Skip to content

איך הפכו דיאטניות לכלי שיווק של תעשיית המזון?

נכתב באפריל 2013, עודכן ביולי 2015


אנשים לא סומכים על פרסומות, הם סומכים על דיאטניות
, זאת היתה התובנה שהובילה את חברת הפרסום לניאדו להכנס לתחום של "שיווק בריאות".

חברת הפרסום לניאדו הבינה שיש פוטנציאל לכסף גדול בעזרת שיווק מסוג חדש, שיווק בריאות.
את האיזכור הראשון אפשר למצוא במאמר משנת 2008  של רוית רם בר-דעה, מנהלת מחלקה בחברת בת של לניאדו – מיקרומרקט,

רוית מצטטת את עצמה במאמר שכתבה:

רוית רם בר-דעה מוסיפה ש"השימוש בדיאטנים או אנשי מקצוע עוזר בהעברת מסרים באופן שנתפס כאובייקטיבי יותר ומקרין על המוצר את המקצועיות של הדיאטן הקליני שמקדם אותו. שילוב אסטרטגי ונכון של מערך יחסי-ציבור ושיווק ממוקד באמצעות הקהלים המשפיעים על הצרכן הסופי – יכול להוביל להצלחה גדולה יותר מאשר הקצאת משאבים רבים עבור קמפיין פרסומי בטלוויזיה וברדיו."

במילים אחרות, אתם סומכים על דיאטניות? אין בעיה! נביא דיאטניות שיגידו את מה שהפרסומות כבר לא מצליחות להעביר, אמרו לעצמם לניאדו.
אמרו והקימו את מחלקת שיווק בריאות, מחלקה שתקח את המוצר שלך ותדאג שהרופאים, הדיאטנים והצרכנים יחשבו שהוא בריא.
פתחו את המחלקה, והלקוחות התחילו להגיע – מועצת החלב, מועצת הבקר, שמן אבוקדו, שטראוס ועוד הצטרפו לגל החדש.

שיווק בריאות בלניאדו

מתוך האתר של חברת לניאדו
* ליחצו על התמונה להצגה במסך מלא.

חדירה לעולמות של אנשי המקצוע

אנשים יצירתיים יש בחברת לניאדו, בין הפעלות הראשונות שהם עשו הם אימצו לעצמם עמותת דיאטנים.
עד לאחרונה האתר של עמותת "עתיד" – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל היה תחת חסות חברת לניאדו.
הם שלטו והשפיעו על התכנים שם ואף סיננו את החומרים שהוצגו, כפי שתוכלו לראות בתמונה הבאה, שצולמה מהאתר הישן.

עובדת בחברת לניאדו, היא שתחליט איזה תכנים יכנסו לאתר הדיאטניות.

עובדת בחברת לניאדו, היא שתחליט איזה תכנים יכנסו לאתר הדיאטניות.

החדשות הטובות במקרה הזה, שבשנים האחרונות בעקבות שינויים בהנהלה השתחררה עמותת עתיד מחיבוק הדוב של לניאדו וכעת לעמותת עתיד יש אתר חדש.
* את האתר הישן ניתן לראות בארכיון האינטרנט – -webarchive, את הלוגו של לניאדו תמצאו בתחתיתו.

איגוד רופאי המשפחה בישראל כוסה בחלב

הפעילות של לניאדו לא נגמרה בעמותת עתיד, והמשיכה גם לאיגוד רופאי המשפחה בישראל.
עד לפני כשנה-שנתיים, אם הייתם נכנסים לאתר של איגוד רופאי המשפחה בישראל, ולוחצים על כפתור "תזונה ובריאות" הייתם מגיעים לאתר נפרד עם כותרת ״רופאי משפחה מתעדכנים בתזונה נכונה ואורח חיים בריא״, אתר שנוהל על ידי… נכון, קבוצת לנידאו.

שיווק בריאות - משווקים מוצרי חלב גם לרופאים, במסווה של מידע אובייקטיבי

שיווק בריאות – משווקים מוצרי חלב גם לרופאים, במסווה של מידע אובייקטיבי

באתר שהופעל על ידי חברת לניאדו עבור איגוד רופאי המשפחה מצאנו עושר רב של מאמרים שמהללים ומשבחים את מוצרי הלקוחות העיקריים ששילמו על כך – מועצת החלב ותנובה.
רובם הם מאמרים שנכתבו על ידי ד"ר מיכל גילאון, שעבדה בזמנו עבור מועצת החלב.
ועל איכות המאמרים שלה כבר פרסמנו דעתנו כאן.

לשמחתנו מאז שצילמנו את המסכים האלו, השתנה האתר של איגוד רופאי המשפחה, ונעלם מהרשת האתר שהקימה לנידאו ל״עידכון״ רופאי המשפחה על חשיבות מוצרי החלב. .

את הגרסאות הישנות שלו אפשר למצוא בארכיון האינטרנט – כאן.

אבל אולי בכל זאת אפשר ללמוד משהו בריא מהאתר של רופאי המשפחה?
על חשיבות הירקות, על הערכים שיש בתרד? על איך לגרום לילד לאכול יותר פירות?
אז נכנסו לבדוק תחת תפריט "תזונה בריאה", והנה לפניכם המאמרים שפותחים את הרשימה:

מאמרי התזונה באתר רופאי הילדים.  בדיוק כמו שמועצת החלב והבקר רוצה...

מאמרי התזונה באתר רופאי הילדים.
בדיוק כמו שמועצת החלב והבקר רוצה…

צילומי המסך שנמצאים כאן צולמו בשנת 2012, אנחנו שמחים שמאז פעילות השיווק האגרסיבי של מועצת החלב נאלצה לרדת למחתרת, ולכן כעת אפשר למצוא את התכנים האלו רק בארכיון האינטרנט, שזוכר לשמחתנו את הכל, למעט הגרפיקות שהיו בעמודים הנ״ל.

האתיקה עברה דיאטה

חזרנו בטיולנו לאתר של חברת הפרסום לניאדו, בין רשימת העובדים מצאנו בזמנו את שרית עטיה הדיאטנית. (מאז הסירו אותה מהאתר של לנידאו, שוב, תודה ל-webArchive על הזכרון הנפלא)
בעבדותנו נתקלנו הרבה פעמים במאמרים של שרית.
עשרות כתבות שלה מופיעות בכל מגוון העיתונים בארץ, עשרות ראיונות בטלוויזיה ולכולם מכנה משותף אחד – בכל המקומות שרית מסבירה עד כמה זה חשוב לצרוך: חלב, בשר בקר או שמן אבוקדו.  בהתאם ללקוח שהזמין את הכתבה.
יותר מכך, ברבות מן הכתבות הללו הגברת עטיה אפילו לא מקפידה על גילוי נאות, וחותמת כ"שרית עטיה, דיאטנית קלינית" ללא אזכור עובדת ההעסקתה ע"י חברת לניאדו, המשווקת את המוצר. הנה קישור לדוגמא כזו – כתבה בה מפריכה הגב' עטיה מיתוסים (לטענתה) על צריכת חלב, אך שוכחת לאזכר שהיא מועסקת ע"י חברת הפרסום המשווקת את מוצרי החלב שאותם היא כל כך מעודדת אותנו לצרוך!

דיאטניות במקום פרסומות

דיאטניות במקום פרסומות

לשרית יש מגוון רחב של מאמרים שפרסמה באתר המאמרים רידר.
שלא במפתיע כל המאמרים שהיא פרסמה עד היום קשורים ישירות לתחומים של לקוחותיה, ותמיד רק עם תשבוחות על חשיבות הצריכה שלהם.
אל תצפו לשמוע ממנה את החסרונות של מוצרי חלב, בשר בקר או כל מוצר אחר שהיא משווקת באותו רגע.

צבענו את רשימת המאמרים שלה עפ"י הלקוחות שנהנו מהכתבות האלו:

הלקוחות של שרית עטיה

הלקוחות של שרית עטיה

תוכלו עפ"י הכותרות לדעת מי הלקוח של שרית.
אך מי מכם שהתעמק ברשימה ישאל את עצמו, מה הקשר בין "לעבור את החורף בשלום" לבין לקוחותיה של שרית?
לשם כך הבאנו את החלק האחרון של הכתבה על החורף, שמטעה אנשים לחשוב שאין קשר בין אסטמה, נזלות ומוצרי חלב.

הכנסת מידע מטעה לכתבות תמימות, בלי איזכור האינטרסים של הכותבת.

הכנסת מידע מטעה לכתבות תמימות, בלי איזכור האינטרסים של הכותבת.

כפי שאתם רואים, אתיקה מקצועית בסיסית של הצגת האג'נדה של הכותבת, לא קיימת כאן.
כנראה שאצל הדיאטנית הזאת, גם האתיקה עברה דיאטה.

שיווק בריאות לילדים

אחד מקהלי היעד אליהם מכוונת לניאדו עבור מועצת החלב – הם הילדים.
דוגמה לכך הן הערכות של סידה ודן שהפיקה מועצת החלב יחד עם שרית עטיה מחברת לניאדו.

הערכות שחולקו חינם לגננות מבטיחות שהפעוטים יחשבו שחלב זה הדבר שהכי חשוב לצרוך.
בעזרת סיפור ילדים על "סידה ודן" ומשחקים יצרתיים שמגיעים עם הערכה הם יוצרים הפחדה אצל הילדים שבמידה ולא יצרכו מוצרי חלב עצמותיהן ישברו.
כמו כן, הערכה מחנכת את הילדים שחלב הרבה יותר חשוב מכל מזון אחר, יותר מירקות, פירות או סלטים.

כפי שתוכלו לשמוע בתוכנית של אברי גלעד או לקרוא על כך בהרחבה בלקט החומרים שפרסמנו על סידה ודן

בשנת 2010 הוציא משרד החינוך הנחיה חד משמעית אל המפקחות על גני הילדים, הנחיה שאוסרת על שימוש בערכות של מועצת החלב.
ההנחיה הזכירה שיש תוכנית בריאותית לגני הילדים אותה פיתח משרד החינוך יחד עם משרד הבריאות עוד בשנת 2001. התוכנית נקראת "תפור עלי – לגדול בריא" (שימו לב לשם התוכנית, מיד זה הולך להיות רלוונטי…)

ובכך נזרקה באופן רשמי מועצת החלב וחומרי השיווק של לניאדו מגני הילדים.
עם זאת, באתר שלהם, הם עדיין מציעים לגננות להוריד את החומרים ולהשתמש בהם, מבלי להזכיר שהתוכנית לא מאושרת לגני ילדים.

נזרקה מהדלת, חזרה מהחלון

שנה אחרי שמשרד החינוך הוציא את הערכות של מועצת החלב מגני הילדים, הקימה לניאדו חברת בת חדשה.
השם שנבחר לחברה הוא לא אחר מאשר – "לגדול בריא בע"מ", שם שקרוב באופן מבלבל לשם של התוכנית שאושרה על ידי משרד החינוך. 

החברה החדשה מאפשרת מענה שיווקי לחברות שרוצות להשפיע על הורים צעירים, כך מעיד בועז בנימיני, מנכ"ל החברה בראיון לאתר All Mareketing.

באותו ראיון נשאל בועז "מהו המהלך השיווקי החכם והבולט ביותר שעשתה החברה בשנה האחרונה?"
זוהי תשובתו:

"צירוף מכבי שירותי בריאות לתוכנית לגדול בריא כגוף המקצועי המוביל שיעמוד מאחורי התכנית ויראה בה את תוכנית הדגל שלו לפעילות בנושא הקניית הרגלי אורח חיים בריא  מגיל הגן. מכבי שירותי בריאות נותנת לחברה את הגב מקצועי העשיר ביותר שיש בישראל ,  אפשרות לשיתופי פעולה עם הקהילה על פי המחוזות בכל הארץ מחוזות השונים  ויצירת פעילויות ואירועים להורי הילדים, בינהם ימי לגדול בריא – בהם נערכות צעדות והפנינג תזונה וכושר, סדנאות להורים, תוכן מקצועי רב מעבר לתכני הפעילות המועברים בגן בנושאים כגון חיסונים ומחלות, התמודדות ההורים עם ילדיהם, נושאים התפתחותיים ורבים נוספים."

אז כעת יש בקבוצת לניאדו חברת פרסום שפועלת עם גיבוי של קופת חולים מאחוריה.
ומה עושה "לגדול בריא"?

כמובן, פעילויות בגני הילדים.
וכעת כשמכבי איתם, אז הפעילות שלהם נראית תמימה ולא מסגירה את העובדה שחברת פרסום עומדת מאחוריהם ותכנים שיווקים בתוכה:

לגדול בריא מקבוצת לניאדו

כך ממשיך לו "שיווק בריאות" לגני הילדים והלקוחות של לניאדו ממשיכים לצחוק כל הדרך אל הבנק.

שרית עטיה מחברת לניאדו ובועז בנימיני

שרית עטיה הדיאטנית מחברת לניאדו ובועז בנימיני מספרים בתוכנית בוקר על תוכנית הבריאות לילדי הגן.
קליק על התמונה יוביל אתכם לצפייה בתוכנית

קצת טוקבקים על הדרך

הפעילות השיווקית של לניאדו היא מאוד רחבה, ואנו לא מתיימרים לכסות את כל המקומות אליהם הם הצליחו לחדור ולהשפיע במסגרת כתבה זאת.

חשוב לציין שגם בטוקבקים באינטרנט חברת לניאדו פעילה מאוד ומפעילה פרופילים שקריים שנראים ממבט ראשון אמינים למדי של אנשים פקטיביים לחלוטין שממליצים על צריכת חלב ומדברים בשבחיו. דוגמא לפרופיל שקרי כזה ניתן לראות בסרטון הבא. הגברת שני לוי, היא דמות פיקטיבית לחלוטין, אין אישה כזו… לא קיימת, אך חברת לינאדו בנתה לה פרופיל מרשים.

הקוראים צריכים להיות מתוחכמים יותר

האג'נדה הכלכלית של התעשייה חדרה עמוק אל החומרים המקצועיים של הרופאים, הדיאטנים, העיתונים והטלוויזיה.
לשמחתנו רוב הדיאטניות יודעות לשמור על רמת אתיקה סבירה, עם זאת, עד כה המעטות שעובדות עם התעשייה הן אלו שמקבלות חשיפה רבה בתקשורת
בתוכניות רדיו משלהן וזמן מסך בתוכניות הטלוויזיה – חברות היח"צ מקדמות אותן לשם.

העובדה הזאת תשתנה כאשר המודעות של האזרחים לכך תעלה.

אז מה אפשר לעשות?

בימינו קריאה רגילה של מאמר, או צפייה במתראיינת בטלוויזיה לא יספקו מידע אודות אג'נדות נסתרות שלעיתים קרובות מדי קיימות.
המלצתנו היא: כאשר אתם נתקלים במידע שנראה לכם חשוד, עשו חיפוש בגוגל על שם הכותב/ת.
במקרים כמו של שרית עטיה ומיכל גילאון שהוזכרו כאן – קל לאתר את הקשרים שלהן לתעשייה.
חיפושים כמו "שם הדיאטנית" + מועצת החלב
או "שם הדיאטנית" + לניאדו
יציפו מעלה את הקשר שלהן לתעשיית החלב / בקר.

אם מצאתם קשר כזה – פרסמו זאת, לפחות בתגובה לאותה כתבה.

ואנו מקווים שככל שהמודעות של הצרכנים תעלה כך תפקידן של הדיאטניות שעובדות עם התעשייה יחזור להיות כפי שהוא אמור להיות – בייעוץ לחברות המזון כיצד לשפר את מוצרי המזון שלהם שיהיה יותר בריאים.
ולא בתעמולה לצרכנים ולאנשי מקצוע כתחליף לפרסומות.
נא שתפו את הפרסום הזה עם חברים.

גם בארה״ב צריכת החלב יורדת – אנשים מבינים שיש לצריכת חלב מחיר בריאותי כבד

הסיכון למוות משתיית חלב גדל ב-15 אחוז

בעקבות הירידה בצריכה תעשיית החלב בארה״ב נלחצת ויוצאת בקמפיין חדש.
ארגון הרופאים האחראים, שכבר מנע הרבה מההטעיות של תעשיית החלב, סוקר את הארועים:

חוות דעת על קמפיין 'נו באמת' של תעשיית החלב

תורגם מאתר אגודת הרופאים לרפואה אחראית – ארה״ב, מקור.

לפעמים קלישאה מיטיבה לסכם את העניין: אין לבכות על חלב נשפך. אך זה בדיוק מה שתעשיית החלב מתכוונת לעשות בקמפיין "נו, באמת!" שלה, המושק היום.

המדע הוכיח כבר לפני זמן רב שמוצרי חלב מזיקים לבריאות האדם – ולא רק מזיקים סתם אלא קטלניים ממש. אז אנשים בהמוניהם חדלו לשתות חלב בעלי חיים עברו לחלב צמחי. ואולם מועצת החלב ותעשיית החלב [האמריקאיות] פועלות יחד ללא בושה בניסיון לשכנע אותנו להמשיך ולשתות את הדבר המזיק הזה. מאוחר מדי. מכירות החלב מוסיפות לצנוח במהירות, ויש לכך סיבה טובה.

אי אפשר להתכחש לאוסף הראיות, והמבוסס והגדל, לסכנות החלב.
ד"ר ניל ברנרד, נשיא 'אגודת הרופאים לרפואה אחראית', כתב באוקטובר על מחקר שנתפרסם בכתב-העת הבריטי לרפואה – מחקר שקמפיין "נו, באמת!" מנסה בניסיון נואש להפריכו – אשר עקב אחרי 61,433 נשים במשך יותר מ-20 שנה ואחרי 45,339 גברים במשך  11 שנה, ולבסוף מצא קשר בין צריכה גבוהה של חלב פרה וסיכון מוגבר לשברים בעצמות ולמוות.

נשים השותות שלוש או יותר כוסות חלב ליום מועדות לשברי אגן ב-60% יותר.
שתיים שלוש כוסות חלב ויותר ליום גם מגבירה את סיכון התמותה ב-93%.
על כל כוס חלב, הסיכון למוות מכל הגורמים עולה ב-15%.

בחלב כרוכות עוד סכנות רבות אחרות

חלב ומוצרי חלב הם המקורות הראשיים לשומן רווי בתפריט האמריקאי ומחמירים את סיבת המוות הראשית באמריקה: מחלת לב.

החלב גם מגביר את הסיכון ללקות בסרטן הערמונית, בסרטן השחלות ובסוגי סרטן אחרים; ואצל 65 מן האוכלוסייה, בעלי אי-סבילות ללקטוז, הוא גורם כאבי בטן, שלשול ותחושת נפיחות. בחלב דל-שומן ובחלב רזה מקורן של רוב הקלוריות הוא סוכר החלב, לקטוז, ולכן בכוס אחת של חלב רזה יש סוכר רב יותר מאשר במנה אחת של דגני בוקר Lucky Charms.

אם נדמה לך שכבר שמעת את זה, זה נכון. כבר שמעת את זה. מחקרים מראים שוב ושוב שהחלב מסוכן. ותעשיית החלב מנסה שוב ושוב להסתיר ולהסוות עובדות אלה על ידיי הפצת מידע מטעה על יתרונותיו הבריאותיים הלא-קיימים של החלב. ואנחנו מפריכים מידע זה שוב ושוב.

ל'אגודת הרופאים למען רפואה אחראית' יש היסטוריה ארוכה של הפרכת טענותיה השקריות של תעשיית החלב (ראו את 'ציר הזמן' לעיל), וכך יהיה גם עם קמפיין 'נו, באמת!" שלה.

היסטוריה קצרה של קידום החלב

  • 1970: מוקמת 'מועצת החלב המאוחדת' [ארה"ב].
  • 1983: הקונגרס מחוקק את 'חוק התאמת החלב והטבק' ומוקמת 'הוועדה הלאומית לחקר ולקידום החלב'. משרד החקלאות האמריקאי מאשר את התכנית.
  • 1992: רופא-הילדים המכובד בנג'מין ספוק מצטרף לקריאתה של 'אגודת הרופאים' המזהירה הורים מפני הקשר שבין מוצרי חלב ובין סוכרת מסוג 1.
  • 1995: מוקמת מועצת החלב האמריקאית [Dairy Management Inc.] לשם הגברת הביקוש למוצרי חלב מתוצרת מקומית, לתועלתם של יצרני מוצרי החלב בארה"ב. הארגון ממומן בחלקו ממיסי חברים.
  • מארס 1995: חודשיים אחרי השקת קמפיין "שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב, 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית (FTC) שתחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המוצהרים בפרסומות.
  • 1998: מועצות החלב האמריקאיות [Dairy Management Inc. ו-Milk Processor Education Program] משיקות תכנית כלל-ארצית לשיווק חלב.
  • אפריל 1999: 'אגודת הרופאים' מגישה עתירה שנייה לוועדת הסחר הפדרלית והיא תובעת בה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם חלב".
  • יולי 2000: 'אגודת הרופאים' עותרת בשלישית לוועדת הסחר הפדרלית, בתביעה לחקור את טענות היתרונות הבריאותיים המופיעים בפרסומות "שפם החלב".
  • מארס 2001: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית בתביעה לחקור את הפרסומות השקריות על השפעת מוצרת החלב על יתר לחץ דם.
  • ספטמבר 2001: פאנל של משרד החקלאות האמריקני תומך בתלונת 'אגודת הרופאים' על כך שלקמפיינים "יש לך חלב?" ו"שפם חלב" של תעשיית מוצרי החלב אין כל יסוד מדעי לטעון שצריכת חלב משפרת ביצועים בספורט. הפאנל ממליץ שבפרסומות המקדמות חלב מלא יצוין כי חלב מלא מגביר את הסיכון לסרטן הערמונית ולמחלת לב.
  • אוקטובר 2002: 'אגודת הרופאים' עותרת למשרד החקלאות האמריקני בתביעה לספק חלופות לא-חלביות במפעל ההזנה הלאומי לבתי הספר.
  • מארס 2005: מומחי 'אגודת הרופאים' מפרסמים בכתב העת 'רפואת ילדים' [Pediatrics] סקירה המוכיחה כי יש מעט מאוד ראיות מדעיות לתמיכה בטענה ששתיית חלב תורמת לבריאות עצמותיהם של ילדים.
  • אפריל 2005: 'אגודת הרופאים' עותרת לוועדת הסחר הפדרלית להפסיק מיד קמפיין שקרי בעלות של מיליוני דולרים שהשיקה תעשיית החלב, הטוען כי חלב גורם לירידה במשקל.
  • יוני 2005: 'אגודת הרופאים' תובעת את חברות החלב ואת אגודות יצרני מוצרי החלב באשמת הטעיית הציבור בפרסומיהן על תרומת החלב להורדה במשקל.
  • מאי 2007: בתגובה על עתירה שהגישה 'אגודת הרופאים' לוועדת הסחר הפדרלית, מוּסרת מפרסומות יצרניות מוצרי החלב שבפיקוח משרד החקלאות האמריקני הטענה שמוצרי חלב גורמים ירידה במשקל.
  • נובמבר 2009: 'אגודת הרופאים' קוראת להפסיק את קמפיין "הרימו  ידיים לשוקו" של תעשיית מוצרי החלב, המיועדת להשאיר את משקאות השוקו בארוחות הצהריים בבתי הספר באמריקה.
  • מאי 2012: סקר של 'אגודת הרופאים' מגלה כי 7 אחוזים בלבד מן האמריקנים החיים בבתים שיש בהם ילדים בגיל 17-13 יודעים שמספר הקלוריות בחלב רזה קרוב מאוד למספר הקלוריות בקוקה קולה.
  • יולי 2012: 'אגודת הרופאים' עותרת למרד החקלאות האמריקני בדרישה להסיר את החלב מרשימת המזונות ההכרחיים במפעל ההזנה בבתי הספר, משום שהחלה אינו מקדם את בריאות העצם והוא המקור הגדול ביותר לשומן רווי בתפריט האמריקני.

גבר! חלב מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית

חלב מעלה את הסיכון לסרטן הערמונית

ניתוח תוצאות 32 מחקרים, שפורסם בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית, קובע: צריכת מוצרי חלב מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית. 

עוד מחקר שעליו לא תשמעו בפרסומות של מועצת החלב: ניתוח-על (מטה-אנליזה) של 32 מחקרים בנושא הקשר שבין מוצרי חלב, סידן וסרטן הערמונית, אשר פורסם החודש בכתב העת האמריקאי לתזונה קלינית (AJCN) מצא: צריכה גבוהה של מוצרי חלב – גבינה, חלב רגיל, .חלב דל שומן וכן סידן שמקורו במוצרי חלב (בניגוד לסידן ממקורות אחרים) – מעלים באופן מובהק את הסיכון לחלות בסרטן .הערמונית

סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בגברים ורביעי בסיבות המוות מסרטן. בארה"ב אחד מכל 6 גברים יחלה בסרטן הערמונית ובישראל 1 מכל 8.6 גברים, בקרב יהודים, ו-1 מכל 15 גברים, בקרב ערבים.

מדובר בראייה נוספת המתווספת לערימת הראיות המדעיות אודות הקשר בין מוצרי חלב לסרטן הערמונית. כך למשל, "מחקר הרופאים" הענק שבוצע על ידי אוניברסיטאת הרווארד (Harvard Physicians' Health Study) ופורסם בשנת 2001, הראה סיכון גבוה ב-34% לחלות בסרטן הערמונית אצל גברים שצרכו 2.5 או יותר מוצרי חלב ביום, בהשוואה לגברים שצרכו פחות מחצי מנה.

החוקרים מציעים מספר הסברים

אולי זו תכולת הסידן הגבוהה שבמוצרי חלב, או שמא תכולת הפוספטים (זרחה) הגבוהה שבמוצרי חלב, או אולי דווקא העובדה שמוצרי חלב מעודדים את הפרשתו של הורמון הגדילה IGF-1, שעלייתו קשורה בעליית שכיחות סוגי סרטן רבים. תהא אשר תהא הסיבה, נראה כי הקשר בין צריכת מוצרי חלב וסרטן הערמונית הוא כבר בגדר קונצנזוס מדעי.

באופן לא מפתיע לגוף שמטרתו היחידה היא לקדם מכירות חלב, מציגה מועצת החלב באופן עקבי רק את התועלות, לכאורה, שבצריכת מוצרי חלב (כמו הקטנה של הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס), אך מתעלמת לחלוטין מהסכנות הברורות והמבוססות שיש בהמלצותיהם לצרוך שלושה מוצרים ביום.
אנחנו מחכים לראות התייחסות של גופי הבריאות הישראלים לנתונים החדשים שמתפרסמים בשנים האחרונות ולעדכון ההמלצות המיושנות בהתאם.

שבת נעימה וחמימה,
צוות חלב – עובדות או מיתוסים.

 


פרסומים קודמים שלנו בנושא סרטן בכלל, וסרטן הערמונית בפרט, ניתן למצוא באלבום הפייסבוק – חלב וסרטן

מקורות:

המטא אנליזה שפורסמה כעת

מידע על שכיחות סרטן הערמונית:

סרטן הערמונית בישראל – האגודה למלחמה בסרטן

סרטן ערמונית בישראל באתר הידען

תריסר עובדות מפחידות על החלב מאת ד"ר תומס מ' קמבל

12 סיבות למה חלב אינו בריאכפי שפורסם באתר של קולין-קמבל

מחקר-מעקב גדול
[1] שנערך בשוודיה גילה כי בקרב נשים הצורכות יותר מ-3 כוסות חלב ביום היה שיעור התמותה, במשך עשרים שנה, גדול כמעט פי שניים משיעור התמותה בקרב נשים שצרכו פחות מכוס חלב אחת ביום. זאת ועוד, אצל הנשים שהרבו בשתיים חלב לא הייתה בריאות העצמות טובה יותר. למעשה הן סבלו משברים רבים יותר, בעיקר באגן.

מעניין לציין כי המחקר גילה גם כי מוצרי חלב מותסס (גבינה ויוגורט) מפחיתים במידה ניכרת את שיעור התמותה ואת שיעור השברים בקרב נשים אלה. על כל מנת מוצר חלב מותסס ירדה שכיחות התמותה ושברי האגן ב-15%-10%. החוקרים מייחסים את השפעותיו השליליות של החלב הנוזלי ל-D-גלקטוז, תוצר פירוק של הלקטוז, שהוכח כי הוא מקדם דלקות. בחלב יש D-גלקטוז רב יותר מאשר יש בגבינה או ביוגורט.

מפתיע אותי שמחקר זה זכה עם פרסומו לתשומת לב רבה כל כך במדיה, כי הוא מדגיש את ההיבט המזיק של החלב, אך נראה לי שחשוב גם לראות את הממצאים בהקשר המתאים. וכאשר הדברים מגיעים להשפעות הבריאותיות של מוצרי החלב, ההקשר אינו נעים לעין:

  1. במחקרי תצפית בין-מדינתיים ובתוך אוכלוסיות יחידות נמצא קשר בין צריכת חלב גבוהה ובין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית (מובא ב[2]).
  2. מחקרי-מעקב בתצפית הוכיחו קשר בין צריכת חלב מוגברת ובין סיכון מוגבר לסרטן השחלות  (מובא ב[2]).
  3. ייתכן שלחלבון חלב הפרה יש תפקיד בהתנעת סוכרת מסוג 1 בתהליך הקרוי חיקוי מולקולרי[3].
  4. במדינות שונות, באוכלוסיות הצורכות מוצרי חלב רבים יותר יש שיעורים גבוהים יותר של טרשת נפוצה[4].
  5. בניסויים בבעלי חיים ובמחקרים בבני אדם הוכח כי חלבון החלב מגביר את רמות ה-IGF-1 (גורם גדילה דמוי-אינסולין 1). רמות גבוהות של IGF-1 נחשבות כיום כקשורות בכמה סוגי סרטן[5].
  6. בניסויים בבעלי חיים[6] ובמחקרים בבני אדם[7] הוכח כי חלבון החלב מקדם רמות גבוהות של כולסטרול (במחקרים בבני אדם ובניסויים בבעלי חיים) וטרשת עורקים (במחקרים בבעלי חיים).
  7. חלבון החלב הראשי (קזאין) מקדם סרטן המותנע על ידי מסרטן במחקרים המבוססים על ניסויים בבעלי חיים[8].
  8. D-גלקטוז התגלה כמקדם דלקת ולמעשה הוא ניתן לבעלי חיים כדי ליצור מודלים של הזדקנות[1].
  9. צריכת חלב מוגברת קשורה באקנה[9].
  10. נמצא קשר בין צריכת חלב ובין עצירות[10] ודלקות אוזניים (מובא ב-[2]).
  11. חלב הוא אולי המזון השכיח ביותר בעולם כולו שאנשים מדווחים בעצמם על אלרגיה אליו[11].
  12. חלק גדול מאוכלוסיית העולם אינו מסוגל לעכל חלב כיאות עקב אי-סבילות ללקטוז.

אז אף על פי שאני מרוצה מאוד מכך שהציבור זוכה לראות במחקר זה כמה ראיות נגד החלב (הגם שאותו מחקר גם מספר בשבחי הגבינה והיוגורט), נראה לי שיש פה סיפור עוצמתי הרבה יותר; סיפור שמביא בחשבון את ההקשר החבוי בדרך כלל של התזונה והתפריט ושל חקר החלב ומוצריו. ישנו שפע של ראיות עקיפות לנזקים חמורים ביותר שייתכנו לצריכת מוצרי חלב, ומנגד יש מעט מאוד ראיות לכך שהחלב מונע שברים.

כשאנחנו מביטים מעבר לכותרות, קשה להמשיך ולהאמין שעלינו להוסיף ולצרוך את הנוזל הזה, החלב, הקיים בטבע כדי להזין עגלים ולהביא לידי גדילתם המהירה.

מקורות

  1. Michaelsson K, Wolk A, Langenskiold S, et al. Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies. Bmj 2014;349:g6015.
  2. Lanou AJ. Should dairy be recommended as part of a healthy vegetarian diet? Counterpoint. The American journal of clinical nutrition 2009;89:1638S-42S.
  3. Dahl-Jorgensen K, Joner G, Hanssen KF. Relationship between cows’ milk consumption and incidence of IDDM in childhood. Diabetes Care 1991;14:1081-3.
  4. Malosse D, Perron H, Sasco A, Seigneurin JM. Correlation between milk and dairy product consumption and multiple sclerosis prevalence: a worldwide study. Neuroepidemiology 1992;11:304-12.
  5. Key TJ. Diet, insulin-like growth factor-1 and cancer risk. Proc Nutr Soc 2011:1-4.
  6. Kritchevsky D. Dietary protein, cholesterol and atherosclerosis: a review of the early history. The Journal of nutrition 1995;125:589S-93S.
  7. Gardner CD, Messina M, Kiazand A, Morris JL, Franke AA. Effect of two types of soy milk and dairy milk on plasma lipids in hypercholesterolemic adults: a randomized trial. Journal of the American College of Nutrition 2007;26:669-77.
  8. Youngman LD, Campbell TC. Inhibition of aflatoxin B1-induced gamma-glutamyltranspeptidase positive (GGT+) hepatic preneoplastic foci and tumors by low protein diets: evidence that altered GGT+ foci indicate neoplastic potential. Carcinogenesis 1992;13:1607-13.
  9. Spencer EH, Ferdowsian HR, Barnard ND. Diet and acne: a review of the evidence. Int J Dermatol 2009;48:339-47.
  10. Caffarelli C, Baldi F, Bendandi B, Calzone L, Marani M, Pasquinelli P. Cow’s milk protein allergy in children: a practical guide. Italian journal of pediatrics 2010;36:5.
  11. Rona RJ, Keil T, Summers C, et al. The prevalence of food allergy: a meta-analysis. J Allergy Clin Immunol 2007;120:638-46.

שימו לב לכמות הסוכר שיש בחלב!

מאת: ד"ר ניל ברנרד, מייסד איגוד הרופאים האחראים
כפי שפורסם באתר PCRM

דוח שפרסמה לאחרונה קבוצת העבודה הסביבתית (קע"ס) מתייחס לנושא דגני-הבוקר עתירי הסוכר. הפריט הראשון ברשימה, Honey Smacks, מכיל 15 גרם סוכר למנה. אמנם בימים אלה אופנתי לתקוף את הדגנים המסוכרים, אך הסוכר ממש אינו הדבר המסוכן ביותר בקערית ארוחת הבוקר. בתואר המפוקפק הזה זוכה החלב.

בכוס חלב דל שומן יש 12 גרם סוכר

ראשית, החלב עצמו עתיר סוכר. בחמשת דגני-הבוקר שבראש רשימת קע"ס היו 15-14 גרם סוכר למנה ואילו כמות הסוכר שבחלב גבוהה באותה מידה כמעט 12 גרם סוכר בכוס חלב דל-שומן. ואילו כוס של שוקו על בסיס חלב מכילה כמעט 24 גרם סוכר.

מה שמדאיג הרבה הרבה יותר הוא העובדה שהחלב קשור בסרטן – במיוחד סרטן הערמונית. בהשוואות בינלאומיות ובכמה מחקרים פרוספקטיביים, נמצא כי גברים שצרכו את כמות החלב הגדולה ביותר היו נתונים לסיכון גבוה בהרבה ללקות בסרטן הערמונית, כנראה בגלל השפעות החלב על ההורמונים הזכריים.

בני אדם אינם זקוקים לחלב. מחקרים מוכיחים כי החלב למעשה אינו מסייע בבניית עצמות חזקות, והחלבון שבחלב ניתן בקלות להשגה ממקורות אחרים. בכוס אחת של שיבולת שועל יש 5.5 גרם חלבון – וכן 4 גרם סיבים. הקינואה גם היא ארוחת בוקר מעולה: כוס אחת של קינואה מכילה 8 גרם חלבון ו-5 גרם סיבים. אפשר להכין כמה מנות קינואה או סיר שיבולת שועל מחולק למנות, להקפיא אותם, ולהשתמש בהם כארוחת דגני בוקר מהירה בבוקר קדחתני.

ואת שניהם אפשר להמתיק בפירות ובמעט סירופ אגבה, אם נחוץ לך להמתיקם. עזבו את החלב − בטווח הארוך כולנו נרוויח מזה.

 

מסתבר שהחלב שלנו מלא בהורמוני מין מסרטנים

איך משפיעים עלינו הורמוני המין שבחלב

מאת: ג'וש הרקינסון, MotherJones, מאנגלית: רימונה גרסון

מאחר שהפרות נחלבות כשהן הרות, תעשיית החלב מייצרת מוצרי חלב שיש בהם רמות אסטרוגן גבוהות יותר – וזה לא ממש מועיל לגוף.

 

"החלב שאנו שותים כיום שונה למדי מן החלב ששתו אבותינו", אומרת גאנמא דאבאסמבו מאוניברסיטת הרווארד, חוקרת ומומחית למחלות הקשורות בחלב, בהרצאה שנשאה ב-2006 במכון רדקליף למחקר מתקדם. "חלב הוא ככל הנראה לא המזון המושלם של הטבע".

העליה הדרמטית בכמות ההורמונים היא שאחראית ככל הנראה לעלייה הדרמטית בשיעורי הסרטן

בתחילת שנות האלפיים החלה דאבאסמבו לחקור מדוע שיעור סרטן הערמונית (פרוסטטה) ביפן, הגם שהוא נמוך בהרבה משיעורו בארה"ב, עלה פי 25 בחמישים השנים האחרונות. היא ועמיתה, הרופא היפני אקיו סאטו, סקרו 36 שנים של נתוני תזונה ביפן וגילו כי הקשר הישיר ביותר קיים בין שיעור סרטן הערמונית – ושיעור התמותה מסרטן זה – ובין צריכת החלב.

גנמה דבסמבו Ganmaa Davaasambuu

גאנמא דאבאסמבו
Ganmaa Davaasambuu

מוצרי החלב לא היו נפוצים ביפן עד מלחמת העולם השנייה, אז החלה יפן לייבא פרות אמריקניות וטכניקות ייצור חלב, וחוק חדש, שנכנס לתוקפו ב-1954, חייב בתי ספר לוודא שתלמידיהם ישתו 200 מיליליטר חלב בכל ארוחה בבית הספר (תהליך דומה עובר בשנים האחרונות על סין).

במחקר עוקב גילתה דאבאסמבו קשר חזק מאוד בין צריכת חלב ובין שיעורי סרטן השד, סרטן השחלות וסרטן הרחם, בארבעים מדינות.

החלב מכיל כמות עצומה של אסטרוגן

היא מאמינה שהבעיה נבעה בחלקה מן העובדה שהחלב מכיל רמות גבוהות של הורמוני מין, כגון אסטרוגן. ידוע היטב שאסטרוגנים עשויים לגרום סרטן ערמונית בחולדות, וכמה מחקרים אפידמיולוגיים (לא כולם) מצאו קשר בין רמות גבוהות של אסטרוגנים בדמם של בני אדם ובין סיכון לסרטן הערמונית. אסטרוגן ברמה לא מאוזנת נמצא קשור גם בסרטן השד וייתכן שהחלב הוא הגורם הנושא את ההורמון. מחקר מ-2004 שהתפרסם ב'כתב-העת הבינלאומי לסרטן' (International Journal of Cancer) גילה שחולדות שהואכלו בדיאטת חלב פיתחו גידולי עטין רבים יותר וגדולים יותר משפיתחו חולדות שאכלו דיאטה של תחליף חלב (לא חלבי).

אם החלב אכן מגביר את הסיכון שלנו לפתח סוגי סרטן מסוימים, תהתה דאבאסמבו, אז מדוע אין סוגי הסרטן הללו שכיחים יותר בחברות הרועים המסורתיות הצורכות חלב פרה לא תעשייתי? בחיפוש התשובה על שאלה זו לקח סאטו, עמיתה היפני, את צוות החוקרים שלו למונגוליה, שבה נמוכים שיעורי סרטן השד וסרטן הערמונית.  הם גילו כי חלב מלא מפרות יפניות מגזע הולשטיין מכיל אסטרוגן ופרוגסטרון בכמויות גדולות בהרבה מאשר חלב מלא מפרות מונגוליות (67% יותר ו-650% יותר, בהתאמה).

אם נכונה התיאוריה של דאבאסמבו, אז ההבדל ברמות ההורמונים עשוי לסייע להסביר את ההבדל בשיעורי הסרטן בין שתי האוכלוסיות.

 הפרות נחלבות במשך רוב ההריון

הסיבה לריבוי הורמוני המין בחלב האמריקאי ובחלב היפני יחסית לחלב המונגולי פשוטה. הפרות החופשיות שמגדלים המונגולים הנוודים מתעברות באופן טבעי ונחלבות חמישה או שישה חודשים אחרי שהמליטו. ואילו ביפן ובארה"ב, הפרה החולבת הטיפוסית נחלבת 10 חודשים בשנה, והדבר מתאפשר אך ורק משום שהיא מתעברת על ידי הזרעה מלאכותית בעודה מייצרת חלב מן ההריון הקודם שלה. חלבן של פרות הרות מכיל רמות הורמונים גבוהות בהרבה משמצויות בחלב של פרות שאינן הרות – רמת אסטרוגן גבוהה פי חמישה בחודשיים הראשנים להריון, מצא מחקר אחד, ורמת אסטרוגן גבוהה פי 33 (!) ככל שמתקרב מועד ההמלטה.

מסתבר שההבדל ברמות ההורמון בין החלב האמריקאי ובין החלב המונגולי אכן עשוי להיות משמעותי דיו להשפיע על שיעורי הסרטן. לדוגמה, במחקר מ-2007 שהתפרסם בכתב-העת Food and Chemical Toxicology, נמצא שחולדות שהואכלו בחלב מסחרי פיתחו גידולי עטין בתכיפות גבוהה מאשר חולדות שהואכלו בחלב מסורתי. מחקרים אחרים מרמזים על זיקה אפשרית בין הורמוני חלב ובין סרטן השחלות וסרטן הרחם: דאבאסמבו גילתה שלחולדות שהואכלו חלב מסחרי היה רחם כבד בהרבה מרחמן של חולדות שאכלו תפריט נטול חלב. מחקר דומה התפרסם ב-2010 בכתב-העת Environmental Health and Preventative Medicine והוכיח כי תפריט של חלב מסורתי השפיע גם הוא על רחמן של חולדות, אך במידה מועטה משהשפיע תפריט של חלב מסחרי, שתוצאתו הייתה רחם כבד פי 25% בממוצע.

בסימפוזיון שנערך ב-2006 בבוסטון ונושאו חלב, הורמונים ובריאות האדם, במסגרת סקירת המחקרים שלהם, המליצו דאבאסמבו וסאטו לתעשיית החלב לנצל את ההזדמנות העסקית ולהוסיף לרשימת מוצריהן קטגוריה חדשה של חלב מובחר: חלב ללא הורמונים – חלב המופק אך ורק מפרות שאינן הרות.

פרה בהריו

פרה הרה summer.raiin/Flickr

צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים

כמובן, כפי שמודה דאבאסמבו בעצמה, הנושא טרם יושב מבחינה מדעית. לדוגמה, מחקר מ-2012 שפורסם ב-Journal of Dairy Science (כתב-העת למדעי מוצרי החלב) מצא שהאכלת חולדות בחלב מסחרי לא השפיעה כלל על משקל הרחם שלהן. נחוצים עוד מחקרים רבים, היא אומרת, לפני שיוכלו מדענים להסיק מסקנות חותכות.

חוקרי בריאות מגלים גם עניין באופן ההשפעה שעשויה להיות להורמונים בחלב המסחרי על ההתפתחות. במחקר שהתפרסם ב-2007 מצאה דאבאסמבו כי רמות ההורמון בדמם של ילדים מונגולים בכיתה ג' זינקו לאחר חודש של אכילת חלב אמריקאי מסחרי. במחקר יפני מ-2010 התקבלו תוצאות דומות בילדים ובבוגרים – רמות הטסטוסטרון בגופם של הגברים ירדו לאחר שהחלו לשתות חלב מסחרי. "צריכה רגילה של חלב פרה עשויה להשפיע על בגרותם המינית של ילדים מתבגרים", הסיקו החוקרים.

למרות עניין ציבורי רב במחקר החלב של דאבאסמבו – "אני מקבלת מיילים כמעט מדי יום ביומו," סיפרה לי – מעבדתה וחוקרים אחרים לא ערכו אלא מחקרים מעטים בשנים האחרונות. "החלב הוא מזון מורכב מאוד; יש בו שפע דברים טובים ודברים לא ממש טובים," דבר שעשוי להקשות את המחקר, ציינה. לדוגמה, המחקר מרמז שגם רכיבים אחרים של החלב גורמים אולי בעיות בריאות, לרבות סידן (בכמות רבה מדי) והורמון הקרוי גורם-גדילה דמוי-אינסולין – IGF-1.

עוצרים לדאבאסמבו את התקציב למחקרים

דאבאסמבו ביקשה להוסיף ולהשוות את ההשפעות הבריאותיות של החלב המונגולי והחלב האמריקאי, אך ב-2008 השיבו המכונים הלאומיים לבריאות בשלילה לבקשת המימון שהגישה מעבדתה, בטענה שתעשיות החלב של שתי המדינות ואוכלוסיותיהן האנושיות הן שונות מכדי להצדיק השוואה. מאז הצליחה להשיג מימון פרטי למחקר נוסף, של 350 ילדים מונגולים בגיל בית הספר, אך עדיין לא פרסמה את תוצאותיו. רשויות מונגוליה התנגדו למחקר, מחשש שהילדים המונגולים ישמשו כחיות-מעבדה.

ישנם חסרונות לחיים בחברה מסורתית כגון מונגוליה, ששיעור תמותת התינוקות בה, למשל, גבוה כמעט פי ארבעה מזה של ארה"ב. והפרה המונגולית הממוצעת מפיקה כ-5 ליטרים חלב ביום, לעומת 34 בקירוב שמפיקה פרת ההולשטיין האמריקאית הממוצעת. הילדים המונגולים צורכים כשליש פחות חלב מששותים מקביליהם בארה"ב. ואולם לפחות על פי שיעורי הסרטן הנמוכים במונגוליה, מנהגה לשתות כמויות מדודות של חלב המופק באופן מסורתי, מפרות הרועות בחופשיות, הוא אולי בדיוק מה שצריך מבחינה בריאותית.

לקריאה נוספת:

אופס, שכחו לספר לנו על הורמוני ההריון שבחלב, ינואר 2013.

הורמונים בחלב חזקים פי 10,000 מהורמונים סביבתיים, מאי 2014.

כשחברים שואלים למה אינך שותה חלב?, ד"ר ג'ון מקדוגל, אפריל 2014.

ירידה באיכות הזרע, הורמונים בחלב ושקרים של וטרינרים, אוקטובר 2013.

מחקרים המוזכרים בכתבה:

Ganmaa, Davaasambuu, and Akio Sato. "The possible role of female sex hormones in milk from pregnant cows in the development of breast, ovarian and corpus uteri cancers." Medical hypotheses 65.6 (2005): 1028-1037.

Qin, Li‐Qiang et al. "Low‐fat milk promotes the development of 7, 12‐dimethylbenz (A) anthracene (DMBA)‐induced mammary tumors in rats." International journal of cancer 110.4 (2004): 491-496.

"Hormones in milk can be dangerous – Harvard Public Affairs …" 2006. 9 May. 2014 <http://www.news.harvard.edu/gazette/2006/12.07/11-dairy.html>

מצגת הסיכום של ד"ר גאנמה שסוקרת את המחקרים שערכה מהכנס ב 2006 המוזכר לעיל http://www.eps1.comlink.ne.jp/~mayus/eng/Bostonmilk.pdf

 

ההורמונים בחלב חזקים פי 10000 מההורמונים הסביבתיים שכל כך מפחידים אותנו

"היום בהכל כבר יש הורמונים" – כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?

אנחנו מקפידים לשטוף את הפירות והירקות, לקנות לתינוק בקבוקים ללא ביספינול-A, לא להשאיר בקבוקי מים מפלסטיק בשמש ולהמנע משימוש בכלי פלסטיק לחימום במיקרוגל כי מזהירים אותנו שהפלסטיק המתחמם פולט חומרים הורמונליים מסוכנים – אבל אם אתם צורכים חלב ומוצרי חלב, סביר להניח שמאמצים אלו בטלים בשישים!

10325629_757787400909269_1625061760731571054_n[1]

אסטרדיול 17-β האורגינל מול החיקוי:

רובנו כבר מודעים לכך שקרטון החלב התמים שיושב בדלת המקרר (ועוד יותר מכך מוצרי חלב שמנים יותר כמו גבינות קשות ורכות), שכיום נחלב ברובו מפרות הרות, מכיל הורמונים אסטרוגניים שונים, אך לא רבים מודעים להבדלים הגדולים בין סוגי האסטרוגן ועוצמתם.

בעוד מוצרי פלסטיק שונים עשויים לפלוט תרכובות בעלות פעילות דמויית אסטרוגן (Xenoestrogens, או 'אסטרוגנים סביבתיים'), מזון מן החי בכלל, ומוצרי החלב בפרט, מהווים את מקור החשיפה הבלעדי לאסטרוגן מסוג אסטרדיול-17-β.

למה זה כל-כך משנה? הספרות המדעית מציינת שעוצמת ההשפעה הביולוגית של אסטרדיול-17-β, הנמצא בחלב, חזקה פי 10,000 עד 100,000(!) מזו של אסטרוגנים סביבתיים, מהם אנשים רבים נוטים להימנע.

אז אמנם רצוי להימנע מכל חשיפה לחומרים העלולים לפלוט הורמונים למזון או לשתיה, אבל חשוב הרבה יותר לזכור שההורמונים בעלי ההשפעה החזקה ביותר מגיעים אלינו מהחי, והשאר הם לרוב חיקוי חלש בהרבה!

מה כבר זה יכול לעשות לי?

——————————–

חוקרים אחדים מודאגים במיוחד מחשיפה להורמונים אלו בשתי נקודות קריטיות להתפתחות מערכת הרבייה: בשלב העוברי ובגיל ההתבגרות, כיוון שחשיפה כזו לפגוע בהתפתחות תקינה (למשל, ירידה באיכות הזרע) ולהוביל לכושר פוריות ירוד בהמשך.

(רופאת פוריות ישראלית: מה עזר לזוג מטופלים ישראלי להיכנס להריון? http://bit.ly/milk-poriut)

כך למשל, מציינים חוקרים יפנים את דאגתם מהעלייה הדרסטית בצריכת חלב ביפן מאז תום מלחה"ע השנייה (עליה של פי 20!) שלוותה בעליה החדה ביותר בעולם בשכיחות מקרי סרטן הערמונית. אנחנו כבר לאמופתעים – כיום הקשר שבין צריכת חלב לסיכון מוגבר לסרטן הערמונית הוא כבר כמעט בגדר קונצנזוס מדעי:

http://bit.ly/Prostate1

http://bit.ly/Prostate2

http://bit.ly/Prostate3

http://bit.ly/cancer-harvard

עוד מציינים החוקרים כי בהתחשב בריכוזי ההורמונים המצויים בחלב מסחרי (רשימת המקורות בסוף הטקסט), ילד הצורך 300 מ"ל חלב נחשף לכמות הורמונים הגדולה פי 4000(!) מזו שאליה הוא נחשף מגורמים סביבתיים אחרים.

אבל מועצת החלב אומרת שזה לא משמעותי

———————————————————

בסקירה ספרותית אחרת מציינים חוקרים קיימות ראיות לפיהן גם הוספה של ריכוזי אסטרוגן נמוכים מאוד די בהם על מנת לשנות דפוסי ביטוי של גנים ולעורר, למשל, ביטוי גנים שידועים כקשורים לסרטן.

חשוב להבין שהמערכת ההורמונלית אצל כל אחד ואחת מאיתנו עובדת מטבעה על כמויות נמוכות מאוד, אפסיות כמעט, ולכן נמצאת בשיווי משקל עדין מאוד העלול להיות מופר גם בחשיפה מינימלית להורמונים – לבטח כאשר מדובר בהורמונים שמקורם מן החי, אשר אנחנו כבעלי חיים מושפעים מהם בעוצמה הרבה ביותר, בהשוואה להורמונים ממקורות אחרים (צמחיים או סביבתיים).

צוות חלב – עובדות או מיתוסים

—————————————————–

מקורות:

Estrogen: one of the risk factors in milk for prostate cancer.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14729019

Exposure to exogenous estrogen through intake of commercial milk produced from pregnant cows

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19496976

Is milk responsible formale reproductive disorders?

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11601881

Milk consumption and the prepubertal somatotropic axis. 2007

http://www.nutritionj.com/content/6/1/28

Exposure to exogenous estrogens in food: possible impact on human development and health

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10366402

Some alkyl hydroxy benzoate preservatives (parabens) are estrogenic.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9875295

%d בלוגרים אהבו את זה: