Skip to content

מחקרים ממומנים על ידי מועצת החלב

פברואר 14, 2013

אתמול פרסמנו את הוידאו הקצר והקולע של ד"ר גרגר שסוקר את מצב המחקרים הממומנים על ידי תעשיות התרופות והמזון. וחושף נתון סטטיסטי מדהים. מבין המחקרים שנבדקו אין ולו מחקר ממומן אחד שמסקנותיו אינן מטיבות עם החלב.

והנה הזוית הישראלית של הסיפור

משרד הבריאות מממן יחד עם מועצת החלב את קרן המחקרים בנושא תרומת החלב ומוצריו לבריאות האדם ממש ככה. מסמנים את המטרה מסביב לחץ. ומגדירים מראש את תוצאות המחקר על מנת שיוכל לזכות במימון. מגדילים לעשות אצלנו וכספי הציבור מושקעים באופן ישיר במחקר שמטרתו למצוא בכל מחיר סיבות לצרוך חלב, שאחר כך משווקות במרץ רב לאותו ציבור עצמו. שלא יודע שבכספו שלו מפעילים תעמולה שקרית כנגדו שאיננה בטובתו.

חברים בדף פנו אלינו ושאלו חלב הוא מוצר שנוי במחלוקת, איך זה יכול להיות שהוא בכל זאת מקובל על כל כך הרבה מומחים?

1. תלות מוחלטת של האקדמיה והמחקר במימון שמגיע מהתעשיה:

תחום מחקר התזונה אינו משופע בכסף, שלא כמו תחום הכלכלה ומנהל עסקים, מדעי המחשב והנדסה, שצומחים בקצב גבוה ומייצרים עסקים רווחים ומודלים עסקיים חדשים, תחום המזון מוגבל יותר, והמחקר בתחום מסתפק בקרנות מחקר ממשלתיות דלות תקציב. הכסף הגדול בענף התזונה מגיע באופן טבעי מחברות המזון, חברות שמחזור הכנסותיהן הוא מליארדים ותקציבי השיווק נמדדים בעשרות מליונים, לכל תאגיד מזון כמעט יש מחלקת מחקר ותאגידי המזון הגדולים בעולם הם הזרוע העיקרית שממנת מחקרים בתחום תזונה, האם זה אומר שכל המחקרים רעים? בודאי שלא. אבל זה בהחלט אומר שאם אתה כחוקר רוצה לחקור, להתפרסם, להגיע לבטאונים החשובים ולעסוק בתחומים מעניינים אתה צריך מימון, סיכוייך לקבל מענק יגדלו אם תבחר את הנושא שמעניין את נסטלה, דנונה, טייסון, איגוד מגדלי החזירים, מועצת החלב… ולא את איגוד מגדלי הברוקולי או התותים שעם כל הכבוד למחקרים היפים שתוכל להביא עבורם, הם לא יוכלו לממן את עלות שנת המחקר הכה יקרה.

זה מה שכותב על כך ד"ר יובל נח הררי, היסטוריון, בספרו קיצור תולדות האנושות (עמ' 277-278):

"רוב המחקרים המדעיים בחמש מאות השנים האחרונות הצליחו להשיג מימון כי מישהו חשב שהם יוכלו לעזור לו בהשגת מטרות פוליטיות, כלכליות או דתיות […] אפילו רצינו לממן 'מדע טהור' שאינו מונע על ידי שיקולים פוליטיים, כלכליים ודתיים, לא היה הדבר אפשרי. שכן כדי להחליט לאן להפנות את זרם הכספים צריך לענות על שאלות כגון, 'מה חשוב יותר? מה טוב יותר?' ואלו אינן שאלות מדעיות. […]
"חשבו למשל על הקושיה הבאה: שתי חוקרות ביולוגיה מאותה מחלקה ועם אותם הכישורים מחפשות מימון של מיליון דולר בעבור שני פרויקטים שונים. חוקרת א' מחפשת מימון למחלה התוקפת את עטיניהן של פרות וגורמת לירידה ממוצעת של עשרה אחוזים בתפוקת החלב שלהן. חוקרת ב' מחפשת מימון למחקר על השאלה, 'האם פרות חולבות סובלות מכך שמפרידים אותן מהעגלים שלהן?' […] לאיזה משניהם עדיף לתת את הכסף? אין על כך תשובה מדעית. יש על כך רק תשובות פוליטיות, כלכליות ודתיות. בעולם של ימינו ברור שלחוקרת א' יש סיכוי גדול יותר לקבל את הכסף, אבל לא מפני שמחלות הגורמות לירידה בתפוקת החלב מסקרנות יותר מאשר עולמן הרגשי של פרות." 

2. המומחים ברובם נסמכים על מה שאמרו להם

Picture1

רוב המומחים (דיאטנים, רופאים,…) שמאמינים שחלב חשוב (ולאו דווקא בריא) מאמינים בכך לא בגלל שהם חקרו אותו בעצמם, ואפילו לא בגלל שהם קראו מחקרים ועשו בדיקה מקיפה בעצמם, אלא פשוט בגלל שאמרו להם. ממש ככה. מי אמר? המרצה בלימודים, חומר הלימודים ואחר כך גם כל מיני גופים וועדות שאחראיות לגיבוש המלצות. איגוד רופאי הילדים, איגוד התזונאים, ועדת המזון של ה FDA וועדת המזון של משרד החקלאות. אז למה שגופים מכובדים שכאלה ימליצו על חלב אם הוא כל כך שנוי במחלוקת?

3. כי תעשיות המזון פיצחו את השיטה!

כמות הידע המדעי בעולם איננה מאפשרת לכל מומחה להתחיל מאפס ולחקור בעצמו, ולכן מקובלת השיטה בה נסמכים על מידע שנצבר. איך מודאים שהמידע שנצבר נכון? יש דרך בה מגובשת דיעה מדעית. ברוב המקרים מדובר בגיבוש דיעה על בסיס הצטברות של מחקרים בשיטה שנקראת קונצנזוס מדעי אולם בעולם המזון והתרופות (ובעוד תחומים מן הסתם) כאשר לכסף יש משקל רב ומצד שני לטובת הציבור, מי שמגבש את הדיעה אלה גופים וועדות מדעיות שכפופות לרשויות ממשלתיות  בדרך כלל. הם אוספים את המחקרים שנראים להם, מנפים אחרים שנראים פחות, ולפעמים גם נכנעים לתכתיבים של קבוצות לחץ. חשוב להדגיש, שבניגוד לכל הגיון ועדות אלה אינן מקבלות החלטות של קונצנזוס מדעי המקובלת בעולם המדע אלא בשיטות של הצבעה ודיון, הפעלת לחצים וקשרים, שימוש בלוביזם יח"צ והרבה כסף. גופים אלה נוטים לשמרנות קיצונית, ואינם מאמצים שינויים אפילו כשהם הופכים לקונצנזוס מדעי.

זה לא נגמר בזה. התעשיות דואגות להעסיק חברי הועדה המומחים בתחום בתור יועצים חיצוניים לחברות המסחריות. כלומר על ידי בנית יחסי ניגוד אינטרסים מובנים ועל ידי כך יצירת מחויבות של המומחה לאינטרסים של החברה באופך עקיף. חובה לראות את הסרטון הבא של ד"ר גרגר כדי להבין טוב יותר על מה אנחנו מדברים (נתרגם גם אותו בקרוב)

4. כי מומחים בעצמם שותים חלב וגם הם חונכו שחלב זה בריא

אם כן, רוב המחקרים שמוצאים יתרונות עלומים כאלו ואחרים בחלב ממומנים ע"י התעשייה. ושוב אין ספק שיש גם אנשי מקצוע ישרים והגונים שבאמת ובתמים מאמינים בחלב. הם מאמינים בחלב משום שהם חונכו להאמין שחלב זה טוב, בני אדם מתקשים להפרד מאמיתות שחונכו מגיל צעיר עליהן, גם אם הם רציונלים ומשכילים. הדיאטניות לומדות על כך כחלק מתכנית הלימודים, שכן חלק מהמרצים עובדים עבור התעשייה או מקבלים מימון למחקרים מהתעשייה ותכנית הלימודים שלהם מפנה לאותם מחקרים, שרובם מומנו ע"י התעשייה. הוסיפו לכך את העובדה שרוב רובם של אנשים אלה צורך בעצמו חלב, ומאכיל בזה את ילדיו, אז זה גם נעים ונח כל כך להאמין בכך ותקבלו אנשים ישרים שהפכו להיות סוכנים של התעשייה מבלי שהם מודעים לכך.

5. כי מסרים שיווקים חדרו כבר לתוך עולם המחקר

חלב אכן מכיל סידן כמו שאומרים המומחים. אבל זו לא סיבה מספיק טובה לצרוך אותו. העניין הוא שגם אצל החוקרים כבר נוצרה הזהות האוטומטית הזו של חלב=סידן, מבלי שהם שואלים את עצמם: איך זה שחייבים לצרוך חלב כדי לקבל סידן. הרי אפשר גם לצרוך ירקות ירוקים עליים, למשל. לאחרונה פרסמנו דוגמא למחקר כזה. החוקרים מצאו שצריכת חלב מגדילה את הסיכוי לסרטן הערמונית. עם זאת, הם נרתעו מלומר שרצוי להפחית את צריכת החלב, כי זהו מקור חשוב לסידן! במחקר אחר איגוד רופאי הילדים הזהיר מפני האנמיה שחלב עלול לגרום בילדים עד גיל 5 אבל מיתן את ההמלצה שלו והגביל את מכסת החלב ל 2 כוסות חלב ליום בגלל ויטמין די!

לסיכום – את כל הויטמינים והמינרלים שניתן למצוא בחלב, ניתן למצוא גם בעולם הצומח, אלא שבמזון מהצומח המינרלים והויטמינים מגיעים ללא הסיכונים של חלב! ללא שומן רווי, ללא כולסטרול, ללא חלבון החלב מחולל המחלות, ללא הורמונים, ללא מזהמים ושאריות תרופות וללא סיכון מוגבר לסרטן ערמונית וסרטן שד. לא צריך להיות מומחה בשביל להבין את זה.
מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. כל הכבוד לכם !

  2. robocob permalink

    אם צריך מחקר כדי להוכיח שהמזון בריא = המזון לא בריא

  3. אורן permalink

    ממש נכון ואמיתי, כל הכבוד על פעילותכם!

  4. בן permalink

    רגע רגע רגע, אבל לאן הולך הכסף?
    אנא הפיצו את המידע החשוב הבא, המוסדות שאותן ממנת הקרן
    http://easyfoodisrael.blogspot.co.il/2013/05/blog-post_27.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: