מדברים על הורמונים מגבירי ייצור חלב (למשל מסוג rBST שנמצאים בשימוש בארה"ב ) שלכאורה אסורים בשימוש בישראל. למה לכאורה? כי איש אינו בודק אם ואיזה הורמון ניתן לפרות בארץ בניגוד לחוק. הואיל ומתן ההורמון מגביר משמעותית את ייצור החלב, והואיל ולא מתקיימת אכיפה בכלל, עשוי להיות כאן תמריץ להפרת החוק. למשל באירופה, שם השימוש בהורמון נאסר גם כן, נערכים לפיתוח שיטות גילוי של הפרות החוק. בישראל, כאמור, לא בודקים.

אז תנובה, תבינו, אנחנו מדברים על הורמוני הריון מסוג פרוגסטרון ואסטרוגן.

אבל חשוב לציין שיש מקור נוסף להורמונים. צריכת חלב, כנראה מעצם היותו של החלב מזון אנאבולי המותאם לגדילה מהירה של עגלים, מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שנמצא קשור בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים (למשל שד)

לינק למחקר מצוין בנושא: (למי שמעמיק בלי לפחד כמובן)

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3357623

וזה לא הכל – למרות הבדיקות הקפדניות כביכול – חלב מכיל שאריות רעלנים מסוכנים. כפי שכבר חשפנו, בדוח השרותים הוטרינרים לשאריות מסוכנות במזון מהחי נקבע כי 10% מדגימות החלב בישראל ב 2011 הכילו אפלטוקסינים

הסידן ממוצרי חלב דלי שומן לא נספג

X לא נכון

 ספיגת סידן ממוצרי חלב לא קשורה לאחוז השומן והיא דומה בכל המוצרים

 ויטמין D הוא ויטמין שומני שתורם לספיגת הסידן, ולכאורה נמצא יותר במוצרים עתירי

שומן, אלא שבחלב בישראל תכולה מאד נמוכה של ויטמין D , ורמתו במוצר אינה קשורה

באחוז השומן שלו.

 הסידן נספג ביעילות גם כשאין ויטמין D במוצר עצמו, אלא מצוי בתזונה בכלל בכמות

המומלצת ממקורות שונים ומחשיפה מתונה לשמש

http://www.israelbody.org/Index.asp?ArticleID=2097&CategoryID=407

נתעלם מהבחירה של תנובה להפנות את עובדיה לאתר ישראל בודי כדי לקבל מידע על ספיגת חלב. אחרי כל השנים והתעמולה לגבי סידן וחלב זה הכי טוב שאפשר למצוא?

ושוב גם בטענה כאן תנובה מנסה להסיח את הדעת מהעניין האמיתי. זה לא השומן או חוסר השומן בחלב שפוגע בספיגה.

  1. לסידן שבחלב יש אחוז ספיגה נמוך, נמוך אפילו ביחס לחלק מהירקות והקטניות שמכילים סידן.

  2. בחלק ממוצרי החלב הסידן מגיע ממקור מלאכותי שמוסף למוצר החלב. במקרים אלו מדובר בסידן. באיכות ירודה שספיגתו עוד נמוכה יותר.

  3. ברבים ממוצרי החלב (בעיקר גבינות) יש הרבה נתרן הגורם להפרשת סידן ויציאתו בשתן. כמו גבינה בולגרית או קוטג'

  4. ברבים ממוצרי החלב יש גם חלבון מהחי שגורם ליציאת חלק מהסידן בשתן.
  5. ברבים ממוצרי החלב אין בכלל כמות גדולה של סידן. כמו גבינות שמנת או קוטג 9%

ובכלל בואו נבדוק רגע כמה באמת סידן אנחנו מקבלים ממוצרי חלב. עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות  שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):

חלב שתייה ומשקאות – 24%

גבינות לבנות – 28%

גבינות קשות ומותכות – 29%

תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%

חמאה שולחנית – 2%

כוס חלב שתייה מכילה כמויות גדולות של סידן, אך חלב ניגר מהווה פחות מרבע משוק החלב! בחינה של רב מוצרי החלב מגלה כאמור שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.

למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות. יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.

הסידן מהשוקו לא נספג

X לא נכון

 פולי קקאו אכן מכילים רכיב המפריע לספיגת סידן, אלא שכוס משקה שוקו מכילה רק

כפית אבקת קקאו, וזו מפריעה לספיגה של 3% בלבד מהסידן שבחלב

http://www.clalit20plus.co.il/Clalit/Young/Lifestyle/Articles/TzunatKosher/chocolate_milk.htm

ושוב הטריק הידוע חוזר. מצטטים מאמר של תזונאי שניזון בעצמו ממחקרים ממומנים על ידי גופי חלב,  באיכות נמוכה על מנת לשוב להשתמש במאמר כאילו מדובר במומחה בלתי תלוי. ולעניין עצמו, הסידן מהשוקו, בדיוק כמו בשאר מוצרי החלב,  נספג באופן חלקי. וגם לו היה נספג במלואו, האם זוהי הצדקה לצרוך שוקו שבנוסף לסידן גם מכיל כמויות גדולות של סוכר, כמו גם שומן רווי,והורמוני מין בכמות לא ידועה?

באותו אופן אפשר לטעון שבשוקו יש גם מים. האם מישהו מאיתנו יעלה על דעתו להמליץ על שוקו בתור מקור טוב למים להם הגוף זקוק? האם עצם קיומו של סידן במוצר כלשהו הופך להצדקה לצריכתו? האם בכלל בדקנו לרגע מהם האלטרנטיבות לסידן לפני שקיבלנו כתורה מסיני את העובדה שמוצרי החלב הם המקור הבלעדי?

אם יש דבר מסוכן יותר מאכילת ממתקים זו אכילה של ממתקים מתוך מחשבה שהם מזון בריאות!

החלב מעלה את הכולסטרול וגורם למחלות לב

X לא נכון

 מחקרים מראים שצריכת חלב ומוצריו, לא רק שאיננה מעלה את שכיחות מחלות לב וכלי

דם, אלא אפילו קשורה עם תחלואה נמוכה יותר, גם של יתר לחץ דם וסוכרת

 בכל מקרה, מכל סיבה תזונתית, מומלץ להעדיף מוצרי חלב דלי שומן

 תזונה המומלצת להורדת לחץ דם הינה עשירה בירקות פירות ומוצרי חלב דלי שומן

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/73691.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/65154.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/73690.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5078/65155.asp

http://tnuva-research.co.il/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-30-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99-10/

חברות החלב משווקות את מוצרי חלב כמזון בריאות, ולכן הציבור צורך אותם ללא הגבלה. התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה מערבית. שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

לא במקרה תראו בכל מקום שההמלצה היא לצרוך מוצרי חלב דלי שומן או ללא שומן. אם השומן של מוצרי החלב לא גורם למחלות לב מדוע ההמלצה היא כזו?

יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.

אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.

יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.

בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.

ויש לזכור – רב השומן  במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו. 

חלב מסרטן

X לא נכון

 מחקרים מראים השפעה מגנה של צריכת מוצרי חלב מפני כלל מחלות הסרטן, ובמיוחד סרטן המעי הגס

 לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין סרטן השד

http://laniado.sweethome.co.il/files/milk_web/?q=node/24

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22537215

זוהי זרייית חול בעיניים. למה? כי אין קשר בין העובדה שחלב מעודד סרטן הערמונית השד והשחלה לבין הממצא האיזוטרי שהוא לכאורה מגן מפני סרטן המעי. שימו לב אנחנו מדברים על הקשר בין חלב לבין סרטן השחלה, שד וערמונית. ולא על סרטן באופן כללי וגם לא על סרטן המעי. לחלב יש קשר ישיר לסרטני מערכת הרבייה וזה אינו סותר השפעה של חלב על סרטן מסוג אחר כמו המעי. האם העובדה שהוא מגן מפני סרטן מסוג אחד משככת את העובדה שהוא גורם לסרטן מסוג אחר? 

צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1 שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.

הנה כמה פרסומים שלנו ושל אחרים בנושא

http://www.re-searches.co.il/?CategoryID=468&ArticleID=10327

35 גרם חלבון = 76% סיכון מוגבר לסרטן ערמונית אגרסיבי

סרטן השחלות גדל טוב עם חלב

ד"ר גרגר על הורמונים בחלב והשפעתם

חלב קשור בסרטן הערמונית שד ושחלה –  גם בסיכום של הרווארד לנושא:

http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

צפו בוידאו של יו"ר מחלקת תזונה בבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, פרופ' וולטר ווילט:

חלב גורם לאסטמה ולהגברת ייצור ליחה

X לא נכון

 חלב לא גורם לאסטמה ו/או לייצור ליחה.

 צריכת חלב לא משפיעה על התקפי אסטמה

 אלרגיה לחלב שכיחה יותר בקרב ילדים אסטמתיים, ואסטמה שכיחה יותר בקרב ילדים

אלרגיים לחלב, לכן נדמה שיש קשר סיבתי בין חלב לאסטמה

מתוך נייר עמדה של החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה העסוק בצריכת חלב ומוצריו בקרב

תינוקות, ילדים ומתבגרים:

לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב ומוצריו , ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת השימוש

בחלב:

א) דלקות חוזרות של האוזן התיכונה

ב) אסטמה

ג) שיעול כרוני

ד) נזלת כרונית

ה) ליחה

http://www.pediatrics.org.il/Pediton/102007.pdf  עמוד 4 בקישור, סעיף 5

http://tnuva-research.co.il/01-יאמ-בלח-רושעה-ןויליג-31-ןויליג

http://archive.haimtov.co.il/Inner.aspx?ArticleID=4184

Wuthrich B, Schmid A, Walther B, Sieber R. Milk consumption does not lead to mucus

production or occurrence of asthma. J Am Coll Nutr. 2005;24:547s-55s. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16373954

 פנינו לחברים בדף חלב עובדות או מיתוסים בפייסבוק וביומיים בלבד אספנו עשרות עדויות של אנשים שהבריאו מאלרגיות, אסטמה ונזלות כאשר הפסיקו לחלוטין עם החלב. קיראו אותם כאן: עדויות על החלמה כתוצאה מהפסקת מוצרי חלב

תנובה, אתם רוצים להתווכח עם זה?

יש גם עדויות מדעיות שקושרות את תוצר פירוק חלבון החלב (קזאין), קאזומורפין, להגברת ייצור הליחה בבלוטות מערכת הנשימה בכל אופן זה לא ברור עדיין עד הסוף כמו תהליכים ותופעות רבות אחרות הקשורות בתזונה ורפואה. דבר אחד ברור. יש יותר מעדות מקרית אחת שממחישה את הקשר הזה.

הרבה אנשים אלרגיים לחלב

X לא נכון

 אלרגיה לחלב מופיעה בשנת החיים הראשונה וחולפת ברוב המקרים עד גיל 3

 שכיחות אלרגיה לחלב בתינוקות בישראל 1.5% על פי מחקר גדול ועדכני שהתקיים בבי"ח

אסף הרופא

 לתינוק אלרגי אסור לתת חלב, גם לא של עזים

 רבים מבלבלים בין אלרגיה לחלב לרגישות לסוכר החלב, שאיננה אלרגיה

 אנשים שרגישים לחלב יכולים לצרוך מוצרים דלי לקטוז

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Cow%E2%80%99s_milk_allergy_in_children

שאלתם את עצמכם פעם מדוע אין אזהרת אלרגיה לגבי חלב? כמו למשל לאגוזים? 1.5% אלרגיה באוכלוסיה זה עדיין המוני בני אדם. למה מכל המזונות האלרגיים דווקא כלפי חלב יש טיוח בנושא?

מי שרגיש ללקטוז צריך להימנע ממוצרי חלב

X לא נכון

 תכולת הלקטוז משתנה בין מוצרי החלב ורוב הרגישים יכולים לצרוך לפחות חלק מהם, וגם

תלוי בכמות

 גבינות קשות דלות בלקטוז ומתאימות לרגישים

 לתנובה מגון מוצרי חלב דלי לקטוז כמו שוקו תנובה, דיאט יופלה, כל סדרת עמק, חלב

וגבינה דלי לקטוז ועוד…

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5081/72116.asp

http://milk.mednet.co.il/upload/infocenter/info_images/lactose%20intolerance%20and%20health%20-%20nih%20consensus.pdf

אתם מבינים, גם אם חלב עושה לך רע, אנחנו תנובה מצאנו מחקר להאחז בו כדי להמליץ לכם להמשיך בכל זאת. וכל זה למה? כדי שתנובה לא תפסיד הכנסות מאנשים שרגישים לחלב? מדוע מי שחלב עושה לו רע צריך לצרוך חלב? מדובר בתרופה? בפרוצודורה מצילת חיים? יש באמת סיבה מלבד הדאגה לרווחיה של תנובה שההמלצה הזו מתקיימת?

בעוד תנובה מתגאה במוצרי דלי לקטוז, מועצת החלב עצמה כותבת בשבחו של הלקטוז כמשפר את מסלול הספיגה הפסיבית של סידן אצל תינוקות ומבוגרים (עמ' 7).

אם כך – כאשר תנובה ממליצה לרגישים ללקטוז מקבוצות הגיל הנ"ל לצרוך מוצרים דלי לקטוז – למה היא מתכוונת בדיוק? לא ברור.

חלב עזים פחות אלרגני מחלב פרה ומתאים לרגישים ללקטוז

 רוב האלרגיים לחלב פרה אלרגיים גם לחלב עזים

 בחלב עזים ובחלב פרה תכולה דומה של לקטוז

 חלב עזים יכול להתאים יותר לאנשים עם רגישות כללית בעיכול, בשל עיכול קל יותר של

החלבונים והשומנים

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://wikirefua.org.il/index.php/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94_%D7%9C%

D7%97%D7%9C%D7%91_%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_-_Cow%E2%80%99s_milk_allergy_in_children

העז בדיוק כמו הפרה צריכה להיות בהריון כדי לייצר חלב. מה שגורם לכך שהחלב שלה מלא בהורמונים, מוצרי חלב עיזים הם מעובדים, מלאי מלח, שומן רווי, וחלבון בדיוק כמו מוצרי חלב פרה. חלב העזים שמדברים רבות בזכותו איננו החלב עזים שמרכיב את מוצרי החלב עזים בסופר. אלה מגיעים ממשקים מתועשים בדיוק כמו חלב הפרה ומזמן איבדו כל יתרון שאי פעם היה בעבר לחלב עזים.

 חלב גורם להפרעות בעיכול וכאבי בטן

 מי שסובל מרגישות ללקטוז, אכן עשוי לחוש סימפטומים שונים כגון כאבי בטן וגזים.

מומלץ למי שמאובחן כך, לצרוך מוצרים הדלים בלקטוז שלתנובה יש מגוון רחב של

מוצרים מסוג זה כמפורט בסעיף הקודם.

 חלב עזים לעיתים מתעכל טוב יותר בשל הרכב השומנים והחלבונים שבו.

רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת. מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.

במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות. במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים: – כאבי בטן – נפיחות בטנית – "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית) – גזים – שלשולים – עצירות – בחילות והקאות – כאבי ראש – ירידה ביכולת הריכוז – עייפות נמשכת – כאבי שרירים – כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון – אריתמיות – אפטות בפה

לעיון במחקר:

https://www.dropbox.com/s/wv0pu7r10cyq5va/lactose_intolerance.pdf

פרסומים בנושא:

רוב הישראלים רגישים ללקטוז

רגישות ללקטוז מתוך מכון תנובה למחקר

חלב גורם לחומציות בדם/ הסידן מהחלב לא מחזק את העצמות

X לא נכון

 סידן החלב נכנס ביעילות לעצם

 מחקרים מראים שצריכת חלב קשורה עם פחות שברים בכל תקופות החיים פחות שברי –

מאמץ בצעירים, פחות שברים אוסטיאופורוטיים בקשישים

 מחקרים אשר בדקו את חומציות החלב ומוצריו לא מצאו השפעה חומצית על הדם

 צריכה גבוהה של חלבונים, ממקור צמחי או מהחי, יכולה אמנם להגביר את הפרשת הסידן

בשתן, אך היא אינה פוגעת במאזן הסידן ובמטבוליזם של העצם.

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5079/65139.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5079/65133.asp

http://www.mednet.co.il/upload/infocenter/info_images/Building%20Strong%20Bones%20Calcium%20Information%20for%20Health%20Care%20Providers%20-%20nichd.pdf

חלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות. אם חלב היה מחזק את העצמות היינו למשל מצפים שבמדינות שבהם שותים הרבה חלב יהיו לאנשים עצמות חזקות. אבל זה בדיוק להפך. במדינות בהן שותים הכי הרבה חלב יש גם הכי הרבה שברים ואוסטיאופרוזיס, ובמדינות בהן שותים הכי מעט חלב יש גם הכי מעט שברים ואוסטיאופרוזיס. מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת שחלב כשלעצמו איננו מחזק את העצמות.

ניתן לקרוא על כך גם במחקר של הרווארד שבדק את הקשר בין צריכת חלב לאוסטיאופורוזיס, ומצא שצריכת חלב גבוהה הגדילה את השברים:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9224182

ואם לצטט מנייר העמדה של ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד: "There is little if any evidence that high dairy intakes protect against osteoporosis"

חלב הוא משקה מצוין לספורטאים

V נכון!

 חלבוני החלב, בעיקר חלבוני מי הגבינה, מספקים אנרגיה זמינה לשריר בזמן מאמץ

 חלבוני החלב, בעיקר חלבוני מי הגבינה, יעילים

http://tnuva-research.co.il/גיליון 31 גיליון העשור חלב מאי – – – – – – 01

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5073/65353.asp

http://milk.mednet.co.il/SiteFiles/1/5073/75332.asp

http://yaelrotem.co.il/2009/06/13/%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95/

מעט מביך מצד תנובה להמשיך להאחז בזה. אנחנו כבר חשפנו מי מימן את המחקר שבדרך פתלתלה מצא איך להראות שחלב עדיף על משקאות מלאכותיים מלאי סוכר אחרים

מודעות פרסומת
6 תגובות
  1. מר ספקן permalink

    אתם מפיצים מידע מוטעה. נתחיל מהטענה הבאה:
    "לסידן שבחלב יש אחוז ספיגה נמוך במיוחד, נמוך ביחס לרוב הירקות הפירות והקטניות שמכילים סידן."
    זה טענה שנובעת מבורות. אחוז הסידן הנספג תלוי גם בכמות הסידן. אם משווים כוס חלב למנת ירק, בחלב יש הרבה יותר סידן ולכן אחוז הספיגה קטן יותר. כאשר משווים כמות חלב שמכילה אותה כמות סידן כמו הירק, מקבלים אחוז ספיגה דומה. אפילו הקישור שצרפתם מראה זאת: אם צורכים כמות חלב קטנה, שמכילה 40 מ"ג סידן, אחוז הספיגה הוא 66%, לעומת 40% ספיגה ממנת כרוב סיני המכילה 79 מ"ג. בטבלה יש גם ירקות וקטניות עם אחוז ספיגה נמוך מאוד (בשל החומצה האוקסלית): אחוז הספיגה מתרד הוא 5% (122 מ"ג), ומשעועית 17% (42 מ"ג).

    • תודה על התגובה רן
      ערכנו אותה מעט על מנת שהניסוח יהיה הולם ומתאים לסטנדרטים שלנו לגבי תגובות אבל הקפדנו להשאיר את המסר הענייני שם
      וגם לתקן את הראוי תיקון
      נשמח לשמוע אם יש לך עוד תיקונים או הערות לפוסט הזה

  2. קורא permalink

    "שאלתם את עצמכם פעם מדוע אין אזהרת אלרגיה לגבי חלב? כמו למשל לאגוזים?"

    זה לא נכון, לפי ה-FDA חלב הוא מזון אלרגני מרכזי (major food allergen) ולכן צריך להיות מסומן. גם לפי משרד הבריאות חלבון חלב נחשב כאלרגן ידוע וצריך להיות מסומן.

    כמובן שאין צורך לסמן מוצרים כמו חלב או גבינות כי זה יהיה קצת מטופש (זה יהיה כמו לסמן שקית אגוזים), ומישהו שיודע שהוא אלרגי ועדיין שותה חלב, כנראה שעדיף שישתה אותו כי העולם הזה לא מתאים לו.

    FDA:
    http://www.fda.gov/Food/GuidanceRegulation/GuidanceDocumentsRegulatoryInformation/Allergens/ucm106890.htm

    משרד הבריאות (עמוד 6):
    http://www.old.health.gov.il/download/pages/haccp_050704.pdf

  3. מר ספקן permalink

    מדוע אתם מוחקים תגובות שלי? כתבתי תגובות ענייניות, ובמקום לענות עליהן, אתם מחקתם אותן.

    • כשהתגובות שלך עוברות את הגבול הן נמחקות. פשוט כשכמות המלל שאתה כותב מתחילה להיות בסדר גודל של בלוג כדאי אולי שתשקול לפתוח בלוג משלך
      או אולי לכתוב פוסט אורח בבלוג אחר. (אתה מוזמן אגב לכתוב עבורנו פוסטים )
      לא מצאנו הרבה ערך ענייני בתגובות שלך מעבר לראשונה.

  4. מר ספקן permalink

    כל התגובה שלי הייתה עניינית (כתבתי על בעיות בטיעונים שלכם), אבל אתם לא מעוניינים בביקורת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: