Skip to content

סיכום הנקודות הבעיתיות העיקריות לגבי חלב

מאי 6, 2013

1. סידן

מועצת החלב בשנים של שטיפת מוח הטמיעה בנו את האמונה שמוצרי חלב=סידן.

אלא שבפועל מוצרי חלב רבים לא מכילים כמויות משמעותיות של סידן

עפ"י עלון מועצת החלב לשנת 2011 התפלגות  שיווק מוצרי החלב (עפ"י נוזלים) היתה כדלקמן (עמוד 50):

חלב שתייה ומשקאות – 24%

גבינות לבנות – 28%

גבינות קשות ומותכות – 29%

תוצרת ניגרת ומעדנים – 16%

חמאה שולחנית – 2%

חלב שתייה מכיל כמויות גדולות של סידן, אך הוא מהווה פחות מרבע משוק החלב!
בחינה של רב מוצרי החלב מגלה שהם אינם מכילים כמויות סידן גבוהות.

למשל: גבינות לבנות, מעדנים וחמאה שולחנית ככלל לא מכילות כמויות גדולות של סידן.
הם מכילים כ-100 מ"ג סידן ל- 100 גרם, ופחות.
יותר מכך: חלק מן המוצרים הללו מכילים כמויות סידן נמוכות מרף הסימון התזונתי המינימלי – כלומר המחוקק בכלל אוסר על היצרניות לציין שמדובר במוצרים שמהווים מקור לסידן. יתר על כן במוצרי חלב רבים הסידן כלל אינו מגיע ממקור טבעי, אלא הם מועשרים בסידן שיוצר במעבדה.
אע"פ כן, הציבור קונה את המוצרים הללו כי שנים של "חינוך" לימדו אותו שמוצרי חלב, לא משנה אילו, הם מקור מצויין והכרחי לסידן.

הנה הסבר מפורט יותר במספר פוסטים שפרסמנו בנושא:

 מעדן קרלו תנובה | קוטג'? בעיקר מלח | קוטג'? איפה הסידן? | סיכום אודות הקוטג' | גבינת נפוליאון תנובה

 

סידן ניתן לקבל בנקל ממקורות צמחיים

הנה למשל כתבה שמציגה כמה סידן יש במקורות צמחיים ומה הספיגה שלו. אין שום בעיה לקבל מספיק סידן מהצומח, אלא שהציבור לא יודע זאת:

http://veg.anonymous.org.il/art527.html

אז למה לא לצרוך סידן ממוצרי חלב?

הבעיה היא שצריכת מוצרי חלב כרוכה בסיכונים בריאותיים, שלא קיימים בצריכת סידן מהצומח.
הקביעה שלנו אינה "חדשנית" או "חריגה". אוניברסיטת הרוורד היוקרתית קבעה זאת באופן ברור.
ובלשונם: "סידן הוא חשוב, אך חלב אינו המקור היחידי לסידן, והוא  אף איננו המקור המיטבי לסידן"

http://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/calcium-and-milk/

להלן נפרט חלק מהסיכונים הללו:

2. מוצרי חלב רבים מכילים כמויות גדולות של סוכר ו(או) מלח, חומרים משמרים, ומייצבים שמוספים למוצרים הללו.

כלומר, רב מוצרי החלב שאנחנו אוכלים – מעדנים, חמאה, וגבינות הם מוצרים תעשייתיים ומעובדים.
אפילו מוצרים שנראים לנו סמל הבריאות כמו "יוגורט ביו" התגלו לאחרונה בתחקיר עיתון "הארץ" בסה"כ כעוד מוצר מעובד למשעי.

הפרי לא פרי, החיידקים מתו בסופר – כתבה בעיתון הארץ

הפוסטים שצרפנו לעיל בעניין קרלו, קוטג, ונפוליאון ממחישים גם הם את הנקודה הזו.

3. סרטן

צריכת חלב נמצאה קשורה בעליית הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. צריכת חלב מגבירה את ייצורו בגוף של הורמון הגדילה IGF-1

שעליית ריכוזו בדם קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית, ושד. צריכת חלב גם עשויה להיות קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השחלה, ככל הנראה משום שהגלקטוז, שהוא אחד מתוצרי פירוק סוכר החלב (הלקטוז) רעיל לתאי השחלה. בנוסף הורמוני המין שנצאים באופן טבעי בחלב חשודים גם הם בהאצת התפתחותם של תאים סרטניים בגוף ובפרט תאי סרטן ערמונית, שד ושחלה.

 חלב מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית | סרטן השחלות גדל טוב עם חלב  | ד"ר גרגר מזהיר משתיית חלב

4. אי סבילות לקטוז

רובה המוחלט של האוכלוסיה הבוגרת בישראל סובל מאי סבילות לקטוז ברמה כזו או אחרת.
מחקר שבוצע על-ידי חוקרים ישראלים והתפרסם לאחרונה מוצא שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל -יהודים וערבים כאחד- סובל מאי-סבילות ללקטוז.
במחקר השתתפו 439 ישראלים (96 יהודים ממוצא אשכנזי, 96 יהודים ממוצא עיראקי, 96 יהודים ממוצא מרוקאי ו – 151 ערבים בדואים) ונבדקה השכיחות של אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב) בשיטות מתקדמות, על-ידי בדיקה מולקולרית של דגימות DNA של המשתתפים במחקר.

החוקרים מצאו ששיעור אי-הסבילות ללקטוז באוכלוסיה הישראלית גבוה ביותר ונע בין 80% ל-97% על-פי העדה והמגזר: רק 3-7% מהנבדקים מהמגזר הבדואי והיהודים העיראקיים נמצאו כבעלי סבילות ללקטוז ושיעור הסבילות ללקטוז הוא 16-18% בלבד בקרב יהודים ממוצא אשכנזי ומרוקאי.

לאי סבילות ללקטוז יכולים להיות תסמינים רבים. תסמינים אלה משתנים מאדם לאדם ותלויים גם במידת אי הסבילות.
במאמר שהתפרסם במגזין "מכון תנובה למחקר" בשנת 2010 מונה פרופ' נחום וייסמן את התסמינים הבאים:

  • כאבי בטן
  • נפיחות בטנית
  • "רעשים" בבטן (בורבוריגמי, בעגה הרפואית)
  • גזים
  • שלשולים
  • עצירות
  • בחילות והקאות
  • כאבי ראש
  •  ירידה ביכולת הריכוז
  • עייפות נמשכת
  • כאבי שרירים
  • כאבי מפרקים עם נפיחות וקשיון
  • אריתמיות
  • אפטות בפה

 רוב הישראלים רגישים ללקטוז | לקטוז מתוך מכון תנובה למחקר

5. מוצרי חלב הם מקור מרכזי לשומן רווי בתזונה שלנו

הציבור חושב שמוצרי חלב הם מזון בריאות, ולכן צורך אותם ללא הגבלה.
התוצאה: עפ"י פרסומים של משרד החקלאות האמריקאי (הגוף האחראי על המלצות הבריאות בארה"ב) מוצרי חלב הם מקור מרכזי לצריכת שומן רווי בתזונה מערבית.
שומן רווי הוא אויב בריאותי ראשון במעלה, שכן הוא מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב – גורם המוות מספר אחת בעולם המערבי.

יצוין כי גם מוצרי חלב שהציבור חושב שהם דלי שומן אינם באמת כאלה. החוק בארץ מחייב את חברות החלב לסמן את כמות השומן במוצר כאחוז מהמשקל, ולא כאחוז מהקלוריות. מדובר בסימון מטעה, שכן מוצרי חלב מכילים הרבה מים שיש להם אמנם משקל אך הם חסרי ערך תזונתי או קלורי. גוף האדם לא יודע מה זה משקל. הגוף שלנו זו מכונה שיודעת רק מהן יחידות אנרגיה – קלוריות. לכן על מנת לדעת כמה שומן יש בתזונה שלנו אנו צריכים לחשב כמה אחוזים מהקלוריות שאנו צורכים מגיעות אלינו משומן.

אם עושים זאת מוצאים שחלב תנובה 3% שומן, מכיל למעשה 45% שומן כאחוז מהקלוריות.

יוגורט דנונה "ביו" 3% שומן של שטראוס, מכיל כ- 43% שומן כאחוז מהקלוריות.

בולגרית פיראוס בקר 5% שומן של תנובה מכילה למעשה 34% שומן כאחוז מהקלוריות.

ויש לזכור – רב השומן  במוצרי החלב הוא שומן רווי. השומן שהורג אותנו.

6. דלקות עטין ומזהמים סביבתיים

מוצרי החלב שאנו צורכים מגיעים מגיעים מפרות חולות, שניזונות מתזונה נחותה, והם מכילים מזהמים סביבתיים, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי.

מועצת החלב אמנם מציגה לתקשורת תמונה של פרות בריאות וחלב איכותי שהוא תוצאה של הקפדה על רווחת בעלי החיים במשקים, אך קשה לחשוב על שקר גס מזה.
בפועל, החלב שאנו שותים מגיע מפרות חולות. הסיבה שפרה ישראלית מניבה הרבה חלב זה לא משום שהיא בריאה ומאושרת, אלה בשל ברירה גנטית של זן פרות מניב במיוחד בו נעשה שימוש בישראל, ובשל אינטנסיביות החליבה. אלו הן העובדות:

כשליש מפרות החלב בישראל סובלות מדלקות עטין.

מההרצאה "אפידמיולוגיה של דלקות עטין קליניות בישראל," המבוססת על מחקריהם של חוקרים במועצת החלב,
עולה כי תעשיית החלב אף אינה מתיימרת לנסות למנוע את המחלה: היעד של התעשייה הוא להפחית את שיעור התחלואה ל-30% בשנה בלבד.

מחלה נוספת היא דלקות רחם ונרתיק. דלקת נרתיק נמקית היא מחלה ייחודית למשק הישראלי האינטנסיבי. הגורם הישיר לה מצוי בתנאי ההגיינה הירודים ברפתות שמוביל לכך שבמהלך ההמלטה ואחריה נגרם זיהום חיידקי בכ-93% מהפרות. גורמים נוספים הפוגעים ביכולתה של הפרה להתמודד עם הזיהומים הם הזרקת סטרואידים והורמונים, הזרעה בגיל צעיר מדי המקשה על ההמלטה, עקה (סטרס), עצירת שליה, קדחת חלב, מחלת הקטוזיס, ו"מאזן אנרגיה שלילי" (תת-תזונה ביחס לכמות הקלוריות הדרושה לפרה לנוכח החליבה האינטנסיבית). מחלות אלה אינן נדירות כלל.

שיעורי דלקות הרחם בנתוני בריאות העדר (עודד ניר 2008) עלו במבכירות [פרות הממליטות ברפת לראשונה] מ-38% ממוצע ב-2004 ל-46% בממוצע ב-2008, ובפרות [בכלל] מ-25% ממוצע ב-2005 ל-30% ממוצע ב-2008.

מחלה שכיחה נוספת היא למיניטיס. מחלת פרסות וטלפיים, המהווה את אחד מהגורמים העיקריים לצליעה ברפתות. עפ"י הרצאה שניתנה בכנס השנתי ה – 21 למדעי הבקר (2009), בין 2%-16% מהפרות שנבדקו בכל רפת סבלו מלמיניטיס. מחקר נוסף שהוצג בכנס מעלה, כי תחלואה זו מושפעת מהמזון הירוד הניתן לפרות: לפי המחקר, ההזנה במזון מרוכז אנרגטית ומעוט סיבים גורמת ל"חמצת הכרס", שהיא אחד מגורמי הסיכון העיקריים ללמיניטיס.

להרחבה על בריאות הפרות ניתן לקרוא כאן:

http://anonymous.org.il/art686.html

http://anonymous.org.il/art784.html

 

לבריאות (או חולי הפרה במקרה שלנו), לתנאי התברואה הקשים ברפתות (פרות מתבוססות בצואה), ולאיכות המזון הירודה (פרות בישראל לא אוכלות עשב, אלא הן מואבסות במזון מרוכז שנועד להגביר את תנובת החלב) יש השלכה ישירה על איכות החלב שאנו שותים.

7. מזהמים סביבתיים מסרטנים בחלב בישראל

עפ"י דו"ח השירותים הוטרינריים האחרון שפורסם לציבור (דו"ח לשנת 2011), בכ– 10% מדגימות החלב הגולמי בישראל נמצאו רמות גבוהות מהתקן של רעלנים מסוג אפלאטוקסינים.
אפלאטוקסינים הם רעלנים, הפרשות של פטריות עובש שמקורם ככל הנראה בתחמיץ שניתן לפרה, שהוכרו כמסרטנים ע"י ארגון הבריאות העולמי
חשיפה ממושכת (כרונית) לרמות נמוכות שלהם במזון עשויה גם להוביל לפגיעה בכבד ובמערכת הדם
מובן אם כן מדוע יש חשיבות גדולה כ"כ לעמידה בתקנים כשמדובר ברעלנים כאלה, שבנוסף, גם עמידים בפני פסטור.

8. תאים סומטיים (מוגלה) בחלב

נוכחות מוגלה במזון שלנו מעוררת בנו גועל. אך מעבר לתחושת הקבס האוטומטית יש סיבות טובות מאוד להיות מודאגים.
מספר תאי המוגלה עולה כתגובה לחיידקים פתוגניים, ולכן נוכחותם בחלב מהווה מדד מצוין לבריאות הפרה.

מקור המוגלה בחלב הוא בדלקות עטין מהן סובלת הפרה בשל תנאי המחייה הקשים והחליבה האינטנסיבית. המוגלה נשאבת מעטינים דלקתיים, יחד עם החלב. פסטור החלב מעקר את הפתוגנים החיים, אך אינו מסלק רכיבי מוגלה אחרים, הכוללים גם תאי גוף מתים, תאי דם לבנים וחומרי פסולת שונים, כגון רעלנים שהחיידקים הפרישו, פיסות ממברנה של תאים שנהרסו וכן חומר בין-תאי, המשמש כדבק בין תאי הרקמה. רעלנים אלו אינם מוסרים בפסטור.
עפ"י ויקיפדיה, ספירת תאי מוגלה של מעל 300 אלף תאים למ"ל מעידה על פרות הנגועות בפתוגנים באופן קשה, עם זאת התקן הישראלי מתיר עד 400 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב, בעוד שבעדרים בריאים ספירת המוגלה בחלב צריכה להיות נמוכה מ – 100 אלף תאי מוגלה למ"ל חלב.
עפ"י שנתון מועצת החלב, בשנת 2011 רמת תאי המוגלה הממוצעת בישראל היתה כ- 220 אלף תאים למ"ל, כאשר ב-9% מן הדגימות היא היתה גבוהה מ – 280 אלף תאי מוגלה למ"ל! המשמעות היא, כמובן, שרוב עדרי הפרות בישראל אינם בריאים. ככה זה כשחיים בחרא. החלב שאנו שותים מגיע מפרות סובלות, חולות ומזוהמות בפתגונים.

מוגלה בחלב 1 | מוגלה בחלב 2

9. אנמיה

חלב פרה הוא גורם נפוץ לאנמיה. חלב פרה הוא דל בברזל, ובנוסף אחראי לירידה בספיגת הברזל ממזונות אחרים
חלב גם עשוי לגרום לאיבוד דם במערכת העיכול בעיקר אצל פעוטות.
קיים סיכון להתפתחות אנמיה בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה ששותים חלב פרה במקום חלב אם
סיכון קיים גם בקרב ילדים אשר צורכים כמויות גדולות של מוצרי חלב במקום תזונה מלאה ומאוזנת שמספקת לגוף יותר ברזל.

פרסום –  מאיפה את מקבלת את הברזל?

10. הורמונים להתפתחות מינית מוקדמת

הרוב המכריע של החלב שאנו שותים מתקבל מפרות בשלבי הריון שונים. כידוע, הריון זו תקופה שבה רמות ההורמונים גבוהות מהרגיל.
פרוגסטרון ואסטרוגן הם שני ההורמונים הדומיננטיים במהלך ההריון.
כהורמונים סטרואידיאלים (מולקולות שומניות, להבדיל מהורמונים חלבוניים) הם עוברים דרך רקמות הגוף ולא רק בעזרת מחזור הדם, ומגיעים גם לחלב.

  • חלב מודרני מכיל כמויות גבוהות יותר של הורמונים מאשר חלב מסורתי.
  • לתהליכי עיבוד החלב (כמו פיסטור וכו) אין השפעה על ריכוז ההורמונים בחלב המגיע לצרכן.
  • בעונות מסוימות ריכוז ההורמונים בחלב עולה, במקרים מסוימים פי 19 ואף פי 27 כתלות בשלב ההריון בו נמצאות הפרות.
  • תקופות החליבה של פרות שאינן הרות מתקצרות כתוצאה משיקולים כלכליים של המגדלים.
  • שתי צורות האסטרוגן הפוטנטיות ביותר מהוות 80% מהאסטרוגנים בחלב מפרות הרות.

עבודה מישראל שיכולה לתת מושג על ריכוזי פרוגסטרון בחלב ישראלי: http://bit.ly/YciexI.
המחקר הזה מראה שריכוזים משמעותיים של פרוגסטרון בחלב בישראל נמצאים כבר בשלבי ההריון המוקדמים – 3 שבועות מרגע ההזרעה.

השפעת הורמונים בחלב על התבגרות מינית מוקדמת

במחקר שנעשה על ילדים מצאו שתוך שעה משתיית החלב כמות הורמוני המין שילשה את עצמה וזאת למרות שחלק מהילדים אפילו לא הצליחו לסיים את המנה.
יותר מכך – נמדד דיכוי בהפרשת טסטוסטרון לאחר שתיית החלב, מה שמעיד על מעבר של הורמוני המין מהחלב לרקמות פנימיות והשפעה עליהן.

אף על פי שזהו מחקר מאוד קטן, ממצאיו מדאיגים. הטענה שבמדינות המערב ישנה עליה ניכרת בהתפתחות מינית מוקדמת שיוחסה לגורמים שאח"כ נשללו וכיום החוקרים מצביעים על החלב כגורם המרכזי.

מאמר נוסף אודות השפעות ההורמונים מחכה כאן

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: