Skip to content

מידע מדעי על סויה

ציטוטים ומאמרים

  • פרופ´ אמנון בז´ז´ינסקי, מהמובילים בעולם בחקר הפיטואסטרוגנים ומנהל המרכז לבריאות האישה במחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם, מסביר כי פיטואסטרוגן הוא מבנה צמחי הדומה לאסטרוגן אך לא בהכרח פעיל אסטרוגנית. אדרבא, ברקמות מסוימות בגוף הוא מחולל פעילות אנטי-אסטרוגנית, למשל ברקמת השד. כך יכולים הפיטואסטרוגנים לסייע במניעת סרטן השד (כמו גם במניעת אוסטאופורוזיס, הקלה בסימפטומים של גיל המעבר ועוד). מכל מקום, מצטרף פרופ´ בז´ז´ינסקי לדעת עמיתיו ומרגיע: "לא קיימות כל הוכחות במחקר בבני אדם להתפתחות מינית מוקדמת ולשיבושים הורמונליים אחרים, עקב צריכת מזון עשיר בפיטואסטרוגנים (מחקרים במזרח הרחוק שבדקו רמת פיטואסטרוגנים בדם לא מצאו מתאם בינם לבין הפתולוגיות המיוחסות לעודף פעילות אסטרוגנית). אפילו תוסף פיטואסטרוגני מרוכז הניתן לטיפול בתופעות גיל המעבר עשוי להקל עליהן אך לא לטפל בהן," מסכם פרופ´ בז´ז´ינסקי.
  • – פרופ' גרתי מומחה בהשפעות של תוספי מזון (פיטו-כימיקלים) על בריאות האדם מוסיף מידע מעניין (מקור): "תחליפי חלב צמחיים, מה'אשמים' הראשיים בהפרעות הורמונליות בילדים, הם בדרך כלל נעדרי איזופלבונים (כיוון שיצרני חלבוני הסויה מפרידים את הרכיבים הפעילים כפיטואסטרוגנים ומשווקים אותם בנפרד). כיוון שכך, אין כל שחר למידע לפיו התחליפים הצמחיים עלולים לגרום לפעילות אסטרוגנית כלשהי."  – לסיכום מוסיף פרופ´ גרתי, כי המחקרים שדיווחו על פעילות אסטרוגנית מוגברת עקב חשיפת עכברים לאיזופלבונים, מצאו אותה ברמות של צריכת כ-1,800 מ"ג איזופלבונים ליום. זאת, בעוד שצריכת הסויה היומית הממוצעת באוכלוסיית המזרח הרחוק (שהיא צרכנית סויה נכבדת) היא כ-60 מ"ג איזופלבונים ליום.
  • פרופ' בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב במאמר מקיף על סויה

  •  ג'ק נוריס, דיאטן, בסקירה מדעית מקיפה מאוד על סויה (למעלה מ 130 מאמרים וניירות עמדה) קובע: צריכה של 1-2 מנות סויה ליום תקטין את הסיכון לסרטן ותוריד במעט את לחץ הדם, צריכה של עד 12 מנות סויה ליום לא תגרום לשום השפעה אסטרוגנית על גברים.
  • ג'ק נוריס במאמר נוסף, טכני פחות מסכם את הנושא כך: אין שום סיבה להניח שצריכה של עד 2 מנות סויה ליום עשויה להזיק, להפך אם כבר, צריכה של סויה במינון כזה עשויה להועיל.
  • פרופ צבי צדיק, אנדוקרינולוג ילדים בכיר, יו"ר רשות המחקר של מרכז רפואי קפלן, אנדוגרינולוג הראשי של מכבי שרותי בריאות, חוקר את נושא השפעות הסויה על ילדים, והשפעות תחליף חלב לתינוקות על בסיס צמחי. בראיון בנושא הסויה קובע:"במחקר שפרסמנו לאחרונה עקבנו אחרי כ־700 תינוקות, מלידה עד גיל שנתיים, ולא מצאנו כל הבדל משמעותי בהתפתחות המינית בין אלה שצרכו פורמולות על בסיס חלב סויה, ובין אלה שצרכו פורמולות חלב פרה או ינקו.
    "בנוסף, גם מניתוח נתונים ממאגר מידע, הכולל מעקב אחר 1,700 בנות מגיל לידה עד גיל 18, לא מצאנו כל בעיה. התפתחות מינית מוקדמת מתרחשת מזה מספר עשורים בכל העולם המערבי, וישנן כמה השערות בעולם המדעי מדוע זה קורה: בגלל עלייה בצריכת מוצרי סויה, בגלל חשיפה מוגברת לזיהום סביבתי, בגלל עלייה בשכיחות ההשמנה (רקמות השומן מפרישות הורמונים) ובאופן כללי בגלל הזנה טובה יותר ורפואה טובה יותר, המאפשרים לילדים וילדות להתפתח טוב יותר ומהר יותר. מבין כל ההשערות הללו, לדעתי לסויה יש את ההשפעה השולית ביותר, אם בכלל". פרופ' צדיק מוסיף, שלגבי השפעת הסויה על בלוטת התריס המצב די דומה. "פרט למחקר בודד שפורסם ב-30 שנה האחרונות (ועקב אחר 5 ילדים בלבד), לא מוכרת בעולם בעיה בנושא".
  • פרופ צבי צדיק בהתייחסות לנושא תמ"ל סויה (תחליף חלב אם לתינוקות): "לסיכום, אין בספרות המדעית עד היום הוכחה לתופעת לוואי או בעיה מהאכלה בחלב על בסיס חלבון סויה."
  • ד"ר מייקל גרגר בוידאו קצר דן בנושא המינון הבריא של סויה ליום – קובע 3-5 מנות סויה ליום זה בריא ובטוח. בקטע וידאו הזה הוא דן בהשפעה המגינה  של סויה מסרטן השד בנשים

מאמרים וניירות עמדה בנושא סויה

נייר עמדה בנושא איזופלבונים (פיטואסטרוגנים) של איגוד הדיאטנים האמריקאים (ADA)

השורה התחתונה: לאיזופלבונים יש תועלת בריאותית בכל הקשור לסוגי סרטן שונים (שד, ערמונית), מחלות לב, הקלה של סימפטומים של גיל המעבר, ובריאות העצם

  1. לא נצפתה השפעה משמעותית של מזונות מסויה ותוספי איזופלבונים על רמת ההורמונים, לא בנשים ולא בגברים.
  2. לא נצפתה השפעה של מזונות מסויה או תוספי איזופלבונים על בלוטת התריס, אפילו באנשים עם בעיות בבלוטת התריס.
  3. מספר מחקרים אפידמיולוגיים קשרו בין צריכת סויה לריכוז נמוך יותר של תאי זרע, אך מחקרים קליניים לא מצאו אפקט כזה.
  4. אמנם מספר מחקרים בבעלי-חיים העלו חשש שלאיזופלבונים עלולה להיות השפעה שלילית על נשים שלקו בסרטן שד וכן על נשים בסיכון למחלה, אך מחקרים בבני-אדם הראו שלתוספים ולמזונות הסויה אין כל השפעה על רקמת השד. העמדה הנוכחית של האגודה האמריקאית לסרטן היא שנשים הלוקות בסרטן השד יכולות לצרוך ללא כל חשש עד 3 מנות של מזונות מסויה ליום.

 חוות הדעת של מומחי האגודה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society) 

השורה התחתונה:

Bottom line: Even though animal studies have shown mixed effects on breast cancer with soy supplements, studies in humans have not shown harm from eating soy foods. Moderate consumption of soy foods appears safe for both breast cancer survivors and the general population, and may even lower breast cancer risk. Avoid soy supplements until more research is done. So, enjoy your occasional tofu stir-fry or tofu burger – they are unlikely to increase your risk of breast cancer and, on balance, are some of the healthier foods you can eat!

על אף שמחקרים בבעלי חיים הראו השפעות סותרות של תוספי סויה על סרטן השד, מחקרים בבני אדם לא הראו שום נזק מאכילה של מאכלי סויה. צריכה מתונה של מאכלי סויה נמצאה בטוחה עבור אלו שהבריאו מסרטן השד כמו גם האוכלוסיה הכלית, ויתכן אף שהקטינו את הסיכון לסרטן השד. יש להמנע מצריכת תוספי סויה עד לסיום המחקר הנוסף בנושא. אפשר להנות ממאכלי סויה כמו טופו מוקפץ, או המבורגר סויה. לא סביר שהם יגדילו את הסיכון לסרטן השד, ובתזונה מאוזנת טופו הוא אחד המזונות הבריאים ביותר שאפשר לאכול

נייר עמדה של האקדמיה לתזונה ודיאטה של שיקגו 

השורה התחתונה:

  • Soyfoods have been consumed in Asia for at least 1,500 years.
  • Soy protein is considered equivalent to animal protein – it is highly digestible and its amino acid pattern closely matches human requirements.
  • Moderate amounts of traditional soy foods can reduce the risk of prostate cancer and can lower LDL cholesterol.
  • Young girls who consume soy have a lower lifetime risk of breast cancer.
  • The calcium in fortified soymilk is absorbed as easily as calcium from cow’s milk.
  • Only about one out of 2,500 American adults is allergic to soy protein.
  • מאכלי סויה נאכלים באסיה מזה 1500 שנים
  • חלבון סויה שקול באיכותו לחלבון מהחי – הספיגה שלו גבוהה, ומבנה חומצות האמינו שלו דומה לצרכי האדם
  • צריכה מתונה של מאכלי סויה מסורתיים (חלב סויה, טופו, טמפה) עשוים להוריד את הסיכון לסרטן ולהפחית לחץ דם LDL
  • בנות שצורכות סויה נהנות מסיכון נמוך יותר לסרטן השד
  • הסידן שבחלב סויה נספג באחוזים דומים לסידן שבחלב פרה
  • רק 1 מכל 2500 אמריקאים בוגרים רגיש לחלבון סויה

נייר עמדה של המוסד הלאומי לבריאות (NIH) באמריקה

 השורה התחתונה

צריכה של 25 גרם חלבון סויה ליום עשויים להפחית את הסיכון למחלות לב

בילדים – מומלץ שלא לצרוך תוספי איזופלבונים, או חלבון סויה מבודד בשל החוסר במחקרים על ילדים. (חלב סויה, טופו וטמפה הם בטוחים)

מקורות נוספים:

American Cancer Society Guidelines on Nutrition and Physical Activity for Cancer Prevention, 2012
American Cancer Society Guidelines on Nutrition and physical activity guidelines for cancer survivors, 2012
The Bottom Line on Soy and Breast Cancer Risk – EXPERT VOICES Timely insight on cancer topics from the experts of the American Cancer Society Marji McCullough, ScD, RD, August 02, 2012
World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Cancer: a Global Perspective. Washington DC: AICR, 2007
Report on the 8th International Symposium on the Role of Soy in Health Promotion and Chronic Disease Prevention and Treatment J. Nutr. April 2009 vol. 139 no. 4 796S-802S

תחליף חלב על בסיס סויה – עובדות ופחדים, פרופ' צבי צדיק – יו"ר רשות המחקר, מרכז רפואי קפלן ובית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית

Soybean isoflavone exposure does not have feminizing effects on men: a critical examination of the clinical evidence, Fertility and Sterility, Volume 93, Issue 7, 1 May 2010, Pages 2095–2104
Dietary roles of phytate and phytase in human nutrition : A review. Kumar, V. et al., Food Chemistry, 120(4), pp.945–959. 2010
Use of Soy Protein-Based Formulas in Infant Feeding. Bhatia, J., Greer, F., & Care, P. doi:10.1542/peds.2008-0564
Safety of Soyfoods, V. Messina, MPH, RD, Vegetarian Nutrition Dietetic Practice Group of the Academy of Nutrition and Dietetics, 2012
Soy isoflavones for osteoporosis: an evidence-based approach Taku, K. et al., 2011.. Maturitas, 70(4), pp.333–8.
Effect of soy isolate protein and resistance exercises on muscle performance and bone health of osteopenic/osteoporotic post-menopausal women. Shenoy, S., Bedi, R. & Sandhu, J.S., 2013 Journal of women & aging, 25(2), pp.183–98. 2013

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: