Skip to content

ניתוח מנקודת מבט חינוכית-מוסרית של ערכת קידום החלב בגני ילדים – "סידה ודן"

אפריל 2, 2013
לאחר שקראה את הפרסומים שלנו על "סידה ודן שוטפים את המוח לילדי הגן"
לקחה צביה ברוכים את ערכת סידה ודן לבחון אותה מחדש ולעומק בעיניים של אשת חינוך. 32412_10151274760934927_837971450_n[1]
קיראו והפיצו את מה שיש לה להגיד על המשחק הראשון בערכה אותו היא לקחה לבדיקה:
שלום לכולם,כפי שכתבתי בפוסט הקודם, החלטתי לנתח את הערכה "סידה ודן" מנקודת מבט חינוכית-מוסרית, ובתור אשת חינוך, החלטתי לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר ולברר- איך מתבטאת היכולת שלנו להשפיע על הילדים, על מחשבותיהם, על רצונותיהם ועל חייהם? הבנתי שכדי שזה יקרה אני צריכה לקחת את כל התיאוריות היפות שלמדתי וחקרתי, לחפור בניסיון שצברתי במהלך השנים ואז לגשת לערכה.

לפני שאגש לניתוח המשחק, חשוב לי לכתוב כמה מילים על חשיבה של ילדים:
בראש ובראשונה חשיבה של ילדים שונה במהותה מחשיבה של מבוגרים מעצם העובדה שכל הידע והכלים הקוגניטיביים שקיימים אצל המבוגרים עדיין לא קיימים אצלם. החשיבה הינה נזילה, מתפתחת כל הזמן ומשתנה, ובעיקר בנויה נדבך על נדבך. לדג', היום הילד לומד שלתרנגולת יש כנפיים, מחר הוא ילמד שיש לה גם מקור ולאחר מכן הוא גם יבין שכל בעלי המקור והכנפיים שמטילים ביצים שייכים למשפחת העופות. הרצון של הילד לקיים סדר וארגון בעולם הידע שהוא חשוף אליו, גורם לו לאסוף פריטי מידע שקיימים בסביבתו וליצור סכמות (סכמה=יחידת ארגון מידע) ולצקת לתוכה משמעות משלו. סכמה מתגבשת באמצעות חוויות, למידה אקראית או מכוונת, ומתבססת גם על מידע קודם שיש לנו. הדבר קורה לכל אדם בכל גיל, אבל השוני הגדול בינינו לבין ילדים הוא שכלפי ילדים צעירים אשר נמצאים בשלבי התפתחות ראשוניים, היכולת של הסביבה להשפיע על אותן הסכמות שהם יוצרים, שלא לומר ליצור אותן עבורם, גדולה מאוד ואף קריטית. גם לנו המבוגרים מתגבשות סכמות חדשות, מתרחבות סכמות קיימות וחלקן אף מתפרקות לרסיסים. מידע חדש שאליו אנו נחשפים עובר דרך פילטרים של סכמה ספציפית שהתגבשה ודרכה בעצם אנו חווים את העולם ומבינים אותו. העמדות שלנו כלפי העולם הן בעצם סכמות שיצרנו לנו.
לדג', במידה ויצרתי סכמה בה כל הפרות שרות, רוקדות ומחייכות תוך כדי שחולבים אותם, אני אחווה את שתיית החלב באופן מחויך ומהנה כי יצרתי סכמה חיובית, טובה וכיפית של החלב והתהליך שהוא עבר עד שהגיע אליי. כמה מהאנשים שאתם מכירים חושבים שחתול הוא יצור מטונף, לא נאמן ותוקפן רק כי הסכמה שנוצרה להם נבנתה והתעצבה בעקבות החתולים שקופצים עליהם מהפחים? כמה מאיתנו חשבו ואמרו לעצמם- לו רק אותם אנשים היו רואים מי הם חתולים באמת?

הסכמות הן אלה שגורמות לנו לחשוב באופן מסוים, להבין, והן אלה אשר מעצבות את ההתנהגות שלנו. הסכמות, למרות אופיין הדינמי, "חזקות בפני מתקפות", הן יעמדו מנגד כשבאים ומנסים לטלטל אותן ולרוב יגרשו את הפולש הזר חזרה למולדתו. סכמות לא ממש אוהבות שינויים, אלא יציבוּת, אם כי כולנו יודעים שקיימות גם סכמות גמישות, אחרת איך היינו משתנים? כדי לשנות סכמה, צריך שינוי במבנה הבסיסי שלה וזה אפשרי וקיים, אך לא קל בכלל.
כשהפכתי מצמחונית לטבעונית הייתי צריכה לנפץ כמה סכמות בסיסיות שיצרתי במהלך השנים ולבנות חדשות. מי מאיתנו לא גדל על המיתוס שאנחנו עוזרים לפרה בכך שאנחנו חולבים אותה כי אחרת כואב לה בעטינים? השינוי לא היה קל כי תמיד מלווה אותנו גם איזשהו תחושת אשמה של "איפה הייתי כל השנים האלה"? אבל למזלי ולשמחתי הסכמתי להיות שם.

לאור האמור לעיל ומעוד הרבה סיבות אחרות, חשיבה בגיל הילדות בעיקרה מתבססת על סובייקטיביות ועל חג ממדיות, היינו, הילדים עדיין לא יכולים לראות את התמונה הרחבה הכוללת מערכת שיקולים מורכבת, סיבתיות בעלת קשרים סבוכים ומסקנות מופשטות. הם בעלי חשיבה תמימה יחסית, והיכולת שלהם לפקפק אחר אמיתות שאנו משדרים להם חדשות לבקרים נמוכה.
ילדים רואים במבוגר מודל לחיקוי (זו צורת הלמידה העיקרית בתקופת הינקות) וניתן לראות אותם מדברים, מתנהגים וחושבים באופן שבו אנחנו לימדנו אותם לחשוב, להתנהג ולדבר. כמה פעמים במהלך היום תפסתי את עצמי חושבת אלף פעם לפני שאני מוציאה מילה כי אני מודעת שלכל צליל שלי יש משמעות עצומה אצל הילדים? המון.

עכשיו, קחו את כל מה שאמרתי על חשיבה של ילדים, תוסיפו לכך את העובדה שהילד מסתכל על הגננת שלו כעל חצי אלוהים, קחו הורים שתולים את כל יהבם בגננת שתחנך את ילדם היטב, ותקבלו כוח עצום שקיים בין כתלי הגן.

המשחק שהחלטתי לבדוק נקרא "יותר סידן לוקח! עם סידה ודן"- המבוסס על חוקי המשחק הקלאסי "מלחמה" אשר נועד, ואני מצטטת: "להכרת רמת הסידן במזונות שונים". במשחק 40 קלפים, ואני שוב מצטטת: "במשחק זה המוצרים מדורגים לפי רמת הסידן- מהרמה הנמוכה ביותר (קלף 1) ועד הגבוהה ביותר (קלף מלך)". אני בודקת את הקלפים וראו איזה פלא- הקלפים עם המספרים הנמוכים שייכים למזונות שאינם מוצרי חלב, ואילו המספרים הגבוהים? ניחשתם נכון- מוצרי החלב!
ולא רק זה. בקלף מספר 1, הקלף בעל הערך המספרי הנמוך ביותר במשחק, מככבת לה הטחינה! כן כן, טחינה! לטענתם של המומחים במועצת החלב בכף טחינה יש 20 מ"ג סידן. לעומת זאת הקלף המנצח במשחק בעל הערך המספרי הגבוה ביותר הוא כמובן ספל החלב, בו יש לדעת אותם המומחים- 260 מ"ג סידן. כאחת שלא ממש מכירה ערכים תזונתיים של מזונות, אבל בהחלט שמעה לא אחת מדיאטניות שבטחינה יש המון סידן, ניגשתי לחפש ברשת טבלאות אלטרנטיביות לערך הטחינה שמצוין על קופסת הקלפים. ב'אתר הצמחונות הישראלית' מצאתי כתבה של כרם אביטל (תזונאית קלינית), ולה היתה אינפורמציה מעט שונה לגבי הערך התזונתי של הטחינה. לטענתה "כמות הסידן ב-2 כפות טחינה גולמית מלאה שווה פחות או יותר לכמות הסידן בכוס חלב (כ-200 מ"ג)" כלומר, ב-4 כפות יש בין 400-600 מ"ג סידן. והנה עוד ציטוט שמצאתי באתר 'קסם הטבע'- "שיעור הסידן בטחינה מלאה גולמית (ב100 גר') הוא 1,100 מ"ג סידן (פי תשעה מטחינה גולמית רגילה!), שיעור המקנה לה את התואר אלופת הסידן העולמית, שכן אין שום מאכל – מהצומח או מהחי – ששיעור הסידן בו כה גבוה". כמובן שחיפשתי עוד ועוד, ובכל מקום שמוזכר סידן, מוזכרת קודם כל הטחינה וחשיבותה, ועוד לא דיברתי על יכולת ספיגת הסידן בטחינה לעומת חלב.

ונחזור לילדים. כאשר מלמדים ילדים באמצעות משחק שבטחינה יש הכי פחות סידן ובכוס חלב יש הכי הרבה, ילדים יבינו ששווה להם לשתות חלב ולוותר על טחינה כי הרי חלב מוחץ את הטחינה ואנחנו מחנכים ילדים להיות בריאים. במשחק כל המספרים מ-1 עד 4 הם ירקות (טחינה, כרוב, תאנים וברוקולי) 5 הם הסרדינים, ומ-6 ומעלה נמצאים השוקו, הקוטג', הגבינה צהובה ומעדני החלב. ילדים מבינים מהר מאוד מי הכי שווה והם כמובן גם רוצים לנצח. זכותם.
6755_10151486052304927_319459536_n[1]
זוכרים את הסכמות? כצפוי, ילדים המשחקים במשחק זה יכולים לבנות סכמה בה מוצרי החלב הם השווים ביותר וירקות ההיפך. תדמיינו תרחיש בו ילדים משחקים 'מלחמה' עם סידן ודן ופעם אחר פעם יצרבו בזיכרונם שגבינה צהובה שווה יותר מברוקולי ושוקו שווה יותר מתאנים, יכריזו בכל פעם "לי יש מעדן חלב ולך יש כרוב, אני ניצחתי", האם נתפלא שהם יבקשו מאמא ואבא בסופר שוקו ועוד יספרו בגאווה שהוא בריא? האם נתפלא שיגדלו להיות אנשים שמאמינים בכל מאודם שמוצרי חלב בריאים? האם רובנו לא גדלנו ככה בעצם?
אני תוהה האם כאשר עסקו טובי המוחות בבניית המשחק, הם הבינו שהם צריכים ללכת על שבירת מיתוסים של "הצד השני" והלכו על הקלף החזק ביותר –הטחינה, אשר דווקא אותה מיקמו כבעלת אחוז הסידן הנמוך ביותר. ועוד תהיה אחת- אם זה משחק ילדים, למה לא רשמו בקלף מס. 1 סוכריות טופי? שוקולד? מרשמלו? למה דווקא נטפלו לירקות ולטחינה?

פעם לא התייחסו לילדים כאוכלוסיה בפני עצמה, הם היו אנשים קטנים שטרם התפתחו וכולם חיכו שיגדלו. היום מבינים שהם העתיד, הם בני אדם חכמים מאוד עם מחשבות, רצונות ואמונות משלהם ושווה לנו להשקיע בהם. זו גם חובתנו המוסרית לחנך ולגדל אותם לפי אמות מוסר נכונות ולהגיד להם את האמת, גם אם היא קשה.

במלחמה כמו במלחמה- יש מנצחים ויש מפסידים, ובמשחק הספציפי הזה- מוצרי החלב מנצחים בנוק אאוט את כולם.

פורסם גם בדף הפייסבוק
מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: