Skip to content

סידה ודן – קריאת חובה לגננות ולהורים בגן

אפריל 9, 2013


הערכה שמשרד החינוך לא מוכן שתהיה בגני הילדים


– נא להעביר לגננות ולהורים –


סידה ודן – שוטפים את המוח- לילדי הגן

תחקיר שערכנו מעלה: מועצת החלב שוטפת את מוחם של ילדי הגן ובתי הספר היסודיים בתכנים פרסומיים האסורים על פי חוק.

החל משנת 2006 משווקת מועצת החלב בהשקעה של מליוני שקלים אלפי ערכות שיווקיות לעידוד צריכת חלב ומוצריו בגנים ובבתי הספר היסודיים. איך הם עושים זאת? ע"י הונאת הצוות החינוכי ויצירת מצג שווא שקרי לפיו מדובר בערכות הפעלה שנכתבו בשיתוף משרד הבריאות ומשרד החינוך. בפועל, הערכות נכתבו ע"י הגברת נטע סילוני, מחברת תכנים שיווקיים במקצועה, אשר נשכרה ע"י מועצת החלב למטרה זו, והן מעולם לא אושרו לשימוש ע"י משרד החינוך.

התחקיר הבא יציג בפניכם איך עובדת "שיטת מצליח" של מועצת החלב כל הדרך אל הבנק.

הכל התחיל בשנת 2005. מועצת החלב מצאה שצריכת חלב ומוצריו נמצאת בירידה מתמדת. חברת הפרסום זיהתה איום מרכזי:

בישראל גדל דור שלם שלא צורך חלב כחלק משגרת היום:

– ילדים שלא שותים שוקו/ חלב בארוחת הבוקר
– קייטנות שלא מחלקות שוקו ולחמנייה בארוחת הבוקר
– בני נוער שלא אוכלים דגני בוקר עם חלב

מועצת החלב עמדה, כלשון חברת הפרסום שלה, בפני החלטה "חשובה ואסטרטגית": עם איזה תוכנית ארוכת טווח, מחנכת שוק, לצריכת מוצרי חלב ,היא צריכה לצאת על מנת להשיג את המטרה הזו?

חברת הפרסום זיהתה את החוליה החלשה- ילדים: ילדים, הרי, קלים למניפולציות והשפעה.

או כפי שמסבירה חברת הפרסום של מועצת החלב:

"ילדים (בעיקר גילאי 5-12) – בגיל זה ניתן עדיין לחנך אותם להרגלים חדשים, הרגלים שילוו אותם לכל אורך חייהם".

חשבו ויישמו. בעלות של מליוני שקלים הפיקה מועצת החלב ערכות הפעלה מיוחדות שהחלו להישלח החל משנת 2006 לגני ילדים ולבתי ספר יסודיים.

כך, למשל, הפיקה עבור מועצת החלב הגברת נטע סילוני, מחברת תכנים שיווקיים במקצועה, את ערכת "סידה ודן", הכוללת ספר ומשחקי הפעלה לתלמידי הגנים. מדובר בערכת הפעלה מקוממת במיוחד שכן לא זו בלבד שהיא משווקת תכנים מסחריים לילדים צעירים במטרה לעודד אותם להרבות באכילת מוצרי חלב, היא גם עושה זאת בדרך מניפולטיבית במיוחד ובאמצעות שימוש בטקטיקות של הפחדה. הספר "סידה ודן" מספר את סיפורו של רועי, ילד ששבר את ידו בעת רכיבה על אופניו. ומה מוכר טוב יותר מהפחדה?

"היד שלך נשברה" אמר האבא לרועי, "יכול להיות שהעצם היתה חלשה מידי".

תנו לילד שלכם לקרוא את הספר ומיד הוא יחשוש שעצמותיו גם הן עשויות להישבר אם לא ישתה חלב.

ואכן, בפסקה הבאה יסבירו לרועי שהדרך היחידה להיות חזק ובריא היא לצרוך מוצרי חלב, וכמה שיותר!

"אם אתה רוצה להיות חזק ובריא אתה צריך לאכול ולשתות לפחות שלושה מוצרים ביום!"
מועצת החלב לא הסתפקה בגננות ובילדי הגן והחליטה לשטוף גם את מוחם של תלמידי בית הספר היסודי. עבור תלמידי כיתות ב-ה פתחה מועצת החלב את ערכת "חבורת שלב החלב" . לתלמידים הצעירים הוסבר שהם נמצאים בשלב שבו העצמות נבנות ע"י הסידן שבחלב, ולכן עליהם לצרוך מוצרי חלב במטרה לשמור על שיניים חזקות והתפתחות תקינה של שלד ושרירים.

פנינו למשרד החינוך ושאלנו אותו כיצד ומדוע אושרו תכנים שיווקיים של מועצת החלב במסווה של "בריאות התלמידים" כחלק מתכנית הלימודים בגני הילדים ובתי הספר היסודיים. תגובת משרד החינוך הפתיעה גם אותנו. הנה היא, כלשונה:

שלום רב,

קראנו את מכתבך בעיון.

מבירור שערכנו עולה כי מועצת החלב לא קיבלה אישור להיכנס למוסדות החינוך או להפיץ חומרים לתלמידים.

הבירור העלה עוד כי מועצת החלב אכן הפיקה ערכה שנשלחה מיוזמתם לגני הילדים, ערכה אשר נאסרה לשימוש ע"י גב' סימה חדד, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי.

תודה על תשומת הלב.

בברכה,
שבתאי כהן
סגן מנהלת האגף
אגף א' פניות ותלונות הציבור וקו פתוח לתלמידים
משרד החינוך"


עינכם הרואות: למועצת החלב אין ומעולם לא היה אישור לפעול במוסדות החינוך. מועצת החלב השקיעה מליוני שקלים בשיווק מוצרי חלב לילדים שלכם במוסדות החינוך בניגוד להנחיות משרד החינוך. זאת ועוד: לא רק שמועצת החלב לא טרחה לקבל אישור לקמפיין המיליונים שלה במוסדות החינוך, משרד החינוך אף הוציא הנחיה לגננות ולמפקחות האוסרת על כל שימוש בערכה.

כך מנצלת מועצת החלב את מעמדה כ"חברה לתועלת הציבור" לקידום תועלת ציבור בעלי המניות של תנובה, שטראוס וטרה, והיא אף אינה בוחלת בשקרים לקידום מטרותיה. כך למשל מפרסם אתר מועצת החלב כי ערכות ההפעלה זכו לברכת משרד הבריאות ומשרד החינוך, ומועצת החלב הקפידה להדגיש מסר זה בפרסומים נוספים רבים בתקשורת במטרה להטעות את ציבור הגננות והמורות ולשכנען להשתמש בחומרי התעמולה של מועצת החלב ללא אישור משרד החינוך

————————————————-

עובדת הגן שצילמה את התמונה הזאת כתבה:
"זה המשחק שמצאתי בגן. המטרה – לאסוף את כל הכרטיסים עם הכוכב עליהם (מוצרי החלב). מה ששבר אותי: ילדה אמרה לי "סלט ירקות זה לא שווה, אין בזה חלב. זה לא נותן נקודות וזה גם לא בריא." 

כשמועצת החלב עושה את מה שבא לה, גם בניגוד להנחיות של משרד החינוך, אל תתפלאו אם הילדים שלכם חוזרים מהגן ולא רוצים לאכול פירות וירקות. 

תשובה נוספת ממשרד החינוך:


שימו לב לתשובה של מנהלת אגף א' לפניות ציבור:

"ברורנו העלה כי כבר בשנת 2010 יצאה הנחיה חד משמעית מטעם משרדנו אל המפקחות על גני הילדים הקובעת מפורשות כי אין לעשות שימוש בערכות "ימים בריאים בגן" ו"סידה ודן הלא הם צוות סידן", בגני הילדים." 

סידה ודן בתוכנית המילה האחרונה והאיום המשפטי של מועצת החלב

לאחר שהעלנו את הפרסומים הנ"ל לדף הפייסבוק חלב – עובדות או מיתוסים
הנושא תפס תאוצה, אברי גלעד דיבר עליו בשידור הרדיו שלו:

כעבור כמה שעות אברי גלעד וגל"צ קיבלו מכתב מאיים מעורכת הדין של מועצת החלב,
אז אברי המשיך את החקירה שלו ועלה לשידור נוסף יומיים אחרי, אל תפספסו את זה:



כעבור כמה ימים קיבלנו לדף הפייסבוק התייחסות של אשת חינוך שלקחה לבחון מחדש את הערכה שקיבלה לגן הילדים שלה:


מאת: צביה ברוכים

שלום לכולם,

זה הולך להיות סיפור בהמשכים.

כאשר החלטתי שהקיום שלי לא יהיה תלוי בסבל של מישהו אחר, לאחר 15 שנות צמחונות עברתי גם לטבעונות. למרות זאת אני עדיין עוברת תהליך כי הבנתי שכל חלק בחיי צריך לקבל ביטוי לכך בגלל אותו מקום בדיוק. כאשת חינוך אשר תחת אחריותה מתחנכים ילדים, החלטתי שמחובתי לבחון את דרכי החינוכית ואת האמת אשר לפיה אני צועדת ומצעידה אחרים.
היום החלטתי לקחת את הערכה של "סידה ודן" הביתה ולבחון אותה מתוך פריזמה מוסרית, פתוחה, אמיתית כפי שאני מנסה לחיות את היומיום.

את הערכה הזמנתי לפני כשנה או שנתיים לגן לאחר שקיבלתי המלצה חמה מחברה שכמעט כל חברותיה הזמינו גם הן. הערכה הגיעה אליי מהר מאוד עד לגן (שבוע-שבועיים) וכשפתחתי אותה הייתי המומה. מדובר בערכה עשירה וברמה מאוד מאוד גבוהה. החומרים איכותיים מאוד ורב שימושיים, מעוצבים להפליא ומאורגנים באופן מדהים. אני חושבת שאם הייתי צריכה להעריך כספית את הערכה, מדובר בכמה מאות שקלים, ללא הגזמה. זוהי חלומה של כל גננת- חומרי למידה חינמיים שמגיעים אל פתח דלתנו לא קיימים בסביבתנו ולכן- למה להסס בכלל?

הערכה שופעת פעילויות לגננת, לילדים ולהורים כאשר כל הפעילויות מלוות, כפי שכבר תיארתי, בעזרים מרהיבים ביופיים.

עברתי על כל אחת מהפעילויות בקפידה, קראתי, בדקתי ולבסוף הסקתי שהדרך היחידה שלי לתאר את מה שיש שם זו שטיפת מוח מחושבת, מדויקת ומקיפה. יש סיכוי שדיאטנים ויודעי דבר יטענו שהיא גם מלאה בשקרים או בחצאי אמיתות.

הבטן שלי מתהפכת מאז. לא דמיינתי ולא תיארתי לעצמי שתעמולה כזו תיכנס אל פתח דלתי ועוד ביוזמתי. ובכן, טעיתי.

החלטתי להשתמש בניסיון ובידע שלי על מנת לעיין שוב בכל משחק באופן מדוקדק ולנתח את הדרך שבה החליטו המומחים לשכנע את ילדי ישראל למה מוצרי חלב חשובים לבריאותינו.

אשתף אתכם בהקדם במסקנותיי.

בפרק הבא: אתגרי חשיבה בנושא אורח חיים בריא – כיצד משכנעים ילדים ששווה יותר לאכול קוטג' ויוגורט מטחינה וברוקולי (אמיתי)!

כיצד משכנעים ילדים ששווה יותר לאכול קוטג' מטחינה וברוקולי, מאת צביה ברוכים.

שלום לכולם,

כפי שכתבתי בפוסט הקודם, החלטתי לנתח את הערכה "סידה ודן" מנקודת מבט חינוכית-מוסרית, ובתור אשת חינוך, החלטתי לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר ולברר- איך מתבטאת היכולת שלנו להשפיע על הילדים, על מחשבותיהם, על רצונותיהם ועל חייהם? הבנתי שכדי שזה יקרה אני צריכה לקחת את כל התיאוריות היפות שלמדתי וחקרתי, לחפור בניסיון שצברתי במהלך השנים ואז לגשת לערכה.

לפני שאגש לניתוח המשחק, חשוב לי לכתוב כמה מילים על חשיבה של ילדים:
בראש ובראשונה חשיבה של ילדים שונה במהותה מחשיבה של מבוגרים מעצם העובדה שכל הידע והכלים הקוגניטיביים שקיימים אצל המבוגרים עדיין לא קיימים אצלם. החשיבה הינה נזילה, מתפתחת כל הזמן ומשתנה, ובעיקר בנויה נדבך על נדבך. לדג', היום הילד לומד שלתרנגולת יש כנפיים, מחר הוא ילמד שיש לה גם מקור ולאחר מכן הוא גם יבין שכל בעלי המקור והכנפיים שמטילים ביצים שייכים למשפחת העופות. הרצון של הילד לקיים סדר וארגון בעולם הידע שהוא חשוף אליו, גורם לו לאסוף פריטי מידע שקיימים בסביבתו וליצור סכמות (סכמה=יחידת ארגון מידע) ולצקת לתוכה משמעות משלו. סכמה מתגבשת באמצעות חוויות, למידה אקראית או מכוונת, ומתבססת גם על מידע קודם שיש לנו. הדבר קורה לכל אדם בכל גיל, אבל השוני הגדול בינינו לבין ילדים הוא שכלפי ילדים צעירים אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשוניים, היכולת של הסביבה להשפיע על אותן הסכמות שהם יוצרים, שלא לומר ליצור אותן עבורם, גדולה מאוד ואף קריטית. גם לנו המבוגרים מתגבשות סכמות חדשות, מתרחבות סכמות קיימות וחלקן אף מתפרקות לרסיסים. מידע חדש שאליו אנו נחשפים עובר דרך פילטרים של סכמה ספציפית שהתגבשה ודרכה בעצם אנו חווים את העולם ומבינים אותו. העמדות שלנו כלפי העולם הן בעצם סכמות שיצרנו לנו.
לדג', במידה ויצרתי סכמה בה כל הפרות שרות, רוקדות ומחייכות תוך כדי שחולבים אותם, אני אחווה את שתיית החלב באופן מחויך ומהנה כי יצרתי סכמה חיובית, טובה וכיפית של החלב והתהליך שהוא עבר עד שהגיע אליי. כמה מהאנשים שאתם מכירים חושבים שחתול הוא יצור מטונף, לא נאמן ותוקפן רק כי הסכמה שנוצרה להם נבנתה והתעצבה בעקבות החתולים שקופצים עליהם מהפחים? כמה מאיתנו חשבו ואמרו לעצמם- לו רק אותם אנשים היו רואים מי הם חתולים באמת?

הסכמות הן אלה שגורמות לנו לחשוב באופן מסוים, להבין, והן אלה אשר מעצבות את ההתנהגות שלנו. הסכמות, למרות אופיין הדינמי, "חזקות בפני מתקפות", הן יעמדו מנגד כשבאים ומנסים לטלטל אותן ולרוב יגרשו את הפולש הזר חזרה למולדתו. סכמות לא ממש אוהבות שינויים, אלא יציבוּת, אם כי כולנו יודעים שקיימות גם סכמות גמישות, אחרת איך היינו משתנים? כדי לשנות סכמה, צריך שינוי במבנה הבסיסי שלה וזה אפשרי וקיים, אך לא קל בכלל.
כשהפכתי מצמחונית לטבעונית הייתי צריכה לנפץ כמה סכמות בסיסיות שיצרתי במהלך השנים ולבנות חדשות. מי מאיתנו לא גדל על המיתוס שאנחנו עוזרים לפרה בכך שאנחנו חולבים אותה כי אחרת כואב לה בעטינים? השינוי לא היה קל כי תמיד מלווה אותנו גם איזשהו תחושת אשמה של "איפה הייתי כל השנים האלה"? אבל למזלי ולשמחתי הסכמתי להיות שם.

לאור האמור לעיל ומעוד הרבה סיבות אחרות, חשיבה בגיל הילדות בעיקרה מתבססת על סובייקטיביות ועל חג ממדיות, היינו, הילדים עדיין לא יכולים לראות את התמונה הרחבה הכוללת מערכת שיקולים מורכבת, סיבתיות בעלת קשרים סבוכים ומסקנות מופשטות. הם בעלי חשיבה תמימה יחסית, והיכולת שלהם לפקפק אחר אמיתות שאנו משדרים להם חדשות לבקרים נמוכה.
ילדים רואים במבוגר מודל לחיקוי (זו צורת הלמידה העיקרית בתקופת הינקות) וניתן לראות אותם מדברים, מתנהגים וחושבים באופן שבו אנחנו לימדנו אותם לחשוב, להתנהג ולדבר. כמה פעמים במהלך היום תפסתי את עצמי חושבת אלף פעם לפני שאני מוציאה מילה כי אני מודעת שלכל צליל שלי יש משמעות עצומה אצל הילדים? המון.

עכשיו, קחו את כל מה שאמרתי על חשיבה של ילדים, תוסיפו לכך את העובדה שהילד מסתכל על הגננת שלו כעל חצי אלוהים, קחו הורים שתולים את כל יהבם בגננת שתחנך את ילדם היטב, ותקבלו כוח עצום שקיים בין כתלי הגן.

המשחק שהחלטתי לבדוק נקרא "יותר סידן לוקח! עם סידה ודן"- המבוסס על חוקי המשחק הקלאסי "מלחמה" אשר נועד, ואני מצטטת: "להכרת רמת הסידן במזונות שונים". במשחק 40 קלפים, ואני שוב מצטטת: "במשחק זה המוצרים מדורגים לפי רמת הסידן- מהרמה הנמוכה ביותר (קלף 1) ועד הגבוהה ביותר (קלף מלך)". אני בודקת את הקלפים וראו איזה פלא- הקלפים עם המספרים הנמוכים שייכים למזונות שאינם מוצרי חלב, ואילו המספרים הגבוהים? ניחשתם נכון- מוצרי החלב!
ולא רק זה. בקלף מספר 1, הקלף בעל הערך המספרי הנמוך ביותר במשחק, מככבת לה הטחינה! כן כן, טחינה! לטענתם של המומחים במועצת החלב בכף טחינה יש 20 מ"ג סידן. לעומת זאת הקלף המנצח במשחק בעל הערך המספרי הגבוה ביותר הוא כמובן ספל החלב, בו יש לדעת אותם המומחים- 260 מ"ג סידן. כאחת שלא ממש מכירה ערכים תזונתיים של מזונות, אבל בהחלט שמעה לא אחת מדיאטניות שבטחינה יש המון סידן, ניגשתי לחפש ברשת טבלאות אלטרנטיביות לערך הטחינה שמצוין על קופסת הקלפים. ב'אתר הצמחונות הישראלית' מצאתי כתבה של כרם אביטל (תזונאית קלינית), ולה היתה אינפורמציה מעט שונה לגבי הערך התזונתי של הטחינה. לטענתה "כמות הסידן ב-2 כפות טחינה גולמית מלאה שווה פחות או יותר לכמות הסידן בכוס חלב (כ-200 מ"ג)" כלומר, ב-4 כפות יש בין 400-600 מ"ג סידן. והנה עוד ציטוט שמצאתי באתר 'קסם הטבע'- "שיעור הסידן בטחינה מלאה גולמית (ב100 גר') הוא 1,100 מ"ג סידן (פי תשעה מטחינה גולמית רגילה!), שיעור המקנה לה את התואר אלופת הסידן העולמית, שכן אין שום מאכל – מהצומח או מהחי – ששיעור הסידן בו כה גבוה". כמובן שחיפשתי עוד ועוד, ובכל מקום שמוזכר סידן, מוזכרת קודם כל הטחינה וחשיבותה, ועוד לא דיברתי על יכולת ספיגת הסידן בטחינה לעומת חלב.

ונחזור לילדים. כאשר מלמדים ילדים באמצעות משחק שבטחינה יש הכי פחות סידן ובכוס חלב יש הכי הרבה, ילדים יבינו ששווה להם לשתות חלב ולוותר על טחינה כי הרי חלב מוחץ את הטחינה ואנחנו מחנכים ילדים להיות בריאים. במשחק כל המספרים מ-1 עד 4 הם ירקות (טחינה, כרוב, תאנים וברוקולי) 5 הם הסרדינים, ומ-6 ומעלה נמצאים השוקו, הקוטג', הגבינה צהובה ומעדני החלב. ילדים מבינים מהר מאוד מי הכי שווה והם כמובן גם רוצים לנצח. זכותם.

זוכרים את הסכמות? כצפוי, ילדים המשחקים במשחק זה יכולים לבנות סכמה בה מוצרי החלב הם השווים ביותר וירקות ההיפך. תדמיינו תרחיש בו ילדים משחקים 'מלחמה' עם סידן ודן ופעם אחר פעם יצרבו בזיכרונם שגבינה צהובה שווה יותר מברוקולי ושוקו שווה יותר מתאנים, יכריזו בכל פעם "לי יש מעדן חלב ולך יש כרוב, אני ניצחתי", האם נתפלא שהם יבקשו מאמא ואבא בסופר שוקו ועוד יספרו בגאווה שהוא בריא? האם נתפלא שיגדלו להיות אנשים שמאמינים בכל מאודם שמוצרי חלב בריאים? האם רובנו לא גדלנו ככה בעצם?
אני תוהה האם כאשר עסקו טובי המוחות בבניית המשחק, הם הבינו שהם צריכים ללכת על שבירת מיתוסים של "הצד השני" והלכו על הקלף החזק ביותר –הטחינה, אשר דווקא אותה מיקמו כבעלת אחוז הסידן הנמוך ביותר. ועוד תהיה אחת- אם זה משחק ילדים, למה לא רשמו בקלף מס. 1 סוכריות טופי? שוקולד? מרשמלו? למה דווקא נטפלו לירקות ולטחינה?

פעם לא התייחסו לילדים כאוכלוסיה בפני עצמה, הם היו אנשים קטנים שטרם התפתחו וכולם חיכו שיגדלו. היום מבינים שהם העתיד, הם בני אדם חכמים מאוד עם מחשבות, רצונות ואמונות משלהם ושווה לנו להשקיע בהם. זו גם חובתנו המוסרית לחנך ולגדל אותם לפי אמות מוסר נכונות ולהגיד להם את האמת, גם אם היא קשה.

במלחמה כמו במלחמה- יש מנצחים ויש מפסידים, ובמשחק הספציפי הזה- מוצרי החלב מנצחים בנוק אאוט את כולם.

קישור לפרסום המקורי



קישורים רלוונטים:

אתר מועצת החלב בו מוסברת פעילות מועצת החלב בגנים ובבתי הספר. מועצת החלב מדגישה כי הערכות זכו לברכת משרד הבריאות ומשרד החינוך:
http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show2&dbid=katavot&dataid=ki-bkgrnd-004.htm&findWords=htm

דוגמא לכתבה בתקשורת לפיה ערכת ההפעלה של מועצת החלב קיבלה את אישור משרד החינוך כחלק מתוכנית הליבה לגני הילדים בשנים הקרובות.
http://www.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=itonut_2008_dafyarok_080918_chalav

אתר מועצת החלב – פנייה לגננות עם הצעות לפעילות בנושא סידה ודן:
http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show2&dbid=katavot&dataid=kitodd06-2.htm&findWords=htm

הספר סידה ודן:
http://www.milk.org.il/main2/pdf/sidavedan/index.html#/5/zoomed

המסמך שהוכן ע"י חברת הפרסום של מועצת החלב, המסכם את עיקרי הקמפיין הפרסומי של מועצת החלב. במסמך מצוין שחוברות ההפעלה של מועצת החלב זכו לאישור משרד הבריאות והחינוך:
www.hamil.co.il/upload/halav-regev.doc

האתר של מפתחת התכנים ה"חינוכיים", נטע סילוני – בו ניתן לראות דוגמאות נוספות לדרכים מתוחכמות שבהן מועצת החלב, תנובה ושטראוס שוטפים את מוחם של ילדים ונוער לצריכת מוצרי חלב:
http://www.netasiloni.co.il/client.php?client=1&backtopage=1
http://www.netasiloni.co.il/client.php?client=34&backtopage=1
http://www.netasiloni.co.il/client.php?client=24&backtopage=3

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: